לפי פרסומים בדרום קוריאה, סמסונג תשיק בשנה הבאה ארבעה דגמים של Galaxy S25 ולא שלושה. לשלישיית המכשירים הצפויים – S25, +S25 ו-S25 Ultra – יצטרף Galaxy S25 Slim (שם לא סופי) – אם כי הוא כנראה יושק במועד נפרד. השקת ינואר של החברה תכלול את שלישיית המכשירים שלעיל, והדגם החדש יושק מאוחר יותר כנראה בסביבות חודש אפריל. אחריו יושקו בקיץ ה-Galaxy Z Flip SE ושני דגמים של Galaxy Z Fold7. דגם ה-Galaxy S25 Slim צפוי להיות בעל מסך 6.7 אינץ' וגוף דק יותר מהמכשירים האחרים. בנוסף, לפי הדלפות שונות, תהיה לו מצלמה ראשית של 200 מגה-פיקסל עם חיישן ISOCELL HP2.

בממשלה הבחינו, גם אם באיחור מה, במהפכת הבינה המלאכותית, ומבצעים בימים אלה כמה השקעות ופרויקטים בתחום. רבות מהן נעשות במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שיש במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מינהלת שאחראית על יישומה. הגוף שאחראי להטמיע מחשוב בכלל ובינה מלאכותית בפרט במשרדי הממשלה הוא מערך הדיגיטל הלאומי. מירב פרץ בלינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך, עסקה באתגרי ה-AI במגזר הציבורי בדבריה בכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שנערך ביום ה' האחרון באקספו בתל אביב. בכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו 2,000 בוגרי היחידה, והנחתה אותו מורינה סרנה, מנהלת קהילת ממר"מניקיות בעמותה. האירוע עמד בסימן הקמת היחידה לפני 65 שנים. לדברי פרץ בלינסקי, "הבינה המלאכותית היא גם חבר וגם אויב. היא פותרת את הבעיות בזמן הרבה יותר קצר, אבל יש בה גם סיכונים. חשוב להטמיע אותה, אבל בחוכמה ותוך ניהול סיכונים". אתגרי ה-AI במגזר הציבורי היא עמדה בדבריה על אתגרי ה-AI במגזר הציבורי. "חווינו, במגזר הממשלתי, מפלה קשה ב-7 באוקטובר, עד כדי חוסר תפקוד. מאחורי הקלעים המצב היה כאוטי לא פחות ממה שהציבור ראה – היה צורך להבין מי המפונים, מה המצב מבחינת הרווחה שלהם ועוד. בקיצור, היה צורך בהרבה דאטה. אלא שבעקרון, אסור להעביר מידע על אזרחים בין גופים במדינה, מה גם שלא תמיד יודעים איזו דאטה נמצאת באיזה משרד. כל זה מאוד מכביד, ומהווה אתגר על ה-AI והדאטה במגזר הציבורי. עמדנו באתגר הזה אחרי ה-7 באוקטובר, ונראה שנצטרך לעמוד בו במקרים נוספים", אמרה. "אתגר נוסף הוא שעד לא מזמן, לא היו הגדרות של מקצועות AI בממשלה", הוסיפה פרץ בלינסקי. "האתגר השלישי הוא התרבות הארגונית במשרדי הממשלה, שמקשה על שיתופי הפעולה. דרך יוזמות, אנחנו מנסים לגרום למשרדי הממשלה לזוז מהמקום הנוח הזה שלהם. פרסמנו קול קורא לבוא למיזמים שיביאו לייעול