אם הסינים היו יהודים, הם בטח היו משתמשים בביטוי מהתורה "לי נקם ושילם", שעוסק במתן גמול על מעשים רעים. או, במילים אחרות, נקמה. אבל, סביר מאוד להניח שכשהם קראו היום (ד') את החדשות הטכנולוגיות, אנשי הממשל הסיני אמרו, בינם לבין עצמם: "נקמה היא מנה מצוינת כשהיא מוגשת קר". מדוע? כי אינטל הודיעה היום שהיא נסוגה מעסקת ה-5.4 מיליארד לרכישת טאואר סמיקונדקטור הישראלית, לאחר שהגיע המועד האחרון להשלמת העסקה והאישור של הרגולטור הסיני לא הגיע. לצערן של אינטל וטאואר, אפשר בהחלט לומר שזה היה צפוי. לא עזרה נסיעתו באחרונה של מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, כדי לשדל את הממשל בבייג'ינג לאשר את הרכישה – הרצון של הסינים לפגוע בארצות הברית ולהעביר מסר ברור באמצעות אי אישור העסקה היה חזק יותר. בפרט עקב העובדה שאינטל היא הסמל הכי חזק של תעשיית השבבים האמריקנית, או, אם תרצו – היא המק'דולנדס של תעשייה זו. על אף שהיא כבר שנים רבות מאוד חברה גלובלית, שפועלת כמעט בכל מקום בעולם – כולל במזרח אסיה, ובישראל, היא עדיין נחשבת לחברה אמריקנית פר אקסלנס, ופגיעה בה היא פגיעה באחת מאושיות התעשייה הטכנולוגית של ארצות הברית. פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון רק היום פרסמנו דברים של אחד מבכירי תעשיית השבבים הסינית אודות הנזקים שגורמת ארצות הברית לתעשיית המחשוב הסינית באופן כללי, ולתעשיית ייצור המוליכים למחצה של מדינה זו באופן פרטני. הסיבה לכך היא החרם – שהוכרז עוד בימי הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, ושממשלו של ג'ו ביידן ממשיך אותו בנפש חפצה. לדברי האמריקנים, החרם הוא אילוץ שנובע מהדאגה לביטחון הלאומי של המדינה. בסין שוללים זאת וטוענים כי הרצון הבלעדי של ארצות הברית בצעד דרמטי זה הוא מניעה ככל הניתן של תחרות מצד המדינה החזקה. כך או כך, ג'ראלד יין, המייסד, היו"ר והמנכ"ל של AMEC וכאמור, מבכירי תעשיית השבבים הסינית, אמר שתעשייה זו במדינה זו תקועה חמישה דורות אחורה, ומתקשה אפילו להגיע לייצור ב-14 ננו-מטר – ליתוגרפיה שאפילו במונחים של אינטל נחשבת למיושנת מאוד. תארו לעצמכם שעדיין הייתם רוכשים כיום מחשבים, טלפונים או טאבלטים שהמעבדים שלהם מיוצרים ב-28 ננו-מטר? מכירים מישהו בתעשייה הדיגיטלית המודרנית שהיה מסכים לדבר כזה? נדמה שזאת שאלה רטורית. למה לא דחו שוב את המועד האחרון לעסקה? התאריך האחרון לביצוע עסקת אינטל-טאואר היה, כאמור, אתמול, וביטולה עלה לענקית השבבים האמריקנית 353 מיליון דולר. זה לא מה ש-"ישבור" את אינטל, אבל זה בהחלט סכום לא מבוטל, אפילו עבורה. אלא שהתאריך האחרון לביצוע העסקה כבר נדחה פעם אחת, ולכן אפשר לשאול את השאלה: למה שתי החברות לא ניסו לדחות אותו שוב? מדוע אינטל הסכימה לוותר על סכום של כמה מאות מיליונים על כלום, בעקבות החוזה שנחתם בתחילת הדרך בין שתי החברות? יש לכך תשובה ברורה: לאחר הביקור של גלסינגר בסין, באינטל ביצעו ניתוח מהיר של המצב והיה להם ברור שאם לא יקרה משהו קיצוני, ואפשר לומר גם 