איראן הבטיחה שהיא, או לפחות החיזבאללה, תגיב על חיסולו של מנהיג הפרוקסי הגדול ביותר שלה, חסן נסראללה, שנהרג במתקפה שביצע חיל האוויר ביום ו' על מפקדת הארגון בדאחייה שבביירות. עם זאת, היא עדיין לא מימשה את ההבטחה שלה להגיב על חיסול קודם – זה של ראש הזרוע המדינית של החמאס, איסמעיל הנייה, לפני כחודשיים – וחיסול זה בוצע על אדמתה, בטהרן. לאיראן יש יכולות קינטיות שיכולות לפגוע בישראל – וראינו את זה במתקפת הטילים והכטב"מים בחודש אפריל האחרון, שנעצרה, ברובה המכריע, על ידי יכולות ההגנה של ישראל ובנות בריתה, וגרמה לנזק מועט בלבד. אלא שלאיראן יש גם מגוון יכולות סייבר, שגם אותן כבר ראינו במתקפות ובניסיונות תקיפה של יעדים ישראליים. "לגופי הסייבר ההתקפי באיראן יש יכולות, שחלקן משובחות. יש להם ב-'רזומה' כמה הצלחות, יחסיות, נגד ישראל: תקיפת מתקן מים, מתקן ביוב, בית חולים ומתקפות שרשרת אספקה. זה שלא ראינו עד כה אירוע סייבר מז'ורי, הצלחה משמעותית של איראן בסייבר נגד ישראל, לא אומר שמתקפה כזו לא תגיע מחר – ותצליח, חלילה. אין לזלזל ביכולות איראן בתחום, שנבנו במשך שנים", כך אמר לאנשים ומחשבים מומחה הסייבר ד"ר הראל מנשרי. ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון. צילום: באדיבות אוניברסיטת בר אילן ד"ר מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, וכיום ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון – ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ציין כי "ברפובליקה האסלאמית פועלים כמה גופים בסייבר, בהתקפה וגם בהגנה – חלקם במסגרת המיניסטריון לביטחון פנים וחלקם תחת משמרות המהפכה. גם כאשר מדובר בהגנה בסייבר, יש שם כאלה שמכנים אותה 'הגנה התקפית' – כזו שמטרתה איתור גורמים מתנגדי משטר. מנגד, יש באיראן מי שאחראי להגבהת החומות, עם גוף המקביל למערך הסייבר הלאומי בישראל". הוא הסביר כי "בתורת שדה הקרב שקיימת כיום, צבאות יכולים לפעול בשתי דרכים: בסייבר לבד, או בעולם הקינטי (הפיזי) והקיברנטי (הסייבר), במשולב. כיום, כל צבא מפעיל יכולות מתקדמות, הנשענות על פעילות מיקרו-מעבדים כלשהם. לכן, הוא חייב להגן על מערכותיו ולהפעיל 'מטרייה קיברנטית' להגנה בסייבר". לדברי ד"ר מנשרי, "בשבועיים האחרונים איראן חווה שוב את העליונות שיש לישראל בעולם הקינטי. מצב זה משפיע לא רק על החיזבאללה, אלא גם על איראן עצמה: חלק מהפגיעה בחיזבאללה נעשתה, ככל הידוע, על כלים הקשורים לאיראן, או על טכנולוגיה שהם משתמשים בה. זה מחייב את האיראנים לחשב מסלול מחדש ולהבין היכן מצב חדש זה יפגוש אותם בעתיד". "האיראנים מנסים לתקוף בסייבר, אבל ההצלחה לא גדולה – בינתיים" לגבי פוטנציאל ההתקפה בסייבר של איראן את ישראל אמר ד"ר מנשרי כי "הם מנסים, אבל ההצלחה לא גדולה – בינתיים. ראינו מתקפה איראנית מוצלחת על בית החולים זיו, ראינו מתקפה על רכיב IT במערכת המים הישראלית ב-2020, וניסיונות פגיעה נוספים שלהם ובמערכות נוספות, דוגמת מתקן טיהור שפכים באור עקיבא, כאשר הם ניסו לפגוע בתחנות דלק". "עוד ראינו מתקפות כופרה מתחזות, שמטרתן אינה גביית דמי כופר, אלא גניבת מידע בהסוואה", אמר. "ב-2021, קבוצת Black Shadow (שהיא שלוחה של המשטר בטהרן – י"ה) תקפה את סייברסרב, שחבריה פרצו לשרתי אותה חברה והדליפו מאגרי מידע שונים שאוחסנו עליהם – ובמרכזם של אתר ההיכרויות לקהילה הלהט"בית אטרף. קווי דמיון נוספים היו בפריצות לשירביט ולעמיטל, ולבתי החולים זיו בצפת ומעייני הישועה בבני ברק". האיראנים ערכו שינוי בתחילת העשור ערכו האיראנים שינוי בפעילות הסייבר שלהם, במסגרת המערכה בין המערכות (מב"מ), ציין ד"ר מנשרי. "עד אז", אמר, "מטרת מרבית המתקפות שהם ביצעו הייתה ריגול בסייבר ואיסוף מודיעין, ומאז, הם מבצעים גם מתקפות שמטרתן שיבוש והשבתה. הם פועלים בשנים האחרונות בשדה הסייבר ההתקפי, כשלנגד עיניהם יש רצון לפגיעה משמעותית בתשתיות תקשורת ומידע, לרבות תשתיות קריטיות". "פעילות נוספת של האיראנים היא שימוש בסייבר לטובת מבצעי השפעה ותודעה. כמו כן, הם פועלים רבות למחיקת נתונים שנקצרו ולהשמדת מערכות IT", הוסיף. ד"ר מנשרי סיכם באומרו כי "איראן מבצעת מתקפות בסייבר, והיא תמשיך לעשות זאת בכל יום – זה ברור לחלוטין. לישראל יש מודיעין מעולה, ולמרות זאת עליה להיערך לקראת מתקפות סייבר עתידיות מצד איראן. חלקים לא מעטים במשק הישראלי אינם מוגנים מספיק מפני סייבר התקפי. זה שסיכלנו את מרבית המתקפות לא מרמז על מה שעלול לבוא מחר – לא לעולם חוסן. כיום, איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בתחום זה היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית. האיראנים תוקפים בסייבר – והם טובים בכך".

