גולשים ברשתות החברתיות האשימו השבוע את מרתה סטיוארט – יזמית ואשת העסקים אמריקנית המתמחה בתחום סגנון החיים וניהול משק הבית – בעריכת תמונות מחופשתה האחרונה, לאחר שפרט מוזר נתגלה באחת מהן. סטיוארט, בת ה-83, בילתה את חג המולד בנמיביה, או לפחות כך דיווחה, ושיתפה משם תמונות בחשבונותיה ברשתות החברתיות. אלא שאז, בתמונה שבה היא מצולמת ליד סלעי אבן ענקיים, גילו העוקבים כי כף ידה השמאלית נעלמה. "Martha Stewart accused of photoshopping vacation snaps: ‘Where did your hand go?’ ???? Did the queen of lifestyle get caught editing? #MarthaStewart #PhotoshopFail #CelebrityNews #Breaking" pic.twitter.com/SuqPIkCwDn — राष्ट्रीय जनसंवाद | Rastriya Jansamvad (@Rastriyajansamv) January 2, 2025 אשליה אופטית לגיטימית או עריכה מגמתית? תגובות הגולשים נעו בין תמיהה להאשמות ישירות בעריכה באמצעות פושטושופ. חלק מהם כתבו לה ישירות: "מרתה, היד שלך…", "מרתה, איפה היד שלך?", או הגיבו ב-"אני חושב שלמרתה חסרה יד". אחרים טענו באופן ישיר: "אין יד/זרוע שמאלית?? פוטושופ. בושה". מנגד, היו גם גולשים אוהדים ואופטימיים יותר שטענו כי מדובר באשליה אופטית ושהיד פשוט מוסתרת באופו טבעי בתצלום. אחד מהם כתב: "זה מאחורי הסלע", ואחר הוסיף: "נראה שהסלע שהיא נשענת עליו מוסתר על ידי הסלע שגלוי בתמונה. אשליה אופטית מגניבה". בנוסף, היו מעריצים ששיבחו את הופעתה של סטיוארט. כך למשל אחד מהם כתב ישירות: "את נראית מדהים מרתה!". הפרשה העלתה חשדות שתמונותיה של סטיוארט נערכות כדי לבצע שינויים אפשריים בהופעתה, משום שהיא מבוגרת. עוד ניתן היה להתרשם שהיו חשדות שהיא אולי אפילו לא הייתה במקומות בהם טענה שבילתה. המגיבים לא טענו אותו דבר בנוגע לתמונות האוכל או יתר הפעילויות בתחום הלייף סטייל של סטיוארט, אלא הסתפקו בהתמקדות בסוגיית ה-לוק היפהפה שלה, שאכן תמיד מעורר פליאה בהתחשב בגילה מתקדם. Thrilled to be on cover of the @SI_Swimsuit issue! I hope this cover inspires you to challenge yourself to try new things. Pick up on newsstands May 18th! #SISwimsuit #SISwim23 @ruvenafanador pic.twitter.com/DsRgLr6crK — Martha Stewart (@MarthaStewart) May 15, 2023 כוהנת הלייף סטייל הגדולה כבר נחשדה בעריכת תמונותיה סטיוארט נחשדה כבר בעבר בעריכת תמונותיה. לפני מספר חודשים, הופיעה כוהנת הלייף סטייל הגדולה, שהייתה אז בת 81, על שער המגזין ספורטס אילוסטרייטד (Sports Illustrated), וזכתה בתואר האישה המבוגרת ביותר שהופיעה על שער המגזין אי פעם. המגזין ידוע כמפרסם – בעיקר בגיליון בגדי הים השנתי שלו – תמונות של נשים צעירות, רובן ספורטאיות ו/או דוגמניות, בבגדי ים, בדרך כלל מסוג ביקיני, ולא ממש מתמקד בבנות הגיל השלישי לרוב. גם סטיוארט הצטלמה בו אז בבגדי ים שונים, אך שלמים. באותו מקרה הגולשים העלו גם כן השערות שהתמונות עברו ריטוש ועריכה. אחד המגיבים כתב: "זה היה יכול להיות מרשים לצפייה בלי עריכת פוטושופ – היה נחמד לקבל ייצוג אמיתי של איך נשים נראות בלי להיות מושלמות". אחר הסכים: "בואו לא נעמיד פנים שהתמונות האלה לא מורכבות לחלוטין מניתוחים פלסטיים, פוטושופ וריטוש… כיף בגיל 81? בטח, אבל אין דבר אותנטי אחד בכל התמונות האלה". At 81, Martha Stewart becomes the oldest model in history to cover Sports Illustrated Swimsuit. pic.twitter.com/yaSq1lHnyL — Life (@UnderMicrosc0pe) November 26, 2024 סטיוארט הכחישה את הטענות באותה עת, ואמרה: "'לא עברתי שום ניתוח פלסטי בכלל'". היא הסבירה כי התכוננה לצילומים במשך חודשיים, במהלכם הגבירה את קצב אימוני הפילאטיס שלה לשלוש פעמים בשבוע, הקפידה על תזונה וויתרה על אלכוהול. בנוסף, היא ציינה כי עשתה טיפולי פנים בתדירות גבוהה יותר, קיבלה שיזוף בהתזה, וביצעה הסרת שיער מלאה. היא הוסיפה כי היא מייחסת את מראה שלה לשתיית מיץ ירוק, שימוש במסנן קרינה,צריכת ויטמינים ולשיערה הבריא והמרשים. Remember the sports illustrated bathing suit issue that Martha Stewart did ~ a year ago. Nothing against Martha, but that's false advertising. pic.twitter.com/obTBs8msO6 — Mag_Pie (@Mag_Pie93) December 7, 2024 סטיוארט אף טענה שהתמונות ב-ספורטס אילוסטרייטד הן מדויקות ושהיה "מעט מאוד ריטוש". היא אמרה: "הן תמונות מאוד טובות… יש רק כמה מתנגדים שאומרים, 'התמונות עברו ריטוש יתר'. אבל הן לא. הן תמונות מדויקות להפליא. הייתי ממש מרוצה שלא היה הרבה ריטוש". היא אף הוסיפה: "אני מקווה שהשער הזה נותן לכם השראה לאתגר את עצמכם לנסות דברים חדשים, לא משנה באיזה שלב בחיים אתם נמצאים… שינוי, התפתחות, ולהיות חסרי פחד – אלה דברים טובים מאוד".