'מטורף', הרגולטור בבייג'ינג ימשיך לשתוק ולא לאשר את העסקה, מבלי להסביר מדוע ולמה. זה היה ברור גם לסינים. האם אינטל עשתה חישוב מסלול מחדש לעסקה באופן כללי? צילום: ShutterStock אינטל חשבה בתחילת 2022 שהיא צריכה את העסקה עם טאואר כדי להיכנס במהירות לתחום של ייצור מותאם, כחלק ממהלך שאם היה יוצא לפועל, הוא היה הופך את מפעלי הייצור שלה, כולל זה במגדל העמק, לחברה בפני עצמה. אלא שכנראה שבענקית השבבים האמריקנית סבורים עכשיו שהם כבר לא ממש צריכים את זה ומעדיפים, בתקופה שבה החברה מבצעת השקעות אדירות בבנייה של מפעלי ייצור חדשים בארצות הברית, באירופה וגם בהרחבת המפעל בישראל, להשאיר את חמשת מיליארדי הדולרים הנוספים בקופה. טאואר אמנם מתמחה בתחום של תדרי רדיו וחיישנים תעשייתיים, אבל אינטל הכריזה באחרונה על יכולות אריזה חדשות, שבאמצעותן היא יכולה לשלב טכנולוגיות על שבב אחד שמגיעות מיצרניות שונות. בנוסף, היא השיגה כמה חוזים יפים, כולל שותפות עם מדיה-טק, המתחרה הגדולה של קוואלקום, ודיווחה על עלייה ברבעון השני של 2023 בשיעור של 300%, במונחים של שנה לשנה, בפעילות של מפעלי הייצור שלה. כל זה מצביע על כך שהיא מרגישה שגם בלי העסקה עם טאואר, אסטרטגיית ה-IDM 2.0, שעליה הכריז גלסינגר עם כניסתו לתפקיד, בהחלט מתממשת, ונכון שזה היה טוב לו עסקת הרכישה של טאואר הייתה מתממשת, אבל כנראה שהיא תסתדר גם בלעדיה.

גוגל הוסיפה לאפליקציית התמונות שלה כלי חדש, מבוסס AI, לצפייה בתמונות, שנקרא "זיכרונות". גוגל מתארת ​​את התצוגה החדשה כ"ציר זמן דמוי אלבום". עם פתיחת האפליקציה יופיע קיצור דרך חדש ל"זיכרונות" בסרגל הניווט, ובלחיצה עליו יופיעו זיכרונות שנוצרו על ידי AI ויציגו רק תוכן שהמשתמש כנראה רוצה לראות. המשמעות היא שתמונות כפולות, למשל, לא יוצגו, ובמקומן יוצג תוכן המציג אנשים או אירועים שצולמו בתקופת זמן מסוימת. הכלי החדש מאפשר להסתיר אנשים או פרקי זמן מסוימים, לפי בחירה, או לכבות את התכונה לחלוטין. ניתן לשמור אוספי זיכרונות שנוצרו על ידי AI וגם להסיר תמונות או סרטונים ספציפיים. תכונה ניסיונית חדשה – הזמינה כרגע רק לבעלי חשבונות גוגל נבחרים בארה"ב – מאפשרת למשתמשים גם להיעזר בבינה מלאכותית יוצרת כדי לארגן תמונות. בזמן שינוי השם של אוספי זיכרונות, ניתן ללחוץ על כפתור "עזור לי לתת כותרת" כדי לקבל הצעות שנוצרו על ידי AI. אם אף אחת מהאפשרויות לא מתאימה, ניתן ללחוץ על "הוסף רמז" כדי לספק הצעות ל-AI לקבלת תוצאות רלוונטיות יותר. כדי להרחיב את אפשרויות השיתוף של תמונות, השיקה גוגל גם תכונות שיתוף פעולה חדשות. כעת ניתן להזמין בעלי חשבונות גוגל אחרים לתרום תוכן ל-"זיכרונות". כאשר הם מוזמנים לאוסף תמונות, הם יכולים גם להוסיף את האוסף לתצוגת ה"זיכרונות" האישית שלהם. בעתיד, גוגל מתכננת ליצור תכונת שיתוף שתאפשר למשתמשים לשתף את האוספים כסרטונים באמצעות מדיה חברתית ואפליקציות הודעות. תצוגת הזיכרונות החדשה זמינה כעת עבור משתמשי אפליקציית התמונות בארה"ב ותתרחב למדינות אחרות בחודשים הקרובים.

