במלחמה הנוכחית הולכת ומתחזקת ההפנמה שמרחב הסייבר הוא עוד חזית בה – וחזית חשובה. האויבים שלנו, בעיקר מאיראן אבל לא רק, מנסים כל הזמן להתקיף אותנו בסייבר. אלא שיש עוד ממד של פעילות סייבר שהם משתמשים בו נגד ישראל, והוא הולך ועולה מאז ה-7 באוקטובר: קמפייני השפעה. לחימת סייבר יכולה לגרום לנזק במגוון דרכים – החל מהשבתה של מקורות קריטיים למשק, כגון חשמל, מים ו/או דלק (מה שנקרא תשתיות לאומיות, או תשתיות קריטיות), עבור בפריצה וגניבה של מידע מסווג, ושיבוש מאגרי מידע כדי להטעות ולזרוע כאוס והרס, וכלה בהשבתה של מערכות מידע, בפרט חיוניות, כגון מערכות בבתי חולים, שחיוניות להצלת חיים. כבר ראינו ניסיונות כאלה בבתי החולים זיו ומעייני הישועה, בחברת המים הלאומית מקורות, ועוד. כל זאת, במקביל לעלייה דרמטית בניסיונות תקיפה של בתי עסק וחברות בישראל במהלך המלחמה. סוג שונה של מתקפות סייבר קמפייני השפעה, או תודעה, הם סוג שונה של מתקפות סייבר. אלה מתקפות שכביכול לא מזיקות באופן ישיר – הן לא מביאות לאובדן חיים ולא לגניבה של מידע קריטי, אלא מטרתן היא להשפיע על התודעה של אזרחי ישראל (או של ציבורים אחרים, תלוי במתקפה), לערער את המורל הלאומי, לזרוע ספקות בגופי השלטון ולהעמיק את הקיטוב בחברה. לעתים זה הרבה יותר חשוב ממתקפות טילים, בפרט אם הן לא גורמות לנפגעים ולהרס משמעותיים. קמפיין השפעה בסייבר שמתחזה לאתר מאקו. צילום: מערך הסייבר הלאומי למה אני מתכוונת בקמפייני השפעה? הנה דוגמה לאחד כזה: בסמוך לאחר ה-7 לאוקטובר, תוקפים השתלטו על שלטי חוצות בתל אביב ושינו את הפרסום בהם לכתובות פרו פלסטיניות, כולל תמונות קשות מהטבח. ועוד דוגמה, שניתן לראות בתמונה שמעל לפסקה זו: שלשום (ג') חשף מערך הסייבר הלאומי אתר זדוני, שהתחזה לאתר מאקו, עם כותרת מבהילה – "פיקוד העורף מעדכן – לא לצאת מהבתים בכל הארץ היום החל מהשעה 22:00". מכאן שהקמפיינים האלה יכולים להופיע במרחב הפיזי והווירטואלי כאחד, שלא לדבר על הרשתות החברתיות, הודעות הווטסאפ, המסרונים וההודעות האוטומטיות בטלפון. לא מעט ישראלים קיבלו בחודשים האחרונים הודעות מגורמים עלומים או מתחזים, שניסו להפחיד אותם. קמפייני התודעה הם אחת הצורות המתפתחות של מתקפות הסייבר. התוקפים הולכים ומשתכללים, ולמרבה הצער יש להם הצלחות מדי פעם. כדי שזה לא יקרה שוב, אנחנו צריכים להיות מודעים לנושא, לדעת לזהות את הקמפיינים האלה ולהדוף אותם ככל יכולתנו מה עושים? האמרה הידועה היא שמודעות לבעיה מהווה חצי הדרך לפתרון שלה. גם כאן, חשוב קודם כל להיות מודעים לסוג תקיפה זה, וחשוב להבין שמי שאחראי להודעות האלה הוא האויב – כאמור, בדרך כלל האיראנים, שרוצים להפחיד אותנו. לא צריך להתייחס לקמפיינים האלה, ובטח שלא להפיץ את המידע הלאה. לא לחינם דובר צה"ל וגורמים רשמיים נוספים קוראים לציבור פעם אחר פעם שלא להפיץ את המידע – הפצתו עוזרת לאויב לממש את מטרתו. קיבלתם הודעה בווטסאפ או ב-SMS שמקורה בגורם שאינו רשמי או שאתם יודעים שהוא מהימן? אל תפיצו