תאגיד השידור הישראלי כאן מאוים בימים אלה על ידי פוליטיקאים, שמקדמים חקיקה לסגירתו, או כזו שתקשה עליו מאוד לפעול. אחת הטענות היא שהרייטינג של ערוצי הטלוויזיה השונים של התאגיד – נמוך. אלא שבניגוד לחלק מערוצי הטלוויזיה האחרים, אנשי כאן משקיעים הרבה מאוד בדיגיטל: הם יוצרים סרטונים ופורמטים שניתן לראות רק בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם ומעלים לאתרים, לאפליקציות ולרשתות החברתיות חלק גדול מהתוכניות שמשודרות בערוצי הטלוויזיה של התאגיד, כולל חדשות. אלה זוכים לצפיות רבות, שלא באות לידי ביטוי בנתוני הרייטינג. כאן חדשות מסכם בימים אלה עוד שנת פעילות בדיגיטל, עם שבירת שיא – יותר משני מיליארד צפיות בפלטפורמות השונות. כמו כן, מספר העוקבים אחרי עמוד הטיקטוק של כאן חדשות צמח השנה בשני שלישים (67%) והתכנים זכו ליותר מ-250 מיליון צפיות, וערוץ היוטיוב שלו שומר על מעמדו כערוץ החדשותי הגדול בישראל בפלטפורמה זו, עם כ-700 אלף עוקבים – עלייה שנתית של 14%. גם השנה החולפת הייתה עמוסה בחדשות, עם אירועים היסטוריים, דיווחים מחזיתות הלחימה ומשטח האויב, חשיפות של כאן, שהכתיבו סדר יום, המעקב אחרי מאבק משפחות החטופים וסיקור סיפורי גבורת החיילות והחיילים וצוותי כוחות הביטחון, לצד הנצחת הנופלים. אלה, כאמור, זכו לצפיות רבות ברשת. כך, למשל, סרטון הטיקטוק מתוך כתבה של עופר חלפון במהדורת חדשות הערב של כאן 11 על הלווייתו של החטוף אלמוג סרוסי ז"ל, שגופתו חולצה ממנהרה ברפיח, הגיע לחמישה מיליון צפיות. אחריו, עם קרוב לשלושה מיליון צפיות, נמצא סרטון על סיפור הגבורה של ליאל שטרית, ניצולת מסיבת הנובה, מתוך כתבה של רחלי רז סלע. רועי שרון. צילום: כאן חדשות (צילום מסך) הסרטון הנצפה ביותר ב-2024 בערוץ היוטיוב של כאן חדשות הוא תיעוד שהביא הפרשן הצבאי רועי שרון של פעילות מבצעית בעזה, כולל תושב עזתי שמתבטא נגד החמאס, בעברית. הסרטון זכה ל-1,900,693 צפיות. הפלטפורמה השלישית הפופולרית ביותר מבין פלטפורמות הדיגיטל של כאן חדשות היא עמוד האינסטגרם שלו. מספר העוקבים של העמוד עלה בשנה החולפת ב-31% ועומד על כרבע מיליון, עם מספר שיא של צפיות – 450,362,071. ערוץ חדשות ב-ווטסאפ שנפתח כמה ימים לפני ה-7.10 באוקטובר 2023, ימים ספורים לפני שפרצה המלחמה, השיק כאן חדשות ערוץ ב-ווטסאפ, שזכה לעוקבים רבים כבר מההתחלה. כיום, בחלוף שנה ורבע, הוא מונה כרבע מיליון עוקבים. הפלטפורמה הוותיקה ביותר של כאן חדשות ברשתות החברתיות – עמוד הפייסבוק הרשמי שלו – רשם השנה את העלייה הקטנה ביותר, של כ-2% בלבד. עם זאת, הוא עדיין אחד העמודים החדשותיים המובילים בשפה העברית, עם קרוב למיליון עוקבים וכחצי מיליארד צפיות, בממוצע רבעוני. המצוקה של שורדי הנובה. צילום: כאן חדשות (צילום מסך) בחדשות הערוץ הציבורי אומרים שהאתגר שלהם ל-2025 הוא הקמת פורמטים חדשים, מהדורות קצרות והתמקדות בוורטיקלי. זאת, בנוסף לפורמטים שכבר הושקו, כגון בשכונה שלנו עם רועי קייס, המנגנון עם שאול אמסטרדמסקי ושובר חומות עם אליאור לוי. יורי שניידר, מנהל הדיגיטל החדשותי בתאגיד, אמר כי "חטיבת כאן חדשות רשמה ב-2024 צמיחה בהיקף הצפיות, המעורבות והנוכחות ברשתות החברתיות. חיזקנו את האמון של הגולשים, הובלנו חדשנות והגענו לקהלים חדשים. ב-2025 אנחנו שואפים להעניק לקהל תוכן חדשני, עדכני ומעניין, ולהמשיך להוביל בזירה הדיגיטלית, תוך שמירה על אמינות, מקצועיות ורלוונטיות, עם דגש על הפלטפורמות הוורטיקליות".

