גוגל לא התכוונה כנראה להשאיר את הזירה לאפל יותר מדי זמן, ויום אחרי שזו הציגה את מערכות ההפעלה הבאות שלה לכל הפלטפורמות, מיהרה גוגל להשיק באופן רשמי את אנדרואיד 16 (Android 16) – הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה שלה לשוק המובייל – אם כי מדובר אולי במשהו יותר סמנטי מאשר פרקטי. גוגל גם השיקה את הגרסה הנוכחית של אנדרואיד מוקדם יותר מכל גרסה אחרת, ובחברה חושבים שזה יסייע ליצרניות השונות לקדם את השדרוג של הטלפונים שלהן. בינתיים, כך או כך, אנדרואיד 16 זמינה כעת רק לטלפוני הפיקסל החדשים של גוגל עצמה, וכנראה ששדרוג לטלפונים הקיימים והזכאים לכך יוצע ממש בימים הקרובים. Excited for more ✨new ???? features? Android 16 brings more helpful and streamlined notifications, multitasking tools to keep you in the flow, and new support for hearing devices. See how: https://t.co/cs2Tkoa91o — Android (@Android) June 10, 2025 מה נשתנה האנדרואיד הזה? השינוי במערכת ההפעלה ניכר לעין כבר בעיצוב החדש, שמבוסס על מוטיבים חדשים שבגוגל מכנים Material 3 Expressive. מעבר לצבעוניות הרבה טוענים בחברה שהמערכת, בכללותה, נגישה כעת הרבה יותר וגם תהיה הרבה קלה לתפעול. אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי בממשק זה 'עדכונים בזמן אמת'. אפליקציות מסוימות – בינתיים רק אפליקציות משלוחים ואפליקציות נסיעה שיתופית ורק בארצות הברית – יוכלו להציג הודעות במסך הבית ברגע שההתרעה מגיעה לטלפון, וזאת במטרה לחסוך למשתמש את הצורך לפתוח את הטלפון מנעילה, לפתוח את תפריט ההודעות כדי לראות מה חדש – במיוחד כשחלק מההודעות זקוקות לתשומת לב מיידית. בנוסף, כל ההודעות מאותה אפליקציה ירוכזו יחד באפון אוטומטי, כדי לחסוך באלגן לעין וגם צלילי התרעה מיותרים. תכונות העדכונים בזמן אמת תהיה אחת הראשונות שתאומץ בידי היצרניות, והיא תופיע בטלפונים של סמסונג, אופו ומותג הבת שלה וואן-פלוס, אם כי כנראה תחת שמות אחרים במקצת. תכונה חשובה אחרת היא 'מצב שולחן העבודה'. כפי שכבר ידוע, בעזרת סמסונג פיתחה גוגל מצב חדש עבור טלאבלטים וטלפונים עם מסכים מתקפלים, שמציעים שטח עבודה גדול יחסית באופן פיזי, אשר מדמה עבודה עם מערכת הפעלה שולחנית. זה אומר שתהיה שורת משימות, מעין כפתור 'התחל' וכדומה, עם מזעור ופתיחה של אפליקציות פעילות משורת המשימות הזו, ויותר מכך, עם יכולת להזיז חלונות של האפליקציות על המסך, לשנות את גודלם ולעבוד למעשה בריבוי מטלות אמיתי, כמו שאפשר בכל מחשב אישי. I updated my Pixel 9 Pro XL (Android 16) And of course things are not working properly ???? Like choosing the colour pallet I want but I get something else. Also immersive weather vibration still doesn't work. pic.twitter.com/571ZtchnhJ — Nick Nice (@NickNice85) June 12, 2025 DeX, הטכנולוגיה של סמסונג שאותה למעשה מאמצת גוגל, מאפשרת גם לחבר טלפון למסך מחשב או לטלוויזיה ולעבור באופן מיידי לעבודה במצב שולחן עבודה. תכונה זו תגיע לטלפונים עם אנדרואיד 16 מאוחר יותר השנה – וכנראה בדיוק כמו במקור, ניתן יהיה גם לחבר מקלדת ועכבר לצורך עבודה שולחנית מלאה. אנדרואיד 16 גם מבטיחה לספק יכולות הגנה טובות יותר על המכשירים בהן תהיה מותקנת. המשתמשים יוכלו לבחור בהגדרות את התכונה 'הגנה מתקדמת', שתציע חבילה של הגנות והגדרות כדי לסייע לבעלי המכשירים להגן עליהם טוב יותר מניסיונות דיוג, התקפה של רושעות וגם שיחות הונאה. יש גם כמה תכונות חדשות שגוגל תציג למשתמשים כבדי שמיעה, עם התמקדות באלו שמשתמשים כבר במכשירי שמע. מכשירים אלה מתחברים כיום לטלפונים, כמו אוזניות נטולות חוטים מהשורה. מכיוון שכך, ניתן יהיה לשלוט בעוצמת הקול שלהם ישירות מהטלפון, במקום לגעת במכשירים באופן פיזי בעת שרוצים לעשות זאת. בנוסף ניתן יהיה להשתמש בטלפון לצורך ניהול שיחות פיזיות, כלומר פנים אל פנים, כשהמכשיר מסייע לשמוע טוב יותר עם פחות רעשים. ומעבר לכך יש שורה של עדכונים שגוגל הזכירה: שדרוג שיחות מרובות משתתפים באמצעות אפליקציית המסרים של החברה עם תמיכה ב-RCS; עורך תמונות משופר ב-Photos, אפליקציית אחסון התמונות של גוגל, כולל הצעות מבוססות AI לביצוע פעולות כאלה או אחרות בתמונות; בקרות שמאפשרות לבחור באופן אוטומטי את קצב הרענון של התצוגה, וזה אומר בעצם להפוך את ההיבט הזה לדינמי יותר; אפשרות ללכוד תמונות מסך תוך שימוש ב-HDR, כדי לשפר את התמונה; יכולת שיתוף טובה יותר של תמונות קבצים וכל דבר אחר עם מכשירים אחרים באמצעות האפליקציה 'שיתוף מהיר'; ועוד.

