מאת: שלומי אנג'י, CTO, נוקיה ישראל ההתפרצות הנוכחית תופסת אותנו בתקופה בה לאנושות יש כלים טכנולוגיים רבים לפעילויות מרחוק: עבודה, למידה ואף רפואה. לחברות התקשורת תפקיד מכריע, כיוון שהן מספקות את תשתיות התקשורת החיוניות לכך. במשך שנים הזנחנו בישראל את תשתיות התקשורת והעדפנו את ה-low cost. כשמחיר חבילת סלולר ירד ל-30 שקלים כולם חגגו, אבל שכחו שזה בא על חשבון איכות, רציפות, וקיבולת – כן, קיבולת: כמה אנשים יכולים להתחבר בו-זמנית לאינטרנט (בסלולרי או בקווי, בבית או בעסק) וליהנות משירות ברמה סבירה. מסביב לעולם אנו עדים לחברות תקשורת רבות המודעות לתפקידן החיוני בשימוש רציפות פעילות המשק והחברה. דוגמאות מהנעשה בעולם בסין, מוקד ההתפרצות, כל חברות התקשורת והטכנולוגיה מתעלמות מהתחרות ומשתפות פעולה לאפשור למידה אונליין לכ-50 מיליון תלמידים בהסגר. המערכת כוללת 7,000 שרתים ותקשורת של כ-90 טרה, כדי להבטיח גישה סימולטנית לכולם. באיחוד האמירויות חברת Du תומכת בתכנית הממשלתית ללמידה מרחוק בעקבות אכיפת סגירת בתי הספר. בנוסף מספקת החברה גישה חופשית לכלים כגון סקייפ ביזנס ומיקרוסופט TEAMS. חזרה לסין - צ'יינה מובייל מספקת שישה רובוטים המחוברים ל-5G, שיסייעו במחלקות הבידוד. החברה גם מאפשרת לצוותים הרפואיים במדינה גישה חופשית ל-5G לצורך התייעצויות מרחוק, בפס רחב, לאבחון וטיפול, סינון ושירותי הדמיה תרמיים. בהונג-קונג חברת HKBN מחלקת לדיירי דיור-מוגן סמארטפונים וגלישה חופשית, כדי להיות בקשר עם קרוביהם ולהימנע מביקורים. בנוסף, HKBN מאפשרת לעסקים גישה חופשית לשירותי ועידה ורציפות עסקית. בצ'כיה ובקניה משתפות פעולה ספקיות התקשורת באספקת התרעות SMS לציבור, ובפרט לנמצאים באזורים נגועים ספציפיים בעולם. גם בהודו מפעילות הסלולר מפיצות הודעת היגיינה מוקלטת, לפני כל הוצאת שיחה. מרבית חברות התקשורת באיטליה מספקות גישה חופשית לשירותיהן במוקדי ההתפרצות הקשים. TIM חווה 70% גידול בתעבורת האינטרנט, הרוב ממשחקי Fortnite ו-Call of Duty. חברות TIM ווודאפון מאפשרות חבילות דטה ללא הגבלה. TIM הוסיפה VOD חינם, ובנוסף ללקוחות העסקיים 100GB וגישה חופשית ל- TIM WORK SMART - חדר-ישיבות ווירטואלי - לחודשיים. חברת EOLO, המספקת שירותי Fix Wireless Access, מעניקה חודש חינם לכל לקוחותיה לאות סולידריות. גם החברות WIND TRE ופאסטווב מגדילות את החבילות הסלולריות ל-100GB ו-50GB, בהתאמה. הראשונה הודיעה שתקל בנוסף על המפגרים בתשלומים. ILIAD אף היא הוסיפה 10GB לחבילות הסלולריות, וכן שיחות ללא הגבלה לכ-60 מדינות. בארה"ב קיימות מגבלות דטה (מהירות, ונפח חודשי) למנויים ביתיים. לדוגמה, בית המחובר לקו DSL מוגבל 150GB לחודש. חברת AT&T מסירה מעתה את המגבלות לרווחת הציבור. עוד בארה"ב - קומקאסט מתמקדת במשפחות מעוטות-יכולת בעלות חיבור אינטרנט בסיסי, ומציעה חודשיים חינם ללקוחות חדשים. במקביל, החברה העלתה בכ-50% את המהירות לכולם. נעבור לספרד, שם חברת מוביסטאר מאפשרת גישה חופשית לפלטפורמות הלמידה המקוונות שלה, כולל זו למיומנויות דיגיטליות, הכוללת 25,000 קורסים. מוביסטאר גם מעניקה 30GB לחודש בחינם, וכן תוכן בידורי לכלל הציבור. חברת איוסקלטל מציעה תוכן לילדים וסרטים משפחתיים - חינם.  