הביטקוין חווה עלייה משמעותית במחירו ביומיים האחרונים, ועלה ב-6.6% מאז יום א' שעבר. נכון למו7עד כתיבת שורות אלו שוויו עומד על כמעט 71 אלף דולר (261 אלף שקל) לאסימון. עבר את ה-70 אלף הדולר. מחיר הביטקוין. צילום: לכידת מסך מגוגל חיפוש הזינוק הנוסף הזה בא בעקבות תקופה של יציבות יחסית למטבע הקריפטו המוביל בעולם ואנליסטים מייחסים את העלייה האחרונה לשילוב של מספר גורמים. ראשית, לדבריהם פרסום נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי שהתרחש ביום א' חיזק את אמון המשקיעים, והוביל את חלקם לחפש נכסים "ריסקיים" יותר, כמו הביטקוין בפרט ומטבעות וירטואליים בכלל. זאת אחרי תקופה של עלייה בחששות מאינפלציה נוסקת, שגרמו לירידת שווים של נכסי קריפטו. Bitcoin Price Prediction as Global Markets React to Iranian President’s Helicopter Crash – Potential for War? – https://t.co/76145t5kSk — Insight Chainz (@InsightChainz) May 20, 2024 מעניין אפילו עוד יותר הוא הניתוח הטוען כי מתחים גיאופוליטיים כנראה שיחקו ומשחקים תפקיד גם הם בשיקולי המשקיעים. התאונה האווירית האחרונה שבה היה נהרג נשיא איראן, איברהים ראיסי, יחד עם בכירים אחרים, עוררה חשש, כך דווח בתקשורת העולמית, מכך שהסכסוך בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון ואף לאיראן יחמיר. חשש זה נובע מחשדות למעורבות ישראל באירוע, או אפילו לעצם המחשבה שלישראל הייתה מעורבות בו. בכל מקרה, עקב זאת, אפשר שמשקיעים שמחפשים הגנה מפני אי יציבות שכזה, פנו לביטקוין כנכס יותר בטוח להשקעה כעת. עם זאת, באתרים המוקדשים לקריפטו ההתייחסות לזינוק בשווי הביטקוין מאוד מסויגת. כך למשל, באתר Cointelegraph מציינים כי "המחיר התאושש ביותר מ-19%, שלושה שבועות לאחר שהגיע לשפל של כ-56,550 דולר בחודשיים, והגיע לכ-67,270 דולר ב-20 במאי. עם זאת, תיקון חד בימים הקרובים אפשרי". הכוונה היא שבחלט ייתכן שנראה בקרוב תנודה מאזנת של המטבע כלפי מטה.

חברת אקספריס ישראל (Experis), הודיעה על מינויה של רותם מטיב (28) למנהלת אקספריס סייבר – חטיבת הסייבר של החברה. במסגרת תפקידה מטיב תוביל ותנהל את שירותי אבטחת המידע של החברה מקצה לקצה, כאשר במסגרת הובלה זו היא תפעל להמשיך את צמיחתה של החטיבה בארץ ובחו"ל. מטיב כיהנה בחברה בעבר בכמה תפקידי ניהול במשך 7 שנים. בין השאר שימשה מטיב כמנהלת לקוחות בחטיבת ה-Key Accounts (שירותי מיקור חוץ), מנהלת מכירות בחטיבת Academy (הסבה להיי-טק) ומנהלת מכירות בחטיבת Solutions, כשתפקידה האחרון בחברה היה ניהול חטיבת ה-Key Accounts. מטיב היא בעלת תואר BSC בהנדסת תעשייה וניהול מהמכללה האקדמית שנקר, חוזרת לאקספריס בתום שנה שבה שמילאה תפקיד טכנולוגי בחברת סולאראדג', שם הובילה תהליכים אסטרטגיים חוצי ארגון.