אין ספק ש-2023 היא שנה לא רגילה – לא בהיי-טק, ולא במדינה כולה. אבל לא עסקינן כאן במצב הפוליטי, אלא בזה הכלכלי, ובענף שהוא התורם מס' 1 לכלכלת ישראל – ההיי-טק. ליתר דיוק, בהצטיינות של הענף, גם בתקופה הזאת. הנתונים של ההיי-טק חלשים – בין אם זה בירידה בהשקעות, וכתוצאה מכך בגיוסי הכספים של הסטארט-אפים, בירידה בגיוס עובדים חדשים, בהוצאת כספים וחברות לחו"ל, ועוד ועוד. אבל גם בתקופה מאתגרת, שלא לומר קשה, זו, עולם ה-IT וההיי-טק, על גווניו השונים, מצטיין. אנשי טכנולוגיית המידע היו ועודם המנוע העיקרי לפיתוח פתרונות שמאפשרים לארגונים למקסם את פעילותם ולממש את הליבה העסקית שלהם – הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. והם עושים זאת בהצטיינות, גם בתנאים העכשוויים והממש לא אידיאליים. המשותף לחלק ניכר מהאנשים והארגונים האלה הוא השפעת הטרנספורמציה הדיגיטלית על התהליכים השונים שמבוצעים בהם, כולל בהגדרות התפקידים. שינוי בולט ביותר הוא שה-IT הוא כבר לא רק תומך בתהליכים ובעסקים, אלא הפך להיות כוח שמניע אותם. יוזמות חדשות מפותחות ומשימות ארגוניות משתנות בגלל ה-IT. נכון, זה תפס תאוצה בקורונה, שבה גברה התלות של ארגונים בטכנולוגיה, אבל זה הולך ומתרחב ככל שמתקדם הזמן, כולל בשנה הנוכחית, הרבה אחרי שהמשבר של המגפה חלף. מה בארצות הברית? בעולמות ובמגזרים רבים, ה-IT הוא האמצעי המרכזי שבעזרתו הארגון יכול להתקדם. כך התרשמו גם מארגני התחרות הוותיקה של מצטייני ה-IT בארצות הברית – CIO 100, שהסתיימה אתמול (ג'). עורכי התחרות כתבו שההצטיינות באה לידי ביטוי בין היתר בהשפעות של ה-AI על תחומים רבים ומגוונים, כולל פרויקטים למען החברה. הם ציינו בקונטקסט הזה פיתוחים חשובים לתחומי הבריאות, הגנת הסביבה וגם למניעת התאבדות – עוד הוכחה שהטכנולוגיה מצילה חיים. הפרסים הוענקו לארגונים, מפעלים ומנמ"רים מרחבי ארצות הברית, והם שיקפו את התחזקותו של תחום ה-IT במעצמה המרכזית בעולם, שהיא המדינה שמובילה את התעשייה הזאת. במידה רבה בעקבות האמריקנים, זה בא לידי ביטוי גם במדינות אחרות, ומוכיח שהעולם לא מוותר על ערך המצוינות גם בזמנים קשים. ומה בישראל? בכל שנה מחדש אנחנו נוכחים לדעת שמצוינות היא ערך שלא מושפע מרעשים חיצוניים, מאירועים כאלה ואחרים ומהתפתחויות פוליטיות. כך היה בקורונה וכך קורה גם כעת, על רקע המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית או המהפכה המשטרית של הממשלה – כל אחד ואיך שהוא רואה את המהלכים האלה וקורא להם. המצב השפיע ומשפיע על ההיי-טק, אבל בולט לעין שהוא לא גורם להפסקת הפעילות בארגוני ה-IT ובגופים השונים בענף, ובוודאי שלא להפסקת ההצטיינות. פעם בשנה אנחנו, באנשים ומחשבים, אומרים למצטייני ה-IT תודה, וכך גם יהיה השנה, למרות מצב הרוח השפוף ועל אף הסערה הציבורית-פוליטית כדי להעלות את אותה הצטיינות ואת אותה מצוינות על נס, אנחנו, באנשים ומחשבים, נערכים בימי קיץ אלה לקראת התחרות השנתית שלנו, IT Awards, שצוברת תאוצה משנה לשנה. בקרוב נתחיל בשלב הרישום להגשת הפרויקטים לתחרות, בקטגוריות השונות, ולאחר סיום הרישום, יוזמנו מגישי הפרויקטים לראיונות עם צוות השופטים, כדי לסייע להם לבחור את הזוכים. ללא