נמשך מרוץ החימוש בסייבר, שבחלקו עבר לעננים – כאשר היתרון מצוי בצד של התוקפים: בעוד שהאקרים מתחילים לנצל פגיעות רק כמה שעות אחרי שהיא נחשפת, לצוותי האבטחה לוקח 145 שעות, שהם שישה ימים ושעה, על מנת לתקן אותה. כך, הזמן הממוצע לתיקון התראה מספק חלון הזדמנויות ארוך ליריבים פוטנציאליים. מסקנה זו עולה מדו"ח של יחידה 42, גוף המחקר והמודיעין של פאלו אלטו, ופריזמה קלאוד. חוקרי ענקית הגנת הסייבר, שבחנו את איומי הענן ל-2023, בדקו יותר מ-1,300 ארגונים וניתחו את עומסי העבודה ב-210 אלף חשבונות, מנויים ופרויקטים בקרב כל ספקיות התקשורת המרכזיות. החוקרים הסבירו כי "קצב הנהירה לענן רק מתעצם – מתעשייה של 370 מיליארד דולר ב-2021 היא צפויה להגיע ל-830 מיליארד ב-2025. לכן, גורמי איום מחפשים לנצל בעיות נפוצות בענן, כמו תצורה שגויה, אישורים חלשים, היעדר שלבי אימות, חולשות ותוכנות זדוניות". "ברוב סביבות הענן, 5% מכללי האבטחה מפעילים 80% מההתראות" "משתמשי ענן עושים שוב ושוב את אותן הטעויות", כתבו החוקרים. "ברוב סביבות הענן של הארגונים, 5% מכללי האבטחה מפעילים 80% מההתראות. כלומר, בכל ארגון יש קבוצה קטנה של התנהגויות מסוכנות, שנצפות שוב ושוב בעומסי העבודה בענן. אלה יכולים להיות מדיניות חומת אש בלתי מוגבלת, בסיסי נתונים חשופים והיעדר אכיפה של שלבי אימות רב גורמי". יתירה מכך, ציינו החוקרים, "76% מהארגונים לא מציעים אימות מרובה שלבים (MFA) ו-58% מהם לא אוכפים ואף לא דורשים ממנהלי מערכות להשתמש בפתרון זה". בעוד שגיאות משתמש, כגון תצורות לא מאובטחות, הן עדיין החשש העיקרי, חוקרי יחידה 42 הבחינו גם בבעיות הנובעות מהתבניות המוכנות לשימוש ותצורות ברירת המחדל שמוצעות על ידי ספקיות התקשורת. "ההגדרות והתכונות הללו נוחות – מה שהופך את האימוץ של טכנולוגיות חדשות לפשוט יותר, אך הן לא ממצבות את המשתמשים במצב התחלתי מאובטח ביותר", הסבירו. כך, ציינו אנשי פאלו אלטו, "נתונים רגישים כמו מידע אישי, רשומות פיננסיות או קניין רוחני נמצאים ב-63% ממערכות האחסון החשופות לציבור. הנתונים הללו נמצאים בסיכון לאיומים פנימיים וחיצוניים כאחד. מאחר שלא ידוע איזה מידע מאוחסן בכל אובייקט, מניעת דליפת מידע רגיש הופכת למאתגרת אף יותר". לסיכום כתבו החוקרים ש-"עבור גורמי איומים, כל עומס עבודה בענן מהווה הזדמנות. בלא ניהול נכון, ארגונים חשופים לסיכונים באינספור דרכים. ככל שארגונים ברחבי העולם משתפים, מאחסנים ומנהלים יותר ויותר נתונים בענן, כמות התקיפות מתעצמת, לעתים אף באופן אקספוננציאלי. הדרך היחידה להתגונן מפני ההיקף והחומרה המשתנים של איומי האבטחה היא תמיד להישאר צעד אחד לפני התוקפים שמבצעים אותם".