שם: מיכל אהרוני. תפקיד: מנהלת מכירות למגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמיה. ותק בקומוולט: 5 שנים. מה עושה במסגרת התפקיד? "המגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמי נדרשים לשמור על המידע של כולנו מצד אחד , ומנגד להנגיש כמה שיותר מידע לאזרח, תוך הקפדה על אבטחת מידע והמשכיות עסקית של הארגון. ארגונים אלו נדרשים לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של הגנה מפני כופרה ויכולות גיבוי והתאוששות. בתפקיד שלי חייבים להתאים ולספק ללקוחות את הפתרון שעונה לצורך שלהם באופן מושלם. השנה עסקתי רבות בפתרון שלנו במסגרת הענן הממשלתי נימבוס – זכינו ברובד 5, ולרגל כך עבדתי עם הרבה משרדי ממשלה ויחידות סמך על מנת לסייע להם במעבר מסביבת On prem  לסביבות הענן". הישג מרכזי בשנה האחרונה? "זכייה כספק בפרויקט נימבוס, רובד 5. מנהל הרכש במשרד האוצר בחר בקומוולט בין זוכי רובד 5 (השוק הדיגיטלי) של מכרז הענן הממשלתי נימבוס בתחום גיבוי והגנה על המידע. קומוולט מספקת למשתמשי הענן הממשלתי הגנה מפני מתקפות סייבר  ואיבוד נתונים בענן". מה מבדל את קומוולט ממתחרים? "החדשנות, time to market, אמינות, פתרון שאפשר לסמוך עליו וכמובן – הצוות המקומי". תחביב או משהו שלא יודעים עלייך? "אני משתתפת בפעילות אימפרוביזציה – משחק מאולתר. שחקנים עולים לבמה, אין לנו טקסט ואנחנו צריכים ליצר הופעה של עד 20 דקות כשמה שיש ברשותנו זה רק מילה או רעיון מהקהל.  זה תחביב שאני עושה פעם בשבוע 3 שעות עם קבוצה שקיימת כבר 10 שנים, והמנחה שלה הוא שחקן אימפרוביזציה ותיק". לפרטים והרשמה לאירוע קומוולט – Commvault Launches Major Shift – לחצו כאן

"ישנן סיבות רבות למעבר לענן. ישנן סיבות לא מעטות למה לא להגר לענן. אבל כיוון שכולם הולכים לענן, יש לחשוב איך לעבור לענן באופן מוצלח, מהיר ופשוט", כך אמר מוטי פנחס, CTO קבוצת מלם-תים. פנחס דיבר במפגש 3C,  פורום המנכ"לים והמנמ"רים מבית אנשים ומחשבים. עשרות מחברי הפורום התכנסו היום (ג') בבית הקבוצה בפתח תקוה למפגש שנושאו המסע לענן. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, והנחה אביחי בליצקי, מנהל השיווק של מלם-תים. לדברי פנחס, "כל ארגון שגילו יותר מחמש שנים, צריך לערוך את הדיון על המעבר לענן, למעט חברות הזנק, או ארגון ביטחוני, או כזה הדורש יישום בקרקע. הסיבות למעבר לענן הן רבות וחשובות: שיפור ברמות אבטחת המידע והגנת הסייבר, יכולות גידול אינסופי, זמן הגעה מהיר יותר של מוצרים ושירותים, TTM, מיטוב של ניצול המשאבים, הזרקת חדשנות, ושינוי בהיבטי העלויות". מנגד, ציין פנחס, "ישנן גם סיבות כבדות משקל שלא לעבור לענן. העלות היא אחת מהן – בסופו של יום, ענן זה תמיד יקר יותר. הבט נוסף הוא השיהוי, במקרים מעטים יש ישומים שנדרש להפעילם מהקרקע, לטובת שיהוי נמוך. עוד סיבה היא החשש מ'התמכרות'. הענן הוא מעין סם, ויש לוודא יכולת עבודה איתו ובלעדיו. עוד יש לשקול את העובדה שכאשר עוברים לענן, מאבדים מעט שליטה". המסע לענן, אמר פנחס, "כולל כמה שלבים: האחד, של הניסוי: אז יש לבחון את המשמעויות ולבחור עומס עבודה לא קריטי. יש להסיר מחסומים ולתת 'לרוץ'. יש להחליט האם לעשות זאת לבד, או עם שותף, כמונו. אז מגיע שלב הניסוי והתעיה ולאחריו, תיקון, תיעוד לטובת שימור ידע והקמת CCOE, מרכז מצוינות בענן, עם ה'קטר' שיוביל את המהלך". שלב שני, ציין פנחס, "הוא האסטרטגיה. תוכנית העבודה תכלול כמה היבטים – תעדוף בהגירה, מה מעבירים ומה לא, האם עוברים לענן אחד, או לסביבה מרובת עננים. רצוי לבחור יישום הדורש שינויים, למשל אתר או משהו הפועל מול הלקוח". לדברי פנחס, "ההגירה לענן מכילה