הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה ומטה ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי יצאו בקול קורא חדש, בהיקף של 5.85 מיליון שקלים, המיועד לעודד מפתחי אפליקציות ואתרי השוואת מחירים לפתח טכנולוגיות חדשות שיסייעו לצרכנים בהשוואת מחירים ובצרכנות נבונה בתחום המזון והפארמה. אמנם נכון להיום פועלות כמה אפליקציות ואתרים בתחום, אך השימוש בהם אינו נפוץ, ולכן הוחלט לפרסם מסלול תמיכה לטובת הרחבת היצע הפתרונות. במסגרת הקול הקורא תוענק תמיכה כספית של עד 1.95 מיליון שקלים לכל מציע שייבחר, ועד לשלושה מציעים, אשר יציגו פתרונות דיגיטליים, שיעודדו את הצרכן לעשות בהם שימוש באופן תדיר, תוך חוויית משתמש פשוטה, יעילה וקלה להשוואת מחירים. התמיכה תינתן בהתאם לאיכות ההצעה ובעיקר בהתאם להיקף השימוש בפועל בפתרונות השונים, מתוך מטרה להגיע למאות אלפי משתמשים בחודש. שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל.) אורנה ברביבאי: "אנו מחויבים לספק לצרכנים את כל הכלים כדי להוריד את יוקר המחיה ולקיים צרכנות נבונה, המבוססת על השוואת מחירים. אני קוראת לסטארט-אפים ולחברות תוכנה להצטרף אלינו ולהציע פתרונות יצירתיים, שיאפשרו שקיפות וישפיעו על יוקר המחיה גם באמצעות קדמה טכנולוגית". אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "הרשות שמה לעצמה בראש סדר העדיפויות את המלחמה ביוקר המחיה ולאור זאת אנו פועלים על מנת לעודד את הצרכנים, בין היתר, להשוואת מחירים בין מוצרים מוכרים למוצרים תחליפיים, בין סניפים שונים ובין הקמעונאים השונים. לאחר שמצאנו כי האפליקציות הקיימות כיום בשוק אינן בשימוש רחב – ברצוננו לשנות זאת, ולכן פורסם מבחן התמיכות. אנו מקווים כי יוגשו פתרונות טכנולוגיים טובים עבור הצרכנים, אשר יתנו ערך מוסף וחיסכון כספי ניכר בקניות בתחום המזון והפארם". אשר דולב, ראש מטה ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי: "מערך הדיגיטל הלאומי שם לו למטרה למנף את המידע והכלים העומדים לרשות המגזר הציבורי לטובת שיפור איכות החיים של תושבי ישראל ושיפור השירותים הממשלתיים לעסקים ולתושבים. הנגשת הנתונים הנאספים ועידוד השימוש בהם על ידי המגזר הפרטי תביא לקפיצת מדרגה בסגירת פערי המידע שבין הקמעונאים לציבור הרחב, ועל ידי כך להתנהלות כלכלית נבונה יותר ולצמצום יוקר המחיה".

הערב (ב') זה קרה: אחרי שורה של דיווחים והערכות בנושא נסגרה העסקה למכירת טוויטר לאילון מאסק, בעסקת מזומנים של 44 מיליארד דולר. בכך יהיה מאסק, שהוא צייצן בולט בטוויטר כבר כמה שנים, הבעלים של הרשת החברתית, שיש לה הרבה פחות משתמשים מאשר פייסבוק, אבל היא הרבה יותר משפיעה ממנה מבחינת השיח. העסקה מתבצעת לפי שווי של 54.2 דולר למניה – פרמיה של 38% לעומת השער שלה ב-1 באפריל, ממש לפני שנודע על הכוונה של מאסק לקנות את טוויטר. לאחר ביצועה, החברה תצא מהבורסה האמריקנית ותהפוך להיות פרטית. המשא ומתן התנהל בשבועות האחרונים, לאחר שמאסק תקע יתד בטוויטר מוקדם יותר החודש כשרכש 9.2% מהמניות שלה – אחוז שנראה לא רב, אבל הפך אותו לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. כבר מאז, כוונתו הייתה ברורה: הרצון להיות הבעלים של החברה