גם אורנג' בספרד מציעה ללקוחותיה הסלולרים הפרטיים והעסקיים הגדלה של 30GB ו-50GB, בהתאמה, בחינם למשך חודש. אורנג' הוסיפה גם חבילת טלוויזיה עם תוכן לילדים בחינם, ובמקביל החברה משתפת פעולה עם הארגון להכשרה מקצועית ומקדמת קורסים מקוונים. חברת MasMovil מעניקה בחינם ערוצי סקיי וסקיי-פרמיום למשך רבעון, וכן הוסיפה יעדי שיחות לחו"ל בחבילות הכל כלול. [caption id="attachment_312776" align="alignnone" width="600"] תשתית תקשורת תקינה - איכות, רציפות, וקיבולת. אילוסטרציה: BigStock[/caption] נדרשת תשתית תקשורת רחבת-פס אמינה, רציפה ואיכותית, קווית וסלולרית לסיכום, אנו עדים למגוון דרכים בהן חברות התקשורת מסייעות לציבור להתמודד עם משבר הקורונה, כגון הגדלת חבילות גלישה ומתן גישה לתכנים בחינם לצעירים משועממים בבית, הקמת מערכות למידה מרחוק ושירותים לעובדים מהבית, שיתוף פעולה עם הרשויות למשלוח התרעות, ואפילו סיוע לצוות הרפואי בעזרת 5G. כל אלו מצריכים תשתית תקשורת רחבת-פס אמינה, רציפה ואיכותית, קווית וסלולרית, אשר מאפשרת קיום שגרת חיים – למידה, עבודה ואף מתן שירותי בריאות – גם במצבי משבר. אני משוכנע שהאנושות תמצא פתרון לקורונה החדש, COVID-19, וכנראה שיהיו הפעם הרבה פחות מתנגדים לחיסונים. כאשר נצלח את המשבר הזה (ואין לי ספק שכך יהיה), נצטרך להיערך טוב יותר למשבר הבא, COVID-20 או אחר. וכשנעשה זאת, מוטב שנזכור כולנו עד כמה תשתיות התקשורת הן קריטיות להתמודדות עם משברים. מקורות מידע נוספים ברשת:  https://www.cnbc.com/2020/03/04/coronavirus-china-alibaba-tencent-baidu-boost-health-tech-efforts.html https://nypost.com/2020/03/10/coronavirus-hospital-ward-staffed-by-robots-opens-in-wuhan-to-protect-medics/ https://telecoms.com/503081/att-follows-italian-lead-by-temporarily-unlocking-data-limits/ https://corporate.comcast.com/covid-19 https://www.marketing-interactive.com/hkbn-and-microsoft-partner-to-provide-free-remote-working-tools-during-coronavirus-outbreak https://www.khaleejtimes.com/business/telecom/get-access-to-voip-apps-in-uae-no-extra-cost-for-data-download https://www.theverge.com/2020/3/12/21177538/att-broadband-internet-data-cap-coronavirus-suspend https://affinity.tipinsure.com/Ph/step_1 https://atencionalcliente.movistar.es/?q=coronavirus https://www.standardmedia.co.ke/health/article/2001363180/health-ministry-resorts-to-sending-sms-to-deal-with-coronavirus https://technology.globaldata.com/Analysis/details/COVID19-Whats-a-Telco-to-Do119608

שם ותפקיד: הדס פורר, מנטורית באקסלרטור JumpTAU. ותק בתפקיד: כמה חודשים. תפקידים קודמים: מנהלת בכירה ב-PwC Israel. השכלה/שירות צבאי: בעלת תארים L.L.B במשפטים ו-B.A בחשבונאות מאוניברסיטת ת"א. שירות צבאי ביחידת מודיעין בחיל האוויר. משפחה:  נשואה + 5 ילדים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? סקרנות ועניין. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? נראה לי שכן, מכיוון שאני פוגשת הרבה יותר גברים יזמים בעולם הטכנולוגי מאשר נשים יזמיות, וכל הזמן נתקלת באמרות, שלפיהן לנשים קשה יותר לגייס כסף. כמי שליוותה סטארט-אפים מנקודת המבט המיסויית (בתפקידי הקודם), ביכולתי להעיד, כי כמעט ולא ראיתי עסקים שהובלו על ידי נשים. עם זאת, איני יכולה לומר בביטחון, שהסיבה לכך היא אפליה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא בתעשייה הזאת, אך בעולם שממנו אני באה (עולם הייעוץ בכלל, ובמסגרת תפקידים בכירים בפירמת רו"ח בפרט), בהחלט כן.

