וורן באפט שוב פתח חזית נגד הביטקוין ובכלל נגד תעשיית מטבעות הקריפטו, כשאמר: "אם היית אומר לי שיש לך את כל הביטקוין בעולם והיית מציע לי לרכוש אותו תמורת 25 דולר, לא הייתי לוקח. מה הייתי עושה עם זה?" איל ההון באפט, שנחשב למשקיע הפרטי הגדול בעולם והאדם החמישי בעושרו בעולם, שאחת מאמירותיו המפורסמות היא "אני קונה עסקים, לא מניות, עסקים שארצה להיות בעליהם לנצח", אמר את הדברים במהלך פגישת בעלי המניות השנתית של קונצרן הענק ברקשייר האת'אווי בסוף השבוע. מנגד, אמר, היה קונה נתח מהאדמה החקלאית של המדינה, או חלק מהדירות במדינה. הוא שב והדגיש את יחסו למטבע הקריפטו, ואמר שהביטקוין לא שווה כלום, כי הוא לא מייצר כלום, ומי שמחזיקים בו מסתמכים על מישהו אחר שיהיה מוכן לשלם עליו יותר ממה שהם שילמו. "יש בזה קסם, אבל אנשים קישרו בין קסם להמון דברים", הוסיף באפט, והשווה את הביטקוין לחברת ביטוח שמציגה את עצמה כפלא טכנולוגי. גם בעבר כינה באפט את הביטקוין כ"רעל עכברים בריבוע", ותיאר אותו כהזיה חסרת ערך.

טלגרם מצטרפת לטרנד של אפשור תשלומים במטבעות קריפטוגרפיים: מעתה ניתן לשלם באפליקציה באמצעות מטבע הטונקוין (Toncoin) של ארגון הרשת הפתוחה (TON – ר"ת של The Open Network). התשלום ניתן לביצוע ישירות מהצ'טים בטלגרם, ללא עמלה. TON הודיע על כך בציוץ שהיא פרסמה בחשבון הטוויטר שלו. על פי הציוץ, "מעתה ניתן לשלוח טונקוין לכל משתמש בטלגרם, מבלי לשלם עמלה על כך". שירות נוסף שטלגרם השיקה הוא אפשרות לקנות מטבעות ביטקוין באמצעות האפליקציה. טלגרם החלה בעבר במהלכים להשקת טוקן משלה, אולם זנחה את הרעיון בעקבות תביעה שרשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) הגישה נגדה, לאחר שגייסה 1.7 מיליון דולר על מנת לפתח את הטוקן המדובר. לדברי הרשות, מה שטלגרם עשתה במהלך הזה הוא "הצעת טוקן באופן לא חוקי". בהמשך, טלגרם שילמה קנס לרשות על המהלך והחזירה את הכסף למשקיעים. במקום זה, היא החליטה לאפשר את השימוש במטבע טונקוין, שזכה בעבר לשבח וקידום מצד מנכ"ל החברה, פאבל דורוב. You can now send #Toncoin directly within Telegram chats! It’s a new way to send Toncoin without transaction fees to any Telegram user. With this service, you’ll no longer need to enter long wallet addresses and wait for confirmations. Watch the video and test the new feature! pic.twitter.com/EtXSMFtJj6 — TON (@ton_blockchain) April 26, 2022 בסרטון שהעלה לצד הציוץ, ושניתן לראות כאן למעלה, מסביר ארגון TON כיצד לבצע טרנזקציות באמצעות המטבע הווירטואלי על גבי הפלטפורמה של טלגרם. כדי לעשות זאת, מה שצריך הוא להעלות את בוט הארנק של טלגרם לתפריט התשלומים האישי באפליקציה. את התשלום ניתן לבצע באמצעות כרטיס בנקאי, ולהעביר אותו לארנקים אחרים. בזמן שרוצים לבצע את התשלום בצ'ט, יש ללחוץ על הארנק בתפריט התשלומים, להקליד את הסכום שרוצים לשלוח, לאשר את הפרטים וללחוץ על "שלח".