ChatGPT הוא הכלי שהביא לפני כמעט שנתיים את הבשורה של ה-GenAI לשוק הצרכני, ורושם מאז הצלחה מסחררת – שמיתרגמת להכנסות רבות לחברה שעומדת מאחוריו, OpenAI. אולם, החברה צופה כי היא תפסיד השנה סכום ניכר, של חמישה מיליארד דולר – בעיקר "הודות" להוצאות הגדולות על כוח המחשוב שאותו ChatGPT והמוצרים האחרים שלה לוקחים. על פי מסמכים של OpenAI שהגיעו לניו-יורק טיימס, החברה מעריכה כי היא תסיים את השנה הנוכחית עם הכנסות של 3.7 מיליארד דולר, מהן 2.7 מיליארד מ-ChatGPT. העיתון מביא ממקור יודע דבר את הנתון שלפיו בחודש אוגוסט בלבד הגיעו ההכנסות שלה ל-300 מיליון דולר. כמו כן, הערכת החברה היא שבשנה הבאה יגדלו ההכנסות שלה ביותר פי שלושה, ל-11.6 מיליארד דולר, וכי ב-2029 הן כבר יעמדו על 100 מיליארד. עם זאת, OpenAI צופה כי היא תפסיד השנה חמישה מיליארד דולר, וזה עוד בלי שמחשבים תגמולים מבוססי הון. המרוויחה הגדולה מכך היא מיקרוסופט, השותפה של OpenAI והמשקיעה הגדולה בה, שמספקת לה את כוח המחשוב. החברה של סם אלטמן נמצאת בכותרות באופן שוטף, ולא רק בגלל המוצרים שלה: בשבוע שעבר דווח כי היא מתעתדת להפוך מחברה ללא כוונות רוח לחברה בעלת כוונות כאלה, והשווי שלה צפוי לעמוד על 150 מיליארד דולר. מהצד השלילי, שורה של בכירים עזבו באחרונה את OpenAI, כשהבכיר שבהם הוא איליה סוצקבר, שכיהן כמדען הראשי של החברה והיה מספר 2 בה. בין העוזבים הנוספים נמצאים בוב מקגרו, סמנכ"ל המחקר הראשי, בארט זוף, בכיר אחר ממחלקת המחקר, והאחרונה שבהם, בינתיים – מירה מוראטי, סמנכ"לית הטכנולוגיה.

ישראל קיבלה בסוף השבוע מכה כלכלית מאוד קשה, עם פרסום דירוג האשראי המעודכן של מדינת ישראל על ידי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס. מומחים בארץ העריכו שמודי'ס תוריד את הדירוג של ישראל, אך איש לא ציפה שהיא תרחיק לכת ותקטין את הדירוג בשתי רמות – מ-A2, קרי – בינוני-גבוה, לפי המתודולוגיה של מודי'ס, לרמה הנמוכה של Baa1. בקביעת הדירוג המעודכן של מדינת ישראל, מודי'ס דילגה על הרמה A3. דילוג על שלב, בין אם הוא למטה או למעלה, הוא מהלך חריג. זאת ועוד, מודי'ס פרסמה תחזית שלילית, מה שאומר שלא מן הנמנע שהיא תוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל בעתיד הקרוב. יש לציין שמודי'ס כבר הורידה את דירוג האשראי של ישראל בפברואר מ-A1 ל-A2. כלומר, בתקופה של קצת יותר מחצי שנה, החברה הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשלוש רמות. מדובר בדירוג האשראי הנמוך ביותר של ישראל אי פעם, והוא שווה לדירוג של מדינות כמו קזחסטן, בולגריה, תאילנד ופרו. על פי הערכות מומחים, לדירוג האשראי של מודי'ס, שנחשבת לחברה מחמירה, עלולה להיות השפעה שלילית רבה הן על המשק הישראלי בכללותו והן על הקטר שלו – ההיי-טק, בעיקר משום שהוא מבוסס על הון זר. למה מודי'ס החליטה כך? אחזור להשפעה של ההחלטה על ההיי-טק הישראלי בהמשך, אבל עוד לפני כן – מודי'ס מסבירה את הסיבות שהניעו אותה להוריד את דירוג האשראי של ישראל. בהחלטה נכתב כי "המניע המרכזי הוא השקפת החברה שהסיכון התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות על כושר ההחזר של מדינת ישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך". החשש במודי'ס הוא שהמלחמה תחליש את הכלכלה הישראלית במידה ניכרת. אמנם, בסכסוכים צבאיים אחרים הייתה התאוששות