כולה. בהמשך הוא הציע להנהלת טוויטר לרכוש אותה תמורת 42 מיליארד דולר – הצעה שלדבריו "היא הטובה ביותר והאחרונה שלי". בסופו של דבר, העסקה נסגרה על שני מיליארד דולר יותר – 44 מיליארד, כאמור. "הנתיב הטוב ביותר עבור בעלי המניות של טוויטר" מאסק הוא הבעלים של חברת הרכב החשמלי טסלה ושל חברת החלל SpaceX. הסיבה המרכזית שהוא רוצה לצרף את טוויטר לפורטפוליו של החברות שבבעלותו היא חופש הביטוי. בהודעה אודות הרכישה הוא צוטט כאומר ש-"חופש הביטוי הוא אבן היסוד של הדמוקרטיה, וטוויטר מהווה את כיכר העיר הדיגיטלית שבה נדונים נושאים שחיוניים לעתיד האנושות". בנוסף, אמר, "אני רוצה להפוך את טוויטר לטובה יותר מאי פעם על ידי העשרת המוצר שלנו בפיצ'רים חדשים, להעביר את האלגוריתמים שלנו לקוד פתוח, על מנת להגביר את האמון בהם, להילחם בבוטים של הספאם ולוודא שהמשתמשים הם אמנם אנשים אמיתיים. יש לטוויטר פוטנציאל אדיר, ואני מצפה לעבוד עם החברה ועם קהילת המשתמשים שלה כדי לממש אותו". ברט טיילור, יו"ר מועצת המנהלים של טוויטר, אמר כי "ביצענו תהליך מלא של מחשבה ובחינה, על מנת להעריך את ההצעה של מאסק, תוך שהתמקדנו בערכים שלה, בוודאות ובהיבטים הפיננסיים. העסקה תניב לחברה סכום מכובד של מזומנים, ואנחנו מאמינים שזהו הנתיב הטוב ביותר עבור בעלי המניות של טוויטר". פרג' אגרוואל, מנכ"ל טוויטר, אמר כי "יש לנו מטרה ורלוונטיות משפיעות על העולם כולו. העבודה של הצוותים שלנו לא הייתה חשובה יותר מאשר כיום".

רד האט היא אחד מ-100 המקומות הטובים ביותר בעולם לעבוד בהם – כך קובע הדירוג השנתי היוקרתי של פורצ'ן, שנערך על ידי Great Places to Work. זו השנה הרביעית ברציפות שבה רד האט נמצאת ברשימה, והשנה היא ממוקמת במקום ה-34. ברד האט ציינו שהקריטריונים שקובעים מה הופך ארגון למקום טוב לעבוד בו השתנו בצורה דרסטית במהלך השנתיים האחרונות. "כחברה וכאנשים אינדיבידואליים, היינו צריכים להתאים כל נורמה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, תוך שאנחנו תומכים בלקוחות, בצוותים ובמשפחות שלנו", אומרים ברד האט. ההנהלה הודתה לכל עובדי החברה "על המחויבות שלכם לחזון שלנו ולתמיכה ההדדית ביניכם. בזכותכם, רד האט היא באמת מקום נהדר לעבוד בו", אמרו. תרבות פתוחה ושקופה רד-האט נשענת בבסיסה על תרבות של פתיחות, כאשר תכונות כמו שקיפות, תקשורת וגמישות תמיד היו בראש סדר העדיפויות של החברה. עם האתגרים שהביאה עמה הקורונה, בחברה נקטו בגמישות רבה אף יותר מבחינת סגנון העבודה, השעות והמיקום שלה. כמו כן, רד האט הוסיפה בתקופה זו את ה-Red Hat Recharge Days – יום חופש אחד נוסף בכל רבעון לעובדים, במטרה להתנתק מהעבודה ולנוח. מעבר למילוי הצרכים הארגוניים של החברה, ברד האט מבינים את החשיבות של הקדשת הזמן והכישרון של העובדים לתמיכה בקהילות שלהם. תוכנית Red Hat Impact הושקה ב-2020 ומאז, עובדי החברה תרמו מעל 9,000 שעות מזמנם ליוזמות חברתיות בעלות חשיבות. רד האט מאפשרת לעובדיה לקבל שני ימי התנדבות בתשלום, כחלק ממחויבות החברה להמשיך ליצור הזדמנויות על מנת להשפיע בצורה חיובית על העולם. "כאשר כולנו מסתגלים לשגרה החדשה עם התקווה לעולם פתוח יותר, אנחנו, ברד האט, הטמענו פרופילים של עבודה שמאפשרים