מוקדם יותר השנה שלחה גוגל לחלק מבעלי ה-Pixel 4A עדכון, שהפחית את חיי הסוללה – כדי להפחית את הסיכון להתחממות יתר. בקרוב היא תעשה כך גם עבור מכשירי Pixel 6A. בהצהרה שפרסם אלכס מוריקוני מגוגל נכתב, כי "חלק ממכשירי Pixel 6A יהיו חייבים  עדכון תוכנה כדי להפחית את הסיכון להתחממות יתר של הסוללה. העדכון יאפשר תכונות ניהול סוללה, שיפחיתו את הקיבולת ואת ביצועי הטעינה לאחר שהסוללה תגיע ל-400 מחזורי טעינה. ניצור קשר עם הלקוחות שנפגעו בחודש הבא, עם כל המידע הדרוש להם כדי לטפל בבעיה." כפי שדווח על ידי Android Authority, לפחות שני משתמשים דיווחו על טלפונים מדגם Pixel 6a שעלו באש, כאשר אדם אחד כתב ב-Reddit, שמכשיר ה-Pixel 6A שלהם "התלקח באופן ספונטני באמצע הלילה". גם אתר Android Authority גם זיהה שרשרת של קוד בגרסת Android 16 QPR1 Beta 2, שמתריעה בפני משתמשי Pixel 6A על "בעיה אפשרית של התחממות יתר של הסוללה" ומפנה לדף תמיכה בכתובת g.co/pixel/6battery שאינו פעיל כרגע. בחודש אפריל האחרון גוגל גם הכריזה על תוכנית תיקון מורחבת לבעיות של התנפחות הסוללה ב-Pixel 7A.

אחד התחומים הבולטים שבהם הבינה המלאכותית צוברת תאוצה הוא הבריאות הדיגיטלית. מפיתוחים שמסייעים בניתוחים מצילי חיים ועד לכלים שמקבלים החלטות ש-"ליד" ההחלטות הרפואיות, רבים במערכות הבריאות – שאם להודות על האמת, הן מסורתיות בהווייתן – כבר משתמשים בטכנולוגיה החדשנית הזאת. עד כמה זה נכון? ומה אומרים הנתונים? בתיה פלדמן, חברת הנהלה בחברת הדאטה IVC, הציגה בכנס AI Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים, נתונים נבחרים על השימוש ב-AI במערכת הבריאות. הכנס נערך בלאגו בראשון לציון והמנחה שלו היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. היא אמרה כי "חלה בישראל צמיחה בתחום הבינה המלאכותית, כולל בבריאות הדיגיטלית – במספרי החברות, באימוץ של הטכנולוגיה ובמגמות החדשות בתחום. לכבוד הכנס ערכנו ניתוח מיוחד, שבחן את הפעילות של חברות טכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית, עם דגש על שילוב AI. רוב החברות בישראל שמשתמשות ב-AI פועלות בתחום התוכנה הארגונית – 55% מהן, כאשר יותר מ-13% הן חברות בעולמות הבריאות הדיגיטלית". "יש בתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל 564 חברות – המקום השני מכלל התעשיות. כ-300 מהן אלה חברות AI, שכ-200 מהן הוקמו בחמש השנים האחרונות", הוסיפה פלדמן. "עם זאת, רק 22 מהחברות הללו מעסיקות יותר מ-100 עובדים. יותר ממחצית מהן נמצאות בשלבי הסיד. מהצד השני, 44% מהן כבר מוכרות מוצרים, כך שיש בשוק הזה חברות צעירות ומתקדמות כאחד". באשר לגיוסי ההון, "במבט כללי, בין 2020 ל-2024 מהחברות הישראליות גייסו 93 מיליארד דולר, כאשר חברות AI גייסו 50 מיליארד דולר, מהם מעט יותר מארבעה מיליארד לחברות AI בתחום הבריאות הדיגיטלית, בכמעט 500 סבבים. גיוסים אלה התמקדו בסבבי C ומעלה – תוצאה של טרנד ההשקעות בחברות מתקדמות. עם זאת, יש בישראל אשכול חברות AI בצמיחה מהירה", ציינה. "בשנים האחרונות אירעו מעט אקזיטים ושתי הנפקות בלבד של חברות בריאות דיגיטלית, שבהן הן גייסו 258 מיליון דולר. אולם, יש עלייה מתמשכת בהיקפי המיזוגים והרכישות. זה תחום בצמיחה, עם פוטנציאל גבוה אבל גם עם אתגרים – בעיקר כשזה נוגע לאקזיטים ולצמיחה של חברות חדשות", אמרה פלדמן.