הרובוט של קבוצת "רובוטריקס 1200" מחטיבת הביניים עתיד בכפר יונה – MiniTrix, זכה במקום השני בתחרות הבינלאומית שהתקיימה במהלך פסח ביוסטון, ארה"ב. דניאל, עמית, נדב, מיכל, גילאור, תומר, יובל, מורן, נועם, ודביר, חברי קבוצת "רובוטריקס 1200" מחטיבת הביניים "עתיד" בכפר יונה, זכו במקום השני בתחרות הבינלאומית שהתקיימה במהלך פסח ביוסטון, ארה"ב, בזכות הרובוט שבנו – MiniTrix. בחודש מרץ האחרון זכתה הקבוצה באליפות ישראל שנערכה בירושלים, ומתוך כ-400 קבוצות ישראליות שהשתתפו בתחרות, הם נבחרו לייצג את ישראל באליפות העולם שהתקיימה ביוסטון. התחרות השנה הייתה בנושא "CARGO CONNECT" והוא נסב על בעיות בתחומי התובלה הגלובלית. פרויקט החדשנות שלהם עסק בהעמסת מטענים על מטוסים ומניעת פגיעה בגוף המטוס בזמן העמסת הציוד. הם חקרו את הנושא ומצאו שזו בעיה כלל עולמית, הגורמת להשבתת מטוסים ולעלויות גבוהות שמגיעות עד 5 מיליארד דולר בשנה של פגיעה ברכוש, ועד 10 מיליארד דולר בשקלול פגיעה בנפש. הפתרון שהציגו – מערכת התראות למניעת התנגשות, שניתן להרכיב בקלות על כל סוגי המעמיסים הקיימים. פעילות הרובוטיקה מתקיימת תחת ארגון FIRST ישראל, שמהווה את הנציגות בארץ של ארגון FIRST העולמי,  ארגון שחרת על דגלו לעורר השראה ולעודד ילדים ובני נוער להיות מנהיגי מדע וטכנולוגיה, לצד מעורבות בקהילה וקידום ערכי הארגון. באמצעות תוכניות רובוטיקה המבוססות על למידה מעשית, נחשפים התלמידים להנדסה ותכנות בסביבת לימוד מרתקת, מכילה ויצירתית, בה הם עובדים בשיתוף פעולה לפתרון אתגר רובוטי שנתי. הנבחרת זכתה לליווי של מנטורים מתחומי עיסוק שונים ומגוונים. לחלק מהם זו השנה הראשונה בקבוצה וחלקם ותיקים ומנוסים, שמלווים את הקבוצה שנים רבות. חברת אפסטרים (Upstream), ספקית של פלטפורמה מבוססת ענן לאבטחת סייבר ולניתוח נתונים, שנבנתה באופן ייעודי לכלי רכב מקושרים ולשירותים ניידים חכמים, העניקה חסות להשתתפות הקבוצה בתחרות הבינלאומית בארה"ב. "במהלך החג עקבנו בהתרגשות אחרי הנבחרת ושמחנו לראות שהם זכו לקבל הכרה בינלאומית, עבור הפיתוח הייחודי שלהם, כמו גם עבור ההשקעה, החשיבה היצירתית והרצון למצוא פתרון לבעיה אמיתית. אנחנו גאים לתמוך ולעודד את הדור הבא של יזמים ויזמיות בישראל", אמר יואב לוי, מייסד משותף ומנכ"ל אפסטרים.

