"אני לא רואה סכנה גדולה לדמוקרטיה הישראלית בפעילות הסייבר שקשורה לבחירות. אני לא רואה חשש משמעותי לשיבוש של ההצבעה, שאמנם מבוצעת ידנית, אבל בתהליך שמערב מערכות ממוחשבות. עם זאת, ניסיונות ההשפעה על דעת הקהל היו, קורות ויימשכו, וצריך להיות על המשמר", כך אמר היום (ה') גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. ככלל, אמר שויד, "העולם עובר סופה של מתקפות סייבר. חלה עלייה של 28% במספר מתקפות הסייבר משנה לשנה, והן עולות ברמת התפעול שלהן. בישראל, הנתון עומד על 31%. הנתון העולמי של מספר המתקפות לשבוע פר ארגון עומד על 1,100 ובארץ הוא עומד על 1,400. גם מתקפות הכופרה עולות – ברמה הגלובלית, 1 מ-63 ארגונים נפגע ממתקפת כופרה, ובישראל הנתון עומד על 1 מ-45. הסקטורים הכי נפגעים אצלנו הם החינוך, התקשורת והממשלתי. יש לא מעט מתקפות עם מוטיבציות פוליטיות ויש מתקפות איראניות שמנסות לשבש את החיים. התשובה לזה היא ארכיטקטורת אינפיניטי, שהיא היחידה בשוק שיכולה לבלום את המתקפות האלה". "המשבר פחות משפיע על עולם הסייבר" שויד התייחס למשבר הכלכלי העולמי ואמר כי הוא משפיע על עולם הסייבר פחות מאשר על תחומים אחרים בהיי-טק ובמשק בכלל. לעומת זאת, ציין, "בעולם ה-IT יש השקעות מטורפות והרבה טכנולוגיות, שהשוק לא יכול להכיל עד כדי כך. זה יצטרך לעבור תיקון. יש גם את אתגרי שרשרת האספקה ואת הגידול בזמן הקורונה, שהביאו לכך שהרבה חברות קנו מלאים גדולים וזה נרגע. ייקח כמה רבעונים כדי להוריד את רמות המלאי ולחזור לרכישות ברמות שהתרגלנו אליהן". הוא הוסיף ש-"השוויים של החברות (שזינקו בשנים האחרונות – י"ה) נהיים קצת יותר רציונאליים, אבל זה לא הגיע לממדים 'נורמליים'. השאלה היא כמה החברות האלה בריאות. יותר מדי חברות גייסו יותר מדי כסף ובנו מנגנון מאוד מנופח. נשאלת השאלה האם אפשר להבריא אותן, זה לא תמיד נכון. אני רואה לא מעט חברות שקשה לראות איך מביאים אותן מחברה שמשקיעה הרבה כסף לחברה שמחזירה את ההשקעה. רוב החברות שאנחנו קונים לא רווחיות ואנחנו מביאים אותן להיות כאלה". תוצאות עסקיות טובות חברת אבטחת המידע הישראלית פרסמה היום את דו"חות הרבעון השלישי, שמראים על עלייה בהכנסות ועל יציבות ברווח הנקי. על פי הדו"חות הכספיים, ההכנסות הרבעוניות שלה עלו ב-8% ל-578 מיליון דולר – מעל לתחזיות – והרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי, לאחר שירד מ-187 מיליון דולר ל-184 מיליון. לעומת זאת, הרווח למניה רשם עלייה של שבעה סנט ועמד על 1.48 דולר. הרווח למניה לפי חישוב Non-GAAP עקף את התחזיות של החברה והגיע ל-1.77 דולר. חלוקה לסעיפים מעלה כי ההכנסות ממכירות מוצרים ורישיונות גדלו בכ-6% ל-132 מיליון דולר וההכנסות ממנויים למוצרי האבטחה שלה עלו ב-13% ל-215.5 מיליון. ההכנסות מעדכוני תוכנה רשמו גידול זעיר ועמדו על 230 מיליון דולר. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה של קרוב ל-50 מיליון דולר ל-356.3 מיליון והרווח התפעולי רשם ירידה קלה, של כשלושה מיליון דולר, ל-221.3 מיליון. אחת הסיבות העיקריות לעלייה בהוצאות התפעוליות היא הגידול בכוח האדם של צ'ק פוינט, בניגוד לחברות רבות אחרות. החברה אף ביצעה ברבעון רכישת מניות בחזרה של 327 מיליון דולר. שויד התגאה בכך ש-"מעולם לא עשינו גל פיטורים המוני, ואני מתגאה בזה". מנכ"ל צ'ק פוינט כינה את התוצאות "חזקות" ואמר שהן "משקפות את הביצועים המוצקים שלנו. ההכנסות עומדות בקצה הגבוה של התחזיות שלנו והרווח למניה Non-GAAP עלה על התחזיות".