השירות לציבור. חששנו שלא יגישו, אבל 33 הצעות הונחו על שולחננו ובחרנו תשעה זוכים". "עוד אתגר הוא האתיקה של הבינה המלאכותית", ציינה. "אנחנו רוצים שיהיו כללי אתיקה בתחום הזה, ונמצאים בשיח על זה עם גופים בעולם". "כמו כן", אמרה פרץ בלינסקי, "אנחנו עומדים להקים את מרכז GovAI, עם אלגוריתמיקה לכל משרדי הממשלה, בארכיטקטורת דאטה מש ובשילוב טכנולוגיות לשיפור הפרטיות – התממה, הצפנה ומידע סינתטי. המרכז הזה אף יאפשר נגישות לחדרי מחקר וירטואליים על מידע סינתטי שזהה למידע המקורי, ניהול מידע אישי מזוהה וקטלוג דאטה מזוהה. זה החזון, ונממש אותו מתחילת 2025". יובל סמט, מייסד ומנכ"ל רייזאפ. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה יובל סמט, מייסד ומנכ"ל רייזאפ. הרצאתו באה לענות על השאלה האם כישלונות יכולים להפוך יזם לטוב יותר, דרך הסיפור שלו ושל החברה. סמט, בוגר ממר"ם, הקים את רייזאפ לאחר ששהה כמה שנים בשטוקהולם, כשעבד בחברה השבדית קלרנה. רייזאפ עוזרת לאנשים לשפר את המצב הכלכלי שלהם, בין היתר באמצעות בינה מלאכותית. גם היא חוותה משבר ב-7 באוקטובר: "הקהילה שלנו מונה 100 אלף איש. עד 6 באוקטובר גייסנו כמעט 5,000 לקוחות חדשים בכל חודש. ביום הטבח נתקלנו בכישלון והבנו שאנחנו לא יכולים להמשיך באותה הדרך. או אז התמודדתי בפעם הראשונה בחיים עם כישלון עמוק, עם הבנה שאני צריך לשנות כיוון ולהחליט מה אני עושה עכשיו. החלטנו על שורה ארוכה של קיצוצים בחברה – בכוח אדם, בתקציבי פרסום ועוד", ציין. לדברי סמט, "כישלון תלוי בציפיות ובמשאבים. אם את.ה נכשל.ת ואין לך משאבים – את.ה עלול.ה להישבר, ואם יש לך, כנראה שתוכל.י לצמוח מהסיטואציה". "אחת החוזקות הבולטות שלי היא שאני מאמין שאני יכול לפתור את הכול בכוחות עצמי. אחרי ה-7 באוקטובר הצבתי לעצמי ציפיות, אבל לא הצלחתי בכולן. מה שכן, היו לי את הכלים להתמודד", אמר. "מי שנקלע לכישלון צריך לשאול את עצמו האם באמת מדובר בכישלון או שזה שבר, האם זה דבר מקרי או מנוהל", ציין סמט. "הכישלון הוא כלי עבודה", הוסיף. "אנשים וארגונים צריכים להיכשל כדי ללמוד מזה. אצלנו היה כישלון נקודתי. למדנו ממנו המון ויצאנו ממנו. המשבר עזר לנו לשנות כיוון ולהמשיך לצמוח. קשה לדבר עכשיו עם אנשים על שיפור המצב הכלכלי, ולכן הפכנו למוצר של שיתופי פעולה. השותפים משלמים לנו על הערך שאנחנו מייצרים ללקוח ומציעים את הפתרון שלנו ללקוחות שלהם, וכך נוצר שילוב אינטרסים בינינו לבין השותפים והלקוחות". לסיכום הוא אמר כי "היכולות הכי משמעותיות בהתמודדות עם כישלון הן חוסן, הפיכת הכישלון לחוויה של למידה ולא של שבר ובאסה, והיכולת לבקש עזרה".