לעובדים לבחור את הסטטוס הרצוי ולעבוד מרחוק, מהמשרד או בצורה היברידית. דבר זה מספק לעובדינו את העצמאות לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור הבריאות, הבטיחות והפרודוקטיביות שלהם", ציינו בחברה. התחייבות לצמיחה יש לציין שרד האט המשיכה באחרונה להרחיב את כוח העבודה של החברה ומעסיקה כיום מעל 20 אלף עובדים. בישראל מועסקים יותר מ-500 עובדים, והאתר הישראלי ממשיך לגדול בקצב גבוה. החברה שואפת להיות מקום שבו כל העובדים מרגישים שהם חלק ממנה ובמקביל, יכולים להיות עצמם. בנוסף לכך, רד האט השיקה מספר יוזמות חדשות כדי להתמודד עם חוסר השוויון בשכר בין נשים וגברים. היוזמות כוללות התאמות שכר, גישה לנתונים באמצעות ממשק שמספק נראות של ממוצע השכר של כל העובדים, והדרכת מנהלים כדי לצייד את המנהלים בחברה בכלים להבנת ההיבטים הכלליים של שוויון בשכר ולתת להם כלים לניהול טוב יותר של שיחות פתוחות בנושא עם עובדיהם. עם המבט לעתיד ברד האט העידו כי "בעוד שאנחנו גאים בעבודה שנעשתה ב-2021, לא מדובר בפתרון חד פעמי. אנחנו מחויבים לעבודה המתמשכת של הרחבת היוזמות שלנו והשקת יוזמות חדשות כך שרד האט תהיה מקום עבודה בטוח ומכיל באמת". "אחד הנושאים השכיחים שאנחנו דנים בהם הרבה בפגישות בחברה הוא שעל אף ששינוי יכול להיות מרתיע, יש בו פוטנציאל להתפתח למשהו טוב. בעוד שההסתגלות לשינויים שהביאה עמה מגפת הקורונה כללה גם אתגרים, הבחירה של פורצ'ן ברד האט היא עדות לתרבות הקוד הפתוח המתמשכת, שמדריכה אותנו להצליח גם במהלך השינויים השונים. כלל עובדי רד האט הופכים את החברה למקום נהדר לעבוד בו", סיכמו בחברה.

כתב: איתי זיידל, מנהל הלקוחות האזורי של אינפובלוקס בישראל. בתחילת השנה הזהרנו, באינפובלוקס (Infoblox), מפני איומי אבטחת הסייבר העיקריים ל-2022, בהתבסס על המגמות שאותרו עד אז. הזכרנו התקפות שרשרת אספקה, הונאות מטבעות קריפטוגרפיים, את הסיכונים הגוברים של חילוץ נתונים, וקמפיינים נפוצים ומתוחכמים יותר ויותר של פישינג ותוכנות כופר. הפלישה הרוסית לאוקראינה והמשבר ההומניטרי שנוצר כתוצאה מכך לא רק אישרו את התממשותן של תחזיות אלה, אלא גם גררו עלייה בלתי צפויה בסוגים מסוימים של פשעי סייבר, הנובעים או גוברים בלהט גל הסולידריות ששטף את העולם כתוצאה מהמלחמה. באופן ספציפי, אנחנו יכולים להזכיר את העלייה הבולטת בקמפיינים של פישינג ותוכנות כופר שנתמכים על ידי שני עמודי תווך בסיסיים: יצירת אתרי הונאה מרובים ושימוש במטבעות קריפטוגרפיים ככלי לתשלומים. ההונאות הבולטות מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ואמנם, מאז פרוץ הסכסוך חלה עלייה ניכרת במספר שמות המתחם החדשים שנרשמו ושקשורים לפלישה לאוקראינה ולמשבר ההומניטרי שנגרם כתוצאה מכך. פושעי סייבר מנצלים את תנועת הסולידריות העולמית הזו כדי ליצור אתרים מזויפים המתחזים או מחקים מאמצי סיוע הומניטריים אמיתיים. אחד הקשיים הגדולים ביותר בזיהוי פעילויות הונאה הוא שיוזמות הומניטריות שונות, לגיטימיות, ו-"יוזמות הומניטריות" לא אמיתיות, שנוצרו לצורכי הונאה, מתבצעות בצורה של ארגונים אנונימיים מבוזרים (DAO). סוגים אלה של ארגונים מתעוררים באופן ספונטני במצבים אלה, עם מטרה ספציפית, הם בבעלות