אפל הודיעה כי אפליקציית Apple Maps שלה זמינה כעת באינטרנט בגירסת בטא ציבורית, כלומר נגישה בדפדן המחשב, וכעת היא ניצבת בתחרות ישירה מול Google Maps, שזמינה בגירסה וובית זה שנים. הגירסה הוובית של אפל זמינה באנגלית ותואמת לדפדפים Safari ו-Chrome ב-Mac וב-iPad, כמו גם ל-Chrome ו-Edge במחשבי Windows. אפל מתכננת להוסיף תמיכה בשפות נוספות בדפדפנים ובפלטפורמות נוספות בעתיד. אפל מפות באינטרנט פועלת כמו באפליקציה לנייד. ניתן לקבל הנחיות נהיגה והליכה; להזמין אוכל; לצפות במדריכים ובביקורות ועוד. החברה מתכננת להוסיף ליישום פונקציונליות נוספת, כמו תכונת התצוגות הפנורמיות של 360 מעלות "הסתכל סביב", בחודשים הקרובים. אפל מציינת בהודעתה, כי מפתחים יכולים ליצור קישור אל גירסת המפות הוובית ולאפשר למשתמשים שלהם לקבל הנחיות נסיעה, לראות מידע מפורט על מקומות ועוד. השקת גירסת האינטרנט של Apple Maps מגיעה 12 שנים לאחר שהחברה השיקה את השירות ב-iPhone. על ידי הרחבת הזמינות של שירות המפות שלה, מבקשת החברה להגיע למשתמשים רבים יותר ולהתחרות במפות גוגל, שהייתה במידה רבה המקום היחיד לשירות מפות באינטרנט.

"הופעת השלב הבא של הבינה המלאכותית ממחישה את הרכיב החשוב בה – הנתונים. עם שימוש מושכל בנתונים שאספנו על מערכי המידע משך שנים, בשילוב כלי AI, ניתן להתקדם ולהגיע לקבלת החלטות מושכלת, מבוססת דאטה, שמניעה לפעולה עסקית", כך אמר בני מלכה, סמנכ"ל מכירות בחטיבת הקומרשיאל של דל טכנולוגיות ישראל. מלכה דיבר במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (ה') במלון ריץ קרלטון בהרצליה, בשיתוף דל ומלם תים. לדבריו, "האנושות קיימת 150 אלף שנה, העולם החקלאי 10,000 שנים והמהפכה התעשייתית – מאות שנים. עידן המידע והמחשוב הוא פסיק בזמן – 50 שנים עד כה. בשנתיים האחרונות אנחנו מצויים בעידן הבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI, אולם יש לנו עוד כברת דרך לעבור עד למצב של מערכות כוללות ומוכללות של AI. זה ייקח, לפי ההערכות, כחמש שנים". "את המהפכה הראשונה בעולם ה-AI נראה ב-Low Code-No Code" "בעבר", אמר מלכה, "בנינו מערכי מידע מורכבים, עבדנו על פרויקטים לחילוץ נתונים עם כל מיני כלים. כיום אנחנו מתחילים לראות את פירות ההתקדמות הטכנולוגית: את המהפכה הראשונה בעולם ה-AI נראה בתחום ה-Low Code-No Code. כבר כיום, 88% מהמפתחים מצביעים על שיפור משמעותי מאוד בכתיבת הקוד שלהם. כפי שאמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה: 'הקידוד מת'. התקדמות נוספת תגיע בעולם טיוב הנתונים במאגרים שבנינו. גם בתחום חוויית הלקוח יהיה שיפור". "יישומי ה-GenAI הם בעלי קצב הגדילה הכי מהיר בין כלל השירותים המקוונים בעולם. בעוד שלנטפליקס לקח 3.5 שנים להגיע למיליון מנויים, ולטוויטר (כיום X) שנתיים, הרי שמשך הזמן שבו השתמשו מיליון משתמשים ב-ChatGPT עמד על ימים ספורים בלבד", ציין. "העיר אמרילו ממוקמת