ספק, תחום ה-AI יבלוט ויזהר בשמי התחרות השנה. גם השנה נעניק לא רק פרסים לפרויקטים עצמם, אלא אף את אות אלוף האלופים לגופים שיזכו במספר הפרויקטים הרב ביותר, כפי שידרגו אותם מעל 40 שופטי התחרות – מנמ"רים, יועצים, מומחי IT ועיתונאים. כולם בלתי תלויים, ששופטים על פי ניסיונם הרב. החברות שזכו בתואר הזה בשנה שעברה היו מנורה מבטחים ושירותי בריאות כללית. פרופ' גדי אריאב. צילום: ניב קנטור המצוינות היא גם אישית של המנמ"רים, אלה שמובילים את ארגוני ה-IT. גם הפעם, לצד הענקת אותות ההצטיינות לפרויקטים, נעניק את אותות המנמ"רים המצטיינים. הם ייבחרו על ידי ועדת איתור, בראשותו של פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב, שמוביל את התחרות מזה יותר מעשור. לקראת תחילת הגשת המועמדות, מיד לאחר חופשת הקיץ, כתב פרופ' אריאב: "משבר בא ומשבר הולך, בעוד שעולם המחשוב הארגוני ממשיך לייצר מהלכים דיגיטליים. לצד ההתמודדות של העולם העסקי עם המשבר הפוליטי בישראל, יחידות המחשוב הארגוניות נדרשות שוב, שנה אחר שנה, למנהיגות ומצוינות בייזום, תכנון, הקמה, יישום והטמעה של שימושי טכנולוגיות מידע בכלל ומערכות מידע בפרט". השורה התחתונה: ההצטיינות לא מתוחמת בזמן ובמקום. פירותיה ניכרים כמעט בכל תחום בחיים. אם קיבלנו שירות יותר טוב ממשרד ממשלתי, בנק, חברת ביטוח, קופת חולים או גופים בהרבה תחומים אחרים, סביר להניח שמאחורי זה עומדים טכנולוגיה מצטיינת, ועוד יותר מזה צוותים מצטיינים, שאפשרו זאת. פעם בשנה אנחנו, באנשים ומחשבים, אומרים להם תודה, וכך גם יהיה השנה, למרות מצב הרוח השפוף ועל אף הסערה הציבורית-פוליטית.

הרבה מילים נכתבות על החרם האמריקני על תעשיית השבבים הסינית (וממש לא רק), ובעיקר על המאמצים שמשקיע הממשל, עוד מתקופתו של דונלד טראמפ כנשיא, לשים מקלות בגלגלים של תעשיית המחשוב במדינת הענק. עד כמה החרם הזה משפיע על תעשיית השבבים הסינית בפועל? לפי ג'ארלד יין, המייסד, היו"ר והמנכ"ל של AMEC – חברה שפועלת בתחום הייצור של מכונות למפעלי ייצור שבבים, סין נמצאת כיום לפחות חמישה דורות אחורה בתעשייה זו, לעומת השוק הגלובלי, והסיבה לכך היא אותו חרם של ארצות הברית. לפי דיווחים במדיה הטכנולוגית הסינית, יין ציין כי בעוד שהיצרניות המובילות בעולם, דוגמת TSMC וסמסונג, כבר מתחילות לייצר שבבים בליתוגרפיה של 3 ננו-מטר, בסין מתקשות החברות להתחיל לייצר בליתוגרפיה המיושנת יותר, של 14 ננו-מטר. רק מעט מאוד חברות במדינה הצליחו בעקבות החרם – שכולל מכירת מכונות לייצור שבבים בליתוגרפיות שמוגדרות בידי ארצות הברית כמתקדמות – להגיע לייצור ב-14 ננו-מטר, כשאחת מהן היא SMIC, שנתמכת ישירות בידי הממשל הסיני. עם זאת, גם היא הסירה השנה מהאתר שלה את יכולתה לייצר בליתוגרפיה זו – מה שיכול להצביע על קשיים. המצב הזה, ציין יין, מאפשר לתעשיית המוליכים למחצה בסין לעבוד רק על תהליכי 28 ננו-מטר ומעלה. דבר זה לא מקובל ולא יכול להיות מקובל על התעשייה הסינית – ובעצם, כמעט באף תעשייה באיזשהו מקום בעולם. בניגוד לטענות האמריקנים, יין טען שחרם השבבים האמריקני על סין לא נובעת מבעיות ביטחון כאלה או אחרות, אלא רק מתוך רצון לעכב את ההתקדמות הטכנולוגית של המדינה המתחרה.