היום – או יותר נכון אתמול – לפני 25 שנה העולם נשם לרווחה. לא כי במעבר משנת 1999 לשנת 2000 עברנו ממילניום של מלחמות עולם חמות וקרות ל(תקווה ל…) מילניום של שלום ושגשוג, אלא כי באג 2000, או Y2K, שחששו ממנו כל כך – היה בבחינת הר שהוליד עכבר. לקראת סוף 1999 החלו "להיערם" בעולם הדיווחים שלפיהם במעבר בין ה-31 בדצמבר של אותה שנה ל-1 בינואר של שנת 2000 יתרחש אסון – תקלה שתשפיע לרעה על מערכות המחשוב בעולם, ואף תמוטט חלק מהן. מכיוון שכבר אז העולם היה תלוי במחשוב וב-IT, החשש היה שהבאג ישפיע על מגזרים רבים, אם לא על רובם, והיו כאלה שהגזימו עד כדי חשש לפחות או יותר חזרה לתקופת האבן. היו אף כאלה שהפריזו וקבעו שהתקלה תגרום לטילים הגרעיניים, שמדינות רבות החזיקו בהם כבר אז, להתחיל להתעופף. הטענה הייתה שמאחר שמשיקולי חיסכון במקום, השנה במאגרי נתונים רבים נרשמת בשתי ספרות בלבד – כלומר, 99 במקום 1999 – מערכות המחשוב לא ידעו לקרוא את צמד הספרות 00 כמסמל את שנת 2000, ויסברו בטעות שחזרנו אחורה, לשנת 1900 – בעידן שבו לא היה מחשוב. ארגונים רבים, כולל ממשלות, השקיעו משאבים רבים מאוד בהיערכות לבאג הזה, מתוך החשש שהוא עלול להשפיע על כל אספקט בחיים. הם הכינו תוכניות עבודה, הכשירו צוותים, הנחו את העובדים מה לעשות וישבו דרוכים בשעה היעודה – הלילה שבין ה-31.12.99 ל-1.1.00, בחצות. בסופו של דבר, לא באג ולא נעליים. החשש התפוגג ומהממשלות, הארגונים והאזרחים הפרטיים "נשמעו" אנחות הרווחה למרחוק. המצדדים בהכנות הנרחבות טענו שהן אלה שמנעו השפעה רחבה של הבאג, בעוד שאלה שטענו די בשקט שזה מוגזם לפני תאריך היעד – עשו זאת בקול רם לאחר שהוא חלף. הם אף הצביעו על כך שגם למדינות שהשקיעו מעט מאוד בכל האופרציה הזאת נגרם נזק מועט מאוד. לא קרה. באג 2000. צילום: ShutterStock מה אפשר ללמוד מבאג 2000? בראייתי, יש שני דברים שאפשר ללמוד מבאג 2000: שלא צריך לפחד מהטכנולוגיה, אבל שבכל זאת, יש להיערך לכל תרחיש אפשרי, בבחינת עדיף שנהיה בטוחים ומאובטחים מאשר שנצטער על זה אחר כך. או Better safe than sorry – ובאנגלית זה נשמע יותר טוב. כמו בתחזיות רבות מהעבר על השפעת הטכנולוגיה, סביר להניח שחלק מההערכות לגבי השפעת הבינה המלאכותית לא יתממשו, ולחלקן האחר ניתן להיערך. מה לעשות? פחות לחשוש ויותר לעשות! הפחדים מטכנולוגיות שונות החלו פחות או יותר מאז שראינו את הפיתוחים הראשונים, לפני הרבה מאוד שנים. קודם כל, כמו כמעט כל טכנולוגיה, נטען שהיא תחליף את הטכנולוגיה הקודמת. למשל בראשית האינטרנט, כשהספידו את העיתונות המודפסת, והיו אף כאלה שהרחיקו לכת וטענו שהוא יחליף את הטלוויזיה. העיתונות המודפסת עדיין כאן, גם אם היא חווה קשיים, והטלוויזיה התאימה את עצמה במידה רבה לעידן הדיגיטלי. תוכניות רבות משודרות גם בטלוויזיה וגם באינטרנט, וזוכות לצפייה בכל אחד משני המדיומים, מה גם שחלק נרחב מהצפייה בתכנים האלה באינטרנט נעשה באמצעות טלוויזיות חכמות. ראו, לדוגמה, את הסדרות של כאן. בנוסף, קמו שירותי סטרימינג כמו נטפליקס, אפל TV ואמזון פריים, וגם הם לא החליפו את תחנות הטלוויזיה המסורתיות. שנית, עוד בשנות ה-60 ניסו לחזות איך ייראו חיינו בשנות ה-2000, כולל איך ייראה הבית שלנו. חלק מהתחזיות קלעו בול, וחלקן האחר היו תוצאה של הפרזה ודמיונות פורים במיוחד. התחזיות האלה עוררו מעט חשש, שגם הוא לא התגשם. עוד חשש שהתעורר לקראת לידתן של טכנולוגיות שונות הוא שהן יביאו לגל פיטורים המוני של עובדים. החוזים את זה צדקו חלקית – כיום יש הרבה פחות דוורים וטלרים, למשל, אבל בחלק לא קטן מהמקרים, כניסתן של הטכנולוגיות החדשות הביאה לתפקידים חדשים ולעוד מקומות עבודה. אפשר להוריד את רמת הלחץ מהבינה המלאכותית. צילום: ShutterStock מלחמה גרעינית? אובדן מקומות עבודה? אפשר לדאוג שזה לא יקרה הטכנולוגיה שהכי חוששים ממנה בימים אלה היא הבינה המלאכותית. אחד החששות הוא אובדן של מקומות עבודה, ויש כאלה שאומרים שיגיע הרגע שבו הבינה של המכונות, המחשבים והרובוטים תעקוף את הבינה האנושית, ואז אללה יוסטור מה שיקרה. המכונות יחליפו את עובדי הייצור, המחשבים ישחקו לנו במוח והרובוטים יפתחו במלחמה גרעינית. ב-ICAN – ארגון בינלאומי שפועל להשמדתן של פצצות גרעיניות, ואף זכה על כך בפרס נובל לשלום, מאוד חוששים מזה. עוד דאגה מרכזית היא שה-AI תגרום למתקפות סייבר הרבה יותר קטלניות מאלה שההאקרים מסוגלים לבצע בלעדיה. האם כל זה יקרה? אני לא יודע, ולא מבטל את החששות האלה במחי יד. הנבואה, כמו שאמרו חז"ל, ניתנה לשוטים. אבל אני מציע להחליף את החשש בתרגול, במוכנות ובהתאמה. כבר הוכח שמתקפות סייבר, למשל, יכולות להימנע על ידי הגברת מודעות, תרגול של תרחישים ויצירת מודעות. לראייה, הרבה מאוד ארגונים מותקפים הרבה מאוד פעמים – אבל ההצלחות של ההאקרים יחסית מעטות, גם אם כל מתקפה כזאת עלולה להיות הרת אסון. עם זאת, מומחים רבים אומרים שהבינה המלאכותית תביא איתה עידן חדש לגמרי – ורע לגמרי – של מתקפות סייבר. ה-AI מגבירה את האוטומציה, ובהתאם את יכולותיהם של ההאקרים לסרוק באופן אוטומטי כדי לגלות מהר יותר פגיעויות רבות יותר בתוכנות ובמערכות IT שונות. מומחים שונים טוענים שהיא יכולה להביא לעלייה במספר מתקפות יום האפס, לביצוע מניפולציות בנתונים שלנו, למתקפות גדולות על מודלי שפה גדולים (LLMs) ולעוד צרות צרורות. אולם, ה-AI יכולה לשרת גם את המגינים, אם הם יעשו את זה נכון. אחת הגישות אומרת שיותר ויותר ארגונים ינקטו בגישה של "תן אמון ו-ודא" (Trust and Verify) בכל הנוגע לקידוד באמצעות בינה מלאכותית. בנוסף, כבר יש בשוק לא רק מתקפות סייבר שמבוססות על בינה מלאכותית, אלא גם כלים להגנה מפניהן שמבוססים על אותה הטכנולוגיה. כמו כן, יש ברשת מדריכים למכביר להגנה על הארגון מפני מתקפות AI (גם אם אולי חלקם יתגלו בהמשך הדרך כלא נכונים). כלומר, אפשר לחשוש, אבל כדאי להיערך. אותו הדבר לגבי החשש מאובדן מקומות עבודה. הארגון הכלכלי העולמי פרסם במרוצת הזמן כמה הערכות לגבי השפעת ה-AI על מספר מקומות העבודה, אבל השורה התחתונה שלהן היא שהבינה המלאכותית תביא ליצירת יותר משרות מאשר מספר העובדים שיוחלפו על ידי כלים שמבוססים עליה. תחומים כגון פיתוח AI, מדעי נתונים ואפילו שיתוף פעולה בין הבינה המלאכותית לאדם מצריכים מומחיות בתחום, וזו מביאה ליצירת משרות. אפשר לכתוב עוד הרבה על כך שיותר משצריך לחשוש מהבינה המלאכותית והשפעותיה, כדאי להתכונן אליהן – אבל קצרה היריעה. כמו בתחזיות רבות מהעבר על השפעת הטכנולוגיה, סביר להניח שחלק מהן לא יתממשו, ולחלקן האחר ניתן להיערך. מה לעשות? פחות לחשוש ויותר לעשות!

"אינטל (Intel) נכנסת ל-2025 לאחר הרבה תהפוכות שעברה בשנה החולפת, ועם כל זאת השקנו מעבדי AI PC חדשים ועוצמתיים – Lunar Lake ו-Arrow Lake – ובמהלך הדרך הזו שיתפנו פעולה עם יצרניות מחשבים רבות וגם עם בתי תוכנה שונים, כדי להביא לצרכנים ולמשתמשי הקצה את המוצר שהכי מתאים לצרכים שלהם בימים אלו, עם הרבה אלגוריתמים והרבה תכונות של בינה מלאכותית, בין אם מדובר בצרכנים ביתיים ובין אם מדובר בעולם העסקי", סיפר עמית ויסוצקי, מנהל שיווק באינטל ישראל. ויסוצקי היה אחד הדוברים בכנס הלקוחות הגדול של דל טכנולוגיות ישראל, Next Start Now, שנערך השבוע בתל אביב, בשיתוף אינטל ואנבידיה (Nvidia), ובהפקת אנשים ומחשבים. עד 2030 – 80% מהמחשבים בשוק כבר יהיו מחשבי AI "וזה לא רק מחשבים אישיים כמובן", הזכיר. "השקנו גם מעבדי Xeon חדשים עם תכונות רבות של AI, כי אינטל הבינה, שנים לפני שהתחיל עידן הבינה המלאכותית בפועל בשנתיים-שלוש האחרונות, כי זה הולך להיות העתיד של עידן המחשוב – ושיתופי הפעולה שלנו, וכפי שציינתי מדובר ביצרניות ובבתי התוכנה הגדולים ביותר, אפשרו לנו להכין את הקרקע לשימושים שכבר נעשים היום, וגם לעתיד". לדבריו, באינטל כאמור צפו את המגמה הזו, וכיום היא מעריכה וצופה שעד 2030 כבר 80% מהמחשבים בשוק יהיו מחשבי בינה מלאכותית. "ובהיבט שלנו, זה יעשה כמו עכשיו בשלוש רמות של עוצמת מחשוב שזמינה לטובת ה-AI במוצר אחד: ה-CPU, ה-GPU וה-NPU", סיפר. על שיתף הפעולה עם דל ציין ויסוצקי כי מדובר באחת השותפות הגדולות של אינטל, באופן גלובלי וגם כאן בארץ, "אם זה בעבודה על מחשבים אישיים, ובין אם זה עבודה על שרתים, וגם על מכשירי קצה. בסופו של דבר הלקוחות של דל הינם הלקוחות שלנו. הם השגרירים שלנו ואנחנו השגרירים שלהם, והעבודה המשותפת תאפשר יותר שיתופי פעולה. זה גם ולא רק ברמת המכר והשיווק, אלא גם ברמת הפיתוח, בשיח שיאפשר לנו להביא את המוצרים העתידיים שלנו, וגם לספק מעבר לפתרונות, תובנות לטובת הלקוחות. זה ימשיך להתעצם בשנה הזו וגם בשנים שיבואו לאחר מכן". דל ואינטל הולכות ידי ביד ומתוות את הדרך לעתיד של הלקוחות שלנו עם AI" "גם בתחום השרתים שיתוף הפעולה ביננו הולך וגדל. הלקוחות והחברות שעובדות מול דל ואינטל מבקשות פתרונות לתוכנות ולתכונות הבינה המלאכותית שמוצעות כיום, ולמה שהם רוצים לפתח כדי לקדם את הארגון", הוא הוסיף. "שיתוף הפעולה בין דל לאינטל הוא קריטי בהיבט הזה – כי כאמור זה ברמת הפיתוח לצד רמת המחשוב של המכשירים שאנחנו משווקים ללקוחות. דל ואינטל הולכות ידי ביד ומתוות את הדרך לעתיד של הלקוחות שלנו עם AI". ויסוצקי התייחס גם לרמה המקומית ואמר כי "השנה האחרונה הייתה קשה, זה ברור, אבל דל ואינטל כן מזהות הזדמנויות, גם בגלל העלייה בביקוש מצד חברות ביטחוניות שגדלות באופן מובן בגלל המלחמה, וכמובן עקב איומי הסייבר ההולכים וגוברים, שמשפיעים בדרכם שלהם על כל השוק. גם עולם הבריאות מתקדם מאוד לאחרונה עם השילוב של ה-AI, שגם עוזר מאוד במחקר רפואי, וזה אומר שגם כאן זקוקים לפתרונות המחשוב המתקדמים שאנחנו מציעים". "ישראל היא עדיין מדינה טכנולוגית מאוד. היינו ונשארנו סטארט-אפ ניישן, שמספקת המון טכנולוגיות חדשות. המון חברות קמות ומפתחות כאן בישראל (וזה כך גם בתחום ה-AI), ואחר כך יוצאות החוצה לחברות שעושות לזה אסקלציה. בנוסף, ישראל נותרה מדינה שהיא מעל הממוצע באימוץ טכנולוגיות, גם ברמה המסחרית, ורמת החדירה של פתרונות AI לשוק המקומי גבוהה כמו במקומות אחרים בעולם". "כמעט כל אחד משתמש כיום באיזשהו אלמנט של בינה מלאכותית. וכמובן, החברות בישראל, אם מדור בבנקים, גופים ביטחוניים ורפואיים וכדומה, חייבות הרי לעמוד בקצב של העולם, ולו רק בגלל איומי הסייבר. אני מעריך שהכלכלה הישראלית תמשיך להיות איתנה, והחברות יצטרכו לאמץ טכנולוגיות ומחשוב חדש כדי לעמוד בקצב של שאר החברות הגלובליות, ובכלל בעולם הטכנולוגי", הוא סיכם.

שם ותפקיד: גילי קמה, מנהלת פיתוח וארכיטקטית בפריוריטי (Priority). מנהלת צוות פיתוח של מפתחים סניורים, שמפתח כלים ותשתיות להעברה וניהול לקוחות בענן. מרצה בכנסי תוכנה בארץ ובחו״ל – הכנס האחרון שהרצאתי בו היה corecpp 2024, שבו חלקתי מניסיוני כמפתחת וכמובילה טכנולוגית. תפקידים קודמים: מנהלת פיתוח בסטארט-אפ Blitz של קטנועים חשמלים, ארכיטקטית בחברת הסייבר KAZUAR, מובילה טכנולוגית ומפתחת בשלל חברות וטכנולוגיות מפיתוח מערכות embedded, backend, מערכות מבוזרות וטכנולוגיות ענן. השכלה ושירות צבאי: שירות צבאי – פקידת לשכה בחיל חינוך. תואר ראשון –  הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, אוניברסיטת תל אביב. תואר שני – מינהל עסקים, האוניברסיטה הפתוחה. משפחה: נשואה+3. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? שבוע חשיפה לחיילים משוחררים, שחשף את האופציה למדעים מדויקים והנדסה. הגעתי מבית עם רקע פיננסי, עם דגש על תרבות, ידע כללי ומקצועות הומניים. מעולם לא שקלתי קריירה טכנולוגית עד לאותו שבוע חשיפה. נרשמתי ללימודי הנדסת תעשייה וניהול, ואחרי שבועיים עברתי להנדסת חשמל, כי הבנתי שהמסלול הנוכחי לא טכנולוגי מספיק עבורי. החלטתי ללכת לתחום בגלל העצמאות הכלכלית עם אפשרויות תעסוקה מגוונות – גיליתי עולם מרתק עם עבודה מגוונת ומעניינת, שמצריכה יצירתיות ומאפשרת לי ליצור דברים שלא היו קיימים קודם לכן ולשפר דברים קיימים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?  לא כקבוצה. לפעמים מחפשים מאפיינים מסוימים שיותר שכיחים באוכלוסיית הגברים, אבל בסוף – היחס, לטוב ולרע, הוא אינדיווידואלי והוא מכלול של דברים. האם נתקלת באפליה נגדך אישית על רקע היותך אישה? אני אישית לא נתקלתי.

אפל (Apple) הפסיקה לייצר את משקפי ה-Vision Pro מהדור הראשון, לאחר שהמוצר, שהגיע לשוק ב-2024, התברר כ-"נפילה" עבור החברה – כך דיווח אתר MacRumors, זאת לאחר דיווח קודם באוקטובר, שהענקית מקופרטינו הפחיתה בפתאומיות את ייצור המשקפיים במסגרת תוכניות פוטנציאליות להפסיק את ייצור המכשיר הנוכחי עד סוף השנה. לפי הדיווחים, ההפחתה בייצור החלה בקיץ, בהתחשב בכך שלחברה יש במלאי מספיק יחידות של Vision Pro  כדי לעמוד בביקוש עד 2025. האתר דיווח גם, כי אפל הודיעה לחברה הסינית שמרכיבה את האוזניות, לוקסשר פרסיז'ן (Luxshare Precision), שהיא תצטרך להפסיק את הייצור בנובמבר. לפי הדיווח, החברה ייצרה כ-1,000 משקפי Vision Pro ביום נכון לאוקטובר, מחצית מהכמות היומית בשיא הייצור. יש לציין, כי קווי הייצור לא פורקו, כדי  ש-לוקסשייר תוכל לחדש את הייצור אם הביקוש יגבר. בהתחשב במכירות החלשות ובחוסר עניין מצד המשתמשים, נראה, כי הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד לא סביר. אפל הכריזה על ה-Vision Pro ביוני 2023, עם ההצהרה היומרנית של טים קוק, המנכ"ל,  ש-"בדיוק כפי שה-Mac הביא אלינו את המחשוב האישי וה-iPhone את המחשוב הנייד, ה- Vision Pro  מביאים אלינו את המחשוב המרחבי". בינואר נפתחה האפשרות להזמנות מוקדמות, ובפברואר הגיעו המשקפיים למדפים עם תקוות גדולות. אפל קיוותה למכור 700,000-800,000 יחידות בשנה הראשונה, כשתחזיותיו של האנליסט האמין בדרך כלל של אפל, מינג-צ'י קואו, עמדו על מכירה של כחצי מיליון מכשירים. במציאות, אפל הצליחה למכור רק 370,000 יחידות בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, ולמרות שנתוני הרבעון הרביעי עדיין לא פורסמו, לפי הערכות אפל מכרה עוד 50,000 יחידות, ובסך הכל 420,000 בכל השנה. בנוסף, גם המחיר של 3,499 דולרים ליחידה התברר כצעד אחד רחוק מדי אפילו עבור מעריצי אפל המסורים, למרות שידוע שאפל תמיד גבתה מחירי פרימיום עבור החומרה שלה. יחד עם היצע תוכן מוגבל – פשוט לא נוצר עניין המוני או משיכה למכשיר. עם זאת, על אף האכזבה שאפל כנראה חווה עם המשקפיים, החברה עדיין לא מתכוונת לוותר על שוק המציאות המעורבת. לפי דיווחים שונים, אפל עובדת על גרסאות חדשות, שעשויות להגיע מאוחר יותר השנה או ב-2026. הדיווחים על גירסה שנייה של המשקפיים טוענים, שאפל מפתחת גירסה זולה של משקפיים, שתימכר לצד הדגם היקר יותר.

"אני משאיר אגף. מקצועי שמסייע לרכבת ישראל להיות הרבה יותר שירותית, אפקטיבית ואיכותית", כך אמר אבי עטיה, שסיים את תפקידו כמנמ"ר רכבת ישראל, ובחודש הקרוב ייכנס לתפקידו כסמנכ"ל מערכות מידע וחבר הנהלת שירותי בריאות כללית, במקום ליאורה שכטר, שעוברת לנהל את מתף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. "אני יכול לומר בצורה הכי אמיתית, ולא רק כמנמ"ר לשעבר, שרכבת ישראל עברה מהפכה דיגיטלית בחמש השנים האחרונות, בסדרי גודל מדהימים, והיא ללא ספק רכבת דיגיטלית עם מערכות מאוד יציבות ומוגנות", אמר עטיה. הוא הגיע לרכבת ב-2009, זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת סגן אלוף. מאז תחילת המלחמה, שירת כ-300 ימים במילואים, תוך שהוא משלב זאת עם העבודה ברכבת, ובאחרונה הועלה לדרגת אל"מ במילואים. "תקופה מאתגרת", אמר עטיה. "במשך היום – עבודה ברכבת, בלילות ובסופי שבוע – במילואים, כקצין בכיר שמכשיר קצינים בכירים לתפקידים". עם אילו אתגרים מתמודד מנמ"ר ברכבת? "האתגר המרכזי הוא לחבר את מערכות המידע והדיגיטל לאסטרטגיה ארגונית ולהתאים את המבנה הארגוני לצרכים הארגונים והיכולת. ולהשתנות טכנולוגית. האתגר הראשון היה לבנות צוות ניהולי, שיעזור לממש את אותן מטרות ומשימות. עם כניסתי לתפקיד, בנינו תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לשנים 2020-2025, שתוקצבה בסכומים של מיליוני שקלים". עד כמה עמדתם ביעדים? "חד-משמעית עמדנו בהם – ויותר. אל תשכח שרכבת ישראל היא תשתית קריטית, כלומר אנחנו מחויבים ברציפות תפקודית, לעבוד באקטיב-אקטיב עם יכולת הגנה מפני התקפות שונות". תן כמה דוגמאות לפרויקטים משמעותיים. "היו לא מעט. המרכזיים שבהם: תחנה חכמה דיגיטלית, מתחם חכם, זיהוי אנומליות בקרונות, התנהגות של נוסעים, גניבות, הטרדות מיניות, ועוד דברים שאסור לעשות בזמן נסיעה. חלק מזה זה פרויקטים שכרגע בהתהוות, וכמובן מחשוב מלא של תא הנהג והתפקדו שלו. היום כל פרטי הנסיעות שלו מתקבלים בטאבלט שלו, ללא שום מגע נייר, כולל התרעות על צבע אדום או רעידות אדמה". מה לגבי ה-IT הפנימי? "הקמנו פלטפורמת ביג דאטה בענן, עם אנליטיקה בענן של מיקרוסופט, ואנחנו בתהליך של התרחבות למולטי קלאוד, ואנחנו גם חלק מ-נימבוס. בתחום האנליטיקה יש לרכבת יכולות מתקדמות מאוד, עם יישומי לימוד מכונה. לכל סמנכ"ל יש דשבורד המספק נתונים רלוונטיים לתפקיד שלו. כמובן שמכניסים יותר ויותר יכולות AI". תוכל לתת דוגמה. בוודאי. היום להכין סדר יום למחרת, עבור כל הגורמים, לוקח כמה שניות בודדות. בעבר זה לקח לפחות ארבע שעות". כיצד ה-IT מקדם שיפור של שירות הלקוחות, שהם הנוסעים שלכם? "הקמנו גוף לטובת שירות לנוסע, כללנו בו את עולם הכרטוס, ויש צוות, שקראנו לו 'דיגיטל לנוסע'. הוספנו יכולות לאתר ולאפליקציה שלנו, שמאפשרת לך לקבל הודעות בזמן אמת, בפוש, על שינויים בקו רכבת שאתה רשום אליו ונוסע בו באופן קבוע. אתה תקבל את זה בזמן אמת. למשל, הודעה על עיכובים, וזה יחסוך לך זמן המתנה יקר בתחנה. זה מציאות שקורית בשנים האחרונות, זה לא היה המצב כאשר אני נכנסתי לתפקיד. מניח שכאשר נפרסם את הכתבה, מן הסתם יהיו תגובות של קוראים על רכבות שלא מגיעות בזמן, או על איחורים". עד כמה ה-IT מעורב בזה? "אנחנו מספקים את הכלים, כדי שרמת הדיוק תהיה טובה יותר. ברגע שיש סינכרון נכון בין מערכות ה-IT עם רצפת הייצור, זה בהכרח משפיע על רמת הדיוק, והמידע הוא הרבה יותר אמין". עד כמה קריטי ה-IT בתפעול הרכבת? "בעיקר בהיבט הבטיחותי. המערכות שלנו חייבות להיות בעלות יכולת לספק נתונים מדויקים בנושאים קריטיים. נתון לא נכון באירוע, יכול לגרום לאסון חלילה". אילו אתגרים השארת למחליף שלך, מאיר רכטר? "האתגר המרכזי הוא להכניס יותר ויותר יכולות, ולתת יותר מענה בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, על הפרק יש מעט אירועים ברשת ויש לנו רכבות מפוזרות וצוותים מפוזרים, ואנחנו עובדים לפי אופציות. אנחנו צריכים להכניס מערכת חכמה שיודעת להגיד 'זה האירוע' – זה הקו שנסגר, זה הרכבות, זה הצוותים שמפוזרים עכשיו. מערכת שתתן לנו את את התוכנית האופטימלית, שתיתן מענה כדי לפגוע במינימום בנושא. הדבר הבא זה לממש את הפרויקטים בציר החדשנות, ככה שניתן שירות יותר טוב. למשל לספירת נוסעים ברציפים ובתוך הקרונות, כדי להגיע לרמת ולידציה מדויקת יותר, שתסייע לניתוב נכון יותר של הרכבות". טוב, תגיד כמה מילות לסיום. "אני מסיים בסיפוק רב, ומשאיר אגף מקצועי, שבאמת באמת מוביל את הרכבת להיות הרבה יותר שירותית, אפקטיבית ואיכותית".

המנמ"רים מסכמים שנה של מלחמה ולצד הסיכום נערכים לשנת 2025, בדגש על לקחים ותובנות, התמודדות עם סביבת סייבר מאתגרת, ואופן היישום של בינה מלאכותית בארגונים – כך עלה מפאנל מנמ"רים ומנמ"ריות. הפאנל, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ותמי קול-אוחנה, CTO בחברת פורמולה, התקיים במסגרת אירוע Top Summit של אנשים ומחשבים, שנערך במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. "מצפים למעבר משעת חירום לשגרה" אורלי אברמוביץ', סמנכ"לית מחשוב ודיגיטל בקבוצת בזן, סיפרה כי "השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת. הארגון נדרך מיד עם תחילת המלחמה, בבוקר של ה-7 באוקטובר, ומיד העלינו כוננות כלל ארגונית. המונח 'תשתית מדינתית קריטית' קיבל אופי מאוד מציאותי, כאשר כל עובד ועובדת רתמו עצמם כדי לספק למשק ולמדינה רציפות אנרגטית. לכל אורך התקופה הזו עלו אתגרים חדשים או דרישות של הביזנס, שהטכנולוגיה נדרשה לספק במהירות. דוגמה לכך היא מערכת כוח אדם בחירום, שתוכננה מלכתחילה לעלייה לאוויר בפרק זמן של מספר חודשים, ובפועל נפרסה תוך מספר שבועות ספורים". אברמוביץ הוסיפה כי "דובר לאורך השנים רבות על הצורך של טכנולוגיה לספק פתרונות בתקופה של חוסר וודאות, והשנה האחרונה סיפקה לנו הזדמנות לעבוד בדיוק בתנאים הללו. אנחנו מרגישים שיצאנו מהתקופה הזו מחוזקים יותר, ומנוסים יותר כיצד להתמודד עם מציאות משתנה במהירות". בנוגע לעתיד ציינה אברמוביץ' כי "אנו מצפים למעבר משעת חירום לשגרה, וצפויים בשנת 2025 להמשיך בקידומה של תכנית אסטרטגית רב-שנתית הכוללת פריסה של מערכות דיגיטיזציה, אוטומציה ותעשייה 4.0". שי מיקהל, סמנכ"ל מערכות המידע בתנובה. צילום: יח"צ "בעיצומו של תהליך טרנספורמציה גדול ויישום מערכת ERP חדשה" שי מיקהל, סמנכ"ל מערכות מידע ודאטה בתנובה, ציין כי "החברה נמצאת בעיצומו של תהליך טרנספורמציה גדול ויישום של מערכת ERP חדשה". בהקשר זה מיקהל אמר כי "צריך להבין את ההיקף של הפעולה – אתה לוקח ארגון ענק, בן מעל ל-90 שנה, שיש בו אלפי משתמשים ומאות מערכות. בארגון כזה אתה נדרש לעיתים גם לאחר הטמעה של מערכת מידע חדשה להמשיך לעבוד גם עם המערכת הישנה – לעיתים גם לתקופה של עשור". מיקהל הוסיף כי "הפרויקטים הגדולים שלנו הם גם אירועים פיננסיים, והם מקבלים ליווי של גופי הכספים שלנו. אלו ארועים שדורשים ניהול, לדוגמא באופן של הפיכת CAPEX (תקציב השקעות) ל-OPEX (תקציב שוטף)". מיקהל הוסיף ואמר כי "בכלל, צריך להבין שקיים דיסוננס מובנה הקשור לגופי הטכנולוגיה. כך לדוגמה, המשתמשים הופכים להיות הרבה יותר מתוחכמים מצד אחד, אך מצד שני הם לעיתים כבולים למערכות ישנות, שלא מציפות להם מידע בעל ערך. דוגמה נוספת היא בעובדים שלנו – כשמצד אחד ישנם עובדים ותיקים שפיתחו מערכות לגאסי ותיקות, ולצידם כתף אל כתף ישנם עובדים צעירים בוגרי היחידות הטכנולוגיות הכי מתקדמות בצבא. אלו היבטים שמצריכים ניהול וסינרגיה". עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של קבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור "הבאתי מדריך חיצוני לסדרת הרצאות על ה-AI" עידית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בקבוצת לובינסקי, ציינה כי "הקבוצה כוללת שש חברות, ועליי מוטלת החובה לספק לכולן שירותי IT, כך שמדובר במגוון רחב של צרכים ומערכות. הדגש הינו באוטומציה, שיכולה להעצים את המוכרים או נותני השירות המצויים בממשק ישיר עם הלקוח". "בכל הנוגע ל-AI", סיפרה חן כי "בעקבות ההייפ האדיר סביב הבינה המלאכותית הבאתי מדריך חיצוני לסדרת הרצאות על הטכנולוגיה החדשה, והפידבקים היו מעולים. מכל רחבי הארגון ביקשו שנעסוק מעכשיו רק בפתרונות שמציעה בינה מלאכותית יוצרת. אבל צריך להבין, בינה מלאכותית הינה פתרון, אבל היא לא הפתרון היחיד שנעסוק בו, בטח בשנה הקרובה. זה חלק מסל פתרונות, אמנם משמעותי, אך רק חלק מתמהיל של כלים וחדשנות שנביא לארגון". חן הוסיפה כי "עולם הרכב נמצא בעיצומה של מהפיכה משמעותית והוא נדרש להיערך אליה. כך לדוגמה, הדרך שבה אנו יכולים לטפל היום מרחוק ברכב. אבל זה גם מייצר אתגרים – בעיקר בתחומים של אבטחת מידע". עידן וינטפלד מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) בסלקום עסקים. צילום: פלי הנמר "הכיוון האסטרטגי אליו הלכנו היה של פשטות" עידן וינטפלד, CTO בפרטנר עסקים, הדגיש את הצורך של נותני השירותים לתעשייה לעבור למודלים המדגישים פשטות. "הכיוון האסטרטגי אליו הלכנו היה של פשטות – החל מהמוצרים שאנו מציעים, המודלים של השירותים, וכלה בחשבונית פשוטה וקלה להבנה. אנחנו עובדים עם ארגוני אנטרפרייז גדולים, וגם שם הדרישה היא לקבל מודלים פשוטים של עבודה, והתמקדות בשירות ולא בבירוקרטיה שסביבו". וינטפלד הוסיף כי "אנחנו רואים בשנה האחרונה את הגיוס המאסיבי של עובדים למילואים, ואת האופן בו ארגונים מתמודדים עם האתגר של שימור רציפות. זה מחייב את הארגונים לעבור לשירותים מנוהלים, ובדגש בתחומים של אבטחת מידע – דוגמת שירותי SIM/SOC".