ועדת משותפת של ועדת החוקה וועדת הפנים של הכנסת החליטה אתמול ברוב קולות לבטל את חובת מתן טביעות אצבע כתנאי להנפקת תעודת זהות או דרכון ביומטרי והעברתן למאגר הביומטרי. עם זאת, חובת זיהוי פנים והעברתו למאגר עדיין נשארה בתוקף. ההחלטה התקבלה בהמשך לדיון שהיה על הארכת התקנות, המאפשרת את ניהול המאגר הביומטרי בשלוש שנים. שרת הפנים, איילת שקד, שהודיעה על ההחלטה, נימקה את החלטה בחוות דעת של הממונה על היישומים הביומטריים, שבדק את הסוגיה הזאת מספר פעמים בשנים האחרונות. הוועדה דחתה את הדרישה להאריך את הצו בשלוש שנים והגבילה אותו לשנה אחת בלבד. ההחלטה היא למעשה ניצחון למאבק האזרחי שנערך בשנים האחרונות, שדרש לנתק את הקשר בין הנפקת תעודות ביומטריות לביו חובת הפעלת המאגר. הנימוק היה חשש לדליפת מידע כתוצאה מפריצה או תקלה, שתסכן את פרטיותם של אזרחי ישראל שינפיקו תעודות ביומטריות. בעקבות ההחלטה אמר עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות האזרח, שניהלה את המאבק: "בפועל, יפסיק איסוף טביעות האצבע למאגר הביומטרי. חלק משמעותי מסיכון המאגר יתבטל מעכשיו. זו הצלחה אדירה לזכות לפרטיות בישראל, והוכחה שמאבק אזרחי נחוש מביא תוצאות, גם אם במקרה הזה הוא לקח 12 שנים". הצורך בהארכת הצו נומק בכך שכדי לבסס את הנפקת התעודות על סמך זיהוי פנים נדרש לרכוש ציוד חדש ודרושה לכך תקופת היערכות. חוק הביומטרי נחקק ב-2009 והוא כלל דרישה לתת טביעות אצבע בנוסף לזיהוי פנים – שיועברו למאגר. על רקע הביקורת וכשלים שעלו במסגרת הפיילוט של טביעות אצבע, תוקן החוק ב-2017 ונקבע, כי הוא יכיל רק תמונות פנים. במקביל, ניתנה סמכות לשר הפנים להאריך את תוקף הצו המחייב גם טביעות אצבע בחמש שנים, והצו הזה אמור לפקוע. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב, ביקש מנציגי הממשלה הסברים מדוע הממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה ביחס למשך הוראת השעה, ולכן דרש להאריך את הצו המאפשר את הפעלת המאגר ב-13 חודשים בלבד ובכך לטייב את הפיקוח של הוועדה וגם כדי להאיץ את המהלך של התאמת המאגר רק לתמונות פנים. "אם המדינה לא תהיה מוכנה במועד הזה – לא נאריך יותר את הוראת השעה", הזהיר ח"כ קריב. "למדינה יש אינטרס לא להחזיק בנתונים ביומטריים שלא לצורך. אין סיבה להגדיל מאגר טביעות אצבע שגם כך מתוכנן להימחק", הבהיר. בהמשך להחלטת הוועדה פורסם תזכיר צו של שרת הפנים, המאפשר הנפקת תעודות זיהוי ביומטריות עם תוקף ל-10 שנים ללא תלות במתן הסכמה לשמירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי. ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, עמיר אריהן, אמר, כי כדי להתאים את פעילות המאגר לתקנות החדשות, יש להוציא אל הפועל מכרז מדינה מורכב לבחירת מפעילת הטכנולוגיה, דבר שאף הוא ייקח זמן, כל שכן כאשר שתי החברות אשר מציגות טכנולוגיה מתקדמת זו הן מחו"ל. ח"כ אוסמה סעדי בירך על החלטת הוועדה ודרש למחוק את המאגר מיד. הממונה על יישום החוק הביומטרי במערך הסייבר הלאומי, עו"ד רועי פרידמן, אמר, כי "השאלה האם תמונות פנים הן המענה הבטוח למניעת זיופים שנויה במחלוקת גם בעולם. יש בעולם המערבי מדינות המסתמכות על מאגרי תמונות פנים בלבד, בלי טביעות אצבע, כאשר מה שאותן מדינות מגדירות כ'מענה נאות' הוא נמוך יותר מהסף שלנו", אמר.

ניסיתם לקבוע תור למשרד הפנים בזמן האחרון? אז לא רק שאין הרבה תורים (עבדכם הנאמן הצליח, אחרי חיפושים רבים, לקבוע תור לעוד שלושה חודשים), אלא שגם חוויית קביעת התור היא לא ממש חוויה: בכל פעם שאתם מנסים לקבוע תור באחד מסניפי משרד הפנים והמערכת מציגה לכם את ההודעה ש-"אין תורים זמינים" (והיא עושה זאת לעתים קרובות), אתם צריכים לצאת ולהקליד את מספר תעודת הזהות ומספר הטלפון הנייד שלכם מחדש. כך יוצא שאם אתם מחפשים עקשנים – ובצדק – תצטרכו להקליד את הנתונים האלה שש או שבע ואף שמונה פעמים. ועוד ממשרד הפנים: אם נבחרתם להשתתף במפקד האוכלוסין הנוכחי, אתם יכולים למלא את השאלון באופן דיגיטלי, ללא צורך שיתקשרו אליכם – אבל לא מהסמארטפון. גם אם הרבה יותר נוח לכם למלא אותו מהטלפון החכם, תצטרכו לטרוח ולפתוח את המחשב. ואם נבחרתם להשתתף במפקד האוכלוסין – אתם מחויבים למלא את השאלון על פי חוק. בממשלה מנסים לשפר ולתקן. הם עושים מאמצים רבים, גם אם לא תמיד בהצלחה, בגלל סיבות כאלה ואחרות – בדרג קבלת ההחלטות, אבל לא רק. יוגב שמני, מנהל מימשל זמין, דיבר על השינויים והשיפורים בשירות הממשלתי לאזרח. "אנחנו, בממשלה, מבינים שאנחנו לא יכולים לעמוד במקום, אלא עלינו לטוס קדימה. אנחנו יודעים שהאזרח רוצה לקבל את השירותים הדיגיטליים הכי טובים שיש, ועושים הרבה על מנת שהוא יקבל אותם כך", אמר שמני בכנס הענן ההיברידי של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. עשרות מומחים בתחום פקדו את הכנס והנחה אותו יועץ המחשוב הבכיר דניאל ארנרייך. מטבעו של הכנס, דבריו של שמני עסקו בעיקר בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס. מדובר באחד מפרויקטי המחשוב הממשלתי הגדולים ביותר שנעשו בישראל מאז ומעולם, אם לא הגדול שבהם, ובמסגרתו תעבור הממשלה, ולא רק היא, לענן. הפרויקט ישפיע רבות על ארגונים רבים, בעיקר גדולים ומוטי רגולציה, בעיקר מפני שארבע החברות שעלו לשלב הגמר מקימות בימים אלה אזורי ענן בישראל: AWS וגוגל, שזכו, אבל גם המפסידות במכרז – מיקרוסופט ואורקל, שכבר פתחה את האזור הראשון ומקימה בימים אלה את השני. "אנחנו מבינים שאם לא נעבור לענן – נהיה לא רלוונטיים" "למה הממשלה צריכה את פרויקט נימבוס?", שאל שמני והשיב: "כי אנחנו מבינים שכל העולם הולך לענן, שלענן יש יכולות שלא קיימות באון-פרמיס ושיש בקלאוד יתרונות גם לממשלה. בנוסף, ה-'תרבות' הממשלתית מבוססת על אנליטיקה, והרבה יותר קל לבצע את זה על גבי הענן. ובמרכז, אנחנו מבינים שאם לא נעשה את הצעד הזה – נישאר מאחור ולא נהיה רלוונטיים". הוא ציין כי "הענן מאפשר לממשלה קפיצה טכנולוגית מאוד גדולה, לשפר את האפקטיביות של המשרדים ויכולת לבצע טרנספורמציה דיגיטלית במשרדי הממשלה טוב יותר. יתרון נוסף של פרויקט נימבוס הוא שמדובר במנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי". "המעבר לענן הוא אתגר ענק עבור משרדי הממשלה", אמר שמני. "לא כל משרדי הממשלה הם באותו הגודל הדרך שלנו לאפשר את המעבר של המשרדים לענן הוא לייצר גשר שבאמצעותו הם יוכלו לעשות זאת בצורה הכי קלה. זה מבוצע יחד עם 'אזור נחיתה' שהקמנו ב-AWS ובגוגל כדי לאפשר מעבר בצורה נכונה ובטוחה. אנחנו נותנים מענה גם לאתגרי ניהול הזהויות – אין צורך שכל משרד יקים מערכת ניהול זהויות, הניטור והאבטחה. זהו פתרון כוללני, שמייתר את הצורך של כל משרד להקים פתרון בנפרד". לדבריו, זה כבר עובד: "יש כבר אפליקציה ראשונה בענן – של משרד השיכון, אבל עדיין, לא כל היכולות קיימות. יש לנו MVP מוכן כדי לספק את הרכיבים שכבר קיימים: יכולת להקים חשבונות, תהליכי אוטומציה, יכולות תקשורת, ניטור ואבטחה, יכולת לנהל לוגינג ורכיבים משותפים עבור כל משרדי הממשלה". לימור גרובגלס, מנהלת יחידת טכנולוגיה בבנקאות בבנק ישראל. צילום: ניב קנטור דוברת נוספת בכנס שמגיעה מהמגזר הציבורי הייתה לימור גרובגלס, מנהלת יחידת טכנולוגיה בבנקאות בבנק ישראל. דבריה עסקו בעיקר בשינוי של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות ובמעבר של הפעולות הבנקאיות שאנחנו עושים לדיגיטל. מעבר זה מאפשר לעשות את מרבית הפעולות הבנקאיות מהסלולר ומייתר, ברוב המקרים, את הצורך בהגעה לסניף הבנק. "הלקוחות, גם של המערכת הבנקאית, עברו שינוי התנהגותי מאוד משמעותי בשנים האחרונות, והם רוצים לצרוך את השירותים הבנקאיים כאן ועכשיו. זה גורם לתעשייה, כולל לעולם הבנקאות, להתקדם בצעדים גדולים. היקף הפעולות הבנקאיות של הלקוחות הישראליים בדיגיטל נמצא בעלייה מתמדת, וגדל מ-55% לפני חמש שנים ל-87% מהן כיום. המגמה הזאת תלך ותגבר, והיא מחייבת את הבנקים להתאמה של המודל העסקי ושל המערכות הטכנולוגיות. הבנקים נדרשים לעבור, ועוברים, ממערכות לגאסי למערכות חדישות יותר", ציינה. "היתרון המשמעותי ביותר של מעבר המערכת הבנקאית לענן הוא בזמן ההגעה לשוק", אמרה גרובגלס. "אותם תאגידים שיצליחו לספק את השירותים הבנקאיים במהירות רבה – הם יהיו בחזית והלקוחות יצרכו את השירותים מהם בכמות הרבה ביותר". אולם, המעבר לדיגיטל מסמן גם סיכונים עבור המערכת הבנקאית. היא ציטטה את מק'ינזי, שניסחה ארבעה סיכונים כאלה: סיכוני ספק, סיכוני סייבר, סיכונים רגולטוריים והסיכונים התפעוליים. מסירים את החסם הרגולטורי המשמעותי ביותר כבכירה בבנק ישראל, גרובגלס התייחסה גם לפן הרגולטורי של הנושא. "זיהינו בבנק ישראל את המגמה של המעבר לענן", אמרה. "זוהי מגמה משמעותית ביותר, שיכולה לפתח את תעשיית הבנקאות ולתרום לקידום העסקי והטכנולוגי שלה, והיא כבר עושה את זה". לדבריה, "החסם הרגולטורי המשמעותי ביותר במסע המערכת הבנקאית לענן הוא שהיא לא מאפשרת להעביר לקלאוד מערכות ליבה. מהן מערכות ליבה? אין לזה הגדרה ברגולציה, אבל לפי גרטנר, מדובר במערכות שיוצרות את הטרנזאקציות המשמעותיות במערכת הבנקאית". "ביצענו חשיבה במטרה לבחון את המדיניות", אמרה גרובגלס. "הקמנו צוות ייעודי מולטי-דיסציפלינארי בעולמות הטכנולוגיה, ההמשכיות העסקית ואבטחת המידע, שהתייעץ עם יועצים ונפגש עם בכירים בתעשייה. חברי הצוות ביצעו ניתוח הזדמנויות וסיכונים ייחודיים, השוואה אל מול העולם, ניתוח מקרים של בנקים שביצעו מעבר מלא לענן ועיסוק בסוגיות ייעודיות לשירותי ענן. הגישה של הרגולטורים המתקדמים בעולם היא מאפשרת, ורואה את זה כמקרה פרטי של מיקור-חוץ. המדינה המתקדמת ביותר בהקשר זה היא קנדה, שם האסטרטגיה היא ענן תחילה, וזה מאוד חריג לרגולטורים". היא ציינה שכחלק מהמסמך שפרסמו חברי הצוות להערות הציבור נקבע כי "הסרת החסם תיעשה בכפוף לניתוח סיכונים והגדרת בקרות מפצות, העברת האחריות לדירקטוריון ולהנהלה, ודיווח תקופתי על מערכות בענן". "כמו כן", הוסיפה, "המסמך כולל דרישות ייעודיות, לרבות ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, התקשרות עם נותן שירותי מחשוב ענן, אבטחת מידע וסייבר, והמשכיות עסקית. הורחבה חובת הגדרת תחומי האחריות לניהול, שליטה, אישור ותיעוד של שירותי מחשוב הענן בתאגיד הבנקאי, והוגדרה חובת הגדרת מודל סמכויות ותפקידים אצלו ואצל נותן שירותי הענן". "מסמך המדיניות מסיר את חסם מערכות הליבה וכולל את העקרונות והדרישות המקצועיות. הנוסח הסופי שלו יפורסם בשבועות הקרובים, והמועד שממנו והלאה הוא יהיה מחייב צפוי להיות ה-1 בינואר הקרוב", ציינה גרובגלס. לסיכום היא אמרה: "הסרנו את החסמים הרגולטוריים, עכשיו הגיע זמנו של השוק לפעול".

ביום ד' האחרון קיימה עמותת ויגן פרנדלי (שפירוש שמה הוא 'ידידותי לטבעונים') אירוע מיטאפ בתל-אביב, במשרדי חברת טייסטוייז (Tastewise). התייצבנו שם כדי לשמוע מה חדש ומתחדש בתעשיית המזון העולמית. אלון חן, מייסד שותף ומנכ"ל טייסטוייז. צילום: ויגן פרנדלי אלון חן, מייסד שותף ומנכ"ל טייסטוייז, העביר במסגרת המפגש את ההרצאה: "העתיד הבריא, בר הקיימא והטעים של המזון" (Healthy, sustainable and delicious future of food), שממנה יצאנו עם תובנה אחת ברורה – המינוח 'פלנט-בייסד' – שמשמעותו מזון מהצומח, או 'מבוסס על צמחים', ובמילים אחרות 'טבעוני' – הוא המושג הלוהט כיום, וזה שכל מי שעוסק בתעשייה חייב להכיר ולהתעמק בו. עידן שמחוני, מנהל מיתוג והשפעה בטייסטווייז, הקדים את המנכ"ל חן בדברים וסיפר על עצמו שהוא טבעוני כבר עשור וכן הוסיף כי יש בחברה טבעונים נוספים שמקדמים את אימוץ דרך החיים המסוימת. אלא שלמעשה מהרצאתו של חן אפשר היה להבין עד כמה מזון פלנט-בייסד הוא הדבר הבא, ולמה מי שחדשנות