צ'טבוט ה-AI של סנאפצ'ט נפתח כעת למשתמשים בכל העולם, כך הודיעה אתמול סנאפ (Snap) בוועידת Snap Partner שלה. התכונה, שהושקה לראשונה בפברואר, אפשרה במקור למנויים בתשלום של Snapchat לשוחח בצ'אט בוט בינה מלאכותית המופעלת על ידי טכנולוגיית GPT של OpenAI ישירות באפליקציה שלה. כעת יהיה הכלי זמין בחינם. עד היום, משתמשים שלחו כמעט שני מיליון הודעות ביום באמצעות הצ'אטבוט, ציינה סנאפ. לצד ההתרחבות הגלובלית, התכונה גם שודרגה עם פונקציונליות חדשה, כולל היכולת להוסיף את My AI לצ'אטים קבוצתיים, לקבל המלצות על מקומות ב-Snap Map ו-Lenses, ולשתף Snaps עם My AI ולקבל תשובות צ'אט. מאוחר יותר, My AI יוכל להגיב ב-Snaps גנרטיביים ייחודיים, במקום רק בתשובות צ'אט, הוסיפה החברה, כדי לשמור על השיחה הוויזואלית. הרעיון לשלב AI באפליקציית Snapchat נועד במקור לתת למשתמשים דרך נוספת לעסוק באפליקציה תוך ניצול הביקוש הגובר של הצרכנים לחוויות כמו ChatGPT. לפי החברה, ניתן להשתמש בתכונה כדי לעשות דברים כמו להציע רעיונות למתנות יום הולדת , לתכנן טיול רגלי, להציע מתכונים לארוחת ערב או לכתוב שיר לחבר, בין היתר. לרוע המזל של סנאפ, הבינה המלאכותית "השתגעה" ימים ספורים לאחר הופעת הבכורה שלה, ולפי דיווח בוושינגטון פוסט, הבוט הגיב בצורה לא בטוחה. למרות שנאמר לבוט שהמשתמש הוא נער צעיר בן 15, הבוט הציע דרכים כיצד להסוות ריח  של אלכוהול ו"עישונים" במסיבת יום הולדת. הבוט גם כתב חיבור לבית הספר עבור הנער. כאשר נאמר לבוט שהמשתמש הוא בן 13, הוא לא נמנע מתגובה לשאלה כיצד להתנהג בעת קיום יחסי מין בפעם הראשונה. בתגובה אמרה סנאפ, כי משתמשים ניסו "להערים על הצ'אטבוט כדי שיספק תגובות שאינן תואמות את ההנחיות שלנו", והוסיפו כלים חדשים, כולל מסנני גיל, במטרה לדאוג לכך, שתגובות הבינה המלאכותית יהיו יותר תואמות לגיל.

אפסון השיקה לאחרונה בישראל את המדפסת WorkForce Pro WF-C5890DWF. המדפסת מיועדת בעיקרון לסיוע לעבודה של קבוצות עבודה קטנות, אבל כאלה שיוצרות כמויות הדפסה לא קטנות, כך שעלות ההדפסה של כל דף צריכה להיות ידידותית לסביבה. המדפסת מתקשרת באופן חוטי באמצעות חיבור USB או חיבור לרשת, וכן באופן אלחוטי, כולל תמיכה ב-WiFi Direct וב-AirPrint. יש לה מסך מגע יחסית גדול מלפנים לבחירת השימושים השונים, כולל פקס, ויש מזין מסמכים אוטומטי, שיכול להכיל עד 50 דפים. בנוסף, יש מזין רב-תכליתי של 80 דפים מאחור ומגש סטנדרטי של 250 גיליונות שניתן להגדיל עם עד שלוש מגירות נייר של 500 גיליונות כל אחת. מה שמעניין במדפסת הוא, שמכלי הדיו ממוקמים בתחתית. כל ארבעת הצבעים, כולל שחור, מוצעים במכלים שמציעים הדפסה של 3,000 או 5,000 דפים, והשחור מוצע גם במיכל גדול במיוחד, שמספיק להדפסה של 10,000 עמודים. בחברה מציינים, שאפשר להוסיף לרשימה של הסקירות וההדפסות גם תיקיות פרטיות באתרי אחסון ברשת,  ולאחר בניית הקישוריות הן יופיעו כאפשרות בחירה בתפריט של המדפסת. כן ניתן להקצות למדפסת כתובת דואר אלקטרוני, כך שנתן יהיה לשלוח אליה קבצים מרחוק, באמצעות הדואר, לצורך הדפסה. המחיר של המדפסת כ-2,800 שקלים בתלות בערוץ ההפצה שממנו רוכשים אותה.

עיריית רמת גן החלה באחרונה ביישום תהליכי RPA, שמשלבים רובוטיקה ובינה מלאכותית בשירותים שניתנים לאזרחים בתחומים שונים. בשלב הראשון תוטמע מערכת RPA בתהליכי הנפקת תווי חנייה לתושבי העיר. עם השלמת התהליך, תושב רמת גן שיגיש בקשה לקבלת תו חנייה יקבל את האישור בתוך זמן קצר מאוד, בסיוע המערכות הרובוטיות, שיבצעו את התהליכים הכרוכים בכך. מדובר בקיצור משמעותי של התהליך – מחודש לדקות אחדות. הנפקה או חידוש של תו חנייה באמצעות RPA. צילום: לכידת מסך כיצד זה מתבצע? הרובוט עורך בדיקה אוטומטית מול כלל המערכות של הרשות ומביא לאישור מיידי של תו החנייה. בנוסף, עיריית רמת גן כבר הטמיעה מערכת RPA בתהליכי הנדסה, ובהם קליטת פניות שנעשות למערכת ממשל זמין, שדורשות התערבות של הרשות המקומית. פרויקט זה מחליף תהליך שמבוצע על ידי כמה גורמים אנושיים בעירייה ומצריך עשרות שעות עבודה. הטמעת מערכת ה-RPA תייעל את תהליכי הביצוע, תבצע אוטומציה של התהליך על ידי שימוש ברובוטיקה ממוחשבת, ובכך תצמצם משמעותית את זמני העבודה וההמתנה, ותמנע טעויות אנוש. הפרויקטים מוגדרים בינתיים כפיילוטים. הם מבוצעים על גבי פלטפורמת UiPath, על ידי ולאור, שמתמחה בתחום ה-RPA, ואגף מערכות המידע של עיריית רמת גן. ההיקף הכספי הכולל שלהם עומד על מאות אלפי שקלים. לדברי קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן, "יישום טכנולוגיית RPA ברשות מהווה אבן דרך מרכזית וחשובה, שמציבה אותה בשורה הראשונה, עם גופים גדולים במשק, שמיישמים טכנולוגיה דומה. יישום התהליך בהנפקת תווי החנייה הינו הסנונית הראשונה מתוך תהליכים רבים עבור התושב".  

רשמו לפניכם: יש עוד מודל בינה מלאכותית מחולל תוכן שמוצע לכלל הציבור, ושכנראה תרצו לנסות. Stability AI, שהשיקה את מחולל התמונות Stable Diffusion, הודיעה אתמול (ד') כי היא מציעה אוסף חדש של מודלי שפה תחת השם StableLM. המודלים כבר זמינים למפתחים לשימוש והתאמה באתר אחסון הקוד גיטהאב. בדומה למודלים דומים, ש-ChatGPT הוא אחד מהם, המטרה של StableLM היא ליצור תוכן טקסטואלי וקוד בהתאם להנחיות שמזינים לו. לפי החברה, אוסף הכלים אומן באמצעות שלושה ואחר כך שבעה מיליארד פרמטרים, ויותר מאוחר במהלך השנה הוא יגיע ל-15 מיליארד פרמטרים, ואז ל-65 מיליארד. האימון של StableLM בוצע בידי מערך קוד פתוח ייעודי שמכונה The Pile. היקף מערך הנתונים שמוצע עומד על 825 גיגה-בייט, ולמעשה הוא מורכב מ-22 מערכי נתונים קטנים יותר, ששולבו למערך אימון אחד. בין השאר, המודל אומן על התוכן שמוצע בוויקיפדיה. האתר Hugging Face מציע מודל צ'טבוט יציב שמותאם לאלה שרוצים להתנסות בכלי החדש, אך, באופן די טבעי, הוא מאוד עמוס. צבי קצבורג

דו"ח חדש של בלומברג שהתפרסם באחרונה אפשר הצצה לדיוניהם של כמה עובדי גוגל בהווה ובעבר וכלל גם צילומי מסך של הודעות פנימיות שהחליפו ביניהם העובדים. הדיווח מתייחס בעיקר לעיסוקם של המתדיינים ב-בארד (Bard) – צ'טבוט מבוסס AI שהיה אמור לספק את התחרות מטעם הענקית ממאונטיין וויו ללהיט של המתחרה מיקרוסופט – ChatGPT מבית OpenAI. הדיונים הפנימיים הללו שופכים אור על התחושות המוקדמות והזלזול של מועסקי החברה בכלי גוגל שהוצג לעולם בתחילת חודש פברואר באירוע חגיגי, ושאמור היה להציל את החברה מפני הבסתה בידי השירות המתחרה, ChatGPT – אך לשווא. כבר יום למחרת ההשקה התגלה ונחשף בתקשורת כי בארד "עשה בושות" ושגה במענה בהדגמה שהחברה ערכה. הפאשלה הזו עלתה לגוגל הון – כ-100 מיליארד ד' נמחקו משווי החברה. ה"תקרית" המאוד לא נעימה, שהתרחשה כחלק מההשקה הנחפזת של הכלי, נתפשה בציבור כמעידה על כך שהצ'טבוט של גוגל אינו בשל לפעולה ועלול לגרום לה להפסיד בקרב החיפוש מול ChatGPT, שמיקרוסופט מיהרה לשלב במנוע החיפוש שלה, בינג (Bing). העובדים ידעו שה"מענה" של גוגל לא עונה כראוי על דבר  כעת אנחנו מתחילים ללמוד על תחושותיהם הנבואיות של העובדים בענקית החיפוש כלפי הפיתוח היומרני. כך למשל בדיווח של בלומברג נכתב כי אחד העובדים ציין כיצד בארד היה נותן למשתמשים עצות מסוכנות לעתים קרובות, בין השאר בנושאים כמו איך להנחית מטוס או לגבי צלילה. על פי הדיווח של בלומברג, במקרה מסוים עובד שלח הודעה לקבוצת צ'אט פנימית שבה פעילים 7,000 עובדים וציין כי "בארד הוא יותר גרוע מחסר תועלת: נא לא להפעיל (אותו – ג"פ)". לדברי העובדים, כפי שצוטטו בידי בלומברג, גוגל עושה פשרות על מידע שגוי ונזקים אחרים רק משום רצונה להדביק את הקצב של ChatGPT, ולא להישאר מאחור. הכלי החל להיות מוצע לבדיקת הציבור במרץ האחרון, אולם על פי בלומברג, מספר עובדי גוגל העלו עוד לפני כן חששות שהצ'טבוט של החברה לא מוכן לשחרור, תוך ציטוט של תשובות לא איכותיות, או שגויות ואף כאלו שעלולות להיות מסוכנות ממש למשתמשים. בהודעות פנימיות, עובדי גוגל מתחו שוב ושוב ביקורת על בארד, תייגו את המערכת כ"שקרנית פתולוגית" והפצירו בחברה שלא להשיק אותה. בנוסף נודע כי ממש לפני ההשקה, ג'ן ג'נאי – מי שהקימה, וכעת מובילה, את צוות אחריות החדשנות של גוגל, שמפעיל את עקרונות ה-AI בחברה כדי להבטיח שלמוצרי גוגל יהיו תוצאות הוגנות ואתיות על יחידים וחברה – ביטלה הערכת סיכונים של הצוות שלה, שטען כי התשובות של בארד עלולות להזיק, ואמרה שהמערכת פשוט לא מוכנה לשימוש כללי. האם פרויקט מאגי יהפוך את תמונת המצב על פיה? ואולם כל אלו הם כבר על תקן היסטוריה, שכן נראה כי בארד פשוט נגנז בידי גוגל בלי כל הכרזות דרמטיות. במקביל, כך נודע באחרונה, בונה החברה מנוע חיפוש חדש, המופעל על ידי AI, ומשדרגת את כלי החיפוש הקיים שלה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום, כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס. התכונות החדשניות שירעננו את יכולות החיפוש שמציעה הענקית ממאונטיין וויו מפותחות תחת פרויקט ששמו 'מאגי' (Project Magi), שאליו צוותו 160 מעצבים, מהנדסים ומנהלי גוגל העובדים מסביב לשעון על מנוע החיפוש הזה, שצפוי להציע למשתמשים חוויה חכמה ומותאמת אישית בהרבה ממה שמוצע להם כרגע ב-Google Search. כידוע, מיקרוסופט, שהקדימה לזהות את הפוטנציאל הלא נתפש שיש למודל השפה התבוני של OpenAI, השכילה להשקיע במעבדת הבינה המלאכותית כסף גדול, שהסתכם כבר לכ-10 מיליארד דולר. בהתאמה, היא משלבת יותר ויותר יכולות מבוססות GPT-4 בשירותיה, כולל בענן שלה וכמובן – ביכולות החיפוש המתקדמות שהיא החלה מציעה למשתמשיה. למרות הניסיונות לפתח מענה מהיר למיקרוסופט ובת טיפוחיה OpenAI, התבוסה של גוגל חיפוש לבינג מבוסס ה-ChatGPT כבר מתחילה להיות צורבת. השבוע נודע כי גוגל בפאניקה של ממש, וזאת לאחר שהתחוור שסמסונג רוצה לשנות את החיפוש המובנה כברירת מחדל במכשיריה לבינג-ChatGPT. הדיווחים אודות התוכניות הללו לבדם הביאו לכך שמניות החברה האם של גוגל, אלפבית, צנחו והיא הפסידה כ-57 מיליארד דולר בזמן קצר. אובדן סמסונג כלקוחה המשלבת את Google Search במכשיריה יהווה הפסד של כשלושה מיליארד ד' בשנה לגוגל, אולם הוא – כמו גם נטישה של כל משתמש שהוא לטובת בינג – יהיו כרוכים גם בהפסד נתחים שמנים מעוגת הפרסום אונליין שבה שלטה גוגל ביד רמה עד כה.

טוויטר ביצעה באחרונה בשקט שינוי בקווי המדיניות שלה. היא השמיטה בסך הכל משפט מהם אך הצליחה בכל זאת לעורר עליה את זעמם של משתמשיה מקהילת הלהט"ב. הכל החל כשבאחרונה זיהה ה-GLAAD (ר"ת Gay and Lesbian Alliance Against Defamation ובעברית 'ברית ההומואים והלסביות נגד ההשמצה') – המתפקד כארגון ללא מטרות רווח – שהנהלת הציפור הכחולה הסירה מפירוט מדיניותה בנושאי שנאה פירוט ספציפי שנועד כדי להגן על משתמשים טרנסים.יות. GLAAD צייץ אודות השינוי ושיתף במאמר שכללה הרחבה בדבר השינוי המדובר של הנהלת טוויטר שנמצאת כיום, כידוע, בשליטת אילון מאסק. לדברי הארגון, המהלך הותיר משתמשים טרנסג'נדרים ללא הגנה בפלטפורמה. NEW: @Twitter has quietly removed a section of its hateful conduct policy that aimed to protect transgender people from targeted misgendering and deadnaming. https://t.co/8jvO9U0PA0 — GLAAD (@glaad) April 18, 2023 GLAAD, שנחשב כארגון התמיכה בתקשורת הגדול בעולם עבור חברי הקהילה הלהט"בית, הרחיב כי לתפישתו טוויטר הסירה את מה שהיה אמור לספק הגנה ספציפית לטרנסג'נדרים.ות ממדיניות ההתנהגות השנאה שלה. האם למאסק יש בעיה אישית עם טרנסג'נדרים? טוויטר קבעה לראשונה את מדיניותה נגד הפצת שנאה בפלטפורמה לפני מספר שנים ואוכפת אותה מאז. לפני השינוי הנוכחי, מדיניות תוכן השנאה של טוויטר קבעה בכלליה כי היא אוסרת על מיקוד משתמשים בתוך השמצות חוזרות ונשנות או תוכן אחר שמתכוון לעולל "דה-הומניזציה, לבזות או לחזק סטריאוטיפים שליליים או מזיקים לגבי קטגוריה מוגנת". החברה הוסיפה במקור לסעיף זה את המשפט "זה כולל תוכן ובו כינוי מגדר שגויים במכוון או כינוי בשמות גנאי של טרנסג'נדרים". אלא שמשפט זה הוסר באחרונה. על פי The Verge, המשפט הופיע במדיניות החברה עד ה-7 באפריל, אך נמחק ממנה ב-8 באפריל.  GLAAD טוען כעת כי טוויטר לקחה צעד לאחור בכל הנוגע לאבטחת המשתמשים הטרנסקסואלים שלה, במה שמציב אותה באותו מקום כיום כמו פלטפורמות חברתיות אחרות – אינסטגרם, פייסבוק או יוטיוב למשל – שלהן חסרים אמצעי אבטחה מסוג זה באופן גורף. שרה קייט אליס, נשיאת ומנכ"לית GLAAD, ציינה בציוץ משלה שחברות המחויבות ל"סביבות בטוחות לאנשי להט"ב+" צריכות לחזק את האמצעים למניעת דברי שטנה. לדבריה, החלטת טוויטר היא שגויה ולכן היא אינה מרוצה מהמהלך שהרשת החברתית עוברת תחת שרביטו של מאסק. His Trangender Daughter Vivian Wilson is changing her name and Gender. She want’s nothing to do with her father Elon Musk or his money. I guess now we know why. pic.twitter.com/hxy3ANlhdI — Bexley (@Kirkwoodk137) April 17, 2023 The Verge מצידו הוסיף וקבע בדיווחו כי המצב החדש שבו יש, לכאורה, פחות בטיחות למשתמשי הפלטפורמה הלהט"ביים אינו צירף מקרים אקראי שהגיע יחד עם כניסת מאסק לתפקיד הבוס הנוכחי של החברה – אלא שמדובר במדיניות מכוונת. לטענת האתר, מאסק תמך בשבועות האחרונים בחזרתן של דמויות פוליטיות עם אידיאולוגיה טרנספובית לשירות. לעובדה זו יש להוסיף את המאבק התקשורתי שניהל היזם המפורסם מול בתו הטרנסית, אחרי שזו טענה שאינה מעוניינת לשמור איתו על קשר. כזכור, ביוני אשתקד נודע כי הבת בת ה-18 ביקשה מבית המשפט לשנות בתעודת הלידה את שמה לזה הנוכחי, ויויאן ג'נה ווילסון, ואת המגדר שלה, והסבירה כי היא מעוניינת לנתק את כל קשריה עם אביה. המדינויות של ההתערבות והצנזורה נהדפה מהשירות בעידן מאסק כדאי לציין כי מדובר בעוד פרשה אחת מני רבות המתרחשות סביב טוויטר מאז שמאסק השתלט עליה, ושכוללת זעם מצד קבוצת משתמשי השירות, המתוסכלת מהתנהלותו. בין הנפגעים הללו מתפישת מאסק את הפלטפורמה, ורצונו שזו תהיה כמה שפחות מרוסנת ומפוקחת, נכללים גם עובדי מדור הצנזורה והפיקוח על התוכן שפוטרו בידי מאסק. הבכירה מביניהם, ויג'יה גאדה, עורכת דין אמריקנית שהועסקה כמנהלת מדיניות, בטיחות, כסמנכ"לית משפט וכיועצת כללית של טוויטר מאז 2011, פוטרה מהחברה מיד עם כניסת מאסק עליה, יחד עם כל אנשי צוותה. בנוסף, בדצמבר האחרון, ממש זמן קצר אחרי שעידן מאסק בטוויטר החל, החליט מאסק כי מועצת האמון והבטיחות של הפלטפורמה (Trust and Safety Council) תתפרק. המועצה המסוימת של טוויטר כללה כ-100 ארגונים עצמאיים אזרחיים, ארגונים לזכויות אדם ועוד גופים דומים שתפקידם לשמור על ביטחון הציבור במדיה החברתית ובכלל. הגוף הוקם בידי טוויטר ב-2016 לצורך טיפול בדיבור שנאה, בניצול של ילדים, בסכנות פגיעה עצמית והתאבדות ובבעיות דומות אחרות בשירות. למרות זאת יצוין כי טוויטר לא נסוגה בה לחלוטין מהגנות למשתמשיה הטרנסג'נדרים.ות. מדיניות השנאה שלה עדיין אוסרת במפורש על תקיפת אחרים על סמך "גזע, אתניות, מוצא לאומי, מעמד, נטייה מינית, מגדר, זהות מגדרית, השתייכות דתית, גיל, מוגבלות או מחלה חמורה", אך, כפי שציין The Verge, הבחירה להסיר בכוונה התרעות מפני שימושי מגדר מוטעים ומכוונים ושמות גנאי שמושמעים נגד משתמשים טרנסים.יות בהחלט מחבלים בבטיחות הקהילה.

בחודש הבא, ככל הנראה בסופו, צפויה הכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. עיון בחוברת התקציב מגלה שבניגוד לכל ההבטחות של הממשלה, ההשקעה הצפויה בחדשנות, דיגיטל והיי-טק לא עומדת בשום יחס לריבוי ולגודל המשימות והאתגרים. אין בתקציב הזה כל בשורה בתחומים אלה. הדברים מקבלים משמעות חמורה ביותר לאור המשבר הפנימי בישראל, שכבר נתן את אותותיו ברבעון הראשון של השנה. כמו כן, הם בולטים ואף מקוממים בשני משרדים שמעצם קיומם אמורים להשקיע משאבים רבים לקידום החדשנות וההיי-טק בישראל: רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. היי-טק זה יפה, אבל כסף לא ניתן לו רשות החדשנות הוכפפה בממשלה הקודמת למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שבממשלה הנוכחית העומד בראשו הוא השר אופיר אקוניס. משרד זה סבל במשך שנים מקמצנות בלתי מובנת של משרד האוצר, שהקצה לו תקציבים זעומים. תקציב המשרד ל-2023 אמור היה לעמוד על 407 מיליון שקלים – שני מיליון יותר מאשר תקציב 2022, אולם בעקבות החלטת הממשלה על קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, הוא ירד ל-357 מיליון. יתירה מכך, חלק מאותו תקציב, על פי המקובל בממשלה, הוא הוצאות שמותנות בהכנסות. האבסורד הבולט ביותר לעין, על גבול הציניות, הוא תקציב רשות החדשנות, שהיא גוף סטטוטורי, שאמנם הוכפף למשרד המדע, אבל מתנהל כגוף עצמאי, ולכן גם מקבל תקציב נפרד. ב-2023, הרשות צפויה לקבל שני מיליארד שקלים, מהם 499 מיליון בהוצאות מותנות בהכנסות, אבל ראו זה פלא, ב-2024 הוא צפוי לקטון ל-1.9 מיליארד, כאשר סכום ההוצאות המותנות בהכנסות יישאר על כנו גם בשנה הבאה. זה מראה שלא צריך ללכת רחוק יותר מדי כדי להבין עד כמה מקבלי ההחלטות באגף התקציבים במשרד האוצר מנותקים מהמציאות: בעוד שהמשבר הכלכלי מעמיק והסטארט-אפים זקוקים ליותר כסף מרשות החדשנות, ושסביר להניח שכך יהיה גם בשנה הבאה, תקציב הרשות פוחת. יתירה מזאת, בפירוט המשימות שמוטלות על הרשות, שכלול בהצעת התקציב, נכתב כי "ב-2022 אישרה מועצת רשות החדשנות תוכנית אסטרטגית חמש שנתית, שמטרתה חיזוק תחרותיות החדשנות הישראלית כמוקד עולמי של חדשנות טכנולוגיה פורצת דרך, שמביאה לחוסנה של כלכלת ישראל. תוכניות העבודה לשנים 2023-2024 הן בהתאם, ובין היתר כוללות פיתוח ידע ותשתיות כדי להיערך לגלי הטכנולוגיה הבאים, הושקעה ומעורבות ישירה בקידום חדשנות טכנולוגיה פורצת דרך – כזו שמכוונת לבעיות קשות. זאת, בנוסף לתמיכה בחברות צעירות ובמיזמים פורצי דרך". המצב חמור גם לנוכח העובדה שמאז תחילת השנה, הממשלה, ובתוכה רשות החדשנות, פועלת ללא תקציב מאושר. המשמעות היא שהיקף התמיכה מוגבל, ובצנרת מצטברות בקשות לתמיכה שכרגע, הרשות לא יכולה להיענות להן. יש לכך משמעות חמורה, כי על פי המדדים והדו"חות, כבר כיום יש חברות במצוקה שלא יכולות לגייס כספים, ובמסגרת התקציב המוגבל של הרשות קצרה היד מלהושיע. בימים אלה נערכים דיונים עם האוצר למצוא מקורות מימון אחרים, אבל אלה תהליכים ארוכי טווח. מקבלי ההחלטות שומעים את נציגי הענף ויודעים את מצבו, אבל ממשיכים בקו ממשלתי שקיים כבר שנים: היי-טק זה יפה, אבל כסף לא ניתן לו. אם לא תהיה היערכות נכונה מצד הממשלה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מהר יותר ממה שחשבנו במשבר כלכלי לאומי, מאחר שהאירועים האחרונים הוכיחו שההיי-טק לא פועל בחלל ריק הגוף השני הוא משרד הכלכלה, שחלק ניכר מהפעילות שלו קשור לחדשנות ולהיי-טק. בראשו עומד ניר ברקת, שמבין דבר או שניים בהיי-טק. התקציב הכולל של המשרד, על שלל פעולותיו, יעמוד ב-2023 על 1.3 מיליארד שקלים. עם זאת, במקרה שלו, רק נתח שולי מהתקציב הוא הוצאות המותנות בהכנסות – 100 מיליון שקלים בלבד. במסגרת משרד הכלכלה פועל מערך הדיגיטל הלאומי, שכמו רשות החדשנות (שנגרעה ממשרד הכלכלה), גם הוא עבר דירה בממשלה הקודמת. על פי פרסומי הממשלה, התקציב של המערך עומד על 426 מיליון שקלים, כאשר 13% ממנו מופנים לשכר והשאר – לפעילות השוטפת. אין צורך להיות איש היי-טק או כלכלן מומחה כדי להבין שגם פה אין כל יחס בין המשימות החשובות שיש לגוף זה לבין התקציבים שעומדים לרשותו. כשמסתכלים על המשרדים רואים שבתקציבים של משרדי הבריאות והתחבורה, ושל גופים ממשלתיים נוספים, יש סעיפים שעוסקים ב-IT, חדשנות ובסייבר, אולם אין פירוט מדויק כמה מתוכם הם מתכוונים להקצות לזה. התקציבים לא נחשפים, אבל המנמ"רים במשרדים יודעים שאין להם מה לצפות לשינויים דרסטיים בכמות הכסף שניתן להם מכלל התקציב של כל משרד. שוב, ההיי-טק נמצא נמוך בסדרי העדיפויות המסקנה שעולה מנתונים אלה אינה חדשה. במשך שנים, ממשלות ישראל אוהבות לדבר על ההיי-טק ועל ישראל כאומת החדשנות, אולם כשזה מגיע להקצאת משאבים, האוצר, שמנסח את הצעת התקציב ומחליט על הקצאת הכספים, והשרים, שמאשרים אותו, ממקמים את הענף נמוך בסדרי העדיפויות. הדיון בנושא זה אקטואלי דווקא כעת, כאשר התחזיות לגבי ענף ההיי-טק קודרות, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי העולמי וחוסר הוודאות לגבי התוכנית המשפטית של הממשלה. בשלב מסוים המדינה תצטרך להתערב, על מנת למנוע קריסה של חברות שמהוות את ליבת הענף, במיוחד כאלה יצרניות, שיושפעו הן מהמשבר העולמי והן מזה הפנימי. אם לא תהיה היערכות נכונה מצד הממשלה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מהר יותר ממה שחשבנו במשבר כלכלי לאומי, מאחר שהאירועים האחרונים הוכיחו שההיי-טק לא פועל בחלל ריק.