השנה האחרונה הייתה לא פשוטה עבור קהילת הלהט"ב, בארץ ובחו"ל: אצלנו, רק באחרונה "התבשרנו" על קיצוץ כמעט עד ל-0 של התקציבים לארגונים להט"ביים – צעד שיש לו משמעות הרסנית, בפרט לנוער גאה. בנוסף, חברים בקואליציה ובממשלה אנשים שמתנגדים לזכויות להט"ב, ובעבר אף השתתפו ואף ארגנו את "מצעד הבהמות" כתגובה נגד מצעד הגאווה. ועוד לא הזכרתי את ההשפעות של הצעדים של הממשלה, בעיקר בתחום המשפטי, על קהילת הלהט"ב. בארצות הברית, דונלד טראמפ נבחר לנשיא, ומיד הורה על ביטול תוכניות הגיוון וההכללה בממשל, והחל ללחוץ גם על החברות הגדולות לעשות זאת. במיוחד על חברות הביג טק, שהמנכ"לים שלהן עמדו בתור כדי לתרום לקמפיין שלו ולהשתתף בטקס השבעתו. ההיי-טק נחשב למגדלור של גיוון והכללה, לענף הכי פתוח ומקבל במגזר העסקי ולתעשייה שהחברות המרכזיות בה משמיעות את קולן בכל פעם שסוגיה של זכויות להט"בים.ות עולה על סדר היום. זה קורה בעולם – וגם בארץ, למשל בכל הקשור לפונדקאות גאה. רבות מהן אף מקיימות אירועים מיוחדים לחודש הגאווה, חודש יוני, כאשר בשנים עברו ראינו כמה וכמה מסיבות ענק עם אומנים מהשורה הראשונה. אולם, בחודשים האחרונים משהו קרה: רוב חברות הביג טק מיהרו לצמצם ואף לבטל לחלוטין את תוכניות הגיוון וההכללה שלהן, והיו אף כמה שביטלו את החסויות שנתנו בשנים עברו למצעדי גאווה. חלק גדול מהן מפחדות מטראמפ ומהתגובה שעלולה להיות מצידם של לקוחות שמרניים יותר – עד כדי חרם. חברות המחקר מעריכות כי הסיכון לחברות מהבעת עמדה בעניינים חברתיים הוא גבוה, עד לרמה של 9 מתוך 10. עדי הייניש, מנכ"ל קלאודזון, חברה בת של מטריקס, אומר שהמצב מדאיג. "אנחנו רואים הליכה אחורה בכל הנוגע לזכויות להט"ב, בחו"ל ובארץ, וזה ממש מפחיד", הוא מציין. "אני מגדל פה ילדים והתקופה מאוד מעוררת חשש. חשוב מאוד שנילחם, שנראה את עצמנו בכל מקום ושלא ניתן לזה לעבור מעל לראש שלנו". עדי הייניש, מנכ"ל קלאודזון. צילום: יאיר ולר הייניש בן ה-40 הוא בן זוגו של האומן ארז עובד, והשניים מגדלים שני ילדים, שעוד מעט ימלאו להם 10. הוא היה בין מקימי קלאודזון ב-2013, ומ-2017 משמש כמנכ"ל החברה. הייניש הגיע למטריקס ב-2012, לחטיבת האינטגרציה והתשתיות, שאז שכנה בבאר שבע. הוא יצא מהארון פחות או יותר ברגע שבו הוא נכנס בפעם הראשונה בדלת המשרד. "אפשר לומר שהייתי גיי בחטיבה שהאנשים שלה לא כל כך נחשפו ללהט"בים קודם לכן. זה היה חיבור מאוד מעניין, אבל מעולם לא ויתרתי על הזהות שלי – והתקבלתי יפה. למדתי מזה שאם אני מגיע למקום מי שאני וכמו שאני, בלי הסתרה ובלי בושה – אני מתקבל טוב יותר ומתקדם מהר יותר", הוא אומר בצורה חד משמעית. "העובדה שהייתי מאוד נאמן לעצמי ולמי שאני אפשרה לי לצמוח במטריקס. התחלתי כמנהל תפעול בחטיבה וצמחתי מאוד מהר, כי שמתי את מי שאני בפרונט. כולם ידעו שאני הומו". לדבריו, "אנחנו, כלהט"בים, צריכים לבוא עם הצבעוניות שלנו ולהיות בדיוק מי שאנחנו, גם אם זה בסביבה פחות ידידותית". זה מאוד תובעני. יש לא מעט אנשים שנמצאים בארון וקשה להם לצאת ממנו, גם בהיי-טק. "נכון שהרבה בוחרים שלא לשתף מי הם ומה הם, אבל כשאתה לא בדיוק מי שאתה – אתה לא מצליח להביא את האותנטיות שלך לשולחן, וזה מייצר מחסום להתקדמות. נורא קשה להשתלב ולייצר מערכות יחסים אותנטיות כשאתה בארון. ברגע שהבנתי את הכוח של זה – ניצלתי אותו". "כל להט"ב הוא שגריר של הקהילה" קלאודזון התחילה מהצעה שקיבלה חטיבת האינטגרציה והתשתיות של מטריקס מ-AWS להיות פרי-סלר שלה בישראל. בעקבות זאת, אנשיה החלו בתהליך גיוס של עובדים מתאימים – שהיה לא פשוט, לדברי הייניש. "למצוא אנשים שנותנים ייעוץ על AWS ב-2012 היה משימה כמעט בלתי אפשרית", הוא אומר. "בנינו יחידה שלאט לאט הרחיבה את פעילותה. היא התחילה מפגישות ייעוץ על המשמעות של המעבר לענן והקמת EC2 (הפתרון של AWS לקיבולת סקיילאבילית ולפי דרישה של שירותי ענן – י"ה). כיום, עיקר הפעילות שלנו היא עם ארגונים שנולדו בדיגיטל ובמגזר הציבורי". מ-2018, קלאודזון היא חברה בת של מטריקס, עם מטה בישראל, וכיום יש לה חברות בנות בחצי האי האיברי ובהולנד. הייניש רואה בכל גיי, לסבית, בי או טרנס בהיי-טק כסוג של שגריר של הקהילה. "יש פה שני דברים: החברות צריכות לתת פלטפורמה לעובדים להרגיש בבית ובנוח. דווקא שם הייתי שם את המילה נורמליזציה. במקום לנרמל את המלחמה והטילים מתימן – לנרמל גאווה ואת המקום של להט"בים בארגונים. מנגד, כשאתה לא מסתיר את עצמך, אתה מביא אותנטיות וזה מחזק אותך. זה מה שעזר לי, ואני בטוח שזה מה שיעזור לכל בן אדם שנמצא בארון. זה מביא הקלה", הוא מציין. גאווה במשרד. צילום: ShutterStock (אליסטורציה) למה הכוונה ב-"חברות צריכות לתת פלטפורמה?" "כשחברות עוסקות בנושא הלהט"בי, בטח בחודש הגאווה, זה מייצר פלטפורמה לעובדים להיות מי שהם ולספר את הסיפור שלהם. לכן אני חושב שאירועי גאווה הם משהו קריטי, הגם שזה צריך להיות כל השנה". לדברי הייניש, בגלל האירועים, 2025 היא שנה שבה חודש הגאווה בחברות ההיי-טק צריך להיות מאופיין פחות במסיבות נוצצות ויותר באירועים בעלי משמעות חברתית, למשל הרצאות של פעילים בולטים בקהילת הלהט"ב (קלאודזון הזמינה להרצאה את עופר נוימן, לשעבר מנכ"ל ארגון הנוער הגאה – איגי, וממקימי הקבוצה הלהט"בית האקטיביסטית מרימה). "אירוע הגאווה שלנו הפך ממסיבה לדיבור על התקופה המאוד מורכבת. זה מחזיר אותנו למה שאני אומר – שחשוב לשים אותנו בפרונט", הוא מוסיף. למה לדעתך חברות אחרות מבטלות אירועי גאווה או עושות אותם יותר בצנעה, ומבטלות או מצמצמות תוכניות גיוון והכללה? "יש הרבה סיבות לכך שמבטלים, לאו דווקא להט"בפוביה. זה קשור לטראמפ, למצב בארץ, למצב הכלכלי ועוד. אבל חשוב לי יותר להעביר את מסר של תקווה: על רקע מדיניות הממשלה ומה שקורה בארצות הברית, אנחנו צריכים להחזיק את האור". האם מדובר במגמה? האם נראה את החברות לוקחות צעד, או צעדים, אחורה בתחום הזה גם בשנים הבאות? "אנחנו לא יכולים להשתמש בשנה הזאת כדי לבחון כלום. יותר מדי דברים קורים השנה, הכול נורא לא יציב. יש מצב גיאו-פוליטי מאוד מורכב, ולכן היא לא מייצגת. ההיי-טק הישראלי הוא עדיין במקום של קבלה. אני רואה את זה בסביבה שאני עובד בה, עם אנשים שאני עובד איתם. יש קבלה והמצב הרבה יותר טוב מאשר כשאני התחלתי לעבוד בהיי-טק". הייניש מבקש להדגיש לסיום כי "אי אפשר לסיים את הראיון בלי מסר שצריך להחזיר את כל החטופים עכשיו. בלי שנחזיר אותם לא נהיה שלמים, כחברה וכמדינה".