קבוצת בזק מוכרת חברה: וואן הודיעה היום (א') כי רכשה ממנה את בזק אונליין. גובה העסקה הוא 50 מיליון שקלים, באמצעות חלוקת דיבידנד טרום השלמת העסקה בהיקף של 15 מיליון שקלים ותשלום של 35 מיליון. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישורים רגולטוריים מרשות התחרות וממשרד התקשורת. בזק אונליין נוסדה בשנת 2000 ומתמחה בהקמה, ניהול ותפעול של מוקדי שירות במתכונת של מיקור-חוץ, לרבות אספקת טכנולוגיות מתקדמות, מוקדי מידע ושירות לקוחות באתרי החברה ובמתקני הלקוח. לחברה 2,400 עובדים והיא מפעילה 14 מוקדים ברחבי הארץ, שבהם היא משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לניהול מוקדים, כגון ASR (זיהוי דיבור אוטומטי), IVR, צ'ט אוטומטי ומערכות ניהול ידע חכמות. לקוחות בזק אונליין כוללים משרדי ממשלה, קופות חולים, בתי השקעות, חברות תחבורה ועוד. וואן, חברת ה-IT השנייה בגודלה בישראל, הינה מיישמת ומפתחת של פתרונות טכנולוגיים חדשניים, שירותי תוכנה ואינטגרציה, תשתיות מחשוב, שירותי מומחים, ושירותי תמיכה ואחזקה לשוק הארגוני הגלובלי. לחברה אלפי לקוחות ומעל 7,000 עובדים, שמלווים את הלקוחות באפיון, ייעוץ, פיתוח והטמעת הטכנולוגיות שנדרשות לארגונים בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית. וואן הינה חברה ציבורית שנסחרת בבורסת תל אביב ונכללת במדד ת"א 125. מייסד ומנכ"ל החברה הוא עדי אייל. בשנים האחרונות רכשה וואן כמה חברות, כאשר העסקה המרכזית הייתה רכישת טלדור, מחברות ה-ICT המובילות בישראל, תמורת רבע מיליארד שקלים. לצורך אותה רכישה הוקמה חברה ייעודית בשם וואן ייעודית. הפתרונות של טלדור משלבים חומרה, תוכנה, תשתיות ותקשורת, תוך אינטגרציה של מערכות ופיתוח כלים, מגוון של שירותי מומחי IT ומתן שירותים בשיטה של מיקור חוץ תפעולי, BPO. עוד היא מתמחה במתן פתרונות ושירותים בתחום התקשורת, התשתיות ואבטחת מידע, טלפוניה, ענן, ותשתיות ופתרונות מקצה לקצה לדטה סנטרים, כמו גם אספקת שירותי תשתית ותקשורת במודל של שירותים מנוהלים. אייל אמר על רכישת בזק אונליין כי "שוק מוקדי השירות מתפתח במהירות בארץ ובחו"ל, עם חדשנות מבוססת AI וצ'טבוטים חכמים, המשפרים את חוויית השירות. וואן רואה בתחום זה מנוע צמיחה עתידי, עם הזדמנות מיוחדת למינוף יכולותיה בתחומי הטכנולוגיה והשירות כאחד. רכישת בזק אונליין מהווה צעד לחיזוק וואן כשחקנית במהפכה הטכנולוגית של מוקדי השירות, והיא תאפשר לנו להרחיב את מאגר הלקוחות, ולהעמיק את מגוון הפתרונות הטכנולוגיים והמקצועיים שלנו בתחום צומח זה".

עוד מתקפת סייבר על המגזר הפיננסי: כשבוע וחצי אחרי המתקפה על שב"א, היום (א') אירעה מתקפת DDoS (מתקפת מניעת שירות מבוזרת) על חברה אחרת בתחום – קרדיט גארד מבית Hyp. כתוצאה מכך, הבוקר דיווחו לקוחות על שיבושים בתשלומים באשראי בחנויות ובעסקים שונים, בהם רשתות מזון וחנויות דלק, ועל אי יכולת להעביר כספים בביט ובפייבוקס. קרדיט גארד מסרה בבוקר כי היא חוותה מתקפת סייבר וכי השירות שלה חזר לפעול כרגיל, אולם בשעות הצהרים היא דיווחה על חזרת המתקפה. בהודעה מהבוקר כתבה החברה כי "בשעה האחרונה חווינו מתקפת מניעת שירות על חלק משירותי החברה וספקיות התקשורת המחוברות אליה". לאחר מכן היא הודיעה על סיום המתקפה, אולם כמה שעות אחר כך היא מסרה ש-"מתקפת מניעת השירותים התחדשה בדקות האחרונות בחלק מהמקומות. אנו פועלים על מנת להחזיר את השירותים במהירות האפשרית". בבנק הפועלים, שמפעיל את ביט, הודו בזמן אמת שלא ניתן להשתמש בשירות, מאחר שפעולת החיוב עוברת דרך ספק סליקה. במערך הסייבר הלאומי אישרו את דבר התקיפה. כאמור, זוהי מתקפה שנייה על חברת תקיפה ישראלית בשבוע וחצי: ב-29 באוקטובר צינה שב"א כי היא עברה מתקפה. גם במקרה שלה מדובר היה במתקפת DDoS. האירוע השבית את השירותים שלה במשך קרוב לשלוש שעות. "מגמה מדאיגה; פוטנציאל לפגיעה משמעותית בכלכלה" ניר יהושע, מנהל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס, אמר כי "האירוע הנוכחי, יחד עם האירוע הקודם, מלפני שבוע וחצי, משקף מגמה מדאיגה של מתקפות ממוקדות על מערכות התשלומים בישראל, עם פוטנציאל לפגיעה משמעותית בכלכלה ובאמון הציבור". "חברות הסליקה והפיננסים חייבות להיערך מראש באמצעות אמצעי הגנה מתקדמים, כמו מערכות EDR/XDR ושירותי ניטור בזמן אמת, שמנתחים אירועים בריל טיים על ידי שימוש במנועים מתקדמים לזיהוי התנהגות חשודה, מבוססי בינה מלאכותית. תגובה מהירה לאירועים מהסוג האמור מחייבת תשתיות סייבר עדכניות ושיתוף פעולה מתואם עם מערך הסייבר הלאומי, כדי לאפשר הגנה אפקטיבית וניהול סיכונים. לצד זאת, יש להדגיש את הצורך בהגברת המודעות הארגונית, ביצוע תרגולים תקופתיים ואימוץ מדיניות אבטחת מידע מחמירה, שמתמודדת עם איומים משתנים", ציין יהושע.

