שוק האוזניות האלחוטיות, כך נראה, לרגע לא יכול לשקוט על שמריו. בכל פעם שחושבים שכבר ראינו הכל, תמיד יגיע זוג חדש מעבר לפינה עם סיכוי טוב להציע משהו קצת שונה, או קצת יותר טוב, או קצת יותר מתקדם – וזה קורה בקצב גבוה למדי. לאחרונה, לפחות באופן אישי, יצא לי לבדוק כמה וכמה אוזניות שמציעות שימושיות מעט אחרת, וגם האוזניות החדשות של 1MORE, ששמן המלא הוא Fit SE Open Earbuds S30, נכללות ברשימה הזו. אם תרצו, אפשר להתייחס אל ה-S30 – שיש להן אחיות בשם S50 שמציעות קצת יותר ועולות יותר – כאל אוזניות אלחוטיות ללא אוזניות. אמנם לא מדובר באוזניות הולכת-עצם, כמו PurFree Lite של היילו ש"פגשתם" כאן לאחרונה, כי הן מתבססות על הולכת קול ויושבות על תעלת השמע, אבל זה בדיוק מה שהן עושות: רק יושבות – אין קצוות סיליקון שנכנסים לתוך האוזן, כשהדרייברים הדינמיים בגודל 14.2 מ"מ יושבים על הקצה של התעלה דוחפים את השמע פנימה, ממש כמו כל שמע חיצוני אחר בסביבה, רק יותר מקרוב וגם בעוצמה שיכולה להיות כמובן מאוד גבוהה. זה אומר כמובן שצריך אמצעי עזר כדי להחזיק את האוזניות על האוזניים, וזה הדבר השני שבולט מאוד באוזניות הללו, גם אם לא ייחודי – קשתות שמטפסות מעל האוזן, מקדימה ועד לחלק האחורי שלה, כך שהן למעשה לא יכולות ליפול תוך כדי פעילות, ואפילו אם היא מאוד ספורטיבית ומאוד קופצנית. האוזניות הפתוחות של העידן החדש האוזניות הללו מוגדרות כאוזניות פתוחות, כי הן לא אוטמות מטבען את האוזן כך שאין השתקת רעשים פסיבית שבדרך כלל מלווה אוזניות נטולות חוטים מהשורה, כאלה עם קצוות שנכנסות לאוזניים עם ציפוי סיליקון רך. זה אומר שהן טובות לשימוש עבור אלו שרוצים להקפיד לשמוע את רעשי הסביבה. עם זאת, זה כמובן תלוי מאוד בעוצמת ההשמעה של המוזיקה – מעל רמה מסוימת הרעשים מסביב די מונחתים, אם כי לא בכל סביבה, ובכל מקרה לא עד כדי השתקה כמעט מוחלטת כמו בעת שימוש ב-ANC. בעוצמת קול של כ-50% הצלחתי להקשיב למוזיקה וגם לנהל שיחות עם אנשים, ובוודאי לא לפספס רעשים מסביב, כמו מכוניות חולפות או נביחות, אפילו רחוקות, של כלבים. השימוש באוזניות התברר כנוח ביותר ואפשר לענוד אותן במשך שעות ארוכות ללא כל בעיה. הצלחתי להירדם כשהן על האוזניים ואפילו להתנהג כמו פרופסור מפוזר ששוכח שהמשקפיים שלו על הראש – וזה קרה לי יותר מפעם אחת. כמובן שלא צריך להגזים, ובגרסאות הנוכחיות של אנדרואיד גם מקבלים אזהרה על ענידת יתר, אבל אם רוצים כן למשוך עד הסוף, אפשר להגיע עד 10 שעות של האזנה רציפה לאחר טעינה מלאה, וזה אכן התברר כמדויק למדי גם בעוצמת קול שנוגעת בדרך כלל ב-70% יותר מאשר ב-50%. מארז הטעינה גדול המידות – אין ברירה אם רוצים לאחסן שתי אוזניות שיש להן קשתות אוזן – מספק עוד שתי טעינות מלאות, כך שאפשר להשתמש בהן במשך 30 שעות ברציפות. הוא שוקל כ-60 גרם, וכל אחת מהאוזניות – ושוב באופן טבעי בגלל הקשת והמבנה הארוך שלהן – שוקלת כ-10 גרם, שזה הרבה יחסית עבור אוזניות נטולות חוטים, אבל כאמור בכלל לא משפיע על נוחות השימוש, במיוחד עבור אלו שלא סובלים גם כך הכנסה של אוזניות לאוזניים שלהם. שיחות הטלפון היו טובות בדרך כלל גם אם הקול היה קצת מתכתי. אחת הסיבות לכך היא שבכל אוזניה יש שני מיקרופונים שמופנים כלפי כיוונים שונים ובאמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית מצליחים לנקות את מירב הרעשים מהסביבה הקרובה. בחוץ הרוח לא הפריעה לשיחות, וגם אם חדרו רעשים מסביב, הם לא הפריעו לשיחה. המוזיקה נשמעת טוב, לפעמים אפילו טוב מאוד בעת ההקשבה למוזיקה החוויה טובה ואפילו מאוד לעיתים, עם באס מודגש יחסית כמו שאני אוהב, אבל עם מעט צרימות שמורגשות לעיתים לא ממש שכיחות בעיקר בצלילי הביניים. אין אקולייזר שיכול לשנות את ההגדרות הללו, אז צריך להסתפק באיזון המוגדר מראש. מה שכן הפריע לי זה הבקרות. S30 מסתמכות על מגע, ולמרות ששטח הזיהוי ארוך למדי, יותר מדי פעמים הן לא הגיבו מספיק טוב לנגיעות. כמו ה-Buds Pro של CMF, הן לא תומכות בהקשה אחת כדי למנוע נגיעות מוטעות, במיוחד אם רוצים לכוון את האוזנייה למקום, אבל הן תומכות רק בשתיים ושלוש הקשות, וזה לא תמיד מתבצע טוב, בדיוק כמו במקרה של האוזניות מבית Nothing. האפליקציה המלווה מאפשרת לבחור מה יעשו הקשות כפולות ומשולשות עבור כל אוזנייה, וזאת מתוך רשימה רחבה למדי של אפשרויות, והיא כמובן מאפשרת לראות מה מצב הסוללה באוזניות וגם במארז הטעינה, וכן לבדוק האם יש עדכון קושחה. Fit SE Open Earbuds S30 של 1MORE מיובאות לארץ בידי דוגית והן נמכרות במחיר רשמי של 359 שקלים.