"המשפט 'הנתונים הם הנפט והזהב החדש' לא חדש, אולם בעידן הביג דאטה והבינה המלאכותית היוצרת הוא מקבל עוד יותר חשיבות. הטיפול בנתונים בארגון – איסוף, עיבוד וניתוח שלהם – גם הוא אינו חדש. מה שחדש הוא היקף הנתונים, הררי המידע, הביג דאטה, כמו גם העובדה שיש לטפל בהם בזמן אמת, ובמהירות – במילי-שניות בודדות. עם החיבור לשדה של הבינה המלאכותית, צריך להיות לארגונים קרש קפיצה בשוק התזזיתי והתחרותי של היום", כך אמר סאבו אייר, נשיא ומנכ"ל אירוספייק. אייר הגיע ארצה כדי להשתתף ב- Aerospile Israel Summit, כנס הלקוחות השנתי, שערכה החברה שלשום (ג') באולם East בתל אביב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים באורקל, EMC, וריטאס וריוורבד. הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "פיתחנו בסיס נתונים שיודע להתמודד עם טיפול בתעבורות נתונים גדולות מאוד, בשיהוי נמוך, עם אמינות מוחלטת ובמהירות של שברירי שנייה לפעולה. השילוב שלו עם יכולות בינה מלאכותית ולימוד מכונה מניב דיוק רב יותר ומאפשר עבודה בזמן אמת, וכך מתקבל שיפור בקבלת ההחלטות – על בסיס הפקת תובנות רבות יותר מהנתונים. את הנתונים מחלצים בחלקי שניות ואז עורכים עליהם פעולות שונות, כגון חיקור, במהירות גבוהה. יש לנו בסיס נתונים בעל יכולת גידול רבה (Hyper Scale), שמספק יכולת לטיפול בנתונים במהירות וביעילות". "המושג AI לא זר לנו, ואנחנו עוסקים בו שנים", אמר נשיא ומנכ"ל איירוספייק. "התעשייה פועלת בתחום כבר יותר מ-40 שנים, ובונה רשתות ומערכות 'עצביות'. בעולם בסיסי הנתונים, מערכות ניתוח בזמן אמת בשילוב הררי נתונים, בינה מלאכותית ולימוד מכונה – יביאו להבניה מעמיקה יותר של הקשרים, לקיצור ולהוזלת הטיפול במידע, ויסייעו לקבלת החלטות מושכלות יותר על ידי המנהלים". מניעת הונאות וגניבות זהויות לדברי אייר, "אנחנו מסייעים לארגונים שרותמים את הדאטה שלהם כדי להוביל חדשנות דיגיטלית במוצר או בשירות שלהם. בסיסי הנתונים הקיימים שלהם לא מספקים דיוק או מהירות ברמה מספקת: הם מייצרים המון דאטה, התפעול מתקשה לעמוד בקצבי הנתונים, והתהליך כולו יקר מאוד וגוזל זמן ומשאבים רבים". "בסיס הנתונים שלנו הוא גרפי (Graph Database)", ציין. "ככזה, הוא מאחסן, מבצע שאילתות ומנהל נתונים המובנים כגרפים, ומציג את הישויות והיחסים בין הישויות הללו. בשל החיבורים וההקשרים הללו, הוא מסייע ללקוחות ממגזרים שונים להפיק תובנות, לפעול בצורה חכמה ויעילה, ואף למנוע הונאות וגניבות זהויות ביעילות ובמהירות שיא, ישירות מה-SSD". "אנחנו שותפים של שלוש ספקיות הענן הגדולות – AWS, גוגל ומיקרוסופט", הוסיף אייר, "והפלטפורמה שלנו רצה עליהן. בנוסף, אנחנו מפתחים איתן שירותים חדשים – לטובת לקוחות קלאוד נייטיב, שפועלים בענן מאז הקמתם. גרסה 8 של הפלטפורמה שלנו תומכת בטרנזקציות מורכבות, שכוללות טיפול סימולטני בריבוי רשומות. לקוחות יכולים לאשר תהליכים מורכבים, כגון העברות כספים, מדידת אפקטיביות של קמפיינים או ניהול חיוב לקוחות בחברות טלקום – דבר שאינו אפשרי עם בסיסי נתונים מסוג NoSQL מדורות קודמים. אנחנו מסוגלים לעשות זאת, בין היתר משום שהטכנולוגיה מוגנת פטנט ומבוססת על מקסום הביצועים של אחסון בדיסקים מסוג SSD, ולא על בסיס זיכרון In-memory. כך אנחנו יכולים לספק לארגונים יכולות עיבוד וניתוח מתקדמות ולא יקרות". הוא אמר כי "השילוב שלנו – ביצועים, יכולת גידול מגיגה-בייט ל-פטות, יעילות ומהירות של פחות ממילי-שנייה לתגובה – הוא שילוב מנצח. אנחנו מניבים לארגונים חיסכון של עד 80% בעלות הבעלות הכוללת (TCO)". "נגדיל את היקף ההשקעה בסניף הישראלי" עוד ציין אייר כי "הקמנו את הפעילות בישראל לפני שבע שנים, וכבר יש לנו עשרות רבות של לקוחות ישראליים גדולים, לצד סטארט-אפים, ארגוני הגנה בסייבר, חברות אדטק, גיימינג ועוד. לפני כחמש שנים הגדלנו את ההשקעה בשוק הישראלי והקמנו פעילות מקומית של מחקר ופיתוח, שעובדת באופן שוטף עם יחידות ההנדסה של החברה בעולם. נגדיל את היקף ההשקעה בסניף הישראלי – במכירות ובמו"פ". "הדאטה היא אבן הראשה של ארגונים, והטיפול בנתונים חייב להימצא בראש סדר העדיפויות של ההנהלה והארגון. טיפול מעמיק בדאטה יהפוך את הארגונים למבוססי נתונים, שמנצלים אותם לטובת ההיבטים העסקיים. אנחנו מציעים יכולות לטיפול בנתונים בזמן אמת, עם ביצועים מהירים וטובים יותר – גם ביישומי AI, שדורשים כמויות אדירות של מידע, בזמן אמת. הגידול שלנו פה יימשך, ברקע חדשנות השוק והנטייה לאמץ מוקדם טכנולוגיות חדשניות", סיכם.

בפרק נוסף של הסדרה NESS TALK, לרגל עשרים וחמש שנה לחברת נס, התארחה מירי ישמעאל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת ההדרכה ב-נס. שוחחנו עם מירי על החשיבות של מרכיבי ההדרכה והטמעת בפרוייקטי ERP, מערכות ויישומים ארגוניים, תהינו כיצד נכון לבצע את הליכי ההדרכה ולמה לא כדאי לחפש קיצורי דרך ולוותר על השלב הכל כך קריטי זה. מירי ישמעאל, נתחיל בהכרות עם המאזינים. תציגי את עצמך "אני מנהלת את חטיבת פתרונות הלמידה וההדרכה ב-נס כבר ארבע שנים. גרה ברעננה ואמא לשלושה ילדים. לפני שהגעתי ל-נס הייתי מנכ"לית ברליץ – בית ספר בינלאומי ללימוד שפות – כך שהעולמות האלה, למרות שהם שונים, יש משהו משותף ביניהם. כולם עוסקים באנשים, למידה ובניהול". פרטי קצת על מהות התפקיד שלך כמנהלת חטיבת ההדרכה ב-נס "אנחנו עושים פרוייקטי הדרכה והטמעה בארגונים שונים. אנחנו למעשה מטמיעים ומלמדים את העובדים והמשתמשים הארגוניים כיצד להפיק מהמערכות הארגוניות, וביניהן מערכות ERP ומערכות ארגוניות אחרות, את המירב והמיטב".  בואי נרד קצת לעומק. מהם תהליכי הלמידה? איך זה עובד? "אנחנו מגיעים לארגון, כאשר עולה הצורך להחליף מוצר או לשדרג אותו, ונדרש באופן טבעי להדריך את העובדים על המערכת. אגב, אני מדברת על כל מוצר טכנולוגי, לאו דווקא ERP או מערכות ארגוניות. אנחנו לומדים את הלקוח, את המוצר, מגדירים את הצרכים ואז אנו מתחילים בתהליך של הדרכה, או במקביל, לפעמים גם בתהליכי הטמעה בשטח". איך בכלל מתחברים לעובדים ומשכנעים עובדים לבוא ללמוד? מן הסתם יגידו שהם עסוקים… "נגעת בנקודה הכי חשובה לדעתי מבחינת הארגון. אנחנו צריכים להבין מה בדיוק המשתמש והארגונים צריכים. ואכן העובדים לא פעם לא מבינים את הצורך או הרציונל ונשאלות שאלות כמו: 'מה יוצא לי מזה שמחליפים מערכת?' או 'מה אני צריך את כל הבלאגן הזה?' וכדומה. כאן נכנס גורם חשוב של ניהול השינוי, שהוא שלב מאוד משמעותי, עוד לפני שמתחילים את התהליך ההדרכה וההטמעה. השלב הזה מתחיל איזשהו תהליך שינו,י שאפשר לומר שהוא חצי פסיכולוגי, וגם מאפשר להראות למשתמשי המערכת החדשה למה זה טוב להם ולחברה וגם כיצד זה יכול לסייע לו. רק אחר כך מתחיל תהליך הלמידה וההדרכה, שזה ממש הפתח להצלחה של הטמעת מערכות ויישומים ארגונים".  עד כמה מחויבות ההנהלה היא קריטית? "זה קריטי מאוד. ניהול השינוי ופרויקטים כאלו של הטמעת מערכות ארגוניות, צריכים שיתוף פעולה ממי שעומד בראש הארגון. ככל שיש לנו שיתוף פעולה עם מי שמנחה או מי שמוביל את התהליך הזה, התהליך עובד יותר טוב. עצם התהליך הוא מורכב, וההדרכה היא שלב נוסף, חשוב ביותר. זה שלב שנמשך הרבה אחרי שהפרויקט עולה לאוויר. אנחנו מלווים את משתמשי המערכת כל הזמן".  מהן מתודולוגיות הלמידה שלכם? "אנחנו מפתחים תוצרי למידה באופן שוטף בפורמטים שונים: חוברות למידה, סרטונים, וברמה היותר טכנולוגית – מפתחים גם לומדות. יש לנו מפתחות ומפתחי הדרכה מדהימים בחטיבה, שזה התפקיד שלהם. אנו למעשה מבינים את צורכי הארגון, לומדים את המערכת והיישום הנדרש, מנהלים את השינוי מול המשתמשים ודואגים להתאים בצורה הטובה ביותר את פלטפורמות הלמידה השונות שעומדות בפנינו למשתמשים עצמם".  איך מגייסים אנשים לחטיבה שלכם עם שונות כל כך גדולה של פרויקטים? "יש מומחים שמגיעים מרקעים שונים. לא פעם נעים מפרויקט לפרויקט, ואז המומחי למידה שלנו גם צוברים הרבה מאוד ידע וניסיון. יש לנו מנהלי פרויקטים בתוך החטיבה שהם מובילים למעשה גם את הידע וגם את הניהול בתוך החטיבה. לא פעם תפקידי הדרכה והטמעה הם תפקידים ראשונים, ומהווים דלת כניסה לעולם הטכנולוגי בו אנו פועלים". אם אני מנמ"ר או מנהל בארגון, למה לי לבחור דווקא ב-נס כגוף הדרכה? "זוהי שאלה שאנחנו חייבים כל בוקר לשאול את עצמנו, כדי לייצר ערך מתמשך. אנחנו חייבים לדעת מה מניע אותנו ומה יגרום ללקוח לבחור בנו. שום דבר לא מובן מאליו, וזה חלק מהשאיפה למצוינות, של כל אחד מאיתנו. מעבר לזה אנחנו חייבים להוכיח את רמת המקצוענות של העובדים שלנו, הידע והניסיון, ולדעת להתמודד עם אתגרים וקשיים שתמיד קיימים. הייתי אומרת שהניסיון של אנשי ההדרכה הוא שלב מאוד חשוב שהארגונים צריכים לקחת בחשבון כשהם נכנסים לתהליך כזה. אנשים שמכירים את המערכות, עוקבים אחר השינויים הרבים שיש ויודעים להטמיע אותם בארגונים. אל תשכח שיש שונות בין המשתמשים, ולהם צריך להתאים את ההדרכה, וזו המומחיות שלנו".  