בציוץ קצר, שאורכו שמונה תווים בלבד, חשף סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI כי החברה שלו היא כעת הבעלים של הדומיין chat.com, ולמרות החשיפה כעת, מדובר בעסקה שהתרחשה כבר לפני זמן מה. שוויה של העסקה עולה על 15.5 מיליון דולר, הסכום שבו נרכש הדומיין לפני המכירה הנוכחית בידיו של דארמש שאה, המקים של HunSpot, שסיפר כי הוא הרוויח "מעט" מן העסקה – ולפי ההערכות הוא גבוה מ-18 מיליון דולר. שאה לא חשף את הרוכשים כחלק מהמחויבות שלו בעסקה, אבל סיפר עליה לפני כמה שבועות. מדובר בדומיין שכבר עבר כמה פעמים ידיים, ונרכש, כאמור, בידי שאה לפני פחות משנה, ושאה עצמו התבטא כי מדובר בעסקה בין חברים – והוא עצמו גם השקיע ב-OpenAI. עוד לפני חשיפת הרכישה סיפר אלטמן כי החברה שוקלת מה לרכוש כמתנה לעצמה לכבוד יום ההולדת השני של ChatGPT – וכנראה שזה סוג של תשובה. כרגע כניסה לה-Chat.com מפנה את המשתמשים באופן אוטומטי ל-Chatgpt.com, האתר הרשמי של הצ'אטבוט – שבגרסתו מציע כעת את גרסה 4o mini, כזכור. אלטמן דיווח לאחרונה שב-OpenAI שוקלים לבצע בידול בין GPT לבין הצ'אטבוט של החברה, וכנראה שרכישת הדומיין הזה היא חלק מצעדי ההפרדה.

פורטינט הציגה דו"חים טובים מאוד לרבעון השלישי של השנה, שאת תוצאותיו היא פרסמה בסוף השבוע. כך, ההכנסות שלה גדלו במהלכו ב-13% למעל 1.5 מיליארד דולר והרווח הנקי זינק ב-67% ל-540 מיליון. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות המוצרים רשמו עלייה של 1.7% ל-474 מיליון דולר וההכנסות משירותים עלו ב-19.1% לקצת מעל מיליארד דולר. הרווח התפעולי גדל ב-15.5% ל-470.9 מיליון דולר. פורטינט סיימה את הרבעון עם גידול של 6.1% בהזמנות ל-1.6 מיליארד דולר. גם תזרים המזומנים מפעילות תפעולית שוטפת היה גדול יותר בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד, ועמד על 608.1 מיליון דולר בהשוואה ל-551.2 מיליון. קן זי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל פורטינט, אמר כי "אנחנו גאים לדווח על רבעון חזק נוסף, כאשר הרווח המתואם (non-GAAP operating margin) עלה ב-830 נקודות בסיס משנה לשנה לשיא של 36%, וההכנסות היו מעבר לקצה העליון של טווח התחזית שלנו, עם צמיחה של 13%. ההשקעות שלנו בשווקים הצומחים במהירות של ה-SASE המאוחד ופעולות האבטחה הניבו תוצאות חזקות. כמו כן, המשכנו להגדיל את נתח השוק שלנו בתחום הרישות המאובטח. נמשיך להניע צמיחה מתמשכת".