OpenAI פיתחה דרך חדשה להשתמש ב-ChatGPT שלה, והפעם לשם מיתון וניהול תוכן באינטרנט. כידוע, מיתון ואף סינון תוכן לא רצוי, שאתרים ורשתות חברתיות מבצעים כדי לשמור על הגולשים מחשיפה לתכנים קשים, אלימים, מסיתים ושקריים, דורש כוח אדם ומאמץ. הרשתות החברתיות עושות הרבה, לפחות לטענתן, כדי לאתר תוכן מסוכן או לא ראוי, פייק ניוז וכן תכנים שנוגדים את מדיניותן, אבל כל משתמש יודע שלמרות זאת – התוכן הרעיל "חוגג" בהן. מעבר לכך הפלטפורמות החברתיות נאלצות להחזיק ממתני תוכן רבים במיוחד, כולל צוותים ייעודיים בכל מדינה, שיודעים את השפה ואת המטען התרבותי-פוליטי במקום המסוים, ולכן יודעים לבצע את תפקידם היטב. האם לצ'טבוט פתרונים?  ממתני התוכן, בעיקר בפלטפורמות המדיה החברתית, מתבקשים לזהות ולהסיר תוכן מזיק או לא חוקי, כמו כזה שבו מופיעה התעללות מינית בילדים או דברי שטנה וכדומה. התפקיד תובעני והתוצאה היא שהביצוע אינו מושלם. אלא שלדברי OpenAI, יש לאתרים ולמדיה החברתית אפשרות להיעזר ביכולות המאוד מתקדמות של מודל השפה הגדול המאייש את ChatGPT שלה, לצורך ביצוע המטלה בהצלחה ובתוך צמצום משמעותי של בני האנוש שנדרש להעסיק בשביל לבצעה. בנוסף, השימוש ביכולות GPT-4 לביצוע המשימה יכול לסייע בנושא שאמנם אינו מככב בכותרות, אך שכבר שמענו עליו תלונות רבות ממתני התוכן האנושיים – הפגיעה הרגשית והעקה שהם חווים לעתים קרובות עקב החשיפה האינטנסיבית לתוכן מזיק או מטריד. יישום הטכניקה אפשרי למי שעובד מול -API של OpenAI. על המשתמש לספק לצ'טבוט בגרסת GPT-4 שלו, לשם שינון ולמידה, את הכללים המנחים של האתר או השירות שעליו מתבקש מיתון וסינון התוכן. לאחר מכן, מספקים לצ'אטבוט מבחן עם סט של דוגמאות של תוכן שיכול להפר או לא להפר את המדיניות המסוימת. על ידי השוואת החלטתיו של הבוט לאלה של בני האנוש, מומחי המדיניות של השירות – בין אם הוא אתר או למשל קבוצה ברשת חברתית – יכולים לזהות אי-התאמות ולבקש מהכלי היוצר להסביר את נימוקיו, כמו גם לעדכן אותו בטעותו. הרעיון הוא לחזור על התהליך הזה מספר פעמים, עד שהתוצאה תיחשב כאיכותית ואפשר יהיה להמיר את כוח האדם האנושי המטפל בנושא ב-ChatGPT. OpenAI טוענת שתהליך זה יכול להפחית את הזמן שלוקח להטמיע מדיניות ניהול תוכן חדשה מחודשים – לשעות ספורות בלבד. בנוסף לדבריה, GPT-4 מסוגל לפרש כללים וניואנסים בתיעוד ארוך של מדיניות תוכן, ולהסתגל באופן מיידי לעדכוני מדיניות, ולפיכך הוא עשוי לספק תיוג עקבי ויעיל יותר של תוכן. אבל לפני שכל שירות או אתר יזדרז להעביר את עבודות ניהול התוכן שלו לשיטה הדיגיטלית החדשה, חשוב לציין כי כבר ידוע שמודלים גדולים של שפה עלולים להיות חשופים להטיה ועקב כך להיות מוטים בעצמם. לפיכך, כמו בכל יישום של AI, התוצאות של הפעולה חייבות להיות במעקב קפדני, ולקבל אישור