מנכ"ל מלם שכר, אילן טוקר, וסמנכ"ל הכספים של החברה, רפי הכהן, לקחו חלק בתערוכה של ADP, שנערכה באחרונה באורלנדו, פלורידה. ADP הינה חברת שכר מהבולטות בעולם, ובמסגרת שיתוף הפעולה המתמשך שלה עם מלם שכר, הוקם בתערוכה ביתן של החברה הבת סינריון. טוקר והכהן, יחד עם מנכ"ל סינריון בצפון אמריקה, פאלו גילפיאן, הציגו בביתן את פתרונות נוכחות העובדים של החברה הבת.

מאז פברואר אשתקד, עת פלשה רוסיה לאוקראינה, פורסמו עוד ועוד דיווחים שלפיהם הממשל האמריקני וענקיות הטק סייעו לאוקראינים בממד הסייבר, לפני ולאחר הפלישה הרוסית. כעת הסיוע הזה הופך לרשמי וממוסד: אוקראינה הצטרפה השבוע למרכז הסייבר של נאט"ו, CCDCOE (ר"ת Cooperative Cyber Defense Center of Excellence), וכך גם אירלנד, איסלנד ויפן. ה-CCDCOE נוסד ב-2008, שנים ספורות לאחר הצטרפותה של אסטוניה לנאט"ו. זאת, ברקע גל מתקפות סייבר שהיא חוותה מצדה של רוסיה, לאחר שאנדרטת מלחמה סובייטית שעמדה במרכז הבירה, טאלין, הועברה לבית קברות צבאי בעיר, במרחק של כמה קילומטרים. המתקפה הרוסית גרמה לשיתוק במדינה הבלטית, שהייתה מהמתקדמות במדינות העולם בהיבט הדיגיטל. הייתה זו בין העדויות הראשונות להרס ולשיבוש שמתקפות סייבר עלולות להסב למותקפות. המתקפות על אסטוניה עוררו מאמץ מחקרי גדול בנושא לוחמת סייבר בנאט"ו. הן הביאו לשתי תוצאות: בניית מרכז המצוינות ופרסום מדריך עבור האסטונים, שבחן כיצד החוק הבינלאומי חל על סכסוך סייבר. מימין: דגלי אוקראינה, נאט"ו ו-CCDCOE. צילום: CCDCOE "הזדמנות לתרום להגנת אוקראינה וללמוד ממלחמת הסייבר" ההצטרפות של אוקראינה ושלוש המדינות הנוספות תוזמנה לתאריך במלאות 15 שנים להקמת המרכז הצבאי הבינלאומי, שכולל מדינות שחברות נאט"ו, כמו גם מדינות נוספות, דוגמת אוסטרליה, דרום קוריאה ושווייץ. איסלנד היא חברת נאט"ו, ואילו אירלנד, יפן ואוקראינה לא מהוות חלק מהברית הצבאית. אוקראינה קיבלה קבלת פנים מיוחדת מהאנו פבקור, שר ההגנה של אסטוניה, שאמר כי "החברות במרכז הגנת הסייבר המשותף הוא הזדמנות ייחודית לתרום, בו זמנית, להגנתה של אוקראינה למול המלחמה האכזרית שרוסיה מנהלת נגדה וללמוד ממלחמת הסייבר (שמתנהלת ביניהן במקביל למלחמה הפיזית – י"ה), על מנת לשפר את אבטחת הסייבר של כל המדינות החברות במרכז". פעילות הסייבר של רוסיה נגד אוקראינה ברבעון הראשון באחרונה פרסמו חוקרי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG) דו"ח המפרט את פועלה של רוסיה בסייבר נגד אוקראינה ברבעון הראשון של השנה. "רוסיה ממשיכה להשיק מסעות מתקפה משבשים", נכתב בדו"ח. "הפעולות מבוצעות על ידי כמה קבוצות של תוקפים, שנתמכים על ידי הממשלה הרוסית". החוקרים ציינו כי "ברבעון הראשון של 2023, קמפיינים של פישינג, שנערכו על ידי האקרים הפועלים בחסות הממשל הרוסי, כוונו הכי הרבה נגד משתמשים באוקראינה. כך, קבוצת ההאקרים Frozenbarents, שידועה גם בכינוי תולעי חול, זוהתה כיחידה 74455 של GRU (שירות המודיעין הראשי של צבא רוסיה, שהוא סוכנות הביון הגדולה ביותר במזרח אירופה – י"ה). זו ממשיכה להתמקד מאוד במלחמה באוקראינה, ועורכת בסייבר קמפיינים של איסוף מודיעין, השפעת תודעה ברשת והדלפת נתונים שנפרצו ונגנבו – לטלגרם". "Frozenbarents הוא שחקן האיום בסייבר ה-ורסטילי ביותר של GRU, והוא בעל יכולות התקפיות רבות. אנשיו מכוונים את המתקפות שלהם לארגונים ממגזרים שמעניינים את המודיעין הרוסי – ממשלה, ביטחון, אנרגיה, תחבורה, לוגיסטיקה, חינוך וארגונים הומניטריים", ציינו מחברי הדו"ח.