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, זכו ביום ה' האחרון בפרסי מפעל חיים, בטקס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שבראשה עומד יוסי מלמד – על מפעלם הכולל ועל תרומתם לעמותה. את הטקס הנחה הג'ודוקא זוכה המדליות האולימפיות פיטר פלצ'יק. גוטמן אמר עם קבלת הפרס כי "ממר"ם זו יחידה שאני מעריך ומוקיר, כי היא נתנה לי את האפשרות להתחיל את המסע בעולם המחשוב. יש הרבה מאוד בוגרים שיצאנו ממנה, והקימו חברות גדולות ומפוארות. זאת חבורה מובחרת של אנשים". לדבריו, "ב-2001, כשהתחלנו את המסע שנקרא מטריקס, הצטרפה אליי נבחרת של יוצאי יחידות שונות בצה"ל. רבים מחברי ההנהלה של מטריקס הם בוגרי ממר"ם. אנחנו מחזרים אחרי בוגרי ממר"ם כל השנים, משום שזאת הקרקע הפורה, הטובה והאיכותית ביותר להכשרות טכנולוגיות של אנשי תוכנה. מעבר להכשרה טכנולוגית משובחת, זכינו בממר"ם לסל ערכים מאוד רחב: עד כמה חשובות האוריינות והחתירה הבלתי מתפשרת למצוינות, לזכור שהטכנולוגיה עונה לצורך ארגוני והחשיבות להתעדכן בתמורות הטכנולוגיות, שכל הזמן קורות". מימין: יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, יוסי מלמד; ומקבל הפרס, פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור פלי הנמר אמר כי "עמותת בוגרי ממר"ם עושה דברים נפלאים. כשהגעתי לממר"ם, הגעתי לעולם חדש לחלוטין. הגעתי לשם אחרי שלמדתי כלכלה באוניברסיטה, ושם גיליתי את עולם ה-IT, שאז קראו לזה ענ"א – עיבוד נתונים אלקטרוני. דבר חשוב יותר שיצא לי מממר"ם הוא ההיכרות עם אשתי, דליה פלד – דרך אחיה, דיוויד אסיא, ששירת אף הוא ביחידה. מאז אנחנו ביחד, וביחד הקמנו, לפני 43 שנים, את אנשים ומחשבים, ואנחנו מנהלים את החברה עד היום". תעודות הצטיינות באירוע חולקו שלל תעודות הצטיינות, בהן לאנשי מילואים ששירתו מאז פרוץ השנה האחרונה ביחידות שונות בתקשוב הצה"לי: רן דרור מבסמ"ח (בית הספר למדעי המחשב), דורית לייב זירר ממחלקת עתיד, נדב נוה מיחידת שחר, מוטי כהן מיחידת מעוף, יגאל אהרונוביץ' מממר"ם ואיתן בריל ממצפן. את תעודת ההצטיינות לאיש.אשת החינוך של השנה קיבל אסיף אלמוזני מהמרכז לחינוך סייבר, ליאורה שכטר משירותי בריאות כללית זכתה כמנמ"ר.ית השנה, שירה הראל וינברג נבחרה כמנהלת המוצר של השנה וכסמנכ"ל הטכנולוגיות הוכתר יובל פרנבך מקוואק. אבאלור, שנמכרה בחודש מרץ לזיסקיילר תמורת 350 מיליון דולר, קיבלה את תואר אקזיט השנה, והמנכ"ל שלה, רענן רז, הוכתר כמנכ"ל השנה. החברה שזכתה כתגלית השנה היא דטריקס.