ובריאות בראש מעיניו יבחר בתזונה טבעונית בקרוב, כנראה כאקט של אבולוציה טבעית. חן, שהוא בחור צעיר ורב תארים אקדמיים ושבעברו כיהן כסמנכ"ל השיווק של גוגל בישראל, סיפר בהרצאתו כיצד נולדה טייסטווייז. "לפני חמש שנים פגשתי את אייל גאון, השותף שלי ומנהל הטכנולוגיות הראשי בחברה כיום, והתחלנו לעבוד על מיזם, אבל הוא שעמם אותנו. אמרתי לאייל שקורה משהו הזוי עם המשפחה שלי והחברים, וסיפרתי שאמא שלי נהגה לשאול בקבוצת הווטסאפ לקראת מפגשי המשפחה מה לבשל ושתמיד התקשו להחליט". לדברי חן הוא גילה כי "הכל משתנה ברמה השבועית", וזאת בהקשר להעדפות התזונה של בני משפחתו וגם של המון בני אדם אחרים. התובנה הזו גרמה לחן להרהר "מה קורה בתעשייה של 10 טריליון דולר, שמעסיקה 15-20 אחוז מכוח האדם העולמי, ומשתנה כל העת כי אנשים משנים העדפות". לפי חן, זו הסיבה לכך שחברות בתחום מנסות חדשנות וחידושים כל העת – אבל הרוב נכשל. למעשה, לדבריו 90 אחוז מהיוזמות בתחום המזון העולמי לא צולחות וחברות ממציאות "המון המון דברים שאף אחד לא רוצה לאכול". ביג דטה ואנליזה על מגמות המזון כאן נכנסת טייסטווייז לתמונה. החלטות של חברות על פיתוח והוספת מוצרים חדשים, סיפר חן, מתבססות על סקרים והתבוננות מה אנשים קונים בסופר, אבל הוא ושותפו חשבו שדטה רחבה בהרבה יכול לשמש "לדחוף את התעשייה למקום יותר טוב, טרי, בר קיימא וטעים". השניים הבינו שחברות רוצות לדעת מה באמת קורה בשטח, ו"אנחנו עוזרים להן להבין מה קורה, ומה הולך". כיום בין תאגידי הענק שהחברה מספקת להם את שירותיה ותובנותיה נמצאים למשל פפסיקו, נסטלה, קראפט היינץ, מארס ואחרים.  בהרצאה במיטאפ. אלון חן, מייסד שותף ומנכ"ל טייסטוייז. צילום: תגל כהן בטייסטווייז פיתחו, וממשיכים לפתח כל העת, אלגוריתמים שיודעים לאסוף נתונים בנפח עצום בעצם מכל אזכור של אוכל ומזון שקיים במקומות שבהם הם פועלים – בעיקר בבריטניה וכעת גם בארה"ב. לצורך כך הם סורקים ואוספים נתונים מתפריטים, שכוללים יותר מ-95 מיליון מנות מכמיליון מסעדות; 226 מיליארד אינטראקציות מקוונות שבהן מופיעים מתכונים שונים; דטה מ-שש פלטפורמות משלוחים; יותר מחמישה מיליון מתכונים; 22.5 מיליארדי פוסטים שעולים ברשתות החברתיות ועוד. את כל הביג דטה הזה הם מנתחים עד זרא, וכך מתקבלות תובנות עמוקות על הרגלי התזונה העכשוויים ביותר של הציבור, וכן אודות התחומים החמים והמדוברים ביותר בתחום. ומכיוון שלפי חן זה לוקח 20 חודשים להביא מוצר לשוק, ההתבוננות שמעסיקה את טייסטווייז במיוחד היא בטרנדים מתפתחים ולאו דווקא בנוכחיים. לפי חן, הסיבה לעליית תחום הפודטק – פתרונות טכנולוגיים לתעשיית המזון – היא ש"כמעט כל דבר בתהליך ושרשרת המזון – שבור". לדבריו, אין דבר אחד שעובד חלק, ולכן בתחום "המון אנשים חושבים כל הזמן מה לייעל ואיך". חן סיפר כי "30 אחוז ממה שמייצרים נזרק בעצם". בתעשייה באפריקה, אמר, מה שנזרק מקורו בבעיות בשינוע ולמשל בקירור, בעוד שבמערב המזון שנזרק לרוב פשוט "מתקלקל במקרר הביתי". עסקים בעלי תו ויגן פרנדלי. צילום: ויגן פרנדלי כמעט 90% מהחדשנות היא פלנט-בייסד "כמעט 90% מהחדשנות היא פלנט-בייסד", גילה חן לקהל. הוא סיפר שבחברה שאלו בסקרים למה אנשים בוחרים בפלנט-בייסד, והתשובות העקריות היו: בגלל איכות סביבה וקיימות, רווחת בעלי החיים ובריאות. אבל מה הכי מניע אנשים להתעניין ולצורך מזון מבוסס צומח? חן שיתף כיצד החברה ערכה קוויז לנציגי חברות ענק מעולמות המזון, וכך הדגימה להם איך רק 20 אחוזים מתוך קבוצת יזמים מובילים בתעשייה ידעו את התשובה – בריאות. ומסתבר שבשל חוסר המושג הבסיסי הזה, 30 מיליארד דולר מוצאים על רכישת מידע בתחום המזון מדי שנה כיום. בנוגע למזון פלנט-בייסד הסביר חן כי התעשייה "מבינה שאין אופציה אחרת", וזאת משום שהתיעוש בייצור, המסה שלו, והרצון לאופטימיזציה מייצרים "מוצרים שעלולים להזיק לנו". לדבריו, זו הסיבה שלחברות "אסור לכוון לטבעונים בלבד" . אנשים וחברות רבים, הסביר, מגיעים לאט לאט לתובנה ש"חלבון מהחי אולי לא הכי בריא לנו". וחברות יותר ויותר מפנימות ש"צריך לקבל החלטות חדשות, וזה על סמך דטה". חן אמר שמדובר ב-"תעשייה מאוד מיושנת ומזהמת שרוצה להשתנות". מנכ"ל טייסטוויז המשיך וסיפר כי "השווקים משתנים ומייצרים יותר חלבון מהצומח, אבל עדיין אין הכרה של הציבור בכך". הוא הבהיר כי "לא התחלנו כחברה שמקדמת פלנט-בייסד", אבל לדבריו – זו האבולוציה בעצם. בטייסטוויז מזהים טרנדים וגם מתי הם כבר בתהליך גוויעה. לדבריו, "אנחנו יודעים לא רק לזהות טרנד אלא למה הוא קורה". כך למשל בהרצאה למדנו כי מוצרי קמבוּצה התחילו לעבוד חזק, ומכיוון שמדובר בפטריה מותססת ניתן כבר להבין כי הדבר הבא יהיה אוכל מותסס. מדובר בתהליך שגם משמש בפיתוח תחליפי בשר וחלב. תהליך התססה (פרמנטציה) מסייע להפקת פתרונות העושים שימוש בטכנולוגיה של גידול תאים על מצע, כמו שמרים לדוגמה, ומסייעים להפקת בר וחלב מהצומח. גם הפיכת פריטי מזון לקריספיים (פריכים) במיוחד היא טרנד קיים שכנראה יצמח בעתיד, סיפר חן. הוא גילה כי בטייסטווייז חוברים לעמותות וארגונים שמקדמים בריאות ופלנט-בייסד, "כדי לסייע להם עם התובנות שלנו". תו ויגן פרנדלי לעסקים – מה הוא? זה מה שמחזיר אותנו לוויגן פרנדלי, מארגנת המפגש, שבמסגרתו רנן בוצן, מנהלת הפרויקט 'תו ויגן פרנדלי לחברות ומעסיקים' ומנהלת 'קהילת טבעונות בהיי-טק' – סיפרה על הפרויקט ועל ההשפעה של התו במיתוג מעסיק, בעיקר במשיכת מועמדים חדשים לעבודה בחברות. בוצן גם הרחיבה על פוטנציאל האימפקט בהפחתת הצריכה בחברות המסומנות בתו ויגן פרנדלי. רנן בוצן, מנהלת הפרויקט 'תו ויגן פרנדלי לחברות ומעסיקים'. צילום: תגל כהן לדבריה, בארץ יש כיום כ-5% טבעונים, או במספרים – מעל חצי מיליון אנשים שצורכים רק מוצרים שמקורם אינו מן החי. עובדה מעניין שסיפרה בוצן היא ש-13% מההיי-טקיסטים טבעונים. למה טוב תו ויגן פרנדלי לעסקים? צילום: ויגן פרנדלי התו של ויגן פרנדלי למעסיקים נולד משום ש"אנשים שאלו איפה כדאי לעבוד מהבחינה הטבעונית", סיפרה בוצן. העמותה – שמאחוריה קהילת תורמים נכבדת, שלוקחת חלק במיזם ויגן אקטיב (תרומה קבועה לעמותה שמספקת לה יכולות להרים קמפייני פרסום, אירועים ועוד יוזמות ומזכה את השותפים בה בהנחות ומצבעים) – נענתה לבקשה ומציעה כיום לחברות (ראו בתמונה מי נכללות בהן*) לקבל תו המסמן שהחברה מקדמת בברכה טבעונים, ומציעה להם אוכל טבעוני במשרדיה, וכן התייחסות לצורכיהם האחרים. לפי בוצן, התו הופך כיום לכזה שמעניק לארגונים סוג של התוויה לקדמה ולחדשנות שמעבר לעיסוק בהיי-טק, ופשוט מסמן לעולם כי מדובר בחברה עם ראייה נכונה של העתיד לבוא. הבשורה המשמחת היא שחברות שמעוניינות לזכות גם הן בתו ולקדם מזון ואורח חיים פלנט-בייסד יכולות ליצור קשר עם ויגן פרנדלי ולהתקדם משם. יצוין כי העמותה מקיימת בקרוב, בין התאריכים 7-9 ביוני, פסטיבל טבעוני ענק במתחם שרונה שבתל אביב והכניסה אליו חינם. בפסטיבל, ששמו ויגן פסט, תוכלו להתרשם ממאכלים טבעוניים מגוונים, לשמוע הרצאות בתחום, ובכלל – לזהות את הכיוון שאליו נושבת הרוח ולהצטרף למגמה הכי מדוברת ונחושה בתחום המזון העולמי.

אפל (Apple) חייבת להגיב לתביעתה של סידיה (Cydia) – חנות יישומית חלופית למכשירים מבוססי iOS, שהיא וותיקה מחנות ה-App Store שמפעילה הענקית מקופרטינו. התגובה חייבת להגיע בתוך שלושה שבועות, כך קבעה השופטת האמריקנית איבון גונזלס רוג'רס. סידיה היא תוכנה עבור מכשירי iOS, המאפשרת למשתמשים למצוא ולהתקין יישומי צד שלישי על מכשירים פרוצים מבית אפל, כמו ה-iPhone. למעשה התוכנה היא פלטפורמת הפצה דיגיטלית עבור יישומי צד שלישי, על מכשירי אפל, כשחלק מהיישומים הזמינים ב-סידיה ניתנים להורדה למכשירים בחינם, וחלקם בתשלום. התביעה מתנהלת מעתה על בסיס גרסה מתוקנת של כתב האישום הראשון שהוגש נגד אפל כבר בשנת 2020. כתב האישום התמקד תחילה בהחלטות שקיבלה אפל בשנים 2008 ו-2009, אך התביעה הזו לא אושרה על ידי בית המשפט. חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב מחייבים תביעות כדוגמת זו של סידיה לכסות פעולות שארעו בארבע השנים האחרונות לפני ההגשה. לפיכך, בכתב האישום המתוקן, מתייחסת SaurikIT  לפעולות שנקטה יצרנית ה-iPhone מאז 2018. במסמכים שהגישה לבית המשפט בגלגול הראשון של התביעה, הצהירה סידיה, כי הייתה הראשונה (ב-2007) להציע למשתמשים חנות שבה יוכלו לרכוש אפליקציות מצד שלישי ל-iPhone, אך אפל פעלה באגרסיביות כדי לסלק מדרכה כל תחרות לאחר שהציגה ב-2008 את ה-App Store שלה. תיאלץ לאפשר פעילות לחנויות יישומי iOS אחרות? אפל. צילום: BigStock זכות להמשיך בתביעה "במידה שהתביעות של התובעת מסתמכות על העדכונים הטכנולוגיים של אפל, (שנועדו, ג"פ) כדי למנוע מסידיה לפעול לחלוטין, הטענות הללו מגיעות בזמן", אמרה השופטת בפסיקתה, והעניקה ל-SaurikIT, החברה שמפתחת את סידיה, זכות להמשיך בתביעתה כעת. סידיה דורשת פיצויים מאפל (אחרי שנאלצה להפסיק לעבד רכישות ב-2018) ומקווה לאלץ את ענקית הטכנולוגיה לפתוח את iOS לתשלומים ומפיצי אפליקציות של צד שלישי אחרים מלבדה. אילוץ אפל לפתיחת חנות האפליקציות ליותר תחרות היא מהלך שגם מחוקקים בארה"ב שוקלים – ועדת המשפט של הסנאט קידמה לאחרונה את חוק שוק האפליקציות הפתוחות. אם ייחקק, החוק יאלץ את אפל לאפשר עוד פעילות תחרותית של חנויות ליישומי iOS, וימנע מהחברה לכבול מפתחים למערכת התשלומים שלה בלבד. בתביעה המתוקנת טוענת המפתחת של סידיה כי החברה ספגה נזק כלכלי מהמונופול של אפל על הפצת תוכנה עבור iOS. מכיוון שסידיה זמינה רק לאחר פריצה למכשירים, הציבור מוגבל. אם לסידיה היה מותר להציע יישומים למכשירי אפל גם ללא פריצתם, הייתה לה יכולת לספק תחרות ל-App Store. בנוסף, טוענת החברה כי לאפל יש מונופול על מערכות תשלום עבור אפליקציות. אפל לא הגיבה על פסיקתו של השופט, כך דיווחה רויטרס. טים קוק, מנכ"ל אפל, והשופטת, איבון גונזלס רוג'רס. צילום מעובד. מקור: ויקיפדיה אפיק גיימס נאבקה מול אפל באותו עניין ובינתיים – לא הצליחה יצוין כי בשנה שעברה קבעה אותה גונזלס רוג'רס, בתיק המפורסם ששפטה בבית המשפט המחוזי שכלל מאבק של אפיק גיימס (Epic Games) נגד אפל, כי לאפל אין מונופול בשוק הרלוונטי, כפי שטוענת הענקית עצמה. בית המשפט בעצם נענה לאפל, ודחה את קיום הצו המורה לה לאפשר תוך 90 ימים תשלומים עבור רכישות בתוך אפליקציות באמצעות מערכות תשלומים חיצוניות – עד שיסתיימו כל הליכי הערעורים בתיק זה. עם זאת, בית המשפט בקליפורניה החליט שאפל לא יכולה לאסור על מפתחים להוסיף קישורים למערכות תשלום חלופיות מחוץ למערכות מבוססות App Store. אפל אמרה אז שהתרת פעילות של ספקיות יישומים אחרות למכשיריה עלולה לסכן את "המידע הרגיש והפרטי ביותר של המשתמשים".

ממלכת הסמארטפונים בבעיה:. מגמת ההאטה של התעשייה החלה עוד לפני שנכנסה לתמונה מגיפת הקורונה. ימי הזוהר של התרחבות השווקים ומחזורי השדרוגים הקצרים חלפו, והמצב עוד הוחמר בשל שנתיים של קשיים כלכליים, אינפלציה מאמירה ובעיות בשרשרת האספקה שגורמות למחסור ברכיבים. לפי הדו"ח האחרון של חברת המחקרים IDC, ברבעון הראשון של השנה הציגו מכירות הסמארטפונים  צלילה של 8.9%, ויתרה מכך – זה הרבעון השלישי ברציפות של ירידה במכירות. מכל הסיבות הללו, אין זה מפתיע שהיצרניות מפחיתות את כמויות הייצור. לפי דיווחים בדרום קוריאה, יצרנית הסמארטפונים הדרום קוריאנית המובילה בעולם אישרה כי תצמצם את הייצור בשנת 2022 ב-10%, שמתבטאים ב-30 מיליון יחידות. הדיווח הזה מגיע גם על רקע ירידה נוספת במכירות בעקבות המלחמה באוקראינה והאי ודאות הכרוכה בה, לאחר שסמסונג הלכה בעקבות ענקיות הטק הגדולות, בהן אפל ומיקרוסופט, והשעתה את המכירות ברוסיה. וסמסונג לא לבד. לפי דיווחים בבלומברג, גם אפל הודיעה לספקיות שלה על צמצום של 8% בכמויות הייצור לשנת 2022, שמתבטאים ב-20 מיליון יחידות, מה שישאיר אותה עם אותן כמויות ייצור של 2021. זאת, במקביל לדיווחים על היתכנות לעיכוב בהשקה של אחד מדגמי ה-iPhone 14 בשל הסגרים שמציפים שוב את בסין. השאלה שמטרידה עכשיו רבים מסוקרי התעשייה ולבטח גם את היצרניות היא האם זוהי ירידה זמנית שבאה בעקבות עשור חזק של מכירות סמארטפונים, או שמא גם הגעתן של טכנולוגיות חדשות כמו מסכים מתקפלים לא תחזיר את התעשייה לתור הזהב. ריאן ריית', סגן נשיא ב-IDC, התבטא בעניין, ולדעתו "המחקר שלנו מעיד שסמסונג ואפל ניהלו את שרשרת האספקה ​​קצת יותר טוב מהמתחרות שלהן, וכתוצאה מכך ראינו ירידה בהזמנות מיצרני המעגל השני של יצרני ה-OEM המובילים. אנחנו נשארים בדעה, שכל דרישה מופחתת לא תאבד, אלא תידחף קדימה. זה רק עניין של מתי הביקוש יתחדש".

מייסם ג'לג'ולי מונתה למנכ"לית משותפת בארגון צופן, שפועל לקידום ההיי-טק בחברה הערבית ולשילובם.ן של צעירים וצעירות ממנה בענף – כך מסר הארגון היום (ב'). ג'לג'ולי תחליף את סאמי סעדי ותשמש בתפקיד לצד רביטל דואק, מנכ"לית משותפת של צופן מזה כשלוש שנים. סעדי מסיים את תפקידו לאחר 14 שנים שבהן סייע להביא לגידול ניכר במספר הערבים והערביות המועסקים.ות בהיי-טק ובמספר החברות בענף שמעסיקות אותם.ן. למרות העלייה, שיעור ההעסקה של בני.ות החברה הערבית בענף עדיין עומד על אחוזים בודדים בלבד. יחד עם דואק, ג'לג'ולי תנהל את החלק של צופן ביישום תוכנית החומש הממשלתית, שהקצתה 600 מיליון שקלים לפיתוח ההיי-טק והחדשנות בחברה הערבית. סאמי סעדי, מנכ"ל משותף יוצא בצופן. צילום: איליה מלניקוב פעילות חברתית ענפה ג'לג'ולי מגיעה לצופן מנעמ"ת, שהם היא שימשה כיו"רית הארגון במשולש הדרומי. יש לה ניסיון ניהולי עשיר בארגונים חברתיים, והיא פעילה חברתית כבר יותר מ-30 שנה. בצופן אומרים כי הידע והניסיון של המנכ"לית המשותפת החדשה "יאפשרו לארגון להרחיב את הפעילות החברתית לקהלים ואזורים נוספים, מתוך מטרה להעלות את המודעות לתעשיית היי-טק מגוונת, ולהגדיל את מספר הצעירים והצעירות מהחברה הערבית בענף". לצד תפקידה החדש בצופן, ג'לג'ולי מכהנת כיו"רית שותפה בארגון סיכוי-אופוק, כחברת הנהלה בעמותת איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, וכן כחברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח. בעבר היא שימשה חברת הנהלה במועצה הלאומית לבטיחות בדרכים וכיהנה כיו"רית ועד העובדים בעיריית טירה. היא תושבת טירה, ובוגרת תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני בהצטיינות במנהיגות חינוכית – שניהם מאוניברסיטת בר אילן. אחד המאבקים החברתיים שבו ג'לג'ולי לקחה חלק במרוצת השנים היה שביתת הנשים שהתקיימה ב-2018, במחאה על האלימות כלפי נשים בישראל. היא אף ממייסדות פורום אימהות למען החיים – פורום אימהות שכולות ערביות, שנאבקות בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, והובילה מעגלי שיח והידברות בין ערבים ויהודים. כמו כן, ג'לג'ולי חברה בצוות של מומחים לטובת הטיפול במשבר הקורונה, חברת המועצה הציבורית שמייעצת לפרויקטור הקורונה, חברת צוות המומחים שמייעץ לפרויקטור הקורונה בחברה הערבית, וחברת הוועדה המייעצת אודות היבטים מגדריים לרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. ג'לג'ולי אמרה כי "צופן הוא מהארגונים החשובים בישראל בכל הנוגע למימוש עבודה משותפת של ערבים ויהודים. אני שמה לעצמי למטרה לפעול לשוויון מלא בהעסקת עובדים ועובדות מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק, במטרה ליצור גיוון חברתי ותעסוקתי, שיוביל ליצירתיות ולהצלחה במישורים העסקי והחברתי". דואק ציינה ש-"לפנינו משימות חשובות ביותר, ובראשן יישום תוכנית החומש הממשלתית, ואני סמוכה ובטוחה שג'לג'ולי תסייע בכך". על סעדי היא אמרה שהוא "הוביל את צופן בתקופה שבה הארגון נחל הישגים משמעותיים בפעילותו". A

פערי השכר בין גברים לנשים בחברה הישראלית בכלל, ובהיי-טק בפרט, הם נושא שנמצא על הפרק כבר שנים רבות. הדו"חות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים, שוב ושוב, את הפערים האלה ואת העובדה שהם רחבים, ולמרבה הצער, זה קורה גם בהיי-טק. בצ'ק פוינט, לפחות על פי החברה עצמה, פערי השכר בין המינים עומדים על אחוזים בודדים. דו"ח שענקית האבטחה והסייבר הישראלית הוציאה לפני ימים אחדים, ונכון ל-2021, מעלה כי הפערים האלה עומדים אצלם על שיעור של בין 2% ל-5%. בצ'ק פוינט פילחו, בהתאם לדרישות החוק, את העובדים והעובדות בה ל-35 קבוצות "בעלות מאפיינים דומים של תפקידים, דרג ומחלקות, על מנת לבדוק באופן המדויק ביותר האם קיימים פערי שכר בין נשים וגברים המבצעים עבודה דומה במהותה", נמסר. בחברה מציינים שב-30 מהקבוצות האמורות נצפו פערים של אחוזים בודדים – בין 2% ל-5% בלבד, כאשר ב-18 קבוצות הפערים נטו לטובת הנשים וב-17 – לטובת הגברים. בכל מקרה, במרבית הקבוצות הפער לא עלה על 3%, וניתוח הקבוצות הגדולות העלה שהוא עומד בממוצע על 2%. מצ'ק פוינט נמסר כי הפער המקסימלי עמד על 5.7%. "בבדיקה נוספת שערכנו לבירור הפערים מצאנו כי אלה נבעו מהבדלי ותק, ניסיון או הישגים מקצועיים אישיים. כמו כן, גילינו כי ככל שנשים מתקדמות בתפקידי ניהול בצ'ק פוינט, פערים אלה נוטים לטובתן". יש לציין שבמרבית הקבוצות, השכר הן של הגברים והן של הנשים היה נמוך, ולעתים בשיעורים ניכרים, מהשכר הממוצע לחודש למשרה מלאה במקום העבודה, לפי הפילוח שנבחר.

