מזה זמן ידוע שגוגל (Google) עובדת על תכונה לאנדרואיד הידועה כשיתוף קרוב (Nearby Share) (בעבר נקראה שיתוף מהיר – Fast Share), שמיועדת להעברת קבצים מהירה בין התקנים, בדומה לתכונת AirDrop של אפל (Apple). כעת מסתבר, שהתכונה תתווסף גם למחשבי דסקטופ באמצעות שילוב בדפדפן כרום. אתר XDA Developers חשף את התכונה  לאחר שמצא אזכור לתכונת שיתוף קרוב בכרומיום ( Chromium – קרן תוכנת ככרום) – אם כי עדיין לא ברור כרגע האם היא תיושם. המשמעות, אם התכונה תיושם, היא שהמשתמשים יוכלו לשתף קבצים במהירות בין התקני אנדרואיד וכרום על Windows, וגם ב-MacOS ובלינוקס. לפי הדיווחים, מהנדסי גוגל כבר עובדים על התכונה הזאת כמה שנים, הרבה לפני השחרור של גירסה 10 של אנדרואיד. תכונה דומה שנקראה Android Beam בוטלה לפני השחרור של מערכת ההפעלה האחרונה. ההערכה בקרב האתרים הטכנולוגיים היא, שהתכונה החדשה תפורסם לפני ההשקה הרשמית של גירסת 11 הבאה של אנדרואיד מאוחר יותר השנה, גם לאור הרמזים שפיזרה גוגל בסרטונים שלה לכנס המפתחים. עוד מעריכים האתרים הטכנולוגיים, כי התכונה החדשה תעשה שימוש הן בבלוטות' והן ב-Wi-Fi בין מכשיר למכשיר כדי להעביר קבצים בין ההתקניים השונים – סמארטפון לסמארטפון, סמארטפון למחשב וכו'.

חברת גוגל עומדת לסיים בסוף החודש את שירות הדפסת התמונות האוטומטי ומבוסס הבינה המלאכותית שהציעה בחודשים האחרונים, ושככל הנראה לא צלח, לפחות לא במתכונתו הראשונית. השירות, שהחל בפברואר, כלל מנוי בעלות חודשית של שמונה דולרים. בתמורה לסכום זה, בחרה הבינה המלאכותית מתוך אלבומי גוגל (Google Photos) את 10 התמונות הטובות ביותר של המנוי, לפי הבנתה המושכלת, ושלחה אותן (אחרי עריכה של המשתמש, אם חפץ בכך) להדפסה על כרטיסי קרטון בגודל 10X15 - אבל אז באה הקורונה. [caption id="attachment_197398" align="alignnone" width="600"] Google Photos[/caption] הרעיון המרכזי מאחורי השירות היה לספק ללקוחות את הכרטיסים המודפסים החינניים, שיכלו להוות גם מתנות, ושעליהם הופיעו תמונות שה-AI בחרה, בהתאם לקביעת המשתמש של עשרת הנושאים המועדפים עליו ובהתבסס על זיהוי פנים (של בני אדם וכן של בעלי חיים), נופים ונושאים מעורבים אחרים. הבינה המלאכותית הייתה אמורה להשכיל לבחור את התמונות הטובות ביותר בהתאמה להגדרות המשתמש, ואז לאפשר למנוי גם לבצע עליהן שינויים, או בכלל לבחור אחרות תחתיהן. על פי הדיווח של Droid Life, גוגל שלחה באחרונה הודעה למשתמשים באפליקציית התמונות הזו על כך שהשירות לא יהיה זמין לאחר ה-30 ביוני. גוגל הוסיפה, "תודה על המשוב שלא יסולא בפז במהלך החודשים האחרונים. סיפקת לנו מידע רב ומועיל על האופן בו אנו יכולים לפתח תכונה זו, אותה אנו מקווים להנגיש באופן נרחב יותר. אנא פקח עיניים לעדכונים עתידיים". החברה הוסיפה וציינה לסיכום כי "למרות שנסיים את תכנית הניסיון, אנו מקווים שחווית שמחה כלשהי מההדפסים שקיבלת במהלך הדרך". לא ברור אם עיתוי ההשקה, ממש דקותיים לפני שפרצה המגיפה עולמית, הוא שפגע בשגשוג השירות. הקורונה, לפחות לכאורה, הפריעה וגזלה את תשומת הלב של מרביתנו מעניינים "שוליים" כמו תמונות חביבות. וכמו כן הוצאות עודפות שאינן הכרח הפכו לפחות ופחות רצויות בעבור רבים. עם זאת, הסיבה האמיתית להפסקת השירות המקורי תיחשף כנראה בעתיד, כשנגלה מה הצעד הבא שענקית הטכנולוגיה עומדת לעשות בתחום.