החברים המרכיבים אותם אך חסרה להם מנהיגות ריכוזית או ייחודית. לעתים קרובות הם משתמשים בטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי לתעל עסקאות פיננסיות. ואכן, אנחנו עדים לפריחה בשימוש של פושעי סייבר בצורות שונות של הונאה. כלומר, הונאות המבוצעות באמצעים אלקטרוניים, בדרך כלל באמצעות מיילים או דפי אינטרנט מזויפים, שקשורים למלחמה באוקראינה או ליוזמות הומניטריות באופן כללי. זוהו קמפיינים כמו זה שמציע "כרטיסי מתנה", תוך ניצול שמות של מותגים ידועים בשוק ושימוש במיילים כווקטור תקיפה. כן זוהו קמפיינים מסוג הונאת הנסיך הניגרי (המכונה הונאת 419), בגרסה חדשה – זו של דמות מסוימת שמבקשת עזרה כדי לקבל כמות גדולה של כסף מאוקראינה. כן זוהו דוגמאות מרובות של הונאת תרומה. DNS – כלי למניעת ניתוב לאתרי הונאה ניתן למצוא חוט מקשר לכל ההונאות הללו והוא ניתוב מחדש של הקורבן לאתר זדוני של דומיין שנרשם לאחרונה. דומיין כזה משמש לשליחת הודעות דואר זבל ולהפניית קורבנות לאתרי הונאה אשר, בתורם, מבקשים מהקורבנות למלא טופס אינטרנט או סקר ולספק פרטים אישיים או לבצע תשלום של כסף באמצעות ארנק של מטבעות קריפטוגרפיים. מסיבה זו, ה-DNS ממלא תפקיד מרכזי בהפצת סוג זה של איום, מכיוון שה-DNS קיים בכל אחת מהבקשות שבוצעו לכל שירות באינטרנט. בין אם אנחנו עוברים לרשת חברתית או לשירות ארגוני, לפני החיבור הזה אנחנו תמיד שולחים בקשת DNS. כלומר, באופן מהותי, כל התוכנות הזדוניות משתמשות ב-DNS ככלי להפצת ההונאה. שימוש ב-DNS ככלי הגנה פירושו שבאפשרותך לפעול הרבה יותר מהר, ליצור פוזיציית אבטחה כך שכל רכיב ברשת ישתמש בהגנה זו ולהפחית את הזמן שהחברה חשופה לאיום כזה, ולכן להפחית את הנזק שנגרם. ניהול DNS מאובטח מאפשר, לדוגמה, לשבש את רזולוציית כתובות ה-URL המערבת תחומים שנרשמו לאחרונה על ידי החלת רשימות חסימות. בקיצור, בסוג זה של איום, ה-DNS מתגלה לא רק כנכס IT להגנה, אלא גם ככלי אבטחה רב עוצמה. אינפובלוקס היא ספקית עולמית מובילה של שירותי DNS ורשת מאובטחים המנוהלים בענן, ומופצת בבלעדיות בישראל על ידי אקסקלוסיב נטוורקס (Exclusive Networks). החברה תציג את שירותי הסייבר שלה בכנס השנתי של אקסקלוסיב נטוורקס, שיתקיים ביום ב', ה-16 במאי, באולם האירועים איסט בתל אביב, תחת הכותרת "עתיד אבטחת הסייבר ב-2022". למידע נוסף ולהרשמה לכנס לחצו כאן.  

אולי בהשפעתו של אילון מאסק (שאולי יהיה הבוס שלו בטוויטר), שהכתיר את עצמו בשנה שעברה בתואר המוזר Technoking של טסלה במקום מנכ"ל, החליט ג'ק דורסי, גם מנכ"ל טוויטר, לשנות את תיאור התפקיד שלו בחברת בלוק (Block, בעבר סקוור) לראש – במקום מנכ"ל. בהתאם לבקשתו של דורסי, החברה הגישה לרשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) מסמכי הודעה על השינוי – והתואר החדש נכנס, כמובן, לתוקף ב-20/4. למרות התואר החדש ("ראש ויו"ר בלוק"), תפקידו של דורסי בחברה יישאר בסופו של דבר זהה: "לא יהיו שינויים בתפקידיו ובאחריותו של מר דורסי, והוא ימשיך לכהן כמנכ"ל החברה", צוין במסמכים. התקנון של בלוק גם לא מחייב עוד שלחברה יהיה נושא משרה בתואר מנכ"ל ונשיא, מה שכנראה אומר שכל מי שיירש את דורסי בתפקידו יוכל גם הוא להיקרא ראש.