כלכלית מהירה לאחר שהם הסתיימו, אלא שאורך המלחמה גורם לכך שככל הנראה, זה לא מה שצפוי להיות, וההתאוששות של הכלכלה הישראלית ממנה תארך זמן רב. סיבה נוספת שבמודי'ס מציינים היא הקיטוב וחילוקי הדעות הפנימיים בישראל, בין השאר בגלל המהפכה המשפטית של הממשלה. במודי'ס מציינים בהקשר זה במפורש את שמו של שר המשפטים, יריב לוין. בכלל, ניתן לומר שהדו"ח של מודי'ס על כלכלת ישראל ועל המדינה כולה קשה מאוד. מנהלי החברה לא אופטימיים לגבי עתידה של ישראל – בטח שלא בתחום הכלכלי, אך גם לא בתחום הכללי. החשב הכללי: "החלטה מוגזמת" החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הגיב לעדכון הדירוג של מודי'ס ולדו"ח שהחברה פרסמה בביקורת חריפה. "החלטת חברת דירוג האשראי מודי'ס מוגזמת ובתתי צודקת", אמר רוטנברג. "עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת דירוג האשראי". ערן בר טל, העורך הראשי של הערוץ הכלכלי, שצפוי לעלות בתחילת השנה הבאה, מציג עמדה שונה. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "החלטת מודי'ס לא הפתיעה אותי. כל מי שעוקב אחרי מה שקורה העריך שמודי'ס תקטין את הדירוג, והיו גם כאלה שחשבו שהיא תוריד אותו בשתי רמות. זאת ועוד, ההסברים של מודי'ס הם ידועים: המלחמה פוגעת בכלכלה, היא נמשכת הרבה זמן ויש לזה השלכות. עם זאת, אני לא מודאג מההשפעה המיידית, שכן שוק ההון כבר אימץ את ההשלכות של החלטות חברות האשראי ואנחנו כבר משלמים ריביות בהתאם. עובדה שישראל מצליחה לגייס כסף בריביות של כ-5% לשנה ושחברות ההיי-טק מצליחות לגייס כסף. אני סבור שמודי'ס קבעה עובדות ידועות". האם S&P ופיץ' ילכו בעקבות מודי'ס? ומה ההשפעה על ההיי-טק? החשש בישראל הוא שחברות דירוג האשראי המובילות האחרות, S&P ופיץ', ילכו בעקבות מודי'ס ויורידו גם הן את דירוג האשראי של המדינה. שתי החברות כבר עדכנו אותו בדרגה אחת כלפי מטה, ויש חשש שהן יעשו זאת שוב בקרוב. יש הבדל בהשלכות בין מקרה שבו חברה אחת מורידה את הדירוג לבין מקרה שבו זה הקונצנזוס בקרב חברות דירוג האשראי המובילות. החלטתן של חברות דירוג האשראי על מדינה כמו ישראל משפיעה והרבה, משום שדירוג אשראי קובע את יכולתה של המדינה לעמוד בהחזר חובותיה, ולפיכך הוא משפיע על גובה הריבית ששוק ההון גובה על האשראי, ומעלה אותה. ישראל, כולל ההיי-טק הישראלי, היא מדינה שזקוקה למימון חיצוני. בממשלה זה בא לידי ביטוי בכך שהיא נזקקת מדי פעם לגייס הלוואות מחו"ל, וגם להנפיק אגרות חוב ממשלתיות, על מנת שיימכרו בשוק ההון לציבור הרחב. הורדת דירוג האשראי על ידי מודי'ס ככל הנראה תעלה את שיעור הריבית שישראל תחויב לשלם עבור האשראים שהיא לוקחת. פירוש הדבר שסעיף החזר החובות בתקציב המדינה יגדל, ואם תקציב המדינה גדל משמעות, אזרחי המדינה יצטרכו לשלם יותר עבור פעילותה של הממשלה. כמו כן, עלולה להיות עלייה בריבית שמשקיעים זרים יצטרכו לשלם על השקעות בהיי-טק הישראלי. אם שער הריבית על האשראים שישראל לוקחת בשווקי העולם יגדל, זה יקרין גם על האשראים שחברות ההיי-טק ישראליות ייקחו על הגיוסים שלהן. גם לתמונה הרעה שמודי'ס מציירת על המצב הכלכלי בישראל עלולה להיות, וקרוב לוודאי שתהיה, השפעה שלילית על החלטתם של המשקיעים הזרים בהיי-טק הישראלי האם להשקיע את כספם כאן או לא. משקיעים יהססו האם להשקיע במדינה שמצב מלחמתי ומהפכה משפטית משפיעים לרעה גם על הכלכלה שלה.

