מיקרוסופט מייעצת שוב ללקוחות המפעילים לבטל את שירות ההמתנה להדפסה של מערכת ההפעלה. מדובר בפגיעות חדשה שקשורה לתהליך הזה, השלישית מזה פחות מחודש וחצי. הפגיעות החדשה דומה וקשורה לתקלה הראשונה שהתגלתה בסידרת התקלות הנוכחית, שקיבלה את הכינוי PrintNightmare. מיקרוסופט אמנם שחררה טלאי מהר יחסית עבור התקלה הראשונה שהתגלתה, אבל זמן קצר לאחר מכן התגלתה כאמור פגיעות נוספת, עם טלאי שלא ממש תיקן את הבעיה לכולם, וכעת מגיעה עוד פגיעות שמאפשרת להאקרים שמשיגים יכולת להיכנס למערכת להפעיל קוד זדוני. החברה כבר הודיעה שהיא עובדת על טלאי חדש לבעיה, אבל היא ממליצה בינתיים לכל המשתמשים לבטל את השירות. השירות, דרך אגב, מופעל כברירת מחדל ברוב ההתקנות של Windows. "תוקף שמנצל את הפגיעות בהצלחה יכול להריץ קוד שרירותי עם הרשאות מערכת. לאחר מכן התוקף יכול להתקין תוכניות; להציג, לשנות או למחוק נתונים; או ליצור חשבונות חדשים עם זכויות משתמש מלאות", הודיעה מיקרוסופט. באתר התמיכה של החברה יש התייחסות לתקלה וכן הסברים קצרים כיצד לבטל את השירות.

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, פתח בסוף השבוע חזית מול הרשתות החברתיות, ובפרט מול פייסבוק ומייסדה, מארק צוקרברג. זאת, לאחר שהשיב במסיבת עיתונאים לשאלה על תפקידה של פייסבוק בזמן הקורונה באומרו ש-"חברות המדיה החברתית הורגות אנשים בכך שהן מפיצות מידע כוזב בפלטפורמות שלהן לגבי חיסוני הקורונה". הטענות על כך שהרשתות החברתיות מפיצות פייק ניוז בכלל, ובעניין הקורונה בפרט, נטענות כבר זמן רב, אלא שעם דבריו של ביידן ודבריהם של בכירים אמריקניים אחרים, נראה שמדובר בעליית מדרגה. הדבר מגיע בין היתר על רקע המגעים שמנהל הבית הלבן בזמן האחרון מול חברות המדיה החברתית כדי שאלה יילחמו במידע הכוזב שמופץ באמצעות הפלטפורמות שלהן. דברי ביידן הגיעו יום לאחר שד"ר ויווק מוראטי, מועמדו של הנשיא לתפקיד המנתח הכללי בממשל שלו ולשעבר קצין רפואה בכיר בצבא ארצות הברית, אמר כי קיים מידע מוטעה אודות החיסונים וכי מידע זה "מהווה איום על בריאות הציבור". לדבריו, "המידע המוטעה אודות המגיפה, שבעצמו, לפיו ארגון הבריאות העולמי, היווה מגיפה של מידע מוטעה (Infodemic, הלחם של המילים מידע ומגיפה – י"ה), היה קטלני". "חיינו תלויים בהתמודדות עפ הפייק ניוז" בדבריו בבית הלבן אמר ד"ר מוראטי כי "מידע מוטעה מהווה איום קרוב וחתרני על בריאות האומה שלנו. עלינו להתמודד, כאומה, עם הפייק ניוז בנושא. החיים תלויים בזה". כמו במדינות אחרות, הבית הלבן מעודד את האמריקנים שלא התחסנו – לעשות זאת. על אף שהחיסונים זמינים בארצות הברית, שיעור המחוסנים בקרב האמריקנים עומד על פחות מ-50%. פקידים אמריקניים בכירים אמרו לא מכבר שניתן למנוע כמעט לחלוטין את מקרי המוות והמחלות קשות הנובעים מהנגיף על ידי ההתחסנות. ביידן אמר ש-"המגיפה היחידה שיש לנו היא בין הלא מחוסנים". "החברות חייבות לבצע שינויים משמעותיים" ד"ר מוראטי ציין כי "בהתחשב בתפקיד שהרשת ממלאת בהפצת מידע מוטעה בתחום הבריאות, הרי שחברות הטכנולוגיה ופלטפורמות המדיה החברתית חייבות לבצע שינויים משמעותיים במוצריהן ובתוכנות שלהן, כדי לצמצם את התפשטותו – תוך הגברת הגישה למקורות מוסמכים ומבוססי עובדות". הוא הוסיף כי "לעתים קרובות מדי, הפלטפורמות הללו בנויות בדרכים המעודדות – ולא סותרות – את