יהודה זיסאפל, ממייסדי ומבכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית, נפטר אמש (ש') בגיל 82. זיסאפל הקים את רד בינת עם אחיו, זהר, שנפטר בשנה שעברה ממחלת הסרטן. הוא יובא למנוחות מחר בשעה 15:00 בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. האחים זיסאפל ז"ל נולדו בתל אביב להורים יוצאי פולין, שניהלו חנות נעליים ברחוב הרצל בעיר. יהודה היה בעל תארים ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. בשנות ה-60' של המאה הקודמת עבד יהודה במוטורולה ישראל ושימש כמנהל מחלקת הנדסת מערכות בחברה. ב-1975 הוא הקים את ביטקום סוכנויות – חברה פרטית קטנה, ששיווקה מוצרי תקשורת ושכעבור כמה שנים שינתה את שמה לבינת תקשורת מחשבים. החברה ייצגה יצרנים בינלאומיים חשובים והייתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות תקשורת חדשניות בשוק הישראלי. ב-1982 החליטו האחים זיסאפל לעבור לייצור ופיתוח מוצרי תקשורת בישראל ליצוא. רד תקשורת מחשבים, החברה הראשונה שהקימו ביחד, היא הוותיקה בקבוצת רד בינת. בחלוף השנים הקבוצה צמחה ונוספו לה עוד כ-30 חברות היי-טק עצמאיות, בהן ספינת הדגל – בינת תקשורת מחשבים. יהודה היה יו"ר רד תקשורת מחשבים וחבר דירקטוריון בחברות הקבוצה. ב-1991 הקימו יהודה ורעייתו, נאווה, פרופסור לנוירוכימיה באוניברסיטת תל אביב, את חברת התרופות נעורים, שמייצרת מלטונין בשחרור מושהה לטיפול בנדודי שינה. זאת, לאחר מחקרים שערכה נאווה על השפעות המלטונין. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ב-2012 העלה כי האחים זיסאפל וקבוצת רד בינת יצרו את הקרקע הפורייה ביותר עבור יזמים ישראלים. בנו של יהודה, רועי זיסאפל, הוא מנכ"ל רדוור מקבוצת רד בינת. תרומה נרחבת לקהילה לצד פעילותם העסקית, האחים זיסאפל הקפידו על תרומה של החברות שבהנהלתם לקהילה. כך, עמותת רד העניקה מדי שנה מאות מלגות לסטודנטים מצטיינים מעוטי אמצעים המתמחים בהנדסה ובמדעי המחשב. עוד תורמת העמותה בכל שנה כ-15 חדרי מחשבים לפנימיות ומוסדות חינוך אחרים לילדים ונוער בסיכון. בחסות ארגון בוגרי הטכניון, שבראשו עמד יהודה שש שנים, יזמו האחים שני פרויקטים שמנצלים את כישוריהם של בוגרי המוסד האקדמי כחונכים וכמורים לבני נוער מעוטי יכולת בערים ובקהילות ברחבי הארץ. אחד מהם הוא תוכנית פועלים מ-3 ל-5, שמיועדת לבני נוער ביישובי פריפריה בצפון ובדרום, ונועדה לשפר את כישוריהם המתמטיים. תוכנית נוספת – עיר מצוינת, שנחנכה ביוזמת יהודה בבת ים – פועלת להשגת יעדים דומים, מתוך התמקדות בבני נוער שמתגוררים במרכז אך לומדים במסגרות חינוכיות שחסרות את המשאבים הדרושים לטיפוח מצוינות. פרויקט נוסף שיהודה קידם קרוי מהנדסים מהפריפריה, והוא מיועד לאפשר לחיילים קרביים מאזורים אלה לשפר את הישגיהם ולהגיע להשכלה אוניברסיטאית מדעית. יהודה וזהר זיסאפל אף תרמו 4.5 מיליון דולר לטכניון, להקמת המרכז הננו-טכנולוגי לישראל, לזכר הוריהם. יהודה זיסאפל ז"ל על הפתרון למחסור בכוח אדם באחת מהופעותיו הפומביות האחרונות אמר זיסאפל כי "יש מחסור, והוא קריטי ומתמשך, בכוח אדם מקצועי בהיי-טק וב-IT. הפתרון למחסור הזה הוא להכשיר, להכשיר ולהכשיר, עוד ועוד עובדים. נדרשים יותר ויותר מהנדסים ומתכנתים מומחים. זה מה שאנחנו עושים. חברות רבות חוברות אלינו ועושות זאת גם הן. זה הדבר החשוב, וזה צריך להמשיך – וביתר שאת". לדבריו, "כבר לפני 20 ואף 30 שנים צפינו את המחסור בכוח אדם איכותי בענף. הערכנו את חשיבות החינוך הטכנולוגי ונערכנו לקראת המחסור במהנדסים בארץ. כך, פצחנו בתוכנית מ-3 ל-5, ללימוד מתמטיקה ברמה גבוהה לתלמידי תיכון מהפריפריה, שנכשלו בבחינה ברמת שלוש יחידות. זאת, לטובת בניית תשתית לעובדים, שיקבלו הכשרה ולאחר מכן ייקלטו בענף". "לא הפסקנו עם