סופי על ידי בני אדם. לפחות בינתיים. בפוסט אודות היכולות הללו, שעלה לאתר OpenAI, צוין כי: "אנו מאמינים שזה (השימוש המסוים בצ'טבוט – ג"פ) מציע חזון חיובי יותר של עתיד הפלטפורמות הדיגיטליות, שבו AI יכולה לעזור למתן את התעבורה המקוונת בהתאם למדיניות הספציפית לפלטפורמה ולהקל על הנטל הנפשי של מספר רב של מנחים אנושיים". החוקרים החתומים על לסיכום ניתן לומר כי למערכת ניהול התוכן החדשה הנשענת על GPT-4 יש אמנם פוטנציאל לשפר משמעותית את היעילות והאפקטיביות של ניהול תוכן בפלטפורמות דיגיטליות, אבל היא בכל זאת לא יכולה להביא לפיטורי כל מי שנמצא בצוותי הממתנים. השימוש בה עשוי לסייע בהפחתת עומס העבודה המוטל על הסוקרים האנושיים, אבל מאחר שה-AI הג'נרטיבית נמצא עדיין בשלבים מוקדמים, ישנן בינתיים בעיות שמחייבות פיקוח אנושי הדוק על התוצאות.

אפל אמורה להציג בחודש הבא את מערכות ההפעלה החדשות שלה. כמו כל שנה כמעט זה אמור להתרחש במקביל להכרזה הרשמית על הדור הבא שח טלפוני ה-iPhone, שמגיעים לדור ה-15 במספר שלהם. למרות שלא נותר הרבה זמן עד להשקה הרשמית, ולמרות שעבר בערך שבוע בלבד מאז ההשקה של הבטא החמישית של מערכת ההפעלה החדשה iOS 17, שחררה אפל בטא שישית של מערכת ההפעלה הטלפונית שלה. הבטא החדשה זמינה כבר באופן ציבורי עבור מי שמעוניין לבחון את מערכת ההפעלה כבר עכשיו – ויש לו טלפון נתמך. למעשה iOS 17 זמינה בגרסאות בטא ציבוריות כבר יותר מחודש, כך שלא מדובר במשהו חדש. הגירסה החדשה היא מקצה שיפורים ותיקוני בעיות ואינה מוסיפה תכונות חדשות מעבר למה שהוצג ברובו כבר עם ההכרזה הרשמית ביוני השנה – וגם כך מדובר בגרסה שאמורה יותר לשפר תכונות ב-iOS מאשר להציע תכונות חדשות, כמו נגן מוזיקה חדש, שיפורים באפליקציית הכושר, השארת הודעות קוליות חיות, עדכון של פונקציית השיתוף AirDrop, מצב המתנה מעודכן ועוד. אפל מציעה מעבר לגירסת בטא שישית עבור כל מערכות ההפעלה שלה, מ-iPadOS 17 עבור מכשירי ה-iPad, דרך watchOS 10 עבור שעוניה ועד tvOS 17 ו-HomePod Software 17. צבי קצבורג

אל על מסיימת בימים אלה פרויקט להטמעת תוכנת תחקור טיסה ייחודית לטייסים של חברת CEEF AMS, שלוקחת את המידע המוקלט במטוס במהלכה ומנגישה אותו למחשב האישי של הטייס מיד לאחר הנחיתה. עד כה, מידע על מה שקורה בטיסות היה נאסף רק על הקרקע, ושימש את קציני הבטיחות של אל על באופן כללי, ולא באופן פרטני, לגבי כל טיסה וטיסה. איך זה קורה? מיד לאחר הטיסה, המידע מהמטוס מאוחסן בשרת ענן ויורד בממשק מיוחד ל-iPad של הטייס, שם נמצא לוח הטיסות שלו. בלחיצת כפתור על הטיסה הספציפית הוא נכנס אליה כאילו הוא חזר לקוקפיט. המידע מופיע בצורת סרט אנימציה ותלת ממד, שמהווה מעין סימולטור, שמשקף לטייס את כל מה שקרה מתחילת ההמראה ועד לסיום הנחיתה. כך, הטייס יכול לצפות, דקה