"מספר הספקיות ומוצרי אבטחת המידע והגנת הסייבר מרקיע לשמיים. מחקרים מצביעים כי בממוצע, ארגונים מטמיעים בין 25 ל-50 מוצרי אבטחה שונים, שמגיעים מיותר מ-10 ספקיות אבטחה. גם בישראל הנתונים נמצאים בטווח הזה ועומדים בממוצע על 40 מוצרי אבטחה בארגון, שבאים מ-15-20 ספקיות אבטחה שונות. מצב זה פוגע ביכולות התפעול של מוצרי האבטחה ובאפשרות לניצול מלא שלהם. הוא פוגם בשליטה ובנראות של מנהלי האבטחה בארגונים, ובסופו של דבר, פוגע ביכולת ההגנה שלהם", כך אמרה דנה אוחיון, מנהלת פתרונות הגנת סייבר ביבמ ישראל. אוחיון דיברה שלשום (ב') בכנס הענן ההיברידי של יבמ ישראל, שבשל המצב נערך באופן וירטואלי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נשא את הכותרת Hybrid Cloud Con - Innovate, Modernize & Secure Anywhere, והשתתפו בו נציגים של מאות לקוחות ושותפים עסקיים של הסניף הישראלי של הענק הכחול. לדברי אוחיון, "נדרשת אבטחת מידע אינטגרטיבית ומשולבת קוד פתוח. ככל שיותר ארגונים מעבירים יותר ויותר עומסי עבודה שלהם לענן, ההגנה על הנתונים הופכת להיברידית וכפועל יוצא מכך, מורכבת יותר לניהול. זאת, כי האבטחה מתרחבת ומשתרעת על פני סביבות IT שונות, בעננים שונים ובחצרות הארגונים, עם כלים מגוונים. מצב זה דורש מצוותי האבטחה בארגונים להשקיע יותר משאבים בשילוב כלי האבטחה ובמידע המופק מהם, לצד השקעה בתחזוקה שלהם". "פלטפורמה שיתופית, קהילתית, המחברת בין מערכות האבטחה" אוחיון הציגה את שש החבילות שיבמ יצרה למימוש תפיסת הענן ההיברידי (IBM Cloud Paks) - לאפליקציות, לנתונים, לאינטגרציה, לאוטומציה, לניהול סביבה מרובת עננים ולעולם אבטחת המידע. לדבריה, "החבילה לעולם האבטחה כוללת פלטפורמה פתוחה, המסייעת לחשוף איומי סייבר סמויים, ומטייבת את קבלת ההחלטות וניהול אירוע תגובה מידית - תוך כדי ניהול של הסיכון". היא ציינה כי "ככל חבילות הענן שלנו, הפלטפורמה מבוססת על Open Shift של רד-האט. מטרתה היא לא רק אבטחת הענן, כי אם יצירת פלטפורמה שיתופית, קהילתית, המחברת בין כל מערכות האבטחה השונות בארגון ומספקת נראות. אנחנו עושים חיבור בין מוצרי ההגנה השונים, שלנו ושל המתחרים, כדי לבנות את הפלטפורמה השיתופית. חיבור זה, של כל מקורות המידע המגיעים מהכלים השונים, מביא למנהלי האבטחה תמונת על כוללת של מצב האבטחה". "תעשיית אבטחת המידע מתמודדת מול אתגרים של מורכבות ועלויות אינטגרציה גבוהות של מוצרי האבטחה השונים. זה דורש השקעה גם מצד משתמשי הקצה, שמוצאים את עצמם כמעין אינטגרטורים ומפתחי קישוריות (קונקטורים). אנחנו, ביבמ, מאמינים כי הבסיס לשינוי הוא בשיתופיות חוצת תעשייה, עם פתיחות, שתביא לקבלה של יותר תובנות מניתוחי איומים ומערכות, לצד תזמור טוב יותר של כלל הכלים", אמרה אוחיון. "לכן", ציינה, "יחד עם מק'אפי, ייסדנו את ברית האבטחה הפתוחה OCA (ר"ת Open Cybersecurity Alliance). במסגרת זו בנינו שותפויות עם עשרות ספקיות אבטחה, כדי לקדם את תפיסת השיתופיות הפתוחה ולמנוע מצבים של 'נעילת' לקוחות ארגוניים. הברית פועלת תחת הסטנדרטים הפתוחים וקבוצת הקוד הפתוח של הארגון לקידום תקני מידע מובנים - ה-OASIS. על החברות בברית נמנות קראודסטרייק ופורטינט, והחברות הישראליות סייברארק וסייבריזן". "המשימה של OCA היא פשוטה: ערוך אינטגרציה פעם אחת ועשה בה שימוש חוזר בכל מקום", הוסיפה. "הברית מתמקדת בהחלפת מידע לאורך כל מחזור חיי האיומים, לרבות ציד איומים, ניטור ומעקב אחריהם, ניתוח, תפעול ותגובות". לסיום אמרה אוחיון כי "בנינו פלטפורמה שיתופית, שיוצרת חיבור של כלל מערכות אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים, לטובת נראות למנהלי האבטחה. אני מעריכה שהפלטפורמה תוטמע בעשרות ארגונים בארץ עד סוף 2021".