הפרויקטים הללו", ציין זיסאפל. "אנחנו פועלים בתחום כל הזמן. כך, השקנו את מיזם קק"לטק-רד בינת – שיתוף פעולה בין הקרן הקיימת לישראל לקבוצה, שנתמך על ידי עיריית ערד ושמטרתו היא עידוד ההתיישבות בנגב. במסגרת המיזם מוכשרים חיילים משוחררים לעבודה בהיי-טק, בהכשרה של הנדסת סייבר, ומשתתפים שאינם בני ערד מקבלים תמריצים להתיישבות בה. הקמנו בעיר שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, חשוב למצוא להם עבודה ולא רק להכשיר אותם – כדי שגם הג'וניורים ימצאו עבודה". זיסאפל ציין מיזם נוסף לחיילים משוחררים, שקבוצת רד-בינת הייתה בין מקימיו, ושמתקיים בצד השני של המדינה – בגליל. "רפאל ואנחנו פעלנו להוצאת קורס הכשרה חדש שמיועד לחיילים משוחררים. מדובר בקורס הכשרה מקיף ואינטנסיבי של שנה אחת, שמכשיר את בוגריו לעסוק בעולמות הבינה המלאכותית. הקורס נערך בפארק ההיי-טק בר לב בגליל, ומטרתו היא קידום הפריפריה בתעשיית ההיי-טק ויצירת מקומות תעסוקה מגוונים. המיזם מאפשר שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור תושבי הצפון וקידום החוסן החברתי-כלכלי של ישראל, תוך הקניית מקצוע מבוקש ויוקרתי. יש צורך לסגור את הפער הדיגיטלי בין הפריפריה והמרכז, והפרויקט הזה מגייס את החברות המובילות במשק, לצד תמיכה של מוסדות המדינה, כדי לעשות זאת ועל מנת להבטיח את עתידן של משפחות בפריפריה. הכוונה היא שמחצית מהעוברים את ההכשרה יועסקו ברפאל, וכך יענו על צמצום המחסור שלהם בכוח אדם הנדסי-טכנולוגי, ושמחציתם יעבדו אצלנו, ברד-בינת". שורה של פרסים לאחים זיסאפל הוענקו כמה פרסים, כהוקרה על פעילותם: ב-1994 הם קיבלו את פרס היזמות מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב, ב-2005 את פרס ההיי-טק של ישראל מהאגודה הישראלית להון-סיכון (IVA) וב-2007 הוענק להם פרס המצוינות בניהול עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף, העניק להם הטכניון תארי דוקטור לשם כבוד. בענף מספידים קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אמרה כי "תעשיית ההיי-טק מתאבלת על לכתו של יהודה זיסאפל, מחלוצי התעשייה הישראלית. יהודה ואחיו, זהר, שממנו נפרדנו לפני פחות משנה, היו מעמודי התווך של טכנולוגיה שהיא כולה כחול לבן. שניהם היו מורי דרך לדורות שהלכו בדרכם". מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ציין כי "יהודה זיספאל היה מראשוני אלה שתרמו רבות לתעשיית ההיי-טק הישראלית ומן הבולטים, החשובים והמשמעותיים שבהם. הוא היה איש חזון מרשים, שבנוסף לתפקידיו העסקיים והציבוריים, כולל יו"ר איגוד ההיי-טק, דאג לעסוק בפילנתרופיה ואף השקיע מזמנו, מרצו וניסיונו על מנת להדריך יזמים צעירים, במטרה לסייע להם ולהחזיר לקהילה, לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות. עשרות רבות של יזמים ישראליים מצליחים צמחו מתוך החברות רד ובינת, וההיי-טק הישראלי מוקיר בהוקרה גדולה את יהודה וזהר זיסאפל, ענקי התעשייה. איבדנו איש חשוב ויקר, מאבות תעשיית ההיי-טק בישראל. יהי זכרו ברוך". נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ציין כי "יהודה היה אחד ממייסדי תעשיית ההיי-טק בישראל, ונודע, ביחד עם אחיו, זהר, כמי שהתווה את הדרך לרבים שהגיעו אחריו. תרומתו העצומה לתעשיית ההיי-טק הישראלית לא תסולא בפז – הוא לא רק הקים בעצמו חברות בעלות טכנולוגיה מובילה ופורצת דרך, אלא גם יצר חממות טכנולוגיות שעודדו מחקר ופיתוח ישראליים, והוציאו שורה של יזמים צעירים ומצליחים, שהמשיכו את תנופת ההיי-טק בישראל. כמו כן, יהודה כיהן בהתאחדות התעשיינים כיו"ר איגוד האלקטרוניקה, שכיום הינו איגוד ההיי-טק, ובמסגרת זו קידם ועודד הקמה והרחבה של חברות טכנולוגיות תעשייתיות רבות בישראל. תרומתו תהיה עימנו לעד. יהי זכרו ברוך".  

