דמיינו מנהרות תת קרקעיות המיועדות לנסיעה סופר-מהירה ובטוחה במיוחד שמלאות במכוניות טסלה החשמליות המתקדמות והנחשקות. בעצם אין צורך לדמיין – מנהרות שכאלו נחפרות כבר מזה תקופה ברחבי ארה"ב. בורינג – ששמה המלא והציני למדי הוא The Boring Company או בראשי תיבות TBC, ושהיא הכל חוץ ממשעממת – היא חברה נוספת שייסד ומנהיג לא אחר מאשר היזם חסר המנוח אילון מאסק. אלא שזהו פרויקט צד של היזם שאפשר שטרם שמעתם. ומה עושה החברה? חופרת מתחת לאדמה. בעצם בורינג, שנוסדה ב-2016, חופרת ומקימה במעמקי האדמה תשתיות בדמות מסילות ולולאות הסעה ייעודיות, שמטרתן – פתרון עתידני לבעיית העומסים בכבישים. באופן מעניין, המנהרות של מאסק ובורינג הן אידיאליות בעיקר לרכבים חשמליים, ממש מהסוג שמייצרת החברה הבולטת של היזם – טסלה. פעולת ה"מנהור" (Tunnelling) היא כיום כבר מרכיב חשוב בבניית תשתיות, לצורכי תשתית החשמל, המים והדיגיטל, וככל שהערים הופכות לעמוסות יותר, ושזיהום האוויר מחמיר, בנייה של תשתיות תת-קרקעיות יכולה בהחלט לספק פיתרון טוב לקשיים אלו. מאסק, כהרגלו, רואה אל מעבר לכך, ומציע להוריד אל מתחת לפני הקרקע נתיבי תחבורה רבים, בדיוק לשם אותן מטרות. קצת בדומה לסאבוויי או למטרו, אבל באופן מתקדם במיוחד. מי שנסע במנהרות החוצות תוואי הררי, אפילו כמו מנהרות הכרמל המקומיות, יודע עד כמה הן מזרזות ומייעלות את הנסיעה, אבל למאסק היה רעיון שונה ומתקדם יותר. במקור התחיל המולטי-מיליארדר בתכנון מנהרה תת-קרקעית לולאתית עבור מכוניות חשמליות ואוטונומיות, שתהיה בנוי כמו מסילה מחושמלת, ושאליה יורדו מכוניות במעליות, יתמקמו, ויוסעו במהירות שיא עד ליעדים מסוימים, בהם יפעלו תחנות ומעליות שירימו את המכונית בחזרה אל פני השטח ולאור היום. התכניות הללו אולי קיימות אבל קצת השתנו בינתיים. אתר היפהפה שלה בורינג מעידה על עצמה כיום שהיא "יוצרת מנהרות בטוחות, זולות ומהירות לחפירה". עוד ניתן ללמוד כי קווי המוצרים שחברה מפתחת כולם אכן מבוססי מנהרות, אך כאלו המיועדות בעצם למגוון שימושים – לכלי עזר, להולכי רגל (אולי מפאת חשיבה לעבר עתיד רחוק יותר, שיאלץ את כולנו להתחמק ככל האפשר משהייה באוויר הפתוח בגלל משבר האקלים המאיים) ואף לצורכי הובלת מטענים. Coming soon pic.twitter.com/6nOgLix6b5 — Elon Musk (@elonmusk) July 22, 2020 לולאות לשפופרות נוסעים שיטוסו מתחת לקרקע בעיקר עובדת TBC על קונספט ה"לולאה" – Hyperloop – מעין שפופרת בדמות קרון רכבת, שבתוכה ניתן יהיה להעביר נוסעים בין תחנות באמצעות כלי הרכב האוטונומי שמהירותו המסחררת תגיע לעד 240 קמ"ש. בהתחשב במהירות זו, החברה מתארת כי "נסיעה של ההייפר-לופ מ-וושינגטון DC לניו יורק תארך פחות מ-30 דקות, ובאופן דומה, נסיעה מ-DC