"מיכאל איתן היה הפוליטיקאי הטכנולוגי-דיגיטלי הראשון בישראל ודחף רבות את ההיי-טק וה-IT במדינה", אמר לאנשים ומחשבים ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומנהל ציבורי, שהיה בין השאר יועצם של ראשי ממשלה והשר איתן, עימו עבד שנים. "קידום מדיניות הממשל הפתוח היה קרוב לליבו", סיפר ד"ר לסרי, "הוא היה מהראשונים לראות שחידושי ה-IT מאפשרים להעמיק ולשפר את מערכת היחסים שבין הפרט לממשל – כי הם מעצימים את הפרט, החברה והמדינה. הוא קידם את הממשל הפתוח על בסיס שלושה עקרונות: שקיפות ודיווחיות; שיתוף הציבור; ואחריותיות. עם פרישתו מהממשלה ומהחיים הציבוריים מיכאל אמר: 'כל הזמן יש לזכור שהאזרח שלנו יושב בקצה השני של קו התקשורת. הוא שם, אני פה, ואנו עובדים יחד על מנת לקדם דברים… זה יקרה, ובראשונה – בשל מידע ושקיפות'". "לפעילות שהשר איתן קידם, בראשונה, היו שתי זרועות", אמר ד"ר לסרי, "המדידה עצמה, ככלי לבקרה בכל משרד; והזרוע השנייה, החשובה יותר: הפרסום בתקשורת. כך יוכל כל אזרח לדעת מה רמת השירות בכל משרד, והמנכ"לים והשרים יידעו בדיוק היכן מצויים הכשלים ומה לשפר. הוא בנה נקודת מגע מרכזית אחת, אליה יוכל האזרח לפנות ולקבל מידע ממוקד ואמין, והקים את מיזם נמ"ל – נקודת מפגש לאזרח". "איתן", אמר ד"ר לסרי, "עסק בקידום מדיניות ממשל פתוח גם בממד הבינלאומי, וממשלת ישראל הצטרפה ליוזמה כחברה. איתן השפיע מאוד על הקשר בין משרדי הממשלה למגזרים השונים בישראל, תוך השקעת משאבים בתוכניות לאומיות לסגירת הפער הדיגיטלי בין המרכז והערים החזקות ובין הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות". עבד עם השר המנוח. ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומנהל ציבורי. צילום: יח"צ "כבר בשנות ה-90' איתן הכריז תחזיות טכנולוגיות"  ד"ר לסרי המשיך וסיפר כי "כבר בשנות ה-90' איתן הכריז תחזיות טכנולוגיות שנראו מעט מוזרות אז לרבים – אך הוכחו כחדשניות ורלוונטיות עבור כולנו". הוא סיפק גם דוגמאות, של הצהרות איתן המוקדמות – "'בתוך עשור ישראל תהיה הדמוקרטיה הדיגיטלית המובילה בעולם', או 'חייבים לייצר שיתוף פעולה בין ממשל זמין לשלטון המקומי בישראל', וגם: 'מידע פתוח הוא תרומה לעוצמה הכלכלית, לרווחת האזרחים ולדמוקרטיה', או: 'יש להקים רשת חברתית, באמצעותה יוכלו האזרחים להשפיע על השלטון בצורה דינמית יותר – ולא רק פעם בארבע שנים'. איתן נמנה על זן חריג, שמאמין בטכנולוגיה. האהבה שלו למחשבים וטכנולוגיה החלה כבר לפני 40 שנים, כשהחל בפעולות למחשוב עבודת הכנסת. גם פעילותו לרפורמה בשירות הציבורי נתפשה על ידי שרים וחברי כנסת כמוזרה, ולחלקם – אפילו מיותרת". "במשך שני עשורים איתן פעל רבות והציב שני אתגרים מרכזיים לסביבתו הציבורית והעסקית: השימוש בכלים טכנולוגיים לסגירת הפער הדיגיטלי וסכנת הפגיעה בפרטיות לאזרחים", ציין. "יוזמות שקידם השר איתן עם רבים וטובים בממשלה ובכנסת", אמר ד"ר לסרי, "הביאו להקמת פרויקטים רבים: מרכב"ה, תהיל"ה, ממשל זמין, להב"ה, ישראל דיגיטלית ועוד. איתן וחבריו אחראים לא רק למהפכה טכנולוגית זו, אלא גם למהפכה תרבותית ארגונית בשירות הציבורי, שהיא רק בראשיתה". "אחד האתגרים מולם איתן התמודד", סיפר ד"ר לסרי, "היה חוסר שיתוף הפעולה מצד הדרגים המבצעים. בעלי תפקידים בממשלה לא הבינו מדוע עליהם לשתף את המידע. עם זאת, הביע איתן אופטימיות באשר לעתיד, והאמין