ARM סין, החברה הבת של ARM הבריטית במדינה זו, ביצעה בסוף השבוע חילופי גברי בהנהלתה. זאת, לקראת ההנפקה המתקרבת של החברה האם הבריטית בבורסה בשנחאי או בהונג קונג. במסגרת המהלך פוטר אלן וו, המנכ"ל של החברה הבת הסינית, שסירב להיפטר מתפקידו. ARM סין ניסתה להזיז אותו מהכיסא בשנתיים האחרונות, ללא הצלחה. הסירוב של וו, שמכהן בתפקיד מאז 2018, להתפטר בא למרות טענות שהוא מסכן בדרכי הניהול שלו את החברה הבת, שהיא מיזם מקומי של ARM, ואת בעלי העניין. יתר על כן, הסכסוך בינו לבין החברה האם הוביל לכך שהדו"חות הכספיים של החברה הבת הסינית לא עברו ביקורת. אף על פי ש-וו ממשיך להציג את עצמו כמנכ"ל החברה, ARM מינתה כמנכ"לים משותפים של החברה הסינית את ליו רנצ'ן, דיקן המכון למחקר באוניברסיטת צינגוהה בשנזן, ואת אריק צ'ן, שותף מנהל בסופטבנק ויז'ן, קרן ההשקעות של חברת האחזקות ש-ARM נמצאת בבעלותה. רנצ'ן אף נרשם ברשומות הסיניות הרשמיות כנציג הרשמי של החברה במקום וו. "ARM סין נמצאת בתהליך של פתרון סוגיית הממשל התאגידי ארוכת השנים שלה, והדירקטוריון שלה הצביע פה אחד על מינוי רנצ'ן וצ'ן למנכ"לים המשותפים שלה", נמסר בהודעת החברה. "רנצ'ן גם נרשם והתקבל על ידי הרשויות בממשל באזור שנזן כנציגה המשפטי וכמנהל הכללי של החברה". המנכ"ל המפוטר: הפיטורים לא חוקיים וו טען בתגובה שהפיטורים לא חוקיים וחשף ש-47% ממניות המיזם יועברו ישירות ליד סופטבנק – צעד שגם לגביו טען המנכ"ל המפוטר שהוא לא עומד בכפיפה אחת עם החוק. המהלך הזה בוצע במטרה לאפשר להנפיק את ARM, כאמור, שלא נקנתה בסופו של דבר על ידי אנבידיה, שהציעה תמורתה 40 מיליארד דולר. מהלך הרכישה לא התאפשר לאור התנגדות עזה של הרגולטורים הרלוונטיים במדינות שונות.  

רד האט ישראל קיימה באחרונה את אירוע הלקוחות השנתי שלה בזאפה בהרצליה, בהשתתפות נציגים ממעל 250 לקוחות מכל מגזרי התעשייה בישראל ועובדי החברה. מימין: קובי אבנון, מנהל תשתיות DevOps וסייבר בבורסה; ניר בן אלי, מנהל לקוחות פיננסיים ברד האט; אלי סולימן, Site Reliability Engineer בבורסה; ועופר בן ארצי, מנהל תשתיות במגדל. צילום: נדב כהן יונתן מימין: רועי צור, מנהל שיתופי פעולה עם חברות ISV ברד האט; ומנשה יהושוע, דירקטור תפעול ב-Tomia. צילום: נדב כהן יונתן מימין: דורון אלוני, מנהל סיסטם ו-SA בקוגנייט; גיל באומל, מנהל לקוחות ISV ברד האט; ושגיא כרובי, מנהל צוות DevOps בקוגנייט. צילום: נדב כהן יונתן באירוע השתתפו בכירים מהחברה, בהם לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, יוון וקפריסין, ומני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד האט ישראל, יוון וקפריסין. המשתתפים נהנו מארוחת ערב מפנקת ומהופעה מקפיצה של עילי בוטנר וילדי החוץ, שהעמידה את הקהל על הרגליים. מימין: אורי בן שמואל, מנהל מגזר הביטחון ברד האט; לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, יוון וקפריסין; רועי שטיינמץ, מנכ"ל רוביקון; ובת אל אסף-וולצ׳אק, ארכיטקטית פתרונות בכירה למגזר הפיננסים ברד האט. צילום: נדב כהן יונתן צוות רד האט ישראל. צילום: נדב כהן יונתן מימין: אורטל ליבלר קדוש, מנהלת השיווק של רד האט ישראל, יוון וקפריסין; וליעד קשטן, מנהלת השיווק של מרכז הפיתוח של רד האט. צילום: נדב כהן יונתן עובדים ברד האט ובלקוחות החברה חוגגים בהופעה של עילי בוטנר וילדי החוץ. צילום: נדב כהן יונתן אפיק אמרה כי "אני נרגשת להיות כאן היום ולחגוג אתכם את ההצלחות המשותפות שלנו, את ההישגים ואת כל מה שעתיד לבוא, באירוע שכבר הפך למסורת. הקוד הפתוח, שנחשב בעבר לבחירה אמיצה, מהווה כיום את הסטנדרט בארגונים הגדולים ביותר בישראל ובכל העולם, בכל מגזרי התעשייה. אתם, הלקוחות שלנו, זאת ההוכחה לכך".

"יישום תהליכי תעשייה 4.0 באופן מלא היה יכול למנוע את משבר הסלמונלה בשטראוס", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, שמתמחה בייעוץ ובהטעמת תהליכים בתחום זה. אלתר העלה את השאלה: "איך מגיע חיידק צואתי לפס ייצור במפעל שוקולד, כאשר אמורה להיות בקרה מאוד רצינית על כל שלב ועל כל נקודה בפס הייצור?". "מקור הזיהום יכול להיות פס הייצור, שיכול להיות מזוהם, עובדים חולים שהפרישו את החיידק, או, כמו שציינו בשטראוס, חומר הגלם – הקקאו שמיובא מרחבי העולם ויונים שעפו להן מעל השוקולד המאוחסן כחומר גלם במחסן המפעל, או זה שכבר נמצא בתהליך ייצור, במכונות הייצור עצמן", אמר. לדבריו, "תעשייה 4.0 היא לא מוצר שרוכשים אצל ספק זה או אחר, אלא תפיסת עולם, שמהותה היא שכל תהליכי הייצור במפעל חייבים להיות מבוקרים ואוטומטיים, לרבות בקרת איכות מתמשכת על כלל התוצרים". "שימוש בטכנולוגיה של בקרת איכות תוך כדי תהליך הייצור היה מאפשר לגלות את המפגע סמוך להתרחשותו, ללא תלות בסיבה", הוסיף. אלתר ציין כי "מפתיע שדווקא שטראוס, שקיים בה צוות שעוסק ביישום תעשייה 4.0 במפעלי החברה השונים, נפלה בבקרת איכות מיידית של תהליך הייצור במפעל שלם". "אין ספק שהנזק ששטראוס סופגת בימים אלה, הן הכלכלי והן התדמיתי, הוא עצום ויעלה לחברה עשרות מיליוני שקלים, אם לא יותר מכך. אך הדבר החשוב מכל הוא בריאות הציבור, ושאלת המפתח היא כיצד על מפעלים להיערך כדי שאירועים שכאלה לא יתרחשו", אמר. "הסלמונלה בשטראוס – עניין של כל אחד מאזרחי המדינה" לדברי אלתר, "הסלמונלה שהתגלתה במפעל השוקולד של שטראוס היא לא רק עניינה של הנהלת החברה ולא רק עניינם של צרכני ענקית המזון, אלא היא עניינו של כל אחד מתושבי המדינה. זאת, משום שלאותה סלמונלה הייתה השפעה מיידית על הבורסה, שבה אנחנו מחזיקים במניות שטראוס באמצעות קרנות הפנסיה שלנו". הוא ציין ש-"מנכ"ל שטראוס ישראל אמנם הודה במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי הקבוצה שהיו מספר אינדיקציות על הכשל המתחרש, אבל הן הגיעו באיחור. זה יכול היה להימנע אם היה שם יישום הדוק יותר של תעשייה 4.0". "בתגובות הרבות שהיו ברשתות החברתיות בעקבות פרסום הפרשה נטען שתקלות קורות. אבל האם אנחנו, הצרכנים, צריכים ו/או יכולים לקבל את הטענה הזו? שהרי הטכנולוגיה המתקדמת שקיימת כיום בתעשייה 4.0 מאפשרת זיהוי של פגמים בייצור בזמן אמת, או בזמן הקרוב לאמת", אמר אלתר. "לצד זה", הוסיף, "יש לבדוק כיצד משרד הבריאות לא איתר את הכשלים בביקורות שאותן הוא מבצע במפעלי המזון באופן שוטף".