אמרת לי בשיחת רקע שהחלק של של ההדרכה בפרויקטים נע בין חמישה לשבעה אחוז מעלות הפרויקט עצמו – זה מטורף "אני מסכימה איתך ואני אתחיל לרגע ההיפך – יש ארגונים שנכנסים לפרויקטים גדולים, שלא ממש מבינים את הקריטיות של נושא ההדרכה ומנסים לצמצם, כי פתאום הם נבהלים מהמספרים שציינת. זו טעות שאנחנו נתקלים בה לא פעם. ארגונים לא פעם מחפשים קיצורי דרך ולא לוקחים בחשבון את החלק של הטמעת המערכת, ולרוב זה לא עובד. אנו כל פעם מחדש אחרי מאות פרויקטים מגוונים ושונים באין סוף ארגונים מכל הגדלים ומכל המגזרים, מבינים שהצלחת פרויקט כזה נעוצה ביכולת של המשתמשים לעבוד על המערכת או היישום. ואת זה עושה רק שלב ההדרכה והטמעת המערכת. זה ממש ה-X פקטור בהצלחת פרויקטי מערכות ארגוניות".  להאזנה לפרק המלא – לחצו כאן

ככל שכלי הבינה המלאכותית משתלבים עמוק יותר בעולם החיפוש המקוון, אתרי חדשות ותוכן ותיקים מוצאים את עצמם מול איום קיומי על מודל ההכנסות שלהם. הטכנולוגיות החדשניות שמטרתן לשפר את חווית המשתמש – כמו למשל AI Overviews מבית גוגל, כלי המסכם מידע על השאילתה שהכנסנו במנוע החיפוש של ענקית הטק – מציגות תשובות ישירות לנושאי החיפוש שלנו, ובכך הן פוגעות קשות בתנועה לאתרי התוכן המקוריים. לפי דיווח מפורט של הוול סטריט ג'ורנל, השקת תכונות ה-AI הללו מובילה כבר כיום לירידה דרמטית בתנועת הגולשים אל אתרי התוכן והחדשות. מו"לים מגלים כי משתמשים אינם זקוקים עוד ללחוץ על קישורים לאתריהם, כאשר כלי ה-AI של גוגל מציע תשובות מקיפות לצורכי הגולש עוד בשלב החיפוש. מדובר בשינוי המדאיג במיוחד את התעשייה של אתרי התוכן, שמתמודדת ממילא עם תקציבים מצטמקים ותחרות עזה על תשומת הלב הדיגיטלית מפלטפורמות המדיה החברתית. Total visits — May 2025 ChatGPT: 5.492 Billion Gemini: 527.7 Million Deepseek: 436.2 Million Grok: 178.6 Million Perplexity: 178.6 Million Claude: 99.68 Million pic.twitter.com/7Pg3jmcn06 — Similarweb (@Similarweb) June 11, 2025 הנתונים משרטטים תמונה עגומה כעת מסתבר כי כמה וכמה גופי חדשות דיווחו על ירידה של עד 50% בתנועה אליהם מאז השקת AI Overviews בצמוד ל-Google Search. נתונים של סימילארווב (Similarweb) מראים למשל כי תנועת החיפוש האורגנית לאתר הפינגטון פוסט (HuffPost) צנחה ביותר מ-50% בשלוש השנים האחרונות. הוושינגטון פוסט חווה ירידה דומה. עוד נכתב כי הביזנס אינסיידר אפילו חווה ירידה גדולה יותר – של 55% – בהפניות חיפוש אורגניות בין אפריל 2022 לאפריל 2025.  מנכ"לית ביזנס אינסיידר, ברברה פנג, אף צוטטה כשאמרה כי "ירידות תנועה קיצוניות שאינן בשליטתנו" היוו את הדחיפה לקיצוץ של 21% מכוח האדם שנערך בחברה בחודש שעבר. גם הניו יורק טיימס ראה את נתח התנועה מחיפוש אורגני לאתרי המחשב והמובייל שלו יורד ל-36.5% באפריל 2025. מנכ"ל האטלנטיק אף ציין בפני עובדיו, כך על פי הדיווחים, כי ניתן לצפות שהתנועה אל כתב העת האמריקני מגוגל – תצנח כמעט לאפס. How AI Overviews Shift Traffic From Publishers to Google Ads Many “source” links lead to more Google SERPs or shopping pages—keeping users inside Google ???? Publishers supply the facts, Google monetizes the summary, and the revenue share = 0% ????https://t.co/ymHy4JhrvX pic.twitter.com/6K80uH9frD — Cyrus (@CyrusShepard) May 15, 2025 האם העיתונות מתחילה לגסוס? מעבר לאובדן הקליקים המיידי, קיים חשש עמוק לגבי הקיום ארוך הטווח של העיתונות בכלל. ארגוני חדשות משקיעים משאבים ניכרים בתחקירים מעמיקים ובניתוח איכותי, שלעיתים קרובות