"מרבית עובדי ההיי-טק הם צעירים ולא נמצאים בקבוצות הסיכון בכל הנוגע למחלת הקורונה. בהנחה שהם יקפידו על כל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, אין סיבה שהם לא ימשיכו לעבוד כרגיל, תוך שמירה על בריאותם ובריאות הסביבה", כך אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. הוא התראיין אתמול (ג') לפודקאסט אנשים ומחשבים. הבוקר פנה האיגוד במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להחריג את עובדי ענף ההיי-טק מההנחיות שהממשלה פרסמה בכל מה שקשור להמשך העבודה במשק ולמספר העובדים שכל חברה יכולה להעסיק. לטענתם, ההנחיות האלה עלולות להמיט אסון כבד על הקטר של המשק. במקום זאת, מבוקש במכתב לאפשר לחברות היי-טק בנות 50-100 עובדים להעסיק במתקנים שלהן עד מחצית מהעובדים ולחברות בנות 50 עובדים ומטה - עד 75% מהם. זאת, על מנת להבטיח את המשך הפיתוח והייצור התקינים של החברות האלה. מרום אמר בראיון כי ההצעה הועלתה במסגרת דיונים של צוותים מקצועיים מתחומי האקדמיה והתעשייה, שעוזרים לממשלה בהתמודדות עם הקורונה. במכתב צוין כי ההחלטה האם להחריג את ההיי-טק מהמגבלות שהוטלו על כלל המשק השתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות. יו"ר איגוד ההיי-טק פירט את היקף הפגיעה המידית של משבר הקורונה בענף: "הסטארט-אפים נפגעים בעיקר משתי סיבות: עצירת התקציבים של הממשלה באמצעות רשות החדשנות, וסגירת הגבולות והקיפאון בכל שווקי העולם. הסוג השני הן החברות היצרניות, המפעלים, ושם הפגיעה היא בעיקר בגלל עיכובים בשרשרת האספקה וסגירת שווקים בחו"ל. עקב המצב, שליש מהחברות כבר מתחילות לשחרר עובדים לחל"ת או לחופשה, או אפילו לפטר". מרום הדגיש כי בניגוד לפרסומים שונים, הפגיעה בענף היא רוחבית וכוללת גם חברות שמספקות שירותי תוכנה. "מי שאומר שאפשר להמשיך לפתח רק מהבית כנראה לא היה מנהל חברת תוכנה מימיו. זוהי אגדה אורבנית", ציין. לדבריו, איגוד ההיי-טק פועל מול משרדי הממשלה, כדי להגביר את שיתוף הפעולה שלהם עם המגזר העסקי בכלל ועם ענף ההיי-טק בפרט. "בממשלה יש אנשים שיש להם אחריות וסמכויות, וזה הזמן לשלב ידיים ולסייע האחד לשני", אמר. עם זאת, בשורה התחתונה, מרום אופטימי באשר ליכולת של ההיי-טק, ושל כלל המשק, לצלוח את המשבר. "אם נתנהל בצורה טובה, כמו שעשו בטייוואן, יש לנו סיכוי טוב. בנוסף, צריך להוריד את רמת ההיסטריה, בעיקר באמצעי התקשורת. היו כבר מגפות חזקות לא פחות והעולם שרד".

