מיקרוסופט ממשיכה "להפציץ" את המשתמשים בשירותיה בכלים מבוססי הדור הבא של הבינה המלאכותית. בשבוע שעבר (ה') הענקית הציגה הוספה חדשה ומשדרגת לכלי לשימוש במקום העבודה, Microsoft Power Apps, שלדבריה עתידה לשנות את אופי הפיתוח בלואו-קוד או הפיתוח ללא קוד. לחדשות האחרונות הללו יש גם קשר מקומי חזק – פיתוח היכולות הללו, כך נמסר לאנשים ומחשבים, הובל על ידי מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. ענקית התוכנה, כידוע, מושקעת בכ-10 מיליארד דולר ב-OpenAI, שהיא החברה העומדת מאחורי GPT-4 – מודל שפה מתוחכם, הרביעי בסדרת GPT, אשר שוחרר ב-14 במרץ. כעת, כאמור, מיקרוסופט הוסיפה את היכולות המתקדמות הללו לשירות שלה ששמו Power Platform – פלטפורמת פיתוח דלת-קוד, המאפשרת למשתמשים ליצור יישומים עם פקודות טקסט פשוטות באמצעות ChatGPT. החברה בישרה ששורת כלי בינה עסקית ופיתוח אפליקציות בתוך Power Platform – כולל Power Virtual Agent ו-AI Builder – עודכנה עם היכולות החדשות, בעלות הפוטנציאל לייתר את עבודת המקודדים.  למעשה החידוש יספק את העוצמה של AI Copilot הן ליצרני האפליקציות והן למשתמשי הקצה שלהם ב-Power Apps. עם Copilot יכול בעצם כל אחד לבנות אפליקציה, כולל לשלוט בנתונים שמאחוריה, רק על ידי תיאור, בשיחה עם הצ'אטבוט. עוד שירות שהשתדרג ביכולות AI מתקדמות. Microsoft Power Apps. צילום: ShutterStock "ישנה את האופן שבו אנו בונים ומתקשרים עם יישומי תוכנה" החברה עדכנה על החידוש באתרה וציינה כי: "היום, אנו מכריזים על Copilot מבוסס AI של הדור הבא ב-Microsoft Power Apps, אשר ישנה את האופן שבו אנו בונים ומתקשרים עם יישומי תוכנה". במיקרוסופט הבהירו עוד כי עם כוח מודלי השפה הגדולים (LLM – מודלים בסיסיים של למידת מכונה המשתמשים באלגוריתמי למידה עמוקה כדי לעבד ולהבין שפה טבעית, ומאומנים על כמויות אדירות של נתוני טקסט, כדי ללמוד דפוסים ויחסי ישויות בשפה – ג"פ), "אנו מתקדמים לשלב הבא באבולוציה של הפשטת קוד – עוברים מקוד מותאם אישית, ללואו-קוד, ליצירת שפה טבעית שבה האדם והמכונה עובדים זה לצד זה כדי לבנות יישומים יחד". עוד הסבירו בחברה ש-"מפתחים יוכלו לבנות את היישומים העסקיים שלהם פשוט בתוך שיחה בשפה טבעית אינטואיטיבית עם Copilot ב-Power Apps". לפי הבטחותיה של החברה, מעכשיו, עם Copilot ב-Power Apps, כל מתעניין יוכל, לפחות תיאורטית, ליצור בקלות אפליקציה באופן מיידי. מיקרוסופט סיפקה מספר דוגמאות לאפשרויות שנפתחות מעכשיו בפני משתמשים, למשל: ליצור יישום שעות עבודה והוצאות, כדי לאפשר לעובדים להגיש דו"חות דרכו; או לבנות אפליקציה לאוטומציית התהליך הידני של יצירה ואישור חשבוניות לקוחות; או ליצור אפליקציית הצטרפות עובדים, שתדע לאסוף מידע על המועסקים החדשים ולשתף איתם תוכן הדרכה ומודול למידה. ריאן קנינגהם, סמנכ"ל Power Apps, שכתב על החידוש באתר, ציין כי באותו האופן שבו הצ'אטבוט משנה את פיתוח האפליקציות, "הדור הבא של הבינה המלאכותית מחולל גם מהפכה באופן שבו משתמשים מבצעים שאילתות ואינטראקציה עם הנתונים שלהם". לדבריו, "עם בקרת Copilot ב-Power Apps, יצרני אפליקציות יכולים לתת למשתמשים שלהם את היכולת לקבל תובנות אינטליגנטיות לגבי הנתונים באפליקציות שלהם, באמצעות חווית צ'אט ובשיחה. משתמשים יכולים להשתמש בשפה טבעית כדי ליצור שאילתות ולחדד את הניתוח שלהם, הכל בעזרת עוזר AI המוטמע ישירות באפליקציה הפועלת. בין אם משתמש צריך להבין את השינויים במלאי שלו, להעריך את הזמן הממוצע להשלמת משימה, או לחקור איזה מהקמפיינים שלו הניבו הכי הרבה הכנסות, בקרת Copilot מוכנה להאזין, לנתח ולדווח".

מומחי אבטחה של גוגל מזהירים את משתמשי אנדרואיד מפני פגיעויות יום אפס בחלק מערכות השבבים של סמסונג, שעלולות לאפשר לתוקף לחטוף לחלוטין ולשלוט מרחוק במכשיריהם בעזרת מספר הטלפון בלבד. לפי טים וויליס, שעומד בראש צוות החוקרים, בין סוף 2022 לתחילת השנה, Project Zero של גוגל מצא ודיווח על 18 פגיעויות בקושחת המודם הסלולרי Exynos של סמסונג. ארבע מתוך 18 הפגיעויות, ארבע הן פגיעויות יום אפס (שכבר נוצלו) שיכולות לאפשר הפעלת קוד מרחוק מהאינטרנט לתדר הבסיס. הרכיב של תדר הבסיס, או המודם, של מכשיר יש בדרך כלל גישה ברמה נמוכה לכל החומרה, ולכן ניצול באגים בקוד שלו יכול לתת לפורץ שליטה מלאה בטלפון או במכשירים אחרים. הפרטים הטכניים של חורי האבטחה האלה הוסתרו לעת עתה כדי להגן על משתמשים בציוד פגיע. "בדיקות שבוצעו על ידי Project Zero מאשרות שארבע נקודות התורפה הללו מאפשרות לתוקף לסכן מרחוק טלפון ברמת תדר הבסיס ללא אינטראקציה של המשתמש, ודורשות רק שהתוקף יידע את מספר הטלפון של הקורבן", כתב וויליס בפירוט של ליקויי האבטחה. "עם מחקר ופיתוח נוספים, אנו מאמינים שתוקפים מיומנים יוכלו ליצור במהירות ניצול תפעולי כדי לתקוף מכשירים מושפעים בשקט ומרחוק", הוסיף. לאחד מארבעת הבאגים החמורים הללו הוקצה מספר CVE, והוא מזוהה כ-CVE-2023-24033. שלושת האחרים ממתינים למספר זיהוי. יתר 14 הבעיות אינן חמורות כל כך, ודורשות "מפעיל רשת סלולרית זדונית, או תוקף עם גישה מקומית למכשיר", לדברי וויליס. אלה מזוהות כ-CVE-2023-26072, CVE-2023-26073, CVE-2023-26074, CVE-2023-26075, CVE-2023-26076 ועוד תשע נקודות תורפה שטרם הוקצו להם מזהים. המכשירים המושפעים כוללים את אלה המשתמשים בסדרת השבבים של סמסונג: S22, M33, M13, M12, A71, A53, A33, A21s, A13, A12 ו-A04 של סמסונג; מכשירי ויבו ניידים כולל סדרת S16, S15, S6, X70, X60 ו-X30; סדרת המכשירים Pixel 6 ו-Pixel 7 מבית גוגל; וכלי רכב המשתמשים בערכת השבבים Exynos Auto T5123. גוגל פרסמה תיקון עבור באג CVE-2023-24033, המשפיע על מכשירי Pixel בעדכון האבטחה שלה בחודש מרץ. עד שהיצרנים האחרים ישחררו תיקונים, וויליס מציע לכבות את שיחות ה-Wi-Fi ואת VoLTE (ר"ת Voice-over-LTE) כדי להגן מפני ביצוע קוד מרחוק בתדר הבסיס למי שמשתמשים במכשיר פגיע המופעל על ידי השבב של סמסונג. וכמו תמיד, החברה ממליצה לעדכן את הגאדג'טים ברגע שעדכוני התוכנה יהיו זמינים. הצוות של גוגל – ורוב חוקרי האבטחה – מקפידים על הגבלת זמן חשיפה של 90 יום, כלומר לאחר שהם מדווחים על הבאג לספק החומרה או התוכנה, לספק יש 90 יום לתקנם. לאחר מכן, החוקרים חושפים את הפגם לציבור. עם זאת, בכמה מקרים נדירים וקריטיים מאוד, שבהם "התוקפים ירוויחו באופן משמעותי יותר מהמגינים אם תיחשף פגיעות", ציידי הבאגים חורגים מההגבלה ומעכבים את החשיפה, ציין וויליס. זה המקרה עם ארבע פגיעויות יום אפס, המאפשרות גישה מרחוק מהאינטרנט לתדר הבסיס. מתוך 14 הפגיעויות הפחות חמורות שנותרו, Project Zero חשף ארבע שחרגו ממועד 90 הימים. 10 האחרות ישוחררו לציבור אם יגיעו לרף 90 הימים ללא תיקונים, הוסיף וויליס.  

עוד סימנים למשבר בהיי-טק: הביקוש למפתחי תוכנה ירד בחדות בשלושת החודשים האחרונים, כחלק מירידה כוללת בביקוש לעובדים בענף – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף, לפי נתוני שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה בענף המשיך לעלות גם בחודש שעבר, פברואר, ורשם גידול ניכר בעשרת החודשים האחרונים. בין החודשים דצמבר 2022 לפברואר 2023 היו 6,267 משרות פנויות של מפתחי תוכנה. מדובר בירידה של 10% בהשוואה לנתון בתקופה המקבילה לפני כשנה. ככלל, מספר משרות המהנדסים (בלמ"ס מאגדים יחדיו את מהנדסי המחשבים, החשמל, התעשייה והניהול, המכונות ועוד) רשם ירידה של 5% ל-10,112. יצוין כי מספר מפתחי התוכנה החסרים הוא חלק ממספר המהנדסים הכללי. ירידה חדה נרשמה גם בביקוש לטכנאי רשתות ומערכות מחשבים, עם 445 משרות פנויות בלבד בחודשים שנסקרו. מדובר בצניחה של 27%. זהו גם התחום במשק שבו נרשמה הירידה התלולה ביותר בביקוש לעובדים. משרות טכנאי הרשתות ומערכות המחשבים מהווים חלק מאלה של ההנדסאים והטכנאים, שקטנו ב-7% ל-4,308. ככלל, מספר המשרות הפנויות במשק עמד בחודש שעבר על 136,272 – ירידה קלה לעומת 138,444 בינואר. שיעור המשרות הפנויות ירד בשנה האחרונה ב-15% מ-5.05 ל-4.29. התחום המבוקש ביותר בין דצמבר 2022 לפברואר 2023 היה עובדי מכירות, עם ירידה קטנה, של 1%. לאחר מכן עומדים המהנדסים ובמקום השלישי – המלצרים והמוזגים. טכנאי הרשתות ומערכות המחשבים סוגרים את הרשימה. נתוני שירות התעסוקה לחודש פברואר מעידים על חודש עשירי ברציפות של עלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק. הנתון עמד על 8,992 איש ואישה – זינוק של 71% לעומת אפריל 2022, אז הוא עמד על 5,247. יצוין כי בששת החודשים שלפני כן הנתון רשם ירידה של יותר מ-50%. רק 38.3% מדורשי ודורשות העבודה בהיי-טק הן נשים. 82.5% ממחפשי העבודה בענף הם בני 18-50.

"עולם הרישות נדרש לפשטות. הוא חווה שינויים רבים, ויש להטמיע בו מיכון בשכבת התקשורת, ולהוסיף חוכמה לרשת. הבינה המלאכותית בעולם הרישות תביא לפישוט וייעול התפעול של הרשת הארגונית, לצד הבנת חוויית המשתמש ושיפור שלה. כך, תקלות יטופלו בממוצע בפחות מ-90% מהזמן האורך כיום", כך אמר איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר (Juniper Network) ישראל. מלכה דיבר בכנס לקוחות שערך הסניף הישראלי של ענקית התקשורת. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים נערך בשבוע שעבר בתל אביב, בהשתתפות עשרות מלקוחות החברה. "ארגונים", אמר מלכה, "נדרשים לפתרון AI, שמבטיח את חוויית המשתמש ואת השליטה על כל הרשת. ארגון נדרש לשליטה על הרשת לכל אורכה, כדי לדעת על בעיות אבטחה או קישוריות, ומהו השורש הבעיה. אנחנו מציעים אסטרטגיה שכזו, על בסיס פתרון MIST, שג'וניפר רכשה ב-2019. היא פיתחה מנוע AI בשם Marvis. בליבת הפתרון יש מנוע לימוד מכונה מבוסס שפה טבעית, המפשט את ההקמה והתפעול של רשתות באמצעות לימוד רציף שלהן, וביצוע תיקונים אוטומטיים וניהול עצמי של כלל סוגי הרשתות – מנקודת בקרה אחת". לדברי מלכה, "מטרת הבינה המלאכותית היא להפיק יותר ערך מהנתונים. אין מצב שבן אנוש יוכל לטפל בכמות נתונים שכזו בכוחות עצמו – רק מכונות AI יכולות לעשות זאת באופן יעיל ומהיר, עם הפקת תובנות בעלות ערך עסקי". מלכה נתן כדוגמה את השימוש הנרחב בתקשורת שיתופית, "מגמה שנסקה בשל הקורונה. כאשר משתמש בזום חווה חוויה לא טובה בשיחה, יש לנו יכולת להתריע על כך לאנשי ה-IT". מלכה ציין, כי "להגדלת ההיצע שלנו, ערכנו כמה רכישות: ווייט סאנד, המפתחת פתרון בעולם אבטחת המידע לרשתות; 128 Technology– שפועלת בעולם ה-SD WAN; ואת אפסטרה, שהיא חלוצה בתחום רשתות IBN (ר"ת Intent-Based Networking – רישות מונע-כוונה). אפסטרה פיתחה מערכת הפעלה, המאפשרת למנהלי רשת להגדיר, לפרוס, לפקח ולתקף את הרשתות בדטה סנטרים של ארגונים – ובאופן אוטומטי. באמצעות ניתוח מבוסס כוונות, התוכנה מנתחת נתוני טלמטריה ברשת, מאמתת ברציפות את כוונת צוות המחשוב ושולחת התראות בעת בעיות. הפלטפורמה משמשת את הארגונים לאוטומציה של פעולות רישות בדטה סנטר, ומשפרת משמעותית את חווית השימוש שלהם". מלכה סיכם באומרו, כי "בעולם ארגוני האנטרפרייז, ג'וניפר חוותה את הגידול המשמעותי ביותר בפעילותה. בסניף המקומי, הגידול בפעילות הביא להכפלת כוח האדם שלנו בשנה החולפת. ארגונים מבינים ש-AI ומיכון ברמה הרשתית, שבהם היינו חלוצים, מביאים לצמצום התקורות התפעוליות ולשיפור חוויית המשתמש. אנו יוצרים מצב שבו הארגון יתייחס לתקשורת שלו כמשאב היציב ביותר. בשל הכנסת ה-AI לעולם הרישות, נגדיל את היקף הפעילות שלנו גם השנה".

"העולם נדרש לעוד ועוד הנגשה של ממד הסייבר, כולל ההזדמנויות והאיומים הטמונים בו. התחרות שערכנו היא חלק מהחזון שלנו להנגיש את עולם הגנת הסייבר לציבור הרחב, על מנת שהוא יוכל להבין את איומי הסייבר ולהתגונן מפניהם. המשימה שלנו היא להגן על פלטפורמות אזרחיות באותה רמה של הגנת סייבר שיש במערכות צבאיות – אך בלא לעשות בהן שימוש. העולם נדרש לעוד ועוד סייבר חיובי, משמע הגנת סייבר אזרחית ברמה גבוהה", כך אמר דורון אמיר, ממייסדי ומנכ"ל סייטאקה (CyTaka). אמיר התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת "אליפות העולם בסייבר – CyTaka", שנערכה בסוף השבוע האחרון בדובאי. "זה כשנתיים", אמר אמיר, "אנו בעיצומה של פעילות בינלאומית ומקומית, לגיוס אנשי סייבר ומתכנתים מכל העולם – שיעברו הסבה לעבודה בהגנת סייבר. זאת, במסגרת המיזם שלנו, לשנות את מפת הגנת הסייבר העולמית. החזון שלנו הוא לבנות קהילה בת מיליוני מפתחי תוכנה, בעלי יכולות בהגנת סייבר, לתת מענה הולם למתקפות הסייבר ולהביא לקירוב בין היהודים והמוסלמים בעולם". אמיר, יזם מוכר בהיי-טק העולמי, המתמחה בפרויקטים ייחודים בתחומי הסייבר והתוכנה, הקים את סייטאקה, אשר חברה לגופים מדינתיים ובינלאומיים למימוש החזון שלה. החברה מתמקדת בהשקעות ובפיתוח מוצרים טכנולוגיים ייעודיים להגנת סייבר, אבטחת מידע וחדשנות. "אנו מאמינים כי רק דרך ריבוי השקעות בטכנולוגיות, ישראליות ואחרות בעולם, ניתן יהיה לאזן את המאבק בין הטובים והרעים בסייבר, ולהביא פתרונות שיהפכו את העולם למאובטח ולבטוח יותר", אמר אמיר. מקדמים את השלום באמצעות סייבר חיובי לטובת בניית הקהילה הבינלאומית, החברה פועלת בשני מישורים. הראשון הוא האפליקציה CyTaka, מבוססת הבינה המלאכותית, שנועדה לאגד את קהילת המפתחים ואנשי הסייבר הגלובלית ולהעצים את הידע של חבריה בעולמות תוכן אלה. האפליקציה מציגה אתגרי תוכנה וסייבר, והמנגנון שלה מזהה את רמת הידע והקושי של המפתחים בתחום. כך היא מספקת ניתוח ודו"ח בזמן אמת על היכולות והידע של כל מתכנת בתחום הסייבר, בנוסף לדירוגים הנהוגים בעולם התכנות. הפעילות השנייה נועדה לעורר עניין בשוק, המקומי והבינלאומי, במסגרתה החברה עורכת שורת תחרויות של מפתחי תוכנה בעלי יכולות סייבר, בה מחולקים פרסים בשווי עשרות אלפי דולרים. בתחרות שנערכה בדובאי בסוף השבוע האחרון, התמודדו ארבעה האקרים, אשר אילו אחד מהם היה זוכה בה – הוא היה מקבל פרס בסך מיליון דולר. "בתחרויות", הסביר אמיר, "אנו מציגים מקרים הקרובים ככל הניתן למציאות. כך, בתחרות הזו הצגנו אתגר מרתק – פריצה לרחפן הנמצא במקום מרוחק. זאת כי אנו עושים כל מאמץ להציג סייבר בצורתו האותנטית. כך, אנו גם מסייעים ליצרנים להעלות את רמת האבטחה בסייבר של המוצרים שלהם". "הפרסים הכספיים אותם אנו מעניקים לזוכים בתחרויות", הסביר אמיר, "מעניקים עוד מוטיבציה למשתתפים ויוצרים אווירה ספורטיבית מרתקת. בכל תחרות אנו מעלים את רף הקושי בפיתוח האתגר. כיוון שהפעם המתחרים ללא עמדו באתגר, הם זכו בפרסי ניחומים בסך 20 אלף דולר, והפרס הגדול הועבר לתחרות הבאה".  "החיים המודרניים", סיכם אמיר, "שופעים אתגרי הגנת סייבר. קידום סייבר שהוא חיובי במהותו, הוא מהמשימות המרכזיות שלנו. נמשיך להתמקד בחשיפת חולשות הגנה, כי זהו חלק אינטגרלי בכל מה שנדרש לקדם בעולם הגנת הסייבר. ישראל מהווה קרקע פוריה להמשך קידום היוזמות שלנו – העיסוק בהישרדות הביא עימו ברכה בהגדלת גוף הידע בתחום, כהדהוד למשפט מספר מִשְלֵי 'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה' – אנו מקדמים את השלום באמצעות סייבר חיובי. עד סוף 2023 נגיע למיליון משתמשים במערכת שלנו".

נס (NESS) מקבוצת חילן זכתה במכרז לפיתוח מערכות במשרד הכלכלה והתעשייה. היקף הפרויקט עומד על כשמונה מיליוני שקלים, וההתקשרות הינה לשנתיים עם אופציה להארכה. בעקבות הזכייה, נס תעביר מערכת ליבה של משרד הכלכלה והתעשייה לענן המחשוב הממשלתי, נימבוס. במסגרת הפרויקט, אנשי נס יהיו אחראים על אפיון ופיתוח יישומים חדשים ותחזוקה ושדרוג של מערכות קיימות. זאת בנוסף לשירותי תמיכה. גיא דנציג, משנה למנכל נס. צילום: יח"צ הפרויקט הראשון הוא בתחום הפיקוח על הייצוא הדו-שימושי. מדובר בייצוא של סחורות, שירותים וטכנולוגיה, אשר ניתן לעשות בהם שימוש אזרחי וביטחוני. אנשי נס יקימו ויתחזקו את מערכת המחשוב החדשה שבמשרד – לניהול, טיפול ותמיכה בתהליכי עבודה בתחום הייצוא הדו-שימושי, אפיון מחשוב כל מערך האכיפה, ממשקים לגופים חיצוניים ועוד. פרויקט זה יסדיר ויפשט את כל הקשר של ציבור היצואנים עם המשרד, וככזה – הוא יהווה אב טיפוס למערכות נוספות שעליהן תהיה אחראית נס בהמשך, בין היתר בתחומי אכיפה, מכס ועוד. מדובר במודל חדש של עבודה במגזר הציבורי, הנקרא "שיטת תוצרים". במסגרתו, המשרד הממשלתי בוחר שותף לתחום הפיתוח, שיספק לו תוצרים כחלק מתהליכים משמעותיים המתבצעים במשרד, כגון המעבר לענן הממשלתי (נימבוס), וכן להציע פתרונות שונים בהתאם לצורכי המשרד. המניע לפרויקט זה הוא מימוש תפיסת השירות הדיגיטלי במשרד והמעבר לענן, על מנת לשפר את השירות והמענה לתעשיינים, ולתת מענה להגדלת היצוא הישראלי. זאת, לצד הסרת חסמים ושיפור השירות בכל הנוגע לפעילות של המשרד מול גורמים בארץ ובחו"ל. "אנו נמצאים בפתחו של עידן מרגש ומשמעותי" מירי מישקובסקי, מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הכלכלה, אמרה כי "בשל הפרויקט, נוכל לתת מענה מוכלל לצורכי פיתוח וטרנספורמציה דיגיטלית עבור מערכות נבחרות במשרד. אנו נמצאים בפתחו של עידן מרגש ומשמעותי עבור המשרד ועבור המגזר הממשלתי בכללותו, עם המעבר לעבודה בשיטת תוצרים, המפחיתה בירוקרטיה ומקצרת את זמן ההגעה לשוק וללקוח. נאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלנו, כדי שנוכל להעניק מסע דיגיטלי לקהילה העסקית ולכלל מקבלי השירות מהמשרד". לדברי אופיר גור, מנהל מינהל הפיקוח על היהלומים והייצוא הדו-שימושי במשרד הכלכלה, "מגוון התחומים והפעילויות שמשרד הכלכלה והתעשייה מטפל בהם, מצריך פתרונות מחשוב וענן הוליסטיים ומתקדמים, המותאמים לאתגרים הנוכחיים הניצבים בפני הכלכלה הישראלית. בשלב הראשון נתמקד בתחום הפיקוח על היצוא הדו-שימושי, שמהווה נושא משמעותי עבור התעשייה הישראלית בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט. המערכת שנשיק הינה חדשנית ופורצת דרך בהשוואה לדומות לה בעולם, ומטרתה היא בניית ממשק מתקדם ומסונכרן בין המשרד לחברות המייצאות. זאת, כדי לאפשר פיקוח גמיש, יעיל ומתקדם, המתבסס על הליך של ניהול סיכונים, תוך מתן שירות יעיל, מהיר ואיכותי לתעשייה". גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס, אמר כי "נסייע למשרד הכלכלה להעביר את מערכות המשרד לענן במסגרת נימבוס. אנו שמחים להיות שותפים למהלך אסטרטגי זה. נספק למשרד ערך מוסף משמעותי בקידום מטרותיו".

SVB Financial Group – חברת האם של בנק סיליקון ואלי (SVB), ששעריו נסגרו ביום ו' בשבוע שעבר – ביקשה את הגנת בית המשפט על פי סעיף 11 של פקודת פשיטת הרגל של ארה"ב. במסגרת סעיף 11, חברות שנמצאות בקשיים יכולות להמשיך לפעול, תוך נקיטת צעדים להבריא את עצמן. קבוצת האם של SVB ציינה בבקשתה שהיא זקוקה לזמן כדי לממש נכסים, שכן במצב השוק הנוכחי היא תתקשה מאוד לעשות זאת. לדבריה, בשווקים מאוד עצבניים יש חשש למשבר בנקים ובאווירה זו ומשקיעים לא ששים להשקיע בחברות פיננסיות. אחת מהסיבות להתמוטטות SVB הייתה הפסד של כ-1.8 מיליארד דולר ממכירת נכסים פיננסיים לחברת גולדמן זקס הפיננסית, במציאות של שוק הון בעייתי, ולצידה אפשר לציין גם את הכישלון במאמצי גיוס כשני מיליארד דולר באמצעות הנפקה, שהתמשכה בשל מצב שוק ההון. אותה עצבנות עליה דיבר הבנק באה לידי ביטוי חריף ביום ה' האחרון, כשמפקידים מבוהלים הוציאו 42 מיליארד דולר מ-SVB במהלך יום עסקים אחד. קבוצת האם של SVB אמרה בבקשתה שיש לה נכסים פיננסיים בסך כולל של 209 מיליארד דולר ונכסים נזילים, מזומנים ושווי ערך בסך כולל של כ-2.2 מיליארד דולר.

ממשלות ישראל ויוון סיכמו על הרחבת שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי ביניהן, על ידי השקעות משותפות שיבוצעו על ידיהן. הדברים סוכמו בביקור שערך בימים האחרונים שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ביוון. במהלך הביקור הוא נפגש עם שר ההשקעות והפיתוח של יוון, אדוניס יוריאדיס; סגן ראש הממשלה, פנגיאוטיס פיקראמנוס; סגן שר החוץ לדיפלומטיה כלכלית, קוסטאס פראגויאניס; וסגן השר לענייני מחקר וחדשנות, כריסטוס דימאס. בפגישות הועלו נושאים כגון חילופי סטודנטים בין ישראל ויוון וקידום שיתופי פעולה בין הפארק הטכנולוגי בבאר שבע לפארק הטכנולוגיה המתהווה בסלוניקי. היוונים גילו עניין בשיתופי פעולה בנושאי האגרוטק, הפודטק, האנרגיה, הבינה המלאכותית ועוד. במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אומרים כי ישראל רואה ביוון שותפה וגשר כלכלי ומדיני חשוב בין מדינות המזרח התיכון לאירופה ולאיחוד האירופי. השר אקוניס ציין כי "יחסי יוון וישראל נמצאים בשיא של כל הזמנים. זאת ברית חשובה מאוד, שהולכת ומעמיקה. סיכמנו על קידום של מסמך הבנות מעודכן בענייני חדשנות, מדע וטכנולוגיה, ועל העמקת שיתוף הפעולה הטכנולוגי בענייני מים, אנרגיה וחקלאות". מטרת ביקורו הרשמית של אקוניס הייתה ייצוג הממשלה במצעד החיים בסלוניקי, לציון 80 שנים לשילוח יהודי העיר לאושוויץ על ידי הנאצים. הוא ניצל את ביקורו לפגישות מדיניות וכן עם ראשי הקהילה היהודית ביוון.