לבולטימור תארך פחות מ-8 דקות". עד כה השלימה בורינג, הממוקמת בקליפורניה, חפירה והשמשה של שתי מנהרות בלאס וגאס לנסיעה בלולאה, וכן מנהרה אחת לבדיקת ההיפרלופ במחוז לוס אנג'לס. מנהרות אחרות נמצאות בשלבים שונים של דיון ותכנון. החברה רכשה באחרונה שטחים באוסטין, טקסס, ונדמה שזהו יעדה הבא. באותה סביבה ממש נבנה כיום גם גיגה-טקסס – מתקן לייצור הרכב של טסלה. הלולאה שפועלת במרכז הכנסים בלאס וגאס נפתחה רשמית לשימוש הנוסעים בחודש שעבר, וקיבלה הרבה ביקורות נהדרות. משתתפי ועידת עולם הבטון 2021, שהיו הראשונים להשתמש במערכת, שיבחו את המנהרה על הנסיעה החלקה והשקטה, וטענו שהיא פשוט כיפית באופן כללי. מאסק הסביר כי הרעיון למנהרות ולתחבורת הלולאות הגיע משום בעיות התנועה בלוס אנג'לס הנובעות מעומסי התחבורה. הוא ציין שבעיניו יש לרשת התחבורה הדו-ממדית הנוכחית מגבלות רבות, ואלו היו ההשראה המוקדמת שלו לפרויקט.  Great opening day @LVCVA @WorldofConcrete https://t.co/2s7yKsLxvv — The Boring Company (@boringcompany) June 9, 2021 האם התוכניות הגדולות ריאליות? כל זה נשמע נפלא אבל בכל זאת בורינג יש גם מכשלות – הן בדמות רגולציה, והן משום חששות שתנאי השטח (למשל קרבה לנהרות או לים) אינם מתאימים לפעמים לסוג הרעיון שהיא מקדמת. כך קרה שכמה מהצעות המנהרות של ברינג לא קרמו עור וגידים לעולם. תכנית אחת לבניית מנהרה המחברת את מרכז העיר לופ שבשיקגו ונמל התעופה שלה, או'הארה, לא יצאה לפועל, ונראה כי החברה גם עצרה את תוכניותיה להקים מנהרת לולאה בין וושינגטון לבולטימור. מבקרים טוענים כי המנהרות שכבר בנתה בורינג טרם עמדו בציפיות המקוריות סביבן, ושמנהרת המבחן של החברה בלוס אנג'לס רחוקה מאוד מהתכנונים העתידניים שזו הציעה במקור. מעניין לציין שבורינג, על אף הזיקה שלה לטסלה ולמוצריה, הוקמה בתחילה כחברה בת של SpaceX – החברה הנוספת והמפורסמת של מאסק, שמטיסה רקטות ולוויינים לחלל – והפכה לחברה נפרדת ועצמאית לחלוטין ב-2018. נכון לדצמבר באותה השנה, 90% מההון העצמי שלה היה בבעלות מאסק ו-6% בלבד נותרו מוחזקים בידי SpaceX, בתמורה לשימוש במשאבי ענקית החלל בתקופת ההפעלה הראשונית של החברה. השקעות חוץ שהגיעו בהמשך הדרך שינו את פיצול ההון של החברה. אפשר להתייחס לבורינג כאל "תחביב "של מאסק, בהתחשב בזמן ובמאמץ שהוא משקיע ב-SpaceX ובטסלה, אבל בפועל ניתן להבין שמדובר בסטארט-אפ בעל פוטנציאל עצום. שוק המנהרות בשל לשיבושים, וכך גם תחום התחבורה. אם TBC תוכל לבצע אופטימיזציה מלאה של מערכת הלולאה שלה, תוך שמירה על עלויות נמוכות ככל האפשר, זה לא יהיה מפתיע אם בעתיד נראה יותר ויותר כבישים מתרוקנים משום שהתנועה שהיינו רגילים לראות עליהם פשוט תרד אל מתחת לקרקע. נמתין לבאות.