אותה. ולא רק זה: אל תתרגשו ממנה, גם אם היא מכילה מסרים מפחידים ואף מאיימים. פשוט תתעלמו ממנה, ורצוי שגם תחסמו את מי ששלח אותה. בנוסף, בידקו בשבע עיניים כל חלון שקופץ במחשב או בטלפון הנייד, וכל מייל שמגיע עם קובץ. רק אחרי שתהיו בטוחים שהמייל הוא ממקור מהימן, ורצוי גם לאחר שתוודאו מול השולח את כתובת המייל, או שתשוו להודעות דואר אלקטרוני קודמות שהוא שלח, ורק אם חיכיתם להודעה – אתם יכולים לפתוח. הסיבה לכך היא שהשולחים העוינים מתחזים לעתים לאנשים שהקורבנות שלהם מכירים. לסיום, עוד כמה המלצות: אל תענו למספר מחו"ל שאתם לא מכירים, ובמידה שעניתם ואתם שומעים הודעה מאיימת – נתקו ישר וחיסמו את המספר. ראיתם פרופיל ברשתות החברתיות שמפרסם הודעות שקריות? חיסמו אותו ואל תשתפו או תפיצו הלאה את המסרים שלו. ולא פחות חשוב: עיצרו שנייה, ממש עכשיו, ותבדקו שיש לכם אימות דו שלבי בווטסאפ וברשתות החברתיות. הפעלת אימות דו שלבי מקשה על הגורמים העוינים לפרוץ לחשבון שלכם ולהשתלט עליו. בדרך כלל, כדי להפעיל אותו צריך ללחוץ על הגדרות –> פרטיות –> חשבון –> אימות דו שלבי –> הפעלה. קמפייני התודעה הם אחת הצורות המתפתחות של מתקפות הסייבר. התוקפים הולכים ומשתכללים, ולמרבה הצער יש להם הצלחות מדי פעם. כדי שזה לא יקרה שוב, אנחנו צריכים להיות מודעים לנושא, לדעת לזהות את הקמפיינים האלה ולהדוף אותם ככל יכולתנו. כמה הצעדים הפשוטים שתיארתי כאן מסייעים לעשות את זה. הכותבת היא מומחית לניהול סיכונים וסייבר, מנכ"לית LT RISKMGMT וחברה בפורום דבורה לנשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי.

שיחות הוועידה, או, במילים אחרות, שיחות הזום (שלפעמים קוראים להן כך גם אם הן נערכות בטימס או בוובקס), התפתחו מאוד מאז הקורונה. אלא שהן ממש לא נולדו אז, וכמה וכמה חברות החלו להציע מכשירים שמתאימים לעבודה מרחוק, כולל שיחות ועידה, לפניה. אחת מאותן חברות שזיהתה את ההזדמנות שהקורונה הביאה איתה בתחום היא HP, שרכשה ב-2022 את פולי – חברה שהיא בעצמה מיזוג של שתי חברות ותיקות בתחום האודיו, כולל הארגוני – פוליקום ופלאנטרוניקס. ענקית המחשוב שילמה עבור החברה 3.3 מיליארד דולר. ה-Sync 40 Speakerphone הוא רמקולפון מסדרה ארוכה של מוצרים של HP שמיועדת לחדרי פגישות ו-ועידות. הרמקולפון המסוים הזה מיועד בעיקרון למה שמכונה כיום בארגונים "מרחבי היוועדות" – חללים ושטחים קטנים יחסית בארגון, לקיום פגישות קטנות, בנות כמה אנשים קטן בלבד. לפי החברה, גודל החדר המרבי המתאים לשימוש במכשיר הוא 5×5 מטר. חלק מהמפגישות הללו כוללות, מן הסתם, אנשים שאינם נמצאים בארגון. ה-Sync 40 מאפשר גמישות רבה מאוד בכלל, וכדי לשתף גם את המשתתפים המרוחקים: הוא נייד, וכל מה שצריך לעשות זה לקחת לפטופ, לחבר אותו אל הרמקולפון – ולהתחיל לדבר. אין צורך בהכנות ובציוד מורכב, חוץ אולי משקע חשמלי בסמוך למקום הימצאו, למקרה שמתעורר צורך להטעין אותו. ה-Sync 40 מאפשר גם שיחות אודיו בלבד, ובמקרים שכאלה, כשאין צורך במסך