בתוכה שאלות רבות: מה כדאי להעביר מהדאטה סנטר הארגוני לענן, ואיך להעביר; העברה לענן ברמת תשתית; העברת יכולות ברמה האפליקטיבית, כגון קוברנטיס; חידוש – האם לקחת את העומסים ולפרקם למיקרו-שירותים, שזה בהגדרה כתיבה מחדש של חלקים נרחבים, מה ניתן לגרוט, או לא לגעת; שינוי מבנה הצוותים; אימוץ תרבות מבוססת מתודולוגיות של DevOps ו-DevSecOps. עוד יש לטפל בהבטי הכשרה, מיומנויות ותפקידים; החלטות ברמת המשילות הארגוני, רתימה של ההנהלה, גיוס והסמכות ענן". על פי פנחס, "יש לטפל בהבט אבטחת מידע, ניהול זהויות ובניית תשתיות אבטחה, ניטור, הצפנה ועוד יכולות הגנה בענן. אז יש להביט על החיובים והעלויות ולדאוג גם לייצר קישוריות בין הדטה סנטר המקומי והענן. יש לחגוג ולתקשר הצלחות – שהארגון ישמע עליהן וישתנה תרבותית. יש לבחור אזורים בארגון שיניבו ערך במהירות, כי אנו רוצים להצליח – ומהר". לבסוף, סיכם פנחס, "יש להעלות את מערכות הליבה לענן לאחר שהן עברו חידוש. פה נראה ערך רב, אבל זה מסע לא פשוט, כואב ואורך זמן. עוד יש לטפל בהבט העלויות, עם כלי ושירותי FinOps, כדי שהמשתמשים לא יקבלו הלם מהחשבון שיוגש להם בסופו של יום, ויהיה ניטור של ההוצאות. ארגונים – לא כולם – שהמסע שלהם הצליח, יגיעו לשלב של גזירת הסרט, שלאחריו הם יוכלו לערוך מיטוב וניטור תוך כדי ריצה, עם אבטחה סביב השעון – והזרקת חדשנות".

"במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות)", כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'). המסקנה התפרסמה בפרק העוסק בביקורת על תהליך החיסונים נגד קורונה שמשרד הבריאות הוביל. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור אמון הציבור במערכות הבריאות לא היה גבוה כתוצאה מכך, המידע שהיה בידי ראשי המשרד, ועל בסיסו הם גיבשו תמונת מצב על התופעות, לא היה שלם ולא התייחס לתופעות לוואי חמורות, מעבר לתופעות קלות כמו צינון וכאבים נקודתיים. המידע שזרם למערכת המחשוב של המשרד הגיע מגורמים רפואיים, קופות החולים, והציבור הרחב. על פי הערכת המבקר, כ-200 תלונות על תופעות חמורת לא תוחקרו, כי הן לא הוזנו למערכת המידע הייעודית של המשרד. על פי ממצאי המבקר, כתוצאה מתקלת המחשוב ואי הזנת הנתונים, תופעות חמורות – כגון הפרעות וסת אצל נשים, או דלקת קרום הלב – שהיו כרוכות באישפוזים, כלל לא  דווחו, ובתי החולים לא נדרשו להעביר על כך משובים למשרד. התקלה הזו תרמה, בדיעבד, לממצאי סקרים שערכו רשויות ממשלה בקרב הציבור, מהם עלה בוודאות כי אמון הציבור במערכות הבריאות לא היה גבוה, משום שהמידע שהגיע לא היה שלם ושקוף. המבקר, מתניהו אנגלמן, ממליץ למשרד הבריאות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שעלו בדו"ח, ובכלל זה להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים. המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים כמו משרד הבריאות, לגבש אסטרטגיה ותורת לחימה (תו"ל), להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה. בדיקות האנטיגן – תחנות הדיגום לא עברו ביקורת עוד נמצא בדו"ח המבקר, כי במהלך רוב חודש ינואר 2022, שבו מספר בדיקות האנטיגן המוסדיות היה הגבוה ביותר, לא ביצע משרד הבריאות בקרות יזומות על תחנות הדיגום, ובכך הוא למעשה לא הבטיח בזמן אמת את איכות השירות שניתן לנבדקים. המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות גם עקב כך למשרד הבריאות להכין מראש תוכנית, שתאפשר למערכת הבריאות מעבר מהיר מעת שגרה לעת חירום עם התפתחות פנדמיה, להכין תרחישים אפשריים להתפתחות גלי התחלואה, לתת מענה מתאים לכל תרחיש, ולהבטיח שקיפות של מידע ונתונים אמינים, ההכרחיים לידיעת הציבור.

