שיעור השכירים המועסקים בענף ההיי-טק עומד על 9% מסך כל כוח העבודה הישראלי. מדובר במקום הראשון ב-OCED, כאשר במדינות אחרות החברות בארגון, כגון אירלנד, שווייץ וסלובניה, הנתון נע בין 5% ל-8%. מספרים אלה עולים מנתונים שפרסמה באחרונה רשות החדשנות לרגל השקה של אתר חדש – חדשנות ישראלית במספרים. האתר כולל מידע עדכני מהבורסה בתל אביב, נתונים על מצב הענף בעקבות הקורונה, וכן נתונים על סטארט-אפים, תעסוקה ופעילות הרשות. ההיי-טק לא נפגע מהקורונה? מסתבר שזה לא ממש נכון על אף שמקובל לחשוב שענף ההיי-טק לא נפגע כלל ממשבר הקורונה, מנתוני האתר החדש עולה כי בסוף השנה שעברה, 11% מכלל העובדים בו קיבלו דמי אבטלה. אולם, צלילה לעומק הנתונים מעלה שמרביתם לא נמנים על כוח האדם שעוסק בפיתוח, והם ברובם חסרי ניסיון מקצועי. יצוין כי עדיין יש פערים בין המינים בהיי-טק, כאשר שיעור הנשים המועסקים בו הוא כשליש בלבד. נתונים של אול ג'ובס, שפרסמנו היום, מראים כי גם פערי השכר בין הגברים לנשים בהיי-טק נמשכים. ואם כבר שכר – הנתונים של רשות החדשנות מראים ש-61% מהמועסקים בהיי-טק משתכרים בממוצע כ-15 אלף שקלים. מדובר ב-39% יותר מהשכר הממוצע במשק. נתונים נוספים מראים כי שיעור עובדי ההיי-טק שעברו לעבוד מהבית בתקופת הקורונה היה גבוה בהרבה מאשר בענפים אחרים – 40% לעומת 10% בכלל המשק. עוד עולה מהממצאים של הרשות כי ההשקעה בישראל בחדשנות היא הגבוהה ביותר ביחס לכלכלה ועומדת על 4.94% מהתל"ג לעומת 2.8% בממוצע במדינות ה-OCED. אולם, הממשלה משקיעה רק 1.5% מכלל ההשקעות בחדשנות, בעיקר דרך רשות החדשנות. רוב מכריע של ההשקעות – 85% – מגיע מהמגזר העסקי והיתר מהאקדמיה. כמה מרכזי מו"פ יש בישראל? מאז קום המדינה קמו בארץ 370 מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות, בהן חברות מובילות – מיקרוסופט, יבמ, אמזון, סמסונג, פייסבוק, גוגל ורבות אחרות. מרבית מרכזי הפיתוח נפתחו על בסיס רכישות של חברות ישראליות – החל מסטארט-אפ אחד, כאשר יש תאגידים שרכשו יותר מ- 10 חברות טכנולוגיה בישראל. המספרים מראים כי 164 מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות נפתחו על בסיס רכישת סטארט-אפ ישראלי אחד, 71 מרכזים – על בסיס בין שתיים לחמש רכישות, והיתר – בין שש ל-11 רכישות. נתון מדאיג מראה שבשנים האחרונות יש ירידה יחד במספר הסטארט-אפים שנפתחים בישראל: בעוד שב-2014 הנתון עמד על 1,400 חברות חדשות, בשנה שעברה הוא הגיע רק ל-440. לעומת זאת, יש גידול מתמיד בהיקפי סבבי ההשקעות המתקדמים, אל מול ירידה בולטת בהשקעות בסבבי סיד. התחומים המובילים בהשקעות הם סייבר, פינטק ובריאות דיגיטלית, ובשנים האחרונות נעשים מאמצים להגדיל את החלק של הבינה המלאכותית. יותר הנפקות, פחות מיזוגים ורכישות שתי מגמות נוספות שמלמדות על שינוי בענף הן גידול חד במספר ההנפקות של חברות היי-טק ישראליות אל מול פחות מיזוגים ורכישות. ההסבר הוא שיותר חברות ישראליות עברו להיות בינלאומיות והן כבר גדולות ועצמאיות. רק היום פורסם כי איירון סורס נמצאת בדרך להנפקה בנסדא"ק בשווי של 11.1 מיליארד דולר, לאחר שתתמזג עם חברת ה-SPAC של תומא בראבו. לסיכום ניתן לומר שבשנת הקורונה הוכח ביתר שאת שההיי-טק הוא משאב חיוני ביותר למשק הישראלי. הנתונים הללו של רשות החדשנות הם לא המספרים היחידים המעידים על כך: נתון בולט הוא ההיקף הניכר של יצוא היי-טק, שגדל אשתקד ב-20%, למרות הציפיות שהוא ירד, בגלל הקורונה, והחלק שלו בכלל היצוא מישראל. כמו כן, רשות החדשנות דיווחה שבעשור האחרון שולש מספר הבקשות לסיוע ממנה – אלא שכפי שראינו, התקציב שניתן לה לצורך כך לא מספיק. לתשומת לב הממשלה הבאה.

במסגרת סידרת פאנלים בנושא ״מובילים הייטק בצפון״ שמקיים פארק היי-טק בר לב, התקיים הפאנל השלישי בסידרה, בהשתתפות ראשי רשויות מהאזור, שעסק בהיי-טק ובטאלנטים בצפון ודן במעטפת שהרשויות נותנות לחברות ולעובדי ההיי-טק, ביתרונות שיש לצפון להציע ובאקוסיסטם הצפוני. כל יושבי הפאנל הסכימו, כי תעשיית ההיי-טק התבססה בצפון בשנים האחרונות ונמצאת עכשיו בתאוצת צמיחה. בתוך 5-10 שנים מהיום, הם צופים, "תהיה פה תעשיית הייטק משגשגת ומובילה, שתזכה ליהנות מיתרונות האקוסיסטם הצפוני ומהתמיכה והתמריצים הייחודיים לאזור. לצפון לא יהיו מתחרים". פאנל ראשי הרשויות בפארק היי-טק בר לב. מימין: מירב מצגר-משה – סמנכ"לית השיווק ופיתוח עסקי, פארק היי-טק בר לב, משה דוידוביץ' – rאש מועצה אזורית מטה אשר, אחמד דבאח – ראש מועצה מקומית דיר אל אסד, דני עברי – ראש מועצה אזורית משגב, סלים סליבי – ראש מועצה מקומית מג'דל אל כרום, ד"ר ספואת אבו ריא – ראש עיריית סחנין, וניצן פלג – ראש מועצה אזורית גליל תחתון. צילום: בר גוטהרץ פארק הייטק בר לב חרת על דגלו לחבר ולהפגיש את מובילי ההיי-טק בצפון לשיח על ההיי-טק, אנשי היי-טק ועל המעטפת התומכת בהיי-טק ובעובדיו בצפון. סידרת הפאנלים עוסקת במגוון זוויות של ענף ההיי-טק, החדשנות והטאלנטים בצפון. בפאנלים משתתפים בכירים מהמשק הישראלי ומשוק ההיי-טק הגלובלי, המביאים עימם מגוון זוויות הסתכלות על שוק ההיי-טק, בהם סמנכ"לי משאבי אנוש, ראשי רשויות, משקיעים וקרנות הון סיכון, מנכ"לים, יזמים אשר עשו פריצות דרך, סמנכ"לי פיתוח ועוד, במטרה לדון באתגרי ההיי-טק, ביתרונות האזור והאוצר הגלום בו עבור חברות ועובדי ההייבטק. סידרת הפאנלים מתקיימת לאורך כל השנה בפארק הייטק בר לב ומשודרת בפייסבוק של הפארק בזמן אמת. באירוע השתתפו: ראש מועצה אזורית מטה אשר – משה דוידוביץ', ראש מועצה מקומית דיר אל אסד – אחמד דבאח, ראש מועצה אזורית משגב – דני עברי, ראש מועצה מקומית מג'דל אל כרום – סלים סליבי, ראש עיריית סחנין – ד"ר ספואת אבו ריא וראש מועצה אזורית גליל תחתון – ניצן פלג.

Comm-IT היא חברת שירותי טכנולוגיה עולמית, עם משרדים בניו-יורק, ישראל ואירופה. החברה מספקת שירותי תשתיות, ענן ופיתוח תוכנה למאות לקוחות, עם ידע וניסיון שנצברו ביותר מ-1,200 פרויקטים מאז הקמתה. לקוחותיה של Comm-IT זכו במספר דו ספרתי של פרסים בטקס מצטייני המחשוב לשנת 2020 של אנשים ומחשבים. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר אלכס סניטקובסקי, מנכ"ל חטיבת התוכנה של החברה, על המתודולוגיה הייחודית שלה, שמספקת גמישות ושליטה הדוקה בפרויקטי פיתוח לסטארט-אפים וחברות מוצר, ושאפשרה ללקוחותיה להצליח גם בשנת משבר. לאילו ארגונים אתם מספקים שירות ואיזה מודל ייחודי אתם מציעים להם? סניטקובסקי: "אנחנו מספקים פתרונות מקצה לקצה לכל סוגי הפרויקטים בעולמות התוכנה, לארגונים בכל סדרי הגודל – החל מחברות סטארט-אפ ועד לחברות מוצר גדולות ומבוססות. מודל הפיתוח שלנו, מו"פ גמיש (Flexible R&D), אפשר בתקופת המשבר, ומאפשר בשגרה, להעלות ולהוריד במהירות את היקף הצוותים והרכבם, ולכן סיפק ללקוחותינו יתרון תחרותי עצום וחיסכון כספי. לעתים קרובות הוא עשה את ההבדל בין הצלחה לכישלון". מהו הערך העסקי שאתם מספקים ללקוחות? "Comm-IT יודעת להתמודד עם מורכבות של כל פרויקט בשל הידע והניסיון העצום שצברו 500 המומחים שלה, שמגיעים ממגוון דיסציפלינות. זהו, למעשה, ה-Powerhouse שלנו. פרויקט תוכנה דורש מספר רב של אנשי מקצוע – החל ממנהלי מוצר, דרך מומחי UX ו-UI וכלה בארכיטקטים של תוכנה, מפתחים, אנשי דטה, QA, ענן, DevOps ועוד. חברות רבות מנסות להתמודד עם המורכבות על ידי גיוס אנשים ושימוש בכמה ספקים חיצוניים – דבר שהופך את הפרויקט למורכב, בזבזני וארוך. ב-Comm-IT, כל המומחים יושבים תחת קורת גג אחת – דבר שמאפשר לנו להוביל את הפרויקט מ-א' ועד ת', ולהגיש ללקוח מוצר מוגמר, תוך עמידה בלוחות הזמנים ובתקציב. יתרה מכך, הידע והניסיון המולטידיסציפלינרי מאפשרים לנו לנווט את הפרויקט לכיוון הנכון, בשיתוף עם הלקוח. אנחנו לא 'יס-מנים', אנחנו שותפים של הלקוח לאורך כל הדרך, עוברים את המסע יחד אתו, עם המעטפת המקצועית הרחבה ביותר – על מנת שיקבל את ההחלטות העסקיות והטכנולוגיות הטובות ביותר עד להשקת המוצר". Comm-IT מה ייחודי במודל השירות שלכם מול הלקוחות? "שותפות ושקיפות מלאה עם הלקוחות. פיתחנו מתודולוגיית עבודה שלפיה אנחנו מדווחים ללקוח בכל ספרינט על קצב ההתקדמות, התקציב היומי, מהם התוצרים ועוד. אנחנו מציגים מצגות דמו ובונים דשבורדים אוטומטיים, שמספקים ללקוח את המידע המלא – כך שיש לו תחושת ביטחון ושליטה, והוא רואה ברמה יומית ואפילו שעתית את התקדמות הפרויקט. אנחנו מאוד מקפידים להיות קשובים ללקוח ולצרכיו. אנחנו מהר מאוד לומדים להכיר אותו ואת הפרויקט כל כך טוב, עד שאנחנו מבינים אילו אתגרים צפויים בהמשך המסע ופותרים אותם עוד לפני שהם מגיעים". אילו פרויקטים שלכם זכו בתחרות מצטייני המחשוב ומדוע? "מתוך 11 הפרויקטים הזוכים של לקוחותינו יש שניים ייחודיים ובולטים – ביוניטרוניקס וב-Watergen. בפרויקט ביוניטרוניקס, שכלל פיתוח פלטפורמה דיגיטלית, החברה ביצעה מהפך שקידם אותה מחברה יצרנית לחברת היי-טק לכל דבר. חברה שמציעה פתרון טכנולוגי מתקדם ואיכותי עם ערך מוסף שמשתלב בחזון. הפרויקט הביא לידי ביטוי את כל היכולות שלנו בבית אחד – בין אם זה בענן, באבטחת מידע, בדטה וכמובן בתוכנה. פרויקט נוסף ומרתק לא פחות בוצע ב-Watergen, שמספקת מוצר חדשני ופורץ דרך, שמחולל שינוי אמיתי במדינות שסובלות ממחסור במים. יש לה טכנולוגיה ייחודית, שיודעת לייצר מים נקיים וטעימים מאוויר. ריגש אותנו מאוד לקחת חלק בפרויקט כל כך חשוב, וגם במקרה הזה סיפקנו מעטפת שלמה. מאחר שמדובר בהתקן פיזי ולא 'רק' בתוכנה, שילבנו גם את יכולות ה-Embedded (תוכנה משובצת מחשב) שלנו, וכמובן את יכולות הענן, וסיפקנו את כל המומחיות והידע שלנו בתחום ה-IoT. בפרויקט חווינו שותפות אמיתית עם הלקוח ואנחנו ממשיכים אתו קדימה, עם פיתוחים נוספים".