חברת המסחר וההשקעות איטורו הודיעה היום (א') כי היא רוכשת את אפליקציית ההשקעות האוסטרלית ספייסשיפ בעסקה בשווי של עד 80 מיליון דולר אוסטרלי, שהם כ-204 מיליון שקלים. באיטורו אומרים כי "הרכישה תחזק את דריסת הרגל של החברה בשוק מפתח עסקי, תוך הרחבת היצע המוצרים והצעת החיסכון שלה לטווח ארוך ברחבי העולם". מאז השקתה ב-2017 צברה ספייסשיפ יותר מ-200 אלף לקוחות ומעל 1.5 מיליארד דולר אוסטרלי בקרנות מנוהלות. החברה מציעה קרנות פנסיה תחת המותג Spaceship Super ותיקי השקעות שמנוהלים תחת Spaceship Voyager. "אנחנו חולקים את אותה המטרה – להפוך השקעות לנגישות לכולם" יוני אסיא, מנכ"ל ומייסד משותף של איטורו, אמר כי "ספייסשיפ ואנחנו חולקים את אותה המטרה – להפוך השקעות לנגישות לכולם. הצוות והלקוחות של ספייסשיפ מתקבלים כעת למשפחת איטורו. עם ניסיון של כמעט שני עשורים בבנייה, חדשנות ומתן שירות ללקוחות ברחבי העולם, אני מאמין שביחד, שתי החברות יכולות לקחת לשלב הבא את ההיצע שלנו למשתמשים אוסטרלים". "אנחנו מרחיבים את הצעת החיסכון וההשקעה שלנו לטווח הארוך עבור משתמשים ברחבי העולם, ורכישה זו היא צעד מפתח בדרך לשם", הוסיף אסיא. "עלינו להמשיך להגדיל את ההיצע שלנו, כך שנוכל לתמוך באנשים לאורך כל שלבי ההשקעה שלהם. אנחנו מקווים כי עסקה זו תהיה הראשונה מבין רבות בתחום החיסכון וההשקעה לטווח הארוך, תוך שאנחנו ממשיכים לבנות את היצע המוצרים שלנו בשווקי המפתח". אנדרו מור, מנכ"ל ספייסשיפ, ציין כי "איחוד הכוחות עם איטורו הוא רגע מכריע עבורנו, שמאיץ את המומנטום שלנו באוסטרליה ופותח הזדמנויות חדשות לצמיחה. אנחנו מיושרים עם המטרה של איטורו להפוך השקעות לנגישות לכולם. שותפות זו תאפשר לנו להגיע להישגים חדשים, כאשר אנחנו מרחיבים את היצע המוצרים שלנו ללקוחות וממשיכים לתת ערך ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, העסקה תציע ללקוחותינו הזדמנות להיות חלק מחברה שמתכננת את העתיד באופן התואם את שאיפותינו". בשלב זה, לקוחות ספייסשיפ ימשיכו לקבל שירות ממנה. בעתיד, תהיה ללקוחות ספייסשיפ הזדמנות לגשת למוצרים, לכלי ההשקעה ולמשאבים החינוכיים של איטורו, בעוד משתמשי איטורו יקבלו גישה קלה לקרנות הניהול והפנסיה של ספייסשיפ. לאיטורו, שנוסדה ב-2007, יש מעל 38 מיליון משתמשים מ-75 מדינות. החברה מורשית ומפוקחת על ידי רשויות רגולטוריות בתחומי שיפוט ברחבי העולם, כולל הוועדה האוסטרלית לניירות ערך והשקעות (ASIC).

לפני 15 שנים, ב-2009, יצא לאור הספר מדינת הסטארט-אפ, שחיברו שאול זינגר ודן סינור. הספר תורגם לעשרות שפות והפך להיות רב מכר בינלאומי. בעקבותיו קיבלה מדינת ישראל את המיתוג כאומת הסטארט-אפ. בימים אלה יצא לאור, בהוצאת ידיעות ספרים, ספר נוסף של השניים, בתרגום לעברית, שנושא את השם הגניוס הישראלי. עיסוקו של הספר הוא בחוסן המפתיע, לדעת המחברים, של אומה מפולגת בעולם סוער. בהקדמה לספר נכתב כי הוא מתאר 13 נושאים ואירועים שמאפיינים את מדינת ישראל, שדרכם מנסים המחברים להסביר "כיצד אומה קטנה של 10 מיליון בני אדם, שנלחמת על קיומה וביטחונה, שקועה במחלקות אתניות דתיות וכלכליות, מצליחה להוכיח עמידות בפני כל כך הרבה מהחוליים החברתיים שפוקדים דמוקרטיות עשירות אחרות, שחלקן לא שורדות אותם". הגניוס הישראלי נכתב לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, והמחברים מנסים להשיב על השאלה האם המארג הלא מובן ימשיך להתקיים גם אחרי המלחמה. הם מוכיחים מדוע, למרות הכול, תושבי ישראל נמצאים במקום גבוה במדד האושר העולמי, לעומת מדינות שתושביהן אמורים להיות שלווים יותר, ללא מלחמות. בניגוד לספר הקודם שלהם, הגניוס הישראלי לא מתמקד רק בהיי-טק, אבל חלק מגיבורי הסיפורים הם דמויות שנמנות על אנשי הסטארט-אפ ניישן, ומהווים חלק מה-DNA שהמחברים מתארים – DNA שנראה שהוא זה שמבטיח את המשך החוסן שלנו, למרות הימים הקשים האלה. נדב צפריר, המנכ"ל הנכנס של צ'ק פוינט. צילום: עדי לם נדב צפריר ומיכל ברוורמן-בלומנשטיק אחד המרואיינים הוא נדב צפריר, שב-1 בינואר ייכנס לתפקידו כמנכ"ל צ'ק פוינט. בעברו היה תא"ל (מיל') צפריר מפקד 8200 ומייסד שותף של Team8. צפריר ורעייתו שהו בארצות הברית, בעקבות הסטארט-אפ שהוא ניהל בהצלחה, אבל בשלב מסוים, כאשר הבנות שלהם התבגרו וההורים רצו שהן ישרתו בצבא, הם החליטו לעזוב את אמריקה ולחזור ארצה. המחברים כותבים שספק אם יש עוד מנהלים של חברות טק מצליחות שהיו עוזבים את העסק המצליח במדינה כלשהי בחו"ל לטובת הילדים והמחויבות למדינת ישראל. מרואיינת אחרת, גם היא מבכירי הטק בישראל, היא מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. בפרק בספר שעוסק בה מסופר כי היא נולדה בשכונת יד אליהו תל אביב להורים בורגניים. "אבא שלי התחרה איתי בריצה, שיחק איתי שחמט ודחף אותי לקחת סיכונים", היא מספרת. בבית הספר היא נהגה להתקוטט עם בנים גדולים ממנה בשלוש שנים, ואביה עודד אותה לעשות כך. מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: יוסי זליגר בשירותה הסדיר בחיל האוויר, ביחידת ל"א, פגשה ברוורמן-בלומנשטיק את בעלה לעתיד, ולאחר נישואיהם השניים נסעו ללימודים בארצות הברית. ברוורמן-בלומנשטיק למדה מדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, במסלול לדוקטורט, אבל בשלב מסוים היא הפסיקה את הלימודים לטובת עבודה במגזר הפרטי. כאשר חזרה לארץ, עבדה במספר סטארט אפים, ביניהם חברת אבטחת הסייבר סאיוטה, שאחד ממייסדיה היה נפתלי בנט, לימים ראש הממשלה. אחר כך היא הייתה מנכ"לית RSA בישראל, ובעקבות שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, סאטיה נאדלה הציע לה, עם מינויו למנכ"ל חברת הענק, להקים מרכז סייבר במטה שלה ברדמונד. ברוורמן-בלומנשטיק סירבה, ושכנעה אותו שהמקום הכי טוב לפתוח מרכז כזה הוא בישראל. כיום היא מנהלת אותו. הגניוס הישראלי כולל 13 פרקים שפרושים על פני 251 עמודים, וקריאה בו, דווקא בימים מורכבים אלה, מלמדת שיש משהו בישראליות שלנו שנותן תקווה שבסוף יהיה טוב, אולי כי יש בנו משהו שלא קיים בכל מקום אחר שהוא בעולם ברוורמן-בלומנשטיק דוגלת ומיישמת מתן אפשרות שווה לנשים ולגברים לנהל קריירה ומשפחה ביחד. כאשר בנו את הבניין של מיקרוסופט בהרצליה היא דרשה שיהיה שם חדר משפחה, שיכלול עמדות עבודה ואזור משחקים – כדי שהורים יכולים להביא לעבודה את ילדיהם בימי חופשות. יריב בש, ממייסדי SpaceIL. צילום: תומר פולטין המקרה של SpaceIL בפרק אחר של הספר, בשם "אובר לירח", מסופר, בין היתר, סיפורו של יריב בש, ממייסדי SpaceIL, שפיתחה את בראשית – החללית הישראלית הראשונה ששוגרה לחלל, והתנפצה שם. "שלושה בחורים ישראלים שיושבים בבר ומתכננים את הסטארט-אפ הבא שלהם, שהוא לא אפליקציה או גאדג'ט, אלא חללית, לא פחות ולא יותר", מתארים המחברים את תחילת הסיפור של SpaceIL. בש הצליח למכור את החלום לשני שותפיו, כפיר דמרי ויונתן ווינטראוב. תהליך הפיתוח היה מורכב, והמחברים מציינים שאחת הסיבות שהשלושה לקחו סיכון רב והעזו הייתה כי הם ידעו שהם לא יישארו לבד, משום שבישראל כולם מכירים את כולם. ואכן, משקיעים מפורסמים כמו מוריס קהאן סייעו להם. אמנם, בפברואר 2019 שוגרה החללית של SpaceIL והתרסקה, אבל הישגיה זכו לתשואות חובקות עולם. כיום, SpaceIL היא עמותה ללא כוונות רווח, שפועלת לקידום המדע והחינוך. הגניוס הישראלי כולל 13 פרקים שפרושים על פני 251 עמודים, וקריאה בו, דווקא בימים מורכבים אלה, מלמדת שיש משהו בישראליות שלנו שנותן תקווה שבסוף יהיה טוב, אולי כי יש בנו משהו שלא קיים בכל מקום אחר שהוא בעולם.

שם ותפקיד: תהילה אפוטה, מנהלת אסטרטגיה תקשורתית ב-AI21. תפקידים קודמים: יועצת תקשורת של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, ארמיס סקיוריטי, PecanAI, WeWork, Welltech Ventures, ועוד. השכלה ושירות צבאי: לימודים לתואר שני בבלשנות, תואר ראשון בקולנוע, אוניברסיטת תל-אביב. שירות צבאי כעיתונאית בגלי צה״ל. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אם נסתכל על התמונה הרחבה, נראה שברוב הענפים המשמעותיים במשק, תפקידי מפתח עדיין מאוישים ברובם על ידי גברים. עם זאת, אני רואה בתעשיית ההיי-טק פוטנציאל ייחודי להוביל שינוי משמעותי בתחום השוויון המגדרי. יש לכך מספר סיבות: בהיי-טק, יותר מבכל תעשייה אחרת, ההצלחה נמדדת בעיקר על פי תוצאות, ארגונים מאמצים תרבות של חדשנות, ואופי העבודה מאפשר יותר גמישות בשעות ובמיקום העבודה, מה שמקל על איזון בין קריירה לחיי משפחה – אתגר שמשפיע במיוחד על נשים. אני אופטימית, כי משנה לשנה אני רואה יותר נשים בתפקידי מפתח, וההכרה בחשיבות הגיוון המגדרי גוברת. חברות היי-טק מובילות מתחילות ליישם תוכניות אקטיביות לקידום נשים, כולל מנטורינג, תוכניות פיתוח מנהיגות, ומדיניות תומכת משפחה. עם זאת, השינוי לא יקרה מעצמו. עלינו ליצור ולקדם מודלים לחיקוי של נשים מצליחות בתעשייה, לעודד יותר נערות ונשים צעירות לבחור במסלולי לימוד טכנולוגיים ולפתח תרבות ארגונית שמעריכה מגוון דעות וסגנונות ניהול. כאישה בתפקיד בכיר, אני רואה את חשיבות המודלים לחיקוי. אני בטוחה שלבתי ולדור הבא של נשים בתעשייה יהיו הרבה יותר דמויות מעוררות השראה להסתכל עליהן. עם זאת, האחריות לשינוי מוטלת לא רק על המעסיקים, אלא גם עלינו כנשים. אנחנו צריכות להיות אסרטיביות יותר, לדרוש את מקומנו ליד שולחן קבלת ההחלטות, ולהשמיע את קולנו. כפי שמנהל חכם אמר לי פעם: "את צריכה לקחת את הכיסא ולשים אותו ליד השולחן – אף אחד לא יעשה את זה בשבילך". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?  לאחר סיום התואר הראשון, כאשר חיפשתי עבודה כשכירה, לא נתקלתי בקשיים מיוחדים בקבלה למשרות שעניינו אותי. האתגר האמיתי התעורר כאשר ביקשתי גמישות בשעות העבודה המסורתיות של 9 עד 18 במשרד. זה היה יוצר מצב בלתי אפשרי עבורי, שבו הייתי מפספסת את הזמן היקר עם בתי בערבים. עם זאת, חשוב לי להדגיש שזו לא בהכרח אפליה מכוונת על רקע מגדרי, אלא יותר שיקוף של תרבות ארגונית שטרם הסתגלה לצרכים המשתנים של כוח העבודה המודרני – גברים ונשים כאחד. למרבה המזל, הצלחתי למצוא מקום עבודה שהבין את הצורך בגמישות ואיזון. הם הציעו אפשרויות כמו יום עבודה מהבית ושעות גמישות, וזה היה עוד לפני שהקורונה הפכה את העבודה מרחוק לנורמה. מה שלמדתי מהניסיון הזה הוא, שהגמישות היא מפתח קריטי לשילוב נשים (ולמעשה, כל ההורים) בכוח העבודה המודרני. חברות שמאמצות גישה גמישה ומתקדמת זו לא רק מרוויחות עובדים מסורים יותר, אלא גם מצליחות למשוך ולשמר טאלנטים מעולים. חשוב לציין, שהעבודה בתעשיית ההיי-טק היא תובענית מטבעה, ולא בהכרח מתאימה לכל אחד. ארגונים שיאמצו גישה גמישה ומכילה יותר יצליחו לא רק למשוך ולשמר טאלנטים נשיים, אלא גם ליצור סביבת עבודה בריאה ופרודוקטיבית יותר לכל העובדים. זהו צעד חיוני בדרך לשוויון אמיתי ולמיצוי מלא של הפוטנציאל האנושי בתעשיית ההיי-טק.

בזמנים שבהם הבינה המלאכותית ממשיכה לחדור לכל ההיבטים העסקיים, ההשפעות המהותיות ביותר שלה מורגשות כבר במקום העבודה. החל מאוטומציה של משימות שגרתיות ועד לאנליזות מידע מתקדמות ואלגוריתמים תחזיתיים, ה-AI מעצבת לא רק את האופן שבו הארגונים פועלים, אלא גם את התפקידים ואת האחריות של העובדים. תוצאה בולטת של התפתחות זו היא עיצוב מחדש של תפקידים מקצועיים בתעשיות שונות, שמחייבת את המעסיקים והעובדים כאחד לחשוב מחדש על כישורי העבודה והציפיות שלהם. בעוד שהבינה המלאכותית ממשיכה להעלות את החשיבות של כישורים טכניים, כישורים "רכים" הופכים גם הם ליותר ויותר מרכזיים במקום העבודה – אמפתיה, יצירתיות, יכולת לפתרון בעיות ולתקשורת אפקטיבית הן תכונות ש-מכונות אינן יכולות לשחזר. עסקים מיחסים ערך גבוה לעובדים שיכולים