בצפון-מערב טקסס, וחוותה כמה אסונות טבע בשנים האחרונות, לרבות הצפות", הוסיף מלכה. "במהלך השנים, האוכלוסייה בה השתנתה וחוותה גיוון, ונוצר מצב שבו תושביה דוברים יותר מ-60 שפות, כאשר כרבע מהם לא דוברים אנגלית. אנשי דל, בשיתוף העירייה, בנו עוזרת אישית וירטואלית לרווחת ולשירות התושבים. המייחד את דמותה הוא בהתאמה אישית של העוזרת מבחינת גזע, מראה, שפה ומבטא – עבור מקבלי השירות. הפרויקט הביא לגידול בהיקף צריכת השירותים על ידי התושבים ולהעמקת הקשר בינם לבין העירייה. פרויקט דומה ערכנו בשירות הדואר של ארצות הברית, עם קלרה – עוזרת אישית וירטואלית שחושפת מידע ונתונים על כלל שירותי הדואר, מועדי פתיחת הסניפים ועוד". "יתרון נוסף של ה-AI", אמר, "הוא בכך שלרובוט אין מגבלות רעב ועייפות, הוא לא רב עם עמיתים או בבית". מלכה סיכם באומרו כי "בנינו עם אנבידיה מפעל בינה מלאכותית, AI Factory, שמספק פתרונות מקצה לקצה ומסייע בהטמעת GenAI בארגונים. המהפכה רק בתחילתה". גנאדי פקר, מהנדס מערכות אזורי ב-דל טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור גנאדי פקר, מהנדס מערכות אזורי ב-דל טכנולוגיות, אמר כי "בבואנו לטפל בנתונים אנחנו ניצבים למול כמה אתגרים: ברוב הארגונים, המידע ומאגרי הנתונים מצויים בנפרד, ב-'איים', ב-'עמודים'; באגמי המידע יש כמויות עתק שלא ניתן לרכז במקום אחד; ריבוי המידע יוצר היצף, ויש לסווג ולטפל בדאטה; עוד נדרש לטייב את הנתונים". המטרה, ציין, "היא להימנע ממצב של 'ספגטי נתונים' – שנמצאים בדאטה בייסים ובאגמי הנתונים השונים". פקר סיים בהציגו את הפלטפורמה לטיפול בנתונים ש-דל בנתה, Data LakeHouse. לדבריו, "זהו מנוע חיפוש מתקדם ומהיר, המבוסס על פתרון סטארברסט (Starburst). שימוש נכון באסטרטגיית הנתונים יכול לעזור לצוותים לפתור את הבעיות בעולם האמיתי שלהם. הוא מאפשר יכולות טיפול וניתוח נתונים עם ארכיטקטורות גמישות ויעילות, ושילוב של מנוע שאילתות מהיר ומאובטח. כך ארגונים מקבלים יכולות מחשוב בעלות ביצועים גבוהים, עם אבטחה מקיפה, וניהול גמיש ועצמוני".

סאפ עומדת לפטר בין 9,000 ל-10,000 איש, שהם בין 9% ל-10% מכוח האדם שלה, שעומד כיום על 100 אלף עובדים – כך הודיעה החברה השבוע. מדובר בעלייה מההודעה שלה בחודש ינואר האחרון, אז היא ציינה שמספר המפוטרים יגיע ל-8,000. לא ברור האם ועד כמה החברה תפטר עובדים בישראל. הפיטורים יבוצעו בגלל ההתמקדות של סאפ בזמן האחרון בקיצוץ בהוצאות. עם זאת, דומיניק אסם, סמנכ"ל הכספים של החברה, אמר בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום התוצאות הכספיות שלה לרבעון השני כי "חשוב לציין שהעלייה במספר המשרות שיושפעו מהמהלך לא אומרת שאנחנו מבטלים את התפקידים הללו, אלא מאפשרת לנו גמישות רבה יותר בכישורים ובמיקומים שלהן". כלומר, ייתכן שמדובר בהעברת משרות, ושסאפ תפטר עובדים במדינות שבהן עלות ההעסקה היא יקרה יותר ותגייס עובדים לאותם