הגרסה החדשה של אפליקציית משרד הבריאות - המגן 2.0, שאמורה להיות חלופה לאיכונים השנויים במחלוקת של השב"כ, מוכנה לשימוש, אחרי שהושלמו הבדיקות הדרושות - כך מסרה היום (ה') עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועצת המשפטית של המשרד, בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוועדה, בראשות ח"כ צבי האוזר (כחול לבן), שבה היום לדון בחוק המסמיך את השב"כ לעקוב אחר מיקומם של האזרחים שנחשפו לחולי קורונה, על מנת לעצור את שרשראות ההדבקה בנגיף. זאת, לקראת ההצבעה הצפויה על החלק שפוצל מהחוק, שמאשר את איכוני השב"כ, בקריאות שנייה ושלישית. לדברי עו"ד אגמון, "הושלם פיתוח האפליקציה ויש שיקולים שונים לגבי מועד ההשקה, אך המלצת המשרד לוועדת השרים, שתכונס ביום שני הקרוב, היא להשיק את היישומון בהקדם, ולהמשיך לפתח פתרונות משלימים נוספים". [caption id="attachment_317980" align="alignnone" width="600"] יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת[/caption] חברי הוועדה, הח"כים אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד), אמרו כי על הוועדה למקד את דיוניה ולהבהיר לממשלה שאיכוני השב"כ צריכים להיות החלופה האחרונה בשרשרת. לדבריהם, אם אפליקציית המגן 2.0 עונה על הצרכים, בה צריכים להשתמש ובאיכונים של השב"כ - רק כשאין ברירה. "אסור לטעת את התחושה כאילו האפליקציה האזרחית היא משנית", אמרה ח"כ ברביבאי, שעוד בעבר הביעה הסתייגות מוחלטת מעצם השימוש בשב"כ לצרכים אלה. היא תלתה את הצורך לחדול מאיכוני השב"כ בין היתר בכך ש-"מוסכם כמעט על כולם שאין כיום מערכת נתונים אחת שיודעת לתת נתונים על אנשים שנחשפים לחולי קורונה, והנתונים שמועברים לשב"כ אינם מבסיס נתונים אחד". [caption id="attachment_319449" align="alignnone" width="600"] ח"כ אורנה ברביבאי. צילום: יש עתיד[/caption] אפליקציית המגן 2.0 תהיה מבוססת על נתוני בלוטות' והאזרחים יוכלו לבחור, במידה שיתגלה שהם זוהו כחולי קורונה, האם נתונים אלה יועברו לכל מי ששהה בסביבתם. ההבדל הוא שבאיכוני השב"כ אין אפשרות בחירה והמעקב הוא אוטומטי. בהקשר זה אמר ח"כ האוזר כי "אחת המטרות של הדיון היא למצוא את האיזון בין הצורך לפגוע בפרטיות שקיים באפליקציה האזרחית אל מול הפגיעה שקיימת באיכוני השב"כ, ולהגיע למסקנה מה הדבר הנכון, בהינתן העובדה שאנחנו נמצאים בשעת חירום". מה באשר לאלה שאין להם סמארטפון? סבטה מורגן מאגף המחשוב של משרד הבריאות השיבה לשאלת ח"כ האוזר לגבי החלופות שהמשרד בודק לגבי אלה שאין להם טלפונים חכמים והם חסרי נגישות לאמצעים דיגיטליים. היא אמרה כי "נבדקו כ-15 חלופות, אולם האחריות לקבלת החלטה בנושא זה היא של המשרד לענייני מודיעין". נציג המשרד, רונן הרלינג, ציין כי "אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של גיבוש החלופות. אנחנו מרוצים מהביצועים של המגן 2.0 והיא בהחלט יכולה להיות חלופה מובילה". עו"ד עלי קלדרון, נציג הרשות להגנת הפרטיות, חזר על עמדת הרשות שלפיה יש להעדיף את האפליקציה האזרחית על פני איכוני השב"כ, אולם ציין כי ההצלחה של המגן 2.0, או כל יישומון אזרחי שיוחלט להשתמש בו, תלויה במידה רבה באמון הציבור ובשכנועו שהכלי לא מפר באופן גס את הפרטיות. "התנאי לכך הוא שקיפות", אמר. "אני מבין שהממשלה נערכת למסע הסברה רחב היקף עם מסרים ברורים לגבי חשיבות האפליקציה והשימוש בה, כולל קמפיינים למגזרים ייעודיים". בהמשך היום הוועדה תשמע הסתייגויות נוספות של חברי הכנסת, אולם ח"כ האוזר הבהיר שלא תהיה היום הצבעה.