על רקע הנסיקה הגדולה בעולם הגיימינג, לצד רכישות הענק שדווחו באחרונה, נראה שחברת הגיימינג הצרפתית יוביסופט (Ubisoft) מעוררת כעת עניין בקרב משקיעים. לפי דיווח באתר בלומברג, חברות ההשקעות Blackstone ו-KKR & Co כבר בודקות את אפשרויות הרכישה, ולפי דיווח נוסף באתר Kotaku, המבוסס על שיחה עם מפתחים ביוביסופט, החברה כנראה צפויה להירכש על רקע קשיים מתמשכים בהשקת משחקים חדשים בשל ריבוי פרויקטים ומחיר מניה שירד מ-102 אירו לפני ארבע שנים, ל-38 אירו כעת. עם זאת, המקורות של בלומברג טוענים כי "יוביסופט לא נכנסה למשא ומתן רציני עם רוכשים פוטנציאליים, ולא ברור אם בעל המניות הגדול שלה מוכן להתקדם לעסקה". ב-Kotaku דווח גם, כי "יוביסופט כנראה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם כמה חברות ייעוץ חיצוניות" לצורך ביקורת על חלק מעסקיה. יש לציין גם, כי מנכ"ל יוביסופט, איב גיימו, התבטא בנושא בפברואר האחרון בשיחה עם משקיעים ואמר, ש"יוביסופט יכולה להישאר עצמאית…. אבל אם תהיה הצעה לרכוש אותנו, הדירקטוריון כמובן יבחן זאת לטובת בעלי המניות".

משבר הקורונה העולמי פגע בלא מעט מגזרים וארגונים, אולם לצד ההיבטים השליליים שלו הניב גם תוצאות חיוביות: במקביל לאיומי הסייבר, שצמחו בשל הגידול במשטח התקיפה הארגוני, ארגונים בישראל הטמיעו פתרונות דיגיטליים, העמיקו את הקשר שלהם עם הלקוחות, והצליחו לחשוב על ולייצר פתרונות עסקיים יצירתיים – לעתים מחוץ לקופסה. המסקנות האלה עולות ממחקר חדש שנערך ביוזמת בזק, שפרטיו הגיעו לידי אנשים ומחשבים. מקור: בזק את המחקר ערך מכון קנטאר בקרב מאות ארגונים בישראל, בכל הגדלים. לדברי עורכיו, "משבר הקורונה הביא להאצה דיגיטלית בעסקים בישראל, כמו בכלל העולם. תהליכים שהיו צפויים לקחת שנים התרחשו תוך חודשים ספורים". ניתוח הנתונים מעלה כי "המגזר העסקי בישראל הגיע למשבר ברמת מוכנות טכנולוגית גבוהה יחסית". כך, 59% מהארגונים בישראל דיווחו שהם הגיעו מוכנים למשבר מבחינה טכנולוגית במידה רבה, 28% מהם חשו שהם היו מוכנים במידה בינונית ו-13% – במידה מועטה או כלל לא היו מוכנים לקראתו. יש לציין שלמרות – ואולי בגלל – מוכנות דיגיטלית גבוהה, יותר משני שליש מהחברות האיצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית: מעל מחצית (52%) מהארגונים הגדולים, 29% מהחברות בגודל בינוני ו-34% מהחברות הקטנות דיווחו שהן חוו האצה דיגיטלית משמעותית