אחת התכונות החדשות שאפל הוסיפה למערכת ההפעלה iOS 17 האחרונה היא תכונה בשם NameDrop, המאפשרת למשתמשי iPhone ו-Apple Watch עם עדכוני מערכת iOS 17.1 ו-watchOS 10.1 להחליף בקלות מידע ליצירת קשר על ידי קירוב המכשירים זה לזה. לכאורה, תכונה חביבה, שמאפשרת להחליף פרטי קשר בין שני משתמשים בנוחות ובמהירות. אבל נראה שהמשטרה בארה"ב פחות מרוצה ממנה. בכמה מדינות בארה"ב פרסמו סוכנויות אכיפת החוק התראה למשתמשי אפל "להיזהר" מהסיכונים הבטיחותיים הנלווים לשיתוף מידע ליצירת קשר. המשטרה גם קראה להורים לשנות את ההגדרות במכשירים של ילדיהם כדי "לשמור עליהם". המשטרה ציינה, כי התכונה עשויה לבצע את מה שהיא נועדה לעשות ללא ידיעת המשתמש, ואף ממליצה "לא לתת לזרים להחזיק את הטלפון שלך". בדרום קרוליינה, מחלקת השריף של מחוז גרינוויל הודיעה לציבור, כי התכונה הזאת היא "משהו שאנשים קשישים, ילדים, או אנשים פגיעים אחרים עשויים בקלות לשגות לגביו או להתעלם ממנו". דובר של אפל הגיב לידיעות הללו, וציין כי התכונה עוצבה כדי לאפשר למשתמשים להחליף פרטי קשר ספציפיים רק עם אנשים שהם בוחרים לשתף איתם את המידע. בנוסף, משתמשי iPhone ו-Apple Watch שלא יגיבו לאפשרויות המוצגות על המסך בעת קירוב מכשירים – המידע שלהם לא ישותף. לדברי החברה, שום פרטי קשר לא "משותפים אוטומטית" כשמקרבים את המכשירים. כדי שלא ישותפו פרטי קשר או מיקום בטעות, ההמלצה היא, כמובן, לכבות את התכונה במכשיר ולהפעיל אותה רק כשצריך. ליתר ביטחון.  

מאז תחילת המלחמה קיים קונצנזוס נדיר בחברה הישראלית – שצריך לבצע אותה עד תום, למוטט את החמאס ולא לאפשר למצב, בדרום ובצפון, לחזור להיות כמו שהיה. כולם גם מסכימים שצריך להחזיר את כל החטופים מעזה. אלא שיש עוד מוסכמה, שאמנם נולדה מזמן, אבל היא עשתה קאמבק, ובגדול, במלחמה הזאת: שהעולם כולו נגדנו. האם העולם כולו באמת נגדנו? זאת שאלה שקשורה במידה רבה להסברה. לעד כמה אנחנו יודעים לשווק לעולם את המסרים שלנו. מאחר שהאמצעי האולי עיקרי כיום להפצת מסרים ולהשפעה על דעת קהל הוא הרשתות החברתיות, נשאלת השאלה: האם אומת ההיי-טק והטכנולוגיה יודעת להשתמש היטב בטכנולוגיה כדי להפיץ את המסרים שלה? צילום מסרטון שהממשלה הפיצה ברשתות החברתיות. צילום: צילום מסך הנושא הזה עמד במרכז וובינר שערכה היום (ה') קבוצת אנשים ומחשבים. השתתפו בו שורה של אנשים שיודעים מה זאת הסברה מבחינות שונות, ותיקים בעלי ניסיון רב לצד צעירים ש-"שוחים" ברשת. אנשים ששימשו בעבר בתפקידים בכירים בגופי הסברה – כולל תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד, שהיה דובר צה"ל, כאלה שעושים זאת בהווה וחוקרי אקדמיה. שניים מהדברים שרוב הדוברים הסכימו עליהם הם שהתקציב שהממשלה מקצה להסברה זעום, ושאנחנו לא מצליחים להגיע לדור הטיקטוק. מהתרשמות אישית ומשיחות עם משפיעני רשת, אני בהחלט מצטרף למסקנה האחרונה. ההשפעה של היום היא לא ההסברה שהייתה פעם יועץ התקשורת הוותיק רוני רימון אמר בדיון ש-"הסברה" היא מילה ארכאית, וצריך להחליף אותה במילה "השפעה". הוא צודק. אנחנו כבר מזמן לא בעידן של ראיונות של 4, 5 או 8 דקות בטלוויזיה, או של 12 או 13 טורים בעיתון, והרבה יותר בעידן של סרטונים של שתי דקות, אם אתם בומרים שמשתמשים בפייסבוק או ביוטיוב, או 15 שניות, אם אתם מילניאלז שצורכים את עיקר החדשות שלהם מאינסטגרם או מטיקטוק. כתוצאה מזה, אי אפשר לפתח ולנמק מסרים, ובלית ברירה, צריך שהם יהיו קצרצרים וכמה שיותר קיצוניים, כדי שיהיו כמה שיותר ויראליים. ראו למשל מסר שלנו שהצליחה בהתחלה – חמאס זה דאע"ש. זה מסר קצר, קולע ומובן, ולכן הוא זכה לתפוצה רחבה. ההסברה הישראלית היא עוד זירה במלחמה. ודאי לא הזירה המרכזית, אבל היא זירה חשובה, שמשפיעה מהותית על דעת הקהל בעולם, שהמנהיגים קשובים לה. אנחנו כבר יודעים שאנחנו מפסידים בזירת ההסברה, אבל עלינו להפנים את זה, ולפעול בהתאם. אם לא נעשה זאת, בטווח הקצר נאבד את הלגיטימציה להמשיך במלחמה, ובטווח הארוך אנחנו עלולים לאבד את הלגיטימציה להתקיים האם ישראל מצליחה ברשתות החברתיות? התשובה לשאלה הזאת, במבחן התוצאה, היא לא. בכלל לא. יש לכך מספר סיבות: קודם כל, תקציב ההסברה של ישראל הוא כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, שזה לעג לרש. כמו כן, התיאום בין הגופים