שהתהליך שכבר החל – ישתפר עם הזמן". ד"ר לסרי סיכם את דבריו באומרו כי "איתן היה איש רב פעלים, ששלטון החוק, השירות לאזרח, עשייה חברתית למען החלש וההתיישבות, היו נר לרגליו. הוא דגל בתוכנית לאימוץ חוקה לישראל. הוא היה פרלמנטר מצוין, פוליטיקאי רגיש ומחוקק חרוץ ויעיל. יהי זכרו ברוך". עמירם שור, ממייסדי ענפי התוכנה וה-ICT בישראל. צילום: פרטי "שירותך הפרלמטרי ופעילותך יהיו ציוני דרך ודוגמה למשרתי הציבור בישראל" גם עמירם שור, ממייסדי ענפי התוכנה וה-ICT בישראל, ספד לאיתן ז"ל באלו המילים: "מיקי היקר, חבר ומורה דרך היית לי. החוכמה והדעת הם שני היסודות המוצקים ביותר בחיי אדם, ובאלה זכית. אין דבר המסוגל להביא אושר והצלחה לאדם, יותר ממידות טובות – ולך היה שפע מהן. מיקי, אתה היית המתמיד שבין חברי הכנסת, שר המדע והטכנולוגיה והיו לך קול ונוכחות. מיקי, אתה היית יציר הדורות בהם גדלת, ושפעת מסירות אין קץ בכל מה שהאמנת – למדינת ישראל, להתיישבות ולאזרחיה. מרטין בובר אמר ש'כל אדם הוא בחלק גדול מישותו, יצירת הדורות שהולידוהו, הוא צומת ההצטלבויות הנפגשות בו'. מיקי, אתה היית היוזם והרוח החיה מאחורי צעדיה של ממשלת ישראל באימוץ תחומי המחשוב והאינטרנט והקשר של האזרח עם השלטון, ופעלת לצמצום הפער הדיגיטלי, על ידי ייזום וקידום מרכזים להקניית אוריינות בסיסית בתחום הפעלת המחשבים לאוכלוסייה של תלמידים ומבוגרים בפריפריה. ובכך תרמת להגדלת הגלישה באינטרנט, לקידום שירותי ממשל זמין, והובלת את הפעילות הפרלמנטרית בנושאי האינטרנט וטכנולוגיית המידע, בחקיקה ובגיבוש מדיניות, ואת היערכות ישראל לעידן המידע. מיקי, בתקופת שירותך כשר המדע והטכנולוגיה, סייעת לי רבות בתפקידיי כיו"ר ארגון בתי התוכנה בישראל וכיו"ר אגף התוכנה והטכנולוגיה בהתאחדות התעשיינים בישראל, להאדיר ולהעמיק את מודעות הכנסת והממשלה והציבור בישראל בכלל, למהפכת המידע וחשיבות התעשייה כקטר המוביל, המהווה את ליבת הכלכלה של ישראל. בשנת 1997, יחד ובחסותך, קיימנו וניהלנו אירוע ייחודי ויוצא דופן מסוגו 'הכנסת מצדיעה לתעשיית התוכנה של ישראל' – אירוע אליו הוזמנו חברי הכנסת וראשי התעשייה בישראל. אירוע בו נדונו והוצגו בוועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה והמליאה, השגי התעשייה ואתגריה. בחודש יוני 1998, השתתפנו יחד, על פי הזמנתי, בקונגרס העולמי ה-11 של טכנולוגיית המידע של האיחוד העולמי, בו חברות 28 התאחדויות המייצגות את תעשיית טכנולוגיית המידע בעולם. בקונגרס, שהתקיים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, במחוז פיירפקס, וורג'ניה ארצות הברית, ישבנו על בימת הנשיאות יחד עם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, עם מרגרט תצ'ר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מיכאל גרובצ'וב, נשיא ברית המועצות לשעבר, וענקי התעשיינים בעולם, והבאנו במסגרת פנל ייחודי את בשורת הטכנולוגייה וההיי-טק של מדינת ישראל ותרומתה האפשרית לפתרון הסכסוכים במזרח התיכון. במסכת אבות נכתב 'על כורחך אתה נוצר, על כורכך אתה חי ועל כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד לתת דין וחשבון' – הדין וחשבון שלך, מיקי היקר, מזכה אותך במנוחת עולמים בגן העדן. נוח בשלום על משכבך, שירותך הפרלמטרי ופעילותך למען הציבור בישראל יהיו ציוני דרך ודוגמה למשרתי הציבור בישראל. יהיה זכרך ברוך ונצור איתנו לתמיד".