נתונים מדאיגים: 66% מהארגונים בישראל נפגעו ממתקפת כופרה ב-2021, כאשר שיעור משמעותי מתוכם – 57% – שילמו את דמי הכופר כדי להסיר את ההצפנה ולשחרר את המידע שלהם. הם עשו זאת גם במקרים שהיו להם אמצעים אחרים לשחזור המידע, לרבות גיבוי עדכני. הנתונים עולים מדו"ח מתקפות הכופרה ונזקיהן שפרסמה סופוס בסוף השבוע. הדו"ח בחן את ההשפעות וההשלכות הכלכליות של מתקפות כופרה על 5,600 עסקים בינוניים (המונים 100 עד 5,000 עובדים) ב־31 מדינות ברחבי העולם, לרבות בישראל. הנתון הישראלי זהה לזה העולמי: גם 66% מהארגונים ברחבי תבל חוו מקפות כופרה ב-2021. מדובר בנתון הגדול בכמעט פי שניים מזה שהיה ב-2020, שעמד על 37% מהארגונים. מבין הארגונים בעולם, 57% חוו עלייה בנפח מתקפות הסייבר, 59% חוו מתקפות מורכבות יותר ו-53% דיווחו שהייתה להן השפעה גדולה יותר. לדברי החוקרים, "השפעה גדולה יותר מגיעה עם השלכות תקיפה גדולות יותר". כך, בממוצע, המתקפות הכי משמעותיות בשנה החולפת דרשו פרק זמן של כחודש כדי להתאושש. ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של המתקפות חוקרי סופוס ציינו את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות שי למתקפות כופרה: "עלות ההתאוששות הממוצעת ממתקפת כופרה עמדה ב-2021 על 1.41 מיליון דולר". מדובר בנתון חיובי, הכמעט יחידי בדו"ח, שכן ב-2020 העלות עמדה בממוצע על 1.85 מיליון דולר. עוד עולה מהנתונים כי מתקפת הכופרה שיבשה את פעילותם של 89% מהארגונים, ו-86% מהארגונים שנפלו קורבן למתקפת כופרה דיווחו כי איבדו הכנסות ממכירות כתוצאה ממנה. מהמחקר עולה שארגונים רבים – שני שלישים מהם – מחזיקים ביטוח סייבר, שמעניק לארגון כיסוי ביטוחי במקרה של מתקפת כופרה, וב־88% מהמקרים שילם הביטוח את הוצאות ההתאוששות מהמתקפה, בחלקן או במלואן. מתוך הארגונים המחזיקים בביטוח סייבר, 93% דיווחו שחברות הביטוח הקשיחו את תנאי הפוליסה בשנה האחרונה, הוסיפו דרישות מחמירות יותר עבור אמצעי אבטחת סייבר בארגון, ייקרו את הפוליסה או עשו אותה מורכבת יותר, וכן שפחות חברות ביטוח מציעות ביטוח סייבר. "ייתכן שהגענו לנקודת מפנה בתחום מתקפות הכופרה" "הדו"ח מצביע על מגמת עלייה עולמית בשיעור הקורבנות שמשלמים את דמי הכופר, אפילו כשייתכן שיש לארגונים האלה אפשרות לשחזר את המידע בדרכים אחרות", אמר צ'סטר וויסנייבסקי, מדען וחוקר ראשי בסופוס. "יש כמה סיבות אפשריות לכך, ובהן גיבויים חסרים או הרצון למנוע דליפה של מידע שנגנב. מיד כשמתברר שהארגון נפגע ממתקפת כופרה, קיימת בדרך כלל בהילות גדולה להחזיר את המערכות והעסק לפעילות בהקדם האפשרי. שחזור המידע שהוצפן מגיבויים עלול להיות תהליך מורכב וארוך, ולכן מפתה