בכירים מהחברות מטריקס, גסטטנרטק וקרן ההשקעות סקיי התכנסו השבוע לשיחת זום חגיגית לציון  הרכישה הראשונה של מטריקס בימי הקורונה. באירוע נכחו האנשים אשר הובילו את המהלך ולקחו חלק ברקימת העסקה. [caption id="attachment_319467" align="alignnone" width="600"] מימין: אליעזר אורן - נשיא ויו"ר מטריקס, ברוריה גרוס פרושנסקי – מחלקה משפטית מטריקס, משה אטיאס – סמנכ"ל כספים ו-CFO מטריקס, רון הוכמן - שותף בקרן סקיי, ליאת טננהולץ M&A VP  מטריקס, צביקה יוכמן – שותף בקרן סקיי, שרון קליין מנבר – עו"ד (משרד משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות') מטעם גסטטנרטק, גלי קטן - חשבת, מטריקס, שרון קארו - כלכלנית ראשית, מטריקס, אתי קורן  וגל ישראל - עו"ד (משרד קורן גרודברג ושות') מטעם מטריקס, ניר דגן - שותף בקרן סקיי, יפעת גבעול - יועצת משפטית ומזכירת חברה מטריקס, מוטי גוטמן - מנכ"ל מטריקס, אמיר ארבן - שותף בקרן סקיי, אלדד בראדון - חברת אורדד (אימפרוב), שמעון מרקוביץ, יו"ר גסטטנרטק ושותף בחברה, שרגא הפטלר - סמנכ"ל כספים, גסטטנרטק, ושותף בחברה, עומר שליט – מנכ"ל גסטטנרטק, אבישג אלבז הרוש – סמנכ"לית משאבי אנוש, מטריקס. צילום: רון הוכמן, סקיי[/caption] במהלך השיחה גילו המשתתפים כי ישנה סיבה לא שגרתית נוספת לכבודה אפשר להרים כוסית לחיים, כאשר יו"ר ונשיא החברה, אליעזר לייזי אורן, הסב את תשומת לבם לכך שמדובר בהישג לרכוש חברה שבשמה לא נכללות אותיות אהו"י – מצרך יקר בשפה העברית. אגב הרמת כוסית, בהתחשב במציאות החדשה לא נמזג משקה אלכוהולי חגיגי אחיד לכולם, אלא כל משתתף הביא עמו לשיחה את המשקה הביתי איתו בחר להרים לחיים.

צ'ק פוינט (Check Point) חשפה בעיית אבטחה שאפשרה להתחזות לחברות מובילות בזום (Zoom). חוקרי ענקית האבטחה הישראלית איתרו מנגנון פגיע במערכת זימון הפגישות, שאפשר לגורמים חיצוניים לבצע מניפולציות בלינקים לפגישות' ובכך להתחזות לחברות שונות המשתמשות בזום. החוקרים איתרו בעיית אבטחה שאפשרה לזייף לינקים ייעודיים של חברות וארגונים המשתמשים בזום (Vanity URLs)' ובכך לייצר זימונים לפגישות ושיחות תוך התחזות לאותן חברות. לינק לגיטימי של זום המשתמש בשם החברה, יכול לשמש האקרים לקמפיינים של דיוג (פישינג) במטרה להטעות, או להשיג מידע אישי באמצעות הפלטפורמה. [caption id="attachment_317646" align="alignnone" width="600"] פלטפורמה חיונית מאז הקורונה. זום. צילום: BigStock[/caption] כזכור, השימוש העולמי בזום צבר תאוצה משמעותית בתקופת הקורונה, עם עלייה מ-10 מיליון משתמשים ביום בדצמבר 2019 ליותר מ-300 מיליון משתמשים היום. הפופולריות הזו שמה את זום במוקד תשומת הלב של האקרים, שרצו לנצל אותה כדי לאתר ולפגוע בקורבנות שונים, וכן הפכה את החברה לאחד מהנושאים המרכזיים באתרים זדוניים שנועדו לחקות את הפלטפורמה או להתקשר בה. לאחר שבינואר השנה איתרו חוקרי צ'ק פוינט חולשה בזום, שאפשרה לגורמים שונים להצטרף לפגישות שלא הוזמנו אליהן, המשיכו צוותים משותפים של שתי החברות לאתר פרצות וחולשות בפלטפורמה, ואיתרו את בעיית האבטחה האמורה. המנגנון הפגיע שאותר, מאפשר להאקרים להשתמש באפשרות שקיימת בזום לייצר לינקים עם זיהוי ארגוני.  