אלגרונט (Allegronet) סיימה לאחרונה להטמיע פתרון DR והמשכיות עסקית בעמותת ער"ן. הפרויקט כלל: הקמת DR למערכות המידע והטלפוניה של הארגון, לטובת המשכיות עסקית החשובה בכל עת וביחוד בעתות מלחמה, כאשר פעילות הקודש של העמותה עלתה במאות אחוזים. הקמת הפתרון כללה רפליקציה ברמת שרתי העמותה ומערך הטלפוניה, בין שתי החוות של אלגרונט, שמספקת העתק מלא ושלם של כל השרתים. שרידות ברמת תקשורת והחלפת ציודי Fortigate בסניפים. לדברי אלון שמעוני, מנהל ה-IT, התפעול והכספים של עמותת ער"ן, "בשוטף, ובייחוד בשעת לחימה, יש חשיבות ליכולת של כל ארגון לעבוד בצורה רציפה. הבנו שעל מנת לעשות זאת יש צורך בתכנון, ניהול וביצוע של פתרון מסוג זה. אלגרונט ליוו אותנו בכל התהליך לשביעות רצוננו". לדברי אילן בנדת, מנכ"ל אלגרונט, "אנו רואים חשיבות גדולה בתכנון ובהטמעת פתרונות DR והמשכיות עסקית ללקוחות. זהו תהליך המתמקד בפיתוח והטמעת תהליכים וכלים לשחזור הפעולות העסקיות, או המערכות המרכזיות, לאחר אירוע חירום. עמותת ער"ן, כארגון שעובד 24/7, הבינה את החשיבות, ואנו שמחים שהם בחרו בנו לתכנון, ניהול וביצוע של פתרון מורכב זה".

מיקרוסופט הכריזה אתמול, ויש יגידו באופן דרמטי, על קטגוריה חדשה של מחשבי בינה מלאכותית ניידים. במקום להמשיך והתייחס אל הדור החדש של המחשבים כאל AI PC, החליטה החברה על שם חדש שהיא מקווה שיהפוך לתקן: Copilot+ PC. המטרה של ענקית התוכנה היא להדגיש, שמדובר במחשבים שמריצים את סביבת הבינה מלאכותית של החברה בתוך Windows 11. מעבר לכך, מערכת ה-Copilot המעודכנת תהיה מבוססת על מודל GPT-4o החדש המעודכן והמהיר יותר של OpenAI, שעליו הכריזה לאחרונה, מתוך כוונה לבצע כמה שיותר מטלות בינה מלאכותית בנקודת הקצה – במחשב – ולא משנה אם מדובר בשאילתות טקסטואליות, בהוראות קוליות או בבקשה מהבינה המלאכותית לצייר כבשה בסגנון של אנטואן דה סנט-אקזופרי. וכדי שאפשר יהיה לבצע פעולות בינה מלאכותית במחשבים ניידים, וכפי שלמדנו כבר ממעבדים קודמים שהושקו בתחום, יש צורך במעבד עצבי (NPU) חזק – ובאופן קצת מפתיע מי שמלווה את מיקרוסופט בהשקה של Copilot+ PC, ומספקת את המעבדים לשורה ארוכה של הכרזות על מחשבים חדשים מכל היצרניות בשוק כמעט, היא קוואלקום. מיקרוסופט וקוולאקום יד ביד החברה, שכבר כמה שנים מנסה את מזלה עם מחשבי Windragon, מחשבים שמריצים Windows מעל מעבדי ה-Snapdragon של החברה, מנסה שוב את מזלה עם מעבדים חדשים בדמות Snapdragon X Elite ו-Snapdragon X Plus, שמעבר לזמן עבודה טוב ויכולת קישוריות מתקדמת מביאים שבב עצבי חדש, שיספק, לפי החברה, עוצמת בינה מלאכותית של 45 TOPS – ואלו המעבדים היחידים נכון להיום שעומדים בדרישה המינימלית של מיקרוסופט כדי לאשר שמחשב עומד