תפקידים במדינות שבהן היא זולה יותר. מה שכן, החברה תציע למרבית העובדים שיפוטרו הכשרה בתחום ה-AI, שקרוב לוודאי שתקל עליהם למצוא עבודה אחרת, או שתיתן להם חבילות מניות לרכישה ממונפת (Buy Out). מסאפ נמסר כי "בינואר שיתפה הנהלת החברה בתוכניותיה לארגון מחדש, שמשפיעות על 8,000 משרות בעולם. בכמה מדינות הוצעו לעובדים חבילות פרישה אטרקטיביות, שעוררו עניין. כתוצאה מכך, אנחנו מאמינים שמספר המשרות שיושפעו מהשינוי יהיה בין 9,000 ל-10,000. עם זאת, סאפ עדיין מצפה לסיים את 2024 עם מספר עובדים דומה, מכיוון שאנחנו משקיעים בתחומים בעלי צמיחה גבוהה ותחומים בעלי השפעה גבוהה על הצלחת עסקים, כמו AI". "גל גדול של מודרניזציית ענן ב-ERP" סאפ סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות עסקיות טובות, שהשביעו את רצון המשקיעים. אלה הביאו לגידול של שער המניה שלה במסחר שלשום (ג') ב-7% בשיא. ההכנסות של החברה גדלו ברבעון ב-10% ל-8.3 מיליארד יורו, כאשר ההכנסות מתחום הענן זינקו ב-25%. לעומת זאת, הרווח התפעולי שלה הושפע מקיטון של 600 מיליון יורו בהוצאות וירד מ-1.4 מיליארד יורו ל-1.2 מיליארד. ליז הרברט, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה בפורסטר, אמרה לאחר פרסום התוצאות של סאפ כי עולם ה-ERP "פיגר במעגל החלפת הענן לעומת קטגוריות אחרות בעולם התוכנה, ואנחנו רואים עכשיו גל גדול של מאמצים של ארגונים לבצע מודרניזציית ענן". כריסטיאן קליין, מנכ"ל סאפ, ציין עם פרסום התוצאות כי "אנחנו ממשיכים להשקיע במעבר שלנו להיות חברה מובילה בתחום ה-AI לעסקים. בהתחשב בהתקדמות שלנו ובמה שיש לנו בצנרת, אנחנו בטוחים שנשיג צמיחה מואצת בשורה העליונה עד 2027".

מטריקס דיגיטל ביצעה באחרונה פרויקט לשדרוג של הנכסים הדיגיטליים של עיריית רמת גן – האתר והאפליקציה, לטובת הנגשה טובה יותר של המידע לתושבי העיר. את עיצוב חוויית המשתמש וממשק המשתמש ביצעה סקיי פרו. עלותו, עד כה, של הפרויקט, שכולל תחזוקה של הנכסים הדיגיטליים הללו, עומדת על שלושה מיליון שקלים. כחלק מתהליך העבודה, המערך הטכנולוגי בעיריית רמת גן, בהובלת קובי נח, המנמ"ר, גיבש אסטרטגיה דיגיטלית, שנועדה לקדם את הקשר בין העירייה לתושבים. במסגרת זו, צוות העירייה עבד על תכנון והקמה של אתר ואפליקציה עירוניים חדשים, שישפרו את חוויית השירות עבור התושבים, וינגישו את המידע העירוני באופן אינטואיטיבי ואופטימלי. מטריקס דיגיטל נבחרה להוביל את הפרויקט, ובשיתוף המערך הטכנולוגי של העירייה הקימה אתר ואפליקציה חדשניים, המבוססים על הענן של AWS, וכן על Net Core ו-Angular. מטריקס והעירייה התאימו את האתר לצרכי הגולשים, תוך הבחנה בין צרכי התושבים לאלה של בעלי העסקים בעיר, ועם אפשרות להתאמה אישית לפי העדפות הגולש.