הרשמיים שעוסקים בנושא לוקה בחסר, וכך גם התיאום בינם לבין האינפלואנסרים. הממשלה לא משכילה להשתמש באנשים הטובים שמנסים היטב להשפיע על דעת הקהל העולמית לטובת המדינה, בפרט החל מ-7.10, ואפשר לראות את זה בלא מעט פוסטים מתוסכלים שהמשפיענים עצמם העלו. עוד סיבה לחוסר ההצלחה היא שאנחנו מעטים מול רבים. מה לעשות שיש הרבה פחות אזרחים בישראל מאשר במדינות ערב. ומאחר שהרשתות החברתיות בנויות על תפוצה ועל מעורבות, היכולת שלהם להעביר את המסרים ולקבל עליהם הרבה מאוד לייקים גבוהה בהרבה משלנו ושל אוהדינו בעולם. סיבה נוספת היא הדעות הקדומות. אנחנו נתפסים כחזק, כאדם הלבן, המדכא, זה שמשפיל, מנשל ורוצח את הפלסטינים מאז 1967, וה-"מהדרין" יגידו גם מ-1948. זה נכון? לא, אבל זה המצב, ולכן גם השימוש הרחב שנעשה בטענה הבזויה שישראל מבצעת "רצח עם" בפלסטינים. ההצלחה המעטה של ניסיונות ההשפעה של ישראל נובעת גם מהעובדה שהמסר שלנו מורכב יותר מזה של הצד השני. שאנחנו לא רק מקרבן, אלא גם קורבן. שגם בנו טובחים, ושלא הגענו לכאן מאירופה ומארצות האסלאם ונישלנו את הפלסטינים, אלא שחזרנו למולדתנו. אלה אינם מסרים פשוטים, בטח לא במונחים של הרשתות החברתיות, שם הזמן להעביר מסר הוא בערך כלום. תמונות כמו זאת משפיעות על העולם – ובתקשורת העולמית מוצגות תמונות הרבה יותר קשות ממנה. צילום: ShutterStock הסיבה האחרונה, אם כי לא בחשיבותה, היא האימאג'ים. מה לעשות שמראות של שכונה הרוסה, ילדים שמטפלים בהוריהם הפצועים ליד הריסות הבניין שלהם, ואנשים שסוחבים גופות של קרוביהם ותוך כדי בוכים הם הרבה יותר חזקים מהמראות הכי מזעזעים שאנחנו יכולים להציע. שתמונה של בית הרוס לחלוטין בכפר עזה או בבארי קטנה בהשפעה שלה מתמונה של שורת גופות ששרועות על הכביש בעזה או בחאן יונס, שלא ניתן לראות אותו מרוב ההריסות. ואמנם, בהתחלה, דעת הקהל הייתה אתנו, אבל ברגע שהתחילו להראות בתקשורת העולמית את תמונות ההריסות בעזה, היא נטתה כמעט באחת נגדנו. מה אפשר לעשות? כתבתי קודם שהקונצנזוס הישראלי הוא שהעולם כולו נגדנו. אלא ש-"העולם כולו נגדנו" זאת לא תוכנית עבודה. נהפוך הוא, המשמעות של האמירה הזאת יכולה להיות שאין מה לעשות, כי בלאו הכי לא נשפיע. אז זהו, שיש מה לעשות. יש כמה פעולות שיכולות לשפר בהרבה את ההשפעה הישראלית על דעת הקהל בעולם, ושחלקן כבר נעשות במידת מה: להביא את הגופים הרשמיים השונים שעוסקים בהסברה לפעול תחת קורת גג אחת ולשתף פעולה אלה עם אלה, כמו גם עם הגופים האזרחיים והמשפיענים הפרטיים. אלה לא צריכים להתחנן בפני הממשלה שתעזור להם. דבר נוסף הוא להקצות לכך יותר תקציב. הרבה יותר. רוני רימון הציע בוובינר להעמיד את תקציב ההסברה של ישראל על מיליארד דולר בשנה. דן בילסקי, עד לא מזמן ובמשך הרבה שנים עורך חדשות בקול ישראל, מסתפק בחצי מיליארד דולר. ואני אומר: בואו נתחיל ברבע מיליארד. עם הסכום הזה ניתן לעשות הרבה מאוד, הרבה יותר ממה שעושים כיום. את התקציב הזה צריך להעביר בין היתר לטכנולוגיה. ה-AI ולימוד המכונה מאפשרים ליצור, בקלות יחסית, תמונות וסרטונים עם מסרים מחודדים ומטורגטים לקהלים הרלוונטיים, ולהפיץ אותם בתפוצה רחבה, ואפילו מאוד. יש כמה גופים באומת הסטארט-אפ שלנו שעושים את זה, אבל הם פועלים בצורה עצמאית, ללא תקציב ממשלתי, מה שאומר שהיכולות שלהם מוגבלות. חשוב לציין שהתוצרים שלנו צריכים להיות תמיד אמיתיים ואמינים. קל מאוד להכין ולהפיץ פייק ניוז, והחמאס עושה את זה מצוין. אנחנו צריכים לעבוד אחרת. צילום מסרטון שהממשלה הפיצה ברשתות החברתיות. צילום: צילום מסך עוד זירה במלחמה ההסברה היא עוד זירה במלחמה. ודאי לא הזירה המרכזית – הקרדיט הזה ניתן ללוחמים שלנו, אבל זירה חשובה. כזו שמשפיעה מהותית על דעת הקהל בעולם, שהמנהיגים מקשיבים לה. לראייה, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שינה את המסרים שלו במהלך המלחמה ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, תמך בנו, אחר כך קרא להפסקת אש, בהמשך חזר בו ובצעד האחרון שלו, נכון לעכשיו, חזר מהחזרה. אנחנו יודעים שאנחנו מפסידים בזירת ההסברה. אבל לדעת זה לא מספיק – עלינו להפנים זאת, ולפעול בהתאם. אם לא נעשה את זה, בטווח הקצר נאבד את הלגיטימציה להמשיך במלחמה הנחוצה שלנו, ובטווח הארוך יש מצב שנאבד את הלגיטימציה מהעולם להתקיים.