כלומר, במקום שהלינק לשיחה יהיה #########https://zoom.us/j/, הוא יהפוך ל-##########https://.zoom.us/j/. חברות וארגונים רבים עושים שימוש ביכולת זו בכדי לייצר את הפגישות והשיחות שלהם בפלטפורמה. היכולת של כל גורם לייצר זימונים לפגישות עם לינקים מזוהים, מאפשרת לייצר לינק מזוהה, המכיל שם של ארגון או חברה, ואפילו להציג את הלוגו של החברה בעת לחיצה על הלינק. לגורם שמקבל את הזימון והלינק אין כל דרך לדעת שהוא אינו אמיתי. [caption id="attachment_317737" align="alignleft" width="300"] חושפת הבעיה. צ'ק פוינט[/caption] במקביל, בעיית האבטחה מאפשרת לגורמים חיצוניים להיכנס לאתרים רשמיים שחברות הקימו במסגרת זום. חברות רבות הקימו לעצמן אתרים ממותגים דרכם הם מנהלים את שיחות הוועידה (עמוד נחיתה), ובאמצעות הבעיה האקרים יכלו לזמן פגישות מאתרים אלו. גם כאן, הקורבן לא יכול היה לדעת שמדובר בזיוף. שימוש בכל אחת מהאופציות הללו היה מאפשר להאקרים להתחזות לאותן חברות, או לנציגיהן, דרך זום, ובכך להטעות או לפגוע בקורבנות. זום תיקנה את בעיית האבטחה באמצעות יצירת הגנות נוספות על מערכת זימון הפגישות של חברות, ומשתמשי הפלטפורמה אינם צריכים לחשוש ממנה בשלב זה. עדי איקן, ראש מחלקת מחקר ופיתוח הגנות בצ'ק פוינט, שעמד בראש הצוות שפעל עם זום לאיתור ותיקון הבעיה, אמר כי "מרגע שזום הפכה לאחד מערוצי התקשורת המובילים של עסקים, ממשלות וצרכנים, החשיבות של מניעת ניצול שלה על ידי גורמים זדוניים הופכת למשמעותית מאי פעם. העבודה המשותפת של הצוותים של זום ושלנו מאפשרת לייצר חווית תקשורת בטוחה יותר, ובכך ליהנות מכל מה שיש לפלטפורמה להציע". מזום נמסר כי "החברה הוסיפה לפלטפורמה מספר אמצעי הגנה נוספים להגנה על המשתמשים. זום מעודדת את משתמשיה לבחון לעומק את פרטיה של כל פגישה בה הם מתכננים להשתתף - לפני ההצטרפות - ולהצטרף רק לפגישות שהוצעו להם על ידי אנשים שהם מכירים וסומכים עליהם. אנו בזום מעריכים את תשומת הלב של צ'ק פוינט שדיווחה לנו על הנושא. אם אתם  חושבים שמצאתם בעיית אבטחה במוצרי זום, שלחו דו"ח מפורט ל-security@zoom.us ונשמח להתייחס.

האקרים רוסיים, ככל הנראה מטעם השלטון במוסקבה, תקפו ארגונים המעורבים בפיתוח חיסונים נגד נגיף הקורונה - כך על פי התרעה חדשה של גורמי ביטחון בארצות הברית, בריטניה וקנדה, שפורסמה היום (ה') אחר הצהריים. לטענתם, מבצעת התקיפות היא אותה קבוצה שפרצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית במהלך הקמפיין לנשיאות ב-2016. הקבוצה, המכונה Cozy Bear ("הדוב הידידותי" או "הנעים"), "הדוכס" או APT29, השתמשה בטכנולוגיית ספיר פישינג (Spear Phishing) כדי להשיג ב-2015 גישה לא חוקית לרשתות תקשורת ומחשבים רבות במערב, ביניהן אלה של הבית הלבן ומחלקת המדינה, וזו של המטות המשולבים של ארצות הברית. כמו כן, הקבוצה שולחת נוזקות בהתאמה אישית, המכונות WellMess ו- WellMail. כעת, מסמך שפרסם המרכז הלאומי לביטחון סייבר של בריטניה (NCSC) מפרט את פעילות ההאקרים הרוסיים וקובע במפורש כי המתקפות שלהם מכוונות נגד ארגוני מחקר ופיתוח העוסקים במציאת חיסון לקורונה - בארצות הברית, בריטניה וקנדה. "מסע הפעילות הזדונית של APT29 נמשך, בעיקר נגד מטרות ממשלתיות, דיפלומטיות, קבוצות חשיבה ומחקר (Think tank), וכן שירותי בריאות ואנרגיה - כדי לגנוב קניין רוחני יקר ערך", נכתב בהודעה לעיתונות מטעם המרכז הבריטי. מומחים ציינו כי ייחודה של ההודעה הוא שזו הפעם הראשונה שבה קבוצת ההאקרים הזו מקושרת לפעילות שקשורה לקורונה. המרכז מעריך בהודעתו באופן "כמעט ודאי" כי "APT29 פועלת כחלק משירותי הביון הרוסיים". הערכה זו נתמכת גם על ידי אנשי המערכת הקנדית לביטחון תקשורת (CSE) ועל ידי הגופים האמריקניים: המשרד להגנת המולדת, הסוכנות להגנת תשתיות מסייבר - CISA, והסוכנות לביטחון לאומי - NSA. "העדיפות העליונה - להגן על מגזר הבריאות" "אנחנו מגנים את המתקפות הבזויות הללו נגד אלה שעושים עבודה חיונית למאבק במגפת