בתום שלב הגמר של טורניר "טק גמביט", שכלל חמישה סיבובים, הוכתרה חברת אקמאי לאלופת השחמט של תעשיית ההיי-טק הישראלית לשנת 2023. הטורניר יצא לדרך בהשתתפות 40 חברות ו-150 שחקנים, ואחרי שני חצאי גמר סוערים עלו לגמר 10 חברות: אופטיבוס, אמדוקס, אקמאי, אקסוניוס, גוגל, סנטינל וואן, פייפאל, פיירבלוקס, פלייטיקה ושבא. במקום השני זכתה מארחת הטורניר, פלייטיקה, ואת תמונת הפודיום השלימה אמדוקס במקום השלישי. חברי הקבוצה הזוכה של אקמאי הם: אייל גור, גבריאל קלברזה ולאון בריק. במהלך הטורניר במשרדי פלייטיקה. צילום: דוד סקורי טורניר "טק גמביט" התקיים זו השנה השנייה ברציפות, והשנה בחסות חברת הגיימינג פלייטיקה (Playtika), ובמשרדי החברה, ביוזמתו של אלון מינדלין (26), אמן בינלאומי בשחמט ואלוף ישראל לנוער בעבר. במסגרת פעילותו שם מינדלין דגש על הגדלת הפופולריות של השחמט בקרב העולם הארגוני בישראל, וכיום הוא מרצה ובונה קהילות שחמט בארגונים המובילים במשק. בחודש יוני הקרוב תיערך אליפות בקרב עשרות חברות פינטק, כאשר מתוכננים עוד אירועים במהלך השנה כשעוד ועוד חברות מקימות קבוצות ומבקשות להתחרות.

ארגונים רבים דואגים לגבות את מערכות המחשוב שלהם, על המידע הרב שנמצא בהן, כאשר אחת הסיבות לכך היא שהנתונים יישמרו גם לאחר שהוא יעבור מתקפת סייבר. אין מה לומר – הגיבוי של מערכות המידע הכרחי, אבל גם נוח ומשרה ביטחון. אבל מה קורה כשההאקרים תוקפים את הגיבוי שלהן? אנדרו וולקוב, המנהל הטכני של רובריק ישראל, עסק בנושא בהרצאתו בכנס CyberSec של אנשים ומחשבים. הכנס התקיים לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי מקצוע בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי וולקוב, "ישראל היא המדינה הכי מותקפת בעולם. האקרים שתוקפים ארגונים רוצים להגיע קודם כל לנכס הכי יקר של הארגון – המידע. דבר יותר בעייתי הוא כשהתוקפים מנסים לתקוף לא רק את מערכות המידע, את הדאטה בפרודקשן, אלא גם את הגיבוי. הם רוצים למנוע גישה גם לנתונים וגם לגיבוי שלהם". שאלות שאנשי הארגון צריכים לשאול את עצמם "עוד לפני שמגיעים לגיבוי", ציין, "אנשי הארגון צריכים לשאול את עצמם: האם הוא מוגן? השאלה הזו צריכה להישאל בארגונים בכלל, ובפרט בכאלה שעובדים עם טכנולוגיות חדשות. ארכיטקטורות הגנת הסייבר הקיימות לא בהכרח יודעות לעבוד בעולמות החדשים. מה גם שאם מוסיפים משהו חדשני לארכיטקטורה הישנה, יש 2-3 מערכות שונות, שכל אחת עושה משהו אחר – ואז לפעמים לא מוצאים את הידיים ואת הרגליים. אין אחידות בהגנה על הדאטה והגיבוי". באשר לגיבוי, אמר, "ארגונים צריכים לשאול את עצמם: מה עליהם לעשות ברגע שהותקפו? ברגע שהמידע שלהם הוצפן? מתי הפריצה קרתה? מתי הקובץ הפגוע נכנס לרשת? האם המידע שנפגע רגיש או לא? האם הם מוודאים שהם משחזרים עותק נקי של המידע, שלא משחזרים משהו שידביק את המערכות מחדש?" וולקוב הציג את הפתרון של רובריק לתחום, שלדבריו "מורכב מחוסן הדאטה, נראות הדאטה ותיקון". "עם הפתרון שלנו", אמר, "אף אחד לא יכול לגעת בגיבוי של הארגון. לעומת זאת, הארגון יכול לדעת אילו מערכות שלו נפגעו ואילו לא, מתי קרה האירוע, מה לשחזר ולאיזו נקודה בזמן". "הפתרון חוסם מההאקרים את האפשרות לשינוי מידע, הוא מנותק מהרשת, יוצר עותקי זמן וסנאפשוטים, ומבצע עבודה על המטה דאטה", ציין וולקוב. "כמו כן, הוא מציע ניהול סיכונים, סימולציות של התאוששות, כולל בדיקות, והגנת דאטה מודרנית. ניתן להשתמש בו באון-פרמיס, בענן ובמתכונת של תוכנה כשירות (SaaS). כ-5,000 ארגונים משתמשים בפתרון הזה ובמקרה הצורך, משחזרים את המידע שלהם בהצלחה".

מדינת מונטנה שבארצות הברית הופכת השבוע רשמית למדינה האמריקנית הראשונה שאוסרת על השימוש ב-טיקטוק (TikTok) בגבולותיה. במונטנה עבר חוק שאוסר על אפליקציית שיתוף הווידיאו הפופולרית, שנמצאת בבעלות סינית, לפעול במדינה. טיקטוק – הרשת החברתית שמעסיקה בעיקר קהל צעיר ומבוססת על שיתופי סרטונים קצרצרים – נמצאת על כוונת הממשל האמריקני כבר זמן רב. למעשה, החשדות נגדה ונגד החברה שעומדת מאחוריה, בייטדאנס (ByteDance), כי הן אחראיות לריגול דרך האפליקציה לטובת סין נשמעים כבר מאז עידן הנשיא דונלד טראמפ וחזרו להיות מושמעים באחרונה בידי בכירי הממשל של ג'ו ביידן. כזכור, ממשל ביידן כבר אסר מוקדם יותר שימוש בטיקטוק במכשירי עובדיו, והצהיר שגם הטלת חרם על השירות בכלל המדינות על הכוונת. כפי שדיווחנו באמצע מרץ, הבית הלבן הציב אז אולטימטום שקבע כי אם טיקטוק תישאר תחת בעלות סינית – היא לא תוכל להמשיך לפעול בארה"ב. בדיווחים הודגש כי ממשלת ארה"ב הנוכחית, הדמוקרטית, ביקשה באחרונה מחברת בייטדאנס הסינית למכור את האפליקציה המגה-מצליחה שלה, כדי להימנע מחרם ארצי עליה. בקשת הבית הלבן מקורה בוועדה להשקעות זרות בארה"ב, ה-CFIUS (ר"ת Committee on Foreign Investment in the United States), סוכנות ממשלתית האחראית להערכת הסיכונים לביטחון הלאומי של ארה"ב בכל הכרוך בהשקעה זרה. השבוע נודע כי בכיר לשעבר ב-בייטדאנס, יינאטו (רוגר) יו, הגיש תביעה נגד מעסיקתו ובה סיפק טיעונים המחזקים את הטרדות אשר מופגנות בארה"ב שוב ושוב בגין השימוש בטיקטוק במדינה. במסגרת התביעה נחשף כי בייטדאנס, בראשית דרכה, לקחה תוכן מיריבותיה – בעיקר מאינסטגרם וסנאפצ'ט – על מנת לחזק את נוכחותה בסצינת המדיה החברתית ולהצליח בה יותר. יו גם הניח בתביעתו כי בייטדאנס יצרה משתמשים מפוברקים, כדי להגדיל באופן לא חוקי את המדדים שלה. אך אולי מטריד מכך, לדברי יו, כחלק מהמהלכים הללו ביידטאנס סיפקה "גישה עליונה" למפלגה הקומוניסטית הסינית, ה-CCP, המושלת בסין, לנתונים שצברה. מונטנה – הזדרזה לפעול המחוקקים במדינת מונטנה שבארה"ב לא המתינו לפקיעת האולטימטום של ממשל ביידן, והעבירו כבר באפריל האחרון הצעת חוק ראשונה בארה"ב, שאסרה על שימוש בטיקטוק ברחביה. הצעת החוק של ממונטנה, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, אוסרת על השימוש באפליקציה בכל המכשירים האישיים ומונעת מחנויות אפליקציות להציע את טיקטוק להורדה. בנוסף, החוק קובע כי המדינה תקנוס כל ישות שתפר את ההוראה ב-10,000 דולר פר-הפרה. חברי הפרלמנט במונטנה הצביעו ברוב של 54-43 ובחרו לאשר סופית את החוק, המכונה SB419 והחקיקה המסקרנת קיבלה כעת את חתימתו של המושל הרפובליקני, ג'אנפורטה, שאישרה אותה והוציאה אותה אל הפועל. החרם צפוי לעמוד בפני אתגרים משפטיים, ולא ברור כיצד הוא בכלל ייאכף על התושבים המקומיים, שייתכן שפשוט יוכלו לעקוף את האיסור באמצעות רשת פרטית וירטואלית (VPN). אבל המהלך בכל זאת מהווה סימן לחששות הולכים וגוברים לגבי טיקטוק בארה"ב, וצפוי ליצור תקדים למדינות אחרות.

שם החברה האם: אינטואיטיב סרג'יקל. היכן ממוקם המטה של החברה? סאניוויל, קליפורניה, ארצות הברית. מהו תחום פעילות שלה? המערכת המרכזית של אינטואיטיב סרג'יקל, שהוקמה לפני 25 שנים ונסחרת בנאסד"ק בשווי של מעל 90 מיליארד דולר, היא רובוט דה וינצ'י, שמאפשר למנתחים לבצע ניתוחים מורכבים בפשטות וברמת דיוק גבוהה ביותר. עם שני מרכזי המו"פ שיש לחברה בישראל, היא עשתה צעד נוסף לקראת יישום האסטרטגיה שלה, ליצירת אקו-סיסטם דיגיטלי שיסייע למנתחים, צוותי חדרי ניתוח ובתי חולים בטיפול בחולים שלהם. מה השם של מרכזי הפיתוח המקומיים? אינטואיטיב ישראל. מהן שנות תחילת הפעילות שלהם? 2020, לאחר הרכישה של הסטארט-אפ הישראלי אורפאוס מדיקל, שהוקם ב-2012, על ידי אינטואיטיב סרג'יקל. היכן המרכזים ממוקם בארץ? לאינטואיטיב סרג'יקל יש, כאמור, שני מרכזי מו"פ בישראל. אלה מתמקדים בפיתוח פלטפורמה דיגיטלית ובעיבוד נתונים המתקבלים בעקבות פרוצדורות רפואיות שונות. המרכז הראשון הוקם בחיפה בתחילת 2020, בעקבות רכישת אורפאוס מדיקל, וזה השני נפתח בתל אביב זמן קצר לאחר מכן. כמה עובדים המרכזים בישראל מעסיקים? החברה מעסיקה בארץ כ-60 עובדים. היכן יש לחברה מרכזי פיתוח נוספים? בארצות הברית ובשווייץ. במה עוסקים מרכזי הפיתוח בארץ? בין היתר, בפיתוח אינטואיטיב האב – פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לרופאים מסביב לעולם לנהל ניתוחים מצילי חיים ופרוצדורות נוספות. בנוסף, הצוות הישראלי מוביל פיתוח מודלים של דאטה סינתטי, שמסייעים באימון אלגוריתמים ומבצע מחקרים משמעותיים, שיובילו לשיפור ולהרחבת יכולות הרובוט דה וינצ'י. מרכז המו"פ של אינטואיטיב ישראל. צילום: יח"צ האם המרכזים בישראל מגייסים עובדים? כמה משרות פתוחות? אינטואיטיב ישראל מגייסת לכמה משרות בתחומים שונים. המשרות הפתוחות מופיעות באתר של החברה. מהו פרופיל ההשכלה הנדרש מהמועמדים לעבודה? עבור משרות פיתוח יש יתרון לבעלי תואר במדעי המחשב או הנדסת תוכנה. עבור משרות אלגוריתמיקה יש יתרון לבעלי תארים מתקדמים בהנדסת חשמל, עיבוד אותות, פיזיקה, מתמטיקה ועוד. מה לגבי שילוב עובדים ממגדרים וממגזרים שונים? מהחברה נמסר כי "בשנה האחרונה, 50% מגיוסיה היו של נשים, והן מהוות 33% מכלל העובדים והעובדות שלה בישראל. מדובר במגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות בייצוג נשים בחברה. בנוסף, מעל 40% מהעובדים הם מעל גיל 40 ו-20% נולדו מחוץ לישראל ועלו לארץ". גדי מנחם, מנכ"ל אינטואיטיב ישראל. צילום: יח"צ מיהו מנכ"ל מרכז הפיתוח? גדי מנחם הוא מנכ"ל אינטואיטיב ישראל ורועי שיבולת מנהל את מרכזי המו"פ בארץ. מה הוותק שלהם בתפקיד? למנחם ותק של כ-10 שנים ולשיבולת – של כשנתיים. אילו תפקידים הקודמים הם ביצעו? מנחם היה המנכ"ל של אורפאוס מדיקל שכאמור, אינטואיטיב סרג'יקל רכשה אותה. שיבולת הוא בעל ניסיון של מעל 20 שנים בתעשיית המדיקל. הוא החזיק בתפקידי פיתוח וניהול מרכזיים בחברות מדינול ו-MaxQ AI. רועי שיבולת, מנהל מרכזי המו"פ של אינטואיטיב ישראל. צילום: פרטי מיהם המובילים הנוספים של מרכזי הפיתוח? אירה יוזף, מנהלת משאבי אנוש; גיל פלד, מנהל מכירות ושירות בישראל; עמי הלפרין, מנהל תחום ניהול המוצר; ודניאל פינק, מנהל הכספים והתפעול. כיצד פעילות החברה מייצרת אימפקט בישראל ובעולם? מאינטואיטיב נמסר כי "עד היום סייעה המערכת למנתחים בכל מדינות ארצות הברית וב-67 מדינות מסביב לעולם בביצוע יותר מ-11 מיליון פרוצדורות, לרבות בשורה של בתי חולים בישראל – בילינסון, סורוקה, רמב"ם, שיבא, איכילוב, אסותא, מאיר ועוד. פעילות הצוותים בישראל מנגישה לרופא מידע חשוב בזמן הנכון ובמקום הנכון, והם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר שיטות טיפול מוכרות. פיתוחי החברה מובילים להצלת חיים ושיפור איכות חייהם של מטופלים מסביב לעולם". מה החזון של החברה לרגל 75 שנים למדינת ישראל? מנחם: "אינטואיטיב ישראל שואפת להמשיך ולפתח מוצרים טכנולוגיים חדשניים, שיוכלו לתרום למערכת הבריאות הישראלית, כמו גם למטופלים בבית החולים המובילים בארץ. באמצעות הטאלנטים של החברה, היא תוכל להמשיך ולהגדיל את פעילותה בארץ, לסייע למנתחים להציל חיים ולתרום להפיכתה של תעשיית הרפואה ליעילה, חדשנית ומתקדמת יותר". שיבולת: "זו גאווה גדולה במיוחד לראות את הפתרונות שלנו יוצרים השפעה משמעותית בארץ ובחו"ל. אני מייחל להמשיך ולראות את פירות העבודה שלנו מסייעים למנתחים ולרופאים בבתי החולים המובילים ברחבי העולם".

"מה זה תעשייה חכמה והיכן אנחנו עומדים בעולם הזה? איך מודדים את זה? איך אני יודע שהמפעל בשל להיכנס לזה והיכן אני נמצא במרחב הזה? היכן באה בדיוק לידי ביטוי תעשייה 4.0, במקביל לאבולוציה שמתרחשת כתהליכים סדורים בעולם שלנו? אני בטוח שאם הייתי עושה משאל הייתי מקבל לפחות פי שתיים דעות מכמות האנשים שהגיעו לכנס, ולא בכדי. זהו תחום ענק שש בו הרבה מאוד נושאים, ואף אחד לא יותר חשוב מאחרים, וזה גם מה שגורם לכל התחום להיות מעניין", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועד התכנים של כנס "Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023" בפתח דבריו בכנס שהפיקה אנשים ומחשבים השבוע, והוא היה זה שהנחה אותו לכל אורכו. "האם תעשייה 4.0 זה להכניס רובוטים? זה משהו מיושן למעשה, ואנו חיים בעולם הזה כבר למעלה מ-30 שנה, אם לא יותר. בשנים האחרונות התחלנו לדבר גם על קובוטים, שהם שילוב של אנשים לצד רובוטי ייצור, כולל רובוטים מתנייעים, אבל גם זה לא הופך את העולם לחדשני יותר. וגם מחסנים חכמים היא טכנולוגיה שקיימת שנים על גבי שנים. אז אולי פסי ייצור חכמים הם הפתרון לתעשייה 4.0? גם זה לא, כי פורד בנה פסי ייצור כאלה כבר ב-1913". "אם זה לא זה ולא זה ולא זה אז מה כן? התשובה היא גם וגם וגם וגם, וכשלוקחים את הכל ביחד ומאחדים – מקבלים מפעל חכם, ואז מבינים שבעצם המפתח לכל דבר הוא לחשוב מחוץ לקופסה. לומר עד היום עשינו אבג, ועכשיו צריכים לעשות דברים אחרים". לדעתו, המפעלים בישראל חייבים להפוך לחכמים ולא בגלל שיש להם יותר מדי ברירה. "בישראל למפעלים יש שתי ברירות: להיות חכם או להיות סגור, וזה אומר להתאים אותם לעולם החדש או לוותר על הקיום. וזהו מסע אינסופי שלא ייגמר לעולם, ותעשייה חכמה היא גם חדשנות מוצרים", הוא סיכם. קובוטים ברפאל דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל, סיפר כיצד החברה שילבה קובוטים בקווי הייצור החכמים שלה, מקצה לקצה. "באיזשהו שלב שאלנו את עצמנו מה נוכל לקבל ברפאל מתעשייה 4.0. זה נראה יותר כמו למפעלים עם קווי ייצור, משהו כמו חברה לייצור משקאות או מכוניות. דיברנו על זה למעשה שנים רבות, ואחת הבעיות הגדולות הייתה שהבנו שקצת קשה לעצור הכל בתחום הרובוטיקה ולהתמודד, מבחינתנו שלנו עם הרבה מאוד חוקים ודיסציפלינות. הבנו שזה לא פחות מאירוע גדול, מהפכה, אבל מצד שני הבנו שאנחנו צריכים להתקדם ולעשות את הצעד הזה לקראת העתיד", הוא אמר. דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל. צילום: עמית אלפונטה גודמן סיפר, כי בדיקות היסוד של החברה בחנו היטב את היבט היעילות והאיכות. "היעדים הוגדרו במדויק, וראינו כי המדדים יעלו וגם המשתנים המסוימים ישתפרו. בהיבט של הגורם האנושי עירבנו מההתחלה את אנשי קו הייצור בכל תהליך המחשבה שלנו, ועשינו זאת גם כי הבנו, שחשוב יהיה ללמוד היטב את התגובות שלהם. המטרה הייתה, והושגה, לבנות קובוט שאדם ורובוט יעבדו יחדיו בסביבה