גוגל הודיעה באופן רשמי באחרונה כי היא מתכוונת להתחיל לחזק את הלחימה שלה נגד סרטוני קליקבייט שמועלים לשירות שיתוף הווידhאו שלה יוטיוב. החברה הודיעה כי היא תתחיל באופן מיידי להגביר את האכיפה נגד סרטונים שמועלים ואין קשר בין מה שהתמונה המקדימה ו/או הכותרת שלהם מציגים לבין התוכן המוצג בהם בפועל.  הכוונה היא, לפי ההגדרה שגוגל עצמה קבעה, להילחם ב-'קליקבייט מופרך', ובהודעה החברה מסבירה בדיוק למה היא מתכוונת: "כאשר הכותרת או התמונה הממוזערת של הסרטון כוללים הבטחות או טענות שאינן באות לידי ביטוי בסרטון עצמו, במיוחד כשמדובר בתוכן שמתמקד בחדשות או אירועים אקטואליים".  במפתיע או שלא, גוגל סיפקה בהודעה מספר דוגמאות כדי להבהיר למה היא מתכוונת, והן מתייחסות בעיקר לאירועים פוליטיים, כמו כותרת שמספרת שהנשיא התפטר, ובתוכן עצמו אין התייחסות לכך. A lot of wrestling click bait channels will hopefully be affected. Way too much of that clickbait shit on YouTube. I think fans of multiple promotions can agree it's a big problem on YouTube. https://t.co/9KJr2Op915 — SLICK 2099 (@slick2099) December 23, 2024 תופעת הקליקבייט מוכרת כבר שנים, והמטרה היא בעיקר למשוך צופים שכנראה היו מדלגים על התוכן – הסרטונים במקרה של יוטיוב – אם היו יודעים באמת מה הוא כולל.  גוגל תתחיל בבדיקה של המנגנון החדש בהודו דווקא, אבל המדיניות החדשה תבוא לידי ביטוי בסופו של דבר באופן גלובלי. בהתחלה הסרטונים רק יורדו, אבל לאחר תקופת הרצה – שלא פורטה – מעלי תכנים שיימצאו על ידי החברה כמפרי מדיניות יוענשו באופן חמור יותר.

יבמ (IBM) הציגה כבר לפני כשנה את המעבד הקוונטי שלה Condor, המסוגל להציע ביצועי חישוב קוונטי ברמה של 1,000 קיוביט, ששבר את השיא הקודם שלה בהפרש של כ-50%. אבל למרות העוצמה הרבה שמציע המעבד הזה, החברה הציגה מחקר חדש, שבו היא מציגה את דעתה שהעתיד של המחשוב הקוונטי הוא עבודה משולבת של מספר מעבדים בו זמנית, במקביל – ממש כמו במחשוב עתיר ביצועים סטנדרטי, במיוחד במחשבי העל. במחקר החדש של החברה היא הציגה אלגוריתם שמורץ בו זמנית במקביל על שני מעבדים קוונטיים שמקושרים ביניהם באופן קלאסי. החברה השתמשה בשני מעבדי Eagle, שמציעים עוצמת מחשוב של 127 קיוביט "בלבד", אבל המטרה העיקרית הייתה להראות את האפשרות לבצע חישוב באמצעות שני מעבדים במקביל, ולא עוצמה כללית. במחקר, כל מעבד קוונטי חובר ליחידת עיבוד קונוונציונלית. המעבדים הללו אפילו דימו כמה מהתופעות הקוונטיות שמחשבים קוונטיים תלויים בהן, והתוצאה בסופו של דבר הייתה רשת קיוביט, שהציגה יעילות גבוהה בהרבה מאשר מעבד יחיד ברמת קיוביט כפולה – ולמעשה, כאמור, יכולת חישוב הרבה יותר מהירה שמתגברת על תקורת החישוב של מעבד יחיד. מטרה נוספת של יבמ הייתה להראות הצצה אל עבר מפת הדרכים שלה לגבי מחשוב קוונטי עתידי. החברה רואה בעתיד מערכות המשלבות מספר מעבדים קוונטים, כולל בתצורת אריג, בשילוב עם מספר רב של מעבדים קלאסיים, CPU ו-GPU, עם עבודה המתחלקת בין המעבדים בהתאם לרמת ההתאמה הגבוהה ביותר לכל אלגוריתם נתון, ואפילו לכל חלק בו.