בית המשפט הגבוה לצדק של צרפת הפיל ביום ה' האחרון הצעת חוק שנועדה לבלום את מה שמכונה "דיבור שנאה", וקבע כי סעיפיה העיקריים יפגעו באופן בלתי חוקתי בזכות האזרח להתבטא בחופשיות. ההחלטה מגיעה בזמנים שבהם ממשלות שונות ברחבי העולם מבקשות להפסיק התבטאויות שנאה אלימות וקיצוניות המתפשטות ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ושוקלות אמצעים רחבים במטרה להשתיק את התופעה. אלא שקיים קו דק מאוד המפריד בין ההתבטאויות האלימות, המסוכנות והשליליות, למה שנחשב כהתבטאות לגיטימית, שבמשטרים מתקדמים חובה לאפשר לכל אדם. הצעת החוק - שנתמכה על ידי ממשלת הנשיא עמנואל מקרון - ביקשה, בעיקרון, לעגן משפטית מצב שבו פוסטים, תגובות, תמונות ותכנים אחרים שמועלים לרשת החברתית, ושיחשבו למפיצי שנאה על ידי גורמים פוטנציאליים, יהיו חייבים להימחק בתוך 24 שעות מיום הדיווח עליהם, ואם לא יסתכנו בקנסות של עד 25 מיליון יורו. "פוגעות בחופש הדיבור, ואינן נחוצות, ראויות ומידתיות" [caption id="attachment_317774" align="alignleft" width="300"] שומר על חופש הביטוי. בג"ץ הצרפתי. אילוסטרציה: BigStock[/caption] בג"ץ הצרפתי פסק שחקיקה שכזו תעודד פלטפורמות מדיה חברתית, כמו פייסבוק, יוטיוב, טוויטר ואחרות כדוגמתן - אשר ינסו להיחפז בכדי להימנע מקנסות כבדים - להסיר התבטאויות חוקיות לחלוטין. השופטים טענו כי ההוראות "פוגעות בחופש הדיבור, ואינן נחוצות, ראויות ומידתיות". בית המשפט גם דחה הוראה הדורשת כי התבטאויות הנוגעות לטרור ולפורנוגרפיית ילדים יוסרו בתוך שעה מהרגע שבו הן מסומנות. גם במקרה הזה, הנושא המובלט בפסיקה הוא הדד-ליין הדרמטי, ולאו דווקא חובת המחיקה של התוכן המסוים. מאחורי הפסילה עומדים נדין סטרוסן, מקרן החזית האלקטרונית, ה-EFF, ג'ון מרשל הרלן השני, שהוא פרופסור למשפטים אמריטוס בבית הספר למשפטים בניו יורק, ולשכת עורכי הדין הצרפתית-אמריקנית, ה-FABA. העותרים דחקו בבית המשפט בפנייה מהירה, שהוגשה בתחילת החודש, לדחות את הצעת החוק. "אנו מריעים לבית המשפט על שהוא מכיר בכך שזכויות הביטוי וחופש הביטוי של האזרחים הם בעלי חשיבות עליונה בחברה דמוקרטית, ושמועדי הדד-ליין הדרקוניים לסילוק שבהצעת החוק היו כה בלתי גמישים וקיצוניים, עד כי זכויות אלו יופרו תחת (הכללים שקובעת - ג"פ) חוקת צרפת", אמר כריסטופר שמון, האחראי על המדיניות הבינלאומית של ה-EFF. "כל מאמץ ממשלתי לצנזר תכנים מעיקים צריך להיות מאוזן מול הזכויות של אנשים להפיץ את עמדותיהם על פוליטיקה, על הממשלה ועל החדשות. הצעת חוק זו לא הצליחה להשיג איזון זה. הדרישות שלה יהפכו פלטפורמות למשטרת הדיבור על פי