הגדרות הפרטיות של גוגל כלולות במסמך ארוך ודי מייגע. אלא שבניגוד לחברות אחרות, שגם המסמכים הרלוונטיים שלהן לא "מצטיינים" בקיצור ובתמצות, ההגדרות של גוגל מבלבלות אפילו חלק מהעובדים שלה עצמה – כך עולה ממסמכים שצורפו לתביעה נגד החברה, שמתנהלת בימים אלה ועוסקת בנושא. את התביעה, שדבר קיומה פורסם באחרונה בעיתון אריזונה מירור, הגיש התובע הכללי של המדינה, מארק ברנוביץ', בבית משפט מקומי עוד בחודש מאי האחרון. התביעה מצטטת מהנדס בגוגל, שאומר שאפילו חלק מעובדי החברה לא מבינים כיצד ההגדרות האלה עובדות, בפרט בנוגע למדיניות הפרטיות שלה באשר למיקומי המשתמשים, שנוסחה לפני כשנתיים. בתביעה נטען שגוגל מפירה את חוק הונאת הלקוח של אריזונה בכמה רבדים, בכך שהיא משתמשת ב-"שיטות עסקיות מטעות ולא הוגנות". כהוכחה לכך שהלקוח ה-"רגיל" עלול שלא להבין את מדיניות הפרטיות שלה כהלכה, הגיש התובע לבית המשפט התכתבויות בין גוגלרים (עובדים בגוגל), שבהן היא מכונה "בלגן". אחד ממהנדסי החברה מצוטט במסמכים כאומר ש-"יש הרגשה שממשק המשתמש הנוכחי עוצב כדי לאפשר לדברים לקרות, אבל הוא קשה להבנה".\ בתביעה נכתב כי "אפילו עובדים בגוגל ברמות הבכירות לא מבינים תחת אילו תנאים היא אוספת נתונים". יש להזכיר שכאן מדובר באנשים שאמורים להבין אותה על הצד הטוב ביותר, ודאי שיותר מהמשתמש הממוצע. חקירת הנושא החלה בעקבות תחקיר עיתונאי התובע הכללי של אריזונה החל בחקירת הנושא לאחר כתבה שפרסמה ב-2018 סוכנות הידיעות AP, שהוכיחה שכמה מהאפליקציות של גוגל אוספות ומאחסנות את היסטוריית וזמני המיקומים של משתמשי אנדרואיד ו-iPhone, גם כשהם עוצרים אותם בהגדרות. אחד מעובדי גוגל מצוטט בתביעה כאומר שהוא "מסכים עם הכתבה. מניעת האפשרות לאסוף מיקומים צריכה להיות כזו, ללא מקרים יוצאים מן הכלל". מגוגל נמסר כי היא משתפת פעולה עם החקירה של התובע הכללי של אריזונה, ואף סיפקה לו מסמכים והשיבה לשאלותיו. דובר מטעם החברה אמר לדה וורג' כי היא מציעה מזה זמן רב שירותים שמאפשרים למשתמשים לשלוט על הפרטיות שלהם, וכי היא משפרת אותם באופן מתמשך ופועלת על מנת להפחית את הבלבול בכל הנוגע להגדרות. במשרד התובע הכללי של אריזונה מדגישים כי "כל החברות, כולל גוגל, צריכות לפעול לפי הכללים, בין אם מדובר בחברת היי-טק ענקית או במכונאי רכב".

קווין מאייר, מנכ"ל טיק-טוק, הודיע אתמול (ד') על התפטרותו מהתפקיד, על רקע מסע הלחצים שמפעיל נגדה בימים אלה דונלד טראמפ. נשיא ארצות הברית הוציא לפני כשבועיים צו שאוסר על הפצת האפליקציה במדינה ושמורה לחברה האם שלה, בייטדאנס, למכור את פעילותה בה לחברה אמריקנית עד לאמצע החודש הבא – אחרת הצו הזה יהפוך לקבוע. הצו הוצא בגלל הקשרים של טיק-טוק עם ממשלת סין, לטענת ממשל טראמפ. במכתב לעובדים כינה מאייר את הסיבה להתפטרותו "שינויים מבניים שעוברים על טיק-טוק". הוא ציין כי "בשבועות האחרונים, שבהם הסביבה הפוליטית השתנתה בחדות, ביצעתי הערכה מחדש של מה שהשינויים המבניים שעוברים על טיק-טוק יצריכו לעשות ומה זה אומר לגבי התפקיד הגלובלי שאני ממלא. על רקע זה, כשאנחנו מצפים להחלטה בקרוב מאוד, אני רוצה לספר לכם, בלב כבד, שהחלטתי לעזוב את החברה". מאייר מתפטר מהתפקיד ועוזב את טיק-טוק שלושה חודשים בלבד לאחר שהצטרף אליה. הוא הגיע לחברה מתאגיד דיסני, שם ניהל את התוכן המגיע ישירות לצרכן. מאייר שיחק תפקיד מפתח בכמה רכישות שביצעה דיסני, בהן זו של מארוול ב-2009 והרכישה של פוקס המאה ה-21 ב-2012 – עסקת ענק, שתמורתה שילמה החברה 71.3 מיליארד דולר. יכול לסמן "וי". נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock המנהלת החדשה של טיק-טוק מי שתנהל את טיק-טוק באופן זמני ותצטרך להתמודד מול המשך מסע הלחצים של טראמפ היא ונסה פאפאס, המנהלת הכללית (General Manager) של החברה. טיק-טוק עומדת במרכז המסע של הנשיא הרפובליקני נגד חברות סיניות וכאלה שיש להן קשרים עם השלטון בבייג'ינג. חברה נוספת שנפלה קורבן למסע זה היא וואווי, שטראמפ הורה לכל גופי הממשל האמריקני לנתק את הקשרים אתה ולא להטמיע את תשתיות התקשורת שהיא מספקת. לגבי טיק-טוק, בבית הלבן חושדים שהיא אוספת נתונים אישיים על אזרחים אמריקניים, מרגלת אחריהם ומעבירה את המידע לממשל הסיני. על כן הוציא טראמפ את הצו, שכולל את חובת המכירה של הפעילות בארצות הברית לחברה אמריקנית ואוסר על חברות מארצות הברית לבצע אתה עסקים. המהלך הוא חלק ממלחמת הסחר שמתנהלת בימים אלה בין וושינגטון לבייג'ינג. מספר חברות התעניינו ברכישת הפעילות האמריקנית של טיק-טוק, שכאמור, חייבת להתבצע בסד זמנים הדוק במיוחד – מה שעושה את העסקה קשה הרבה יותר לביצוע. בין החברות שדווח כי ניהלו או מנהלות אתה משא ומתן נמצאות מיקרוסופט, אורקל ונטפליקס. מקורות יודעי דבר ציינו גם את טוויטר כמועמדת לבצע את הרכישה. יצוין כי טיק-טוק משיבה מלחמה לטראמפ ולפני ימים אחדים פורסם כי היא הגישה תביעה נגד הממשל האמריקני, במטרה למנוע את הוצאת הצו הקבוע. בחברה טוענים כי אם זה יקרה, 10,000 אמריקנים יאבדו את מקום העבודה שלהם ותיגרם "פגיעה בלתי הפיכה" ב-100 מיליון לקוחות החברה בארצות הברית – קצת פחות משליש מאזרחיה. עוד טוענים בטיק-טוק שפעילותה לא מהווה סכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית ומציינים שהם "מעדיפים בהרבה דיאלוג קונסטרוקטיבי על פני התדיינות משפטית… אלא שפשוט אין לנו ברירה".

חדש ממיקרוסופט (Microsoft): תכונת "תמלול" – Transcribe, למנויי מיקרוסופט 365, הזמינה כעת בגירסה המקוונת של Word ותושק בפלטפורמות נוספות בהמשך. עוד נוספה ל-Word תכונת "הכתבה" – Dictation, המאפשרת להכתיב בקול טקסט והוראות עריכה ישירות במסמך Word.  תכונת התמלול, כמתבקש משמה, מאפשרת לתמלל שיחות קוליות, הן בזמן אמת והן מוקלטות, ואז לערוך אותן ישירות ב-Word. פרטי התכונות החדשות צוינו בבלוג רשמי של החברה שפרסם דן פריש, מנהל קבוצת ממשק משתמש במיקרוסופט.   התכונה החדשה מזהה דוברים שונים, כך שלאחר סיום ההקלטה ניתן לעקוב אחר הדוברים בהקלטה והטקסט המיוחס להם. בסיום ההקלטה, הטקסט המתומלל מופיע במסמך ה-Word ולצידו ההקלטה הקולית, וכך ניתן להשמיע שוב קטעים בהקלטה תוך בדיקה של התמלול שלהם ועריכת תיקונים לפי הצורך.  התכונה מאפשרת, כאמור, גם לתמלל קובצי קול ווידיאו שהוקלטו בנפרד, לאו דווקא ב-Word, ותומכת בפורמטים mp3, wav, m4a ו-mp4. התכונה זמינה עבור כל מנויי מיקרוסופט 365 ונתמכת גם בגירסה החדשה של דפדפן Edge ובדפדפן Chrome, ועד סוף השנה תיכלל התכונה בגירסת Office Mobile. כרגע, נכתב בבלוג, אין הגבלת זמנים על הקלטות ותמלול בתוך Word, אך קיימת מגבלה של חמש שעות על הקלטות מחוץ לתוכנה, וגם מגבלת נפח של עד 200 מגה-בייט לקבצים הללו. בנוסף, התכונה תומכת כעת רק בתמלול של קובצי קול באנגלית אמריקנית, כשלדברי החברה "אנו עובדים על תמיכה בשפות נוספות". תכונת ההכתבה זמינה הן בגירסת הדסקטופ והן בגירסת המובייל (תוך מעבר חלק ביניהם ממכשיר למכשיר), ומאפשרת להכתיב טקסט ופקודות עריכה קוליות, כמו למשל, התחל רשימה, או הוספה של סימני פיסוק תוך אמירת שמם, הוספת הערה וכדומה וגם הוספה של אימוג'ים, או סמיילים למיניהם. הכתבה בפקודות קוליות ב-Word זמינה בגירסה המקוונת של Word ובגירסת Office Mobile בחינם, אך יש צורך בכניסה לחשבון מיקרוסופט. התכונה תשולב בגירסת הדסקטופ של Word וגם בגירסת Mac למנויי מיקרוסופט 365 לקראת סוף השנה.  

מחקר מקיף שערכה קבוצת פרטנר החודש באמצעות גיאוקרטוגרפיה מגלה שינויים מהותיים בהרגלי הצפייה של הישראלים בשנת 2020, בהשפעת משבר הקורונה. המחקר, שבוצע במהלך החודש האחרון, בחן תפיסות ודפוסי צפייה בתוכני טלוויזיה בסקר אינטרנטי, שכלל 1,007 ישראלים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל. באופן כללי, המחקר מראה, כי רוב הישראלים (90%) צופים בתכנים באמצעות מסך הטלוויזיה (לעומת 87% בשנה שעברה), אך במקביל, 34% צופים בתוכני טלוויזיה מהסמארטפון – גידול משמעותי בהשוואה ל-28% ב-2019, ו-31% צופים מהמחשב – בהשוואה ל-28% בשנה שעברה. מה עושים מול הטלוויזיה? לפי המחקר, 87% מן הישראלים אוכלים ארוחות במהלך היום מול הטלוויזיה, ככל הנראה בהשפעת העובדה ששליש מהמשיבים עובדים לפחות יום אחד מהבית. חוץ מאכילה, 92% מהישראלים עושים פעולות נוספות בזמן הצפייה בטלוויזיה, כאשר ההתכתבות בווטסאפ (Whatsapp)במקביל לצפייה בטלוויזיה היא הפעולה הנוספת העיקרית עבור 60% מהמשיבים (בהשוואה ל-53% ב-2019). בעקבות העובדה שכשליש מן הישראלים עובדים לפחות יום אחד בשבוע מהבית, כרבע מהם (26%) הוסיפו עוד מסך לבית בחצי השנה האחרונה, מאז תחילת משבר הקורונה, כשמרביתם הוסיפו עוד מחשב (40% מאלו שהוסיפו מסך) וכשליש (33%) הוסיפו טלוויזיה, שגם ממשיכה לגדול – ליותר מ-46% מהישראלים יש מסך טלוויזיה בגודל 55 אינץ' או יותר, בהשוואה ל-32% ב-2019 ול-22% ב-2019. עוד מראה המחקר, כי רוב הישראלים (57%) צופים בתוכניות הטלוויזיה גם בצפייה נדחית ולא רק בשעת השידור, כלומר, בהקלטה, ב-Catch up או ב-VOD, ורק 38% מקפידים לצפות בתוכניות רק או בעיקר בזמן שהן משודרות בערוץ. בנוסף, יוטיוב (YouTube) מתבסס כערוץ מרכזי של תוכן בטלוויזיה, כש-67% צופים ביוטיוב גם באמצעות הטלוויזיה, לעומת 61% ב-2019, ו-54% -2018. שינויי הצפייה בקרב ילדים מגלים, כי ילדים בגילאי 6-12 צופים ילדים בממוצע כ-5.6 שעות ביום במסך – טלוויזיה (2.1), בסמארטפון/בטאבלט (2.1) ומחשב (1.4), מה שמייצג עלייה של מחצית השעה ביום בממוצע בהשוואה ל-2019. הילדים הבוגרים יותר, בגילאי 13-17, צופים אף יותר זמן מדי יום – כ-6.5 שעות בממוצע יומי – עלייה של 42 דקות בהשוואה ל-2019, ובנוסף, למרות שהם גילו מחדש את המסך הגדול, הם עדיין מעדיפים את הסמארטפון, שמולו הם מבלים את מרבית הזמן מתוך כלל זמן המסך היומי.  

פייבר (Fyber), שמפתחת פלטפורמה שמאפשרת למקסם את הרווח מאפליקציות, ובעיקר מפרסום במשחקי וידיאו למובייל, הושפעה לטובה ממשבר הקורונה, לפחות עד כה. מהתוצאות שהיא פרסמה הבוקר (ה') עולה כי החברה, שהיא אמנם ישראלית אך נסחרת בפרנקפורט, הציגה עלייה דו ספרתית בהכנסות וקיטון דו ספרתי בהפסד הנקי – הן ברבעון השני של השנה והן במחצית הראשונה כולה. זאת, מאחר שבשתי התקופות, הגידול בהוצאות היה קטן מזה שנרשם בהכנסות. מהדו"חות עולה כי ההוצאות אמנם רשמו עלייה של כ-24% ל-38.2 מיליון יורו, אולם ההכנסות זינקו ב-29.5% ל-34.5 מיליון. כתוצאה מכך, כמו גם מירידה חדה בהוצאות המימון, ההפסד הנקי של פייבר צנח ב-78% ל-6.5 מיליון וההפסד הנקי למניה – ב-80% לשני סנט בלבד. עוד מגלים הנתונים כי ההוצאות הגולמיות רשמו זינוק של 38.7% ל-30.1 מיליון יורו, הרווח הגולמי פחת ב-11% ל-4.4 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 12.75%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו ירידה של 11.2% ל-8.1 מיליון יורו וההפסד קטן ב-11.5% ל-3.7 מיליון. מהצד הפחות חיובי, פייבר עברה ברבעון מהחזר מס של 485 אלף יורו לחבות מס של 3,000 יורו. החברה הציגה, כאמור, תוצאות טובות גם בששת החודשים הראשונים של השנה: ההוצאות גדלו בתקופה זו ב-16.2% ל-72.9 מיליון יורו בעוד שההכנסות האמירו ב-20.5% ל-65.2 מיליון. כתוצאה מכך, נרשמה ירידה בהפסדים: ההפסד התפעולי פחת ב-10.8% ל-7.7 מיליון יורו וזה הנקי צנח ב-66.9% ל-12.7 מיליון. זיו אלול, מנכ"ל פייבר, ציין כי "זו הפעם הראשונה שהחברה מציגה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת, בין היתר בזכות העלייה בצריכת משחקי וידיאו בטלפונים הניידים בתקופת הקורונה. פייבר החליטה להתמקד במנוע צמיחה עיקרי בדמות פרסום בווידיאו במשחקי מובייל – תחום שהוכיח את עצמו במחצית הראשונה של השנה וצפוי לייצר לחברה צמיחה של לפחות 40% במחצית השנייה של 2020. שווי השוק הנוכחי של החברה משקף שווי הנמוך ממכפיל 1 על הכנסותיה ובשל המשך הצמיחה הצפויה השנה, אני מעריך שהיא טרם מיצתה את פוטנציאל הערך שלה".

עקרבים הם בין החיות הארסיות בעולם, ובן אדם שמקבל עקיצה אחת מאחד מהם יכול למות. כך גם העקרבים מסוג DeathStalkers – "מטרידני המוות". הארס שלהם אמנם לא יהרוג בדרך כלל בן אדם מבוגר, אבל כשזה מגיע לילדים, הוא יכול להיות קטלני. קבוצת האקרים שקוראת לעצמה בשם זה תוקפת חברות בתחומים שונים, ובעיקר מהמגזר הפיננסי, מאז 2012. דו"ח שהוציאה קספרסקי השבוע מפרט את דרכי פעולתה. הקבוצה מבצעת תקיפות ריגול ממוקדות וממושכות (APT) וחוקרי ענקית האבטחה גילו שחבריה לא מתקדים במדינה אחת או באזור אחד, אלא מכוונים לחברות בכל העולם, לרבות בישראל. הקורבנות שלה הם בדרך כלל לא ארגוני אנטרפרייז אלא חברות קטנות ובינוניות, וזאת עוד סיבה מדוע טכנולוגיות אבטחה חשובות גם למגזר זה. על פי רוב, קבוצות APT שממומנות על ידי מדינות הן אלה שנמצאות באור הזרקורים, אבל יש קבוצות APT אחרות, פרטיות, שמשמשות כשכירי חרב לביצוע מתקפות, ו-DeathStalkers היא אחת מהן. גם אותן קבוצות מהוות איום סייבר משמעותי על חברות, ומוציאות לפועל מתקפות כופר וחדירה לצורך ריגול מסחרי. כמעט מיותר לציין שהתוצאות של מתקפות אלה הן פגיעה משמעותית בפעילות המסחרית ובהמשכיות העסקית של החברות, וכן פגיעה במוניטין שלהן. האקרים שמשתמשים בשלוש נוזקות מוכרות Deathstalker, שקספרסקי עוקבת אחריה מזה כשנתיים, עוסקת בעיקר בריגול סייבר נגד חברות בתחומי הפיננסים והפינטק, כמו גם משרדי עורכי דין. החוקרים מצאו כי היא מחוברת לשלוש קבוצות נוזקה מוכרות: Powersing, Evilnum ו-Janicab. הנוזקות המגוונות הללו מעידות על הפעילות הענפה של DeathStalker, שלא שינתה את הטקטיקות, הטכניקות והתהליכים שבאמצעותם היא פועלת מאז שנוסדה ב-2012. ההאקרים שלה מבצעים פישינג ממוקד, שנתפר בהתאם לדרישת הלקוח שהזמין את התקיפה, על מנת להחדיר קבצים המכילים את הנוזקות. לאחר הפעלת הנוזקה, היא מריצה סקריפט זדוני שמוריד רכיבים נוספים למחשבו של קורבן התקיפה, ובכך מעניק לקבוצת ההאקרים שליטה על המחשב שלו. עוד קבוצה שמבצעת מתקפות APT. מקור: BigStock נוזקת Powersing – כאמור, אחת הנוזקות החביבות על ההאקרים "מטרידני המוות" – מבוססת על שירות ציבורי מוכר, שמסווה את התקשורת הזדונית מהדלת האחורית של המחשב ומציג אותה כתעבורת רשת לגיטימית. מסיבה זו מתקשה קורבן התקיפה לזהות את החדירה. השימוש ב- Powersing איפשר לחוקרים לזהות את פעילות קבוצת DeathStalker ברחבי העולם ואת נוכחותה המשמעותית בשוק. בין המדינות שבהן זוהו מתקפות המקושרות לנוזקת Powersing וששויכו לקבוצה זו ניתן למצוא את סין, בריטניה, ארגנטינה, שווייץ, קפריסין, הודו, רוסיה – וישראל. בקספרסקי אומרים שקבוצת DeathStalker היא דוגמה בולטת לשחקן APT שארגונים בשוק הפרטי נדרשים להגן על עצמם מפניו. פעילות הקבוצה מדגישה את החשיבות של נקיטת גישה של חסינות והגנה בסייבר. ענקית האבטחה צופה ש-DeathStalker תמשיך להוות איום משמעותי עם כלים חדשים ומתקדמים.