"יהודה זיסאפל ז"ל היה מודל ליזמות עסקית יוצרת. היצירה, ההגשמה והעשייה היו חלק בלתי נפרד ממנו. הוא תמיד הביט קדימה והתעניין במה שיהיה הדבר הבא מחר – ולא במה שהיה אתמול", כך אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. בן צור התראיין לאנשים ומחשבים עם הסתלקותו של זיסאפל ז"ל, יו"ר רד בינת ומבעליה, וממייסדי ההיי-טק הישראלי. זיסאפל הלך אמש (ש') לעולמו בגיל 82 וייטמן מחר ב-15:00 בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. יהודה זיסאפל ז"ל. צילום: ניב קנטור לדברי בן צור, "הכרתי את יהודה כ-30 שנים. הוא התאפיין בצניעות גדולה ובענווה. אלה הן תכונות שהערכתי אצלו יותר מכל, וככל שהשנים חלפו, כך גדלה אצלי ההערכה אליו בשל המידות הללו". "סוד ההצלחה של יהודה קשור לתכונות אופי רבות, אבל בצד התכונות ה-'קלאסיות' של מנהיגות, חוכמה ויכולת לראות קדימה, הייתה לו חריצות גבוהה מאוד. הוא פעל, אהב לפעול, לקבל החלטות, והיה לו רצון עז ליצור ולהשפיע, עוד ועוד. כמנכ"ל, הוא נתן לי חופש פעולה רב", אמר. "בפגישות עבודה שהיו לי עמו, לא פעם מצאתי אותו עם כנר צעיר, שביקש לקבל בהשאלה כינור סטרדיוואריוס נדיר שהיה ברשותו. יהודה, שבצעירותו ניגן בכינור, היה אספן כלי נגינה, ואף מצא זמן להלחנה של יצירות מוזיקליות. כשהקים את עמותת רד, הוא השאיל כלים מוזיקליים לסטודנטים מעוטי יכולת שמצטיינים בתחום. דקות לאחר מכן הייתי מוצא אותו במפגש שנועד להביא לקידום ההכשרה הטכנולוגית בישראל. לשני תחומים אלה הוא הקדיש זמן רב, באהבה ובתשוקה גדולות", ציין בן צור. הוא סיים באומרו כי "אני מודה על הזכות שהייתה לי לעבוד ולפעול לצידו במהלך השנים, ולקחת חלק בעשייה הגדולה הזו". אודי קשקש, נשיא רד. צילום: דיוויד גראב אודי קשקש, נשים ומנכ"ל רד, הספיד את יהודה זיסאפל ז"ל באומרו כי "הוא התחיל את פעילותו יחד עם אחיו, זהר ז"ל, בעידן שבו לא ידעו מה זה סטארט-אפ. אבל, בעצם, הם היו ראשוני הסטארטא-פיסטים הישראליים". קשקש ציין כי "יהודה היווה מודל לחיקוי ולהשראה עבורי ועבור אנשים רבים בתעשייה שלנו. היה בו שילוב נדיר מאוד של מנהיגות, דוגמה אישית, חוכמה, ראיית הנולד, יוזמה וחזון, יכולות ניהול וביצוע יוצאות דופן, עבודה קשה ומסירות, כישרון מוזיקלי כנגן וכמלחין, ומעל לכל – אנושיות".

הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, CISA, נאלצה להעביר בחודש שעבר שתי מערכות IT לפעול באופן לא מקוון, בעקבות הפריצה ל-איבנטי (Ivanti). לפי גורמים רשמיים, האקרים פרצו את המערכות של הסוכנות בפברואר השנה, לאחר שהם ניצלו פרצות במוצרי איבנטי. דובר של הסוכנות הפדרלית אישר את הדיווח, "הסוכנות זיהתה פעילות המעידה על ניצול נקודות תורפה במוצרי איבנטי, בהם אנו עושים שימוש". "ההשפעה של הפריצה הייתה מוגבלת לשתי מערכות IT, אותן העברנו באופן מיידי למצב לא מקוון. אנו ממשיכים לשדרג ולחדש את המערכות שלנו, ואין לפריצה השפעה תפעולית בשלב זה", נמסר מהסוכנות. "האירוע מהווה תזכורת לכך שכל ארגון עלול להיות מושפע מפגיעות סייבר. קיומה של תוכנית תגובה לאירועים – הוא מרכיב הכרחי לחוסן בסייבר". CISA סירבה לפרט ולהשיב על מגוון שאלות: מי עומד מאחורי התקרית? האם בוצעה גישה לנתונים? האם נגנבו נתונים? אילו מערכות הועברו למצב לא מקוון? ב-Recorded Future News פורסם כי שתי המערכות שנפגעו הן שער הגנת התשתית (IP), שמכיל מידע קריטי על התלות ההדדית של תשתיות ארה"ב; והכלי להערכת מצב האבטחה בארגוני ובמפעלים כימים (CSAT), בעלי סיכון גבוה. CISA סירבה לאשר או להכחיש אם אלו המערכות שהועברו למצב לא מקוון. CISA אמרה כי ארגונים צריכים לעיין בהתרעה שהיא הנפיקה בסוף החודש שעבר, בה הזהירה שגורמי איום מנצלים פגיעויות שזוהו בעבר בשני המוצרים – Ivanti Connect Secure; ו-ו-Ivanti Policy Secure. באלה התגלו החולשות שהיוו את השער לפריצה, שסווגו כ-CVE-2023-46805, CVE-2024-21887 ו-CVE-2024-218933, והן בדרגת חומרה של 9.1 ויותר. האקרים פרצו ל-CISA באמצעת התקניה, שבהם סוכנות הסייבר האמריקנית היא עושה שימוש. האקרים פרצו ל-CISA באמצעת התקנים שלה שבהם סוכנות הסייבר האמריקנית היא עושה שימוש. אבנטי. צילום: שאטרסטוק CISA הזהירה ארגונים מניצול נקודות תורפה במוצרי איבנטי באחרונה, כמה מסוכנויות אבטחת סייבר בעולם חשפו שהאקרים גילו דרך לעקוף כלי של איבנטי, אותו היא פרסמה – כדי לעזור לארגונים לבדוק אם הם נפגעו. מאז 2020, CISA הזהירה ארגונים מפני האקרים הנתמכים על ידי המדינה – כולל כאלה המקושרים לסין – המנצלים נקודות תורפה במוצרי איבנטי. בינואר השנה פרסמנו כי האקרים סינים ניצלו שתי פגיעויות ב-איבנטי ותקפו את מערכת ניהול הפגיעויות של ספקית תוכנות ה-IT והאבטחה. לפי איבנטי, צמד נקודות התורפה הן בדרגת חומרה גבוהה והניצול שלהן לרעה משפיע על ה-Connect Secure VPN שלה. בדצמבר 2023 גילו חוקרי וולקסיטי שניתן לנצל פגיעויות אלה כדי לאפשר שליטה מרחוק במכשירי Connect Secure VPN של ספקית האבטחה. לפי איבנטי בהודעה מאז, "גורמי איומים עלולים לעשות שימוש בפגיעויות, ולהתמקד בלקוחות שלנו שיש להם Connect Secure VPN שלנו. בדרך זו, ניתן לנצל את הפגיעויות ללא צורך באימות. מצב זה מאפשר לשחקן האיום ליצור בקשות זדוניות ולבצע פקודות שרירותיות במערכת". לפי החברה, אז היה ידוע לה על יותר מ-10 לקוחות ארגוניים שהושפעו מהפגיעויות. איבנטי רכשה את הטכנולוגיה שמאחורי Connect Secure VPN שלה כשקנתה את Pulse Secure ב-2020. החברה מתמחה בעולמות ניהול משאבי ה-IT ואבטחת המידע, ולה