שיציג את המשוחח או המשוחחים מהצד השני, ממש לא צריך מחשב עם חיבור USB מסוג A או C – הכבל המגולגל מסביב לרמקולפון מציע את שני סוגי החיבורים ביחד באמצעות מתאם משולב. מספיק טלפון חכם שתומך ב-Bluetooth 5.1 וצימוד רגיל כמו של כל צמד אוזניות. הרמקולפון הזה תומך באפשרות לצימוד לעד שמונה מכשירים, כך שלא חייבים להשתמש תמיד באותו המכשיר לצורך קיום השיחה. רמקול עוצמתי מאוד, שתומך בדופלקס מלא ה-Sync 40 מצויד ברמקול בגודל של 50 מ"מ והוא עוצמתי מאוד, ולצידו יש שלושה מיקרופונים שמכוונים לאמצע ולצדדים ויכולים לקלוט היטב למרחק של עד 2.5 מטרים משני הכיוונים של הרמקולפון. הוא מציע בנוסף תכונות כמו החלשת רעשים סביבתיים, ויותר חשוב – הוא תומך בדופלקס מלא, מה שאומר שאפשר לנהל שיחה טבעית לחלוטין, כמו באמצעות טלפון שולחני וכמובן כמו בפגישה שמתנהלת פיזית פנים אל פנים. איכות הקול מצוינת, ובבדיקות שביצעתי הצד השני זיהה בקלות שמשתתפים בכמה אנשים, ידע מי מדבר ושיש שינוי בדובר באמצע השיחה, וזה אומר היענות טובה מאוד ודיוק בפרטים. הצד השני נשמע נהדר, ואולי אפילו היה קצת יותר מדי בס. המכשיר החדש נראה מצוין, עם שילוב צבעי לבן, אפור בהיר ואפור יותר כהה, עם בסיס מפלסטיק, כיסוי בד מעל ופס שמכיל את כפתורי המגע ממתכת. מעבר לכפתורי עוצמת הקול והצימוד, ומענה/ניתוק שיחה, יש כפתור מיוחד שניתן להגדרה באפליקציה Poly Lens, שזמינה להורדה בחינם. האפליקציה מאפשרת לבצע הגדרות שונות – כמו קביעה האם הרמקולפון "ידבר" במינימום או בשיא עוצמת הקול, או ישמיע צפצוף. אני, למשל, הגדרתי את הכפתור כך שלחיצה עליו תשמיע את הסטטוס שלו באופן ורבאלי: מצב הסוללה ולאיזה מכשיר הוא מחובר באותו הרגע. שני Sync 40ים, רמקולפון אחד בצד יש כפתור הפעלה/כיבוי, ובצד השני כפתור קישוריות, שמאפשר לחבר בקלות עוד Sync 40, נוסף למערכת, עבור חדרים גדולים יותר – והם ישמשו יחד כרמקולפון אחד. באמצע, בין שניהם, יש חיבור USB-A מוסתר בגומיית הגנה, שמאפשר להשתמש ברמקולפון גם כסוג של סוללה ניידת. עם סוללה של 5,000 מילי-אמפר/שעה ועם זמן עבודה של עד 30 שעות, אין בעיה להטעין טלפון, לדוגמה, תוך כדי עבודה. זמן הטעינה המלא, לפי החברה, עומד על כחמש שעות – וזה קצת יותר מדי לטעמי, במיוחד כשיש טלפונים בשוק עם סוללה זהה שעושים את זה בשעה ולא יותר. עוד אלמנט ויזואלי נחמד הוא שמשני הצדדים של הרמקולפון יש פסי תאורה. כשהם לבנים המכשיר לא עובד וכשהם ירוקים אפשר לדעת במבט אחד ששיחה מתנהלת גם מחוץ לחדר. הפסים נצבעים בכחול בזמן הצימוד ואם יש תקלה, הצבע האדום מופיע במהרה. עם משקל של 610 גרם ומידות של 3.8×10.2×27.3 ס"מ, בהחלט אפשר לקחת את ה-Sync 40 בתיק לצד המחשב גם אם יוצאים מחוץ למשרד, לדוגמה לארגון שלא בטוח שיש בו חדר מתאים ורוצים להתקשר משם, ובוודאי אם רוצים לערוך שיחות פרטיות. המחיר המומלץ שלו עומד על 1,350 שקלים, אבל יש לזכור שמדובר בסופו של דבר במכשיר ארגוני ולא לשימוש פרטי – יש, לדוגמה, אישור תאימות עם זום.