כשנה לאחר הקמתו, הודיע הסטארט-אפ הישראלי ויילנס סקיוריטי (Valence Security) על גיוס של 25 מיליון דולר בסבב A, בהובלת קרן M12 של מיקרוסופט ובהשתתפות YL Ventures, שהובילה את סבב הסיד בחברה, וכן משקיעים נוספים כגון Porsche Ventures, Akamai Technologies, Alumni Ventures ומייקל פיי, מנכ"ל Island ונשיא סימננטק לשעבר. הסבב מביא את סך גיוסי החברה ל-32 מיליון דולר. הפתרון של ויילנס מאפשר לארגונים לאזן בין צרכים עסקיים לבין צרכי אבטחת מידע בהגנה על אפליקציות ה-SaaS שבהן עובדי הארגון משתמשים. על ידי שימוש באוטומציה ושילוב כלל עובדי החברה בתהליכי הטיפול באיומים, ויילנס מסייעת לצוותי האבטחה לזהות, לתעדף ולתקן את איומי ה-SaaS תוך צמצום משמעותי של רמות הסיכון. כרוכות בסיכוני אבטחה. אפליקציות SaaS. צילום: אילוסטרציה. BigStock סיכון אבטחת מידע משמעותי באפליקציות ה-SaaS  השימוש באפליקציות SaaS הולך וגובר בשנים האחרונות לנוכח תרומתן ליעילות, חדשנות, חסכון בהוצאות וצמיחה עבור ארגונים. יחד עם זאת, במגמה זו גלום סיכון אבטחת מידע משמעותי, שכן עובדים מאמצים אפליקציות SaaS באופן עצמאי, תוך יצירת רשת נרחבת של אפליקציות המחוברות ביניהן באינטגרציות לא מפוקחות, זהויות לא מנוהלות, ושיתוף דטה עם גורמים מחוץ לארגון, ללא כל בקרה של צוותי הסקיוריטי בארגון. שימוש לא מאובטח באפליקציות אלו, התחברות עם 'זהויות צל', שיתוף מידע בצורה לא מבוקרת והגדרה שגויה של אינטגרציות צד ג' מסייעים לתוקפים ומגדילים משמעותית את הסיכון לתקיפות של גורמים זדוניים. ואכן, תוקפים זיהו את הקלות היחסית והרווחיות הטמונה בחדירה לארגונים באמצעות אפליקציות ה-SaaS שלהם, ובשנתיים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בתקיפות על אפליקציות כמו Okta Google ו-GitHub. הפתרונות הקיימים לאבטחת אפליקציות SaaS לא מספקים לצוותי הסקיוריטי תמונה מלאה של כלל האיומים, הנדרשת להם על מנת להעריך את הסיכונים, לתעדף את הטיפול בהם ולהגיב בהתאם. בנוסף, כלים אלו אינם משלבים את הגורמים העסקיים בחברה בתהליכי התיקון ובכך מותירים את צוותי הסקיוריטי מאחור, ללא הבנה של הצורך העסקי בשימוש באפליקציות שונות וללא יכולת לאפשר לחברה לאמץ פתרונות חדשניים בצורה בטוחה. ויילנס זיהתה את הצורך בשינוי תפישה בכל הנוגע לזיהוי, תיאום וטיפול באיומים, ללא פגיעה בפעילות העסקית של החברה. הפתרון של ויילנס עושה שימוש באוטומציה על מנת לזהות ולתעדף איומים, לרתום את כלל הצוותים הרלוונטיים בחברה לתהליכי התיקון ולאכוף מדיניות אבטחה אחידה תוך הגנה על אפליקציות SaaS קריטיות, כגון Salesforce, Google Workspace, Microsoft 365 ו-Slack. פתרון מהפכני זה מאפשר לצוותי הסקיוריטי לוודא שכל אפליקציות ה-SaaS שבשימוש הארגון תואמות את מדיניות אבטחת המידע הפנימית שלו, וכן עומדות בסטנדרטים ובתקנות הקיימים בתעשייה – זאת, מבלי להגביל או להאט את אימוץ אפליקציות ה-SaaS בארגון. צוות ויילנס סקיוריטי. צילום: רועי שור הגיוס יסייע להכפיל את צוות העובדים בישראל סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לחברה להרחיב באופן משמעותי את יכולות המחקר והפיתוח שלה, להאיץ את פעילויות ה-Go-to-Market שלה בשוק האמריקני, על ידי הגדלת תחום השיווק והמכירות, וכן להכפיל את צוות העובדים בישראל, העוסק בפיתוח המוצר מ-25 ל-50. "ויילנס הוקמה מתוך הבנה שאבטחת רשת ה-SaaS הארגונית מחייבת תיאום מלא בין מערך הסקיוריטי של הארגון לצרכי הארגון כולו. הניתוק בין צוותי הסקיוריטי לצוותים העסקיים הוביל לפגיעה משמעותית בחוסן של ארגונים וביכולת של צוותי הסקיוריטי להגן על נכסים באופן ראוי," אמר יוני שוחט, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-ויילנס. "מצאנו את הדרך המשולבת והמתואמת לתמוך בשימוש באפליקציות SaaS על מנת לעודד יעילות, חדשנות והישגים עסקיים, מבלי לחשוף את הארגון לסיכונים. לקוחות החברה מעידים על הערך המשמעותי שהם מקבלים מהפלטפורמה של ויילנס, וישנו ביקוש הולך וגובר לפתרון שלנו ורצון לפתור יותר סיכונים בעזרת הפלטפורמה". "תחום ה-SaaS הפך לסקטור הגדול ביותר בשוק הענן וחברות גדולות עושות שימוש יומיומי בכ-300 אפליקציות. נפח השימוש הזה מהווה מכפיל כוח עסקי, אך מציב אתגרים לא פשוטים בתחום הסקיוריטי", אמר ג'ון ברנן, שותף בכיר ב-YL Ventures, אשר משקיעה ב-ויילנס משלב הסיד. "הצוות של החברה הבין מהרגע הראשון את החשיבות של רתימת הארגון כולו לאבטחת השימוש באפליקציות SaaS, תוך העצמת צוותי הסקיוריטי והורדת הסיכון באופן משמעותי. זאת, על ידי שימוש באוטומציה, כדי לפשט ולייעל את תהליכי הטיפול באיומים. הצמיחה של החברה בזמן מהיר כל כך מעידה על ייחודיות המוצר שפיתחה ועל הצורך האקוטי שיש בשוק לפתרון SaaS סקיוריטי הוליסטי שכזה". "זיהינו עלייה באיומים על שרשרת האספקה ב-SaaS וחיפשנו חברה בעלת גישה חדשנית בתחום זה", אמר מוני חסיד, מנהל בכיר ומוביל אזור EMEA בקרן M12 של מיקרוסופט. "התרשמנו מהיכולות של ויילנס לזהות איומים באפליקציות SaaS, לערב את המשתמשים עצמם על מנת להבין את ההקשר העסקי ולבצע פעולות להפחתת סיכונים בשיתוף פעולה מלא, מתוך הבנת החשיבות והצורך. ויילנס מסייעת לארגונים להתמודד לא רק עם סיכוני שרשרת האספקה ב-SaaS, אלא גם לטפל בבעיות אוקטיות אחרות, כגון הגדרות שגויות, סיכוני דטה ואבטחת זהויות".

יזם הטק הבלתי נלאה אילון מאסק פרסם אתמול (ד') ציוץ שכלל סרטון המתעד אותו נכנס עם כיור בידיו ללובי המטה של טוויטר בסן פרנסיסקו, ארצות הברית. ולא, מאסק לא עסוק ביוזמה חדשה הקשורה למוצרים סניטריים. הסיבה להגעה עם הכיור למשרדי החברה שהוא עתיד לסיים את רכישתה ב-44 מיליארד דולר בסוף השבוע הקרוב היא אחרת.  בציוץ השתמש מאסק בביטוי 'Let that sink in' (שפירושו המילולי הוא 'תנו לזה לשקוע') כשלמילה לשקוע (sink) יש משמעות נוספת באנגלית והיא – לקלוט. במילים אחרות מאסק, מטריל כהרגלו, הגיע כדי לעורר פרובוקציה בקרב עובדי הרשת החברתית המצייצת, משתמשיה והעולם כולו, כשהוא מעביר לכולם את המסר: 'תתחילו לקלוט שאני כאן הבוס'. Entering Twitter HQ – let that sink in! pic.twitter.com/D68z4K2wq7 — Elon Musk (@elonmusk) October 26, 2022 מי הבוס? Chief Twit עד למועד כתיבת שורות אלו צבר הציוץ 24.3 מיליון צפיות, 867 אלף לייקים ו-155.4 אלף שיתופים, והמספרים ממשיכים לעלות בקצב. מאסק גם שינה את תיאורו בפרופיל שלו, וכתב רק שהוא 'Chief Twit' – הבוס של טוויטר. לפי CNN, מאסק אמור לקבל רשמית בעלות על פלטפורמת המדיה החברתית עד מחר, אבל עם מאסק כדאי לזכור ששום דבר לא סופי לפני שהוא סופי. כזכור, לעסקה נלוותה דרמה גדולה שסוקרה באינספור כתבות בכל רחבי העולם – בתחילה, באפריל, כשהתבשרנו על הצעת הרכישה, רעש וגעש העולם על עצם הרעיון שמאסק יהפוך לבעלי הרשת החברתית המצייצת. בהמשך עסקו כולם בסכום העתק שהמולטי-מיליארדר והאדם בעל התואר 'האיש העשיר בתבל' הציע לשלם בעבור הפלטפורמה, על אף שהיא אינה הרשת החברתית המצליחה ביותר כיום. מאסק רכש את החברה במחיר של 54.2 דולר למניה, שהיה גבוה משוויה האמיתית והריאלי. אחר כך הגיעה ההתעסקות בשינויים שמאסק עומד להטיל על הפלטפורמה, שעיקרם הסרת כמה שיותר מהצנזורה של תכנים וניטורם, ובכך, לפחות לפי מאסק – אפשור זכות הציוץ "לכולם". אנשי ימין ברחבי העולם ששו על השינויים הקרובים, שענו לטענותיהם בדבר השתקה מכוונת, והשמחה הגיעה לשיאה כשמאסק ציין כי בכוונתו להחזיר את דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב לשעבר, לשירות שממנו סולק בינואר עקב חשש כי הוא הגורם המלבה מאחורי התפרעות אוהדיו בגבעת הקפיטול עם היבחרו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא. אבל, די מהר אחרי שהעסקה סוכמה, באמצע מאי, מאסק הקפיא אותה, משום שסבר כי טוויטר חייבת להציג בפניו ראיות לטענתה שרק פחות מ-5% ממשתמשיה הם חשבונות בוט מזויפים. מאסק גרס כי מדובר בפועל בנתון שקרוב יותר ל-20-25%. בהתאמה, מאסק חשב כי המחיר שסוכם מול – גבוה מדי. למעשה, לדעת מנכ"ל טסלה, טוויטר לא עמדה בהצהרותיה באופן משפטי כשדיווחה על מספר חשבונות בוט קטן בהרבה מזה שפעיל אצלה הלכה למעשה אפילו ל-SEC. מכיוון שהחברה לא קיבלה את ההצעה להפחית את מחירה, ודבקה בהצהרותיה בנוגע לנפח המשתמשים המזויפים, מאסק ביטל את העסקה כליל. אלא שאז טוויטר תבעה אותו. והוא תבע אותה בחזרה. ייצרה אינספור כותרות. עסקת טוויטר-מאסק. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: ויקימדיה ו-BigStock (בהתאמה) מיותר לציין כמעט, אך בדרך היו עוד ועוד תפניות וטלטלות, כולל עדויות פנימיות של חושף שחיתויות מטוויטר שסיפרו על ניהול, איך לומר, לא ממש תקין שלה. ואולם לבסוף – מאסק התהפך בבת אחת בתחילת אוקטובר והחליט להוציא בכל זאת לפועל, בתנאים המקוריים שסוכמו בין הצדדים, את רכישת טוויטר והפיכתה לפרטית. יצוין כי מאסק כבר הבטיח שלל תמורות ושינויים בחברה – ובעיקר איים כי יפטר 75% מעובדיה, עניין שגרר חרדה וזעם בקרב כ-20,000 מועסקי החברה שטענו נגדו במכתב שניסחו וטרם נשלח כי מהלך כזה יביא ל"פגיעה בשיח הציבורי". העסקה עתידה להיות מסוכמת, כאמור, מחר ומאסק, כדרכו, מקניט ומעורר מהומות שהפעם התבטאו בכיור שהוכנס על ידו למטה החברה. מה ילד העתיד? למאסק פתרונים. מה שבטוח, לא יהיה משעמם לעולם במקום שבו מאסק הופך לבוס.

משתמשי שירותי גוגל הידועים בשם 'גוגל וורקספייס' (Google Workspace) בגרסתם האישית קיבלו באחרונה מהענקית ממאונטיין וויו בשורות טובות – החברה החליטה להגדיל משמעותית את נפח האחסון בחבילת היישומים הארגוניים שלה, בטענה שהמהלך נועד לספק יתרונות נוספים למיקרו-יזמים. גוגל תלתה את השינוי בכך שהוא נועד לאפשר ליזמים קטנים לשמור, לערוך ולשתף הרבה יותר מסמכים, פרויקטים וקבצים נוספים החשובים לעסק שלהם. לפיכך ענקית החיפוש הודיעה השבוע שהיא מגדילה את קיבולת האחסון בענן של הוורקספייס האישי (Workspace Individual) מ-15 ג'יגה בייט ל-1 טרה בייט – מבלי לשנות את המחיר האישי שעומד על 9.99 דולר לחודש. לפני הדיווחים בתקשורת העולמית, למנויים לפלטפורמה היו, כאמור, רק ​​15 ג'יגה בייט של אחסון זמין בענן של גוגל, וזו למעשה אותה הקיבולת המוצעת בחשבונות חינמיים ואישיים. כעת המצב ישתנה. לעשות יותר עם ההיצע הקיים "מאז השקת Google Workspace Individual בשנה שעברה, ראינו לקוחות מרחבי העולם מגדילים את העסקים שלהם, מתחברים ללקוחות שלהם בדרכים משמעותיות יותר, משתפים פעולה עם שותפים, מתארגנים ונראים מקצועיים יותר", פתחה גוגל את גוגל עדכנה גם על שינויים נוספים בשירות, כאמור. בין היתר החברה הרחיבה וסיפרה כי למצב בג'ימייל, אשר השיקה בעבר ומאפשר לשלוח אימייל בקלות לנמענים רבים, כולל ניוזלטרים, ניתן כעת להוסיף "תגי מיזוג דואר", כך שכל נמען יקבל אימייל ייחודי שכמו שנעשה באופן אינדיבידואלי רק עבורו. וכן שמעתה, כברירת מחדל, יתווסף להודעות הדוא"ל בשליחה המרובה גם קישור לביטול הרשמה. עוד סיפרה החברה כי השיקה את Google Workspace Individual מעכשיו גם במספר מדינות ואזורים חדשים: הפיליפינים, וייטנאם, אינדונזיה, מלזיה, טייוואן, תאילנד, הולנד, פורטוגל, בלגיה, פינלנד, יוון וארגנטינה. מדינות חדשות אלו מצטרפות לרשימה הולכת וגדלה של מקומות שבהם בעלי עסקים יכולים להירשם לשירות, כולל ארה"ב, קנדה, מקסיקו, ברזיל, יפן, אוסטרליה ושש מדינות ברחבי אירופה. לצערנו – בישראל שירות וורקספייס האישי עדיין לא זמין.

אחת האמירות השיווקיות החזקות ביותר בשנתיים האחרונות היא צירוף המילים "מחשב ליוצרי תוכן". בהרבה מאוד מקרים זה פשוט אומר מחשב חזק, אם תרצו אפילו תחנת עבודה. בחלק ניכר מהם, מדובר במחשב שמתאים למשחקים המודרניים ומבוסס על כרטיס מסך מודרני ורב עוצמה שמתאים גם ליוצרי תוכן. המקרה של ProArt Studiobook 16 OLED מבית אסוס שונה. אי אפשר לטעות שמדובר במחשב שאכן מיועד ליוצרי תוכן, ולא מאחר שהשם שלו כולל את מילות הקוד ההכרחיות. זה מאחר שברגע שמרימים את המכסה שלו מגלים חוגה משמאל למשטח השליטה הגדול למדי – חוגה שמכונה, איך לא, ASUS Dial. החוגה הזו משמשת כדי לבחור במהירות אפשרויות בתפריטים השונים, ומיועדת בעיקר לשימוש עם תוכנות יצירת התוכן של אדובי שמוכרות היטב – אם כי כמובן לא בלעדיות – במגזר השוק המסוים הזה. החוגה מגיבה בקלות לסיבובים, ובכל עת שמזיזים אותה מופיעה חוגה תואמת על מסך המחשב שמריץ את Windows 11 Pro. האפשרויות ברורות לעין, ועל אף שבהתחלה זה נראה קצת לא טבעי, ברגע שמתרגלים ומגדירים נכון את האפשרויות ניתן לעבור לשימוש בעכבר ובגלגלת בלבד, כמעט בלי לגעת במקלדת, אלא לצורך הקלדת טקסטים בעת הצורך. יש לציין שאסוס הזיזה את המקלדת במחשב החדש קצת למעלה, והיא רחוקה יחסית ממשטח השליטה, שבחלקו התחתון יש שלושה כפתורים פיזיים – עוד היבט די יוצא דופן מול ניידים "רגילים". אולם, המקלדת נוחה לשימוש והמקשים יורדים היטב, כך שההרגשה טובה וקל להתרגל די מהר להקלדה זריזה. את ההגדרות של החוגה מגדירים באמצעות ProArt Creator Hub – יישום השליטה המובנה של אסוס עצמה, שלא רק מאפשר לבדוק את מצב המערכת אלא גם להגדיר הגדרות שונות, כולל יצירת קבוצות עבודה שמכילות אפליקציות שאותן מפעילים בלחיצת כפתור בבת אחת, לפי הצורך. כאמור, אפשר גם להגדיר את החוגה לאפליקציות שונות, עם הגדרות רבות שמוכנות למוצרים של אדובי, אבל גם לשולחן העבודה הרגיל. לברירת המחדל של שינוי בהירות ועוצמת הקול הוספתי בקלות מעבר בין שולחנות וירטואליים ומעבר בין אפליקציות פתוחות. מסך OLED מרהיב, איכותי ואפילו חווייתי כיאה למחשב שמיועד ליוצרי תוכן מצויד ProArt Studiobook 16 OLED, כפי ששמו רומז, במסך OLED מרהיב, איכותי ואפילו חווייתי, בגודל של 16 אינץ'. הוא מציע רזולוציית 4K, שזה כמעט דבר מחויב עבור יוצרי תוכן מודרני, ויש לו יחס היבט של 16:10. המחשב מציע בהירות של 500 ניט ותמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3, והוא מגיע מכויל היישר מהמפעל, עם רמת דיוק של Delta-E < 2. בתוכנית השליטה אפשר להגדיר פרופילים אחרים של צבע למטלות שונות. הדגם שהגיע לבדיקה, H5600Q, מבוסס על מעבדיה של AMD. מבין האפשרויות השונות, המחשב המסוים הזה צויד בחזק ביותר האפשרי – Ryzen 9 5900HX, שהוא מעבד שמונה ליבות פיזיות, שתומך בעבודה בריבוי נימים, או 16 ליבות לוגיות, במהירות בסיסית של 3.3 גיגה-הרץ ובמהירות מרבית של 4.6 גיגה-הרץ. הביצועים היו בהתאם: גבוהים ויפים בכל בדיקה, אם כי נמוכים לעומת הביצועים של מחשבים המבוססים על המתחרים התואמים ברמה של אינטל מהדור ה-12. כיאה למחשב ליוצרים, שזקוקים לעוצמה גרפית רבה, הוא מגיע גם עם GeForce RTX 3070 Max-Q עם 8 גיגה-בייט זיכרון GDDR6. יחד עם זיכרון RAM מסוג DDR4-3200 בנפח של 32 גיגה-בייט (אפשר להרחיב עד 64 גיגה-בייט) ועם מערך אחסון ב-RAID, המבוסס על שני כרטיסי SSD M.2 NVMe בנפח של 1 טרה-בייט האחד, מדובר במחשב שמציע עוצמה מבין החזקות שניתן למצוא כרגע בשוק, עד שיתחילו מתישהו ב-2023 להגיע ניידים עם המעבדים החדשים של אינטל או AMD. הוא גם עושה את זה בלי להתחמם יותר מדי. מהצד השני עם זאת, יש ב-ProArt Studiobook 16 OLED שני דברים – האחד בלתי נמנע והשני קצת מאכזב, שגם אליהם צריך לשים לב. הדבר הראשון הוא המשקל היחסית כבד, במיוחד לדור שלא ידע את מחשבי ה-4 וה-5 ק"ג. המשקל של המחשב החדש עומד על 2.4 ק"ג. הוא לא מחשב שמניידים בהתמדה ממקום למקום, במיוחד אם אין צורך – ולא רק בגלל המשקל. על אף שהוא מצויד בסוללה יחסית גדולה, 90WHr, הוא לא יכול להחזיק מעמד יותר מדי שעות, בטח שלא יום שלם – בגלל הצריכה הגבוהה של מסך ה-4K וכרטיס המסך החזק, גם אם הוא בגרסה "חסכנית". לא סתם מלווה את המחשב מטען ענק שמספק 240 וואט – יש מקרי שימוש, כמו כיול הצבעים של המסך, שבלעדיו זה לא הולך. הדבר השני הוא המחיר הגבוה, באופן כמעט טבעי לתצורה הגבוהה ולייחודיות שלו. הוא עולה 11,600 שקלים בתצורה שאליה הוא הגיע לבדיקה. זה אולי יקר, אבל מי שפרנסתו ביצירת תוכן, במיוחד אם הוא משתמש גם כך בתוכנות של אדובי – כדאי שיכניס ProArt Studiobook 16 OLED לרשימת הבדיקה שלו. צבי קצבורג  

הבכורה של המסחר במניות מובילאיי בבורסת נאסד"ק התרחשה אתמול (ד'), והמשקיעים קיבלו את המניה בהתלהבות. בתום המסחר היומי המניה עלתה ב-37.95%, ל-28.97 דולר. הדבר מהווה עלייה של 7.97 דולר ממחיר ההנפקה שעמד על 21 דולר למניה, ושנקבע שלשום. האירועים של יום המסחר הראשון הם דרמטיים גם בהיבט של שווי החברה – עם ההנפקה שווי השוק של מובילאיי נקבע על 16.7 מיליארד דולר, אך אחרי העלייה של אתמול שווי השוק של החברה קפץ ל-23.07 מיליארד דולר. כידוע, מובילאיי – חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגית נהיגה אוטונומית וייצור ומערכות סיוע מתקדמות לנהג, המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה, שבבי מחשב, ותוכנה – נוסדה ב-2014 על ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, ושלוש שנים מאוחר יותר נרכשה על ידי אינטל באחד האקזיטים הגדולים של חברה ישראלית – תמורת 15.3 מיליארד דולר. מניות מובילאיי התחילו להיסחר בבורסת בשנת 2015, אך כאמור, אחרי שהחברה נרכשה על ידי אינטל היא הפכה לחברה בת של אינטל וחברת האם מחקה אותה מהמסחר. עכשיו, בגלל סיבות פיננסיות, אינטל החליטה להנפיק אותה מחדש, ולמרות שהיו חששות שבגלל מצב השוק תהיה זו הנפקה בעייתית – התוצאות הן מעבר לציפיות האופטימיות ביותר.

550 חניכי תוכנית ניצנים מכיתות י'-י"ב במחוז דרום שהתכנסו לאירוע פתיחת השנה של תוכנית ההכשרה שלהם, לצד בכירים רבים, זכו לביקורו של הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, שהגיע לברך את הצעירים והצעירות שמתחילים את תהליך ההכשה והשילוב ביחידות העילית הטכנולוגיות של אגף התקשוב וההגנה בסייבר ובצה"ל. ניצנים הינה תכנית של עמותת בנתיבי אודי, בשותפות אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אכ"א, מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה, ומשרד החינוך – שמטרתה לאתר ולהכשיר בני נוער בעלי פוטנציאל ואוריינטציה טכנולוגית בתחום התוכנה והסייבר מהנגב ומהגליל. התוכנית הוקמה לזכרו של סגן אודי אלגרבלי ז"ל, קצין קשר בחטיבת הצנחנים, שנפל בקרב בלבנון. התוכנית הינה תכנית מטכ"לית רחבה ומשנה מציאות ללימודי תוכנה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, ונועדה לשרת את העמידה ביעד המטכ"לי להכפלת ייצוג תושבי הנגב והגליל בגיוס לצבא למקצועות הטכנולוגיים (30% ייצוג מהפריפריה). הקמת התוכנית משתלבת עם המהלך הלאומי של מעבר צה"ל דרומה, ויעדיה להגדלת הייצוג של אוכלוסיית הדרום  ביחידות הטכנולוגיות העוברות דרומה. ייחודיות התוכנית הינה בפריסתה הרחבה, המאפשרת קבוצה יישובית והנגשת הכשרות טכנולוגיות איכותיות, המשלבות ידע מקצועי, מיומנויות ופיתוח אישי, הנדרשים להצלחה בהשתלבות בעתודה הטכנולוגית וביחידות הטכנולוגיות המובילות באגף התקשוב וההגנה בסייבר ובצה"ל. רצף ההכשרה שמובילה העמותה מתחיל מחטיבות הביניים בתוכנית ניצנים ג'וניור, שבמסגרתה חיילים וקצינים של יחידת בסמ"ח מסלול אלפא באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל פועלים בתוך בתי הספר ומקיימים תוכנית מתרימה ללימודי תוכנה מקצועיים. פעילות החשיפה של חיילי יחידת בסמ״ח-אלפא בשש השנים האחרונות בתוך בתי הספר הביאה למאות תלמידים ותלמידות מהפריפריה לבחור בעתיד טכנולוגי ולהשתלב בתיכון בתוכנית המצוינות ניצנים. ליבת ההכשרה של  תכנית ניצנים מתקיימת בכיתות י'-י"ב, ובה מושם דגש על מיומנויות של כתיבה וקריאה של קוד, פיתוח יכולות לוגיות וחשיבה לצד ערכים ומנהיגות.

בשנים האחרונות מהפכת ה-AI היא כבר לא מהפכה אלא עובדה מוגמרת, שגרמה למאות יישומים לזנוח את השיטות הקודמות בעיבוד תמונה, קול ועוד, ולעבור כאחד למימוש באמצעות רשתות AI. המעבר הזה פתח עולם חדש של יכולות, שהיו בגדר דמיון לפני כמה שנים והיום, דרך התשתיות הקיימות לאימון ופריסה של רשתות במגוון רחב של יישומי קצה, מביא יכולות שמשתמשים לא היו מסוגלים לדמיין לפני 5-6 שנים. ככל שעולים בדרישה ליעילות אנרגטית, והצורך לחיי סוללה יותר ארוכים במכשירי IoT גדל, הרשתות צריכות לרוץ בהרבה פחות הספק, תוך שמירה על הדיוק המקורי שלהן. דרישות אלו מחייבות מעבר למשקלים בגודל 4 ביט ומטה המחיר של אותן יכולות הוא שימוש בכוח חישוב, והרבה ממנו, על מנת לקבל את התוצאות האלו. אפשר להשוות את השוני למעבר מירי ברובה צלפים לתותח בשביל לפגוע במטרה קטנה, שכנראה גם ישיג את המטרה אבל בהרבה יותר צריכת אנרגיה. לאורך השנים האחרונות מאיצי חומרה בשבבים של מכשירי הקצה הם הדרך היעילה ביותר להריץ את רשתות ה-AI, וחברות כמו אפל, סמסונג, קוואלקום ו-וואווי (Huawei) מקדישות חלק נכבד משטח הסיליקון של שבבי המובייל שלהן להרצה יעילה של AI. הדרישות הכבדות של רשתות AI נובעות בעיקר מגודל המודל ומכמות החישוב הרבה על מנת לקבל תוצאה. מימושי החומרה בשבבים כוללים אמצעים שונים לשיפור צריכת ההספק ויעילות החישוב, כמו ייצוג משקלי הרשת בפחות ביטים ואיפוס חלק מהמשקלים על מנת לדלג על החישוב שלהם. שיטות אלו דרשו התאמה מסוימת של הרשת, על מנת לא לפגוע בדיוק התוצאה, אבל לא שינו באופן מהותי את אופן האימון של הרשת. היום הייצוג הנפוץ ביותר למשקלי רשת הוא 8 ביט, וכמעט כל מאיצי החומרה תומכים בייצוג זה. על מנת לאפשר ייצוג ב-8 ביט ברוב המקרים לא נדרש אימון מחדש של הרשת, אלא פעולת כיול יותר פשוטה למימוש. ככל שעולים בדרישה ליעילות אנרגטית, והצורך לחיי סוללה יותר ארוכים במכשירי IoT גדל, הרשתות צריכות לרוץ בהרבה פחות הספק, תוך שמירה על הדיוק המקורי שלהן. דרישות אלו מחייבות מעבר למשקלים בגודל 4 ביט ומטה. רשת AI. אילוסטרציה. צילום: BigStock רשתות 1 ביט – פחות אנרגיה אבל גם פגיעה בדיוק יש היום עבודות מבטיחות שמצליחות להוריד את משקלי הרשת לביט אחד – דבר שמשפר פי שמונה גם את שטח האחסון הנדרש וגם משפר משמעותית את צריכת ההספק בחישוב. שיטות אלו עדיין סובלות מירידה משמעותית בדיוק. על מנת לגשר את הפערים בין הדיוק של רשתות 8 ביט ליעילות של רשתות 1 ביט נדרש שינוי בפרדיגמת התכנון. גישור על הפער הזה יחייב הוספת סל כלים חדש לתכנון מאיצי החומרה, שיאפשרו יכולות חדשות שמתכנני הרשתות יוכלו להשתמש בהן. שינוי באופן תכנון הרשתות גם יהיה מחוייב המציאות והתכנון יצטרך להיות מודע ליכולות החומרה. אם בעבר תכנון הרשת שאף לדיוק מקסימלי, התכנון העתידי יכוון ליעילות מקסימלית, תוך התחשבות בדרישות הדיוק ודרישות ההספק. הדרך לאזן בין הדרישות הנוגדות האלו תהיה דרך גמישות בבחירת יכולות החומרה בהן תשתמש הרשת. לדוגמה, שימוש ב-8 ביט בשכבות הראשונות, 4 ביט בשכבות העוקבות, ו-1 ביט בשכבות שבהן הירידה בדיוק לא תהיה משמעותית. המודעות ליכולות החומרה ולדרישות המערכת הכוללת תביא את הרצת הרשת על מכשירי הקצה העתידיים לרמת יעילות שהיום קשה להגיע אליה, ותאפשר לנו לקבל מכשירים עם יכולות עיבוד תמונה וקול ברמות דיוק חדשות, שיוכלו לחיות ימים בין טעינה לטעינה. הכותב הוא ארכיטקט מערכת AI ב בחברת טוגה נטוורקס, מרכז המחקר והפיתוח של וואווי בישראל