משבר הקורונה שינה מהקצה לקצה את פעילות המשק, ובתוך זמן קצר הוריד למינימום את פעילותם של ענפים שלמים ושלח את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לפיטורים. גם ענף ההיי-טק, שנחשב במשך כל השנים כקטר שמוביל את המשק, מוצא את עצמו באחת התקופות המאתגרות ביותר. בניגוד למשברים בעבר, הפעם מדברים בענף בקול רם על סכנה להמשך יציבות חלק ניכר מהחברות, ועל נזקים בלתי הפיכים. הסיבות לכך קשורות בהשלכות של הקורונה ברמה העולמית וברמה המקומית: סגירת גבולות, קריסת שווקים במדינות שם הקורונה הכתה קשות, ואצלנו זה נובע מהקפאת תקציבים, שאינם מועברים לחברות צעירות, שהמענקים שהן אמורות לקבל מרשות החדשנות הם החמצן העיקרי שלהן. הסוג השני של החברות בענף הן חברות יצרניות, התלויות במשאבים חיצוניים כמו חומרי גלם, קווי ייצור בחו"ל שהפסיקו לעבוד וצמצום ביקושים בשווקים בכל העולם. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שפרסמנו היום (ד'), אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק, כי כבר כעת, שליש מהחברות בענף מתחילות לשחרר עובדים - בין אם זה לחל"ת או לפיטורים. זוהי מגמה מסוכנת, שכן ידוע הוא שהמשאב האנושי בענף ההיי-טק הוא היקר ביותר ונמצא במחסור. מהנדס או מפתח שנשלח כיום לחל"ת - אין שום ודאות שיחזור עוד חודש או חודשיים. חלק גדול מהחברות הישראליות הן חברות תוכנה שנכללות בקטגוריה של עסקים קטנים ובינוניים. העדר תזרים מזומנים שוטף יפגע בהן בדיוק כמו ביתר עסקים הקטנים והבינוניים, ואנחנו צפויים לגלי פיטורים גם בחברות אלה. יש גם את החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל, על פי מדיניות ההנהלות הגלובליות שלהן. חברות אלה יכולות, תיאורטית, לקבל החלטות אסטרטגיות שמתאימות למדיניות שלהן ולסגור פה קווי עסקים, כפי שהן עושות בכל העולם. כבר נאמר בדיונים אחרים ובהקשרים שונים שדנו במבנה הענף שההיי-טק בישראל אינו מאוזן, ותמהיל החברות שפועלות כאן נוטה יותר מדי לחברות רב לאומיות ופחות לחברות ישראליות. בעשורים האחרונים ישראל לא השכילה להמציא עוד חברות כמו צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס. לכן, כדי לשמור על החברות האלה, נדרשת תמיכה ממשלתית, בצורות שונות, בכל ימות השנה, ובמיוחד בימי משבר אלה. האם קולו של ההיי-טק נשמע מספיק חזק? במשרד האוצר דולקים האורות בימים אלה במשך כל הלילה. שוברים שם את הראש כדי למצוא מקורות תקציביים לסיוע למגזרים וענפים שונים במשק. קולם של אנשי ההיי-טק נשמע בישיבות הממשלה באמצעות נציגיהם בהתאחדות התעשיינים, אבל הוא לא מספיק חזק. עדיין יש תחושה שיש פקידים בירושלים הסבורים כי ענף ההיי-טק ימצא את הפתרונות למשבר בעצמו ואין צורך בסיוע ממשלתי. הם טועים. מישהו צריך להסביר לפקידי האוצר כי קיצוץ בייצוא ההיי-טק, שמהווה 50% מכלל הכנסות המדינה מייצוא, פירושו שלא יהיה כסף לדברים הבסיסיים במדינת ישראל, כמו, למשל, לבתי החולים. שהרי ההאטה במשק, שצועד למיתון לא פשוט, מקטינה את הכנסות המדינה ממסים, שהם המקור התקציבי העיקרי שהמדינה משתמשת בו כדי לממן את הפעילות במשק. כאן כדאי להעיר הערה נוספת: מרגש לראות כיצד טכנולוגיות של חברות ישראליות בתחום הבריאות בכלל, והטלה רפואה בפרט, משמשות ככלים מרכזיים שמאפשרים לטפל בנפגעי הקורונה. מדובר בתוכנות ומערכות שמבצעות בדיקות, מעקבים וטיפולים במבודדים בבתי חולים ובבתים, מבלי שהצוות הרפואי יצטרך לגשת אליהם פיזית. לא צריך להיות רופא כדי לדמיין מה היה קורה אם החברות האלה לא היו קיימות, לא מעט בסיוע ממשלתי. לכן, בשורה התחתונה: המאבק בקורונה אינו רק בריאותי, אלא מאבק על הצלת המשק והכלכלה. ענף ההיי-טק, שבמשך שנים, לאורך כל המשברים שהיו, שמר על מעמדו כקטר שמוביל את המשק, חייב להמשיך להישאר על הפסים. המדינה חייבת להגדיר את היעד של סיוע והצלת חברות בענף כיעד לאומי, לא רק כדי לסייע נקודתית לבעלי החברות, אלא כדי להניע מחדש את כל המשק. כל חברה בענף מפרנסת כמה עשרות משפחות בעסקים שמסביב להם. החזרת היציבות תעודד עוד יזמים להשקיע פה, וישראל תמשיך להיות אומת החדשנות וההיי-טק. ויפה שעה אחת קודם.