חברת הפינטק הישראלית פיוניר הודיעה אתמול (ד') כי היא רוכשת את סקוואד הסינגפורית, שמציעה טכנולוגיה לתחום משאבי האנוש, בעסקת מזומן בסכום של 61 מיליון דולר. הרוכשת תשלם לנרכשת 20 מיליון דולר נוספים בתלות בביצועים שלה. פיוניר תחגוג בשנה הבאה שני עשורים – היא נוסדה ב-2005 על ידי יובל טל ובן יניב צ'צ'יק, שפרש ממנה כעשור לאחר הקמתה. היא מציעה שירותי העברת כספים אונליין וביצוע תשלומים בעולם האי-קומרס. המטה שלה נמצא בניו יורק, אולם מרבית עובדיה מועסקים במרכז המו"פ שלה בפתח תקווה. מספר העובדים הכללי של החברה הוא 2.150. פיוניר הונפקה בנאסד"ק ב-2021, לאחר שהשלימה מיזוג עם חברת SPAC, לפי שווי חברה של 3.8 מיליארד דולר. מאז נחתך שוויה בכ-50% והוא עומד כיום על קרוב לשני מיליארד דולר. סקוואד היא חברת טכנולוגיה בעולמות משאבי האנוש, לצוותים שעובדים מרחוק. היא נוסדה ב-2019 ומטרת הטכנולוגיה שלה היא לפשט את תהליכי גיוס העובדים, קליטתם בארגון וניהולם השוטף, כולל משכורות. היא עובדת עם עסקי SMB ב-160 מדינות, ותומכת ב-100 מטבעות. הכוונה של פיוניר היא לאחד את פתרונות השכר וניהול החוזים של סקוואד עם הפתרונות שלה, שנמצאים בשימוש של שני מיליון עסקים במעל 190 מדינות וטריטוריות. לדברי ג'ון קפלן, מנכ"ל הרוכשת, העסקה "תרחיב את הצמיחה שלנו ואת המומנטום שיש לנו בעסקי ה-SMB. יחד עם הטכנולוגיה והצוות של סקוואד ניצור פלטפורמה חזקה". פיוניר פרסמה את ההודעה על הרכישה יחד עם פרסום התוצאות העסקיות שלה לרבעון השני של השנה. החברה הציגה במהלכו צמיחה של 16% בהכנסות – תוצאה שעקפה את התחזיות, אך לעומת זאת, צניחה של 29% ברווח הנקי. עסקי ה-B2B שלה רשמו גידול רבעוני של 25%. החברה אף העלתה את תחזית ההכנסות השנתיות שלה וצופה כי הן יגיעו ל-920-930 מיליון דולר.

שם ותפקיד: יפעת טאו, משנה למנכ"ל ומנהלת מחלקת תוכן בסטארט-אפ סייף סקול (Safe School). ותק בתפקיד: שלוש שנים. תפקידים קודמים: עורכת משנה וכתבת מגזין ב"שישי עם אילה חסון", חדשות 13. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב; תעודת עיתונאות מכותרת; סרן במילואים, שלישת טייסת מסוקי קרב, וראש לשכת מפקד בסיס בחיל האוויר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הגעתי לתחום במקרה. עזבתי את תחום החדשות לפני קצת יותר משלוש שנים ונסעתי לחו"ל לשלושה חודשים, כדי לנקות את הראש ולחשב מסלול מחדש. כשחזרתי, דורון הרמן, מייסד ומנכ"ל סייף סקול, הציע לי להצטרף לחברה. נדלקתי מייד על הרעיון, שמשלב עשייה ערכית בתחום החינוך עם עשייה מקצועית בתחום התוכן, שבו עסקתי בעשור האחרון. אנחנו מנגישים למורים כלים רגשיים-חברתיים, עם תוכן איכותי ומערכי שיעור מעולים, וחוסכים להם זמן הכנה רב, מה שהופך כל שיעור למשמעותי יותר. החברה היום פועלת ביותר מ-1,000 בתי ספר בישראל ופועלת על מנת להתרחב למגזרים נוספים.  