הקורונה", אמר פול צ'יצ'סטר, מנהל הפעילות של מרכז אבטחת הסייבר הלאומי בבריטניה, "יחד עם בנות בריתנו, אנחנו מחויבים להגן על הנכסים הקריטיים ביותר שלנו, והעדיפות העליונה שלנו כרגע היא להגן על מגזר הבריאות". גם שר החוץ הבריטי, דומיניק ראב, התייחס למתקפה ואמר כי "לגמרי לא מקובל" שהרוסים תוקפים גורמים שעוסקים בפיתוח חיסון לקורונה. "בעוד שאחרים דואגים לאינטרסים שלהם עם התנהגות נלוזה", אמר, "בריטניה ובעלות הברית שלה ממשיכות בעבודה הקשה למציאת חיסון לנגיף ולהגנה על הבריאות הגלובלית". הוא ציין כי בריטניה תמשיך לאתר גורמים שמבצעים מתקפות מעין אלה ולפעול נגדם, בעזרת בעלות בריתה. אן נויברגר, ראשת מנהלת אבטחת הסייבר ב-NSA, מסרה כי "הסוכנות, יחד עם שותפיה (בקהילת הביון והמודיעין - י"ה), נותרה איתנה במחויבותה להגן על הביטחון הלאומי. היא עושה זאת על ידי ייעוץ קולקטיבי בנושאי הגנת סייבר, על רקע העובדה ששחקנים זרים ממשיכים לנצל את מגפת הקורונה המתמשכת". לדברי נויברגר, "ל-APT29 יש היסטוריה ארוכה של מיקוד המתקפות על ארגונים ממשלתיים, דיפלומטים, קבוצות חשיבה, ארגוני בריאות ואנרגיה. הם עושים זאת למען רווח מודיעיני. אנחנו דוחקים בכולם לקחת ברצינות את האיום הזה וליישם את ההנחיות שהוצאו". הגורמים הרלוונטיים הזהירו ממתקפות כאלה הרשויות האמריקניות, הבריטיות והקנדיות פרסמו בחודשים האחרונים כמה אזהרות בנוגע למתקפות סייבר המגובות על ידי מדינה נגד ארגונים שמחפשים חיסון לנגיף. בשיאו של הגל הראשון דווח על גל הולך וגובר של מתקפות סייבר על סוכנויות ממשלתיות ומוסדות רפואיים בארצות הברית, שהובילו את המחקר למציאת החיסון. אז צוין כי המתקפות בוצעו הן על ידי האקרים בחסות מדינה והן על ידי האקרים שקשורים לארגוני פשע מאורגן. מתקפו נוספות נערכו נגד ארגון הבריאות האמריקני הלאומי, בתי חולים, מעבדות מחקר, ספקי שירותי בריאות וחברות תרופות. משרד הבריאות בארצות הברית נפגע גם הוא ממתקפות סייבר יומיומיות, אמר אז פקיד בכיר, והוסיף כי רוסיה וסין היו החשודות העיקריות במתקפות. כעת ממקדים הארגונים במערב את החשד במוסקבה. לא נמסרה תגובת הקרמלין.

הסגר הבא נראה בימים אלה, לצערנו, קרוב, וזאת הזדמנות טובה להסיק מסקנות - ובתקווה גם ליישם - מהסגר הראשון שהקורונה כפתה עלינו. אחד העולמות הבולטים שהסגר השפיע עליו הוא עולם החינוך, עם המעבר ללמידה מרחוק. כך היה גם עבור הילדים עם הצרכים המיוחדים. הלמידה מרחוק העמידה את מערכת החינוך, המורים, המנהלים והצוותים הטכנולוגיים של משרד החינוך בפני אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים, והם עמדו בהצלחה במשימה זו. אלא שבמקרים רבים, החומרים הדיגיטליים, הסרטים והרצאות הזום, ששימשו את מרבית הילדים במדינה, לא התאימו למגזר אחד חשוב - ילדים עם צרכים מיוחדים. חומרי ושיטות הלימוד, כמו גם האינטראקציה של המורים עם התלמידים בגילאים השונים, חייבים לתת מענה לאתגרים המיוחדים - בשגרה ובחירום כאחד. כמו בחינוך הרגיל, יש לתת את המענה הזה במהירות רבה. גם במגזר זה שוב הוכחה מרכזיותה של הטכנולוגיה. אחד הגופים שהתמודדו עם האתגר הזה הוא בית איזי שפירא שברעננה, שמטפל מזה 40 שנים בילדים עם מוגבלויות בכל הגילאים. נועה ניצן, מרפאה בעיסוק בהכשרתה ומנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא בתפקידה, סיפרה על הפעילות של המוסד החינוכי הוותיק בתחום הלמידה מרחוק בתקופת הסגר בכנס שעסק בנושא זה, שערכה אנשים ומחשבים. היא ציינה את העובדה שבית איזי שפירא משמש מסגרת חינוכית וטיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים יהודים וערבים כאחד: המוסד החשוב מפעיל גנים שיקומיים ברעננה ובקלנסווה. לא רק הוראה - גם טיפולים אונליין לדבריה, "כבר בתחילת המשבר היה ברור שחומרי הלימוד שמשרד החינוך הכין עבור מערכת החינוך לא מתאימים בהכרח לאוכלוסייה שאנחנו מטפחים. המשימה שהצבנו לפנינו היא למצוא פתרונות וחומרי לימוד, כיצד נותנים מענה מרחוק לכל סוגי הפעילויות שלנו, לשמור על שגרה ולתרגל את החומרים". יצוין שהמענה של בית איזי שפירא כולל לא רק הוראה, אלא גם טיפולים אישיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הקניית כישורי חיים ועוד. "הצוות שלנו שם לעצמו כמטרה לבצע את כל זה באופן מקוון. כולנו התגייסנו לצורך כך, קיימנו ישיבות לתוך הלילה ועבדנו מסביב לשעון", אמרה. מהר מאוד למדו בבית איזי שפירא שהלמידה הא-סינכרונית היא זו המועדפת על ילדי החינוך המיוחד שהם מטפלים בהם ועל הוריהם, שצריכים להיות מעורבים באופן הרבה יותר ממוקד מאשר בתלמידים של בתי ספר "רגילים". "ואכן", אמרה ניצן, "בתוך זמן קצר הקלטנו והעלינו לרשת מאות שיעורים מקוונים והעלינו סרטונים ליוטיוב. ביצענו את הכול בעזרת הטכנולוגיה, כגון מחשבי iPad, לפטופים, ווטסאפ ואפליקציות ייעודיות". "לילדים הייתה מערכת שעות לכל יום, עם סרטונים ייעודיים לפי חומר הלימוד באותו היום", הוסיפה. "על המסך הם ראו ריבועים, כשמאחורי כל ריבוע היה לינק לסרטון, כאשר לכל מסגרת היה ערוץ ביוטיוב. בסך הכול העלינו 100 סרטונים, שזכו ל-40 אלף צפיות – לא רק של התלמידים שלנו, אלא גם של כאלה שכלל לא הכרנו קודם". "באשר לתלמידים שלנו", ציינה בסיפוק, "לא רק הם צפו בסרטונים, אלא גם האחים והאחיות שלהם, שהתחברו לדמויות מסוימות שהיו בהם". המורים צילמו את השיעורים מהבית, על ידי האמצעים שהוזכרו וכן תוכנות ייעודיות, שמותאמות לחינוך המיוחד. כך, למשל, אחת המורות צילמה את עצמה מסתובבת בבית עם ה-iPad ונתנה משימות לילדים, שמתרגלות אותם לבצע פעולות שונות לבדם. אתגר מיוחד היה התאמת תוכניות הלימודים האישיות שקיימות עבור כל ילד והעברתן למדיה הדיגיטלית - תהליך שגם הוא בוצע בהצלחה. לצד העברת חומרי הלימוד, הצוות של בית איזי שפירא הצליח במשימתו להעביר אונליין את כל הטיפולים שמקבלים הילדים. לצד זאת, הועברו בימי הגל הראשון פעילויות חברתיות, כמו קבלת שבת או פעילות לפסח, או לרמדאן, עבור ילדי הגן בקלנסווה. ניצן דיברה גם על החזרה לשגרה אחרי הגל הראשון ואמרה כי "היא הייתה מדורגת. שילבנו לימודים מקוונים עם לימודים פרונטליים". היא אמרה כי "הקורונה לימדה אותנו את חשיבות הטכנולוגי, אבל גם שיש אוכלוסיות שלא נגישות לכלים האלה ושאסור להשאיר אף אחד ללא נגישות". ניצן ציינה את שיתוף הפעולה של בית איזי שפירא עם קרן אתנה, בהובלת אורי בן ארי, שסייעה להם מאוד בהערכות בתקופת הקורונה. היא הביעה את ביטחונה כי מאגר הסרטים הגדול שהצטבר במהלך ימי הקורונה ישמש אותם גם בשנת הלימודים הקרובה.

בעקבות פרצת האבטחה הגדולה שחוותה טוויטר (Twitter) בלילה - ושאפשרה אתמול (ד') להאקרים להשתלט על חשבונות של דמויות ציבוריות ועסקיות בולטות, בהן ג'ו ביידן, ברק אובמה, אילון מאסק, ביל גייטס, ג'ף בזוס ואפל - אמר דוריה גלעם, ראש צוות תקיפה ב-2BSecure - חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס - לאנשים ומחשבים כי "מחקירה ראשונית שביצעה ההחברה נראה כי מטרת התוקפים הייתה לכוון לחשבונות של מפורסמים אמריקנים, כדי להגיע לקהל יעד רחב". לדבריו, "במהלך התקיפה נעשה שימוש בהנדסה חברתית על עובדי טוויטר - פירצה מורכבת יותר, שבמסגרתה, ככל הנראה, הצליחו התוקפים להשיג במרמה גישה