זיו אלול ועופר יהודאי, מייסדי אינראקטיב, רושמים את מה שניתן לכנות אקזיט שני בתוך חמש שנים: פייבר (Fyber) הגרמנית, שרכשה את החברה שלהם, נמכרת לדיגיטל טורביין האמריקנית תמורת 650 מיליון דולר – כך הודיעו החברות היום (ב'). במסגרת העסקה, דיגיטל טורביין תרכוש 100% ממניות פייבר תמורת 150 מיליון דולר במזומן, 400 מליון במניות ו-50 מליון נוספים שתלויים בהכנסות עתידיות – שגם הם ישולמו במניות. דיגיטל טורביין היא חברה צומחת בנסדא"ק, כאשר מחיר המניה שלה קפץ בשנה האחרונה ביותר מפי 20 ושווי השוק שלה עולה על שבעה מיליארד גולר. החברה מפתחת טכנולוגיה המוטמעת בתוך מערכת ההפעלה או ה-Firmware של מכשירי סמארטפון, ויש לה שיתופי פעולה עם יצרניות מכשירים כגון סמסונג ו-LG ועם ספקיות שירותי תקשורת דוגמת וריזון ו-AT&T. פייבר מפתחת טכנולוגיות לפרסום מודעות וידיאו במובייל, בעיקר במשחקים, שמגיעות ליותר ממיליארד משתמשים ייחודיים בחודש במעל 180 מדינות. משרדי פייבר ממוקמים בפתח תקווה, ניו-יורק, סן פרנסיסקו, ברלין, לונדון, סיאול וביג'יינג. החברה סיימה את 2020 עם צמיחה של 76% בהכנסות ל-257 מיליון דולר. ההכנסות שלה בחודשים ינואר ופברואר השנה צמחו ב-160% והגיעו לכ-65 מיליון דולר. סגירת העסקה תלויה באישורים המקובלים והיא צפויה להיסגר במהלך הרבעון השני של השנה, בתמיכתם של חברי הנהלת פייבר והדירקטוריון שלה. למרות הקורונה: עסקה שנסגרה בשישה שבועות אלול, מנכ"ל פייבר, ויהודאי, נשיא החברה, הגיעו אליה לאחר שזו קנתה ב-2016 את אינראקטיב, שאותה הם יסדו, תמורת 86 מיליון דולר. בזמן המכירה הראשונה העסיקה אינראקטיב 45 עובדים בישראל. תחת פייבר, הצוות הישראלי של החברה יותר מהכפיל את עצמו והגיע למעל 100 עובדים מתוך כ-250 שפייבר מעסיקה ברחבי העולם. אלול ויהודאי מונו לתפקידיהם ביוני 2017 והחליפו את המייסדים שלה. עם כניסתם לתפקיד, פייבר פעלה כחברת אחזקות שבבעלותה ארבע חברות אד-טק בעלות מוצרים, צוותים ומותגים נפרדים, שביחד הפסידו כ-18 מיליון דולר בשנה. מאז כניסתם לתפקיד הובילו אלול ויהודאי מיזוג בין ארבע החברות בקבוצה, שכלל איחוד הטכנולוגיות השונות וחידושן, יצירת מבנה ארגוני גלובלי, השקה מחודשת של המותג פייבר והגדרה מחודשת של אסטרטגיית החברה. זוהי הרכישה השלישית, והגדולה ביותר, של דיגיטל טורביין בחודש האחרון. בסוף פברואר היא קנתה את אד קולוני תמורת 400 מיליון דולר ובתחילת החודש הנוכחי את Appreciate הישראלית תמורת 26 מיליון. מדובר ברכישה השלישית שלה של חברה