משרד הבריאות, מערך הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות אישרו היום (ב') תמיכה של 100 מיליון שקלים ב-19 תוכניות להקמת תשתיות מחקר בארגוני בריאות בישראל למשך שלוש שנים, מתוכם 40 מיליון שקלים בשנה הראשונה. המענק יתחלק בין תקציבי משרד הבריאות, מטה ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות.  ארגוני הבריאות שזכו בתמיכה במסלול יוכלו להגיש בשנה הבאה בקשה להמשך מימוש התוכנית, וזאת עד ל-3 שנים. המסלול הייעודי החדש עבור ארגוני הבריאות בישראל מאפשר להם למנף נתונים במטרה לייצר יתרון תחרותי לישראל, ולאפשר לארגוני הבריאות להרחיב באופן משמעותי את מספר שיתופי הפעולה עם חברות וסטרטאפים. במסגרת "הקול הקורא" הוצעו כ-30 תוכניות על ידי ארגוני בריאות ושותפים של התעשייה בישראל, אשר נבחנו והוערכו על ידי ועדת המחקר על פי יכולת היישום והמימוש, פוטנציאל לקידום מערכת הבריאות בישראל והגברת התחרות, היקף ומגוון שיתופי הפעולה, תהליכי העבודה והתוכנית העסקית. מתוכם,  נבחרו 19 תוכניות להקמה של תשתיות פורצות דרך במגוון תחומים: חמישה ארגוני בריאות – תל השומר, הדסה, רמב"ם, אסותא ורבין – יקימו תשתית דיגיטלית לניסויים קליניים. הקמת תשתית מו"פ לדטה ייחודי בתחום הפתולוגיה הדיגיטלית על ידי מעבדת פתו-לאב. המרכז הרפואי אסותא ינגיש סרטוני וידיאו של אנדוסקופיות למו"פ. שיתוף פעולה בין בתי החולים הדסה ושערי צדק וקופת חולים מאוחדת להנגשת מידע משולב של בתי חולים וקהילה למחקר. הקמת סביבת ניסוי לאשפוז חכם בבית החולים ובבית המטופל בבית החולים אסותא אשדוד. שיתוף פעולה ייחודי בין בית החולים מעייני הישועה ו-HIT להנגשת מידע בתחומי בריאות הנפש ומיילדות. בית החולים תל השומר יקים תשתית מו"פ לריצוף גנטי מלא (T2T) בשילוב עם סוגי מידע נוספים. רשת בית בלב תפתח תשתית מו"פ המשלבת מידע ממגוון מוסדות המטפלים באוכלוסייה המבוגרת: דיור מוגן, בתי חולים גריאטריים ושיקום. שורה של ארגונים נוספים ובהם: קופות החולים כללית ולאומית, בתי החולים תל השומר, איכילוב, רמב"ם, סורוקה, וולפסון וחטיבת בתי החולים הממשלתיים מציעים פרויקטים מרשימים של הנגשת דטה ממגוון מקורות ועל גבי סביבות מחקר מתקדמות. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "על מנת לקדם שירותי בריאות חדשניים במערכת הבריאות הישראלית, ולאפשר את התפתחות התעשייה בישראל, יש צורך לייצר שיתופי פעולה יעילים במהירות ובעלויות תחרותיות. מאגרי המידע הקיימים במערכת הבריאות הינם מהטובים בעולם מבחינת היקפם, וההנגשה שלהם לתעשייה תאפשר פרץ של חדשנות ישראלית בתחום ההלת'-טק. יתרה מכך, השותפות בין משרדי הממשלה בקידום ה'קול קורא' הצליחה לרתום ארגוני בריאות ושותפים נוספים רבים, אשר העידו על הצורך הרב במסלול והפוטנציאל לקידום הנושא". אסתי שלי, מנהלת בריאות דיגיטלית, משרד הבריאות: "אתגרי מערכת הבריאות מחייבים אותנו להשקיע בחדשנות, זהו רכיב אסטרטגי הכרחי בכל מדיניות. ישראל שמובילה בחדשנות והייטק היא גם היא בין המדינות המובילות בבריאות דיגיטלית, יש לישראל מערכת בריאות ציבורית חזקה, שנכונה לפתח ולאמץ חדשנות. המסלול החדש שפותח ביחד עם רשות החדשנות וישראל דיגיטלית הוא בשורה משמעותית להמשך השקעה במערכת הבריאות, על מנת לקדם מחקר ופיתוח כדי לתת למטופלים טיפולים ושירותים בחזית החדשנות הרפואית, ובהתאמה לאוכלוסייה הישראלית". אשר דולב, ראש ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי: "בישראל קיימות שתי הזדמנויות יוצאות דופן בתחום הבריאות הדיגיטלית: ראשית – החדשנות של ה-'Start-Up Nation' ואיכות ההון האנושי בישראל, ושנית – הידע, היכולות המחקריות, והמידע הקיימים במערכת הבריאות בישראל. המסלול החדש יחזק את השילוב בין יתרונות אלו, ויסייע למגוון החברות הישראליות, היזמים והחוקרים בתחום, לבצע שיתופי פעולה עם ארגוני הבריאות בישראל, וכך להכניס חדשנות למערכת הבריאות בישראל.