ועדת המדע של הכנסת קיימה השבוע דיון מעמיק ומעניין בנושא שילוב חרדים בענף ההיי-טק. אין זו הפעם הראשונה שהנושא הזה עולה לדיון בוועדה זו בכנסת ובכלל בציבוריות הישראלית. הסיבה לדיון היא הצעה לסדר שהגישו שני חברי כנסת, אריאל קלנר, ומשה ארבל, על רקע דו"ח ההיי-טק החרדי, שנערך על ידי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, וארגון קמא טק, שמסייע לפיתוח יזמות בקרב החרדים. בפני הוועדה הונחו גם ממצאי דו"ח אחר, שנערך על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות, בראשותו של רועי כהן. שני הדו"חות מצביעים על שיפור משמעותי בהיקף החרדים המועסקים בענף, בראייה של כמעט עשור, אבל לא מסתירים את העובדה, ואולי את האכזבה מכך שלמרות השיפור, עדיין חלקם של החרדים בענף הוא 3%, מתוך סך של 300 אלף מועסקים בו, שהם 9% מכלל המועסקים במדינת ישראל. החרדים, כידוע מהווים 20% מאוכלוסיית ישראל, בדומה לערבים, שגם הם מופלים כידוע. אבל האפליה אינה רק במספר העובדים הקטן יחסית, אלא גם אפליה בולטת בתחום השכר. על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, ממוצע השכר של חרדי, בוגר מכללה או אקדמיה, שמתקבל לעבוד בהיי-טק, הוא חצי מהמקובל בענף. האפליה בולטת מאוד, על גבול הבלתי סביר, בשכרן של נשים, בוגרות סמינרים שלמדו וקיבלו הכשרה כהנדסאיות. מהמחקרים עולה, כי הנדסאית שסיימה סמינר וקיבלה תעודה ממה"ט, והנדסאית חילונית, שקיבלה אותה תעודה או תעודה זהה, לא יקבלו לעולם אותו שכר. בכלל, חלק גדול מהדיון נסב סביב הנשים, ששיקף את המטען הגדול מדי של סטיגמות ודעות קדומות שקיימות בחברה הישראלית, שמהוות תירוצים לכל מיני גורמים לא להעסיק חרדים. סטיגמה אחת אומרת, שחרדים לא הולכים ללמוד באקדמיה. נתוני המכון החרדי הראו, כי 9% מכלל הסטודנטים למדעים בכל האוניברסיטאות בארץ, כולל מכללות חילוניות, הם חרדים. המדינה, כמי שאמורה להניע מנופים לחיסול האפליה, לא רק שלא עושה זאת, אלא גם מקשה. כך, למשל, היא אינה מוכנה להכיר בלימודי מדעים, מחשבים והנדסה שלומדים חרדים וחרדיות במכללות או סמינרים, שמשקיעים אותו מספר שעות, נבחנים באותה רמה, ולמרות זאת התעודה שלהם לא מתקבלת על ידי מעסיקים רבים. אז יש דיונים מתמשכים עם האוצר, והות"ת, שהוא הגילדה הלא רשמית של האוניברסיטאות, עומד על רגליו האחוריות, וכפי שנאמר בוועדה על ידי ח"כ ארבל, מי שממתין שהחרדים או החרדיות יילכו ללמוד בהמוניהם לאוניברסיטאות חילוניות יכול לשכוח מזה, וזה בכלל לא משנה אם אנחנו מסכימים, אוהבים או לא אוהבים את זה. הגידול במספר הצעירים שהולכים ללמוד מקרב החרדים מייתר גם את התירוץ השני של רבים בחברה הישראלית: הם לא לומדים לימודי ליבה במסגרת החינוך הרגיל שלהם. זה נכון, אבל אם 9% מהם משלימים אחר כך את הלימודים האלו, בתנאים לא פשוטים, מדוע המדינה או החברה הישראלית צריכה להמשיך ולהעמיד את המכשולים? שר המדע, יזהר שי, אמר בוועדה, כי שילוב חרדים בהיי-טק הוא משימה לאומית, הקשור לשורה ארוכה של שסעים ופערים שיש בחברה הישראלית. השר צודק, אבל מה לעשות כאשר באותו דיון של הוועדה מופיע נציג בכיר של אגף התקציבים באוצר, ומדקלם טקסטים בגובה של 100 אלף רגל, הכוללים הכרה בחשיבות השילוב של החרדים, אבל לא מסוגל להגיד מה הם עשו כדי לאפשר זאת. הוא הצליח לעורר את יו"ר הוועדה שמנהלת את הדיונים ברוגע אבל בתקיפות, שאמרה לו, שהגיע הזמן שפקידי ממשלה יפסיקו להשתמש בתירוץ של העדר תקציב מדינה כסיבה לאי-עשייה.  ומה עם חלקם של המעסיקים? אבל הייתה עוד תובנה, או נכון יותר הסכמה שבשתיקה, לגבי חלקם של המעסיקים באפליית חרדים בשילוב בהיי-טק. המעסיקים הם חלק בלתי נפרד מהמשוואה שמונעת את שיפור המצב. נכון, כל מעסיק או מנכ"ל יגיד מעל כל במה כמה זה חשוב, הוא יכנס את מנהליו ועובדיו ויסביר להם למה, אבל כאשר הדברים מגיעים לידי מימוש, קרי בחירת עובדים וגיוס חרדים, יש מעט מאוד מנכ"לים שיתעמתו עם המנהלים שלהם ויפעילו את סמכותם לקלוט את החרדי, למרות כל הדעות הקדומות ולמרות הצורך אולי להתאים לו את סביבת העבודה. מנגד, מעסיקים שהתגברו על כל החסמים ומעסיקים חרדים, ובעיקר חרדיות, לא מפסיקים לשבח ולהלל אותם. השורה התחתונה: החברה הישראלית מתמודדת כיום יותר מתמיד עם שסעים חברתיים ופערים כלכליים. ענף ההיי-טק סומן מזמן כמקום שיכול להיות הגשר שיצמצם את הפערים האלו. כל מיני טענות, שהיו נכונות בעבר לגבי השכלתם של החרדים או נכונותם להשתלב בענף, הולכות ונעלמות. המדינה והמעסיקים צריכים לעבור מדיבורים והצהרות למעשים ולדאוג לכך, שהדו"ח הבא של על החרדים בהיי-טק יהיה הרבה יותר מעודד.

האקריו סולושנס הודיעה באחרונה על שני מינויים חדשים: איגור סמיונוב מונה למנהל הטכנולוגיות (CTO) ורפאל גולוב מונה למנהל שירותי משילות, סיכון ותאימות (GRC) של אבטחת הסייבר. סמיונוב מגיע להאקריו מקומסק, שם הוא שימש ראש תחום אבטחה התקפית (Offensive Security) ושירותי IR. בתפקידו החדש הוא ינהל את הפעילות המקצועית של שירותי הסייבר של החברה וינחה את צוות המו"פ של מערכת ה-CyWar בכל הנוגע לפיתוח אתגרים ולומדות, ובעיקר להתאמתם למציאות הנוכחית של עולם הסייבר. גולוב, קצין מודיעין בכיר בעברו, ניהל במשך השנתיים וחצי האחרונות את הגנת הסייבר של מגזר המים בישראל. האקריו מציעה שירותי סייבר הגנתי, שירותים מנוהלים, בדיקות חדירה ושירותי ייעוץ אבטחה מידע לארגונים. כמו כן, היא פיתחה בשנה האחרונה את מערכת CyWar, שמאפשרת התנסות ולמידת Hands On על מערכי התקפה והגנה בעזרת אתגרים ייחודיים, ושימוש במישחוק (גיימיפיקציה) ובלומדות מתקדמות נוספות.