איגוד ההיי טק בהתאחדות התעשיינים פנה הבוקר (ד') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להחריג את עובדי ענף ההיי-טק מההנחיות שהממשלה פרסמה בכל מה שקשור להמשך העבודה במשק בתקופת משבר הקורונה ולמספר העובדים, כדי לאפשר את המשך העבודה הסדירה של החברות. "ההיגיון מאחורי בקשה זו הוא שמרבית עובדי ההיי-טק הם צעירים ולא נמצאים בקבוצות הסיכון בכל הנוגע למחלת הקורונה. בהנחה שהם יקפידו על כל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, אין סיבה שהם לא ימשיכו לעבוד כרגיל, תוך שמירה על בריאותם ובריאות הסביבה", כך אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר האיגוד, בראיון שנערך עמו אתמול לפודקאסט אנשים ומחשבים. מרום אמר בראיון כי ההצעה הועלתה במסגרת דיונים של צוותים מקצועיים מתחומי האקדמיה והתעשייה, שעוזרים לממשלה בהתמודדות עם הקורונה. במכתב צוין כי ההחלטה האם להחריג את ההיי-טק מהמגבלות שהוטלו על כלל המשק השתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות. יו"ר איגוד ההיי-טק פירט את היקף הפגיעה המידית של משבר הקורונה בענף: "הסטארט-אפים נפגעים בעיקר משתי סיבות: עצירת התקציבים של הממשלה באמצעות רשות החדשנות, וסגירת הגבולות והקיפאון בכל שווקי העולם. הסוג השני הן החברות היצרניות, המפעלים, ושם הפגיעה היא בעיקר בגלל עיכובים בשרשרת האספקה וסגירת שווקים בחו"ל. עקב המצב, שליש מהחברות כבר מתחילות לשחרר עובדים לחל"ת או לחופשה, או אפילו לפטר". מרום הדגיש כי בניגוד לפרסומים שונים, הפגיעה בענף היא רוחבית וכוללת גם חברות שמספקות שירותי תוכנה. "מי שאומר שאפשר להמשיך לפתח רק מהבית כנראה לא היה מנהל חברת תוכנה מימיו. זוהי אגדה אורבנית", ציין. לדבריו, איגוד ההיי-טק פועל מול משרדי הממשלה, כדי להגביר את שיתוף הפעולה שלהם עם המגזר העסקי בכלל ועם ענף ההיי-טק בפרט. "בממשלה יש אנשים שיש להם אחריות וסמכויות, וזה הזמן לשלב ידיים ולסייע האחד לשני", אמר. עם זאת, בשורה התחתונה, מרום אופטימי באשר ליכולת של ההיי-טק, ושל כלל המשק, לצלוח את המשבר. "אם נתנהל בצורה טובה, כמו שעשו בטייוואן, יש לנו סיכוי טוב. בנוסף, צריך להוריד את רמת ההיסטריה, בעיקר באמצעי התקשורת. היו כבר מגפות חזקות לא פחות והעולם שרד". "להגן על הקטר של המשק מפני אסון כבד" יחד עם מרום, על המכתב שנשלח לראש הממשלה חתומים עופר גרינברגר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס; רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל; דרור בין, מנכ"ל רד תקשורת מחשבים; ערן מאייר, סמנכ"ל הכספים של פיליפס; מוטי גלבמן, מנכ"ל אופיר אופטרוניקה; חיים מר, יו"ר קבוצת מר; אסף שמש, מנכ"ל סנמינה; ארז בוגנים, סמנכ"ל השיווק ומשנה למנכ"ל סינאל; דב רפסון, מנכ"ל אורם/ראם; רן גלזר, מנכ"ל תבור אלקטרוניקס; טל קאופמן, מנכ"ל סימטל ציפויים; שמיר שטיין, מנכ"ל פיברולן; עמירם שור, מנכ"ל א.ט.מ אופקים; מולהם ג'באלי, סמנכ"ל הכספים של אלפא אומגא הנדסה; שי לוי, מנכ"ל איי.וי.