התפשטות המידע השגוי". לדברי הרופא, "אנחנו מפצירים בהן להתייצב ולהתקדם. איננו יכולים לחכות עוד עד שהן ינקטו בגישה אגרסיבית כנגד פייק ניוז". האם פייסבוק נוקטת "צעדים אגרסיביים" אך לא מספיקים נגד הפייק ניוז בנושא הקורונה? מארק צוקרברג. צילום: מתוך ויקיפדיה פייסבוק טוענת שהיא נוקטת "צעדים אגרסיביים" נגד הפייק ניוז בכלל ובנושא הקורונה בפרט. אף שפייסבוק מקדמת תכנים שקוראים להתחסן, לפי הבית הלבן היא לא עשתה די למחיקת ומניעת הפצת תכנים חדשים של תנועות Anti Vaxxers – שמרתיעות את הציבור מפני החיסונים. ג'ן פסקי, דוברת הבית הלבן, אמרה בסוף השבוע כי "ברור שהם נקטו בצעדים. הם חברה מהמגזר הפרטי. (אלא ש) יש צעדים נוספים שהם יכולים לנקוט בהם. ברור שניתן לעשות יותר בנושא". היא ציטטה מחקרי עמותות הפועלות למיגור שנאה בדיגיטל, שלפיהם 12 אנשים בלבד אחראים להפצת 65% מהמידע הכוזב על המגיפה והחיסונים. פייסבוק: עובדות – ולא האשמות – צריכות לסייע במיגור המגיפה תגובת פייסבוק לדברי ביידן והבכירים הנוספים לא איחרה לבוא: בפוסט שפרסמה החברה אתמול (ש') בבלוג שלה נכתב כי "הנתונים מראים ש-85% ממשתמשי פייסבוק בארצות הברית חוסנו או רוצים להיות מחוסנים נגד קורונה. המטרה של ביידן הייתה 70% מחוסנים עד ל-4 ביולי (יום העצמאות של ארצות הברית – י"ה). פייסבוק היא לא הסיבה שהמטרה הזאת לא הושגה". על פי החברה, "העובדות הן שהנכונות של גולשי פייסבוק בארצות הברית להתחסן נמצאת בעלייה. זה מספר סיפור אחר לגמרי מזה שממשל ביידן מקדם בימים האחרונים". "בזמן שמקרי הקורונה בארצות הברית נמצא בעלייה, ממשל ביידן בחר להאשים מספר מועט של חברות מדיה חברתית", הוסיפה פייסבוק. "למדיה החברתית יש תפקיד חשוב בחברה שלנו, וברור שצריכים גישה (מתאימה – י"ה) של כל החברה כדי לנצח את המגיפה, ועובדות – ולא האשמות – צריכות לסייע בכך".

האם עסקת ענק בשוק השבבים מתבשלת בשקט מאחורי הקלעים? לפי דיווחים שהגיעו לערוצי תקשורת שונים מפי גורמים המעורבים בנושא, אינטל מוכנה לשלם לגלובל-פאונדריז לא פחות מ-30 מיליארד דולר כדי לרכוש אותה. המטרה המוצהרת, לפי אותם דיווחים, היא המטרה המוגדרת של אינטל, בהתאם לאסטרטגיית IDM 2.0 של המנכ"ל, פט גלסינגר, והיא להגדיל את נפח הייצור מצד אחד, ומצד שני גם לגוון אותו כך שהיא תהיה זמינה כיצרנית עבור חברות שאינן בעלות מפעלי יציקה בפועל – וההשוואה ל-TSMC, ששוקלת בעצמה הקמת מפעל נוסף בארצות הברית, מתבקשת. אינטל אמנם נמצאת בתהליכים ראשונים של הקמת שני מפעלים נוספים באריזונה, ומחזקת את נפח ויכולת הייצור שלה גם בנקודות אחרות ברחבי העולם, כולל בישראל, אבל אנליסטים מציינים, שרק רכישה מהירה של גלובל-פאונדריז תאפשר לה לתת מענה לבעיית החוסר בשוק. שתי חברות ניתוח השוק הגדולות גרטנר ו-IDC ציינו שגם ברבעון השני של 2021 הייתה עלייה במכירות, אם כי בקצב נמוך יותר, ושעדיין יש הפרשים גדולים בין הביקוש להיצע המעבדים. המטה של גלובל-פאונדריז אמנם ממוקם בארצות הברית, אך מדובר בחברה ששייכת למעשה לקרן ההשקעות מובאדאלה של ממשלת אבו דאבי. היא הוקמה ב-2012 כדי לרכוש מידי AMD את מפעלי הייצור שלה לאחר שזו החליטה להיפטר מהם ולהתרכז בפיתוח מעבדים בלבד, מהלך שהציל אותה. AMD מפתחת את רוב מעבדיה בגלובל-פאונדריז, כך שהרכישה בידי אינטל יכולה לגרום לשינוי בתמונת הייצור בפועל של המעבדים.