נחשף מסע פריצה בסייבר נגד ארגונים בישראל, שלפי החוקרים הישראלים שגילו אותו, "הוא מהמקצועיים והמתקדמים ביותר שכוונו נגדה בשנים האחרונות". "הקמפיין", ציינו, "מעלה סימנים מטרידים של התפתחות אקטיבית, והצליח להיטמע בשקט ב-'רעש' של פעולות סייבר קבועות נגד ישראל". את מסע המתקפות בסייבר חשפה אינטזר הישראלית. לדברי ניקול פישביין, חוקרת בחברה, "לא חסרות מתקפות סייבר בדרגות חומרה שונות שמכוונות למוסדות ישראליים, במיוחד בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, אבל המקצוענות והיכולות שהקבוצה הזו מציגה הן הרבה יותר מתוחכמות". נראה שהקבוצה המדוברת, שמכונה קלף פראי (WildCard), קשורה למתקפה שנמשכה במשך כמעט שנה נגד חברת החשמל – בין אפריל 2016 לפברואר 2017. חוקרים כינו את המתקפה הזו "אבקת חשמל". קבוצה עם איכות פיתוח מרשימה בינואר 2022, חוקרי אינטזר זיהו פיסת נוזקה בשם SysJoker, שהרשימה אותם באיכות הפיתוח שלה – הן ב-++C והן בערכת כלים מרובת פלטפורמות. פישביין הסבירה כי "הקבוצה חריגה מאוד בנוף שחקני האיומים שפועלים בזירת המזרח התיכון, במיוחד בקרב שחקני האיום שאנחנו רואים בדרך כלל כמי שתוקפים את ישראל". לדבריה, "הטכניקות, הטקטיקות והנהלים של קבוצת התקיפה הם מאוד בשלים, בצורה יוצאת דופן, בנוף האיומים על ישראל". ניקול פישביין, חוקרת באינטזר. צילום: יח"צ בניתוח שפרסמו החוקרים השבוע צוין שבמהלך 2022 ו-2023, חברי קבוצת קלף פראי פרסו נוזקה חדשה, בדומה ל-SysJoker, לאחר שהם פיתחו עבורה גרסה בשפת התכנות Rust. לדברי המומחים, פיתוח שכזה יכול לסייע לתוקפים ביעילות המתקפות, בביצועים חוצי הפלטפורמות, כמו גם בהימנעות מגילוי. "כשגילינו את הפעולות החדשות של חברי הקבוצה", אמרה פישביין, "שחבריה קידמו משמעותית את יכולות הפיתוח הללו, אימצו את Rust כשפת התכנות החדשה שלהם והטמיעו מחדש פונקציות שדווח עליהן בעבר". לדבריה, "נראה שחברי קלף פראי מסווים את רכיבי הפריצה שלהם כחבילות פיתוח אתרים לגיטימיות. ייתכן שהקבוצה מספקת את הרכיבים הללו למפתחים ישראלים, באמצעות יישומים טרויאניים, שמופצים בקמפיינים של הנדסה חברתית". האם הקלפים הפראיים מקושרים לחמאס? לאחר המתקפה של החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה, קבוצות פריצה כיוונו את ה-"נשקים" שלהן לישראל במגוון דרכים, שהמאפיין שלהן היה רמה טכנולוגית נמוכה. בעיקר היו אלה מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), פרסום נתונים שכאילו נקצרו באותו הזמן אולם פורסמו לפני כן, וכן התפארות על השגת גישה למתקני מים ותשתיות קריטיות אחרות – מכמה קבוצות סייבר שפועלות בחסות איראן. בהתחשב ברמת התחכום הגבוהה של הנוזקה שפיתחו חברי קבוצת קלף פראי, נראה שהיא פועלת בחסות או קשורה למדינת לאום, אך החוקרים לא זיהו את זהות המדינה. על פי הניתוח של החוקרים של אינטזר, הקבוצה מכוונת את פעילותה נגד גופים בישראל מזה לפחות שמונה שנים. המשמעות, הסבירו, היא ש-"פעולותיה לא קשורות ישירות לסבב הלחימה הנוכחי, על אף שחברי הקבוצה המשיכו להתמקד בישראל גם לאחר ה-7 באוקטובר". שפע של קבוצות פריצה, חלקן בעלות קשרים לאיראן, חיזבאללה או חמאס, פעלו באזור משך שנים – בשמות כמו Arid Viper ,Gaza Cyber Gang (Molerats) ו-Plaid Rain. צ'ק פוינט, שגם היא עוקבת אחרי הגרסאות המעודכנות של SysJoker, ציינה כי הנוזקה "נוצלה על ידי קבוצת איום מתמשך ומתקדם (APT) שמזוהה עם חמאס ושממקדת את פעילותה נגד ישראל". אולם, פישביין נזהרת מלהסיק שקלף פראי קשורה לחמאס או לחיזבאללה. "יכולות הפיתוח שלה הרבה יותר טובות ממה שראינו עד כה אצל גורמי איום המזוהים עם ארגוני טרור אלה", ציינה. רמת האיום של WildCard – גבוהה יותר מ-Molerats חוקרים שיערו כי מתקפת אבקת החשמל, שאליה קושרה קבוצת WildCard, הייתה פרי עבודתה של Molerats – קבוצת פריצה מנוסה ויעילה של הפלסטינים, אך פישביין רואה ב-WildCard איום ברמה גבוהה יותר. "מה שאנחנו רואים עכשיו עם WildCard זה איום מתמשך ומתקדם של שחקן איום שיכולות הפיתוח של הנוזקות שלו עולות בהרבה על מה שהיה במתקפת אבקת חשמל", אמרה. "במהלך אותה מתקפה, ההאקרים הפיצו נוזקות באמצעות פרופילים ודפים מזויפים של פייסבוק, אתרי אינטרנט שנפרצו, אתרים מתארחים בעצמם וארגונים מבוססי ענן", כתבו חוקרי קלירסקיי הישראלית במרץ 2017. "שחקני סייבר מדאיגים יותר מהאיום הממוצע על ישראל" פישביין אמרה לסיכום כי "WildCard בהחלט פועלת ברמה מתקדמת יותר מאשר גורמי האיום הרגילים שמתמקדים בישראל. יש לשים יותר לב לפעילות הקבוצה: מזה שמונה שנים חבריה מתעקשים לנסות ו-'לרוץ' בסייבר לארגונים במגזרים אסטרטגיים, בלי זיקה ברורה למדינת לאום ומבלי להכריז על הצלחותיהם, כמו שקבוצות האקטיביסטים היו עושות. המקצועיות והכוונה שלהם הופכים אותם למדאיגים יותר מהאיום הממוצע בסייבר על ישראל". אינטזר הוקמה ב-2015 על ידי איתי טבת, המשמש מנכ"ל החברה ומי שהיה ראש צוות התגובה של צה"ל לאירועי סייבר (IDF CERT); רועי הלוי, סמנכ"ל הטכנולוגיות; ואלון כהן, מייסד משקיע, ומי שהיה בין מייסדי ומנכ"ל סייברארק ואקס פיילז, שנמכרה ליבמ. אינטזר פיתחה טכנולוגיית אבטחת מידע שמשכפלת את דרך הפעולה של המערכת החיסונית הביולוגית לעולם הסייבר, באמצעות "מיפוי גנטי" של הנוזקות. כלומר, כמו שמפתחי תוכנות לגיטימיות מתבססים פעמים רבות על תוכנות קיימות, כך גם מפתחי הנוזקות.

גוגל חשפה אתמול (ד') את הסיכום השנתי שלה לאפליקציות ולמשחקים שכיכבו בחנותה, ה-Google Play, תוך הדגשת הכותרים החדשניים, המרתקים והמשפיעים ביותר של השנה, ובהחלט לאו דווקא הפופולריים שבהם. בפוסט שעלה בבלוג החברה פירטו עורכי גוגל את בחירותיהם המלאות, כשהשנה ניכר כי הבחירות משקפות את התפתחות הטכנולוגיה הניידת, ומציגות אפליקציות מתקדמות שמאפשרות למשתמשים ללמוד, להתחבר ולהתבדר בדרכים חדשניות מתמיד. מאידך, הכוכבת הבלתי מעורערת של השנה – או לפחות זו שדיברו עליה ללא הרף – הבינה המלאכותית (AI) וספציפית יותר – הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), והיישומים המבוססים עליה, נעדרו באופן מפתיע מהרשימה. האפליקציה הטובה של השנה לפי גוגל. Imprint. צילום: לכידת מסך מאתר Imprint. האפליקציות והמשחקים הטובים ביותר של השנה את הרשימה ובה האפליקציות והמשחקים הנבחרים בחנות גוגל בחר, כאמור, צוות העריכה של Google Play, לדבריו, "בתוך התחשבות באיכות, בחדשנות, בעיצוב וביכולת שלהם למנף את שלל האפשרויות של מערכת ההפעלה אנדרואיד". בקטגוריה התחרותית ביותר, האפליקציה הטובה ביותר לשנת 2023, העניקה גוגל את הכבוד ל-Imprint: Learn Visually – אפליקציה שמספקת שיעורי "ביס" מהירים, שמשתמשים בסיפור חזותי כדי להחיות מושגים ולאפשר למשתמש לחקור את עולמות הפסיכולוגיה, ההיסטוריה, הבריאות, הטכנולוגיה ועוד בצורה חדשה לגמרי. לפי העורכים, את זירת הגיימינג לאנדרואיד כבש ב-2023 Honkai: Star Rail, משחק מדע בדיוני שזכה בתואר "הודות לעומק התוכן המעולה שלו, הוויזואליה המדהימה והעיצוב המתחשב", כך כתבה גוגל. "על ידי פיזור חוויות וסיפורי רקע של דמויות לאורך המשחק", המשיכה הענקית והסבירה, "Honkai: Star Rail מספק בידור מתמשך לחובבי משחקי תפקידים ולמצטרפים חדשים כאחד". המשחק המצליח !MONOPOLY GO זכה בקטגוריה זו להיבחר כחביב הקהל, אך צוין גם על ידי עורכי גוגל – אולם לא במקום הראשון. בקטגוריית האפליקציה והמשחק הטובים ביותר הפועלים על ריבוי מכשירים זכתה אפליקציית הזרמת המוזיקה ספוטיפיי (Spotify) – שמאפשרת למשתמשים להאזין לכמעט כל טרק מוזיקלי שבו חשקה נפשם, בשילוב פרסומות, או בלעדיהן למצטרפים למודל המינוי בתשלום. עורכי חנותה של גוגל ציינו אודותיה: "אנחנו אוהבים איך שאתה יכול לשלוט מרחוק על השמעה במכשיר אחר, ולהוריד רצועות או פרקים להפעלה לא מקוונת". כמשחק הרב-מכשירי הטוב ביותר נבחר OUTERPLANE – משחק אנימה אסטרטגי. העורכים ציינו אודותיו כי "למרות שאנו אוהבים את הדמויות המקסימות והסיפור הכובש שלו, היכולת של OUTERPLANE לעבוד בקלות על פני מספר מכשירים מבדילה אותו מחוויות אסטרטגיות אחרות מבוססות-תור ב-Play. מביצועי מחשב מצטיינים למעבר ללא רבב בין מסכים במתקפלים, OUTERPLANE הוא מדהים מבחינה ויזואלית, מרשים מבחינה טכנית וסתם מהנה". האפליקציה המדוברת ביותר של השנה לא דורגה ברשימת האפליקציות והמשחקים הטובים ביותר של גוגל לשנת 2023. ChatGPT. צילום: לכידת מסך מחנות גוגל ואיפה ה-AI? מעניין לציין, כאמור, כי ChatGPT – האפליקציה המדוברת ביותר של השנה – לא דורגה ברשימת האפליקציות והמשחקים הטובים ביותר של גוגל לשנת 2023. עם זאת היא זכתה לאזכור כבחירת הקהל. אמנם כלי ה-GenAI כבשו את העולם בסערה השנה, ושיבשו רבות בתעשיית ההיי-טק, אבל היעדר שמו של הצ'טבוט הכי בולט מרשימתה של גוגל בסך הכל מובן, שכן ChatGPT – שירות הצ'טבוט היוצר מבית OpenAI – אינו כלי AI שהענקית ממאונטיין וויו עומדת מאחוריו, אלא להפך – הוא כלי יריב. מאידך, גם בארד (Bard) – המתחרה של ChatGPT שאותו פיתחה גוגל, אינו מוזכר ברשימה שאפילו המינוח AI עצמו כמעט שלא צץ בה. האפליקציה היחידה שצוינה תחת הקטגוריה: "האפליקציה טובה ביותר עם AI" היא Character AI. יצוין עם זאת כי ChatGPT, יותר משהוא נפוץ כאפליקציה, הוא בעצם יישום אינטרנט, וכמותו גם בארד, קלוד, DALL·E וכלי בינה מלאוכתית יוצרת אחרים. אך בכל זאת למרבית הכלים האלו יש אפליקציות אנדרואיד מותאמות, כש-ChatGPT זכה כבר ליותר מ-10 מיליון הורדות בחנות גוגל עצמה, ובדירוג 4.8 כוכבים שהעניקו לו 280 אלף מדרגים ב-Google Play. העדרותן הבולטת של אפליקציות GenAI מהרשימה של גוגל מעוררת תהיות שמא הבהלה ל-AI שככה, או הייתה מפורזת מלכתחילה.

קמפיין טרויאני לבנקאות סלולרית במכשירים מבוססי אנדרואיד, שמכוון לבנקים גדולים באיראן ולקוחותיהם, מוסיף ומתרחב – כך חשפו חוקרי זימפריום, הישראלית במקורה. החוקרים גילו את הנוזקה ביולי השנה. לדבריהם, מאז, מסע המתקפות "לא רק ממשיך, אלא הוא אף התפתח, עם יכולות תקיפה משופרות". חקירה קודמת של החברה זיהתה ארבעה אשכולות של אפליקציות שקוצרות אישורי גישה מזויפים, שפעלו נגד בנקים איראניים גדולים – בנק מלאת, בנק סדראת, ריסלט בנק והבנק המרכזי של איראן. האפליקציות הללו הופעלו בין דצמבר 2022 למאי 2023. הן עלולות לגנוב אישורי כניסה לחשבונות בנקאיים ופרטי כרטיסי אשראי, ומסוגלות להסתיר את סמלי האפליקציות, כדי למנוע הסרה שלהן, כמו גם למנוע יכולת ליירט את הסיסמאות המוגבלות בזמן (סיסמה חד פעמית, OTP), שנשלחות ב-SMS, לטובת כניסה לחשבונות הללו. לפי הממצאים האחרונים, שפורסמו השבוע, המתקפות הורחבו והן מטרגטות כעת לא רק בנקים, כי אם גם ארגונים אחרים באיראן. החוקרים זיהו 245 גרסאות חדשות של האפליקציות, שקשורות לאותם גורמי איום. הם ציינו ש-28 מהגרסאות הללו לא מזוהות על ידי כלי אבטחה שעורכים סריקה שלהן. האם ההאקרים מכוונים לקריפטו? "הגרסאות החדשות של האפליקציות", על פי חוקרי זימפריום, "מרחיבות את טווח הפגיעה של הקמפיין. הן מכוונות לבנקים נוספים וחושפות את שאיפותיהם של שחקני האיום להתרחב עוד יותר. הנוזקה מצביעה גם על העניין של שחקני האיום באיסוף מידע על יישומי ארנקים קריפטוגרפיים שונים – מה שעשוי להצביע על כיוון הפעולה העתידי של ההאקרים". עוד גילו החוקרים כי לנוזקה יש יכולות פעולה בסתר, בלי להיחשף; ניצול לרעה של שירותי נגישות לטובת ביצוע מתקפות כוללות ונרחבות; הענקה אוטומטית של הרשאות SMS; מניעת הסרת התקנה; ושיטות חילוץ נתונים באמצעות מאגרי גיטהאב. המחקר מדגיש כי נערכו מתקפות ספציפיות על בעלים של מכשירי שיאומי וסמסונג, אולם ההאקרים "מתעניינים" גם בבעלי מכשירי iOS. החוקרים לא ציינו – לא במישרין ולא במרומז – את זהות המפתחים שפיתחו את הנוזקות האלה ולא את זהות ההאקרים שהשתמשו בהן. הם ציינו כי "נראה שנוזקות מודרניות הופכות מתוחכמות יותר, והמטרות מתרחבות, כך שהנראות וההגנה בזמן ההפעלה שלהן הינן פעולות חיוניות עבור יישומים ניידים". זימפריום נוסדה ב-2010 על ידי היזמים הישראליים יצחק אברהם ואליה יהודה. ב-2012, קווין מיטניק, שהיה ההאקר המבוקש ביותר בארצות הברית בשנות ה-90', הצטרף אליה כחבר דירקטוריון. החברה ניהלה את הפיתוח מישראל, אבל בשנים האחרונות צמצמה משמעותית את הפעילות שלה בארץ, ופועלת בארצות הברית. מאז הקמתה גייסה זימפריום כ-70 מיליון דולר. במרץ אשתקד היא נרכשה על ידי הקרן האמריקנית ליברטי סטרטג'יק קפיטל תמורת 525 מיליון דולר. בראש הקרן הרוכשת עומד סטיבן מנוצ'ין (מנוחין), שהיה שר האוצר בממשל טראמפ, והוא מפיק של לא מעט סרטים.

פחות משבוע לאחר ש-ברודקום (Broadcom) השלימה את רכישת VMware ב-61 מיליארד דולר – החל גל פיטורים מסיבי בקרב הנרכשת. בישראל, כך נודע לאנשים ומחשבים, מדובר בקיצוצים נמוכים, ורק בודדים מאנשי המכירות של החברה יעזבו – מתוך יותר מ-200 אנשיה בארץ. לפי Channel Futures, ברודקום מתכננת לפטר כ-2,000 עובדים בכמה מאתרי הפעילות של ענקית הווירטואליזציה בארה"ב. גורמים המעורים במהלכי הקיצוצים אמרו לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב, כי "סביר להניח שהמספר הכולל של קיצוצים במשרות יהיה גבוה בהרבה". מקור ב-VMware העולמית אמר, כי היקף הפיטורים יהיה גבוה בהרבה, ויעמוד על נתון הנע בין 10,000 ל-20,000 עובדים. אנליסטים הסבירו, כי "קיצוצים המוניים מתאימים למטרותיה של ברודקום – להגדיל את הרווחיות של הנרכשת, והמהלך משתלב בהיסטוריה של הרוכשת". סנוניות ראשונות למהלך הגיעו כבר שלשום, כאשר נודע, כי באתרי החברה בג'ורג'יה ובקולורדו פוטרו יותר מ-400 עובדים. הפיטורים באטלנטה יהיו בשלבים ויימשכו בין ינואר למאי בשנה הבאה. המפוטרים הם בעלי תפקידים רבים, כולל צוות טכני, שיווק מוצרים, הנדסת רשת וניהול מכירות של שותפים. הפיטורים בברומפילד שבקולורדו יתחילו ויסתיימו בינואר הקרוב. פיטורים נוספים צפויים בוושינגטון. ברודקום מבקשת להגיע ל-EBITDA (רווח תפעולי לפני מיסים והפחתות) של 8.5 מיליארד דולר. כיום הנתון של ברודקום עומד על 5 מיליארדים. מוקדם יותר השנה, עובדי VMware קיבלו הודעה שלפיה יש להם שלוש אפשרויות: הצעה למשרה בברודקום, פיטורים מיידיים, או תפקיד "מעבר" למשך כשנה. הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, אמר במהלך תהליך הרכישה – בבלוגים ובכנס VMware Explore – כי שותפי ערוץ VMware היו ויהיו רצויים והם ימצאו להם בית חם עם הרוכשת. "הסביבה העסקית והשותפים של VMware מהווים מכונה מצליחה ביותר, ולא נהפוך את הקערה על פיה. נאיץ את הצמיחה והמומנטום שלה כדי לעזור להתקדם עם העסקים של הלקוחות המשותפים שלנו". הוא ציין, כי עם השלמת המיזוג, ברודקום תשקיע 2 מיליארד דולר ב-VMware ובארגון מערך שותפי הערוצים שלה. אלא שמוקדם יותר החודש דווח, כי חלק מהשותפים שוקלים לעבוד מול ספקיות IT אחרות, דוגמת נוטניקס (Nutanix) ו-Cloud Software Group, החברה שנוצרה מהמיזוג של סיטריקס (Citrix) וטיבקו (TIBCO). במקביל פורסם, כי ראגו רגוראם, מנכ"ל ענקית הווירטואליזציה, שהועזב מתפקידו, ישמש כיועץ טכנולוגי של טאן. מ-VMware לא נמסרה תגובה לפרסום.