גדלתי בבית עם שני הורים מורים ואחות גדולה שהמשיכה את אותה הדרך, כך שהצטרפות למיזם שמשלב טכנולוגיה וחינוך הייתה טבעית עבורי. אני מרגישה שבעזרת הפלטפורמה שלנו אנחנו יכולים להשפיע על הצוותים החינוכיים בישראל ולהנגיש במהרה תוכן איכותי לכל תלמיד. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? כמו בכל תחום, גם בהיי-טק יש פערים בין נשים לגברים בשכר ובעמדות מפתח. הפערים נובעים לעיתים מכך שנשים יוצאות לחופשות לידה בעשור משמעותי בקריירה, ומתקשות להתקדם בסולם התפקידים, ולפעמים גם בגלל העדפות אישיות, כמו רצון להיות יותר עם הילדים בבית. אני מאמינה שאמהות ונשים בכלל יכולות להשיג הרבה יותר בפחות זמן. היום יש הרבה הזדמנויות לנשים להשתלב בהי-יטק בתפקידים משמעותיים, מבלי לוותר על חיי המשפחה. וכך לשמחתי, ישנה מגמה חיובית עם יותר ויותר נשים שמשתלבות בתפקידי ניהול. ב-סייף סקול מרבית העובדים הן נשים (מעל 80%). בתחום ה-אדטק (ED-Tech), המימד האנושי מאוד חשוב, ואני מרגישה שיש לנו, הנשים, יתרון יחסי גם בעולמות האלה. אני גאה להיות חלק ממיזם ערכי, שעוסק בהשפעה על דור העתיד, ומאפשר באותה נשימה לכל עובד להביא את עצמו לידי ביטוי בלי קשר למגדר.  האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?  אישית לא נתקלתי באפליה בגלל היותי אישה. לשמחתי, בכל מקום שבו עבדתי קיבלתי יחס אוהד מאוד.

טקס חילופי קצין חיל הקשר והתקשוב הראשי (הקשר"ר) נערך אמש (ד') באתר הנצחת חללי החיל ביהוד. תא"ל עומר כהן נכנס לתפקיד במקום תא"ל יוסי כראדי, ששימש בו בשלוש השנים האחרונות, ומשתחרר מצה"ל לאחר 31 שנות שירות. ההחלטה על מינויו של כהן התקבלה ביולי אשתקד, במסגרת סבב מינויים בצבא, שעליו החליט הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי. האלוף ערן ניב, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: פלי הנמר (ארכיון) בכיר המשתתפים בטקס היה האלוף ערן ניב, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. הוא אמר כי "כשאנחנו מתבוננים 10 חודשים לאחור – בטננו מתהפכת. הכישלון הנורא של ה-7 באוקטובר לא יישכח לעולם. מאז, במשך 10 חודשים אנחנו נמצאים בלחימה עוצמתית. גם מערך התקשוב, שנפגע בצורה קשה, התאושש במהירות ובנה עצמו ללחימה, כשהוא מביא יכולות קיימות וכאלה שלא היו קיימות כלל – לשיאים חדשים". "היכולת לעמוד באתגרי המלחמה לא נבנתה בשבועות או בחודשים", הוסיף ראש האגף. "היכולת הזאת היא תוצר