אקס; ויצחק ניסן, יו"ר ניסטק. הם כתבו לנתניהו כי "אנחנו, ראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית, בשם כלל הענף, פונים אליך בבקשה להגן על התעשייה שהיא הקטר המוביל של הכלכלה הישראלית מפני אסון כבד". החתומים על המכתב ציינו כי "אנחנו מודעים למצב המורכב ולחובה להשתמש בדרכים המיטביות על מנת לעצור את המגפה. אנחנו שייכים לחלק באוכלוסייה שנענה בקפידה עד כה להוראות הממשלה ואף החמיר עם עצמו, להשגת תוצאות מיטביות". "מאידך", הוסיפו, "קטר ההיי-טק הישראלי מוביל את הכלכלה הישראלית, מזרים למדינה משאבים רבים והביא למדינת ישראל את שמה ותהילתה כאומת סטארט-אפ". "החלטה ששונתה שלוש פעמים במשך מספר שעות" הבכירים יצאו נגד החלטת הממשלה שלא להגדיר את ההיי-טק כענף חיוני למשק. "ההחלטה, שהשתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות, על אי הכללת חברות הטכנולוגיה במסגרת החברות החיוניות למשק והגבלתן ל-% 30 מהעובדים בשטח המפעל, משמעותה היא ריסוק ההיי-טק הישראלי ובכייה לדורות", כתבו. "ההחלטות שהתקבלו עומדות בניגוד מוחלט למה שהוחלט אף במדינות שנפגעו קשה לאין ערוך". בהמשך צוין כי ראשי התעשייה קיבלו מגורמי הממשלה תשובות כגון "ההיי-טקיסטים כבר יסתדרו מבית". "התשובות האלה מעידות על חוסר רצינות ועל ליקוי מאורות בתהליך ההחלטה", לפי כותבי המכתב. הם מזהירים כי בעקבות החלטות הממשלה, "מאמץ של עשרות שנים ייעלם, לקוחות לא ימתינו עד סוף המשבר ואין ספק שימצאו ספקים אחרים, בייחוד בעת שכולם נזקקים למוצרים". [caption id="attachment_274682" align="alignnone" width="600"] ייענה לדרישות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock[/caption] החתומים על המכתב מבקשים מנתניהו להורות שבעוד שחברות ההיי-טק שמספר העובדים שלהן גדול מ-100 יוכלו להעסיק עד 30% מהם במשרדים ובמפעלים, כמו שאר המשק, אלה שמספר העובדים הכללי שלהן קטן יותר - יוחרגו מההוראה. כך, על פי הבקשה, חברות שמעסיקות בין 50 ל-100 עובדים יוכלו להעסיק עד מהם והקטנות יותר - עד 75% מהם. זאת, לצורך המשך פיתוח וייצור. עוד הם דורשים כי למנכ"לי החברות יהיה אישור לנייד % 10 עובדים קריטיים. לאור כל זאת, באיגוד ההיי-טק מבקשים "להיענות מידית לבקשתנו, ולהחזיר ולהכליל את חברות הטכנולוגיה העילית בהחרגה, בדיוק כפי שעשתה הממשלה בהחלטותיה לפני ששונו באישון לילה, וללא שיתופנו ללא שנראה שהיה איזשהו שינוי במצב. אנחנו מבקשים להשאיר החלטה זאת על כנה לכל תקופת ההשבתה במשק".

GitHub, אתר אירוח הקוד של מיקרוסופט, הודיע על השקת הגירסה סופית של האפליקציה שלו. האפליקציה זמינה לפלטפורמת iOS וגם לאנדרואיד באמצעות חנויות האפליקציות, והיא מגיעה לשוק בפועל לאחר שהוכרזה בכנס של החברה בנובמבר 2019. האפליקציות יכולות לשמש את המפתחים המאכסנים את הקוד שלהם בשירות כדי להתייחס לבעיות גם מרחוק, לבחון את הגירסאות השונות של הקוד ששמורות בחשבון שלהם, כדי לתקשר עם חברים שקשורים לכתיבת הקוד, כדי לנהל מטלות ואפילו כדי למזג חלקי קוד - אבל האפליקציות לא מספקות סביבת פיתוח וכתיבת קוד מלאה. בתקופת הבטה, טוענים במיקרוסופט - שנמשכה כארבעה חודשים עבור גרסת ה-iOS וכחודשיים בלבד במקרה של גרסת האנדרואיד - בוצעו כבר עשרות אלפי אינטראקציות בין המשתמשים. האפליקציה מאפשרת לארגן את המטלות באמצעות החלקה שמאלה/ימינה ולנקות את תיבת הדואר הנכנס יחסית בזריזות, להגיב להתייחסויות שונות לקוד, לספק משוב וכן לסקור ולבחון קוד.