ממומנים על ידי אותה תנועה שכלי ה-AI של גוגל מסיטים כעת. ללא אפיק ההכנסה הזה יש חשש אמיתי מפני עתיד שבו עיתונות איכותית תהיה קשה יותר למימון. בעלי האתרים אינם עומדים מנגד בתגובה לאתגרים אלה. ביניהם רבים פועלים לרגולציה על החברות שפיתחו ומציעות כיום את כלי ה-AI הללו. הדבר קורה במיוחד באירופה, שם מתקיימת בחינה תמידית הדוקה של כוח השוק שבידי ענקיות הטכנולוגיה. הטענה הרווחת של המו"לים הללו היא שכלי ה-AI של גוגל, כמו גם הכלים האחרים, עושים למעשה שימוש בתוכן שאינו שלהן, וזאת ללא פיצוי או מתן קרדיט הולם על המהלך. את הפרקטיקה הזו הגדירו אחדים מהמו"לים כ"גניבה דיגיטלית". בכתבה של ה-ג'ורנל מדגישים את הדחיפות לערוך דיונים בנושא בקרב מחוקקים של מדינות. בתוך עידן ה-AI החדשני הזה והשינויים הרבים שהוא מחולל, אתרי תוכן מסוימים החלו בוחנים אסטרטגיות חלופיות בניסיון להסתגל. כך למשל נבדקים שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות, מודלים של מינויים והכנסת גיוון בזרמי ההכנסה המוכרים. הנוסף ישנם גם הסכמי שיתוף תוכן עם חברות AI – הניו יורק טיימס, למשל, חתם עם אמזון על רישיון לעשיית שימוש בתוכן המערכת שלו לאימון פלטפורמות ה-AI של הענקית מסיאטל. גם האטלנטיק חתם על הסכם עבודה מול OpenAI. פרפלקסיטי (Perplexity) – חברת סטארט-אפ בתחום ה-AI – מתכננת לחלוק הכנסות מפרסום עם מו"לי חדשות שהצ'טבוט שלה יציג את תוכנם בתגובה לשאילתה. As publishers face traffic declines—partly due to AI-generated overviews—new CivicScience data show nearly 60% of U.S. adults distrust AI “quick answers” to news. We covered this and more in our latest webinar. Recap here: https://t.co/CHHO4DkIuM pic.twitter.com/yiEXc35YDa — CivicScience (@CivicScience) June 11, 2025 עם זאת, כדאי לשים לב לנתון מעניין אחר לגמרי – למרות הירידה בתנועה לאתרים – בין היתר עקב הסקירות שנוצרו בידי הבינה המלאכותית – נתונים חדשים של CivicScience מעידים על כך שכמעט 60% מהמבוגרים בארה"ב אינם בוטחים ב"תשובות מהירות" של בינה מלאכותית בנושאי חדשות. כך או כך, יש להניח כי העימות בין חידושי ה-AI לבין צרכי אתרי החדשות והתוכן עדין נמצא רק בחיתוליו, בעיקר כשבקרוב גוגל עומדת ללכת צעד אחד נוסף ולהשיק את יכולות מודל ג'מיני שלה כבר בשורת החיפוש במנוע שלה. לכשחידוש זה יתרחש – המשתמשים באמת יקבלו כל מה שרצו לדעת מבלי צורך להגיע לאתרים. אז האם לבסוף ימצא איזון בין התקדמות טכנולוגית לבין שימור תקשורת תוססת ועצמאית? ימים יגידו.

הביקור של דני בינקין במאורת הנמר היה מסוג הרגעים שמזכירים לנו למה אנחנו כאן – כדי לפגוש אנשים שהטכנולוגיה זורמת בעורקיהם, גם בגיל 80. בינקין, יזם סדרתי שחתום על הקמה וניהול של שלוש חברות ציבוריות – שתיים מהן בארה”ב – לא הגיע כדי להרשים, אלא פשוט כי היצירתיות לא נותנת לו מנוח. בינקין, יו”ר ומייסד חברת MKNL, שיתף על הפתרון החדש שפיתח, כזה שמביא בשורה של ממש: מקלדת חכמה, רב-שפתית, המבוססת על טכנולוגיית LED חדשנית, שצובעת את מקשי השפה הפעילה בלבד ומונעת בלבול בין עברית, אנגלית או כל שפה אחרת. הפתרון – שעדיין לא נמכר אך כבר מושך עניין באירופה ובאסיה – נולד מתוך צורך אישי שלו עצמו, לאחר שמצא את עצמו כותב בשפה הלא נכונה שוב ושוב. למרות גילו, או אולי בזכותו, בינקין לא מפסיק ליזום. הקריירה שלו התחילה אי שם אחרי השירות הצבאי, המשיכה בלימודים בלונדון סקול אוף אקונומיקס, והתגלגלה דרך עולם הפרסום, הטקסטיל, התקשורת, ועד להיי-טק ולפתרונות שילוב בין מערכות מסורתיות וטכנולוגיות חדשות. הוא מספר בחיוך, כי לא היה בפנסיה מעולם, ושהוא גם לא מתכנן אחת – ״אני חד, יצירתי, ויש לי עוד הרבה מה להמציא”. ואכן, על אף שבמהלך הביקור נדמה היה כי הדיבור לא תמיד קל לו – הניצוץ בעיניים וההתלהבות מהמוצר שלו סיפרו הכל. מדובר ביזם שעדיין רואה קדימה, שחושב על הדור הבא – כולל בנו שעובד גם הוא בטכנולוגיה – ומאמין שגיל אינו חסם, אלא מנוע.