של מאמץ מתמשך ומשולב של שנים – להשקיע גם באנשינו וגם בטכנולוגיות העומדות לרשותנו". הקשר"ר היוצא, תא"ל כראדי, ציין בטקס כי "במהלך המלחמה כתבנו פרק בהיסטוריה של החיל, בהיסטוריה של המדינה. התכוננו זמן רב לרגע שבו ניקרא למלחמה". הוא פנה לאנשי אגף התקשוב ואמר: "ביצעתם ואתם מבצעים משימות בלתי אפשריות על בסיס יומי, נלחמתם על הקשר, סיכנתם את חייכם, הפגנתם מקצועיות מדהימה ודאגתם ש-'המברק עבור יעבור' (הסיסמה הראשונה של חיל הקשר, מיד לאחר שהוקם – י"ה)". הקשר"ר החדש, תא"ל כהן, ציין כי "התפקיד הוא אתגר מנהיגותי, מקצועי ומבצעי: להוביל את חיל הקשר והתקשוב לכינון מרחב דיגיטלי במשימות ההגנה והתמרון בזירות השונות, וכן לבנות את כוחם של החיל ואנשיו, כשירותם ומוכנותם להתפתחות המערכה". הוא הוסיף כי "יש לחיל תפקיד חשוב מאוד בעיצוב המערכה הנוכחית. מערך התקשוב המבצעי מממש את ייעודו בהצטיינות במערכה, מחדש את ימיו כקדם, נלחם על הקשר, מכונן מרחב דיגיטלי ומביא את כלל יכולות אגף התקשוב לידי מיצוי במרחב הלחימה". לסיכום אמר תא"ל כהן ש-"חשוב לזכור שאל מול הכישלון בהגנה על הבית ב-7 באוקטובר, חיילי ומפקדי חיל הקשר והתקשוב הפגינו גבורה, אומץ לב ודבקות במשימה. אלה שינו את פני המערכה ואפשרו לצה"ל לעמוד במשימתו, לפתח תמרון, לנצח בקרבות ולהשמיד אויב". כמעט 30 שנה של ניסיון בתקשוב כהן נולד ב-1977 בקריית טבעון. הוא נשוי ואב לשלושה, ומתגורר ברמת צבי. הוא התגייס לצה"ל ב-1995 וצבר רזומה ארוך שנים. לאחר קורס קצינים, הוא שימש בשנים 1997-1998 כקצין תקשוב גדודי בגדוד שקד שבחטיבת גבעתי. בשנים 1998-2000 הוא היה סגן קצין הקשר החטיבתי בחטיבה הדרומית. לאחר מכן, ב-2000-2001, הוא שימש כמ"פ בגדוד התקשוב של פיקוד הדרום. בין 2002 ל-2004 הוא היה קצין הקשר של החטיבה הצפונית בעזה. בשנים 2004-2006 שימש כהן כקצין הקשר של חטיבת גבעתי. לאחר מכן, ב-2006-2007, הוא כיהן כסגן מפקד גדוד התקשוב באוגדה 98. בהמשך דרכו הלך כהן ללמוד. כשחזר, ב-2011, הוא שימש כקצין אג"ם של התקשוב בפיקוד הדרום, עד 2013. משנה זו ועד ל-2015 הוא היה מפקד גדוד אמירים ביחידת חושן. התפקיד הבא שלו היה מפקד גדוד התקשוב של אוגדה 162, שאותו הוא מילא בין 2015 ל-2017. בשנתיים שלאחר מכן שימש כהן בשני תפקידים באגף התקשוב וההגנה בסייבר. באוגוסט 2019 מונה כהן, שהיה אז אל"מ, ל-מקשא"פ (ר"ת מפקד קשר ואלקטרוניקה פיקודי, למעשה – מנמ"ר) פיקוד הדרום. כאשר הוא מונה לתפקיד מקשא"פ פיקוד הדרום, הוא החליף את אל"מ דאז כראדי. כעת הוא החליף אותו שוב, הפעם בתפקיד הקשר"ר. כהן הוא בוגר לימודי הנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל.