חברת ההשמה להיי-טק גוטפרנדס (GotFriends), אשר מגייסת כ-2,000 מועמדים טכנולוגיים למגוון תפקידים כל שנה ומתמחה בעיקר במשרות ובמועמדי High end, מסכמת את שנת 2024 בענף ההיי-טק הישראלי ומדווחת, כי עלייה בגיוסי ההון של סטארט-אפים חדשים בסוף השנה, לצד המגמות האופטימיות בארה"ב לשנת 2025, יובילו להמשך העלייה בביקוש לכוח אדם איכותי בענף. לפי נתוני החברה, התחומים המובילים בגיוס עובדים בהיי-טק בשנת 2024 הם: 25% מהמשרות שנפתחו השנה הן בעולמות האבטחה, 18% מהמשרות הן בתחום ה-AI, 11% מהמשרות הן מתחום הפינטק ו-8% מהמשרות הן בתחום האד-טק. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2024 נרשה עלייה של 1.5% בשכר הממוצע לתפקידים טכנולוגיים, שעמד על 37,071 שקלים לחודש, לעומת 36,524 שקלים בשנת 2023. בין המקצועות שבהם נרשמה עליה בשכר הממוצע בשנת 2024: שיאני השכר לשנת 2024 נותרו תפקידי מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע, עם שכר ממוצע לחודש העומד על 46,815 שקלים לעומת 44,000 שקלים בשנת 2023 (עלייה של 6.01%) ו-45,012 שקלים לעומת 42,224 שקלים (עליה של 6.19%), בהתאמה. את עליית השכר הגבוהה ביותר בשנת 2024 רשמו תפקידי תוכניתני ביג דאטה, שעומדת על 6.44% עם שכר של 41,900 שקלים לחודש לעומת 39,200 שקלים בשנת 2023. תפקידי תוכניתני פייתון רשמו בשנת 2024 עליית שכר יפה של 5.85% – לשכר חודשי של 41,044 שקלים לעומת 38,644 שקלים ב-2023 ובתפקידי דאטה אנליסט נרשמה עליית שכר של 5.50%, ל-26,375 שקלים בחודש לעומת 25,000 שקלים בשנת 2023. עם זאת, בכמה מקצועות נרשמה בשנת 2024 ירידת שכר, כגון מנהלי מוצר, שחוו בשנת 2024 ירידת שכר של 2.55%, ל-37,878 שקלים בחודש לעומת 38,843 שקלים בשנת 2023, ותפקידי תוכניתני ++C/C חוו ירידת שכר של 2.53%, שעמד על 39,242 שקלים בחודש לעומת 40,234 שקלים בשנת 2023. ירידת שכר חדה של 17% נרשמה בשנת 2024 בתפקידים של בוגרים מצטיינים, לשכר של 17,000 שקלים בחודש לעומת 20,500 שקלים בשנת 2024, מגמה הנמשכת שנה שלישית ברציפות. פערי שכר מגדריים פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההיי-טק הישראלי נותרו משמעותיים ועומדים על 12%, כשהשכר הממוצע לגבר עומד על 38,128 ₪ לעומת 33,625 ₪ השכר החודשי לנשים. נושא העבודה מהבית בענף ההיי-טק הישראל נשאר ללא שינוי, למרות קריאות מצד חברות בינלאומיות כמו אמזון לשוב למשרדים, כשבשנת 2024 ב-51% מהמשרות בתעשייה מתאפשרת עבודה מהבית לפחות יומיים בשבוע, ללא שינוי מהותי מהשנה שעברה. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס מציינת, כי "הנתונים לשנת 2024 מצביעים על יציבות וצמיחה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. למרות האתגרים, המגמות האופטימיות בארה"ב לשנת 2025, לצד גיוסי כספים של סטארט-אפים חדשים בישראל בסוף 2024, גורמים לנו להאמין בהמשך העלייה בביקוש לכוח אדם איכותי, שיתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית".

מקנזי סקוט, הפילנתרופית המיליארדרית, הודיעה כי תרמה השנה יותר מ-2 מיליארד דולרים ל-199 ארגונים שונים. בכך מגיע הסכום הכולל שנתרם על ידה מאז 2019 ל-19.2 מיליארד דולרים, בהתבסס על ההודעות הפומביות שלה בעבר על תרומות הצדקה שלה. לפי פורבס, שוויה הנקי של סקוט, שהפכה לאחת הנשים העשירות בעולם בעקבות גירושיה ב-2019 ממייסד אמזון, ג'ף בזוס, עומד על 31.6 מיליארד דולרים. סקוט קיבלה 4% ממניות אמזון בהסדר הגירושין. רוב התרומות בשנה האחרונה הועברו לארגונים ועמותות, המתמקדים בהקלה על העוני, כתבה סקוט בפוסט בבלוג. "בערך 75% מהם הם מלכ"רים, התומכים בביטחון כלכלי ובהזדמנות של אנשים שנאבקים", כתבה, והוסיפה, כי הארגונים מציעים שירותים החל מגישה לדיור בר השגה, שירותי בריאות וייעוץ פיננסי ועד להתפתחות הילד ולחינוך תיכוני. ארגונים אחרים שקיבלו תרומות מסקוט מתמקדים בתחומים כמו "זכויות אדם ושימור משאבי טבע", היא כתבה. בשנת 2019, זמן לא רב לאחר הסדר הגירושין שלה, חתמה סקוט על התחייבות למסור את רוב עושרה במהלך חייה. מאז, היא מדורגת באופן קבוע ברשימת המיליארדרים הנדיבים ביותר של פורבס, ותרמה בערך שליש מהשווי הנקי שלה, לפי הרשימה האחרונה של פורבס שפורסמה בפברואר. סקוט הטילה על יועצי ההשקעות שלה לזהות "קרנות וחברות המתמקדות בפתרונות למטרות רווח לאתגרים הללו", שהיא מנסה להתמודד באמצעות הפילנתרופיה שלה, כתב הסקוט בבלוג. בכך, תלך סקוט בדרכם של פילנתרופים מיליארדרים בולטים אחרים, שאימצו את מה שמכונה "השקעות השפעה". זה כולל את קרן ההשקעות האסטרטגיות של קרן ביל ומלינדה גייטס, המתמקדת במרחב הבריאות העולמי, ויורש וולמארט, לוקאס וולטון, שפלטפורמת ההשקעות והפילנתרופיה שלו העבירה 90% מההקצבה שלה בשווי מיליארד דולרים להשקעות השפעה ב-2022. מבחינת סקוט, המטרה היא לבדל את תרומותיה על ידי השקעה בקרנות וחברות המציעות פתרונות לבעיות חברתיות לפני שהיא מושכת את התשואות שהיא משיגה ותורמת אותן לארגונים ללא מטרות רווח. "כשאני מעניקה מתנות, במקום למשוך כספים מחשבון בנק, או מתיק מניות שמגדיל את העושר וההשפעה של מנהיגים שכבר יש להם את זה, אני רוצה למשוך אותם מתיק השקעות במיזמים שמתאימים למטקרה, עם מנהיגים מהאוכלוסיות שהם משרתים, או מקבוצות שלרוב הן חסרות הון, כמו נשים ואנשים צבעוניים", כתבה סקוט.

לצד ההיערכות של ישראל למתקפה איראנית, במערכת הביטחון עלה תרחיש חדש-ישן, שלפיו איראן תתקוף – בעוצמה – את ישראל בסייבר, כדי לתת מענה להתפרקות הציר השיעי לאחר הפגיעה האנושה בחמאס ופגיעה חלקית בכוח של חיזבאללה; כך נודע לאנשים ומחשבים. לפי גורם המעורה בתחום, בשבועות האחרונים גדל היקף ניסיונות התקיפה בסייבר של איראן: בעוד בעבר היקף הניסיונות עמד על כמה ביום עד עשרות מעטות, הרי שבאחרונה הנתון עומד על עשרות רבות של ניסיונות תקיפה מדי יום, ולעיתים, יותר ממאה. מתקפה בסייבר, הסביר הגורם, "עשויה להיות מענה התקפי נגד ישראל, שתהיה חלופה למתקפה קינטית (פיסית), שלא בטוח שתצליח". הוא הוסיף, כי "מתקפת סייבר תמצב את איראן כיוזמת והתקפית, ולא מי שממתינה למתקפה ישראלית עליה". בראיון לאנשים ומחשבים, אמר מורגן רייט, יועץ אבטחת סייבר בכיר בסנטינל וואן, כי "מתקפת הביפרים ומכשירי הקשר שביצעה ישראל כנגד החיזבאללה השפיעה על איראן. הם מודאגים והחלו למנוע הכנסת מחשבים וטלפונים ניידים לכל מיני מקומות. התפוצצות הביפרים היא מתקפת סייבר ישירה, האיראנים הבינו את מלוא היקפה והשפעתה, וזה גרם לאיראנים להבין שהם חייבים להיות יותר זהירים". "אני מעריך כי האיראנים יתקפו בסייבר", אמר רייט, "כי בסופו של יום, הם חייבים להגיב, ובמתקפות הפיסיות הם פחות מוצלחים. מתקפת סייבר כרוכה בפחות סיכון והיא בעלת יותר ערך כשהיא מצליחה". רייט, פרשן לענייני סייבר, טרור וטכנולוגיה בפוקס ניוז ובפוקס ביזנס, עבד בממשל האמריקני שני עשורים וזכה לעיטורים לא מעטים. לדבריו, "איראן לא עוזבת ולו לרגע את ההגה בעולם הסייבר. היא פועלת במרחב הקיברנטי באופן טקטי וגם אסטרטגי". בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר כי "קבוצות APT (ר"ת מתקפה עקבית ומתקדמת) איראניות, לצד אלה של החיזבאללה, הן הגורמים המסוכנים ביותר בסייבר שפועלים נגד ישראל. ההאקרים שלהן פועלים במגוון שיטות ומטרות: ריגול וגניבת מידע, שיבוש והרס ומתקפות השפעה ותודעה. את הרוב המכריע של המתקפות גופי האבטחה וההגנה בארגונים, בתעשייה ובמדינה מצליחים למנוע, אבל לא את כולן. זו משימה קשה, סיזיפית ויומיומית. יש לנו לא מעט כישלונות, ואנחנו חייבים ללמוד מהם". לדברי דולב, "במהלך 2024, התוקפים שהיו הכי עסוקים בלתקוף אותנו, הם איראן והחיזבאללה. בסיווג רמת המסוכנות ובהיקף הפעילות, ההאקרים מאיראן עובדים באופן הכי אינטנסיבי מול ישראל: בכל יום, ארבע-חמש קבוצות תקיפה פועלות נגדנו". "המגמה הרחבה", סיכם הגורם, "היא של שיפור יכולות הסייבר של טהראן. איראן עסוקה בעקביות בשיפור הטקטיקות שלה בסייבר כנגד יריבותיה. בהחלט ייתכן שהמשטר בחר שלא להשקיע משאבים מוגבלים בהתקפות הרסניות, אלא לשמר את כלל היכולת שיש לה ולהפעיל אותה בהמשך. ההאקרים האיראנים עקשנים, והם מצליחים לגרום שוב ושוב לנזק, למרות שיכולותיהם פחותות לעתים מול אלו של יריבותיה. בשנים האחרונות הפגינה טהראן שיפורים בכישוריה בתחום, ואלה מעלים חששות לגבי פעולות סייבר איראניות עתידיות".

  אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, נבחר לתפקיד יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בן  צור מחליף את מריאן כהן, שכיהן בתפקיד בארבע שנים האחרונות והוביל את האיגוד להישגים משמעותיים. בן צור, מוותיקי המנהלים בענף, המוביל מזה שני עשורים את בינת תקשורת מחשבים, מביא עימו ניסיון עשיר וחזון להגברת שיתופי פעולה חוצי-מגזרים, שיקדמו את מטרות האיגוד. אלון בן צור, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים הודה על בחירתו ואמר: "אני מוצא חשיבות רבה בעשייה יוזמת לחיזוק וההתעצמות ההיי-טק בישראל, שימשיך להיות הקטר של הכלכלה והטכנולוגיה בישראל". מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק היוצא. צילום: ניב קנטור מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק היוצא, בירך את בן צור ואמר: "אני מסיים את תפקידי כיו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בתחושת גאווה וסיפוק על הדרך שעברנו בארבע השנים האחרונות. האיגוד הפך לגורם מוביל ומשפיע בזירה המקומית והבינלאומית, והובלנו יוזמות רבות שקידמו את תעשיית ההיי-טק הישראלית להישגים משמעותיים". נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר בירך את בן צור ואמר: "אני בטוח כי הוא יוביל את האיגוד באופן מיטבי, על אף התקופה הקשה והמאתגרת שעוברת על ההיי-טק הישראלי ועל הכלכלה והעם שלנו ככלל, בשל המלחמה. ברצוני גם להודות לחברי מריאן כהן שפורש מתפקידו, אחרי שתי כהונות מצוינות כיו"ר האיגוד, בהן הגיעו להישגים רבים". לדברי ד"ר תומר: "בפני תעשיית ההיי-טק אתגרים רבים, בהם מחסור בהכשרה טכנולוגית, מחסור במהנדסים, בריחת מוחות, אקזיטים שמוציאים את תעשיות ההיי-טק הישראליות מהארץ לחו"ל, ועוד. אולם אני מאמין כי בכוחות משותפים נוכל לגבור על אתגרים אלו, לצמוח, וליצור יחדיו סביבה עסקית טובה ותומכת יותר לחברות טכנולוגיה שרוצות לגדול".

85% מהמנמ"רים ומנהלי ה-IT בארגונים דיווחו על התקדמות באסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברות שלהם ב-2024; כמעט מחציתם, 47%, אמרו שהם כבר השיגו החזר השקעה חיובי – כך לפי מחקר חדש של יבמ (IBM). המחקר נערך בנובמבר האחרון בקרב 2,413 מנמ"רים ומנהלי IT בארה"ב, קנדה, מקסיקו, ברזיל, בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד, הודו, סינגפור, אינדונזיה ודרום קוריאה. לפי המחקר, שימוש בכלי קוד פתוח לפתרונות AI עשוי להניע כדאיות פיננסית גבוהה יותר: 51% מהחברות המשתמשות כיום בכלי AI בקוד פתוח, דווחו על החזר השקעה חיובי, לעומת 41% בלבד מהחברות שאינן משתמשות בקוד פתוח. כמעט שני שלישים (62%) מהארגונים יגדילו את השקעותיהם בבינה מלאכותית ב-2025. 48% מהם מתכננים למנף את האקו-סיסטם של קוד פתוח, כדי לייעל את יישומי ה-AI שלהם. מהחברות שאינן משתמשות כיום בקוד פתוח, 2 מתוך 5 מתכננות להשתמש בו ליישום AI ב-2025. ארגונים מגדילים את ההשקעה ב-AI 89% מהארגונים מתכננים להגדיל, או לשמר, את ההשקעה שלהם בבינה מלאכותית ב-2025. מתוך 62% בקרב הארגונים שמתכננים להגדיל את ההשקעה שלהם, 39% מהם יגדילו את ההוצאות שלהם ב 25-50%. רק 5% מהארגונים יקטינו את הוצאות ה-AI שלהם, ואף אחד מהם לא ביותר מ-50%. לפי המחקר, חברות מתמקדות בתחומים ספציפיים בהשקעות הבינה המלאכותית שלהן: בתפעול IT – 63% מהארגונים, בניהול איכות נתונים – 46% ובחדשנות מוצרים או שירותים – 41%. לשאלה אילו שינויים בכוונתם לעשות ב-2025 כדי לייעל את השקעות ה-AI שלהם, השיבו המנמ"רים: שימוש בשירותי ענן מנוהלים (51%), גיוס כישרונות מיוחדים (48%) ושימוש בקוד פתוח (48%). המחקר העלה, כי ב-2025 צפוי גידול בכמות הארגונים שיטמיעו פתרונות AI מבוססי קוד פתוח: 41% לעומת 37% ב-2024. יותר מ-80% מהארגונים דיווחו, כי לפחות רבע מפתרונות או פלטפורמות הבינה המלאכותית של החברה שלהם מבוססים על קוד פתוח. ככל שהארגון גדל, כך יש סיכוי גבוה יותר שרוב – יותר מ-50% – מפתרונות הבינה המלאכותית יהיו מבוססים בו על קוד פתוח. לפי נתוני המחקר, חברות המשתמשות במערכות קוד פתוח נוטות יותר להשיג החזר השקעה חיובי מאשר אלו שאינן: 51% לעומת 41%. בנוסף, ארגונים הרותמים מערכות קוד פתוח מתכננים להשיק יותר פיילוטים של בינה מלאכותית בשנה הקרובה מאלה שלא: 38% מתכננים להשיק 21 או יותר פיילוטים של AI ב-2025, לעומת 26% שאינם משתמשות בקוד פתוח לכלי AI. 85% מהארגונים מדווחים על התקדמות מוצלחת של פרויקטי הבינה המלאכותית שלהם, לעומת רק 9% מהם, שדיווחו על היעדר התקדמות. 58% מהארגונים ציינו כי בדרך כלל הם עוברים מפיילוט AI לייצור מלא – בתוך פחות משנה. בהיבט המניע להשקעה בתחום, 31% מהחברות אמרו שההשקעות ה-AI שלהן מונעות יותר על ידי חדשנות, לעומת 28% שמונעות יותר על ידי החזר השקעה. בקרב השאר, 41%, מהארגונים, המניע היה משולב – חדשנות והחזר השקעה, באותה מידה. כמעט מחצית (47%) מהחברות שנסקרו אמרו שהן השיגו החזר השקעה חיובי מפרויקטי הבינה המלאכותית שלהן. 33% אמרו שההשקעה והחזר ההשקעה שווים. רק שביעית, 14% מהארגונים, אמרו שהם רשמו החזר השקעה שלילי.

האינטרפול השיק מבצע חדש להתמודדות עם המגמה המתפתחת של סחר בבני אדם, ובתוכו – סחר בינלאומי בנשים העוסקות בזנות. לפי האינטרפול, "המסחר בבני אדם מתאפשר בגלל ועל ידי טכנולוגיה, כולל מדיה חברתית, אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות אחרות". המבצע החדש, שהושק בנובמבר האחרון, נועד להגיב "לדפוס מדאיג של קורבנות שמשטים אותם ומשקרים להם". האינטרפול הרחיב כי נשים מאמריקה הלטינית מתפתות להצעות עבודה מזויפות או מטעות. לאחר מכן הן נלקחות למדינה אחרת, במקרים רבים באירופה, שם הן מגלות כי ההבטחה לעבודה שניתנה להן הייתה שקרית ואז הן מועסקות בכפייה, בזנות. Inside #INTERPOL’s probe into cyber-enabled #HumanTrafficking ????️ Operation CyberProtect brought together police from nine different countries for three days of intensive investigative action in the form of a law enforcement ‘hackathon’ and yielded hundreds of promising leads. pic.twitter.com/GE7xAMa5Jx — INTERPOL (@INTERPOL_HQ) December 18, 2024 מבצע מיוחד וראשון מסוגו – יחד עם שותפים רבים המבצע, שלדברי האינטרפול הוא "ראשון מסוגו", התקיים בסוף נובמבר האחרון. במהלכו, קציני המשטרות הסתייעו ביכולות טכנולוגיות של האינטרפול למניעת סחר בבני אדם, לרבות זיהוי פנים, פשעי סייבר וניתוח פלילי. המבצע נערך בשיתוף היורופול (המשטרה האירופית), מטא, ארגון Stop the Traffik, משרד האו"ם לסמים ופשיעה (ה-UNODC) והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (ה-OSCE), שמימן אותו. הוא נעשה בשיתוף פעולה של תשע משטרות מגרמניה, אירלנד, הולנד, בריטניה, ספרד, ברזיל, קולומביה, הרפובליקה הדומיניקנית ו-ונצואלה. בסיום המבצע אותרו 68 קורבנות פוטנציאליים, 146 "מגייסים", 365 שמות משתמש ו-162 כתובות URL המקושרות לפעילות הפלילית. סיריל גאוט, המנכ"ל בפועל של שירותי המשטרה באינטרפול. צילום: חשבון הלינקדאין של גאוט סיריל גאוט, המנכ"ל בפועל של שירותי המשטרה באינטרפול, אמר לעיתונות האירופית בסוף השבוע כי "הטכנולוגיה, עכשיו יותר מתמיד, מאפשרת את כל צורות הפשע המאורגן – וסחר בבני אדם אינו יוצא מן הכלל. המבצע הפגיש בהצלחה קצינים משני קצותיו של זרם הסחר האנושי המטריד הזה – בין אמריקה הלטינית לאירופה. עבודתם הקשה הובילה לאיתור מאות אירועים ומרכיבי נתונים, שיהוו בסיס לחקירות נוספות". כך, באחת החקירות, חוקרי המשטרות של הולנד ו-ונצואלה הצליחו לאסוף תמונות פנים של נשים שפורסמו כ"נערות ליווי" מ-ונצואלה באתרים אירופיים. הם הריצו את התמונות במאגרי המידע של האינטרפול, והצליבו עם נתונים נוספים, כדי לאסוף מידע על זהות או מיקום החשודים במכירת הנשים לזנות. חוקרים אחרים הצליחו לזהות נשים ברזילאיות באתרי שירות למבוגרים המפורסמים באירלנד, ואיתרו את החשוד שעומד מאחורי החשבונות הרבים. שוטרים מאירלנד וברזיל הצליחו לשייך לו קשרים לארגון פשע מאורגן. דפוס דומה נצפה על ידי שוטרים מבריטניה, שזיהו אתר שירותים מקומיים, הקשור באופן הדוק לדף המציע תוכן מיני מפורש. קצינים מספרד ומקולומביה חברו יחד כדי לחקור את גיוסן של נשים קולומביאניות לעבוד בספרד. בחקירה עלה כי כדי להשתחרר מחובותיהן, הנשים הוכרחו לשלם "דמי שחרור" בסך 12,000 יורו. במקביל, המשטרה מהולנד התמקדה בבדיקת קבוצות טלגרם שהציגו הצעות לעובדות מין. השוטרים הצליחו לחלץ מגוון תמונות, שמות משתמש ואפילו מספרי טלפון. נתונים אלה שותפו לקצינים ממשטרות אחרות – מה שהוביל לחקירות רבות נוספות. "המבצע הזה סיפק מודיעין רב ערך, שישמש לפתיחת חקירות חדשות רבות נוספות ולהמשך חקירות פעילות, שנמשכות", סיכם גאוט. "המשטרות החליפו ידע, למדו אסטרטגיות איתור חדשות, ובסופו של דבר אפשרו להן לנווט טוב יותר בנוף הפלילי המורכב הזה". בישראל ידועים.ות כ-16 אלף נשים וגברים שבזנות  טל חמווי, ממייסדות ומנכ"לית משותפת של המכללהּ. צילום: יח"צ טל חמווי, ממייסדות ומנכ"לית משותפת של המכללהּ – עמותה הפועלת לשיקום תעסוקתי של נשים במצבי זנות ואלימות, ומשלבת אותן במעגלי העבודה והחברה – אומרת כי "המבצע הזה ראוי, חשוב ומרשים, אבל למרבה הצער זו טיפה בים". לדבריה, "בישראל ידועים.ות כ-16 אלף נשים וגברים, כולל טרנסג'נדרים.ות, וכן נערות ונערים, שעוסקות.ים בזנות – והנתון האמיתי גבוה יותר. בהתאמה, בעולם יש עשרות מיליוני, אם לא יותר, נשים הנמצאות במצבי בזנות. התופעה, לצערנו, רחבה, וככל שהזמנים קשים יותר – כגון בעת הקורונה וכמובן שבמלחמה – הראשונות להיפגע והנפגעות העיקריות הן תמיד נשים, שחיות יותר בעוני ומהוות אחוז גדול יותר מהמשפחות היחידניות". "אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיקף העוסקות בזנות גדול מהנתון שהצגתי", אמרה, "היא כי יש ברשת 'אתרי היכרויות' שמהווים זירות פעילות נוספות לזנות. זהו אחד הפנים המכוערים של הטכנולוגיה, שמקלה על מציאת וקבלת שירותי הזנות". "חשוב שהעולם יהיה מקום בו לא קונים או מוכרים אנשים", סיכמה חמווי. "אבל הנתונים העולמיים מצביעים על כך שיש כ-50 מיליון א.נשים הלכודים בעבדות מודרנית, משועבדים, עובדים.ות בכפייה, שחיים חיי התעללות וחווים יחס בלתי אנושי – ו-71% מקורבנות הסחר בעולם הן נשים ונערות, 19% מתוכם, הן נשים העוסקות בזנות. צריך לתת לרשויות האכיפה יותר אמצעים, כולל משאבים טכנולוגיים – לצמצום התופעה הבזויה".