מאוד. לצידן, כמעט שליש מהארגונים, בכל הגדלים, לא חוו כל האצה דיגיטלית, או חוו האצה מועטה מאוד. מקור: בזק החברות הגדולות – מובילות השינוי הדיגיטלי לאור נתונים אלה, קובעים עורכי המחקר כי "הטרנספורמציה הדיגיטלית עזרה לארגונים לצלוח את המשבר: הם ערכו פעולות דיגיטליזציה של תהליכים פנים ארגוניים לטובת התייעלות, ובנו עוד ערוצי תקשורת מול הלקוחות, לטובת שימור הנאמנות והעמקת הקשר שלהם. במסגרת הפתרונות הדיגיטליים, 47% מהארגונים פעלו להטמעת פתרונות לעבודה מהבית, 20% מהם הטמיעו פתרונות לאוטומציה של תהליכים, 18% שדרגו את קווי תקשורת הנתונים שלהם, 13% הטמיעו פתרונות ענן ו-10% מהארגונים הטמיעו פתרונות לניתוח נתונים. ניתוח הפעילות הדיגיטלית בחברות, בפילוח לפי גודל, מעלה כי החברות הגדולות הן אלה המובילות את השינוי. בפילוח מגזרי, כצפוי, חברות ההיי-טק שמו דגש על הרחבת פעילות המיכון והטמעת פתרונות בענן". נתונים נוספים מעלים שחברות הרחיבו במהלך הקורונה את פתרונות הדיגיטל שלהן בתחום שירות הלקוחות: 18% מהן הרחיבו את מערך שירות הלקוחות המקוון שלהן, 17% את הפרסום בדיגיטל וברשתות החברתיות ו-8% הרחיבו את מערכי האי-קומרס שלהן. בתוך כלל הארגונים, החברות נותנות השירותים הן שהובילו בהרחבת הפתרונות הדיגיטליים. מה באשר לסייבר? מהמחקר עולה ש-40% מהחברות הגדולות הרחיבו את פעילות הגנת הסייבר שלהן, וכך עשו גם 22% מהחברות בגודל בינוני ו-10% מהחברות הקטנות. 34% מכלל החברות המספקות שירותים פעלו להגדלת מערך פתרונות הגנת הסייבר שלהן. ועדיין, עקב האכילס בהגנת הסייבר הוא בקרב חברות קטנות: 39% מהן עדיין לא מוגנות ומאובטחות, לפי הדיווח שלהן עצמן. זאת, לצד 11% מהחברות הגדולות ו-20% מהחברות הבינוניות, שאף הן אינן מאובטחות, לשיטתן. לסיכום, כותבים עורכי המחקר, "ארגונים לא מתכוונים לחדול מלהתקדם בדיגיטל: כמחצית מהחברות – 53% מהגדולות, 47% מהבינוניות ו-42% מהקטנות – מתכננות את המשך ההאצה הדיגיטלית שלהן, גם ב-2022. בכוונת הארגונים בישראל להגדיל את היקף הפתרונות הדיגיטליים, גם לטובת קידום הפעילות העסקית שלהן וגם לצורך שימור הלקוחות, תוך מתן דגש על חוויית הלקוח ושיפור שלה". כך, מציינים החוקרים, "למרות הקושי, משבר הקורונה היווה הזדמנות עבור החברות בישראל. המגזר העסקי ניצל את ההזדמנות שנקרתה בפניו על מנת לקדם פתרונות טכנולוגיים, ובכוונתו להמשיך לפעול בתחום, ובאופן מואץ".