בתקן Copilot+ PC – עוצמת בינה מלאכותית של 40 TOPS. המעבדים הנוכחיים של AMD ואינטל עדיין לא שם, אם כי מעבדי ה-Lunar Lake של אינטל עומדים ממש לפני הכרזה רשמית עם עוצמת בינה מלאכותית גדולה יותר. מעבר לעוצמה של 40 TOPS, כדי לקבל את הסמכת Copilot+ PC המחשב הנייד אמור להגיע עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM לפחות ועם נפח אחסון מובנה של 256 גיגה-בייט. אפשר להעריך, שבשוק העסקי הניידים החדשים יגיעו עם כמות זיכרון RAM כפולה, ושטח אחסון של 256 גיגה-בייט נחשב כיום למינימלי ברוב שוק הניידים. קוולאקום השיקה בינתיים, כאמור, שני מעבדים חדשים. גרסת ה-Plus של Snapdragon X מציעה 10 ליבות מחשוב, המבוססות על ליבת האוריון החדשה של החברה במהירות מרבית של 3.4 גיגה-הרץ, לצד שבב גרפי חדש עם עוצמת עיבוד של 3.8 TFLOPs. גרסת ה-Elite מגיעה עם 12 ליבות מחשוב במהירות מרבית של 4.2 גיגה-הרץ ושבב גרפי שמציע עוצמה של 4.6 TFLOPs. שני המעבדים, כאמור, מצוידים בשבב NPU בעוצמה של 45 TOPS. מחשבי Copilot+ PC החדשים של מיקרוסופט: Surface Laptop ו-Surface Pro צילום: לכידת מסך מאירוע מיקרוסופט יכולות חדשות במיקרוסופט בכלל כיוונו את החצים במהלך החלק ההשוואתי של הביצועים אל אפל ולא אינטל. בחברה טענו, שמחשבים המבוססים על Snapdragon X Elite עם היכולות החדשות של Copilot יציעו 20% חיי סוללה טובים יותר בהשוואה לדור הנוכחי של MacBook Air, ביצועי שיא שהינם ב-23% טובים יותר וכן ביצועים יציבים יותר בהרצת מטלות בעבודה בריבוי נימים ברמה של 58%. מעבר לכך, הציגה מיקרוסופט מגוון של חידושי בינה מלאכותית שישולבו בגרסאות הבאות של Windows 11 וינצלו את המעבדים החדשים. כך, לדוגמה, תכונה בשם Recall תדע לעקוב מקרוב אחרי העבודה של המשתמש, תאפשר לו לגשת בקלות לעבודות האחרונות שביצע ולבצע חיפוש קל אחרי דברים שהוא עבד עליהם גם לפני מספר שבועות, והכל באמצעות שפה טבעית. כן יאפשרו המעבדים החדשים להציג כתוביות חיות בשיחות וידיאו וגם בשיחות מוקלטות מראש, מ-44 שפות לאנגלית. ויש גם תכונה בשם Cocreator, שמאפשרת ליצור תמונות בינה מלאכותית באמצעות תיאור שפתי יחד עם משיכות מכחול, ועם אפשרות עיבוד מחדש של התוצאה. כן הוצגה תכונה בשם Auto Super Resolution, שמאפשרת לשדרג רזולוציה של סרטוני וידיאו ומשחקים כדי להזרים אותם באופן חלק יותר, והיא עושה את זה בזמן אמת. "חוויות הבינה המלאכותית העשירות ביותר ירתמו את הכוח של מחשוב הענן ומחשוב הקצה שמתוזמרים לעבוד יחדיו. זה בתורו יוביל לקטגוריה חדשה של מכשירים, שהופכים את העולם עצמו לסוג של הנחיה. מבחינתנו, החזון הזה מתחיל בלוח הציור האהוב והנפוץ ביותר שלנו: Windows", אמר מנכ"לית מיקרוסופט, סאטיה נאדלה במהלך ההכרזה.