לחשבון 'אדמין', דרך אנשי המערכת שעובדים בטוויטר, מה שיכול לאפשר להם כניסה חלקה למערכות החברה. בשפת ההאקרים הפעולה מכונה  full takeover". הוא הוסיף כי "התוקפים הצליחו להגיע להרשאות מורכבות ובדרג גבוה באפליקציה, ובכך בעצם להוסיף את עצמם לחשבונות הטוויטר של אותם מפורסמים ולפרסם בשמם את הציוץ שלהם. טוויטר הצליחו להשתלט על המתקפה תוך שעה קלה, דבר שגרם לעצירה של הזרמת הכספים מצד אחד - אבל השבתה של מרבית חשבונותיה מצד השני. על פי בדיקה שלנו, סך הנזק שנגרם לציבור עומד כ-110 אלף דולרים". [caption id="attachment_319406" align="alignnone" width="600"] תקיפת ענק על טוויטר. אילוסטרציה: BigStock[/caption] "מחשבונות מאומתים ומוכרים שהעניקו לציוצים אמינות גבוהה" פול דקלין, חוקר בכיר בסופוס (Sophos), אמר כי "הציוצים, על אף שהיו בלתי סבירים, נוסחו בצורה ישירה וקליטה מאוד. כמובן שמדובר בהונאה, אך כל הציוצים האלה הגיעו מחשבונות מאומתים ומוכרים, שהעניקו לציוצים אמינות גבוהה יחסית, בטח בהשוואה לדואר אלקטרוני". [caption id="attachment_319459" align="alignnone" width="600"] פול דקלין, חוקר בכיר בסופוס. צילום: יח"צ[/caption] לדבריו, "ישנם שלושה צעדים פשוטים שכדאי לנקוט: אם הודעה נשמעת טוב מידי מכדי להיות אמיתית, היא באמת טובה מכדי להיות אמיתית. אם מאסק, גייטס, אפל, ביידן, או כל אישיות ידועה רוצים לחלק כמות גדולה של כסף מתוך גחמה, הם לא יבקשו שתמסור להם כסף לפני כן. זה סימן ברור לכך שהחשבון נפרץ. דבר שני, בעסקאות במטבעות קריפטוגרפיים אתה לא מקבל את ההגנה החוקית שיש לך בתשלום דרך הבנק או חברת האשראי. בביטקוין אין שירות דיווח הונאות או מנגנון לביטול עסקאות. שליחה של מטבעות למישהו היא כמו למסור לו מעטפה עם שטרות – אם הם מגיעים לפושע, לעולם לא תראה אותם שוב. אם יש ספק, אל תשלח. ולבסוף, בכל הודעה יש לחפש סימנים שהיא אינה אמיתית. עבריינים לא תמיד עושים שגיאות כתיב או טעות בפרטים, אבל לעיתים קרובות זה קורה. לדוגמה, המילה 'grateful' (מוקיר תודה - י"ה) במקרה הנוכחי. לכן, אם הודעה מגיעה עם סכום של 50 דולרים, כשבישראל עובדים בשקלים, או שמספר הטלפון שגוי לחלוטין, או שההודעה פשוט כתובה בשפה שאינה טבעית, מדובר בנורת אזהרה משמעותית". [caption id="attachment_319463" align="alignnone" width="600"] אור לוי, מנהל פעילות דאטה סנטר וענן בקבוצת טלדור. צילום: היטאצ'י[/caption] אור לוי, מנהל פעילות דאטה סנטר וענן בקבוצת טלדור, אמר כי "חוזק השרשרת היא כחוזק החוליה החלשה. מתקפת הסייבר ממחישה לנו שלא משנה כמה מערך אבטחת המידע שלנו יהיה חזק מבחינת מגוון רחב של מוצרים וכיסוי רבדים שונים באבטחת המידע, חולשת הארגון תלויה לא פחות במשמעת ובמודעות של כלל האנשים הקשורים לארגון, לקוחות ועובדים כאחד". הוא הוסיף כי "מתקפות וישינג ופישינג הולכות וצוברות תאוצה בחודשים האחרונים. מעבר לתשתיות אבטחת מידע טכנולוגיות, יש להשקיע משאבים רבים בנושא של הסברה ואכיפה על מנת להימנע ממקרים שכאלה". [caption id="attachment_185701" align="alignnone" width="600"] לביא לזרוביץ', מנהל קבוצת חוקרים במעבדת סייברארק. צילום: ניב קנטור[/caption] לדברי לביא לזרוביץ', מנהל מחקר אבטחת המידע במעבדות סייברארק (CyberArk), "תחילה נראה היה שתקיפה בשיטת הנדסה חברתית מוצלחת של כמה גורמי פנים מרכזיים אפשרה את המתקפה החיצונית הזו, אבל כעת יש גם סברה שהתוקפים השתמשו בשיטות 'מסורתיות' יותר כדי להשיג שיתוף פעולה מבפנים וגישה לכלי הניהול, מה שאיפשר השתלטות על חשבונות בפרופיל גבוה. כך או כך, המקרה