אחד הדברים שמטרידים כמעט כל אחד מאתנו שנוסע בכבישים הוא הפקקים. הסיוט היומיומי הזה שכל נהג שנוסע בדרך מרכזית במדינה צריך לעבור כמעט בכל נסיעה, ובפרט בדרך לעבודה או ממנה. בנתיבי ישראל, החברה שאחראית על חלק ניכר מהכבישים שאנחנו נוסעים בהם, עומדים להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפחית אותם, ולמעשה להקל עלינו קצת. הם עומדים לעשות זאת בסיוע של בינה מלאכותית. עמית ארוסי, סגן מנמ"ר החברה, דיבר על הפרויקט ב-וובינר שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים, ודן בנושא "כשהטכנולוגיה מחפשת אתגר – כיצד מיישמים AI בארגונים". מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. ארוסי אמר כי "אנחנו עתידים להיעזר ב-AI בפרויקט לצמצום הגודש בכבישים. כעת אנחנו נמצאים בשלב האפיון שלו. אנחנו רוצים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לבחור, בצורה טובה יותר ומבוססת נתונים, היכן להשקיע את המאמצים והמשאבים שלנו. כך, מקבלי ההחלטות יוכלו לקבל אותן באופן מושכל ומשופר, ומבוסס נתונים – כדי לצמצם את הזמן שבו אנחנו עומדים בפקקים". הוא ציין כי הפרויקט יעלה לאוויר בעוד כשנה. עמית ארוסי, סגן מנמ"ר נתיבי ישראל. צילום: גיני סוכנות צילום בדבריו הדגים ארוסי כיצד מיישמים את ה-AI בנתיבי ישראל: "מהפכת הבינה המלאכותית מתחילה להשפיע על ארגונים, וכך גם אצלנו, בנתיבי ישראל. הנתונים הם בליבת העשייה, ושילובם במערכות AI ישפר אותה עוד יותר". "היינו מהראשונים לאסוף ולטפל בנתונים, לטובת ייעול ושיפור", הוסיף. "כבר לפני ארבע שנים הקמנו במערך ה-IT שלנו צוות דאטה. בחלוף הזמן הוא התפתח והצוות עורך פרויקטים בעולם מדע הנתונים. הבנו שהעיסוק בנושא יכול לתרום לאפקטיביות של הארגון, ושנתונים יסייעו לקבלת החלטות טובה ומושכלת יותר". מימי המנדט דרך מ.ע.צ ועד לנתיבי ישראל "נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה – היא חברת התשתיות הגדולה בישראל", ציין ארוסי. "זוהי חברה ממשלתית שאחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבין עירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים, וכן בפיתוח ובהקמה של מסילות רכבת". נתיבי ישראל הוקמה לפני יותר מ-100 שנה, ב-1921, על ידי המנדט הבריטי, ששלט אז בארץ ישראל, וב-1948 שונה שם החברה ל-מ.ע.צ. (ר"ת מחלקת עבודות ציבוריות). ב-2004 היא הפכה לחברה ממשלתית וב-2012 שינתה את שמה לזה הנוכחי. נתיבי ישראל אחראית לתפעול ולתחזוקה של דרכים במדינה בשווי של יותר מ-100 מיליארד שקלים, כבישים באורך של מעל 8,500 ק"מ, יותר מ-100 מחלפים, 1,300 גשרים ומנהרות, מעל 2,200 צמתים ו-100 אלף תמרורים ושלטים, בנוסף ל-100 אלף נקודות מאור. תקציב החברה עומד על מיליארדי שקלים, וזה של ה-IT בה – על עשרות מיליוני שקלים. ארוסי אמר כי "באחד הפרויקטים הראשונים שערכנו בעולמות הבינה המלאכותית, לקחנו נתונים חיצוניים, במקרה זה מ-ווייז, על נפגעים בכבישים. חיברנו את הנתונים האלה לתהליכים קיימים בחברה, לניידות שירות שבשטח ולמפגעים, דוגמת בור בכביש, פגר חיה או חפץ. או אז, מנענו כפילות של הנתונים, כדי לתקף את האמינות שלהם. לאחר הפעלת השירות קיבלנו בסיס נתונים אודות נפגעים בשטח. לקחנו אותו והכנסנו אותו למודל לימוד מכונה, לטובת הוספת שכבה של סינון אירועים וחיזוי. בשל כך הגדלנו את האפקטיביות של הנתונים, וקיבלנו עוד דרך לקבל נתוני נפגעים בצורה יעילה ומהירה". בינה מלאכותית יוצרת פרויקט לטיוב נהלים "באחרונה", ציין, "התחלנו בעריכת פרויקטים של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). התחלנו באופן פשוט ובמקום קטן: הקמנו מאגר נתונים מטויב של נהלי החברה, הכנסנו אותו למנוע AI, שיודע לעבד את הנהלים, הגדרנו מדדי הצלחה לפרויקט ובנינו את מפת ההתפתחות שלו, תוך מניעת הזיות". האם הבינה המלאכותית תחליף אנשים, כפי שיש לא מעטים שחוזים? ארוסי אמר כי "אני לא יודע את התשובה לשאלה הזאת, אבל מי שישכיל לנצל את הפוטנציאל שגלום בה – יהיה בעל יתרון". עוד השתתפו בוובינר: חנה שילדר, סגנית מנמ"ר ומנהלת מגזר דיגיטל ואנליטיקה בחברת החשמל; ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות; אודי טרבולסקי, CTO עיריית תל אביב-יפו; עידן דמרי, מנמ"ר אשכול רשויות שורק דרומי; אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים בנס; וזאב גרינברג, מנהל פרויקטים בכיר לפרויקטי AI וענן בנס קלאוד.