היברידית, ואת זה עשינו גם בזכות כך שהכנסנו לתמונה חברה מאוד מנוסה, אינטגרטורים מובילים", ציין גודמן. מתחילים לדבר על תעשייה 5.0 רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות, סיפרה כיצד הרשות רואה את החדשנות והמעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה המקומית. "אנחנו כבר מתחילים לדבר כיום על תעשייה 5.0, שזה הוספה של נושא הקיימות, ואנחנו זקוקים לכך, כי הנושא משתלב בחזון שלנו להגיע למעמד שבו התעשייה הישראלית היא תחרותית ברמה הגלובלית ומציעה קיימות ובידול באמצעות חדשנות טכנולוגית. התעשייה הישראלית לא יכולה להתחרות בייצור ההמוני שמציעים בסין. היא תדע להתקיים בזכות כך שהיא תציע חוכמה של מוצרים ויכולת למכור אותם גם מול התחרות בעולם", אמרה. רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות. צילום: עמית אלפונטה אגף הייצור המתקדם שבראשו היא עומדת מיועד למפעלים בתעשייה היצרנית בישראל, שרוצים לקדם ייצור ופיתוח. "המשימה נעה על שלושה צירים: ממכינה למחקר ופיתוח עבור חברות שאינן מנוסות בתהליכים, דרך מענקי תמיכה לתהליכי מחקר ופיתוח ועד תמיכה בתהליכי הייצור עצמם במטרה לצלוח את המעבר מהפיתוח לייצור בפועל. בנוסף, אנחנו מלמדים ועוזרים לנהל משאבים. ניהול משאבים חכם שווה למפעל חכם, שווה עלייה בפריון, חיסכון בעלויות ושיפורים בעוד הרבה מאוד מספרים מהותיים", היא ציינה. צבי קצבורג

"אני לא משלה את עצמי ולא אתכם לגבי העתיד – אנחנו מנהלים קרב מאסף על ההיי-טק הישראלי. אני מוטרד כמוכם. נעשה את כל מה שאנחנו יכולים, גם בוועדת המשנה, אבל חייבים חייב להילחם עד הרגע האחרון", כך אמר היום (ה') ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענף ההיי-טק של ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה התכנסה היום לישיבתה הראשונה, בהשתתפות ח"כים, ראשי הענף, יזמים, משקיעים ונציגים של משרד האוצר ובנק ישראל. ח"כ ליברמן הגדיר את מטרת הדיון: לשמוע מפי אנשי ההיי-טק מה אפשר לעשות כדי לסייע לענף, ערב ההצבעה על תקציב המדינה. בתחילת הדיון אמר ח"כ ליברמן כי "בעוד ששיעור המועסקים בענף ההיי-טק ב-2021 היה 10.3%, התרומה שלו לייצור עמדה על 54%, וזה מעיד על חשיבות הענף והפריון בו". ח"כ רון כץ, שכיהן כיו"ר ועדת המשנה להיי-טק בכנסת הקודמת, דיבר על קרוב ל-14 מיליארד השקלים שחולקו בתקציב המדינה למפלגות השונות ככספים קואליציוניים ואמר כי "צריך להשקיע אותם בשילוב חרדים בהיי-טק, לימודי ליבה והורדת חסמים, על מנת לסייע לענף להתחזק. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יקרה". לדבריו, "הדבר הכי חשוב הוא עצירת חוסר הוודאות שממנו סובל הענף. אם הכלכלה תלך אחורה, ייקח 20 שנה לבנות את מה שהממשלה מפרקת עכשיו בכמה חודשים". "רואים אינדיקטורים להאטה בענף ההיי-טק" בדיון דיברה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שהודיעה השבוע כי היא מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2023 ב-0.3%, ל-2.7% – בין היתר עקב השלכות התוכנית המשפטית של הממשלה על ענף ההיי-טק. היא אמרה כי "ההיי-טק הוא מנוע צמיחה של הכלכלה. אין ספק שחשוב מאוד לשמור על המובילות והחוזקה של ההיי-טק הישראלי. אנחנו רואים אינדיקטורים להאטה בענף, וצריך להמשיך לעקוב". דיון הוועדה, היום (ה'). צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת דובר נוסף היה יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום. הוא הביע דאגה מהירידה בהשקעות בהיי-טק הישראלי, במגמה הפוכה לעליית מדד הנאסד"ק. גרינברג התייחסה לכך ואמרה כי "צריך ודאות שתייצר סביבה עסקית טובה, ודאות כזו שתאפשר לכלכלה לצמוח". ד"ר אפלבום ציין כמה נתונים על מצב הענף, שלפיהם רבע מחברות ההיי-טק הישראליות דיווחו שהן מתכוונות לפטר עובדים ועוד 25% עוצרות גיוסים. הוא ציין כי זו הפעם הראשונה, חוץ מתקופת הקורונה, שבה רואים ירידה במספר המועסקים בענף. הוא אמר כי מדובר במגמה שלילית שהחלה בשנה שעברה – ומחריפה השנה. בבנק ישראלי מביעים אופטימיות נציג בנק ישראל, אלעד דה מלאך, הביע בדיון אופטימיות: הוא אמר כי יש להיי-טק נקודות חוזקה שמאפשרות לו להתמודד עם הפגיעה. בין היתר, הוא ציין את השכר הגבוה, שמושך עובדים טובים, אך גם מאפשר הורדת שכר בתקופות קשות. מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, הזהירה כי "ישראל נמצאת במסלול של איבוד ההובלה העולמית בעולמות הסטארט-אפ והחדשנות. הסיבות לכך הן סביבה עסקית קשה, מחסור בעובדים, השקעה ממשלתית נמוכה והיעדר תמיכה ממשלתית באקו-סיסטם החדשני. בשל כך, בייחוד למול תנאים מפתים שניתנים לחברות במדינות אחרות, אנחנו רואים שההשקעות בחברות ירדו, כמות הסטארט-אפים החדשים שקמים בישראל קטנה באופן משמעותי, וקיים צורך מובהק ביצירת סביבה עסקית שתשפר את כושר התחרות של המדינה ותאפשר לחברות צעירות לצמוח בישראל". עוד הדגישה שוורץ ש-"ניתן לראות מדינות רבות בעולם שקוראות ליזמים הישראלים לעבור אליהן ובונות עבורם סביבה עסקית תומכת, תוך הקטנת רגולציה, הקלות מס וקרבה לשווקי היעד. כבר לפני המיתון הייתה במדינה בעיה חמורה של כוח אדם מקצועי של מהנדסים ומתכנתים, וזה הזמן של המדינה להושיט יד לענף, לפני שיהיה מאוחר מדי". "מסוס דוהר הפכנו לחמור צולע" בין משתתפי הדיון היה גם היזם משה רדמן, ממובילי המחאה הנוכחית. לדבריו, "ההיי-טק מידרדר בקצב מסחרר. עשינו פניית פרסה חדה ומסוס דוהר הפכנו לחמור צולע. מהלכי הממשלה הזו, בניסיונות לרסק את מערכת המשפט ועם תקציב ללא בשורות, גורמים לנו להיות בחזית ההאטה". דובר נוסף, היזם יאיר בר-און, פנה לפוליטיקאים ואמר שהם יכולים להגיע להסכמה בכל מה שקשור בהשקעה כדי להגדיל את חלקם של החרדים בהיי-טק – שהם, לדבריו, עובדים מצוינים ומוכשרים ביותר. היזמית ענבל שיינפלד ציינה שעל כל עובד היי-טק יש 3.8 עובדים שאינם מועסקים בענף וכי אם המשבר יימשך – גם הם ייפגעו.