כתב: ארז קירזון, ארכיטקט פתרונות ברד-האט. רד-האט מובילה את המהפכה הדיגיטלית בעזרת מגוון מוצרים חדשניים מבוססי קוד פתוח, המאפשרים מגוון רחב של פתרונות שנוגעים בכל קצוות הארגון - מהפיתוח ועד לסביבות הייצור. היכולת לקחת פרויקטים מבוססי קוד פתוח ולתרגם אותם למוצר ארוז, מאובטח ונגיש במודל תמיכה ייחודי מספקת את הערך הגבוה ביותר עבורכם, מנהלי הארגונים. דוגמה מדויקת לכך הנה פלטפורמת Red Hat OpenShift מבוססת קוברנטיס, המגיעה כמוצר שלם, שכולל את כל המרכיבים הדרושים לעולמות הפיתוח ומקל את הכניסה לעולמות הקונטיינרים. זו אחת הסיבות מדוע הפלטפורמה נפוצה בקרב לקוחות האנטרפרייז הגדולים בעולם. המהפכה הטכנולוגית הביאה אתה כמה בשורות מעניינות: הראשונה, קלות פיתוח הודות לפשטות שפות תכנות כמו פייתון וג'אווה סקריפט - סיבה שגרמה לחברות ללא רקע בפיתוח לחדור לתחום, תוך הרחבת הפתרונות העסקיים. הבשורה השנייה הנה שינוי תרבותי, לדוגמה מודלי ה-DevOps. הבשורה השלישית היא השילוב בין שתי הבשורות הראשונות, שהביא לתרומה משמעותית לארגונים וליכולתם לעודד חדשנות. כיצד שיתוף פעולה עם רד-האט תורם לחברות פיתוח? בישראל יש אלפי חברות תוכנה - מסטארט-אפים ועד למפתחי מכוניות אוטונומיות. הניסיון הרב והתרומה של רד-האט לעולמות הפיתוח הובילו לבניית אקו-סיסטם ייחודי לחברות אלה. רד-האט בנתה שני מודלים המאפשרים לחברות התוכנה להיות שותף טכנולוגי בעולמות מערכות ההפעלה ובעולמות הקונטיינרים. המודל הראשון מתמקד בעולם הקונטיינרים. מטרת קהילת הקוברנטיס הייתה לפשט כמה שיותר את פריסת האפליקציות ולתת מענה יצירתי למפתחים כשנדרשות לוגיקה ואוטומציה יעילה יותר. כאן נולד מודל Operator (אופרטור) - רכיב תוכנה מתקדם, המפשט את ההתקנה וניהול חיי המוצר של תוכנות. מאז חשיפת מודל האופרטור על ידי CoreOS, שנרכשה בהמשך על ידי רד-האט, אימצה גוגל, מולדת הקוברנטיס, את הרעיון, וכיום, כל הגרסאות המתקדמות של קוברנטיס מאפשרות עבודה עם אופרטור. המודל אומץ גם על ידי חברות גדולות אחרות וכבר יש מאות אפליקציות מוכנות לשימוש, שניתן לראות אותן כאן. פלטפורמת Red Hat OpenShift כוללת ממשק גרפי (GUI) בתצורת חנות טכנולוגית, המאפשרת לארגון לבחור ולהתקין אופרטורים לפי דרישה מיצרני תוכנה מובילים דוגמת Reddis ו-CouchBase, ובכך מתאפשרים פריסה מהירה של תוכנות סבוכות ומיקוד בתהליכים העסקיים. הקו המנחה ברד-האט מובל על ערכים של יציבות, אבטחת מידע ותמיכה, ולכן יצרה החברה קונטיינר משלה - UBI (ר"ת Universal Base Image), שעומד בסטנדרטים שהלקוחות דורשים והוא חלק בלתי נפרד מהאופרטור. כיום, חברות המספקות פתרונות תוכנה מבצעות תאימות מלאה לחנות הטכנולוגית של OpenShift במודל של אופרטורים, ובכך מבטיחות יתרון טכנולוגי וחשיפה שיווקית אדירה ללקוחות רד-האט. בישראל קיימות חברות שביצעו תהליך תאימות זה, והן מופיעות באתר של רד-האט העולמית ומשווקות באפיקים מגוונים. המודל השני לשיתוף פעולה עם רד-האט הנו תאימות רשמית למערכת ההפעלה RHEL (ר"ת Red Hat Enterprise Linux). רד-האט עובדת יחד עם חברות הפיתוח וביחד הן יוצרות תהליך מובנה וסדור, המוודא שהתוכנה עומדת בסטנדרטים של יציבות ואבטחת מידע. זאת, הודות לליבת המערכת (קרנל) והספריות התומכות. אחרי תאימות מלאה, התוכנה מופיעה באתר רד-האט, מה שמעניק חשיפה נוספת לשותפים. בנוסף, רד-האט מקפידה שכל הגרסאות והספריות יעבדו בסינרגיה ולכן, יצרני תוכנה לא נדרשים לבצע תאימות בכל שדרוג גרסה של רד-האט - יתרון עצום, שמקל על תהליך התאימות. מהו הצעד הבא? כחברה טכנולוגית, נשמח ראשית להקשיב לכם ולהבין כיצד אפשר להגיע יחד ליעדיכם העסקיים. נשמח שתיקחו חלק בעולמות ה-OpenShift וה-RHEL של רד-האט. יחד, נבנה פתרונות משלימים ללקוחות שלכם. אנחנו שמחים להזמינכם למפגש וירטואלי לחברות תוכנה, שיועבר בשידור חי ב-5 באפריל בשעה 14:00. במפגש נשתף בתכנית השותפים וביתרונות הקיימים בלהיות שותף טכנולוגי שלנו. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן.