ההחלפה של פט גלסינגר בצמד מנכ"לים משותפים זמניים לא רק שלא הורידה את הלחץ לפרק את אינטל לשתי חברות נפרדות, אלא אף הגבירה אותו. מישל ג'ונסטון הולטהאוס ודייוויד זינסנר עלו על בימת כנס הטכנולוגיה העולמי של ברקליס בסוף השבוע, ובין השאר התייחסו להיבט הזה כשהם מבהירים, שאין מדובר בתהליך שיקרה מחר, ובוודאי שלא יקרה בתקופה שלהם – וזו בהחלט לא החלטה שמנכ"לים זמניים אמורים לקבל. למעשה, כזכור, אינטל כבר מזה זמן רב למדי מתנהלת לגבי מפעלי הייצור שלה כאל סוג של חברה בת, עם דיווח כספי נפרד כחלק מהדיווח הכללי של אינטל, כולל היבטים של רווח והפסד נפרד – אבל הלחץ, כאמור, הוא כעת להגיע לכדי הפרדה מלאה, במיוחד לאור העובדה שגם ברבעון השלישי נרשם הפסד תפעולי של 5.8 מיליארד דולר בגין פעילות הייצור. "מבחינת ההיבט הזה, האם אי פעם תהיה הפרדה מוחלטת? אני חושב שזו שאלה פתוחה ליום אחר", אמר זינסנר בתשובה לשאלה לגבי התפקיד שתהיה להצלחת תהליך הייצור החדש, שהחברה מקווה להתחיל לתפעל בקרוב, Intel 18A, שאמור להיות תהליך הייצור הראשון שתציע החברה גם ללקוחות חיצוניים. "מבחינה פרגמטית, האם אני חושבת שזה הגיוני שהתכנון והייצור יהיו נפרדים לחלוטין ולא יהיה קשר? אני לא חושבת כך, אבל מישהו יחליט את זה", הוסיפה הולטהאוס, ואמרה, כי "בתור מנכ"לית מוצרי אינטל, אנחנו הולכים להשקיע יותר במוצרים, להיות ממוקדים ולוודא שאנחנו מחזקים את תוכניות הדרך שהיו תחרותיות יותר בהרבה משוקי הצמיחה ממה שהיינו היסטורית". כך או כך, שניהם ציינו את 2025 כשנת מפתח עבור אינטל, כשתהליך הייצור החדש הוא קריטי להשגת עצמאות וביסוס החברה שוב במעמד של מובילות טכנולוגית.

האקרים הפועלים בחסות ממשלת איראן עשו שימוש בנוזקות מותאמות אישית כדי לתקוף ולשלוט מרחוק במערכות ניהול מים ודלק בארה"ב ובישראל, כך לפי קלארוטי (Claroty) הישראלית, מקבוצת Team82. הנוזקה, IOCONTROL, היא דלת אחורית מותאמת אישית, לתקיפה והשתלטות על מכשירי IoT, והיא גם בעלת "השפעה ישירה" על הטכנולוגיה התפעולית (OT) – משמע משאבות דלק המופעלות בתחנות דלק. חוקרי האיומים של קלארוטי ניתחו דגימה שנפרסה על מערכת ניהול דלק Gasboy. זאת, כחלק מהמתקפה שיוחסה ל-CyberAv3ngers, קבוצת האקרים הפועלת כחלק, או בחסות משמרות המהפכה (IRGC). הנוזקה הוטמעה במסוף התשלומים של Gasboy, שנקרא OrPT, מה שאומר שהתוקפים יכלו להשבית לחלוטין את שירותי הדלק ולגנוב את פרטי התשלום של הלקוחות. "להערכתנו, IOCONTROL הוא נשק סייבר המשמש מדינת לאום לתקיפת תשתיות קריטיות אזרחיות", קבעו החוקרים בדו"ח. המכשירים שעליהם המתקפות השפיעו הם נתבים, בקרים לוגיים ניתנים לתכנות (PLC), ממשקי אדם-מכונה (HMI), פיירוולים ופלטפורמות IoT/OT אחרות מבוססות לינוקס. אלו מיוצרות על ידי  Baicells, D-Link, Hikvision, Red Lion,  Orpak,  Phoenix Contact,  Teltonika, Unitronics וספקים אחרים. בדצמבר האחרון קבעו ה-FBI וסוכנויות פדרליות אחרות כי קבוצת ההאקרים ערכה מתקפות רבות נגד בקרים של יוניטרוניקס, המותקנים במערכות מים ותשתיות קריטיות אחרות ברחבי ארה"ב. אז נקבע כי ההאקרים תקפו מכשירים תוצרת ישראל – במתקנים בארה"ב. יוניטרוניקס היא ישראלית. אולם המחקר הנוכחי מצביע על כך, שהיקף הפגיעה של ההאקרים היה רחב יותר. לדבריהם, "אחת המתקפות פגעה בכמה מאות מכשירי ניהול דלק בארה"ב ובישראל". אורפק היא ישראלית, ואילו גאזבוי היא אמריקנית. ההאקרים חברי Cyberav3ngers התרברבו בעבר בערוץ הטלגרם שלה, כי תקפו 200 תחנות דלק בישראל ובארה"ב – בתקיפת מערכות אורפק. גל המתקפות הזה נמשך מאמצע אוקטובר 2023 עד סוף ינואר 2024. אלא שדגימת IOCONTROL שהחוקרים קיבלו מ-VirusTotal מצביעה על כך, שההאקרים האיראנים השיקו מסע מתקפות נוסף ביולי ואוגוסט השנה, שפגע בכמה מערכות IoT ו-SCADA. לפי החוקרים, הנוזקה עושה שימוש בפרוטוקול העברת ההודעות MQTT IoT לתקשורת. עובדה זו, הסבירו, כנראה מקלה על התוקפים להסוות את התעבורה הזדונית שלהם אל תשתית הפיקוד והבקרה (C2) – וממנה. עוד הם עשו שימוש בשירות DNS over HTTPS (DoH), של קלאודפלייר (Cloudflare), שהוא פרוטוקול מוצפן, כדי להתחמק מזיהוי. כך, סיכמו החוקרים, "ההאקרים משיגים את הפונקציונליות הנדרשת להם כדי לשלוט במכשירי IoT מרוחקים ולבצע תנועה רוחבית ככל שהם צריכים במערכות הקורבן".

הילל יוסף "דיפנשו ח'ר, מהנדס ויועץ IT לשעבר, נאסר ב-2021 לשנתיים. לאחר שפוטר ממקום עבודתו, העובד הממורמר נקם – פרץ לחברה בקליפורניה ומחק את כמעט כל חשבונות Microsoft Office 365 שלה. יותר מ-1,200 חשבונות הוסרו במתקפה, שהשביתה בצורה מוחלטת של החברה ליומיים. התאוששות הקורבן נמשכה שלושה חודשים: העובדים איבדו גישה לשירותים מקוונים ולא יכלו לעבוד – לקוחות, ספקים וצרכנים לא הצליחו להגיע לחברה, שלא יכלה לעדכן על מצבה. מהניסיון שלו עולה שמקרה זה שפורסם מייצג רק טיפה בים ממה שקורה באמת, וממחיש את החשיבות הקריטית של הגיבוי בענן", כך אמר מיקי שניידר, מנהל השיווק של קלאודאלי מבית אופן טקסט. לדברי שניידר, "הגיבוי חיוני להמשכיות העסקית – לא רק בשל היערכות לאסון כתוצאה מטעות אנוש או תוכנה, אלא גם בגלל ריבוי מתקפות הסייבר והעלייה העקבית בתחכום ובהיקף שלהן. ברובן המכריע של מתקפות הכופרה, גניבת הנתונים מצליחה ואין יכולת שיחזור". "לא רק אני אומר זאת", ציין שניידר, "מחקר שבחן כ-12 אלף עובדי ארגונים, העלה ש-56% מהם הודו שמחקו בטעות קבצים בענן. הנתון החמור יותר: אחד מכל חמישה אמר שהוא עושה זאת כמה פעמים בשבוע. לזאת יש להוסיף ש-43% מהעובדים הודו שהם משקרים כדי לחפות על הטעויות שלהם – מה שהוביל לכך שבששית מהמקרים, 17% מהם, הנתונים הללו אבדו לחלוטין. רק רבע עד שליש מהם הסכימו להודות שהכניסו כופרה למערכות הארגון". "הנתונים הללו בעייתיים", הסביר שניידר. "לעתים קרובות יש רק חלון זמן קצר שבו עסקים יכולים למזער את ההשפעה של מחיקה, השחתה, או הצפנת הנתונים שבענן, שהם נסמכים עליהם יותר ויותר. יותר ממחצית מהעובדים שאיבדו בטעות קובץ מהענן – מעולם לא הצליחו לשחזר אותו". "ארגונים לא רק זקוקים, אלא חייבים לגיבוי בענן, מבוסס SaaS", הדגיש, "ממגוון סיבות: בשל מודל ה'אחריות המשותפת', הגנת הנתונים היא של הלקוח, והוא שאחראי למניעת אובדן הנתונים, בשל מחיקתם. לאחר המחיקה, בלא פתרון גיבוי, הפריטים עלולים ללכת לאיבוד לצמיתות, אם המחיקה לא תתגלה בזמן חלון ההתאוששות המוגבל של ספקית הענן". "גיבוי בענן", הוסיף, "נותן גם מענה למתקפות כופרה, האיום ה'פופולארי' ביותר לכנופיות ההאקרים, שעלולים להצפין או להשמיד את הנתונים הארגוניים שבענן". בהיבט הרגולציה, אמר, "לעתים ספקיות הענן לא עומדות בצורכי השמירה הללו ונדרשים פתרונות גיבוי נוספים, כדי לעמוד בתקנות דוגמת HIPAA לעולם הבריאות ו-GDPR לעולם הגנת הפרטיות האירופי. גיבוי בענן עונה גם לדרישות הביקורות, המחייבות ארגונים לאמצעי הגנת נתונים מתאימים. אסור לשכוח שספקיות הענן מציעות תקופות שמירה מוגבלות לפריטים הניתנים לשחזור, וזה לא עונה לצורכי הארגון שהותקף, או שנמחקו לו פריטי נתונים. בנוסף, גיבויים מובנים אינם מלאים ועלולים שלא לכסות את כל סוגי הנתונים בענן". "גיבויים מאפשרים שחזור מהיר של נתונים", ציין, "ממזערים זמן השבתה ומבטיחים שהפעילות העסקית תימשך באופן חלקה. גם במקרה של אירוע משמעותי, קיום גיבויים הוא קריטי לטובת ההתאוששות מאסון ולשחזור שירותים ונתונים". "רבים מהארגונים משלבים אפליקציות צד שלישי בענן בו הם יושבים. אלו עלולות להוסיף סיכונים נוספים לפגיעה או לאובדן נתונים, מה שהופך את הגיבוי לחשוב עוד יותר", אמר שניידר, "עלויות הגיבוי שמציעות ספקיות הענן יקרות, חסרות יכולות ולא עומדות בדרישות הרגולציה". "היישום של פתרון גיבוי בענן חיוני עבור הגנה מפני אובדן נתונים מאיומים שונים", סיכם שניידר, "ועונה לדרישות התאימות לרגולציות ולתקנות; הוא מבטיח חוסן עסקי, התאוששות מהירה והמשכיות הפעילות. גיבוי פרואקטיבי של נתוני הארגון בענן מביא להפחתת הסיכונים, ומבטיח לארגון יכולת התאוששות מהאירוע באופן יעיל ומהיר. יש לקלאודאלי 30 אלף לקוחות ברחבי העולם, הנהנים מהמקצועיות והניסיון בן 14 השנים שלנו בתחום".

מלם דיפנס, אשר פועלת בעולם הביטחוני ועוסקת בניהול פרויקטים של תקשוב וסייבר, תהיה למפיץ הבלעדי בישראל של סוסה, שנחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בפתרונות קוד פתוח, ומציעה שירותים ב-Enterprise Linux, Kubernetes Management ו-Edge. ההסכם קבע כי שירותי החברה הבינ"ל בארץ יקראו SUSE Israel ויהיו בניהול מלם דיפנס. סוסה קיימת מאז שנת 1992 ונחשבת לאחת החלוצות הבולטות בענף. מתוקף ההסכם, מלם דיפנס תהיה אחראית על שילוב המוצרים של סוסה, תספק תמיכה מלאה ותפעיל שותפים עסקיים לטיפול בכלל הלקוחות בשוק הישראלי. "חברת מלם דיפנס תביא לשילוב של סוסה בשוק הישראלי" מני צרפתי, טכנולוג ראשי ב-מלם דיפנס: "מדובר בצעד חשוב עבור חברת מלם דיפנס. זכינו שתהיה לנו הזכות לקדם את המוצרים של סוסה, שהיא שם דבר בעולם מערכות ההפעלה, פלטפורמת הענן וה-AI, עם דגש על אבטחת המידע וסייבר. חברת מלם דיפנס תביא לשילוב של סוסה בשוק הישראלי, הן בזכות ההבנה העסקית ומתן דגש על איכות השירות ללקוחות, והן בזכות הידע הטכנולוגי המעמיק שיש לנו". לצד שיתוף הפעולה עם סוסה, מלם דיפנס עובדת עם גופים ביטחונים רבים, ביניהם צה"ל, משטרת ישראל,  משרד ראש הממשלה, גופי HLS וחברות התעשייה הביטחונית. החברה הוקמה על מנת לסייע לגופי ביטחון לאתר מוצרים רלוונטיים לפעילות, ולפעול לשילובם בבניית מערכות עבודה חדשניות. ממלם דיפנס נמסר כי היא תדאג לפעול על פי הסטנדרט של סוסה, אשר מקיימת הסמכות והכשרות ברמה הגבוהה ביותר, ושומרת על דרישות מחמירות של גופי ביטחון דוגמת Common Criteria NIST FIPS 140-3 ו-DISA STIG. ההסכם עם חברת סוסה נחתם בהובלת המנכ"לים המשותפים של מלם דיפנס, תא"ל (מיל') יהוא אבן-זהב ואל"ם (מיל') עופר עזרי. השניים נכנסו כשותפים לתפקיד ניהולי בחברת הבת של מלם תים, עם ניסיון עשיר בתחום הביטחוני. אבן-זהב היה אחראי להקמת לוטם – היחידה הטכנולוגית המרכזית של אגף התקשוב בצה"ל, ועזרי, בתפקידו הקודם, הוביל במלם-תים פרויקטים בתחום התקשוב במעבר צה"ל דרומה.

במקביל להשקה של טלפונים חדשים, אפל ממשיכה למכור גם טלפונים מדורות קודמים. כך, בכל רחבי העולם היא ממשיכה למכור, בין השאר, את דגם ה-SE הקטן והזול יחסית, וכן גם iPhone 14 ואת אחיו ה-Pro, אבל בקרוב באירופה הטלפונים הללו ייעלמו מכל החנויות, הפיזיות והווירטואליות כאחד, גם אם מדובר בחנויות של אפל. הסיבה: טלפונים אלו עדיין מצוידים בתקן הישן של החברה, ה-Lightning, ולא בחיבור USB-C כנדרש על ידי האיחוד האירופי – ואפל כמובן לא מתכוונת לעדכן את הדגמים הללו כך שיוצעו עם החיבור החדש, כפי שהיא אכן עשתה בטלפונים החדשים יותר שהושקו לאחר שהאיחוד קבע את התקנה שיש לשלב את התקן USB-C בכל המכשירים הרלוונטיים. מכירת המכשירים אמורה להיפסק כבר בסוף החודש הנוכחי, מכיוון שתקנות החיבור החדשות אמורות להיכנס לתוקפן כבר בתחילת ינואר 2025, כלומר בעוד כשבועיים – במקום בסתיו הבא, עם השקת הדגמים החדשים של ה-iPhone, כפי שיקרה ברוב חלקי העולם. תושבי אירופה שיהיו מעוניינים בכל זאת לרכוש את ה-SE יצטרכו לחכות לאביב 2025, כלומר בסביבות אפריל, אז אמור להיות מושק הדור הרביעי של ה-SE, שכבר יגיע כמובן עם חיבור USB-C.

האיום המרחף מעל עתידה של טיקטוק בארצות הברית גדל משמעותית ביום ו' האחרון. בית המשפט לערעורים בארה"ב דחה בסוף השבוע בקשה דחופה של טיקטוק לעצור זמנית חוק המחייב את חברת האם הסינית שלה, בייטדאנס (ByteDance), למכור את האפליקציה לבעלים אמריקנים. משמעות דחיית הערעור, שהוגש ממש ברגע האחרון, היא שאם בייטדאנס לא תמכור את הרשת החברתית המאוד פופולרית שלה עד ה-19 בינואר הקרוב, או שתזכה להארכה כלשהי – טיקטוק יכולה להיחסם לחלוטין בארצות הברית. בצו בית המשפט מיום ו' נכתב כי: "המבקשים לא הצביעו על אף מקרה בו בית משפט, לאחר שדחה ערעור חוקתי על חוק של הקונגרס, מנע את כניסתו לתוקף של החוק בעת שבקשת ערעור תלויה ועומדת בבית המשפט העליון". הדחייה הנוכחית מחייבת את טיקטוק לפנות בדחיפות לבית המשפט העליון של ארה"ב, בתקווה לעכב את החרם הממשמש ובא. In my opinion, TikTok should not be banned in the USA, even though such a ban may benefit the ???? platform. Doing so would be contrary to freedom of speech and expression. It is not what America stands for. — Elon Musk (@elonmusk) April 19, 2024 טראמפ יציל את טיקטוק? אם מקשיבים למאסק זה נשמע יותר ויותר אפשרי האירועים האחרונים הם שיאו של סכסוך ארוך שנים סביב טיקטוק ושאלת אבטחת המידע של משתמשים האמריקנים הרבים מאוד שלה – מאות המיליונים שהם. הסאגה החלה עוד בימי כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, אשר ניסה לחסום את טיקטוק בטענה שהיא מרגלת אחרי משתמשיה ואוספת מידע אישי עליהם לטובת סין. טראמפ כמעט הצליח לגרום למכירתה של טיקטוק לחברת אורקל, אך לבסוף המהלך לא צלח. גם לאחר שטראמפ עבר את הבית הלבן, ממשלו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן המשיך לפעול להגבלת פעילותה של טיקטוק במדינה. במרץ 2024 אישר בית הנבחרים האמריקני חקיקה המחייבת את בייטדאנס למכור את טיקטוק לגורם אמריקני תוך שנה, אחרת תיחסם מפעילות בארה"ב. החקיקה אושרה בסנאט באפריל, ועתידה להיכנס לתוקף בינואר 2025. טיקטוק ובייטדאנס ערערו על החוק וטענו כי הוא פוגע בחופש הביטוי. בערעור נכתב כי "הוראת המכירה הכפויה היא הפרה חסרת תקדים של התיקון הראשון… היא משביתה פלטפורמה המשמשת מיליוני אמריקנים ליצירה, לחיבור ולשיתוף של תוכן על סמך 'חששות ספקולטיביים ופגומים מבחינה אנליטית לגבי נתוני אבטחה ומניפולציה של תוכן'". אלא שבית המשפט לערעורים דחה את הטיעונים, כפי שדיווחנו, וקבע כי "התיקון הראשון קיים כדי להגן על חופש הביטוי בארה"ב. במקרה זה, הממשלה פעלה אך ורק כדי להגן על חופש זה מפני מדינה זרה עוינת, ולהגביל את יכולתה של אותה מדינה לאסוף נתונים על אנשים בארה"ב". בניסיון למנוע את חסימת היישום שלה, בייטדאנס הציעה תוכנית פשרה במסגרתה פקידים פדרליים אמריקנים יוכלו לשלוט בחברה הבת המקומית של טיקטוק, לסקור את קוד המקור של האפליקציה ואף לשלוט ב'מתג סגירה' שיאפשר לשלטונות האמריקנים לחסום את הפלטפורמה. אולם, ממשל ביידן דחה את ההצעה בטענה שהיא אינה מספיקה כדי לטפל בסיכוני הביטחון הלאומי. מעניין לציין כי יזם הטק המפורסם אילון מאסק, שהפך באחרונה לבן ברית צמוד של טראמפ ושאף עתיד לשרת בלשכה לייעול ניהול המדינה בשלטונו של הנשיא שחוזר לבית הלבן, התייחס בציוץ ב-X לחרם המגעש על השירות ואמר: "לדעתי, אסור לאסור את TikTok בארה"ב, למרות שאיסור כזה עשוי להועיל לפלטפורמת ????. פעולה כזו תהיה בניגוד לחופש הביטוי והביטוי. זה לא מה שאמריקה מייצגת". אפשר שהתייחסותו זו של מאסק מסמנת את הלך הרוח בשלטון טראמפ ומהווה אינדיקציה להסרת איום החרם לכשהשלטון יתחלף בחודש הבא. עליהן להתכונן למחיקת טיקטוק. App Store ו-Google Play. גוגל ואפל הורו להיערך להסיר את היישום מחנויותיהם בעקבות החלטת בית המשפט, המחוקקים פנו לאפל וגוגל, החברות השולטות ברוב הפצת האפליקציות בארה"ב, ודרשו מהן להתכונן להסרת טיקטוק מחנויות האפליקציות שלהן עד לתאריך היעד – 19 בינואר – במידה שהחרם ייכנס לתוקף. החברות טרם הגיבו פומבית להנחיה זו. גורלה של טיקטוק תלוי כעת במספר גורמים שהשניים העיקריים בהם הם: ראשית, תוצאות הערעור שלה לבית המשפט העליון, ושנית עמדתו של הנשיא הנכנס טראמפ בסוגיה החמה. לטראמפ יש את הסמכות לבקש מהקונגרס להסמיך אותו לנהל משא ומתן עם בייטדאנס, במטרה להגיע להסדר אחר, או אף להורות למשרד המסחר האמריקני שלא לאכוף את החוק. ייתכן גם שטראמפ, שכעת הפך ממתנגד לאוהד ולמשתמש פעיל בטיקטוק, לא ינקוט פעולה כלל ויתן לחרם להיכנס לתוקף. לפרשה יש כמובן גם השלכות בינלאומיות – סין, ארץ המוצא של בייטדאנס, עתידה לראות בעין לא יפה את חסימתה של טיקטוק, ויתכן אף שתנקוט צעדי תגמול נגד חברות אמריקניות הפועלות בגבולותיה. הדברים עתידים להשליך גם על היחסים בין ארה"ב לסין ומלחמת הסחר של השתיים.

בהמשך לביקורו בישראל של נשיא פרגוואי, סנטיאנו פניה, שבו הכריז על העברת השגרירות לירושלים, נערך בסוף השבוע טקס, שבו נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי כדי להאיץ את הדרך לפרויקטים משותפים פורצי דרך בין הקהילות המדעיות של שתי המדינות. על המזכר חתמו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ושר החוץ הפרגוואי, רובן רמירז לצקנו. בטקס נכחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ, גדעון סער, ובכירים מממשלת פרגאווי. מזכר ההבנות כולל, בין היתר, פרויקטי מחקר משותפים בין שתי המדינות, כולל מימון ופרסום מחקרים משותפים, חילופי מדענים, אנשי סגל אקדמי וסטודנטים לתארים מתקדמים, הקמת גוף משותף קבוע ושיפעל לקידום וניהול שיתופי הפעולה בין שתי המדינות. "המדע הוא שפה בינלאומית, המגשרת על פערים ובונה גשרים בין מדינות, תרבויות ועמים. טכנולוגיה וחדשנות הם מנועי הצמיחה המרכזיים של כלכלות מודרניות, ובאמצעות קשרים מדעיים אנו מחזקים לא רק את המחקר והפיתוח, אלא גם את מעמדה הבינלאומי של ישראל ואת יכולתה להתמודד עם אתגרים גלובליים", אמרה השרה גמליאל בטקס החתימה. בנוסף, השרה גמליאל ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם המועצה הלאומית למדעים ולטכנולוגיה של פרגוואי, שיקדם חדשנות טכנולוגית בין המדינות ויחזק את היחסים הכלכליים והטכנולוגיים, תוך קידום פתרונות חדשניים בשווקים גלובליים.

אין הרבה חברות הזנק בישראל, או בעולם כולו, שמסוגלות לומר שפיתחו טכנולוגיה שאין כמותה, קוונטלאיקס נוירוסיינס (QuantalX Neuroscience) היא אחת כזו. בקוונטלאיקס פיתחו טכנולוגיה ייחודית המסוגלת לאפיין ולנתח את התפקוד המוחי בצורה ישירה, מדויקת ואובייקטיבית בזמן אמת. המערכת, הראשונה בעולם, קיבלה לאחרונה את אישור ה-FDA וכבר נמצאת בשימוש קליני במרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, באירופה ובישראל. בניגוד לטכנולוגיות דימות קיימות – המציגות שינויים מבניים במוח בלבד, המתרחשים רק במצבי מחלה מתקדמים (למשל במכשירי MRI ו-CTI) – מערכת ה-Delphi-MD שפותחה על ידי החברה מנגישה לרופא ניתוח פיזיולוגי של התפקוד המוחי, בהשוואה לנורמה לגיל הנבדק. בכך מתאפשר אבחון מוקדם של רוב המצבים בהם המוח "יוצא" מטווח הפעילות התקינה, וזיהוי מחלות מוחיות ניווניות, כגון דמנציה (דוגמאת אלצהיימר), הפרעות תנועה (דוגמאת פרקינסון), שבץ מוחי (המורגי או איסכמי) וכדומה. מדובר על אבחון בשלב מוקדם, וכך הטכנולוגיה מאפשרת לרופא המטפל לא רק התבוננות ישירה לתפקוד המוחי של הנבדק, אלא גם התאמה אופטימלית של התוכנית הטיפולית בו, תוך ניטור יעילות הטיפול באופן ישיר, אובייקטיבי, מדויק ואמין.  בשיחה עם אנשים ומחשבים הסביר ד"ר יפתח דולב, מייסד ומנכ"ל קוונטלאיקס, כי "במהלך לימודי הדוקטורט בפקולטה לרפואה באוניברסטית ת"א עסקתי במדידות של אלקטרופיזיולוגיה מוחית, השיטה השימושית ביותר לחקור את המוח בארבע עשורים האחרונים. שימוש בכלים אלקטורו-פיזיולוגיים מאפשר מדידה מדויקת ואמינה של מצב הרשת המוחית, דרך עמידה על מאפיינים בסיסיים בפעילות הרשתות המוחיות השונות, כגון קישוריות מוחית, קוהרנטיות מוחית ופלסטיות מוחית". לדבריו, "למרות ששימוש בכלים אלקטרופיזיולוגיים למחקר מוחי מתקיים כבר זמן רב, הידע הנרחב לא תורגם כלל לשימוש קליני, ולמעשה, הדרך לאבחן בעיות מוחיות בקליניקה כיום מבוססת על כלים שבעיקרם אינם מדויקים וסובייקטיביים, הדורשים שיתוף פעולה מצד הנבדק וניסיון מצד המפעיל. המדובר על כלים דוגמאת מבחנים קוגנטיביים, או לחלופין הדמיות מוחיות (CT, MRI), שכאמור, מעבר להיותן פחות נגישות ויקרות, לא נותנות מידע לגבי התפקוד המוחי, אלא אך ורק לגבי המבנה המוחי. לצורך העניין, בדיקת אדם שזה עתה נפטר, מכל סיבה שאינה מוחית, תציג סריקת MRI תקינה לחלוטין, למרות העובדה שמוחו כבר אינו מתפקד. כך שבדיוק כמו הלב, שגם אם תפקודו פשוט הרבה יותר מתפקוד המוח, כדי לבחון את פעילותו לא מסתכלים על תמונת הדמייה סטטית, אלא מבצעים בדיקת תפקוד ECG. כך בדיוק גם במקרה של המוח, על מנת לעמוד על שינויים בתפקוד המוח – יש לבצע בדיקה תפקודית. זו בדויק הסיבה שבגללה החלטנו לפתח את מערכת ה-Delphi-MD, המאפשרת לראשונה הדמייה מוחית תפקודית באופן מיידי, ללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק, או בהכשרה טכנית מיוחדת מצד המפעיל. באיזה שלב אתם מסוגלים לגלות מחלה, והאם זה כבר כשהיא מתחילה להתפתח? "המשותף לרוב מחלות המוח הוא העובדה כי הן מתחילות בשינויים פיזיולוגיים מוקדמים. לדוגמה, ידוע שאצל חולי אלצהיימר מופיעה בשלבים מוקדמים מאוד, טרם הופעת סימפטומטים, פעילות דמויות אפילפסיה באזורים ספציפיים במערכת הלימבית. מופע פיזיולוגי זה מקדים את הירידה הקוגנטיבית המאפיינת את מחלת האלצהיימר בכ-8-12 שנים. בעזרת הטכנולוגיה החדשנית של קוונטלאיקס אנחנו מסוגלים לגלות את סימני המחלה מהשלב הראשוני. כלומר, שהשימוש בטכנולוגית Delphi-MD עשוי למנוע סבל רב לחולים במחלות מוח ניווניות וכן לבני משפחותיהם. זאת בשל האפשור שלה לייעל את תהליך האבחון הרפואי, מתהליך שאורך כיום במומצע חצי שנה, ובסופו האבחון אינו ודאי, לאבחון קצר, המתבצע בכל סביבה קלינית, אפילו אצל רופא המשפחה בקליניקה. בפחות מחצי שעה של בדיקה פשוטה, לא פולשנית ובטוחה – הטכנולוגיה מאפשרת אבחון מדויק ובזמן אמת". האם תוכל להסביר לי משהו על המאפיינים הטכנולוגיים של המערכת שלכם? "המערכת מורכבת משני אלמנטים טכנולוגיים – גירוי מגנטי ממוקד ברזולוציה גבוהה, fTMS (ר"ת Focused Transcranial Magnetic Stimulation) ורישום הפעילות המוחית (Electroencephalogram – EEG). שילוב שתי הטכנולוגיות במערכת חומרה ותוכנה אחת מאפשר ל-Delphi-MD להיות מערכת ההדמייה הפיזיולוגית המוחית הראשונה בעולם. באמצעות רצף קבוע של גירויים מגנטיים לא פולשניים למרכזים פונקציונליים ספציפיים ברשת המוחית, ומדידת התגובה במרחב המוח באמצעות אלקטרודות, מתאפשרת לראשונה הדמייה תפקודית ישירה של המוח, ללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק או ידע מוקדם של הטכנאי. החידוש בטכנולוגיה שלנו הוא בכך ששני האלמנטים שמשלבים תוכנה וחומרה משתלבים אחד בשני. זה החידוש וזה מה שהופך אותנו ליחידים בעולם הבודקים את תפקוד המול באופן אובייקטיבי ומדויק". באיזה מדינות מותר לכם לשווק את המערכת? אני מבין שארה"ב היא אחת מהן. ובנוסף – יש לכם מוצר לא פולשני האם היה קושי לקבל אישור של ה-FDA? "כמו כל חברה המביאה לשוק האמריקני מערכת חדשנית שאין קודם לה בשוק, כמובן שתהליך הקבלה וההוכחה הקלינית ארך זמן רב. מערכת Delphi-MD הינה מערכת האבחון הנוירולוגי היחידה בעולם אשר הוכרה על ידי ה-FDA האמריקנית כ"מערכת פורצת דרך" עבור שתי אינדיקציות רפואיות שונות. הראשונה – אבחון מוקדם ומדויקת של דמנציה וסיכון גבוה לארוע מוחי (שבץ); והשניה, עבור אבחון NPH (ר"ת Normal Pressure Hydrocephalus) – תופעה הידועה גם כדמנציה הניתנת לטיפול. בעוד שיכולות האבחון של NPH כיום מוגבלות מאוד, מערכת Delphi הציגה רגישות גבוהה משמעותית, בהשוואה לקיים היום לאבחון של NPH וניבוי יעילות טיפול באמצעות השתלת נקז לחדרי המוח (VPS)".  Delphi-MD קיבלה הכרה כ"טכנולוגיה פורצת דרך" (Breakthrough Technology) על ידי ה-FDA פעמיים, מהי משמעות הכרה זו? "התכנית נועדה לתמוך בפיתוח ובאישור מואץ של מוצרים חדשניים שמציעים שיפור משמעותי בטיפול במצבים רפואיים חמורים או מסכני חיים. הגדרה זו ניתנת לטכנולוגיות או טיפולים אשר מציגים פתרון ייחודי שלא קיים כיום בשוק; ו/או מבטיחים יעילות גבוהה יותר או בטיחות משופרת בהשוואה לטיפולים הקיימים. המעמד מספק למפתחים גישה ישירה ובלתי אמצעית לצוות ה-FDA; מסלול פיתוח מהיר; ולעיתים גם עדיפות בבחינה רגולטורית – הכל במטרה להנגיש חידושים פורצי דרך במהירות לחולים שזקוקים להם. Delphi-MD קיבלה מה-FDA את הסטטוס הנ"ל עבור גילוי מוקדם של שבץ מוחי ודמנציה בחולים בסיכון, וכן עבור זיהוי מדויק של חולי NPH – סוג של דמציה עם הפרעה תנועתית, שניתן לפתור באמצעות ניתוח פשוט יחסית – וכן עבור היכולת לצפות את התגוב של חולי NPH לניתוח VPS". ספר לי בבקשה על התכנית העסקית שלכם – כמה השקעתם? האם אתם כבר מוכרים? מה צפי הכנסות ומה הצפי להגיע לרווחיות? "המערכת פועלת בהצלחה ברוב המרכזים הנוירולוגים בישראל ובמספר גבוה ועולה של מרכזים רפואיים מובילים בארצות הברית. במקביל, החברה מתחילה בימים אלו את פעילותה המסחרית באירופה. שוק היעד שלנו הינו המערכת הרפואית האמונה על בריאות האוכלוסיה המבוגרת באופן כללי, ואוכלוסיית המטופלים בסיכון גבוה למחלות מוח ניווניות – בפרט. מדובר, בארה"ב בלבד, בשוק ששוויו גדול משישה מיליארד דולר. בין לקוחות החברה נמצאים כל מי שמטפל באנשים מבוגרים, וזה אומר שאנחנו רוצים לשווק את המוצר לבתי חולים, מרכזים אקדמיים, מרכזי מחקר, מכונים נוירולוגיים, בתי דיור מוגן ועוד. עד כה גייסה החברה מעל 20 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים ישראלים מובילים בעלי רקע חזק הן בעסקים והן בחברות Medical Device ופארמה. החברה מצפה להגיע ל-BreakEven תוך כשנתיים ממועד השקת המוצר בשוק האמריקני".