ת. בחברה ובעירייה אומרים ש-"האתר נבנה בעיצוב נקי, תוך שימת דגש על טרנדים בולטים בעיצוב חוויית המשתמש, לצורך שיפור חוויית השירות והנגשת המידע, בהסתכלות של 360 מעלות על התושבים". כחלק מהפרויקט הוקם דשבורד שמציג את התפלגות נתוני התקציב והאוכלוסייה בעיר, לצד פרוטוקולים ודו"חות, וכן קישורים למידע נוסף. התוכן הקיים באתר עבר עריכה, מיון ומיפוי מחדש, וכ-18 אלף העמודים שבו צומצמו לפחות מ-1,000. כמו כן, הוטמעו כלי AI חדשניים להנגשת מידע ולהקלה על החיפוש באתר – מה שמאפשר לתושבים לבצע פעולות באתר יותר בקלות ובמהירות. האתר המחודש מספק עדכונים עירוניים שוטפים ומאגד את כל המידע בלובי ייעודי. במצבי חירום, הוא מספק גישה להנחיות, הודעות ועדכונים. לבסוף, הפעילות הועברה, כאמור, לשירותי הענן של AWS, לשם ייעול תהליכים פנימיים, עם דגש על אבטחת מידע. "נשמח לשתף עיריות אחרות" נח אמר כי "רמת גן מצויה בתנופת פיתוח חסרת תקדים, ובהלימה לכך תחומי מערכות המידע, הדיגיטל והחדשנות. השאיפה היא להעניק לתושבי העיר ולבעלי העסקים את השירות הטוב ביותר. לאחר עבודה קשה ומלאת אתגרים, העלינו לאוויר אתר מתקדם, עם נראות חדשנית ועם תשתית שתיקח את העיר דיגיטלית שנים קדימה. האתר מהווה פלטפורמה לשקיפות עירונית מלאה, ובקרוב יתאפשרו בו גם שיתוף ציבור, תמיכה בכל השפות, אפליקציה חדשה ואזור אישי. הוא הופך את השירות העירוני לנגיש ומודרני יותר מתמיד. נשמח להעביר לעיריות נוספות את הידע שצברנו במהלך העבודה על חידוש הפנים הדיגיטליות של עיריית רמת גן, לטובת מהפך כולל במערך המוניציפלי". אורן אדלר, מנהל קבוצת הדיגיטל במטריקס, ציין כי "במסגרת הפרויקט הקמנו את האתר העירוני המתקדם בארץ בכל אספקט. בזכות החזון והמימוש של הפרויקט, עיריית רמת גן מעניקה כעת לתושבים ולבעלי העסקים בעיר שירותים מתקדמים בקלות, במהירות ובזמינות מקסימלית".

מבלי להזכיר או להתייחס באופן מפורש לבדיחות או אמירות גרועות, יש לפעמים דברים שאחרי שמתנסים בהם, חודרת למחשבות תובנה שטוענת שזהו זה – אי אפשר לחזור לאחור. אמנם, עולמי אינו צר כעולם נמלה, אבל הפעם, האכסניה שבה אתם קוראים עכשיו את המילים הללו – מדור סקירות ובדיקות מוצרים – החזירה אותי לאמירה הזאת. כשבלנובו הציעו לי לסקירה את המסך הענקי Legion R45w-30, שכפי ששמו רומז מיועד קודם כל לשוק המשחקים, אמרתי מיד "לא". להרכיב מסך כזה, לפנות את כל שולחן העבודה שלי בשבילו ולדאוג שלא יהיה עליו כלום, כדי שכל ה-44.5 אינץ' שלו יוכלו למצוא מקום שיהיה נוח עבור המנח של גופי ועבור עיניי, ואז, אחרי גמר הסקירה, לפרק אותו ולהחזיר אותו לקרטון באופן מסודר – זה קצת יותר מדי לגופי הדואב לעיתים. אבל מסע שכנוע וזיכרון עמום מפעם אחת, לפני שנים, שבה בדקתי מסך רחב, שאפשר לי להרגיש כמו בחוויה חדשה עם משחק הנהיגה האהוב עלי – OMSI 2, שמדמה נהיגת אוטובוסים – היטו את הכף לטובת הסקירה הנוכחית. כבר עכשיו אקדים את המאוחר ואומר את השורה התחתונה: אני בבעיה. אני מתקשה בכלל לחשוב לחזור לאחור. זה לא כמו שני מסכים לעבוד עם Legion R45w-30 זה ממש לא כמו לעבוד עם שני מסכים זה