אנשי המקצוע הטכניים – מרמת ה-Help Desk, דרך ה-IT ועד מנהלי הפרויקטים – הם חלק בלתי נפרד מהאינטראקציה של הלקוח עם ספק השירות הטכנולוגי שלו. אלו האנשים שמתאימים לו את המוצר, מייעצים לו לגביו, מתקינים לו אותו ותומכים בו בשימוש לאורך הדרך. ככאלו, הלקוח רואה בהם בני-סמכא ונותן משקל משמעותי לדבריהם. בהתאם, חברות טכנולוגיה שזיהו את הדינמיקה הזאת החלו להעניק לאנשי השירות הטכני סמכויות מכירה – פה לשדרג חבילה, שם להוסיף פיצ'ר. "אולי תרחיבו את שירותי הענן שלכם?"; "מה לגבי עוד רשיונות תוכנה לעובדים החדשים?"; וכדומה. קל יותר לקנות דרך סמכות מקצועית הגישה הזאת עובדת היטב ומסיבות שונות. נסקור כמה מהן: רמת קשב גבוהה יותר מצידו של הלקוח – כשלקוחות קיימים ו/או חדשים מנהלים שיחת מכירה אל מול נציג מכירות, נוצרת אצלם התנגדות טבעית לתהליך המכירה ובאופן אוטומטי עולות אצלהם התנגדויות שונות. הרי מטרתו של איש המכירות לגרום לי להוציא כסף, כך שכדאי שאהיה בעמדת מגננה והדיפה. מנגד, כאשר הלקוח מנהל שיחה עם איש ה-IT שהתקין במשרדו את המערכת שרכש – מטבע הדברים הוא יהיה קשוב יותר לשמוע על מוצרים ושירותים חדשים, כאלו שאולי ישדרגו את חבילתו וישרתו אותו טוב יותר. הלקוח אינו חושד בכוונות המקצועיות של הנציג הטכני – כשהלקוח מנהל שיחה עם נציג טכני של הארגון הוא לא חושב או מצפה לכך שזה ינסה למכור לו מוצר או שירות שאינם נחוצים לו. לכן מרגיש הלקוח בטוח יותר לדבר עם הנציג על צרכיו האמיתיים בנוגע למוצר או שירות. המידע הזה יכול לשמש את הנציג הטכני לביצוע מכירה (אם ניתנה לו הסמכות לכך), או להפעלת "לידים חמים" לאנשי המכירות של הארגון. כשאיש ה-Help Desk יענה לו "הסיבה שהתקשורת שלך עם הענן איטית היא שרוחב הפס שבו אתה משתמש נמוך מדי, הגדלתו תפתח את הפקק", הלקוח יסתכל על העצה בצורה אחרת, מאשר במקרה בו איש מכירות מתקשר אליו ומציע "אולי תשדרגו את רוחב הפס?". הלקוח מרגיש שהשליטה היא בידיו בלבד – נטרול התנגדויות מצד הלקוח והעובדה שהוא אינו חושד בכך שאיש המקצוע הטכני עושה עליו מניפולציה בדרך למכירה, או מופעל על ידי מחלקת המכירות של הארגון, מותירים את הבחירה במוצר או בשירות כבחירה בלעדית שלו. כך הוא שלם יותר עם הרכישה במידה שהיא מתבצעת בפועל. פתיחות ונכונות מצד הלקוח לשמוע על מוצרים או שירותים שיטיבו עימו – נציגים טכניים נתפשים בעיניי הלקוחות כאנשי מקצוע בתחומם. מבחינת הלקוח, כל תפקידם הוא לסייע לו בנושא כזה או אחר. לכן הלקוחות פתוחים יותר ובעלי נכונות גבוהה יותר לשמוע על מוצרים או שירותים שיספקו להם את המענה המקצועי הדרוש להם. ההצעה לעבור לחבילת תוכנה חדשה, עדכנית וטובה יותר, נשמעת אחרת כשהיא מגיעה מאיש תוכנה ולא מאיש מכירות. סיבות אלו ונוספות גורמות ללקוחות להיות קשובים יותר ולסמוך על נציגים טכניים ואף לראות בהם סמכות מקצועית. כך קל להם יותר לרכוש מוצרים ושירותים חדשים, או לכל הפחות לראות המלצות על כאלו באופן חיובי. מחקרים מצביעים כי קל יותר לקנות דרך סמכות מקצועית. נקודה. התוצאה היא הגדלת מכירות של מוצרי הארגון, בין אם אלו מוצרים חדשים, חליפיים או משלימים. לקוחות שבויים מקצועית יתנגדו פחות, כל עוד הם מרגישים שה-Upsale נעשה ממקום אמיתי ומועיל עבורם, שהאינטרסים שלהם אינם מנוגדים לאלו של הספק המציע להם מוצר. כיצד תהפכו את הנציגים הטכניים של ארגונכם לאנשי מכירות טובים יותר? לפני שנעסוק בשאלה איך הופכים נציגים טכניים לאנשי מכירות טובים, ולכאלה היודעים לספק לידים איכותיים לאנשי המכירות, או אפילו למכור בעצמם, חשוב לציין ולהבהיר מראש שכל אקט של מכירה על ידי נציג טכני אינו בא על חשבון הפעילות של מערך המכירות של הארגון. מדובר, למעשה, ברכיב משלים בתוך אסטרטגיית המכירה המלאה.  