ג'ו לוי מונה למנכ"ל סופוס (Sophos), כך הודיעה החברה אתמול (ג'). לוי מכהן כמנכ"ל בפועל מאז ה-15 בפברואר, לאחר שכריס הגרמן, המנכ"ל הקודם שהיה בתפקיד יותר מעשור שנים – עזב במפתיע את תפקידו. לוי פעיל מזה יותר משני עשורים בתעשיית אבטחת הסייבר. הוא היה בעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של סוניק וול, ושימש באותו התפקיד גם בבלו קואט (Blue Coat Systems), בטרם זו נמכרה לסימנטק ב-2016 תמורת 4.65 מיליארד דולר. לוי הצטרף לסופוס ב-2015. באפריל 2023 הוא קודם לתפקיד נשיא קבוצת סופוס טכנולוגיות, בנוסף להיותו סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנהל המוצר הראשי של החברה. לוי הוביל את הפיכתה של החברה מספקית של מוצרי אבטחת סייבר בלבד, לחברת ענק, המעניקה שירותי סייבר מנוהלים. כמו כן, הוא יזם והקים בתוך סופוס את SophosAI ואת Sophos X-Ops – יחידת התפעול של מודיעין האיומים של החברה. מדובר בצוות של 500 מקצועני אבטחה, שמנפיק נתוני תקיפה בזמן אמת ונתונים היסטוריים. צוות התגובה מגן על יותר מ-21,000 ארגונים ברחבי העולם. מהן תוכניות לוי וסופוס בהובלתו להמשך? לוי מתכנן להרחיב את בסיס הלקוחות, החזק ממילא, של סופוס בשוק הביניים, הכולל כמעט 600,000 לקוחות ברחבי העולם, ואשר מייצר הכנסות שנתיות של יותר מ-1.2 מיליארד דולר. אחד המיקודים של החברה הוא לסייע לארגונים הזקוקים להגנות בסיסיות ומורחבות מפני התקפות סייבר ממוקדות. ארגונים אלה כוללים בעיקר ארגוני תשתית וארגונים קטנים-בינוניים, החולשים על הבסיס העיקרי של הכלכלה העולמית ומהווים יעד תקיפה עיקרי: זאת, כי התוקפים מנצלים שוב ושוב שירותי גישה מרחוק חיצוניים, שהפכו להיות הווקטור הנפוץ ביותר, שבאמצעותו משיגים האקרים גישה ראשונית לרשתות ארגוניות. "כאשר ארגונים קטנים ובינוניים משותקים עקב כופרות או מתקפות סייבר אחרות, גם הפעילויות העסקיות המקושרות לשרשרת האספקה נעצרות ומאטות את הכלכלה שלנו", אמר לוי. "חברות בכל גודל ומכל מגזר סובלות מנזק משני, כאשר חברות בשרשרת האספקה שלהן מותקפות. זה עלול להיות הרסני בדרכים בלתי צפויות, לעתים קרובות בגלל המורכבות ההולכת וגוברת של אופן הפעולה של הכלכלה הגלובלית המודרנית". "המטרה שלנו", הוסיף לוי, "היא לעזור ליותר ארגונים בשוק הביניים – לפי הערכות, 99% מהארגונים נמצאים מתחת ל'קו העוני' באבטחת סייבר – להיות טובים יותר באיתור ובשיבוש התקפות סייבר". עוד הודיעה החברה על מינויו של ג'ים דילדין כמנהל כספים. הוא הצטרף באחרונה לסופוס, לאחר ששימש סמנכ"ל הכספים של אימפרבה (Imperva), הישראלית במקורה. לפני כן היה סמנכ"ל הכספים של יחידת האבטחה הארגונית של סימנטק.