לצד זה. קודם כל, מאחר שבמקרה שלו אפשר להציג תמונה אחת מקצה לקצה בלי הפרעות של מסגרת באמצע, וזו תמונה של 5120×1440 פיקסלים, לא פחות, ביחס היבט של 32:9. זה ממש כמו להדביק שני פאנלים זה לזה. ומה מציגים בכזה גודל של מסך? ראשית, מדובר במסך מסדרת ה-Legion של לנובו, שכאמור, מיועד למשחקים, ולשחק משחקים ברזולוציה כזו זה משהו אחר לגמרי. הפתיע אותי לגלות שהרבה מאוד משחקים יחסית ישנים – כולל משחקי פעולה, אסטרטגיה, תפקידים וכמוזכר לעיל גם משחקי נהיגה – מותאמים להוציא מהמסך הזה את המיטב. הם גם יכולים לזרוק אל המסך את התמונה ברזולוציה מלאה – אם מצוידים בכרטיס מסך שמתאים לרזולוציות גבוהות. ה-Legion R45w-30 של לנובו. צילום: יח"צ המסך תומך ב-HDR, מציע בהירות של 450 ניט, יחס ניגודיות של 3,000:1 וקצב ריענון של 165 הרץ, שאפשר להמהיר באמצעות התוכנה שמלווה את המסך גם ל-170 הרץ. אלא שאני, כשחקן ביתי לא מקצועי, לא מצאתי צורך בתוספת הקטנה הזו. התמונה במהלך המשחקים נהדרת, עם חדות מלאה, ומכיוון שמדובר גם במסך קעור, הישיבה באמצע מאפשרת לראות את כל הקצוות של התמונה תוך כדי משחק, ממש עד הקצה, וכמעט בלי להזיז את הראש. התלונה היחידה שיש לי היא שהמסך משקף יותר מדי את האור שמגיע מולו, ובימים לא מעטים סגרתי את התריסים מאחורי הגב שלי. מסך רב שימושי ה-Legion R45w-30 הוא מסך עמוס בחיבורים, כולל האפשרות המקובלת כיום במסכים גדולים, שבה, באמצעות כבל USB, המסך הופך לסוג של רכזת. יש לו חיבור DisplayPort אחד ושני חיבורי HDMI, ואפשר לחבר עוד מחשב לאחת הכניסות הללו ולעבור ביניהם בקלות. אולם, עדיף לעשות את זה באמצעות האפליקציה של לנובו ולא בעזרת כפתורי התפריט, שממוקמים בצד ימין מאחור – רחוק מאוד אחרי שמניחים את המסך במרחק נכון מהעיניים. מעבר לכך, אפשר להגדיר "תמונה ליד תמונה" או "תמונה בתוך תמונה" כדי לעבוד עם שני מחשבים ביחד, ואפשר גם להשתמש ב-KVM המובנה כדי להשתמש במערכת עכבר/מקלדת אחת, כדי לשלוט בשניהם. למעשה, אפשר גם לחלק את המסך "כאילו" לשני מסכים עבור עבודה בתצורה שמדמה עבודה עם שני מסכים נפרדים. המסך צריך מקום. אמנם, ממד הגובה שלו יותר קטן מזה של מסך 27 אינץ', לדוגמה, אבל עם מידות כלליות של 154x339x1090 מ"מ מדובר במסך שדורש תכנון מראש עם שולחן מתאים. בנוסף, הוא כבד – ה-Legion R45w-30 שוקל יותר מ-12 ק"ג עם הרגלית הענקית שלו ו-8.3 ק"ג בלעדיה. מה שזה אמר מבחינתי הוא לחשוב על כל הכבלים שצריך לחבר אליו עוד לפני שהנחתי אותו במקום לצורך הבדיקה. אמנם, יש מעט הטיה קדימה, אבל לא נוח לחבר כבלים מאחור לאחר שהוא עומד – במיוחד אם משתמשים ביכולות שלו כרכזת עבודה. המחיר לא בשמיים, פחות מ-3,200 שקלים – וגם אם זה לא זול, מסך קונים לכמה שנים לפחות. אם יש מקום ואם יש צורך, במיוחד אם עובדים בסביבה עמוסת חלונות כמוני, ולפעמים עם שני מחשבים – כדאי לקחת את ה-Legion R45w-30 בחשבון, גם אם לא משחקים במשחקי מחשב.