יותר מ-40 אלף לקוחות ארגוניים, בהם 78 מחברות פורצ'ן 100. האם גם במקרה זה, האקרים שלוחי המשטר בבייג'ינג שוב תקפו? צילום: Shutterstock האם UTA0178 הסינית מאחורי ההתקפות? חוקרי וולקסיטי ייחסו את ההתקפות נגד לקוחות Connect Secure לשחקן איום שפועל בחסות מדינת לאום, בשם UTA0178. ההערכות בקרב מומחי אבטחה הן שמדובר בקבוצת האקרים שפועלת בגיבוי הממשל הסיני. לפני יותר משנה ביקר בארץ שריניבאס מוקאמלה, סגן נשיא בכיר לפתרונות אבטחה ב-איבנטי, ואמר כי "פער הזמן בין גילוי חולשה ועד לחסימתה עם עדכון תוכנה – ארוך מדי, ומייצר נקודות תורפה המסכנות את הארגון". לדבריו, "בסייבר מתקיימת מלחמה א-סימטרית, והדבר נכון במיוחד בתחום של ניהול פגיעויות. התוקף צריך למצוא רק נקודת תורפה אחת כדי לפרוץ לארגון, ולעומתו מגיני הסייבר צריכים להגן, לנטר ולאבטח אינסוף נקודות תורפה ואפשרויות תקיפה". מחקר שערכה החברה לפני כשנה העלה כי קבוצות האקרים מנצלות פגיעויות בארגונים שטרם עדכנו את המערכות שלהם, גם לביצוע של מתקפות כופרה. יצוין כי כבר לפני כשנה, באפריל 2023, ההאקרים ניצלו את הפגיעות, שאז הייתה חדשה – כדי לתקוף באמצעותה את ממשלת נורבגיה והם פגעו בתריסר משרדי ממשלה.

חברת הסייבר הישראלית וויז של אסף רפפורט מתכננת לגייס כ-800 מיליון דולר לפי שווי שוק של כ-10 מיליארד – כך על פי דיווח שפרסם בסוף השבוע העיתון הכלכלי הבריטי פייננשל טיימס. וויז נוסדה לפני כארבע שנים ומציעה פתרון הגנת סייבר בעולם מחשוב הענן. כעבור תשעה חודשים בלבד לאחר הקמתה היא הגיעה למעמד של יוניקורן – חברה בשווי של יותר ממיליארד דולר. מאז היא ממשיכה בכיוון אחד – של צמיחה. ל-וויז יש הרבה כסף בקופה, אבל היא מסתכלת קדימה, והכסף שהיא רוצה לגייס אמור לשמש לה לרכישת חברות, שיסייעו לה לצמוח מהר אף יותר. לפני כחודש הודיע וויז שיש לה הכנסות שנתיות של כ-350 מיליון דולר – מה שמוכיח שמדובר בחברה בצמיחה מואצת. וויז מעסיקה כ-900, עובדים ובין לקוחותיה נמנות סיילספורס, מארס ו-ב.מ.וו. על פי הפייננשל טיימס, מנהלי וויז נמצאים בימים אלה במגעים עם משקיעים ידועים, כגון לייט ספיד ונצ'ר פרטנרס, סקויה והחברה הבת שלה, סייברסטארט. אנשי העיתון יצרו קשר עם הגורמים המעורבים, כולל וויז, ואלה לא היו מוכנים להתייחס לידיעה.

אפל חזרה בה בפתאומיות מההחלטה לאסור על אפיק גיימס (Epic Games), יצרנית פורטנייט, להשיק חנות אפליקציות משלה ב-iOS באירופה – יום אחד בלבד לאחר שגורמים באיחוד האירופי הודיעו שהם חוקרים את הנושא. זהו המבחן הגדול הראשון של כללי התחרות החדשים באירופה שנכנסו לתוקף ביום ה' האחרון, והוא מעיד על ההשפעה שיש לחוק השווקים הדיגיטליים עלהצרכנים יום אחד לאחר שנכנס לתוקף. אפיק תוכל כעת להחזיר את פורטנייט ל-iPhone באירופה – כך הודיעה אפיק בפוסט בבלוג של החברה. פורטנייט לא היה זמין ב-iOS מאז 2020, כאשר שתי החברות יצאו למלחמה על תנאי המפתחים של אפל. "אפל הודיעה לנו והתחייבה בפני הנציבות האירופית שתחזיר את חשבון המפתחים שלנו. זהו איתות חשוב למפתחים, שהנציבות האירופית תפעל במהירות כדי לאכוף את חוק השווקים הדיגיטליים ולחייב את שומרי הסף באחריות", כתבה אפיק. אפל מצידה אמרה, כי הגיעה להחלטה "בעקבות שיחות עם אפיק", שבהן אפיק התחייבה לפעול בהתאם למדיניות החדשה של אפל באיחוד האירופי. "חשבון Epic Sweden AB הורשה לחתום מחדש על הסכם המפתחים והתקבל לתוכנית המפתחים של אפל", אמרה אפל בהצהרה. המהלך מגיע לאחר שהנציבות האירופית הודיעה, כי ביקשה מאפל מידע על ההאשמות האחרונות – ולאחר שנציב העליון של האיחוד האירופי, תיירי ברטון, הזהיר ב-X, כי "אין מקום לאיומים מצד שומרי הסף להשתיק מפתחים", והתייחס לתלונה של אפיק כאל נושא בעל "עדיפות". חוק ה-DMA החדש של האיחוד האירופי דורש מחנויות אפליקציות לאפשר הורדות של אפליקציות ממקורות צד שלישי. הפתרון של אפל לחוק הוא מערכת, המאפשרת למפתחים ליצור אפליקציות iOS חדשות לחלוטין, הפועלות כשוקי אפליקציות עצמאיות. בתלונתה לנציבות האירופית, האשימה אפיק את אפל בכך, שהיא ביטלה את חשבון המפתחים שלה בגלל ביקורתה בעבר על מדיניות המפתחים של יצרנית ה-iPhone. סיבה נוספת לכאורה לביטול החשבון הייתה הפרה מכוונת, קודמת,י של אפיק של תנאיה של אפל – במטרה לעורר דיון במה שאפיק כינתה התנהגות נוגדת תחרות מצד אפל. בהצהרה לאחר פרסום סגירת חשבון המפתחים של אפיק, הצדיקה אפל את המהלך בפומבי תוך התייחסות לפסיקות בית המשפט בארה"ב, שאישרו את זכותה של אפל לסיים את החשבונות של אפיק מכל סיבה שהיא. כעת, מכל מקום, נראה שאפל נכנעה לנוכח לחצים מצד פקידי האיחוד האירופי – וסללה את הדרך לאפיק ולפורטנייט להפוך שוב לזמינים לשחקנים ב-iOS באירופה.

דירקטוריון בזק אישר את מינויו של ניר דוד לתפקיד מנכ"ל בזק. דוד, המכהן כיום כסמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק, ייכנס לתפקידו ב-1 באפריל ויחליף את מנכ"ל החברה, רן גוראון, שהודיע לאחרונה על פרישתו, לאחר כשנתיים בתפקיד ו-8 שנים בסה"כ בניהול החברות בקבוצה. דוד הצטרף לבזק בשנת 1993, ולאורך שנותיו בחברה ביצע תפקידים ניהוליים רבים בחטיבות השונות, כולל תפקידים בכירים בחטיבה העסקית, הפרטית ובחטיבת טכנולוגיה ורשת. בארבע השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל החטיבה העסקית. בעקבות המינוי אמר דוד: "במשך השנים שלי בבזק, הפכה החברה לחלק בלתי נפרד ממני, ואין גאה ממני להוביל אותה בעת הזו. אני מודה לדירקטוריון החברה על האמון שנתן בי. יחד עם ההנהלה המצוינת, נוביל את בזק להמשך הצלחה, לטובת כלל לקוחותינו, עובדי החברה ובעלי המניות. יחד נמשיך לפתח, לחדש ולהוביל את שוק התקשורת בישראל". יו"ר קבוצת בזק, תומר ראב"ד, מסר, כי "ניר צמח בחברה יותר מ-30 שנה והפך לאחד המנהלים המוערכים, והמקצועיים ביותר המצויים בשוק התקשורת הישראלי. לאורך שנותיו בבזק מילא שורה ארוכה של תפקידי ניהול, בהם הציג יכולות עסקיות וניהוליות מצוינות, ובארבע השנים האחרונות, כסמנכ"ל החטיבה העסקית, היה אמון על פריצות דרך רבות והובלת השוק. אני מודה לרן גוראון על ארבע  שנים של עבודה משותפת ותרומתו לקבוצת בזק, מאחל לניר הצלחה רבה בתפקיד, ומצפה לעבודה המשותפת איתו ועם שאר המנכ"לים בקבוצה, לצורך קידום האסטרטגיה הקבוצתית וחיזוק הקבוצה כמובילה בתחומה, חדשנית, וכעוגן התקשורת בישראל. נמשיך לשרת את לקוחותינו בכל מקום ובכל זמן, בייחוד בימים מורכבים אלו העוברים על אזרחי המדינה".