יחד עם זאת, הסיבות בגינן אנשי מקצוע טכניים הפכו למרכיב אסטרטגי בכל הנוגע לניהול תהליכי המכירה מחייבות את הארגון לטפח את המימד המכירתי בקרבם, ולהעניק להם את הכלים הנכונים והסמכויות הנדרשות לצורך ביצוע מכירה מקצועית. לקוחות קיימים או חדשים הפונים למחלקה הטכנית עושים זאת ברוב המקרים לצורך פתרון בעיה או קבלת הסבר בנושא מסוים מעובדיה, לרוב אנשי תמיכה ושירות טכני. יכולותיו של נותן השירות הן אלו שיכולות לעשות את ההבדל בין קריאת שירות/תפעול עם פוטנציאל למכירה, לכזו המסתיימת ללא ערך מוסף עבור הארגון (ולמעשה גם עבור הלקוח). כפועל יוצא מכך, קיימת חשיבות רבה להכשרתם של הנציגים הטכניים בכל הנוגע לאופן בו ניתן "לגשש" אל מול הלקוח בנוגע להצגת מוצרים ושירותים שונים, המוצעים על ידי הארגון. הכשרה כזו תאפשר לממש את הצורך הצרכני של הלקוח, אם הדבר מסייע, במסגרת העברת השיחה לנציג מכירות מקצועי, או באופן של יצירת לידים שיועברו אליו. כך, למשל, איש טכני המקבל שיחה של לקוח שירותי ענן צריך להיות בקיא בפורטפוליו השדרוגים הקיים אותו ניתן להציע. שירותי ענן הם הרי מודולריים להפליא, ומאפשרים להוסיף ולהוריד פיצ'רים, שטח אחסון, רוחב פס וכדומה. הלקוח לרוב לא יודע על כל אפשרויות השדרוג העומדות בפניו, אבל האיש הטכני איתו הוא מתקשר להתייעץ – כן. לכן אך טבעי שהאיש הטכני יזהה את הצורך של הלקוח ויציע לו את השדרוג המתאים. ולפיכך ברור שהמשאב האנושי צריך להיות רתום, מגויס, מכוון וממוקד מטרה למכירה. בנוסף, יש להעניק לו כלים ואלמנטים מכירתיים, בדגש על מיומנויות תקשורת בינאישית מקדמת, ושימוש בשפה מקדמת מסר ותועלתנית. כמובן שלא ניתן לוותר על הקניית מיומנויות מקצועיות, יכולת הקשבה פעילה, היכולת להשתמש בשאילת שאלות, חיוך, חיוביות, אנרגיה ועוד. מעל לכל, חשוב שהאיש הטכני יגרום ללקוח להביו שהוא המומחה הטוב ביותר עבורו. ידע רב, ביטחון במוצר ובשירות, הקשבה ובעיקר התמדה – יביאו את האמון הזה. תפקידו של נציג החברה – בין אם הוא איש מכירות או איש טכני – הוא לייצר מתן ערך ללקוח בכל אינטראקציה ולחשוף אותו לפתרונות נוספים ו/או משלימים למוצר או לשירות. בניגוד מוחלט לארגונים בהם מאמצים את האסטרטגיה של הגדלת מכירה באמצעות דחיפת מוצרים ושירותים בכל הזדמנות של אינטראקציה עם הלקוח, פה לא זו הכוונה. במתן שירות טכני ללקוח אנו מחזקים את נאמנותו ואת יכולתו לחוות את המוצר והשירות שרכש לאורך זמן, ולא רק במעמד המכירה. שיפור הזמינות ומענה מהיר ומקצועי מייצרים חווית לקוח חיובית ומעלים את שביעות הרצון הרבה מעבר לנורמה המוכרת. כשהמעורבות והאחריות כלפי הלקוח הן ברמה גבוהה – קל יותר לרתום אותו לתהליכים כגון הגדלת והשלמת מכירה. שני פרמטרים חשובים מאוד: המקצועיות והנוכחות  בכל הקשור לתחום השירות יש צורך לבצע שינוי בתפישה, משירות מגיב לשירות יוזם. תפישת "שירות יוזם" מושתתת על היכולת למפות ולזהות מראש צרכים של הלקוחות, מהיכולת ליזום בהתאם פעולות ופתרונות שירותיים שיספקו ללקוח מענה לצרכיו בזמן אמת. זה מתחיל כבר בסיום תהליך המכירה: תיעוד וטיפול מהיר בפניות הלקוח, היכולת לתת מענה במגוון ערוצים בו-זמנית, ואף ליזום פניה אליו וכן להמליץ על מוצרים שישפרו וייעלו את עבודתו. השקיעו רבות בכל הקשור למיומנויות שירות ותמיכה לאחר המכירה, הטמיעו את שביעות רצון הלקוח ב-DNA הארגוני, הדריכו, הכשירו, חזרו, תרגלו ותגמלו. עשו הכל כדי להפוך את שביעות רצון הלקוח לאורך זמן לערך הגבוה ביותר בארגון. זו הדרך הנכונה. בהסתכלות מערכתית ובתפישה הארגונית יש להסתכל על המחלקות התומכות מכירה ועל מחלקת השירות הטכני כעל מרכזי הכנסה ורווח משמעותי לארגון. תפישה כזו תשרת את האסטרטגיה המכירתית של הארגון לאורך זמן. המכירה הנוספת היא למעשה מכירה פסיבית, המושגת במתן ערך מוסף