לחשוב שתשלום דמי הכופר וקבלת מפתח ההצפנה יהיה פתרון מהיר יותר". לדבריו, "פתרון זה טומן בחובו סיכון לא מבוטל. ארגונים לא יודעים מה עשו התוקפים, האם השתילו דלתות אחוריות, גנבו סיסמאות או נקטו בפעולות זדוניות אחרות. ארגונים שלא מנקים מהיסוד את מערכות המידע עלולים למצוא את עצמם בסיכון מוגבר למתקפות חוזרות ונשנות". וויסניבסקי הוסיף כי "ממצאי המחר מצביעים על כך שייתכן שהגענו לנקודת מפנה בתחום מתקפות הכופרה: החמדנות של התוקפים, שממשיכים להעלות את דמי הכופר, מתנגשת עם הקשחת עמדותיהן של חברות הביטוח, שמחפשות להקטין את הסיכון והחשיפה שלהן. בשנים האחרונות, מתקפות כופרה הפכו לקלות מאוד לביצוע, והן אפילו מוצעות בדארקנט במודל של תוכנת תקיפה כשירות. בתוך כך, מכיוון שחברות ביטוח רבות שמציעות ביטוח סייבר כיסו את עלויות ההתאוששות ממתקפת הכופרה, ובהן תשלום דמי הכופר, הפכו התוקפים לחמדנים יותר והעלו בהדרגה את גובה דמי הכופר. לכן, חברות הביטוח התחילו להקשיח את עמדותיהן, ובעתיד ייתכן שארגונים רבים שנפלו קורבן למתקפת כופר כבר לא יוכלו לעמוד בתשלום דמי הכופר הגבוהים. לרוע המזל, ספק גדול אם זה יוביל לירידה במספר מתקפות הכופרה. בשונה ממתקפות סייבר מתוחכמות יותר, מתקפות אלה לא דורשות ידע או משאבים מיוחדים, ולכן גם אם פחות ארגונים ישלמו כופר עדיין מדובר במתקפות כדאיות עבור פושעי הסייבר, שימשיכו לחפש מטרות קלות".  

השוק האפור תמיד היווה אתגר למשווקות רשמיות של מוצרי טכנולוגיה. כעת, בעקבות הבעיות המתמשכות בשרשרת האספקה והבעיה של המשלוחים היקרים והאיטיים, יש עלייה בשוק הצדדי הזה שמלווה בעוד תופעה: מספר הולך וגובר של זיופים. הבעיה הגדולה הנוספת שנובעת מהמחסור היא, שגם משווקים בערוצים רשמיים של החברות מתחילים לפזול לכיוונים לא מורשים בגלל חוסר היכולת שלהם לספק את הסחורה שהלקוחות שלהם מבקשים, וזאת למרות שמוצרים שנמכרים בייבוא מקביל לא מורשה אינם זוכים ברוב המוחלט של המקרים לאחריות. ויותר מכך, בחברת התקשורת סיסקו, לדוגמה, מספרים שהמוצרים הללו, שאינם עוברים דרך הערוצים של החברה והמשווקים הרשמים שלה, גם לעיתים מגיעים עם פגיעויות אבטחה אחרי שעברו "טיפול" בידי האקרים. "יש להודות שהבעיה גדלה בגלל הזמן הממושך יותר עד ההגעה לשוק. הלקוחות חסרי סבלנות ולפעמים הם לא עוקבים אחר ההנחיות שהצוות שלנו מספק", אמר אל פלדין, המנהל המשפטי של הגנת המותג בסיסקו. סיסקו, כמו גם מיקרוסופט, HPE, ג'וניפר נטוורקס ועוד הן חברות  בגוף שמכונה AGMA – הברית למען מלחמה בשוק האפור והפחתת זיופים. להערכת החברות בארגון, השוק האפור ושוק הזיופים גורמים לשותפים בערוצים הפסדים בשיעור של כ-100 מיליארד דולר בשנה.