שם ותפקיד: ד"ר טל ליבוביץ' ריבקין, מנהלת התפעול ב-DenovAI. בתפקידי הנוכחי אני שותפה לקביעת האסטרטגיה וניהול אופרציית הפיתוח של הפלטפורמה הייחודית של החברה. הפלטפורמה מבוססת על בינה מלאכותית יוצרת וביופיזיקה מולקולרית, ומטרתה לייעל ולהאיץ תהליכי גילוי ופיתוח חלבונים טיפוליים חדשניים. תפקידים קודמים: אחראית הפיתוח הלא קליני באיילה פרמצבטיקה, אחראית על פיתוח בדיקות במיטוקוניקס ביו, ומובילת פיתוח באימאנו אימונותרפיה. השכלה ושירות צבאי: מהנדסת ביו-טכנולוגיה מטעם אונ' בן גוריון ובעלת דוקטורט בחקר הסרטן מאונ' תל אביב. בשירות הצבאי שימשתי כקצינת תכנון משאבי אנוש באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), וכקצינת בקרה ומעקב בלשכת ראש מטה האגף. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? המסע שהביא אותי לעולם הטכנולוגיה ניזון משאיפה לפתח תרופות חדשניות שישפרו את בריאות החולים. הניסיון הרב שצברתי בפיתוח תרופות חדשניות חשף אותי לאתגרים העצומים הכרוכים בתהליך: אתגרים מדעיים, זמני פיתוח ארוכים, עלויות גבוהות ושיעורי הצלחה יחסית נמוכים. כבר מגיל צעיר מצאתי את עצמי מתעניינת בתחומים האלו, ואת הקריירה המקצועית פיתחתי סביב הרצון להתמחות בהם ולפתור בהם בעיות מורכבות. הפלטפורמה שלנו מאפשרת פיתוח תרופות פוטנציאליות תוך התמקדות בפרמטרים שנקבעו כקריטיים לפיתוח כבר בשלבי הגילוי הראשוניים: מה יאפשר להפחית משמעותית את הסיכונים בפיתוח, להקטין את שיעורי הכישלון ולהגביר את הסיכויים לזיהוי מולקולות שיכולות להפוך לתרופות העתיד. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? תעשיית ההיי-טק בישראל עדיין מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בנוגע לשוויון מגדרי, כאשר נשים מהוות רק שליש מכלל העובדים בענף. למרות שבעשור האחרון נרשם זינוק בכמות הנשים בתפקידי מחקר ופיתוח, הפערים בתפקידים הניהוליים ובשכר עדיין נותרו משמעותיים. לכל אחת ואחד מאיתנו יש את האחריות לתמוך ולקדם שוויון מגדרי בכל תחום, ובמיוחד בהיי-טק. כחלק מהגברת המודעות לנושא, הוקמה התוכניתWE@Healthtech, שמטרתה לקדם נשים לתפקידי ניהול בכירים בתעשיית הבריאות והטכנולוגיה הרפואית בישראל/ אני בוגרת התוכנית, וכמוה יש עוד המון יוזמות מדהימות לקידום נשים בשוק העבודה הטכנולוגי. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? אני באופן אישי זכיתי לחוות עבודה עם מנכ"ליות מקצועיות שהיוו מודל והשראה עבורי, כמו גילי הרט בחברת מיטוקוניקס ביו ורוני ממלוק באיילה פרמצבטיקה.

המולטי מיליארדר אילון מאסק, הכחיש באחרונה דיווחים קודמים לפיהם הוא תורם 45 מיליון דולר בחודש ל-PAC (גוף חוץ מפלגתי שפועל לאיסוף תרומות) אשר תומך בקמפיין של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לקראת הבחירות שיתקיימו בארה"ב בנובמבר. "מה שדווח בתקשורת פשוט לא נכון", אמר מאסק בראיון עם הפרשן השמרני ג'ורדן פיטרסון ל-Daily Wire השבוע. "איני תורם 45 מיליון דולר בחודש ל-טראמפ". Elon Musk tells Jordan Peterson that he played a role in creating America PAC, but once again denies that he is contributing $45 million a month to it. Something that got lost in the mix — partially due to Trump talking about it — is that Elon denied that he ever pledged or… pic.twitter.com/Y1JHoRjpT0 — Yashar Ali ???? (@yashar) July 24, 2024 ההכחשה הזו הגיעה לאחר שה-וול סטריט ג'ורנל דיווח כי מאסק תורם סכום של 45 מיליון דולר בחודש ל-Super PAC ששמו America PAC. דיווח שעורר הדים רבים בארה"ב ובעולם. במהלך הראיון שנתן יזם הטק המפורסם לפיטרסון – שיצר תהודה רבה גם סביב יחסו לבתו הטרנסג'נדרית, כפי שדיווחנו – מאסק הכחיש את היקף התרומה עליו דווח, הודה כי הוא אכן תורם ל-PAC של טראמפ, אך ב"רמה נמוכה בהרבה". לדבריו, למעשה הוא הקים את ה-PAC המסוים, שמטרתו לדבריו היא "לקדם את העקרונות שהפכו את אמריקה לגדולה מלכתחילה". הביע תמיכה בטראמפ עקב ניסיון ההתנקשות. אילון מאסק. צילום: לכידת מסך מחשבון מאסק ב-X יצוין כי במרץ האחרון מאסק, שהוא כידוע יזם הטק שעומד בין השאר מאחורי חברות הענק טסלה, SpaceX והרשת החברתית X, הצהיר כי אינו מתכנן לתרום כלל לקמפיינים של הנשיא לשעבר טראמפ או של הנשיא המכהן ג'ו ביידן, שבינתיים פרש והוחלף על ידי סגניתו קמאלה האריס. אלא שלבסוף מאסק החליט בכל זאת לתרום ל-טראמפ, וזאת עקב ניסיון ההתנקשות שחווה המועמד הרפובליקני לנשיאות בעצרת הבחירות בפנסילבניה. "אני תומך לחלוטין בנשיא טראמפ ומקווה להחלמתו המהירה", כתב מאסק כזכור ב-X בעקבות ניסיון החיסול הכושל. ככלל, מאסק, שהוא האיש העשיר בעולם ושהונו מוערך בכ-250 מיליארד דולר, ידוע מימים ימימה בעמדותיו השמרניות-ימניות, אך ניכר כי הוא הולך ומתקרב באחרונה לטראמפ. בין השאר נפגשו השניים בחודש מרץ לארוחת בוקר במעונו של נלסון פלץ – תורם אחר של טראמפ – שבפלורידה.