לשתף פעולה, לחדש ולתקשר ביעילות – כישורים חיוניים לקידום המעורבות ולחיזוק הדינמיקה בצוותים בסביבה אוטומטית יותר ויותר קצב השינוי מואץ השילוב של בינה מלאכותית בתהליכי עבודה איננו רק טרנד; הוא מהווה שינוי יסודי במהות העבודה. לפי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) משנת 2020, אוטומציה וטכנולוגיות חדשות צפויות להחליף 85 מיליון משרות עד שנת 2025, בעוד שהן יעודדו גם יצירה של 97 מיליון תפקידים חדשים, הדורשים מערך מיומנויות שונה. הדו"ח מנבא נוף מתפתח שבו כישורים טכניים, אנליטיים ובין-אישיים יהיו בעלי חשיבות רבה יותר. ברור שיכולת הבינה המלאכותית לעבד כמויות עצומות של נתונים במהירות לעיתים קרובות גוברת על היכולות האנושיות. בנוסף, משימות שבדרך כלל בוצעו על ידי עובדים – כגון הזנת נתונים, אנליזות בסיסיות ואפילו בקשות שירות לקוחות – הולכות ונכנסות לתהליך אוטומטי. אלא ששינוי זה, שיכול להוביל לחיסכון משמעותי בעלויות עבור חברות וליעילות רבה יותר, דורש גם גישה אסטרטגית לניהול המטמורפוזה בכוח העבודה. מחליפה עובדים אבל יכולה גם לאפשר שינוי במשרותיהם. הבינה המלאכותית. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock הופעת תפקידים חדשים כאשר משימות שגרתיות יותר הופכות לאוטומטיות, צצים ונבראים תפקידים חדשים, המתמקדים בחוזקות הייחודיות של עובדים אנושיים. תפקידים ניהוליים הקשורים לאסטרטגיית הבינה המלאכותית, למשל, הופכים קריטיים. עסקים זקוקים לאנשים שיכולים להבין את הטכנולוגיות, לנהל יוזמות שינוי ולדרבן את האינטגרציה של ה-AI לתוך הזרימות הקיימות. נוסף על כך, הדרישה למדעני נתונים ואנליסטים חווה זינוק, עם ארגונים אשר זקוקים לאנשים שיכולים לפרש תובנות שנוצרו על ידי אלגוריתמים ולהשתמש בהן להחלטות אסטרטגיות. מקצועות כמו מהנדסי למידת מכונה, מומחי אתיקה של AI ומאמני אלגוריתמים – גם הם יותר ויותר נדרשים, כשהעסקים נותנים עדיפות גם לאפקטיביות האלגוריתם וגם לשיקולים אתיים. הצורך בהכשרה מחדש ובהכשרה מתקדמת כדי לנווט בנוף הזה המאפשר שינוי, הכשרה מחדש והכשרה מתקדמת הפכו חיוניות עבור כוח העבודה הקיים. חברות מתחילות להשקיע באופן משמעותי בתוכניות הכשרה שעוזרות לעובדים להסתגל לטכנולוגיות החדשות. הכשרה מתקדמת מתמקדת בשדרוג הכישורים הקיימים של עובדים, ואילו הכשרה מחדש מכוונת להכנתם לתפקידים חדשים לגמרי. לדוגמה, עובד בתפקיד שירות לקוחות עשוי לקבל הכשרה לעבור לתפקיד עיצוב של צ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית. ארגונים מכירים בכך שהצמחת תרבות של למידה מתמדת, חיונית לשמירה על הרלוונטיות של כוח העבודה. קורסים מקוונים, מחנות הכשרה ושיתופי פעולה עם מוסדות חינוך הופכים לאסטרטגיות נפוצות כדי להעניק לעובדים את הכישורים הדרושים להם בעתיד הקרוב. בדרך זו, חברות לא רק מכינות את כוח העבודה לאתגרים הצפויים, אלא גם משפרות את שביעות רצון העובדים – והחזקתם בארגון. בעוד שהבינה המלאכותית ממשיכה להעלות את החשיבות של כישורים טכניים, כישורים "רכים" הופכים גם הם ליותר ויותר מרכזיים במקום העבודה – אמפתיה, יצירתיות, יכולת לפתרון בעיות ולתקשורת אפקטיבית הן תכונות ש-מכונות אינן יכולות לשחזר. עסקים מיחסים ערך גבוה לעובדים שיכולים לשתף פעולה, לחדש ולתקשר ביעילות – כישורים חיוניים לקידום המעורבות ולחיזוק הדינמיקה בצוותים בסביבה אוטומטית יותר ויותר. לדוגמה, כפי שה-AI לוקחת על עצמה קבלת החלטות מונעות נתונים, אנשי מקצוע שיכולים לפרש את התובנות הללו ולתקשר אותן בצורה משמעותית לצוותים ולקובעי המדיניות, יצברו השפעה רבה. ניהול שינוי הופך להיות חיוני בזמן שהטרנסופרמציה הטכנולוגית מתרחשת, מה שדורש מנהיגים שיכולים לכוון צוותים דרך התנגדות ולתקשר להם את ההגיון האסטרטגי שמאחורי יישומים חדשים. כוח העבודה ההיברידי ככל שטכנולוגיות AI הופכות ליותר נפוצות, המושג "כוח עבודה היברידי" מתחיל להתגבש. מושג זה מתייחס לשיתוף פעולה בין העובדים בני האנוש לטכנולוגיה, כדי להשיג מטרות עסקיות. בעוד שהטכנולוגיה לוקחת על עצמה משימות חוזרות על עצמן בדייקנות ובמהירות, בני אדם יכולים להתמקד בתרומות יותר מורכבות, יצירתיות ואסטרטגיות, שדורשות אינטליגנציה רגשית וחשיבה ביקורתית. למשל, בשיווק, הבינה המלאכותית יכולה לנתח נתונים על צרכנים וליצור תובנות לגבי העדפות ומגמות, בזמן שאנשי מקצוע יצירתיים מפרשים את התובנות הללו ומפתחים קמפיינים מרגשים שמתחברים עם קהלי היעד. מערכת היחסים ההדדית הזו לא רק משפרת את הפרודוקטיביות, אלא גם מחוללת מהפכה בתפקידי העובדים, מה שמוביל לחוויות עבודה מספקות יותר. כחלק מתמונת העבודה של העתיד, חברות חייבות לא רק להכין את העובדים עם היכולות הטכניות לנהל ולשתף פעולה עם הרובוטים, אלא גם לטפח תרבות ארגונית שמעדיפה סטנדרטים אתיים ופרקטיקות נבונות בכל הנוגע ליישום AI. העתיד של העבודה משתלב בוודאות עם התקדמות הבינה המלאכותית. בכל אופן – בזמן שתפקידים משתנים, הזדמנויות חדשות יופיעו, ואלו ידרשו עובדים מיומנים, גמישים ומוכנים לשינוי. חברות שמשקיעות בעובדים שלהן, באמצעות הכשרות, תמיכה וטיפוח תרבות של למידה מתמדת, יהיו במצב טוב יותר להצליח במציאות החדשה. בנוף המשתנה הזה, עירנות, שיקולים אתיים, ומחויבות לערכים המתרכזים באדם יהיו חיוניים כדי לנווט בהצלחה בעבודה המונעת על ידי רובוטים. אמנם האתגרים עשויים להיות משמעותיים, אך הם גם מציעים הזדמנויות לחדשנות, לשיתוף פעולה ולחיבור מפרה יותר בין טכנולוגיה לבין החוויה האנושית בעבודה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל, וחוקר בטכניון

יחזקאל זעירא הוא ממקימי חברת התוכנה המיתולוגית טכ"ם (טכנולוגיה מתקדמת) ושימש כמנכ"ל החברה במשך כ-20 שנה, שבהן פיתח את פעילותה העסקית בארץ ובחו"ל והגדיל באופן משמעותי את היקפי המכירות והרווחיות. הישגיו של זעירא רבים ומרשימים, בהם: מכירת תוכנה לפנטגון בתחילת שנות השמונים; התקנת מערכת מחשוב הגדולה מסוגה בעולם עבור צ'ייס מנהטן בנק; ייצוג עשרות חברות תוכנה גלובליות בשוק הישראלי, זכייה בפרסי ביטחון ישראל על תרומתו לפרויקטים ביטחוניים טכנולוגים בשנות השבעים והשמונים ("אבן יקרה" ועוד); הבאת חברת SAP לישראל בתחילת שנות התשעים והפיכתה לסטנדרט במשק הישראלי; הנפקת חברת טכ"ם בבורסה הישראלית בשנת 1994 והגדלת שווי השוק ליותר מ-80 מיליון דולר; חברת טכ"ם והמנכ"ל זעירא נבחרו על ידי העיתונות הכלכלית כחברה הציבורית שיצרה את הערך הגבוה ביותר למשקיעים בשנות התשעים; מתוך חברת טכ"ם נולדו חברות מוצלחות רבות, כמו מטריקס, אפליקום, קונתהל, נס טכנולוגיות. "טכ"ם הייתה הסטארט-אפ הראשון שהוקם וגם אחת מחברות התוכנה הישראליות הראשונות. בנינו חברה מוצלחת בשל ה-DNA של אנשיה", אמר יזם ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי בכנס לציון מלאת 40 לייסוד החברה המיתולוגית. לכנס הגיעו רבים מבוגרי טכ"ם, והוא נערך בהפקת אנשים ומחשבים. את הכנס הנחה פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים. לדברי ד"ר ורדי, "טכ"ם הייתה ללא ספק מבתי היוצר הראשונים והעיקריים של תעשיית התוכנה הישראלית. בוגריה הקימו חברות רבות וניתן למצוא אותם בתפקידים בכירים רבים בתעשייה כולה. ב-1969 היו כמה בתי תוכנה בודדים בישראל, ולכן הקמנו – יורם רוזנפלד ז"ל, מאיר בורשטיין ואני – את המיזם המוצלח הזה". ורדי סיים בציינו, כי בין העובדים הראשונים בחברה היה יחזקאל זעירא, תלמיד מצטיין בטכניון שנחשב גאון. לימים הוא הפך למנכ"ל מוצלח". טכ"ם פעלה בארבעה תחומים עיקריים של טכנולוגיית המידע: פיתוח והטמעה של מערכות מידע לניהול; מערכות צבאיות ומערכות זמן אמת, ובהן מערכות פיקוד, בקרה ותקשורת, מערכות הגנה אווירית ומערכות לוחמה אלקטרוני; פיתוח ושיווק של חבילות תוכנה; שיווק של חבילות תוכנה מיובאות ותמיכה בהן. חברה בת של החברה בשם ATI – Advanced Technology International פעלה בארצות הברית ועסקה בשיווק של מוצרי טכ"ם שם ובפיתוח פרויקטי תוכנה, בעיקר למגזר הפיננסי. בשנת 1988 העסיקה החברה יותר מ-400 עובדים. בשנת 1998 העסיקה החברה יותר מ-710 עובדים, ומכירותיה הסתכמו ב-268 מיליון שקל. בשנת 1999 רכשה משפחת וולפסון מניו-יורק, מתדיראן את השליטה בחברה תמורת 65.5 מיליון דולר, והיא הפכה לחלק מחברת נס טכנולוגיות, ולמעשה לגרעין המנהל והמשפיע על החברה.