הנוכחי מראה שהאקרים תמיד יכוונו לגישה הפריבילגית ולהרשאות שיש לעובד מבפנים. בחלק מהמקרים זה נעשה באמצעות השתלטות על זהות, אך יתכן שהמקרה הזה הוא דוגמה לפעילות זדונית של משתמש מתוך החברה. מה שברור זו החשיבות של הצבת אמצעי בקרה חזקים ומעקב אחר אותם משתמשים שקיבלו גישה למערכות ושירותים מרכזיים. זוהי גם תזכורת ברורה לכך שחברות צריכות להתייחס למדיה חברתית – שמהווה ערוץ תקשורת קריטי – כאל תשתית קריטית, ולאבטח אותה בהתאם". מהי הנדסה חברתית וכיצד מתגוננים? על פי ESET, "האקרים השתמשו בהנדסה חברתית – טכניקת התקפה שאינה טכנית ומשמשת עברייני סייבר כדי לגרום למשתמשים, במקרה זה עובדי טוויטר, לעקוף מנגנוני אבטחה או מנגנונים עסקיים אחרים, לבצע פעולות הרסניות או למסור מידע רגיש. במקרה זה - השגת שליטה על חשבונות בעלי מספר גבוה של עוקבים". "מטרת ההנדסה החברתית היא לגרום לאחרים לעשות דברים בניגוד לרצונם, או בניגוד לשכל הישר. אך הרבה פעמים, התוקף נשמע משכנע מספיק כדי לגרום לקורבן שלו לשתף פעולה. בהונאות מקוונות, הנדסה חברתית היא טקטיקות שלא מתבססות על טכנולוגיה שבעזרתן האקרים משתמשים כדי לבצע הונאות, לאסוף מידע או להשיג גישה למחשבים של הקורבנות שלהם. הנדסה חברתית מסתמכת על יחסי אנוש, והיא מנסה לגרום לכם לסמוך על התוקף עד כדי כך שלא תחשדו בו לפני שתמסרו לו את הפרטים הפרטיים ביותר שלכם". "רוב טכניקות ההנדסה החברתית", המשיכו והסבירה בחברה, "לא דורשות אף מיומנות טכנית מצד התוקף, מה שאומר שכל אחד – החל מפושעי סייבר מתחילים ועד התוקפים המתוחכמים ביותר – יכול לפעול במרחב הזה. יש טכניקות רבות של הנדסה חברתית בסייבר, הידועות ביותר הן ספאם (דואר זבל) ופישינג (דיוג)". חוקרי ESET סיימו באומרם כי "אלה חלק מהדגלים האדומים שמצביעים על מתקפת הנדסה חברתית: שפה גנרית הכוללת שגיאות; כתובת שולח משונה; תחושת דחיפות; בקשת מידע רגיש. אם משהו נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי - כנראה שהוא אינו אמיתי".

וויסנטר, שמציעה פתרונות תקשורת מבוססי ענן למגזר העסקי, הטמיעה באחרונה מערכת תקשורת בענן בפריון נטוורקס, בהיקף של מאות אלפי שקלים. הפרויקט בוצע בשיתוף חברת הייעוץ וניהול הפרויקטים ווייק אפ. פריון - חברה ציבורית שנסחרת בנסדא"ק ובתל אביב - מספקת שירותי פרסום דיגיטלי למותגים ולאתרי תוכן. משרדיה הראשיים נמצאים בחולון ויש לה סניפים בניו-יורק, שיקאגו, פריז וקייב. הפתרון שהוצע לפריון הותאם במיוחד לתצורת העבודה הרגישה שלה, בדגש על הצורך בתקשורת תמידית מול החברות הבנות והלקוחות, תוך כדי גמישות מרבית, המאפשרת התמודדות בשוק התחרותי והמשתנה שבו היא פועלת, ותמיכה מסביב לשעון. וויסנטר גברה בהליך הבחירה על פתרונות של חברות בולטות כגון סיסקו ואווייה. הפרויקט בוצע בהצלחה ובשיתוף פעולה מלא. תהליך הטמעת המערכת אופיין ולווה על ידי מתכנתים, מנהל פרויקט והדרכות מקיפות לבעלי תפקידים בארץ ובחו"ל. עמית דומצבסקי, דירקטור IT ואבטחת מידע בפריון, אמר כי "ניהלנו תהליך ארוך וממושך, בשיתוף ווייק אפ, לבחירת הספק המוביל בתחום הטלפוניה, שהינה ליבת העסק, לניהול התקשורת מרחוק. אנחנו בטוחים שוויסנטר תעמוד בקריטריונים ותסייע לנו ברמה הטכנולוגית לעשות את הקפיצה וההתאמה הנדרשות להתמודדות טובה יותר בשוק". גולן אשטן, מנכ"ל וויסנטר, ציין ש-"פריון קיבלה פתרון גמיש, עכשווי וללא תלות במיקום, תוך שימת דגש על טכנולוגיה מובילה לניהול תשומות ותפוקות בצורה מיטבית. זוהי עוד הוכחה לכך שהשוק בשל מתמיד לאמץ טכנולוגיות כחול לבן ולהתקדם למערכות מבוססות תוכנה כשירות (SaaS) בענן".