ד"ר אוגוסט הנינג, לשעבר ראש שירות המודיעין הפדרלי הגרמני, מצטרף ל-When הישראלית כחבר בוועדה המייעצת שלה – כך הודיעה החברה באחרונה. When השיקה לא מכבר את מערכת אוטוגרף, שמאפשרת למנהלים לזהות ולנטר התנהגויות חשודות ברשת הארגונית. בראשה עומד אלוף (מיל') דני יתום, לשעבר ראש המוסד וחבר כנסת. ד"ר הנינג, בעברו גם מזכיר המדינה במשרד הפנים הגרמני (תפקיד מקביל לשר הפנים), הוא בעל מעל 50 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בתחומי המודיעין והאבטחה בגרמניה. לפני מינויו כמזכיר המדינה של משרד הפנים הפדרלי ב-2005 וכראש השירות החשאי הגרמני (BND) ב-1998, הוא ניהל במשך כשנתיים את שירותי המודיעין של הקנצלרות הפדרלית. החל מ-1986 הוא היה ממונה על הקשרים הדיפלומטיים בין מזרח ומערב גרמניה והיה אחד ממובילי תהליך איחוד שתי המדינות, שקרה ב-1990. ד"ר הנינג הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת מונסטר ופרייבורג בגרמניה. האלוף (מיל') דני יתום, נשיא When. צילום: יח"צ מלבד זיהוי ההתנהגויות החשודות, מערכת אוטוגרף מאפשרת למנהלים לאתר חריגות ארגוניות במהלך הפעילות השוטפת של החברה או הארגון. ב-When אומרים שייחודה הוא בכך שהיא מזהה איומים באמצעות ניתוח התנהגות אנושית חריגה וניתוח טכנולוגי של שינויים בהתנהגות מכשירי הקצה. מדובר במערכת אקטיבית, שיושבת על מכשירי קצה כמו טלפונים ניידים, מחשבים ושרתים, מזהה התנהגויות לא נורמליות או שינויים חריגים בארגונים וחברות, ומתריעה עליהם מיידית לבעל הסמכות בארגון. ד"ר הנינג אמר כי "הטכנולוגיה של When היא דור חדש של טכנולוגיות אבטחת מידע. עם הגידול המתמשך במתקפות סייבר ופרצות אבטחת מידע ברחבי העולם, לאבטחת הסייבר יש תפקיד מכריע בהגנה על ארגונים גלובליים ותשתיתם, כמו גם על ממשלות. אני מצפה ליישם את המומחיות שלי לקידום צמיחתה של החברה, ולסייע לה בשוק אבטחת הסייבר". האלוף (מיל') יתום ציין כי "כמומחה מודיעיני בכיר, אני שמח ביותר על כך שד"ר הנינג קיבל את הזמנתנו להצטרף לוועדה המייעצת. הצטרפותו תרחיב עוד יותר את המיומנויות והניסיון הקיימים שלנו, ואנחנו משוכנעים שהוא יספק לחברה תובנות ומומחיות שלא יסולאו בפז. Cybersecurity Ventures צופה כי הנזק שנגרם על ידי מתקפות כופרה שהתרחשו באחרונה צפוי להסתכם עד שנת 2031 ב-265 מיליארד דולר, מה שממחיש את הגידול באיומים ובעלויות עבור עסקים וממשלות. הצטרפותו של ד"ר הנינג ממצבת את קבוצת When בעמדה טובה להתגבר על אתגרים אלה".

גוגל השיקה בחשאי תכונה למכשירי ה-Pixel שלה, הגורמת לסוללה להיטען רק עד 80% מתכולתה במצבים מסוימים – טריק ידוע כדי לשמור על אורך חיי הסוללה. לפי הדיווחים, התכונה פועלת במכשירי Pixel 3 ובדגמים חדשים יותר, ונראה שהחלה לפעול בסביבות אפריל השנה, כשהיא קיימת באנדרואיד בגירסאות 11 ו-12. בדף התמיכה שפרסמה, מציינת גוגל, כי "התכונה נכבית אוטומטית כאשר לא מתקיימים התנאים המוגדרים, ואז הסוללה מתחילה להיטען עד 100%. כאשר התכונה מופעלת – מופיעה הודעה, המציינת 'Optimizing for battery health' על מסך ה-Olways On וגם תחת הנושא סוללה בהגדרות". גוגל מפעילה את התכונה רק בשני מצבים: האחד הוא מצב כמו בעת הפעלת משחק באופן אינטנסיבי, והשני הוא כאשר משאירים את המכשיר מחובר לחשמל לזמן ארוך. אין אפשרות להפעיל את התכונה באופן קבוע, אבל שני המצבים האלה אמורים, לדברי גוגל, לסייע להאריך את חיי הסוללה של מכשירי ה-Pixel בתסריטים מסוימים.

פייסבוק מבקשת לפסול את יו"רית ה-FTC, נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב, מעיסוק בתביעות הגבלים נגדה, ממש כפי שעשתה ענקית טק אחרת – אמזון – בתחילת החודש. ה-FTC צריכה להחליט עד סוף החודש אם להגיש מחדש תביעת הגבלים עסקיים נגד פייסבוק, או לזנוח אותה. השופט דחה את התלונה הראשונה, מכיוון שה-FTC לא ביססה מספיק את טענותיה, אבל השאיר את הדרך פתוחה לניסיון חדש בכפוף להוכחות נוספות. כעת, למפרע, ולמען אבטחת תהליך לא מוטה, לטענתה, מבקשת הענקית ממאנלו פארק שלינה קאן, היו"רית החדשה של הנציבות שנכנסה לתפקידה כמנוי של ממשל ביידן, לא תהיה מעורבת הליך זה ובכלל בחקירות ותביעות הגבלים עסקיים נגד פייסבוק וזאת משום שבעבר הביעה את עמדתה נגד האחרונה. התביעה הוגשה על ידי קודמה של קאן בדצמבר, בתקופת שלטונו של הנשיא דונלד טראמפ. נדרשת גישה אובייקטיבית. תביעות הגבלים עסקיים. צילום אילוסטרציה: BigStock פייסבוק על קאן: "כבר הסיקה מסקנות עובדתיות ומשפטיות" העתירה של פייסבוק נשלחה אתמול (ד') ל-FTC ול-קאן, ובה הבקשה "לפסול את היו"ר קאן מהשתתפות בהחלטות הנוגעות לשאלה האם וכיצד להמשיך בתיק ההגבלים העסקיים של FTC נגד החברה".  כאמור, העתירה של פייסבוק מגיעה שבועיים לאחר שאמזון הגישה בדיוק את אותה בקשה, ש-קאן, כפי שדווח לראשונה בוול סטריט ג'ורנל, תגביל את עצמה מהשתתפות בכל ההליכים הקשורים לאמזון, על בסיס הצהרותיה בעבר על החברה, כולל טענות שיו"ר ה-FTC הנוכחית כבר ביטאה באופן ברור ומוצהר, שאמזון היא מונופול ויש לפרק אותה. "הליך הוגן מזכה כל אדם או חברה בבחינה הוגנת של ההגנות העובדתיות והמשפטיות שלהם על ידי נציבים חסרי משוא פנים, אשר טרם הצטרפותם לנציבות לא החליטו מבעוד מועד על האשמה המשפטית של היעד", כתבה פייסבוק בפנייתה. "כאשר נציב חדש כבר הסיק מסקנות עובדתיות ומשפטיות, ורואה שהיעד הוא פורע חוק, ההליך הראוי מחייב את הפרט לפטר את עצמו מעניינים קשורים, כאשר הוא פועל בתפקיד נציב ה-FTC", הסבירה החברה. פייסבוק התייחסה, בין היתר, לעבודתה של קאן במכון לשווקים חופשיים, אותה איישה בסיום לימודיה. קאן ניהלה את תחום המדיניות העסקית בקבוצת חשיבה במכון, ובמהלך תקופה זו האשימה את הרשת החברתית הדומיננטית בהפרות תחרות. "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון" – ושל פייסבוק? קאן בת ה-32 – עורכת דין ילידת אנגליה ובת להורים ממוצא פקיסטני, שעברה כילדה יחד עם משפחתה להתגורר בארצות הברית – ידועה באמת במלחמתה בענקיות הטק האמריקניות, ובפרט – באמזון. בשנת 2017, עוד בהיותה סטודנטית, פרסמה קאן מאמר ב-Yale Law Journal, שכותרתו "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון". מאמר זה ומה שקאן הציגה בו עוררו הדים רבים בעולם המשפט והמסחר בארצות הברית, לנוכח הטענה שהושמעה בו כי הגישות המקובלות של ארה"ב להערכת המצב התחרותי ביחס לחברות אינטרנט נכשלות כשהן מיושמות על פלטפורמות ענק דומיננטיות כמו זו של אמזון. במאמרה הדגישה קאן כי השאלה המכריעה בהליכים כאלה, שאותה נהגו לבחון בארה"ב על בסיס חשיבה של אסכולת שיקגו משנות ה-70, היא בעיקר האם הצרכנים יקופחו בשל מחירים גבוהים יותר. עם זאת, קאן מתחה ביקורת על כך שכיום פרמטר זה אינו מספיק, מכיוון שחברות כמו אמזון, וכנראה גם כפייסבוק, יכולות להשיג שליטה ניכרת במגזרים שונים במשק, בעוד הלקוחות נהנים, לפחות על פניו, ממחירים נמוכים. בעקבות העניין שעורר המאמר בזמנו, החליט רוהיט צ'ופרה, ראש ה-FTC באותו זמן, להעסיק את קאן כיועצת זמנית בנושא תחרותיות והגבלים עסקיים לקראת שימועים שעסקו, לראשונה מאז 1995, בשאלה האם הכלכלה המשתנה דורשת שינוי בגישת רשויות אכיפת החוק. משם פילסה קאן את דרכה די במהירות לצמרת הנציבות, וכאמור מונתה ליו"ר שלה באחרונה, עקב חילופי השלטון וכניסת ממשל ביידן לבית הלבן. מינויה של קאן נתפש כסימן לכך שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מודאג מכוח השוק של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ומתכוון להילחם בו. ביידן הורה לממשלתו בשבוע שעבר לפתח מגבלות חדשות על השתלטות חברות גדולות בכל הענפים. "היו"ר קאן הצהירה בעקביות הצהרות מתועדות היטב אודות פייסבוק וענייני מונופולים, שיובילו כל צופה סביר להגיע למסקנה שהיא שפטה מראש את תיק ההגבלים העסקיים של פייסבוק שהובא על ידי ה-FTC", אמר דובר פייסבוק בהצהרה לתקשורת. "כדי להגן על הוגנות וחוסר משוא פנים בהליכים אלה, ביקשנו כי היו"ר קאן תפטר את עצמה ממעורבות בתיק ההגבלים העסקיים של ה-FTC נגד פייסבוק". ה-FTC וקאן לא הגיבו לעת אתה לדבר העתירה.

בעוד שרגולטורים אחרים בוחנים את המטבעות הדיגיטליים בחשש, באירופה החליטו ללכת על המהלך ולהשיק מטבע דיגיטלי משלהם. מדובר בגרסה דיגיטלית של היורו, שהבנק האירופי המרכזי (ECB) נתן אתמול (ד') אור ירוק לתהליך שיימשך כמה שנים, שבסיומו הוא יהיה הלך חוקי. ההערכות הן שהתהליך יימשך יותר מחמש שנים. המטבע, המכונה e-euro, יוכר על ידי הבנק האירופי המרכזי לצרכי תשלומים, בדיוק כפי שהוא מכיר במטבעות ובשטרות הפיזיים של היורו. מדובר בארנק דיגיטלי שיאוחסן בבנק, עם אמצעי האבטחה המתאימים – מה שיאפשר ללקוחות לנהל חשבונות שם. עם זאת, ההערכות הן שהבנק האירופי לא יאפשר לאזרחי האיחוד לנהל ולשמור את כל הכספים שלהם בבנק המרכזי, כדי שלא למוטט את הבנקים המסחריים. ייתכן שהוא יקבע סכום מקסימלי שאותו ניתן לנהל ובו ניתן להשתמש ביורו הדיגיטלי, ושמי שיעשה שימוש בו מעבר לכך – ייקנס. יתרה מזאת, את הארנקים הדיגיטליים צפויים להנפיק בנקים מסחריים וחברות פינטק שנמצאות תחת רגולציה – בשמו של הבנק האירופי המרכזי. בבנק אף מציינים שהמטבע הדיגיטלי לא יחליף את המטבעות הפיזיים אלא יתנהל לצידם. "צריכת האנרגיה של המטבע – פחות משל הביטקוין" ה-ECB צייץ בחשבון הטוויטר שלו ש-"החלטנו להשיק פרויקט להכנה להנפקה אפשרית של יורו דיגיטלי. נבחן איך ניתן לעצב ולהפיץ יורו דיגיטלי לכל אחד ביבשת, ואת האימפקט שיהיה לו". הסוגיה מעוררת שאלות רבות בנוגע לשמירה על פרטיות הלקוחות ולאנרגיה שתידרש ל-"ייצור" המטבע, ובעיקר לזיהום שהוא עלול להפיק. בבנק ציינו ש-"הניסויים שביצענו כבר אפשרו לנו לזהות דרכים אפשריות להגן על הפרטיות. כמו כן, נוכחנו לראות שהאנרגיה הדרושה לתשתיות (ל-"ייצור" המטבע – י"ה) בטלה בשישים לעומת צריכת האנרגיה ודריסת הרגל הסביבתית של מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין". האירופים שמו לב ל-"בום" בעולם המטבעות הדיגיטליים אישור הפרויקט בא על רקע ה-"בום" שיש באחרונה בעולם המטבעות הדיגיטליים והחשש של בנקים מרכזיים ורגולטורים בכלל ברחבי העולם שאלה שייהנו ממנו יהיו בעיקר חברות פרטיות וגופים לא מקומיים. זאת, בניגוד למטבעות המסורתיים, שנשלטים על ידי הבנקים המרכזיים בכל מדינה. פאביו פנטה, חבר מועצת המנהלים של הבנק האירופי, אמר בהקשר זה כי "מזה מאות רבות של שנים, הריבון סיפק את המטבע שלו לאזרחים, כסמל ליציבות, ביטחון ואמון. אספקת כסף כדבר ציבורי הוא משימה מרכזית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. מאחר שהטרנספורמציה הדיגיטלית כבר כאן, ויש לה פוטנציאל להעברה (לדיגיטל – י"ה) של התשלומים ואפילו של כל השיטה הפיננסית, הבנקים המרכזיים חייבים להתאים את עצמם לרוחות השינוי". היורו הדיגיטלי – לא במקום המטבע הפיזי. צילום: BigStock אירופה לא תהיה האזור הראשון שבו מושק מטבע דיגיטלי מקומי – הבנק המרכזי של סין עשה זאת באפריל האחרון. חלק מהמוטיבציה של השלטון הסיני בהשקה המהירה יחסית של היואן הדיגיטלי הייתה להקדים את ארצות הברית – מטרה שהוא השיג. המהלך מעורר דאגה בוושינגטון, על רקע מלחמת הסחר שבין סין לארצות הברית. לעומת האירופים והסינים, אל סלבדור אימצה כמטבע לאומי מטבע דיגיטלי קיים, ופופולרי במיוחד – הביטקוין. בית הנבחרים של המדינה קיבל בחודש שעבר, ברוב ברור (62 מתוך 84 חברי פרלמנט), את הצעת הנשיא, נאיב בוקלה. יצוין שלאל סלבדור לא היה לפני כן מטבע משלה, והיא הסתמכה על הדולר האמריקני.

הפרקליטות הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד באסל מועלא, בן 23, תושב רמאללה, על שבין השאר שלח הודעות פישינג ליותר מ-1.2 מיליון ישראלים, במטרה להשיג את פרטי ההתחברות שלהם לפייפאל. מועלא הוא אחד מארבעה פלסטינים תושבי רמאללה ומזרח ירושלים שנעצרו לפני כשבועיים וחצי בחשד כי ניסו לעקוץ אזרחים ישראליים באמצעות מתקפות פישינג, ובית משפט השלום בראשון לציון כתב בהארכת מעצרו כי ככל הנראה, הוא עומד בראש ההיררכיה בחבורה. את כתב האישום הגישו עו"ד ענבל קליין ועתליה מרקוביץ' ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. מועלא נאשם בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב, העברת מידע כוזב במחשב, שימוש במידע מזויף, ניהול והחזקת מאגר מידע אסור ועוד. לפי כתב האישום, "מועלא פעל להשיג במרמה פרטי כרטיסי אשראי של אזרחים ותושבים ישראליים וביצע סדרת מעשי הונאה כלפי רשויות ציבוריות שונות. במהלך 2020 ועד למעצרו, הוא ביצע בתחכום ובשיטתיות רבה סדרת מעשי הונאה כלפי חברות ורשויות המדינה, ובין היתר פעל להפצת הודעות פישינג כוזבות. כך הוא קיבל פרטי חשבונות פייפאל וכרטיסי אשראי של אלפי אזרחים ותושבים ישראלים, והתאפשר לו ולאחרים – שזהותם אינם ידועה – לנסות לבצע באמצעותם הונאות בכרטיסי חיוב". "בנוסף", נכתב, "באמצעות חשבון פיקטיבי שפתח בפייסבוק, הוא הציע לציבור הרחב שירות של תשלום חובות לרשויות ציבוריות שונות – עיריות, חברת החשמל ועוד, וזאת במחיר מופחת מסכום החוב המקורי. מועלא התכוון להעביר תשלומים לרשויות הציבוריות באמצעות פרטי כרטיסי האשראי שהשיג במרמה, ביודעו כי התשלום יוכחש בסופו של יום והחוב לא ישולם. מנגד, הוא ביקש לקבל מבעוד מועד את התשלום המוזל מטעם האנשים שפנו אליו, כדי שיסייע בהסדרת חובם". כך, למשל, הוא שלח הודעות SMS כוזבות ל-100 אלף ישראלים בזו הלשון (הטעויות במקור – י"ה): "חשבון PaI Pay שלך מופעל ועליך לפתור את הבעיה תוך 24 שעות. שלום הלקוח PaI Pay, למען האמת, הייתה בחשבונך פעילות שנראית חריגה בהשוואה לפעילויות הרגילות שלך. כדי לתקן בעיה זו עליך להתחבר ולעדכן את המידע האישי שלך על ידי ביצוע קישור זה (ואז צוין הלינק המזויף – י"ה)". הפרקליטות טוענת בכתב האישום כי "במסגרת פעולות המרמה המגוונות שביצע, מועלא נהג להציג את עצמו בזהויות בדויות בפני החברות שמהן רכש חבילות דיוור, בפני רשויות ציבוריות ובפני אנשים פרטיים. בדרך זו הוא גרף רווח כספי של מאות אלפי שקלים". "מאגרי מידע עצומים" "לצורך פעולות ההונאה שלו, מועלא החזיק על גבי מחשביו השונים מאגרי מידע עצומים, שכללו פרטים אישיים רגישים על מיליוני אזרחים ישראליים", נכתב בכתב האישום. בפרקליטות מציינים כי בעת מעצרו, הנאשם החזיק פרטים של אלפי כרטיסי אשראי של אזרחים ישראליים. לצד כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של מועלא עד תום ההליכים. לדברי עו"ד קליין ומרקוביץ', "אופן ביצוע העבירות של מועלא ומגוון דרכי המרמה המיוחסות לו מלמדים שאין עליו מורא ושלא ניתן לתת בו אמון. הוא השתמש בשיטות מתוחכמות כדי להסוות את זהותו כמבצע העבירות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים".

עוזי נבון, שעד לא מכבר שימש מנכ"ל אורקל ישראל, עוזב את החברה – כך נודע לאנשים ומחשבים. נבון סיים את תפקידו כמנכ"ל בחודש מאי האחרון, לאחר שמונה שנים. מאז, בשבועות האחרונים, הוא שימש כמנהל פעילות הרישיונות של אורקל בישראל, אולם החליט באחרונה לפרוש, והשבוע הודיע זאת במכתב לעובדי החברה. "חברים ועמיתים יקרים", כתב נבון לחבריו לעבודה, "לאחר מחשבות רבות והתלבטויות החלטתי לעזוב את אורקל ולנוע לעבר אתגרים חדשים. במהלך שנות עבודתי בחברה הייתי שותף לצמיחתה ולשגשוגה בשוק הישראלי. נהניתי לעבוד עם לקוחות רבים, כמו גם עם השותפים, והיה לי הכבוד לפעול בחברת צוות נפלא, שיחסר לי מאוד. אני מעריך את כולכם ומאחל לכם רק טוב". עזיבתו של נבון את תפקיד המנכ"ל הייתה חלק ממהלך כולל ועולמי שמבצעת אורקל, של פיצול סמכויות המנכ"ל וחלוקת התפקיד לשני תחומים: מנהל פעילות הרישיונות – הליבה העסקית של החברה, ומנהל פעילות הענן – התחום הצומח ביותר בה. המינוי של פייגנבאום משקף את החשיבות שאורקל מייחסת לענן במקום נבון מינתה אורקל העולמית, כממלא מקום המנכ"ל, את ערן פייגנבאום, סגן נשיא לפיתוח מוצרים בתשתית ענן אורקל ולשעבר מנהל האבטחה הראשי (CSO) של ענן החברה. פייגנבאום, שמנהל את תחום הענן, ממשיך להחזיק בתואר של ממלא מקום המנכ"ל עד לבחירת מנכ"ל קבוע, שמן הסתם יהיה אחראי גם על תחום זה. עובדה זו משקפת את החשיבות הרבה שאורקל מייחסת לענן ולתוכניות האטסטרגיות שלה בתחום. יש לציין שאורקל ישראל השתתפה במכרז הענן הממשלתי הייעודי לישראל, נימבוס. למכרז ניגשו, מלבדה, מיקרוסופט, אמזון (AWS) וגוגל. הממשלה החליטה לבחור בשתיים האחרונות. אורקל הגישה השבוע ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים. זאת, לאחר שהיא הגישה בקשה לבית המשפט לעיין במסמכי המכרז ולקבל אורכה על מנת להשיב על סעיפים שונים. זמן קצר לפני פרסום תוצאות המכרז הודיעה אורקל כי היא מקימה ענן מקומי בישראל, בדטה סנטר של בינת בהר חוצבים בירושלים. בכך היא הפכה לחברה הראשונה מבין השחקניות שהתמודדו במכרז שהחלה בהליכים להקמת הדטה סנטר באופן מעשי. נבון, בן 56, נמצא באורקל ישראל מאז הקמתה. בצה"ל הוא היה בעתודה, לאחר שלמד מתמטיקה ומדעי המחשב, ואז שירת במודיעין כקצין מחשוב. עם שחרורו הוא הצטרף לג'ון ברייס, ששימשה אז כנציגת אורקל בישראל. כאשר ענקית ה-IT פתחה את הנציגות שלה בישראל, ב-1996, נבון הצטרף אליה ושימש במשך שנים בתפקידי מכירות שונים, תחת הנהגתו של משה חורב, שהיה מנכ"ל אורקל ישראל. עם עזיבת חורב, נבון החליף אותו. לא ניתן היה להשיג את תגובת אורקל ישראל.