בקשת הממשלה, דבר שאינו מקובל בחברה חופשית", סיכם שמון. המדיה החברתית - משטרת הדיבור החדשה? בהגשה לבית המשפט טענו ארגון EFF ושותפיו כי הצעת החוק, המכונה Avia Bill, גם תערער תחת הוראות האיחוד האירופי, המעניקות עדיפות לזכויות הדיבור החופשי של המשתמשים בעת פעילותם באינטרנט. לדברי העותרים, במקום לנקוט צעדים לעידוד חדשנות ולעודד תחרות, כך שפלטפורמות המדיה החברתית ישפרו את נוהלי הסרת דיבור השנאה, או יאבדו לקוחות - מחוקקים בארה"ב, אירופה ובמקומות אחרים דוחפים חקיקה שהופכת פלטפורמות אונליין ל"משטרת דיבור חדשה". "למרות שמטרת ההתנגדות לשנאה של החוק ראויה לשבח, פעילי זכויות אדם ברחבי העולם מסכימים כי האסטרטגיה היעילה יותר היא להתמודד עם רעיונות שנאה באמצעות חינוך, ולהבטיח שלכולם יש גישה משמעותית למשאבים מקוונים", קבעו העותרים. תומאס וונדנבילה ופייר סיריק, נשיא וסגן נשיא (בהתאמה) של ה-FABA, הרחיבו וטענו כי ה-Avia Bill היה מכריח רשתות חברתיות לבצע במהירות החלטות מיידיות באשר לאופי המשפטי של התוכן המסומן, ולפיכך לייצר "צנזורת יתר של התבטאויות לגמרי חוקיות". "מאחר שהאיחוד האירופי מתכונן לרפורמה משמעותית ברגולציה התקינה באינטרנט, החלטת בית המשפט היא גם קריאה חזקה לפיה המחוקקים צריכים להתמקד טוב יותר בשאלה כיצד להחזיר משתמשים לשליטה מחודשת בחוויה המקוונת שלהם", אמר שמון.

"אנחנו לא יכולים לחכות משך זמן של דור, שיתקן את המצב של היעדר ייצוג שיוויוני בחברות רבות, במיוחד בדרגות הגבוהות ביותר", כך אמרה ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ לשעבר. רומטי, המשמשת כיו"ר הענק הכחול, דיברה בכנות מפתיעה באירוע וירטואלי של פורצ'ן "הנשים החזקות ביותר". לדבריה, "עברנו מדיבור על גיוון, להכלה לשוויון ואז לעוול גזעי. משהו לא בסדר בדפוס הזה ובמקום בו היה המיקוד שלנו. אף שעשינו הכל כדי לגוון את כוח העבודה, לא הבנו היטב מה עלינו לעשות כדי לשנות". "כדי לדחוף לשינוי אמיתי", אמרה, "בתור התחלה, אני ממליצה למנהיגים לארגן אירועי הקשבה עם עובדים שחורים" - דבר שיבמ עשתה עם 2,500 עובדים שלה עד כה. "כל עובד שחור יכול לדבר על רגע בו הוא הוטרד בעבודה (על רקע גזעי). כל אחד מהם יכול להיזכר ביום שבו קראו לו בשם רע מאוד. אם תעבור חוויה זו עם העובדים שלך, תהיה שונה לנצח". רומטי סיימה באומרה כי אף שהיא כבר לא המנכ"לית של יבמ, היא מחויבת להביא לשינוי. "אני מתכננת להתמיד בקריאה לפעולה קולקטיבית יותר בקרב תאגידים ובמגזר הממשלתי - לשנות דרכים ישנות להכשרה, לגיוס ולשימור עובדים. עלינו לנצל את ההזדמנות עבור האנשים הנמצאים סביבנו. זה מתחיל בבית".

אגמון, חברת סטארט-אפ שפועלת בעולם הרפואה, הודיעה היום (ב') על גיוס סיד של שלושה מיליון דולר. את הסבב הובילה MMC Ventures מלונדון, והשתתפו בו הקרנות אין הלת' ונצ'רס וסידקאמפ, וחברת התרופות Bayer G4A. עוד משקיעים באגמון הם משה ליכטמן, לשעבר בכיר במיקרוסופט העולמית ומנהל מרכז המו"פ שלה בארץ, וארול דמלין, אחד האנג׳לים החזקים בבריטניה. שם החברה מהדהד עם המושג "אגם נתונים". אגמון מציעה פלטפורמת מידע בתחום הרפואי, המספקת כלים ושירותים לגישה מהירה ויעילה למידע רפואי איכותי. הפלטפורמה מקשרת בין גופי רפואה - בתי חולים, קופות חולים וקליניקות - לשותפים מכל קצוות מערכת הבריאות. החברה כבר עובדת עם בתי חולים בישראל, ביניהם איכילוב ואסותא, ובארצות הברית עם ג׳פרסון בפילדלפיה, הנרי פורד בדטרויט ובתי חולים נוספים. מה זה "הצללות זכוכית מט דו צדדיות בפיזור היקפי"? לדברי מיכל מאירי, מנכ״לית ומייסדת שותפה של החברה, "בתי חולים פועלים כמו מרוץ שליחים, כשפרוצדורות רבות המתבצעות במתחמים שונים בבית החולים מחייבות שיתוף בזמן אמת של מידע קליני, על מנת להבטיח את יעילות הטיפול הרפואי". "כיום", הוסיפה, "טיפול רפואי מיטבי הוא לעתים בלתי אפשרי, מסיבה שנראית אזוטרית: הדו"חות הרפואיים נכתבים בצורת טקסט חופשי ובסגנון ייחודי לרופאים, שדורש פענוח על ידי איש צוות רפואי. זה חושף את תהליכי העבודה לטעויות ולקשיים בתיאום הטיפול". "הרופא", הסבירה, "יכול לתאר ׳מאסה פורץ׳ בלי לכתוב את המילה ׳גידול׳, למשל, או לכתוב 'הצללות זכוכית מט דו צדדיות בפיזור היקפי׳ בלי לכתוב מפורשות ׳חשד לנגיף קורונה׳. זה סגנון ייחודי, הכרחי ותמציתי, אך הוא מקשה מאוד על מחשבים לפענח אותו ולעקוב בצורה אוטומטית אחרי המשך הטיפול". "כאן נכנסת לתמונה יכולת הבנת השפה הטבעית והבינה המלאכותית שלנו: התוכנה שלנו מאמנת את מחשבי בתי החולים לקרוא ולהבין את הדו"חות הללו", אמרה. "גורם משפיע נוסף בתהליך הרפואי", ציינה מאירי, "הוא החולים עצמם. מחקרים מראים שכ-96% מהחולים בארה"ב לא מצליחים להבין את דו"חות הסיכום של בדיקות הרדיולוגיה שלהם. באמצעות AI ובצורה אוטומטית לחלוטין, התוכנה של אגמון הופכת דו"חות סיכום רדיולוגיה מסובכים – לדו"ח פשוט וברור גם לחולים ולבני משפחתם - בלא כל צורך בהכשרה או הבנה רפואית, ובפורמט ידידותי ונגיש. כך, אנט מערבים את החולים ברמה שלא הייתה אפשרית עד היום, ומעצימים אותם להבין ולהיות שותפים פעילים בתהליך הטיפול הרפואי המלא שלהם". אגמון תשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את הטמעת הטכנולוגיה בעוד בתי חולים ברחבי העולם, ועל מנת להעמיק ולפתח את יכולות הבינה המלאכותית של התוכנה שפיתחה. טום מון, רופא ומשקיע מ-MMC Ventures, אמר כי "האסטרטגיה שלנו היא להשקיע בחברות סטארט-אפ של רפואה מבוססת נתונים. לאגמון יש יכולת ׳לתרגם׳ בצורה אוטומטית טקסטים רפואיים, וכך לאפשר יכולות מתקדמות, כגון בקרת טיפול אוטומטית, ודו"חות ידידותיים לקריאה לחולה ולבני משפחתו. שימושים טכנולוגיים אלה, הנמצאים בצומת של למידת מכונה ונתונים רפואיים, עוזרים להניע את גלגלי השינוי ההכרחי במערכות הבריאות".

במכשירי ה-iPhone של אפל, מסתבר, נכללת פקודה פשוטה לעוזרת הקולית המובנית סירי, וזו מאפשרת שליחת מיקום ופתיחה בתיעוד ווידיאו במקרי חירום שונים, או סתם כשהידיים תפוסות. אם אתם נמצאים בסיטואציה שבה אין לכם זמן או אפשרות לחייג בטלפון, או לשלוח מסרון למישהו, כדי ליידע איפה אתם נמצאים ומה קורה לכם בזמן נתון, וגם לא להתחיל להקליט סרטון וידיאו - חשוב שתדעו שיש לכם ב-iPhone אופציה לעשות זאת במהירות וביעילות, ללא מגע ידיים. לצורך כך תוכלו להשתמש באפליקציית קיצורי הדרך (Shortcuts) של אפל, ובקיצור דרך שנוצר על ידי משתמש רדיט, רוברט פטרסן תושב אריזונה, בכדי לשלוח הודעה עם המיקום שלכם בזמן נתון לחבר או בן משפחה, כמו גם לפתוח בצילום וידיאו באופן אוטומטי, מבלי צורך ביותר מפקודה פשוטה - "היי סירי, עוצרים אותי" (Hey Siri, I'm getting pulled over - הפקודה באנגלית ולא ברור אם היא פועלת גם בעברית אחרי ההתקנה). [caption id="attachment_317798" align="alignnone" width="600"] מחאת Black Lives Matter בארה"ב. צילום: BigStock[/caption] הפיצ'ר שיסייע לאקטיביסטים להוכיח את שאירע?  ויש סיבה למשפט הפקודה המסוים - הפיתוח הגיע בזמנים שבהם מפגינים רבים במחאת Black Lives Matter גילו שתיעוד בווידיאו הכולל מיקום מדויק של אינטראקציות שהיו להם עם שוטרים, יכול לסייע להם להוכיח בדיעבד את שאירע במדויק. ממש כפי שצילום חניקתו למוות של ג'ורג' פלויד הביא לחשיפת הפרשה הנוראה ולפרוץ המהומות והמחאה נגד אלימות משטרתית בעקבותיו. נכון, הפיצ'ר יכול לסייע גם במקרי חירום אחרים, כמו למשל אם מישהו מאיים על גברים או נשים כשהם נמצאים לבדם, בעת שוד או ניסיון אונס חלילה. הוא גם עשוי לעזור במקרים פחות דרמטיים, אבל עיקר הייעוד של התכונה הוא לסייע לכם מול המשטרה ואנשי אכיפת החוק, כדי לשמור על תיעוד אובייקטיבי שלכם את האירועים והאינטראקציות עימם. A bunch of people and news outlets are passing around an old version of my ‘Getting Pulled Over’ Shortcut. Current version is here:https://t.co/P3rKxJKNKm Current versions will always be posted at:https://t.co/gFrOSdBV6W#Siri #Police #Shortcuts — Robert Petersen (@Sonikku_a2) June 16, 2020 פטרסן יצר את קיצור הדרך, מסתבר, בכלל כבר בשנת 2018. ואולם בשבוע שעבר הוא צייץ בטוויטר והציע לו גרסה אחרונה. "כמה אנשים ואתרי חדשות מעברים גרסה ישנה של קיצור הדרך שלי 'עוצרים אותי'. הגרסה הנוכחית נמצאת כאן", כתב וסיפק את הקישור להורדה. לפי הסבריו של פטרסן בפוסט ברדיט, קיצור הדרך "פותח את המצלמה הקדמית שלכם ומתחיל הקלטת וידיאו, כך שיש לכם תיעוד וידיאו של המעצר. ברגע שתפסיקו את ההקלטה, זה נותן לכם את האפשרות לשלוח את הווידיאו לכונן ה-iCloud או ל Dropbox", מה שישמור עליה בענן גם אם המכשיר יוחרם על ידי השוטר, או יילקח מכם על ידי תוקף.  

משהו לא טוב קורה לנגני ה-Blu-Ray של סמסונג (Samsung): אלפים מבעלי נגני Blu-Ray ומערכות קולנוע ביתי מתוצרת סמסונג מדווחים ברשת על תקלות פתאומיות במכשיריהם, שלפי התיעוד החלו ביום ו', ה-19 ביוני. יש דיווחים על תקלות שונות, אבל התקלה המשותפת בכולם היא בנגני ה-Blu-Ray של סמסונג, שנכנסים למצב של אתחול בלתי פוסק. "המכשיר נדלק ומציג מסך שחור עם הלוגו של סמסונג, ואחרי כמה שניות הוא מאתחל את עצמו מחדש ומגיע לאותו מצב של מסך שחור עם הלוגו", תיאר אחד מבעלי המכשירים. "התקלה הזאת השביתה לחלוטין על מערכת הקולנוע הביתית שלי". תקלות נוספות, לפי הדיווחים, הן על נגני Blu-Ray שהחלו לפתע להשמיע רעשים של קריאת דיסק, למרות שאין דיסק במכשיר, כיבוי פתאומי כמה שניות לאחר ההדלקה, או חוסר תגובה ללחיצה על הכפתורים. הבעיות שדווחו הן לגבי דגמים שונים ולאו דווקא לגבי דגם ספציפי. באחד מהפורומים המקוונים של סמסונג, אישר מנהל הקהילה כי אכן קיימת בעיה של אתחול חוזר ונשנה, וכי החברה עובדת על פתרונה, וכתב: "אנו מודעים ללקוחות שדיווחו על בעיית אתחול חוזר ונשנה בכמה נגני Blu-Ray ובוחנים אותה לעומק. נפרסם עדכון ברגע שיהיה לנו מידע נוסף". הסיבה לבעיה אינה ידועה. יש המעריכים כי התקלה נובעת מעדכון קושחה פגום, אם כי באתר ZDNet טוענים כי אין זו הסיבה, שכן התקלה משפיעה גם על דגמים ישנים שכבר לא מקבלים עדכונים. בנוסף, סמסונג בדרך כלל לא מפרסמת עדכוני קושחה לדגמים שונים במקביל בשעות אחר הצהריים המאוחרות של יום ו', שבהן החלה התקלה. הסיבה לתקלה, כך מעריכים אחרים, היא סיום תוקף של אישור SSL, שהוא פרוטוקול אבטחה הנדרש בנגני ה-Blu-Ray לצורך ההתחברות שלהם לשרתי סמסונג לצורך עדכונים – אם כי גם לכך אין אישור רשמי.

הרבה נכתב על השפעת הקורונה על הלמידה מרחוק, על חברות הווידיאו קונפרנס, על המורים, על ההיערכות שלהם, של משרד החינוך ושל האקדמיה, ועל עוד תחומים ופעולות שקשורים בכך. בשבוע שעבר אף התקיים כנס וירטואלי מרתק בנושא, בשיתוף פעולה של קרן אתנה ואנשים ומחשבים. תקופת הקורונה הפכה את הלמידה מהבית בן רגע ממשהו עתידי להטמעה מידית במערכות החינוך השונות - מהגנים, דרך בתי הספר, וכלה במכללות ובאוניברסיטאות. כולם, בבת אחת, במבצעים מעוררי השראה, העבירו את המערכות מלמידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית, שאפשרה לתלמידים ללמוד ולמורים ללמד מהבית. מאז כניסתו לתוקף של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לפני 21 שנים, מדינת ישראל משקיעה רבות בקידום הנגישות, השילוב והשוויון של אנשים אלה. בשנים הללו קודמו תקנות לשילוב ונגישות במערכות החינוך הרגילות - ועם כל הצניעות אציין שהרבה מזה נעשה בשיתוף פעולה בין נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לעמותת נגישות ישראל, שאני הוא המייסד והנשיא שלה. התאמת נגישות במוסדות חינוכיים קיימת מ-2011, התקנות להתאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים נכנסו לתוקף ב-2016 והתקנות להתאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה כאן מ-2018. מדובר בחקיקה מהפכנית, שהינה קריטית לכ-4,000 תלמידים בכל מחזור ועשרות אלפים ביחד בכל הכיתות. בנוסף, יש עשרות מורים עם מוגבלות שמשולבים במערכת, ובעיקר יש עשרות אלפי הורים עם מוגבלות, שגם עבורם קיימת הנגשה. בכל השנים האלה משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, הרשויות המקומיות, בתי הספר והאקדמיה משקיעים משאבים רבים לעמידה בחקיקה חשובה זו. ההשקעה וההתמדה הובילו למקצועיות, הטמעה והרבה הצלחות. כל הצלחה נותנת לילד עם המוגבלות אפשרות לחיים יותר טובים ובעיקר לעבור עוד שלב. ככל שההצלחה יותר טובה, הילדים הללו מתגייסים לצבא, עוברים לאקדמיה ולבסוף מוצאים עבודה, מתפרנסים ותורמים. ההשקעה משתלמת. האמנה מחייבת לא להשאיר את בעלי המוגבלות מאחור; והיישום בעידן הקורונה? מדינת ישראל, מעבר לחקיקת הנגישות המחייבת שלה, חתומה על אמנת האו"ם לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שאחד המסרים שלה הוא "לא להשאירם מאחור". אלא שפתאום באה הקורונה ובתוך ימים מצאנו את עצמנו כולנו בסגר, ואת תלמידי, הורי ומורי ישראל מתרגלים לדבר חדש - למידה מרחוק. ללמידה מרחוק יש יתרונות רבים ואני לא רוצה לחשוב מה היינו עושים בלעדיה. אבל עבור תלמידים ומורים עם מוגבלות, הוא היה קשה מנשוא. עד שהם התרגלו למערכת נגישה פרונטלית, ברגע אחד, במקום לעשות Fast Forward עם כולם, כשמו של הכנס של קרן אתנה ואנשים ומחשבים, הם נשארו Fast Backward. השאירו אותם מאחור. מיד עם המעבר ללמידה בשיטה זו התעוררה בעיית החוסר במחשב, מצלמה, רמקולים, מיקרופון ו/או אינטרנט, שלא הייתה ייחודית לתלמידים עם מוגבלות. אולם, היו וקיימות בעיות טכניות, שאותן לא חוו התלמידים שאינם בעלי מוגבלות. כך, תלמידים כבדי שמיעה צריכים כתוביות, חרשים צריכים תרגום לשפת הסימנים ושיציינו להם מי מדבר, לקויי ראייה נדרשים ליכולות לשינוי ניגודיות והגדלה, עיוורים צריכים יכולת הקראה ותיאור מילולי של המצגות או החומר הנכתב. אנשים עם מוגבלות פיזית נדרשים לסביבת עבודה ועזרים טכנולוגיים. אלא שבתוכנות שבהן משתמשים ללמידה מרחוק יש אפשרויות הנגשה חלקיות בלבד, ותמיכה טובה בנגישות באנגלית, אבל ממש לא בעברית. כך, לדוגמה, באנגלית יש כתוביות אוטומטיות בזמן אמת, ובעברית זה חייב להיות ידני. הנושא השלישי הוא האוריינות הדיגיטלית: רבים מהתלמידים והמורים עם מוגבלות היו חסרים את הידע איך בכלל ניתן לשפר ולהנגיש את השיעורים במערכות הלמידה מרחוק, בהתאם למוגבלות של התלמיד. כמו כן, לא ניתנה הדרכה לכלל המורים להנגשת חומרי לימוד, לאיך מקליטים שיעור נגיש א-סינכרוני, כיצד מעבירים שעור נגיש סינכרוני ביחד עם כל הכיתה ועוד. עמותת נגישות ישראל פיתחה מידית מדריך להנגשת שיעורים לכיתות בהם משולבים תלמידים עם מוגבלות. המדריך הופץ למשרד החינוך, למחלקות החינוך ברשויות המקומיות, לאקדמיה ולרבים אחרים. ביחד עם משרד החינוך והאקדמיה, העמותה תקיים, לקראת המשך הלמידה מרחוק, את שיפור הטכנולוגיה, כך שזו תתמוך בנגישות מלאה, ותפעל לביצוע הדרכות למורים ולתלמידים כיצד ללמד וללמוד במערכות אלה. ביחד נפעל לא להשאיר תלמידים עם מוגבלות מאחור.