ישראלית, או בעלת נוכחות משמעותית בישראל. דיגיטל טורביין מעסיקה 40 עובדים בהרצליה פיתוח, כתוצאה מרכישתה את קבוצת לוגיה הישראלית ב-2012. העניין הראשוני של דיגיטל טורביין בפייבר נוצר לאחר שלפני כשנה יזם יהודאי דיונים על שיתוף פעולה בין שתי החברות. בגלל הקורונה, המפגשים אודות הרכישה עצמה נערכו שלא באופן ישיר ולמרות זאת, העסקה נסגרה בתוך שישה שבועות בלבד. הרכישה מאפשרת לפייבר ממסלול מהיר לנסדא"ק ועבור דיגיטל טורביין, היא המשך ישיר של אסטרטגיית המיזוג האנכי שהחברה נוקטת בה, מתוך מטרה לייצר פתרון מלא בתחומי הפרסום והמדיה עבור יצרניות מכשירים, ספקיות שירותי תקשורת, חברות פרסום ומפתחי אפליקציות. אלול אמר כי "פייבר הציגה צמיחה מדהימה והפכה לשותפה מרכזית במוניטיזציה של מפרסמים מובילים בשנה האחרונה. ההתמקדות שלנו בעולם הגיימינג והדבקות שלנו בגישה ישרה ובשקיפות משתלבות עם הערכים של דיגיטל טורביין ועם הצרכים הקיימים בשוק. האיחוד בין החברות מאפשר לפייבר להשתמש בטכנולוגיה של דיגיטל טורביין ולבצע סינרגיות עם הרכישות האחרות שהיא ביצעה באחרונה – של אד קולוני ו-Appreciate. אלה יאפשרו לה להמשיך בצמיחה האקספוננציאלית שלה". ביל סטון, מנכ"ל דיגיטל טורביין, ציין כי "פייבר הציגה נתוני צמיחה מרשימה ברבעונים האחרונים בזכות המונטיזציה המקיפה שלה. אנחנו מחויבים להשקעה מתמשכת במגוון המוצרים של פייבר, להרחבת רשת השותפים שלה ולתמיכה בהזדמנויות חדשות שיביאו לצמיחה כתוצאה מסינרגיות בינה לבינינו ולבין לקוחותינו והשותפים שלנו".

יש לי ידידה שבכל שנה, כשמגיעה תקופת הניקיונות של פסח יא יושבת רגל על רגל. היא לא דתייה, לא ממש מעניין אותה אם בפינת איזה חדרון יישאר פירור של חמץ, והיא מנקה את הבית יחד עם המשפחה שלה באופן תדיר. מה שיותר מדאיג אותה זו דווקא תקופת הפסח עצמה, ובעצם קצת לפני וגם אחרי. כולם אצלה בבית חובבי מצות, והם לא ממש יכולים להתאפק ולחכות לליל הסדר. הם פותחים את חבילת הענק הרבה לפני, וממשיכים עם החבילה השנייה גם אחרי שליל הסדר כבר נשכח ומתקרבים לשבועות – ובכל אותה תקופה, "אל תדאגי, אני לא עושה פירורים" הוא אחד ממשפטי המפתח של בני הבית, שמקפידים לפזר אותם בכל הבית ועל כל הרהיטים. ואת זה היא ממש, אבל ממש, לא אוהבת. אז היא דאגה להצטייד בשואב אבק ידני חדשני. זו הייתה הפעם הראשונה, לפי מספר שנים, שבה נתקלתי בשואב אבק של דייסון. לפני כמה חודשים החברה, שהפכה לאחת המובילות בשוק הזה, אם לא הבכירה שבהן, כבר השיקה את הדור החדש, V11, במגוון תצורות שונות. הדגם שאני בדקתי קצת יותר מקרוב הוא גירסת ה-Absolute Extra. הדבר הראשון שבולט בדור הנוכחי הוא, שהוא מזכיר עד מאוד את הדור הקודם, V10 – וזה בעיקר העיצוב עם גוף הסינון הסגול למעלה, מעל הציקלונים, הגוף בצבע אפור וכן מיכל האיסוף הגדול מאוד והשקוף. אבל הוא מציע סוללה נשלפת, כך שניתן לרכוש עוד אחת ולהמשיך בשאיבה גם אחרי שהסוללה מתרוקנת, עבור בתים גדולים יותר, ויש גם מסך שליטה דיגיטלי, שמאפשר לבחור בעברית את עוצמת הטעינה במקום בורר אנלוגי. אפשר לבחור בעוצמה גבוהה, נמוכה או חסכונית בלחיצת כפתור, וזה נותן 10, 40 או 60 דקות עבודה בהתאמה, כשהעוצמה הגבוהה ביותר, כמובן, היא עבור מקרים קשים במיוחד. עם הזמן, ה-V11 לומד את אופי השימוש ואפילו יכול להציג את זמן העבודה שנותר בהתאם לבחירת העוצמה. והעוצמה הפעם היא גבוהה מתמיד במכשירי החברה, עם מנוע שמציע, כמו בדור הקודם, 125,000 סל"ד, ב-V10, אך עם עוצמת שאיבה גדולה יותר של 185AirWatts, המתורגם ל-25,000pa. זה אולי מורגש בוואקום החזק יותר שנוצא כששואבים בבית את השטיחים והספות, אשר לוכדים לכלוך רב יותר – כבר שכחתי מה זה לשבת על הספה בבית, אותה אחת שהכלב מסרב לבטל את האימוץ שלה, מבלי מכנסיי יצופו בשערות שלו. אבל יש עוד דבר שיכול להשפיע, וזה המברשות הממונעות. ברגע שמחברים אותן לקצה המאריך, ויש אחת רגילה ואחת רכה יותר, שכמובן מתאימה למשטחים פגיעים וחלקים יותר, הכיתוב בתצוגה הופך לאוטומטי, וזה אומר שהמערכת יודעת לזהות את סוג המשטח שמנקים, ובהתאם לכך לשנות את עוצמת השאיבה. השימוש במברשות הללו מקטין, עם זאת, את זמן העבודה המרבי בערך בכ-20%, ואולי זה המקום לציין, שזמן הטעינה המלאה של הסוללה הוא יותר מ-4 שעות. משהו שבדייסון חייבים לשפר. אי אפשר גם להתלונן על רמת האביזרים שמגיעה עם השואב של דייסון, וגם אם היא תלויה ברמת השואב – ובמחיר שלו – היא בהחלט מספקת, אם כי, כאמור, סוללה נוספת היא בתשלום נוסף ולא כחלק מהערכה. רק לדוגמה, ב-Absolute Extra  יש 8 מברשות שונות, תחנת עגינה וגם מתאם שמאפשר לחבר לשואב עצמו מברשות שונות לצורך נשיאה קלה. עוד דבר מעניין הוא המסנן שלמעלה. אם תשאלו אנשים מהתחום הם יספרו לכם, שלמרות השם, מה שהשואב אבק עושה הוא לשאוב אוויר למעלה. האוויר המלוכלך עובר דרך כוסית הסינון למעלה ונפלט לחדר בחזרה נקי, וזה עוד יתרון שלא ממש חושבים עליו. השואב הגיע לבדיקה מהיבואן הראשי, ב.נ.ז.כ סחר יבוא והפצה, והדגמים השונים של V11 נמכרים במחיר של 2,590 שקלים ומעלה. כן. לא זול.

הסכסוך בין חברת אפל (Apple) לחברת אפיק גיימז (Epic Games) נמשך כבר מספר חודשים, וכעת יגיע לשיא, כשלא אחר מאשר מנכ"ל הענקית מקופרטינו, טים קוק, יתייצב למסור עדות במשפט המתוקשר. מהצד שמנגד יתייצב מנכ"ל יצרנית המשחקים, טים סוויני. כזכור, הכל החל בסוף 2018, כשיצרנית המשחק הלוהט פורטנייט (Fortnite), אפיק גיימז, החליטה שאינה מעוניינת עוד להשתמש בלעדית באפשרות לשווק את האפליקציה שלה דרך אפל וחנותה, ה-App Store – מה שגורם לה בעקיפין לשלם לאפל על התיווך בעבור כל רכישה בתוך המשחק – ושהיא מעדיפה שהתשלום הזה יגיע ישירות אליה. חונקות תחרות או מספקות שירות לגיטימי? אפל וגוגל עם ה-Google Play וה-App Store שלהן. צילום: BigStock המפתחת של המשחק המצליח החליטה לנסות להיות עצמאית, והציעה את המשחק להורדה ישירה דרכה, בלי לעבור דרך החנויות של גוגל, ה-Google Play וזו של אפל, ה-App Store, במהלך שהרתיח את שתי ענקיות הטכנולוגיה, שסילקו את פורטנייט בתגובה מהחנויות שלהן. אבל אפיק רצתה שהאפליקציה דווקא כן תוצע גם שם. אפל וגוגל עשו שרירים, סירבו לכך, ושלחו למעשה את אפיק לבית המשפט עם תביעה נגדן. באוגוסט קבע בית המשפט שאפל יכולה שלא לארח בחנותה את פורטנייט. אלא שאז, בספטמבר האחרון, פנתה יצרנית פורטנייט שוב אל בית המשפט והגישה מסמכים התומכים בטענותיה ובקשה לצו מניעה מקדמי נגד אפל. למעשה במהלך שלה החברה ניסתה לגרום לכך שבית המשפט יכריז על אפל כמונופול. כזכור, אפיק טוענת כי התנאים שאפל מאלצת את המפתחים לעמוד בהם אינם חוקיים. מדובר במערכת התשלומים בתוך משחק, שאפל אינה מתירה למפתחים שיש להם אפליקציות בחנות App Store לאפשר ללקוחות תשלום במערכת תשלומים אחרת שהיא לא שלה, כשהיא עצמה גוזרת עמלה של 30% מהתשלומים הללו. הכל סביב הרכישות בתוכו. פורטנייט. צילום: אפיק גיימז שבועות של שימועים ועדויות של בכירים מטעם שתי החברות כעת מגיע שלב נוסף וקריטי במאבק, ונודע כי בכירים משתי החברות יעידו במשפט, בו אפיק תאשים את אפל בהתנהגות חונקת תחרות, כך לפי דיוח של The Verge. לטענת אפל, כאשר אפיק נתנה לשחקני פורטנייט ב-iOS אפשרות לבחור בין תשלום לאפל לבין תשלום ישיר אליה, היא למעשה הפרה כללים של שימוש בחנות, ולכן סולק פורטנייט מהפלטפורמה להורדת היישומים. אפיק מצידה גורסת כי אפל עצמה השיקה שירות משלה להפצת משחקים, אפל ארקייד (Apple Arcade) שמו, אך אסרה על מתחרות שלה, כולל על אפיק, לעשות זאת גם הן. אפל הכחישה מוקדם יותר כי העמלה של 30 אחוז שלה הייתה אנטי תחרותית, ואמרה כי ההתנהלות של אפיק היא הבעייתית במקרה דנן. יצרנית ה-iPhone מסרה כי אפיק נהנתה מכלי הקידום והמפתחים של אפל, אבל לא רצתה לשלם על השירותים הללו. מהצד של אפל יעידו הגורמים הבכירים ביותר, ובהם כאמור, המנכ"ל קוק, כמו גם סגן הנשיא הבכיר, קרייג פדרגי, ומנהל חנות האפליקציות, פיל שילר, שהזמן הכולל המוקצה לעדותו עומד על 11 שעות. אפיק תציב מולם על הדוכן כאמור את מנכ"לה, סוויני, וגם את סגן הנשיא שלה, מארק ריין. בנוסף צפויים להשתתף בדיון הדרמטי סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Xbox של מיקרוסופט (Microsoft), וסגן נשיא תחום הגיימינג של פייסבוק (Facebook). פייסבוק הביעה באחרונה תמיכה באפיק במאבק המסוים. הרוח הגבית הזו מטעם הרשת החברתית הדומיננטית קשורה ככל הנראה ישירות למאבקים שלה מול המתחרה השנואה עליה, אפל, בכלל בזירות שונות ורבות אחרות. המשפט אמור להתחיל ב-3 במאי וצפוי להימשך מספר שבועות.

גוגל הודיעה היום (ב') כי היא ממנה את אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל העולמית, לסגן נשיא בחברה להנדסה ותכנון שבבי שרתים. התפקיד המרכזי הראשון של פרנק יהיה הקמה בישראל של מרכז פיתוח לשבבים, ולאחר מכן הוא ינהל אותו. פרנק פרש בחודש שעבר מאינטל, שבועיים וחצי בלבד לאחר שמונה לסגן נשיא תאגידי – אחת הדרגות הבכירות ביותר בחברה העולמית. הוא שימש כמנהל ארגון ההנדסה של אינטל בקבוצת הפיתוח Core & Client וניהל כ-2,000 עובדים בישראל, הודו וארצות הברית. במסגרת תפקידו זה הוא היה אחראי להגדרת ופיתוח מוצרי ה-Client (מחשוב אישי) וה-Core עבור מחשבים ודטה סנטרים. לאורך השנים לקח פרנק חלק בתפקידי ניהול בכירים של מוצרים בולטים בחברת הענק. לפרנק תארים ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון. בהודעתה ציינה גוגל כי פרנק "יקים צוות בינלאומי מוביל שיפעל מישראל, ויהווה מרכז חדשנות גלובלי בולט ובית לכישרונות הנדסיים חלוציים. הצוות שלו יחזק את המחויבות של גוגל לשבבים בהתאמה אישית, תוך מינוף החדשנות הרבה של החברה בתחום". גוגל ידועה יותר בתחומים אחרים, אבל היא מפתחת שבבים ופתרונות חומרה כבר כמה שנים. עוד נכתב בהודעה כי "יחד עם מערכת השותפים הגלובלית, שתתחזק הודות למנהיגותו של פרנק, גוגל מכוונת להיות בחזית החדשנות בתחום תשתיות המחשוב, לספק את הדור הבא של היכולות שלא זמינות במקומות אחרים, ולהכשיר את הקרקע לדור הבא של יישומים ושירותים".

הפתרון לאקלים צחיח? חוקרים בריטים בוחנים דרכים "להוריד גשם" בצורה מלאכותית באקלים הצחיח של איחוד האמירויות באמצעות רחפנים שיטעינו חשמל בעננים. פרויקט הגשם קיבל מימון של מיליון ליש"ט מאיחוד האמירויות, ונועד לבדוק כיצד טעינה חשמלית יכולה לעודד הגדלה של טיפות זעירות – שיהפכו לטיפות גדולות – שיהפכו לגשם. באיחוד האמירויות מודאגים מכך ש-80% מאספקת המזון מיובאים, ולמרות שזוהי מדינה עשירה, היא נפגעה ממשבר מחירי הנפט ומנסה לגוון את הכלכלה באמצעות השקעות גדולות בטכנולוגיה. פרויקט זה, שמובל על ידי אוניברסיטת רידינג, יעשה שימוש ברחפנים שיותאמו לשחרר יונים טעונים לתוך האטמוספירה, תוך מדידת ההשפעה של הפעולה. לדברי החוקרים, עננים וחלקיקי אבק המרחפים באוויר נושאים באופן טבעי מטענים חשמליים חיוביים ושליליים – ולא רק בשעת סערת רעמים. הם מאמינים שאספקה של מטחי חשמל במתח נמוך לטיפות הזעירות שבעננים, או הטענה של  חלקיקי האבק יכולה לעודד היווצרות של טיפות גשם. עלייה אל-מזרואי, מנהלת תוכנית המחקר למדעי הגברת הגשם באמירויות, אמרה, כי הרחפנים הנשלטים מרחוק שפותחו בבריטניה ייבחנו במרכז הטיסה בדובאי. לדבריה, "כלי הטיס הקטנים יטוסו בגובה נמוך כשהם טעונים בכלים שפולטים מטען חשמלי וחיישנים ייעודיים, וישגרו למולקולות האוויר מטען חשמלי, שאמור לעודד את יצירת המשקע". בתחילה יוטסו הרחפנים באזור מוגבל כדי שאפשר יהיה לבחון כיצד הם משנים את המטען החשמלי של האוויר, ולבסוף, הם יוכלו לטוס לסטרטוספירה או לשכבות העננים, בגובה של עד ארבעה ק"מ, בתקווה שייצרו טיפות גשם באמצעות החשמל. "אם פולטים מטען חשמלי לתוך ענן, מהר מאוד המטען יתכנס על ידי טיפות הגשם הזעירות", אמרה ד"ר קרי ניקול, חוקרת המעורבת במחקר מאוניברסיטת רידינג. "התיאוריה שלנו והמודל שבנינו הראה, כי טעינה של הטיפות הזעירות יכולה להגביר את הסבירות לכך שהן יתלכדו באמצעות כוחות אלקטרוסטטיים ולגרום להן לבסוף להפוך לטיפות גשם". לדברי אל-מזרואי, עדיין מוקדם מדי לצפות את תוצאות המחקר הזה, אבל התוצאות המקדמיות צפויות בחודש ספטמבר הקרוב.