בחלוף שבעה חודשים מאז מונה ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב, ואחרי שבמהלכם התחוללו כמה וכמה מתקפות ענק בסייבר, הממשל הצליח לאשר את מינוי תפקיד מנהל CISA, הסוכנות לאבטחת תשתיות וסייבר. הסנאט אישר השבוע את מינויה של ג'ן איסטרלי כראשת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות במשרד להגנת המולדת. לאחר השבעתה איסטרלי תעזוב את תפקידה כראשת חטיבת הגנת הסייבר הגלובלית במורגן סטנלי (Morgan Stanley) ותיאלץ להתמודד בכמה חזיתות במרחב הקיברנטי. זאת, כי החצי שנה האחרונה שפעה אירועי סייבר, חלקם ענקיים ולא מעט מהם מתקפות כופרה – אירועים שמשכו את תשומת ליבם של הקברניטים, ברמה שלא הייתה כמוה בעבר: השבתת הספקית הגדולה של אנרגיה בחוף המזרחי של ארה"ב, קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline); תקיפת יצרנית הבשר JBS; ובשבועיים האחרונים – המתקפה על חברת התוכנה קסיה (Kaseya), שפגעה במאות או, אולי, אלפי לקוחותיה. לא זאת אף זאת: בימים של תחילת ממשל ביידן, הסוכנות בראשה תעמוד איסטרלי, כמו גם גופים פדרליים נוספים, עסקו בחקירת המתקפה על סולארווינדס (SolarWinds), שפגעה באלפי ארגונים בעולם, ובהם עשרות סוכנויות ממשל. "הקוורטרבק המופקד על הגנה על רשתות ממשל אזרחיות פדרליות" בעדות כתובה שלה, ביוני השנה, בפני הוועדה לביטחון פנים ועניינים ממשלתיים בסנאט, עת הייתה מועמדת לתפקיד, איסטרלי הציגה את חזונה לגבי התפקיד: "בתוך מערכת הסייבר הפדרלית, CISA היא 'הקוורטרבק' (שחקן מרכזי בקבוצת ההתקפה בפוטבול, י.ה.), המופקד על הגנה על רשתות ממשל אזרחיות פדרליות", כתבה. "היא המגיבה המובילה לאירועי סייבר. הסוכנות דואגת לשיתוף מידע בזמן אמת ולתיאום הפעילויות בין הגופים השונים העוסקים בתחום, פדרליים, לא פדרליים ושותפים בתעשייה". לאחר אישור המינוי שלה, איסטרלי וכריס אינגליס, מנהל הסייבר הלאומי של הבית הלבן – "צאר הסייבר" – הושבעו ונכנסו לתפקידם. "אני נכנסת לתפקיד עם ענווה", הודיעה עם כניסתה לתפקיד, "נמשיך לפתח את האסטרטגיה, בניין כוח העבודה והתרבות של הסוכנות, כדי להפוך אותה לסוכנות אבטחת הסייבר והתשתיות המובילה בעולם. נממש את החזון שלנו, לתשתית בטוחה וחסונה לאומה האמריקנית". אישר המנוי כבר באפריל. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock סחבת פוליטית מאפריל הנשיא ביידן הודיע על מינויה של איסטרלי כבר באפריל השנה, והוועדה בסנאט אישרה את מינויה בחודש יוני האחרון. למרות זאת, האישור הסופי למינויה של איסטרלי התעכב, כי אחד מחברי הוועדה, ריק סקוט, רפובליקני מפלורידה, התנה את הצבעתו בכך שביידן או סגניתו, קמלה האריס, יבקרו בגבול שבין ארה"ב למקסיקו ויתרשמו מהקורה בו. סקוט ספג ביקורת מחבריו הדמוקרטיים על עיכוב המינוי. לבסוף האריס ערכה את הביקור, אלא שאז הסנאט לא פעל משך שבועיים בשל חופשת יום העצמאות. לסוכנות לא היה בחודשים האחרונים מנהל קבוע. הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, פיטר את ראש CISA האחרון, כריס קרבס, לאחר שזה חזר יותר מפעם אחת על הקביעה שלפיה הבחירות האחרונות לנשיאות היו מאובטחות יותר מאי פעם ולא נתגלו בהם זיופים. איסטרלי שירתה משך שני עשורים בצבא ארה"ב, והיא אף פרופסורית למדעי החברה באקדמיה של הצבא. זו הפעם השלישית שבה היא תעבוד בבית הלבן. בשנים 2002-2004 שימשה כעוזרת בכירה לקונדוליסה רייס, היועצת לביטחון לאומי בממשל הנשיא ג'ורג' בוש הבן. לאחר מכן הייתה מפקדת גדוד ומתאמת פעולות אוגדתית בפיקוד המודיעין והאבטחה. אז היא הצטרפה לסוכנות לביטחון לאומי, NSA, הוצבה בבגדד, והייתה מפקדת צוות שירותי ההצפנה. בתחילת העשור הקודם היא הייתה בין מקימות פיקוד הסייבר בצבא ולאחריו, הייתה יועצת סייבר לכוחות הצבא באפגניסטן. לאחר פרישתה מהצבא, בדרגת סגן אלוף, איסטרלי שימשה סגנית מנהל ה-NSA לטרור נגדי. אז היא מונתה ליועצת מיוחדת לנשיא ברק אובמה ומנהלת תחום הטרור הנגדי במועצה לביטחון לאומי.