לצד הספורטאים והספורטאיות שמתכוננים למשחקים האולימפיים בפריז (והמעטים שכבר התחילו אותם, כמו נבחרת הכדורגל של ישראל), פושעי הסייבר לא מבזבזים זמן ופועלים להשקת מגוון מתקפות על אחד האירועים הגדולים בעולם. נראה שגם הם רוצים לזכות ב-"מדליית זהב". חוקרי FortiGuard Labs, גוף המחקר של פורטינט, כתבו ש-"אולימפיאדת פריז 2024 משמשת כמטרה בסיכון גבוה לאיומי סייבר, ומושכת תשומת לב מצד פושעי סייבר, האקטיביסטים וגורמים בחסות מדינות. פושעי הסייבר משתמשים בפישינג ובהונאות נוספות כדי לנצל את המשתתפים והצופים". לפי החוקרים, האולימפיאדה בפריז משמשת כבר יותר משנה מטרה עבור מספר גדול, שגדל והולך, של פושעי סייבר. החוקרים הבחינו בעלייה משמעותית במשאבים הנאספים לקראת המשחקים האולימפיים, במיוחד כאלה שמתמקדים במשתמשים דוברי צרפתית, סוכנויות ממשלתיות, עסקים צרפתיים וספקי תשתית ממדינה זו. כך, בין המחצית השנייה של 2023 למחצית הראשונה של השנה, החוקרים ראו זינוק של 80%-90% בפעילויות של ההאקרים בדארקנט שמתמקדות בצרפת. הפעילויות כוללות זמינות גבוהה של כלים ושירותים מתקדמים, שתוכננו לזהות במהירות חולשות ופרצות אבטחה, ולאסוף מידע אישי רגיש (PII), כמו שמות מלאים, תאריכי לידה, מספרי תעודת זהות, כתובות מייל, מספרי טלפון וכתובות מגורים. החוקרים חזו במכירה של מאגרי נתונים שכוללים מידע אישי רגיש, כולל פרטים מזהים גנובים וחיבורי VPN פרוצים, כדי לאפשר גישה לא מורשית לרשתות פרטיות. עוד חלה עלייה בפרסומות של ערכות פישינג וערכות פריצה שמותאמות ספציפית לאולימפיאדה בפריז, כמו גם Combo lists (אוסף של שמות משתמש וסיסמאות שנחשפו, שמשמשים לצורך מתקפות brute-force אוטומטיות) המורכבות מאזרחים צרפתיים. שער הניצחון. בתקווה שההאקרים לא ינצחו. צילום: ShutterStock גידול בפעילות של האקטיביסטים בהינתן שרוסיה ובלרוס לא משתתפות השנה באולימפיאדה, חוקרי FortiGuard Labs ראו גם עלייה בפעילות האקטיביזם על ידי קבוצות פרו-רוסיות, כמו LulzSec, noname057(16), Cyber Army Russia Reborn, Cyber Dragon ו-Dragonforce, שהכריזו שיעשו כך. זאת, לצד קבוצות אחרות, ממדינות ואזורים אחרים, לרבות אנונימוס סודן, Gamedia Team מאינדונזיה, Turk Hack Team מטורקיה ו-Team Anon Force מהודו. בשל עמדותיה הפוליטיות של צרפת והשפעתה הבינלאומית, אולימפיאדת פריז 2024 מהווה מטרה עיקרית לקבוצות בעלות מניע פוליטי, ציינו החוקרים. לדבריהם, "אנחנו צופים שקבוצות האקטיביסטים יתמקדו בגופים המקושרים עם האולימפיאדה, בתשתיות, בערוצי תקשורת ובארגונים – כדי לשבש את מהלך האירוע, לערער את האמינות ולהגביר את המסרים שלהם על במה עולמית גדולה זו". איך לא – פישינג פישינג היא צורת התקיפה הפשוטה ביותר, אולם לא כל פושעי הסייבר יודעים כיצד ליצור או להפיץ מיילים ש-"דגים". ערכות פישינג מספקות