ללקוח, הבא לידי ביטוי בשביעות רצון גבוהה מצדו לאורך זמן. לקוחות מרוצים הופכים במהרה ללקוחות לנאמנים ומשם לשגרירי המוצר. לקוח שרכש פיירוול מחברה שלא רק סיפקה לו מוצר מצוין אלא גם נתנה לו שירות זמין, מהיר, יעיל ומקצועי – ימליץ על החברה ועל המוצר שלה גם לקולגות שלו. יש פה תהליך מכירה לכל דבר ועניין: מכירה של מקצועיות, ידע, אמינות ויכולת אספקת פתרונות אמינים. זוהי אומנות המכירה הפסיבית. המושג "שכנוע" לא קיים, הוא למעשה מפריע. לאנשי המכירות אנו ממליצים למכור את הבעיה עוד לפני מתן הפתרון. לנציגים הטכניים, לעומת זאת, נמליץ למכור את הפתרון עוד לפני הבעיה. כך הם יחסכו ללקוח כאבי ראש, עוגמת נפש וכסף. כחברה העוסקת ומתמחה בתהליכי שיפור ביצועים בתחום המכירות והשיווק בקרב חברות וארגונים, אנחנו בחברת מרקטינג סולושנס (Marketing Solutions) מזהים בשנתיים האחרונות מגמה הולכת ורווחת בקרב חברות וארגונים, לפיה, יצירת לידים והפניות על ידי אנשי התפעול והשירות – ובכללם נציגים טכניים – מהווה חלק בלתי נפרד מיעדי השירות. אנו אף רואים שבחברות מסוימות, בהן נציגי השירות יוזמים פנייה ללקוחות עבר ולקוחות קיימים, יש עלייה מתמדת בכמות הלידים וההפניות למחלקת המכירות. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שנציגי השירות הם אלו המבררים מול הלקוח עניינים שונים הקשורים לשביעות רצונו מהשירות ומהפתרונות הטכניים אותם הוא מקבל. באופן זה הם מזהים צרכים צרכניים ויודעים להעניק את המענה המתאים באמצעות הפניית לידים לנציגי המכירות. בהצלחה! הכותב הוא מייסד ומנכ"ל משותף ב-מרקטינג סולושנס

אפליקציית בנק הדואר החדשה בנק הדואר השיק לראשונה אפליקציה המאגדת את כלל השירותים הפיננסיים הניתנים בדואר. קשת הפעולות הניתנות לביצוע דרך השירות החדש אונליין רחבה ומגוונת, ולדברי הבנק הן מסופקת בממשק ידידותי ונוח לתפעול. הבנק מסר כי משתמשי האפליקציה יוכלו לקבל מידע ולבצע פעולות בקלות ובמהירות, לקבל מידע בזמן אמת, ויקבלו כלי ניהול יעיל של חשבונם בבנק הדואר, שבעיקר יסייע בחיסכון בזמן. האפליקציה זמינה להורדה במכשירי האנדרואיד ובקרוב במכשירי iPhone, תחת השם "בנק הדואר". האפליקציה זמינה גם בשפה האנגלית, לטובת דוברי אנגלית ועובדים זרים, וכן ניתן לקבל שירות בשפה הערבית באתר בנק הדואר המותאם לנייד. מנהל בנק הדואר, אבי בלו: "יישומון בנק הדואר הוא אבן דרך משמעותית עבורנו כחלק ממהפיכת השירות בדואר ישראל. אנו ממשיכים לחשוב על פתרונות שיאפשרו ללקוחות לבצע מגוון פעולות מרחוק, וללא הגעה לסניפים. מדובר בחלק ממהלך אסטרטגי לצמצום העומסים ביחידות הדואר, שהציבה לנגד עיניה הנהלת החברה, שיאפשר למאות אלפי בעלי החשבון בבנק הדואר לבצע פעולות בחשבונם מרחוק". בין השירותים שיתאפשרו לביצוע דרך היישומון: הפקדת שיקים, בדיקת יתרת עו"ש, ריכוז יתרות, ביצוע העברות כספים לבנק מסחרי אחר, מזומן בזמן, והעברת כספים לחו"ל. כמו כן, ניתן לטעון כרטיס נטען של בנק הדואר, לברר שערי מט"ח, ובקרוב תתאפשר גם הזמנת מט"ח ישירות דרך האפליקציה. הרישום לשירות אינו כרוך בתשלום עמלה, אך הבנק מסר עם זאת כי יתכן שחלק מהפעולות המבוצעות בדרכו יחויבו בעמלה (הזמנת שיקים, העברות בנקאיות וכו'). בנק הדואר הוא הגוף הפיננסי החוץ-בנקאי הגדול בישראל, המונה כ-600 סניפים בתוך יחידות הדואר, בפריסה הגיאוגרפית הרחבה בארץ, בהם ניתן לבצע את כלל הפעולות הפיננסיות. בנק הדואר משרת את כל הציבור הישראלי ומנהל חשבונות עו"ש למאות אלפי לקוחות בעלי חשבון. הבנק משמש כזרוע התשלומים של המדינה, ודרכו ניתן לבצע פעולות תשלומים למשרדי הממשלה, פעולות ברב-קו עבור משרד התחבורה, הנפקת רישיונות נהיגה, רישיונות רכב, העברות כספים לחו"ל, המרות מט"ח, תשלומי קצבאות, משכורות לעובדים זרים ועוד.

מגיפת הקורונה גרמה לזעזוע וטלטלה בעולם העבודה. יש הרואים בה מהפכה שיכולה לקרות פעם בדור, ויש המרחיקים ואומרים שאין לה אח ורע מאז המהפכה התעשייתית. השינוי הדרמטי שהיא הביאה עימה בעולם זה הוא המעבר המיידי של עובדים רבים מאוד לעבודה מהבית. כעת, לאחר גל החיסונים, נוצר אתגר חדש: האם וכיצד לחזור למקום העבודה הפיזי – באופן מלא או היברידי? ואולי בכלל כדאי להשאיר את העובדים לעבוד מהבית? כך או כך, מומחים שחוקרים את הנושא אחידים בדעתם שנוצר פה מודל הפעלה חדש, בעולם שככל הנראה, אי הוודאות תשלוט בו בשנים הקרובות. מוטל כאן נטל די כבד על המעסיקים: הם חייבים לצאת מהתפיסה המקובעת שלפיה אפשר למדוד תפוקה של עובד רק אם הוא עובד פיזית, חדר לידך. הקורונה הוכיחה שניתן להמשיך לעבוד בתפוקה מלאה גם מרחוק – וניתן גם לפקח על זה. זוהי גם אחת התובנות ממחקר עדכני שערכה חברת הייעוץ הבינלאומית מק'ינזי בקרב כמה מאות מנהלים ברמות שונות, לרבות מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלי אבטחה מרחבי העולם. על פי המחקר, יותר משלושה רבעים מהמנהלים מצפים מ-"עובדי הליבה" של הארגון שלהם לחזור למשרד לשלושה ימי עבודה בשבוע או יותר. עוד הם אמרו שיש להם תחושה שהעובדים לא ממש יודעים מה הם רוצים: מצד אחד העבודה מהבית קוסמת להם, אבל מהצד השני הם מבינים את הצורך שבחזרה למשרדים הפיזיים, וגם רוצים בכך רגשית. מחקר אחר של מק'ינזי, שנערך בקרב כ-5,000 עובדים מרחבי העולם, הראה שכשלושה רבעים מהם רוצים לעבוד מהבית יומיים או יותר בשבוע, כאשר מעל מחצית רוצים לעבוד מהבית לפחות שלושה ימים בשבוע. אלא שהעובדים ציינו גם שהעבודה מהבית היא לא מושלמת: לחלק מהם היא גורמת לעייפות יתר, הריחוק החברתי משפיע עליהם ותחושת השייכות שלהם לארגון, כמו גם החיבור עם העובדים האחרים, נחלשו מאוד. לא המנהלים ולא העובדים סגורים על עצמם תמונת המצב הנוכחית היא, על פי מק'ינזי, שלא העובדים ולא המעסיקים סגורים עם עצמם מה מודל העבודה הרצוי. לא צריך להתרגש מזה: השנה וחצי האחרונה הייתה דרמטית עבור העובדים, הם חוו לחץ נפשי רב בגלל חוסר הוודאות לגבי עתיד מקום עבודתם, כמו גם אירועים לא פשוטים מהסביבה שלהם בבית, כולל, במקרים מסוימים, מוות של קרובים. בנוסף, התחזקה אצלם החשיבות של הקשר הנפשי למשפחות וליקירים. באשר למעסיקים, בחברת המחקר אומרים שלא רק שגם הם נתונים בחוסר ודאות והחלטה מה הם רוצים, הם גם לא יודעים להתמודד עם הסיטואציה החדשה מול העובדים. במקום לנסות ולזרום איתם, לראות מה מציק להם ואיך אפשר לפתור ביחד את האתגרים, הם מתמקדים בלוגיסטיקה, בוויכוחים על כמה ימים העובד יעבוד בבית וכמה במשרד, על עניינים ביורוקרטיים. כמו כן, מעסיקים רבים ממהרים להתחיל לעסוק בנושאי שכר והשפעת הקורונה על זה – דבר שמגדיל עוד יותר את הלחץ של העובדים. יש לכך היבט נוסף, שעולה מנתונים אחרים של מק'ינזי: העובדה שחוסר הוודאות של העובדים והעדר אסטרטגיה ברורה בדבר החזרה למשרדים מגבירים את הניידות של עובדים בין מקומות עבודה. סיבה נוספת לניידות הזאת היא שכשהעובדים חוזרים למקום העבודה, הם מגלים סביבה שהם לא מכירים, הקשרים החברתיים מתרופפים והם מרגישים נטולי כל השפעה עליו – מה שגורם להם מחפשים אתגרים אחרים. זאת עוד סיבה לקריאה למנהלים להתאפס. החוקרים מסכמים את הנושא באומרם שהתחושה שהמגיפה מאחורינו מוטעית ונמצאת, בהקשר זה, רק בדמיונם של המנהלים. עליהם ללמוד להתאים את צורת הניהול שלהם למציאות החדשה. מנהלים שינסו לתת מענה לאתגרים העכשוויים בכלים שלפני הקורונה יגלו מהר מאוד שזו טעות ואשליה מסוכנת. כללי המשחק השתנו – הן בצד של ההנהלה והן בזה של העובדים מה בישראל? גם בשוק הישראלי יש תחושה של אי ודאות וחוסר בהירות מצד ההנהלות. בארגונים רבים, שעבדו מהבית בזמן הקורונה, לא קיבלו החלטות סופיות האם וכיצד חוזרים למשרדים. מה גם שהווריאנט החדש, הדלתא, מאיים להחזיר אותנו אחורה, לתקופה של תחילת המגיפה, והמילה "סגר" עולה שוב בפי בכירים בממשלה. סיגל שביט טראוב, מחברת הספר אומנות המנכ"לות. צילום פרטי היום (א') פרסמנו ראיון שערך החתום מטה בפודקאסט אנשים ומחשבים עם סיגל שביט טראוב, מחברת הספר אומנות המנכ"לות. הספר מבוסס על 50 ראיונות שהיא ערכה עם מנכ"לים.ות בכירים.ות במשק, לפני ואחרי הקורונה. התובנה שעולה מהספר מתכתבת עם מסקנות המחקרים של מק'ינזי: מומלץ למנהלים לגבש מדיניות חדשה וברורה בכל מה שקשור לעבודה אחרי הקורונה. מנהלים רבים עוסקים יותר מדי בשאלה בשאלת התמהיל של העבודה ההיברידית תוך שהם מסתכלים בראייה צרה, בקו שבין התפוקה לתגמול. העצה המרכזית של הספר היא לאמץ תפיסות חדשות, כפי שהיטיב להגדיר זאת אחד המנהלים שהתראיין אליו: "זה שיש לי מחבת לא אומר שאני שף". השורה התחתונה: שם המשחק מבחינת המנהלים הוא להראות כיוון להחלטה, להיות שקופים ובעיקר לרכוש את אמון העובדים. אם זה יקרה, כל החלטה שלא תתקבל תיושם בהצלחה.

אופיר בן אבי מונה לסמנכ"ל התקשוב ומערכות המידע של הביטוח הלאומי, והחל את תפקידו בשבוע שעבר – כך נודע לאנשים ומחשבים. הוא מונה לתפקיד לאחר שיהודה סרוסי, הסמנכ"ל הקודם, פרש ממנו ב-2019. בין לבין הייתה זו תקופה שבה נדרשו מערכות המחשוב בביטוח הלאומי לתת מענה לצרכים המשתנים והייחודיים בתקופת הקורונה. בן אבי מילא שורה של תפקידים בכירים בתעשייה ובמגזר הציבורי. כך, הוא שימש מנהל יחידת ממשל זמין במשרד ראש הממשלה בין השנים 2012 ל-2017 והיה במיקרוסופט ישראל. בתחילת 2017 הוא מונה לתפקיד סמנכ"ל הדיגיטל של המרכז לחדשנות דיגיטלית CDI שבבאר שבע. בן אבי הוא בן 49 ויש לו תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. יהודה סרוסי, המנמ"ר הפורש של הביטוח הלאומי. צילום: יח"צ עשרות מועמדים ניגשו למכרז הביטוח הלאומי פרסם מכרז לאיתור מנמ"ר, בדרגת סמנכ"ל, שינהל את מערך המחשוב של הארגון המרכזי הזה. זאת בעקבות מאבק שניהל מאיר שפיגלר, המנכ"ל, במשך כמעט שנה מול משרד האוצר. למכרז ניגשו עשרות מועמדים ובעקבותיו התקבל אישור לפרסם מכרז שני – הפעם עם רמת שכר משופרת, וזה פורסם בפברואר האחרון. בן אבי זכה במכרז לאחר שעבר את תנאי הסף שלו: ניסיון מצטבר של 10 שנים ויותר בארגונים בני 500 עובדים לפחות; ניסיון של לפחות חמש שנים בניהול צוות של 50 עובדים ויותר; ניסיון בהכנת מכרזים בהיקף של 50 מיליון שקלים בשנה; וניסיון בהקמה ובפיתוח של מערכות מידע ממוחשבות ובהובלת שינויים חוצי ארגון. אגף המחשוב של הביטוח הלאומי הוא מהגדולים שבאגפי המחשוב במגזר הממשלתי-ציבורי: הוא מונה כ-750 עובדים, כמחציתם במיקור-חוץ, ולו תקציב שנתי של כחצי מיליארד שקלים. מאז שסרוסי, סמנכ"ל מערכות המידע הקודם, ששימש בתפקיד 11 שנים, פרש באוקטובר 2019, מתפקד הביטוח הלאומי ללא מנמ"ר קבוע, כשאת מקומו בפועל מילא מאז אחד הסמנכ"לים בארגון. המוסד לביטוח לאומי פרויקטים לפישוט הביורוקרטיה והנגשת השירותים לציבור במסגרת תפקידו יוביל בן אבי פרויקטים משמעותיים ורחבי היקף לפישוט הביורוקרטיה ולהנגשת השירותים לציבור בערוצים הדיגיטליים, להרחבת יכולות ניתוח המידע והאנליטיקה של הביטוח הלאומי, לשיפור תהליכים ארגוניים ולייעול מערכות המידע. בנוסף, הוא יהיה אחראי להובלת מיזמי חדשנות טכנולוגיים, שיאפשרו לארגון להתמודד עם שורת אתגרים: מהיערכות לקראת משבר דוגמת הקורונה ועד לשדרוג מערכות ליבה ישנות והמשך פיתוח מערכת תבל – פרויקט שבעבר הייתה עליו ביקורת ושבשנים האחרונות שב למסלול. כששפיגלר התמנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ב-2017 הוא החליט להמשיך את פרויקט תבל, בהתאמה לתקציב ובשיתוף העובדים. בדיון שנערך ב-2018 בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שפיגלר עדכן שהפרויקט מתקדם בקצב הראוי וכבר עלו כמה מודולים שלו לאוויר, אבל המשכו ממתין למנמ"ר מקצועי ומנוסה, שיניע קדימה את הארגון, שרוב מערכות הליבה שלו הן בנות 30 ואף 40 שנים. בביטוח הלאומי אומרים שהם רואים ב-IT כלי מרכזי לפעילות השוטפת של הארגון, ומבינים את הצורך להתאים את מערכות המידע לצרכי הציבור המשתנים ולייצר כמה שיותר ממשקים בין הגמלאות השונות ובין האזרחים הזכאים להן. "עובדי הביטוח הלאומי בכלל ועובדי מינהל מערכות המידע בפרט עברו שנה וחצי אינטנסיבית מאוד במתן מענה למצוקות משבר הקורונה", אמר בן אבי לאנשים ומחשבים. "העובדים ממשיכים לפעול במתכונת חירום, כי הקורונה עוד לא נעלמה ותוצאותיה עדיין מורגשות בציבור הרחב. הגעתי לארגון עם אנשים שכל רצונם הוא לסייע לאזרחים לממש את זכויותיהם, תוך שאיפה מתמדת לשיפור ולפישוט התהליכים". הוא ציין כי "אני רואה בתפקידי שליחות ציבורית ושמח להביא את הידע, הניסיון והיכולות שלי להובלת מערך המחשוב באחד הארגונים החשובים והמשמעותיים לאזרחי ישראל – בשגרה ובעתות משבר".

לקראת השלמת המעבר בסוף חודש יולי לתשלום חכם, ללא מגע, המאפשר ביצוע עסקאות בטוחות ונוחות בטכנולוגיית EMV ברוב המוחלט של בתי העסק בישראל, בדקה כאל את השימוש בשוק באופן התשלום החדש ומצאה, כי כ-400 אלף ישראלים מחזיקי כרטיסי אשראי כבר נרשמו לארנקים הדיגיטליים, וכ-60% מהם משלמים באופן קבוע באמצעות הנייד. עוד עולה מן הנתונים, כי כ-70% מהמשתמשים בארנקים הדיגיטליים הינם גברים, כאשר הם מהווים 50% ממחזיקי כרטיסי אשראי באוכלוסייה. כמו כן, הגיל הממוצע של המשתמשים בארנקים דיגיטליים בישראל הינו 33, בעוד שהגיל הממוצע של משתמשי כרטיסי אשראי הינו 42. מגילאי 60 ומעלה השימוש בארנק הדיגיטלי נמוך במיוחד. עוד נמצא, כי כ-71% מהעסקאות הפיזיות המבוצעות במסופי כרטיס חכם (EMV) מבוצעות בשיטת כרטיס אשראי ללא מגע, רבע מהעסקאות באמצעות הקלדת קוד סודי וכ-4% מבוצעות באמצעות ארנק דיגיטלי. השימושים המרכזיים בארנקים דיגיטליים מבוצעים במסעדות, בסופרמרקטים, בבתי כלבו ובחנויות אופנה. לדברי אסף שניר, ראש חטיבת לקוחות בכאל, "הציבור הישראלי הוא אדפטיבי ומצטיין באימוץ טכנולוגיות חדשניות במהירות. השנה האחרונה האיצה תהליכים טכנולוגיים חדשנים במגוון תחומים, ובהם גם אמצעי תשלום מתקדמים, ואנו עדים לקצב חדירה משמעותי ומהיר של לקוחות המשלמים בטאפ".