"ההיי-טק הוא כבר לא עולם גברי כמו שהוא היה פעם. כיום, יש יותר נשים בענף מאשר כשהתחלתי בו – בתפקידים זוטרים ובכירים כאחד, אם כי עדיין חסרות נשים בעמדות הניהול הבכירות בענף", כך אמרה שרון קורן, מנכ"לית רילקומרס מקבוצת יעל. שרון התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל יום האישה הבינלאומי, שחל ביום ו' האחרון. "אישית", ציינה, "אני לא מרגישה כיום כנמצאת בעולם גברי, אלא בכזה שהוא יותר מווסת בין גברים לנשים. ההנהלה הבכירה של רילקומרס מחולקת חצי-חצי – שלוש נשים ושלושה גברים". רילקומרס – שכאמור, מהווה חלק מקבוצת יעל – היא חברה שמפתחת אתרים ואפליקציות, וכשמה כן היא, פונה לעולם האי-קומרס. החברה נוסדה ב-1999, בתקופת ערש עולם הדיגיטל הישראלי, ולפני חמש שנים הצטרפה לקבוצת יעל, שם היא מהווה זרוע הדיגיטל והפיתוח. החברה מונה 130 עובדים, מתוך כ-2,000 העובדים בקבוצה כולה. היא זכתה לפני כשנה באות השוויון החברתי מטעם משרד הכלכלה. אחת הפעילויות של רילקומרס היא מרכז פיתוח בשם דעת, שמעסיק רק נשים חרדיות – 40 במספר. הן עוסקות בפיתוח ובדיקות של מוצרים פנימיים, או במיקור-חוץ אצל לקוחות. "יש בקבוצת יעל שוויון הזדמנויות, וההנהלה נותנת השראה לקידום נשים", אמרה קורן. "יש בה נשים מנהלות גם בתפקידים עסקיים. כך, למשל, חטיבת הדאטה מנוהלת על ידי מנהלת מאוד מוכשרת – אורית קניגסברג, שמהווה דוגמה לניהול. כמו כן, נשים מבצעות תפקידים של ניהול טכני בקבוצה ובחברות הבנות שלה. הניהול המקצועי וההסתכלות השוויונית הן בין הסיבות שהצטרפתי לקבוצת יעל". "יש שוני בין ניהול גברי לנשי" קורן החלה את דרכה המקצועית בטכניון. "כשלמדתי שם היו מעט מאוד נשים בתעשיית ההיי-טק, בפרט בדרגות ניהול, ובפרט בתפקידים בכירים", אמרה. בהמשך היא שימשה בשלל תפקידים, ובין היתר הקימה וניהלה את המחלקה הפנסיונית בנס טכנולוגיות, ובמשך שש שנים ניהלה את תחום התוכנה כשירות (SaaS) ב-HPE. היא משמשת בתפקידה הנוכחי בשנה וחצי האחרונות. "יש שוני בין ניהול גברי לנשי", ציינה קורן. "השוני לא מתבטא ברמות הניהול הבכירות, שם אני רואה התנהלות מאוד דומה ואת אותן איכויות הן אצל גברים והן אצל נשים, אבל זה בולט בתחילת הדרך ובדרגי הביניים. מנהלות ומנהלים מגיעות.ים לאותו המקום, אבל בדרך שונה. נשים מתחילות עם ניהול יותר מדוקדק, עבודה בגובה העיניים, תכלול, משימתיות והרבה פחות אסרטיביות, החלטיות וביטחון עצמי. גברים מגיעים עם יותר ביטחון לעמדות הניהול בשלבים הראשונים. נשים מפתחות את האסרטיביות והיוזמה במהלך השנים". "מנהלים.ות טובים.ות הם.ן כאלה שמשלבים.ות יכולות רכות לצד האסרטיביות והביטחון", ציינה. "אם מנהלים חושבים שיש נשים שמגיע להן קידום או תוספת שכר והן לא מבקשות – הם צריכים להגיד להן את זה בעצמם. זה הבסיס של שוויון הזדמנויות, ולפעמים המנהלים והמעסיקים צריכים לתת אותן" למה יש פחות נשים בעמדות ניהול בכירות? "מדובר בשילוב בין הנשים לסביבה. יש בהיי-טק יותר נכונות לאפשר לגברים את האיזון חיים-עבודה. האג'נדה של החיים המאוזנים קיימת לאורך ולרוחב הענף, אם כי החברות שונות ברמת החופש שהן מאפשרות. הרבה מזה תלוי בגישה של המנכ"ל.ית". האם נשים לא עושות מספיק כדי לקדם את עצמן בהנהלות חברות ההיי-טק? "לעתים. למשל, נשים לא מעטות מהססות בדיון שכר. הן לא צריכות להסס – יכול להיות שיגידו להן 'לא', אבל הן צריכות לבקש. כמו כן, בגלל החינוך והחברות של נשים, יותר קשה להן לדעת לבקש מהלקוחות את התמורה הראויה". האם המצב משתפר? "כן, אבל עדיין, יש מגברים ומנשים ציפייה להתנהגויות שונות. זה מתחיל בבתי הספר, בהכוונה למקצועות ריאליים, שהיא יותר לגברים. קיימת הטיה מתחילת הדרך. יש עדיין אפליה בין נשים לגברים, והמבחן האם לדעת במקרה מסוים אם מדובר באפליה או לא הוא להבין האם המנהלת ביקשה להיות בעמדת ניהול בכירה וסורבה, ואיפה היא לא נמצאת בעמדת ניהול בכירה פשוט כי היא לא ביקשה זאת. נשים שרוצות ומבקשות עמדות ניהול בכירות – בסופו של דבר מגיעות אליהן. כשהן פחות החלטיות לגבי האם זו הדרך הנכונה עבורן – כך זה נראה וכך זה קורה". איך נשים יכולות לשפר את מצבן? "הן צריכות קודם כל להתחיל. אם הן רוצות ללכת בכיוון מסוים בתעשיית ההיי-טק – ללמוד את המקצועות הרלוונטיים, בין אם בתיכון או במכללות ובאוניברסיטאות, ולראות שזה באמת מתאים להן. כמו כן, כדאי להן לעשות בכל כמה שנים הערכה לגבי הקריירה שלהן, לראות מהו האיזון הנכון עבורן בין הקריירה לחיים, ומהו מקום העבודה המתאים להן ביותר בהקשר זה, ובכלל. הן צריכות לעשות את המיטב – קודם כל לדרוש מעצמן, ואז לצפות שהתגובות, התגמול וההתקדמות שלהן יהיו בהתאם". "אישה צריכה לנווט את עצמה בעולם ההיי-טק, במסלול הקריירה, מתוך הקשבה לעצמה ומציאת הפתרונות. כשהיא תבין מה היא רוצה ותהיה מסוגלת לתקשר את זה – היא תקבל את האסרטיביות ואת היכולת להזיז הרים. אם היא חושבת שמשהו לא קורה בגלל סיבות לא ענייניות, כדאי לה לפעול כדי לשנות את הסיטואציה, להיעזר ברשתות של נשים, במעגלים שונים וכדומה. קריירה זה משהו שצריך לנהל, ולהבין שזה לא רק מסלול אחד ושיש רק פתרון אחד בנקודת זמן אחת, אלא קיימות הרבה אפשרויות וכדאי להן למצוא את האפשרות הטובה ביותר", אמרה קורן. לסיום, יש לה מסר גם למנהלים בהיי-טק: "הם צריכים לשאוף למספר שווה של גברים ונשים בחברה, כי אז הם מקבלים נקודות מבט שונות. אם הם חושבים שיש נשים שמגיע להן קידום או תוספת שכר והן לא מבקשות – הם צריכים להגיד להן את זה בעצמם. זה הבסיס של שוויון הזדמנויות, ולפעמים המנהלים והמעסיקים צריכים לתת אותן".  

רד האט (Red Hat) – ספקית עולמית של פתרונות קוד פתוח לארגונים – קיימה אירוע מיוחד לציון יום האישה הבינלאומי עבור עובדות החברה במשרדיה ברעננה. באירוע אירחה החברה את יאנה דרום – מרצה, יזמית עסקית וחברתית ויוצרת תוכן – שהעבירה הרצאה בנושא "איך לגדל שמחת חיים?". כמו כן, כמדי שנה, רד האט הזמינה את ד"ר הילה חרמון, מומחית לכירורגית שד, לביצוע בדיקות שד לגילוי מוקדם לעובדות, ללא עלות. במהלך האירוע העובדות נהנו מאוכל טעים, משקאות ופינוקים נוספים. נלי כרדי, דירקטורית גלובלית לתחום Quality Engineering ב-רד האט, אמרה כי, "יום האישה מקבל משמעות מיוחדת אף יותר השנה, כאשר הנשים בישראל נאלצות להתמודד מזה מספר חודשים עם אינספור אתגרים הנובעים מהמצב בו אנו נמצאים. לצד זאת, אני גאה לראות סביבי את העובדות המדהימות של רד האט, שממשיכות כל העת לפעול, לתרום ולהתנדב במגוון תחומים, כדי להפוך את החברה והסביבה שלנו למקום טוב יותר". דיילי ציפי צפתה, ניצפתה וחזרה עם תמונות הפינוקים שקיבלו עובדות רד האט באירוע לכבוד יום האישה. צילום: יח"צ