לוח השנה מראה שמחר (ו') יהיה היום הראשון של החודש האחרון של 2023. בכל שנה, דצמבר הוא החודש שבו ההנהלות ומועצות המנהלים של הארגונים דנות בתכנון ובתקציבים לשנה הבאה. מזה כמה שנים, ובמיוחד בשנה זו, הדיונים נערכים בסביבה של אי ודאות כלכלית. הכלכלה העולמית רק מתחילה להתאושש מהמיתון, כאשר אמנם יש סימנים של חזרה לצמיחה, אבל ההשפעה של המשבר עדיין מורגשת. התחזיות באשר לענף ההיי-טק הן אופטימיות, אבל לא לפני הרבעון השני או השלישי של 2024. כלומר, עוד 4-7 חודשים – תקופה שהיא נצח בעולם הדינמי ובענף הדינמי שלנו. בישראל, הדיונים נערכים בסביבת אי ודאות הרבה יותר חמורה, כמעט בלתי ניתנת לחיזוי, בעיקר בגלל המלחמה. אבל, גם על הרקע הסגרירי הזה, ארגונים חייבים לבצע תכנון כלשהו – במיוחד ארגוני IT, שצריכים לתכנן פרויקטים ארוכי טווח, לצד מענה לצרכים מיוחדים. במרבית הארגונים, תוכניות העבודה שהיו תקפות עד ל-6 באוקטובר כמעט שאינן רלוונטיות. במקרה הטוב הן בסיס לתכנון לתקופה שאחרי המלחמה. קצת אופטימיות: התחזיות אומרות שההיי-טק הישראלי ישוב לצמיחה כבר בשנה הבאה, ואפילו בהיקפים גדולים יותר מאשר לפני המלחמה – מה שיביא לגידול בביקוש למשאב האנושי. בנוסף, הצפי הוא שהמשקיעים, הן מהארץ והן מחו"ל, יחזרו להשקיע בחברות הטכנולוגיה הישראליות בבואם לדיוני התקציב, מגיעים המנמ"רים עם תובנות ותוכניות שחלקן הן המשך לדברים שנעשו כהיערכות למלחמה, בימים הראשונים שלה, שכן גם התחזיות האופטימיות ביותר אומרות שבינואר ובפברואר עדיין נהיה במצב חירום. במקביל, המנמ"רים מציגים אתגרים ורעיונות לפרויקטים, שגם חלקם הם תוצאה של המסקנות שעלו מהמעבר לחירום. אין כמעט ארגון שלא רשם לעצמו משימות דחופות לשינוי ולביצוע בשש אחרי המלחמה. דיוני התקציב הם המקום להבטיח כספים לצורך כך, כאשר הנחת היסוד היא שההנהלות לא יגדילו בשנה הקרובה את תקציבי ה-IT. הן צפויות אמנם לדרוש מה-IT ביצוע של יותר פרויקטים, אבל שאנשיו יעשו את זה בפחות. ובקיצור, יותר עבודה בפחות תקציב. הצצה לדרך שבה המנמ"רים והמנמ"ריות מתכוונים לעשות זאת תינתן בוובינר היערכות המנמ"רים ל-2024, שתערוך קבוצת אנשים ומחשבים ביום ב' הקרוב, ה-4 בדצמבר, בשידור חי בזום. בכנס הווירטואלי ישתתפו מנהלי ומנהלות מערכות מידע מארגוני פיננסים. תעשיה – ייצור ושירותים, ממשלה, אקדמיה, תקשורת, תעופה ועוד. כל אחד מהם יציג תמונת מצב נכונה לעכשיו, כיצד המלחמה השפיעה עליו ועל ארגונו, ובעיקר מהן תוכניותיו להמשך. יש לציין שהתחזיות של ראשי הענף, גופי מחקר ומנהלי קרנות הון-סיכון אומרות שההיי-טק הישראלי ישוב לצמיחה כבר בשנה הבאה, ואפילו בהיקפים גדולים יותר מאשר לפני המלחמה – מה שיביא לגידול בביקוש למשאב האנושי, שנמצא במחסור כרוני. בנוסף, הצפי הוא שהמשקיעים, הן מהארץ והן מחו"ל, יחזרו להשקיע בחברות הטכנולוגיה הישראליות. התייעלות, ניהול שינויים ומדדים להצלחה ב-2024, חוזים המומחים, ארגוני ה-IT יימדדו על פי הצלחתם ועמידתם ביעדים בהקפדה יתרה. מאמר שפורסם באתר CIO, שמבוסס על שיחות עם מנמ"רים ואנליסטים, קובע שבעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, המדדים לעמידה ביעדי ה-IT והצלחתו הם לא עוד תאריך ההפעלה והשמירה על התקציב, מוזר ככל שזה נשמע. במקום זה, המנמ"רים ואנשיהם נמדדים על פי יצירת חזון ויעדים משותפים; השגת מעורבות ויישור מנהיגות; קנייה רחבה ואימוץ של מערכות, פלטפורמות ותהליכים חדשים; ומימוש התוצאות העסקיות. המפתח להצלחה בתחום זה הוא היכולת לנהל שינויים באופן ממושך, שיובילו להתייעלות, על מנת להיות קרובים יותר למטרות העסקיות של הארגון. המומחים מרחיקים לכת וקובעים ש-"מנהלי מערכות המידע חייבים לראות בניהול השינויים סוג של GPS, שיכוון אותם במימוש היעדים שלהם ויסייע להם להצטיין בשנה הבאה, יותר מהשנה". כדי לעשות זאת, על אנשי ה-IT לחשוב מחוץ לקופסה ולגרום לארגון כולו לחשוב ככה. "כאשר מנהיגי ה-IT מבקשים מהארגונים שלהם לחשוב אחרת על הדרך שבה הם עושים דברים ולאמץ אלטרנטיבות שונות בתכלית, עליהם לחשוב מחדש גם על הגישה שלהם לכניסה לשינויים אלה", מציינים המומחים. השורה התחתונה: דיוני התקציב השנה דורשים מהמנמ"רים להיות הרבה יותר יצירתיים, להביא להנהלה דרישות לתקציב עם הרבה יותר הוכחות מעשיות – מדוע זה חשוב לארגון ואיך זה יסייע למימוש ליבת העסקים. במקביל, השנה עליהם להגיע ביתר שאת לדיונים עם סל של תשובות מוכנות מראש לשאלות שישאלו חברי ההנהלה, ובמיוחד מנהלי הכספים – איך הם מתייעלים? כיצד הם חוסכים הוצאות לארגון? וכיצד מגדילים הכנסות? אלה אתגרים לא פשוטים, שאת התוצאות שלהם נוכל לראות בשנה הבאה.