נתוני האבטלה מאמירים, אך בשבועות האחרונים עשרות עובדים חדשים נכנסו בין כותלי משכן הכנסת. עשרות חברי כנסת ושרים פקדו את משרדיהם החדשים במשכן, ובפעם הראשונה החלו לעסוק בעבודה עם פרלמנטרית. אין עוררין – עבודה רבה ואתגרים מגוונים עומדים לפתחם – שכן תחומים רבים בישראל ובעיקר ענפי הכלכלה משוועים לעזרה. בדומה לאזורים רבים בעולם, גם אזורנו דורש שיפור והתאמות למציאות חדשה ומשתנה. יותר מתמיד, זו שעתם של הגורמים במגזר הציבורי לשפר, לתקן, לייעל ולהיות יצירתיים, מחויבים ופרו-אקטיביים. לצד ההתרגשות האישית שהם כנראה חוו בציון נקודת דרך משמעותית בקריירה (מעצם כניסתם לעבודה במשכן), הכניסה לעבודתם החדשה לוותה בטרוניות רבות. טענות נשמעו על כך שהקמת הממשלה הנוכחית התאפשרה בעיקר הודות לחלוקת תיקים בזבזנית והקמת משרדים פרסונליים. כלומר צירוף כוח אדם לתפקידים שלאו דווקא נדרשים בעת הנוכחית. עם זאת, לצד התיקים ה"מומצאים" יש גם תיקים מהותיים, שעל ניהולם הופקדו דה פקטו אישים חדשים, שהגיעו מחוץ למערכת הפוליטית. אחד המסקרנים שבהם הוא תיק המדע והטכנולוגיה, שמאגד בתוכו את אחד המנופים האסטרטגיים והכלכליים של המדינה (ההיי-טק). עיניים רבות נשואות לח"כ יזהר שי, שהופקד על המדע והטכנולוגיה. מעניין היה לקרוא את מרבית הציבור אולי לא מכיר אותו, אך חשוב לציין, כי השר הנכנס מגיע עם מטען מקצועי קודם. הוא נמנה עם קבוצת בעלי תפקידים שמגיעים מהפרקטיקה היישומית (מה"שטח"). מבחינת הציבור אלו הן חדשות טובות – משום שבזירה הטכנולוגית לא הוצנח נושא תפקיד טבולה ראסה. הוא בעל רקע קודם כיזם היי-טק, משקיע הון סיכון ואיש טכנולוגיה – מה שתיאורטית מקנה לו יתרון בתפקיד החדש. אבל עם כל הכבוד לניסיון שנצבר טרם כניסתו לפוליטיקה, חשוב להבין נקודה נוספת בעניינו - הוא מבין את רזי התקשורת. השר החדש עמל בשנים האחרונות על בניית המותג האישי שלו. טרם הפיכתו לפוליטיקאי הוא צבר רקורד עשיר לא רק כמשקיע וכיזם, אלא גם כאיש תקשורת. טרם כניסתו לפוליטיקה הוא כתב מאמרים בעיתונות הכלכלית (במשך יותר מעשור) והגיש תוכנית רדיו פופולרית שבועית, "היי-טק בפקקים", העוסקת ביזמות וחדשנות. במסגרות הללו הוא לא רק נתן במה להיי-טק, נפגש באופן עקבי עם התעשייה והביע את דעתו המקצועית - אלא גם השכיל לבנות את עצמו כמותג אישי, המביע את דעתו על ענייני דיומא. אין להסתכל על זה רק כפעולת הפקת תוכן של אדם ש"רק" כותב טור או משדר ברדיו - אלא הרבה מעבר לכך. זוהי התנהגות של אדם שמבין את המנגנון התקשורתי, משתמש בו לעיצוב המוניטין שלו ומנצלו לקידום רעיונותיו. עצם הגעתו לפוליטיקה על טיקט "איש ההיי-טק" מוכיחה שהוא הצליח. אי אפשר בלי שיווק צריך לזכור, כי לעניין הזה יש שתי אסכולות מרכזיות: יש את אלה שדוגלים בצנעה ויש את אלה שמאמינים שההצגה בפרהסיה טובה היא. אלה גם מכירים את הפלטפורמות להעברת מסרים ומנצלים אותם לצרכיהם. על פי פעילותו של שר בטרם כניסתו לפוליטיקה, ניכר כי הוא נמנה בעיקר עם חברי האסכולה השנייה. עשייתו המקצועית ניחנת בתכונת הפומביות. בעמל רב הוא הנכיח את עצמו כאישיות דומיננטית בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. למען האמת, פעולות של קידום נתקלות לפעמים במצקצקים ובלגלגנים, ויש כאלה שמגנים שיווק או קידום אישי או אחר. אבל בעידן של ימינו כמעט אי אפשר בלי השיווק. כמעט בכל תחום, פעולות התקשורת השיווקית מממשות מטרות ורעיונות – באמצעות הזנת תכנים והעברת מסרים בערוצים מגוונים. בעצם שימושו בתקשורת המסורתית בגלגול הקודם, השר למעשה השתמש בטקטיקות למיתוג. נציין, שמיתוג אישי הוא תת-תחום בעולמות התקשורת השיווקית. עקרונות שמופעלים שם הם תוצר של ידע תיאורטי ויישומי, שנצבר במשך שנים באקדמיה ובתעשייה. כעת, יעשה טוב השר החדש אם ינצל את היכרותו וניסיונו בפרקטיקה הקידומית-תקשורתית לטובת הנגשת רעיון ההיי-טק והבאתו לציבורים חדשים ונוספים במדינה. עוד קודם לכן עליו לשנות פאזה. עד כה, עיקר פנייתו נעשתה פנימה לתוך התעשייה הטכנולוגית – אך כעת עליו לפעול החוצה לציבור. נכון וראוי לתמוך בסקטור ההיי-טק, בחברות, בארגונים, בעובדים ובמנהלים. אך עוד יותר נכון יהיה לגשר על הפער בין הסקטור הזה לסקטורים אחרים. השר הרי הבטיח "להפוך את אומת הסטארט-אפ לנחלתם של כלל אזרחי מדינת ישראל" - (גם) באמצעות התקשורת הוא יוכל לממש את זה.   הכותב הוא מרצה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר ודוקטורנט בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.