אחר דקה, מה קרה במהלך הטיסה ואילו לקחים אפשר להפיק מזה. אל על היא החברה הראשונה במזרח התיכון שמיישמת את התוכנה של CEEF AMS – חברה צרפתית שמתמחה בפתרונות תוכנה לעולם התעופה. התוכנה עונה לצורך ניכר של חברות תעופה להגביר את הבטיחות במטוסים ובטיסה, וכאמור, הייחודיות של הפתרון שלה היא ההנגשה הוויזואלית של המידע מיד לאחר הטיסה. בראיון לאנשים ומחשבים מסביר דני יוגב כצנלסון, מנהל מערכות מידע מבצעיות באל על, אודות חשיבות התחקור והלמידה בזמן אמת מכל טיסה וטיסה, ועל תפקיד ה-IT במערך המבצעי של חברת התעופה הגדולה בישראל. דני יוגב כצנלסון, מנהל מערכות מידע מבצעיות באל על. צילום: דוברות אל על אילו סוגי מידע התוכנה משקפת לטייס? "התוכנה משקפת מידע למשל על מצב הרכיבים במטוס, כגון הכנף והמדחסים, כמות הדלק שנצרכה במהלך הטיסה, ואיזון במשקל במהלכה. לכל דבר יש תקנים ומדדים מסוימים ובהתאם לזה, הטייס יכול לדעת היכן הייתה חריגה, היכן הוא טעה ובעיקר איפה הוא צריך לתקן ולשפר". תגדיר מה זה אירוע בטיחותי שהתוכנה יכולה לשקף לטייס ושהוא צריך ללמוד ממנה. "לדוגמה, תהליך הנחיתה. יש מדד מקצועי מסוים שמודד את עוצמת המגע של גלגלי המטוס בקרקע. ככל שהמגע הוא בעוצמה חזקה יותר, כך יש יותר סיכון שהנוסעים ייפגעו ושייגרם נזק לגלגלי המטוס. בזמן הנחיתה הטייס לא יכול לדעת את המידע הזה, אבל עם הפתרון שאנחנו מסייעים להטמיע בימים אלה, אחריה הוא מקבל על מסך ה-iPad שלו חיווי על כך. אם הוא רואה שהייתה חריגה משמעותית, עליו לדווח על כך מיד, כי באל על יש תרבות של תחקור ודיווח, לטובת הפקת לקחים, ובאופן טבעי, כל טייס שואף לשמר את המצוינות שלו. מעבר לזה, בעולם התעופה יש הרבה רגולציות, וחברות תעופה כמו אל על דורשות מהטייסים רמה גבוהה של מקצועיות גם בהיבט הזה, כדי לעמוד בכל התקנים, שכן אם זה לא קורה, בטיחות הנוסעים והטיסה עלולה להיפגע, והן החברה והן הטייס צפויים לקנסות גדולים מאוד". לפני ההטמעה ביצעתם פיילוט. איך הוא השפיע על רמת הבטיחות בטיסות? "כבר מהפיילוט שעשינו הרגשנו שינוי בולט בהיקף אירועי הבטיחות. לא כל אירוע מורגש על ידי הנוסעים, אבל הוא חשוב בכל הנוגע למהלך הטיסות ולמטוסים. הטייסים מאוד התלהבו מהתוכנה ובפירוש דיווחו על שיפור בעקומת הלמידה שלהם. צריך להדגיש שהתוכנה הזאת היא לא הכלי היחידי אצלנו לתחקור טיסות. הוא מצטרף לארגז הכלים התעופתיים שלנו, שנועד לממש את היעד מספר אחת שלנו: בטיחות בטיסה". תאר את תהליך ההטמעה. "התחלנו את ההתקשרות עם CEEF AMS בשנה שעברה. ביצענו איתם פיילוט על מספר מצומצם של טייסים, רובם מנוסים, מדריכים, מפקחי טיסה ועוד. כעת אנחנו בשלבי סיום של הטמעת התוכנה ב-40 מטוסי החברה, מה שיאפשר לטייסים שלנו להשתמש בה. האתגר בתהליך היה להגדיר לתוכנה איזה מידע דרוש שהיא תציג, כי כל מטוס מפיק בכל טיסה כמויות אדירות של נתונים. תהליך הזיקוק היה אתגרי מאוד. לאחר שמיפינו את המידע, היה צורך לייצר ממשק מתאים, שיאפשר להעביר לטייס את המידע על המחשב שלו. צריך להבין שיש פה הרבה רגישות, יש תקנות בינלאומיות, וקיים מידע שאסור לחשוף אותו, ולכן אנחנו מעוניינים שרק הטייס המסוים שהטיס את המטוס בטיסה המסוימת יראה אותו. זה כלל מאוד נוקשה אצלנו, סוג של פרטיות של הטייס. המערכת עברה את כל בדיקות החדירה, והכול עבר בצורה חלקה". מה אופי תפקידך באל על, כמנהל מערכות מידע מבצעיות? "היחידה שאני מנהל מטפלת בתהליכים ובתוכנות שתומכים בטיסה, כגון בניית נתיב טיסה, מערכות מיזוג אוויר במטוס, מעקב תקשורת ועוד. התכנון הוא מרכיב מרכזי בכך, והוא משלב את תוכנית הטיסות, המטוסים ושיבוץ צוות האוויר. יש חשיבות לניצול אופטימלי של כל מטוס ושיבוץ נכון של לוח הטיסות לטייסים, תוך הקפדה על שעות מנוחה וכללים בינלאומיים אחרים".

אחרי שרשמה עליות בולטות ברבעון הראשון של השנה, התוצאות העסקיות שהציגה היום (ד') הייפר גלובל, שמסכמות את הרבעון השני, מצביעות על ירידות: הן ההכנסות והן הרווח הנקי שלה רשמו בתקופה זו קיטון דו ספרתי באחוזים. הייפר גלובל, שהתפצלה בשנה שעברה מאמת מחשוב, סיימה את הרבעון עם קיטון של 18.7% בהכנסות ל-57.7 מיליון דולר ועם צניחה של 59.4% ברווח הנקי ל-1.6 מיליון. החברה הציגה בתקופה המדוברת קיטון של 18% בהוצאות ל-53.53 מיליון דולר – ירידה קטנה יותר מזו שנרשמה בהכנסות. כמו כן, הרווח הגולמי פחת ב-15.4% ל-10 מיליון דולר, הרווח הגולמי השולי עמד על 17.3%, והרווח התפעולי קטן ב-26% ועמד על 4.18 מיליון דולר. ירידות נרשמו גם ב-EBIDTA, שקטן בקצת יותר מ-20% אל מתחת ל-5.5 מיליון דולר, אך, מהפן החיובי, גם בחבות המס, שצנחה ב-54% למיליון דולר בלבד. נתוני המחצית הראשונה כולה מראים על קיפאון הן בהוצאות והן בהכנסות – ירידות של 0.5% ל-122.9 מיליון דולר ושל 0.03% ל-132.7 מיליון, בהתאמה. הרווח התפעולי גדל בכמעט 10 מיליון דולר, אך הרווח הנקי פחת ב-32.7% ל-5.1 מיליון. הסכם גדול עם תאגיד בינלאומי גדול מהפן החיובי, הייפר גלובל דיווחה באחרונה כי היא חתמה על הסכם עם תאגיד בינלאומי גדול, שאת שמו היא לא פרסמה, לאספקת פתרונות מחשוב של החברה לתחום ה-AI. בחברה מעריכים כי ההסכם יסופק במהלך החציון השני של השנה, וזאת בתמורה לסך כולל של כ-35 מיליון דולר – מה שמן הסתם יבוא לידי ביטוי בתוצאות העסקיות שלה. שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל, אמר כי "בתקופה האחרונה אנחנו עדים לסביבת מאקרו מאתגרת שגורמת, בטווח הקצר, להססנות ולשמרנות מסוימות של השוק. בטווח הבינוני, אנחנו בטוחים שהיקף הזכיות בפרויקטים ברבעונים האחרונים והיתרונות הטכנולוגיים של החברה ימשיכו את התנופה, כפי שהשתקפה בשנים האחרונות".