גוגל, די כצפוי, סתמה את הגולל על משפחת מוצרי ה-Chromecast שלה והשיקה מוצר הזרמת וידיאו חדש בשם המאוד ישיר Google TV Streamer. המוצר החדש של החברה הוא דמוי ממיר, אם כי מציע עיצוב נאה לעין, ולפחות בישראל הוא יתמודד – אם בכלל יגיע באופן רשמי – עם ה-Mi Box של שיאומי לדורותיו, אולי מכשיר הזרמת הווידאו הכי פופולרי בארץ מבין אלו שמבוססים על אנדרואיד. המוצר האחרון בסדרת ה-Chromecast הושק ב-2022 עם תמיכה ברזולוציית HD בלבד בעלות של כ-30 דולר, כשנתיים לאחר שהשיקה את גרסת ה-4K של המותג במחיר של 50 דולר. בנוסף, כאמור, חל שינוי ניכר בעיצוב: מול עיצוב הדונגל בחיבור USB של המכשירים הקודמים, Google TV Streamer הוא מכשיר דק ושטוח ומעוצב ויהיה הרבה יותר יקר – 100 דולר. לפי גוגל, המכשיר החדש מהיר ב-22% מקודמו והוא מגיע עם כפל זיכרון עבודה, כלומר 4 גיגה-בייט, ופי ארבעה זיכרון אחסון, שעומד כעת על 32 גיגה-בייט. בנוסף, הוא מסוגל להזרים מדיה ברזולוציה של 4K בקצב של 60 פריימים/שנייה, והחיבור תומך ב-HDMI 2.1. מעבר לכך יש תמיכה ב-HDR וב-Dolby Atmos. בגוגל גם מספרים, שיש תמיכה מסוימת ב-Gemini. לדוגמה, מזרים המדיה החדש יוכל לתקצר פרקים של סדרות טלוויזיה ואף להציע סקירה שלהם – אפילו לעונה שלמה. כמו כן, ניתן יהיה להשתמש במכשיר כדי לשלוט במוצרי הבית החכם של גוגל וכן במוצרים שתואמים לתקן Matter. המכשיר אינו מגיע עם כבל HDMI. מי שירכוש אותו ואין לו כבל מיותר בבית יצטרך להוציא עוד כמה עשרות דולרים על כבל איכותי.

אופיר קדוש, מנכ"ל מתף, זרוע המיחשוב של הבנק הבינלאומי, הודיע על סיום תפקידו. קדוש ימונה בקרוב לתפקיד מנכ"ל מרכז הסליקה הבנקאי (מס"ב) שהוא תאגיד בנקאי, בבעלות הבנקים לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי. התאגיד מפעיל בין היתר את מערכת התשלומים המרכזית בישראל ומספק שירותים לכל הבנקים ולכל לקוחותיהם. קדוש יחליף את אודליה משה אוסטרובסקי, שכיהנה במשך שלוש שנים בתפקיד. ככל הידוע היא עוברת לתפקיד בכיר בחברת כ.א.ל.  קדוש נכנס למס"ב בתקופה מאתגרת, שבה מבנה הבעלות של החברה עלול להשתנות, זאת בעקבות הרפורמה בשירותי התשלום, שבמסגרתה חברות פינטק יוכלו להתחבר לשירותים של מס"ב, דבר שיהווה אתגר לא פשוט לכל נושא מערכות המידע. קדוש מונה למנהל מתף וחבר הנהלת הבנק לפני ארבע שנים, לשם הגיע כמנמ"ר מכבי שירותי בריאות. לפני כן כיהן בתפקידי ניהול בחברת KLA, וכן היה מנהל מחלקת פיתוח בחברת כ.א.ל. קדוש הוא בעל תואר שני (Executive MBA) בניהול טכנולוגיה וחדשנות מאוניברסיטת תל-אביב ותואר בוגר מדעים (BSc) בהנדסת מערכות מידע מהטכניון. במסגרת תפקידו בבנק הבינלאומי, הוביל פרויקטי IT וחדשנות, שקידמו את הבנק מבחינה טכנולוגית, ואף זכו בתחרויות מצטייני המחשוב. קדוש אישר את