בחירת מערכת ERP תמיד היוותה אירוע משמעותי לארגון. בשנים האחרונות מציעים רוב יצרני ה-ERP פתרונות ענן, בהדגשת יתרונות כאלה ואחרים. היצע רחב זה עשוי לגרום ללקוח הפוטנציאלי בלבול רב וקושי לבחור את המערכת המתאימה ביותר עבור ארגונו. במאמר זה אעסוק באחד הקריטריונים החשובים ביותר בתהליך הבחירה. מאז ומתמיד היה נהוג ליישם בארגונים מערכות ERP בהתקנה מקומית (און-פרמיס). מערכות אלה ניתנות להתאמה ברמת דיוק גבוהה יחסית לצרכי הארגון. הדבר אפשר לארגון לבחור מערכת גנרית כלשהי, לפתחה ולהתאימה בהתאם לצרכיו. אופן פעולה זה גרר ארגונים להשקעת משאבים רבים במרוצת השנים, לטובת התאמת המערכת לצרכי הארגון. אי לכך, לא נדיר לראות בארגונים מסדר גודל בינוני ומעלה כמה משרות פיתוח ERP. בשנים האחרונות, עם התרחבות האימוץ של מערכות ERP בענן, נחשפים הלקוחות למערכות ERP בענן "אמיתי" (בשונה ממערכת שמותקנות באחסון בענן). הכוונה היא לפתרון ERP שמסופק בשיטת Multi-Tenant (ריבוי דיירים). בשיטה זו יש חשיבות גבוהה לכך שליבת המערכת של ה-"דיירים" תהיה זהה, מכיוון שלאחר שהיצרן מבצע עדכוני גרסאות, לא ניתן לעדכן גרסה ייחודית לדייר ששינה את ליבת המערכת. עקב החשיבות בזהות ליבת המערכת של הדיירים השונים, כל יצרני ה-ERP בענן לקחו על עצמם את האחריות על פיתוחה של זו. במידה שמיישם רוצה לפתח תהליך עסקי ייעודי עבור הלקוח שלו, הוא צריך לפתח אותו בכלי הרחבה שמספק יצרן ה-ERP. התהליך העסקי שפותח עבור הלקוח לא מהווה חלק מליבת ה-ERP, אלא מתחבר לליבה ומנוהל בנפרד. משמע, בכל פעם שהיצרן יעדכן גרסה, הגרסה תשתנה תוך שמירת עצמאות התהליך הייעודי שנבנה עבור הלקוח. לכן, כאשר בוחרים מערכת ענן נדרש לתכנן את היישום בקפידה על מנת שלא לייצר קוד גדול מדי לתחזוק. חופש פעולה צר יותר – לאו דווקא חסרון לעתים, במבט ראשון נראה שחופש הפעולה הצר יותר הוא חסרון. אני חושב שההיפך הוא הנכון, מכיוון שכעת, כל התוספות מבוצעות על חשבון היצרן ולא על חשבון הלקוח, ובנוסף נהנים מעדכוני גרסה תכופים, מהירים, ללא הוצאה נוספת וללא זמני השבתה כמעט. בנוסף, הארגון תמיד יהיה בחזית הפתרונות הפונקציונאליים והטכנלוגיים, מצויד בגרסה העדכנית ביותר. אם כך, כאשר ארגון רוצה לבחור את המערכת בענן המתאימה ביותר עבורו, כדאי שיבחר מערכת שנבנתה מראש עבור הענף שבו הוא פועל. לדוגמה, יצרן מוצרי אלקטרוניקה שונה מאוד מיצרן מזון, יש לו טרמינולוגיה משלו, תהליכים ייחודיים וניואנסים שונים. אין יצרן בענף אחד דומה לירן בענף אחר. לעומת זאת, באותה התעשייה, תהליכי העבודה יהיו זהים כמעט לגמרי לרוב הלקוחות. לכן, אי אפשר להפריז בחשיבות של בחירת מערכת ורטיקלית, כזו שתהליכי העבודה המיטביים של התעשייה הספציפית כבר מוטמעים בה. הצלחה בפרויקט יישום בענן מחייבת את הלקוח בבחירה מוקפדת של מערכת שתואמת ככל האפשר את הענף שבו פועל הלקוח בחזרה ליצרן האלקטרוניקה: ברגע שהוא יבחר מערכת שמתאימה ופותחה עבור יצרני אלקטרוניקה, כך רמת ההתאמה של ליבת הפתרון תהיה מקסימלית וכך הוא יוכל ליהנות ממאות ואלפי תהליכי עבודה Best Practices שהמערכת מספקת לו מחוץ לקופסה, ללא צורך בביצוע התאמות. האחידות בין הטרמינולוגיה של הענף, המערכת ומומחי התוכן מפשטת את תהליך הפרויקט ואין צורך לפתח תהליכים ייעודיים עבור הארגון. רוב התהליכים כבר שם, נדרש רק ליישם אותם. בפעולה על פי השיטה שציינתי, הלקוח מעביר את אחריות הפיתוח ליצרן ולא נדרש לרתק משאבים רבים לאורך שנים (עלות בעלות כוללת – TCO) על מנת לפתח את המערכת על חשבונו. לסיכום, אחזור על המסר שלפיו הצלחה בפרויקט יישום בענן מחייבת את הלקוח בבחירה מוקפדת של מערכת שתואמת ככל האפשר את הענף שבו פועל הלקוח. הכותב הינו סמנכ"ל המכירות של אינטנטיה, שמיישמת את מערכת Infor ERP ל-ורטיקלים.