לתוקפים מתחילים ממשק משתמש פשוט, שמסייע להם להרכיב מייל משכנע, להוסיף מטען זדוני, ליצור כתובת אתר מתחזה שכוללת פישינג ולהשיג רשימה של קורבנות פוטנציאליים. שירותי AI שמייצרים טקסט מבטלים את טעויות הכתיב והדקדוק, שפעמים רבות מאפיינים את המיילים הללו, ומקשים על הנמענים להבין שמדובר בדוא"ל זדוני. החוקרים תיעדו מספר משמעותי של אתרי אינטרנט שהשתמשו ב-Typosquatting – תפיסת או גניבת שם של אתר – שנרשמו סביב האולימפיאדה. באתרים הללו ההאקרים יכולים להשתמש בקמפיינים של פישינג, כולל גרסאות של המילה אולימפיאדה, למשל oympics[.]com. אלה משולבים עם גרסאות משוכפלות של אתר הכרטיסים הרשמי, שמעבירים את הגולשים לשיטת תשלום שבה הם לא מקבלים כרטיס והכסף שלהם נעלם. הז'נדרמריה הצרפתית הלאומית (אחד משני כוחות המשטרה במדינה) זיהתה 338 אתרי הונאה שכאלה וסגרה 51 אתרים. עוד זוהו הונאות של הגרלות בנושא המשחקים האולימפיים, כשרבות מהן מתחזות למותגים גדולים – קוקה קולה, מיקרוסופט, גוגל, מפעל הפיס הטורקי והבנק העולמי. המטרות העיקריות של הונאות אלה הם משתמשים בארצות הברית, יפן, גרמניה, אוסטרליה, בריטניה, סלובקיה והמדינה שמארחת את המשחקים האולימפיים השנה – צרפת. נשיא הוועד האולימפי, תומאס באך. בתקווה שהאנשים שלו לא יאפשרו להאקרים להצליח במתקפות הסייבר על האולימפיאדה. צילום: ShutterStock נוזקות לגניבת מידע Infostealers, נוזקות לגניבת מידע, נועדו להסתנן בחשאי למחשב או למכשיר של הקורבן ולאסוף מידע רגיש, כמו פרטי התחברות, פרטי כרטיס אשראי ומידע אישי אחר. החוקרים הבחינו בתוקפים שפורסים סוגים מגוונים של נוזקות גניבה, כדי להדביק את מערכות המשתמש ולהשיג גישה לא מורשית. גורמי האיום יכולים להמשיך למנף מידע זה כדי להוציא לפועל מתקפות כופרה. לפי החוקרים, Raccoon היא נוזקת הגניבה הפעילה ביותר בצרפת, עם 59% מכלל נוזקות הגניבה. Raccoon פועלת כנוזקה כשירות, היא יעילה ולא יקרה, ונמכרת בפורומים בדארקנט. הנוזקה, שכמו כמה וכמה נוזקות וקבוצות תקיפה קרויה על שם חיה חמודה – הפעם מדובר בדביבון, גונבת סיסמאות שממולאות בצורה אוטומטית בדפדפן, היסטוריה, קוקיז, כרטיסי אשראי, שמות משתמש, סיסמאות, ארנקי מטבעות קריפטו ונתונים רגישים אחרים. אחריהן מדורגות Lumma – נוזקה כשירות מבוססת מנוי, עם 21%, ו-Vidar עם 9%. לסיכום הזהירו החוקרים כי "ארגונים ויחידים צריכים לצפות לאיומי סייבר מוגברים בתקופה זו: יירוט Wi-Fi ציבורי והונאות שקשורות לאירועי האולימפיאדה, כולל אתרים זדוניים והונאות פישינג; וכן עלייה במתקפות ממוקדות על גורמי מפתח, כולל פקידי ממשל, מנהלים בכירים ומקבלי החלטות מרכזיים". לתשומת הלב – במיוחד אבל ממש לא רק – של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומאס באך, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון.