כמה ימים אחרי תקרית מדובר בחלק מתוכנית "גרוק לממשלה" של xAI, שבאה לענות לקריאה של ממשל טראמפ למשרדים ולסוכנויות שלו לאמץ יותר ויותר כלי בינה מלאכותית יוצרת. על פי החברה, התוכנית "מאפשרת לכל מחלקה, סוכנות ומשרד של הממשלה לקבל גישה למוצרי ה-AI של xAI. כחלק מהמטריה של גרוק לממשלה, נביא את כל הכלים שלנו ללקוחות בתחום הביטחון – פדרליים, מקומיים, ברמת המדינות וברמה הלאומית. הלקוחות האלה יוכלו להשתמש בגרוק כדי לתת שירותים ממשלתיים מהר יותר ובצורה יעילה יותר, ועד למענה על בעיות לא פתורות בבסיס של המדע והטכנולוגיה". המשרד האמריקני לדיגיטל ובינה מלאכותית ניסח סטנדרטים שעל משרד ההגנה להשתמש בהם באימוץ כלי AI. לדברי דאגלס מתי, מנהל הדיגיטל והבינה המלאכותית של הפנטגון, אימוץ ה-AI "משנה את היכולת של המשרד לתמוך בלוחמים שלנו ולשמור על היתרון האסטרטגי שלנו". הוא הוסיף כי "מינוף פתרונות מסחריים לתוך הגישה של יכולות משולבות תעלה את השימוש בבינה מלאכותית מתקדמת, לטובת מילוי משימות בשדה הקרב, כמו גם מודיעין ומערכות מידע". החברים לשעבר והיריבים בהווה, דונלד טראמפ ואילון מאסק. צילום: ShutterStock (נוצר באמצעות בינה מלאכותית) מאסק ממשיך בעסקים עם הממשל גם אחרי ההתנגשות עם טראמפ הפעילות של xAI עם הפנטגון ועם גופים ממשלתיים אחרים בארצות הברית מתקיימים על אף הדרדור המשמעותי ביחסים בין הבעלים שלה, אילון מאסק, לנשיא האמריקני, דונלד טראמפ. השניים, שבקמפיין הבחירות ובחודשים הראשונים לכהונתו הנוכחית של טראמפ נראה היה שאי אפשר להפריד ביניהם, מנהלים "קרב" ציוצים והאשמות מאז שמאסק הביע את התנגדותו לחוק המיסוי החדש שהעלה נשיא ארצות הברית. מאסק כינה את החוק "לא שפוי" והעלה שלל האשמות נגד טראמפ, בהם שהוא נמצא ב-"מסמכי אפשטיין" – מסמכים שנטען בקונספירציות שהם קיימים, וכוללים רשימה של אנשים ידועים, שהיו לקוחות הרשת הפדופילית של איש העסקים ג'פרי אפשטיין, שאותה הוא החזיק כדי לסחוט אותם. עם זאת, מוקדם יותר החודש מצא ה-FBI שאין כל רשימה שכזאת – מה שלא הרגיע את תיאוריות הקשר. טראמפ לא נשאר חייב והעלה אפשרות שמאסק, יליד דרום אפריקה, יגורש מארצות הברית – על אף שהוא קיבל אזרחות אמריקנית ב-2002. לפני כשבועיים אמר הנשיא לכתבים: "DOGE (המחלקה ליעילות הממשל, שמאסק ניהל אותה בחודשים הראשונים לכהונת טראמפ, ועשה בה שמות – י"ה) היא מפלצת שאולי צריכה ללכת אחורה ולאכול את אילון. האם זה יהיה נורא?". בנוסף, היושב בבית הלבן, שקנה ממאסק מכונית של טסלה וקיבל את המפתחות שלה באירוע מתוקשר, אמר כי "לא כולם רוצים את המכוניות האלה. אני לא רוצה אותן". גרוק עלה בימים האחרונים לכותרות, לאחר שבעקבות עדכון גרסה, צ'טבוט ה-GenAI החל לפרסם ב-X, ללא כל הנחיה, פוסטים אנטישמיים, ואף הילל את היטלר – מה שעורר, שוב, ביקורת חריפה עליו. X מחקה חלק מ בימים האחרונים יצאה הגרסה החדשה של הכלי, גרוק 4, שגם היא כבר מעוררת סערה, אחרי שמשתמשים ראו שמלווים וירטואליים שהוא יצר הציגו תמונות עם מיניות בוטה ותכנים פוגעניים.

בין החדשות האחרונות והמסעירות מעולם הבינה המלאכותית נתקלנו באחרונה באחת שלשם שינוי אינה קשורה בהצלחות ובתמורות שמחוללת הטכנולוגיה החדשנית, אלא דווקא ב"הודאת תבוסה" מפתיעה של כלי AI – ג'מיני (Gemini) מבית גוגל. הצ'טבוט סירב להתמודד במשחק שחמט מול קונסולת אטארי 2600 הישנה במיוחד. המהנדס רוברט קרוסו מחברת סיטריקס, הידוע בניסויי השחמט המשעשעים שלו, ניסה לאחרונה להעמיד את ג'מיני למבחן. הוא יזם מפגש בין ג'מיני למכשיר אטארי 2600 (Atari 2600) מ-1977 לצורך תחרות שחמט במשחק המוטמע בקונסולה. בתחילה, ג'מיני הפגין ביטחון עצמי מרשים, והתפאר בכך שאינו "רק מודל שפה גדול", אלא טען כי הוא "דומה יותר למנוע שחמט מודרני, המסוגל לחשוב מיליוני מהלכים קדימה ולהעריך אינספור מצבים". היו הראשונים לנחול מפלה לאטארי. קופיילוט ו-ChatGPT. צילום: Shutterstock הכישלון של "העמיתים" גרם לחשש – ולסירוב אך הסיפור המלא התחיל כמה ימים קודם לכן – קרוסו, שהונע משיחה קודמת עם ChatGPT בנוגע להבדלים הקיימים בין מנועי השחמט המתקדמים, החליט לאתגר את הצ'טבוט של חברת OpenAI. כלי ה-AI מצידו טען בביטחון כי הוא "שחקן חזק בזכות עצמו וינצח בקלות את Atari Video Chess". אבל אז המציאות טפחה על פניו של המודל המתקדם: קרוסו הגדיר משחק שחמט באמצעות אמולטור "סטלה", המדמה את קונסולת אטארי 2600 שיצאה ב-1979. במשחק שנמשך 90 דקות, ChatGPT התקשה באופן ניכר, בלבל בין כלי המשחק ואיבד מעקב אחר מצב הלוח, אפילו עם עזרה ותיקונים מצד קרוסו. לדברי קרוסו, ChatGPT "נרמס לחלוטין ברמת המתחילים". לעומת זאת, המנוע הצנוע של אטארי – המצויד במעבד של 1.19 מגה-הרץ בלבד וזיכרון RAM של 128GB – פשוט "עשה את שלו. בלי מודל שפה. בלי פאר. רק הערכת לוח בכוח גס ועקשנות של 1977" אמר המהנדס ויוזם התחרות. הצ'טבוט הבטיח לשפר את ביצועיו אם יתחילו מחדש, אך בסופו של דבר נאלץ להודות בתבוסתו בפועל. כישלון זה שרשם ChatGPT כנראה דרבן את קרוסו, שהחליט לחזור על הניסוי עם הבינה המלאכותית של מיקרוסופט קופיילוט (Copilot) – שאמנם פועלת על אותו מודל בסיס של OpenAI אך בכל זאת אינה זהה ל-ChatGPT לחלוטין. הקופיילוט, בדומה ל-ChatGPT, הפגין ביטחון עצמי רב, בטענה שהוא מסוגל "לעקוב אחר הלוח", וזאת בניגוד לביצועי GPT. הוא אף התיימר "לחשוב 10-15 מהלכים קדימה", אם כי ציין שיסתפק ב-3-5 מהלכים מול אטארי, כדי "לנצל מהלכים לא אופטימליים". מה שקרה בהמשך הוא שמהר מאוד התברר שהמציאות עגומה: כשקרוסו ביקש מהקופיילוט להציג את הלוח כפי שהוא מדמיין אותו, התמונה הייתה שונה לחלוטין מצילום המסך שהוצג לו. כבר בתור השביעי, קופיילוט איבד שני רגלים, פרש ורץ, בתמורה לרגלי בודד. בהמשך הוא הציב את המלכה ישר מול המלכה של אטארי – מה שהביא ללכידה מיידית בתור הבא, כך שגם קופיילוט נכנע לבסוף ליכולות הקונסולה הוותיקה. לאור התוצאות המביכות של הכלים מבוססי ה-AI, קרוסו החליט לבחון את ג'מיני. הוא אפילו סיפר לג'מיני על "הביטחון העצמי המופרז" של ChatGPT וקופיילוט ועל התבוסות שספגו. להפתעתו, ג'מיני ביצע מהלך יוצא דופן של הערכה עצמית: הוא הודה כי יכולות השחמט שטען שהוא ניחן בהן היו סתם הזייה שלו. ואז, לאחר מחשבה, ג'מיני סיכם בכך שציין כי הוא עתיד "להיאבק קשות מול מנוע השחמט של אטארי 2600", וכי "ביטול המשחק הוא ככל הנראה ההחלטה היעילה וההגיונית ביותר מבחינת זמן". קרוסו מצידו אמר כי התרשם מיכולתו של ג'מיני לזהות את מגבלותיו ולהודות בהן. הוא הוסיף כי "הוספת בדיקות מציאות כאלה אינה רק כדי למנוע טעויות שחמט משעשעות. מדובר בהפיכת ה-AI לאמין ובטוח יותר – במיוחד במקומות קריטיים שבהם לטעויות יכולות להיות השלכות אמיתיות". לפי הפרשנויות השונות, נראה כי מודלי שפה גדולים (LLMs) – כמו ChatGPT, קופיילוט וג'מיני – פשוט אינם מסוגלים לחשיבה מופשטת או לזיכרון מתמשך. לכן הם אינם "לומדים" במובן משמעותי, אלא פשוט חוזרים על מה שהוזן אליהם. אם אתם מופתעים – כדאי לעצור לרגע על דבריו של ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט האגדי, שכבר הסביר כי בינה מלאכותית לא יכולה להיות מאומנת לשכפל יצירתיות ושיקול דעת אנושיים, ובנוגע לשחמט – זה בהחלט הוכח.

חברת xAI, שבבעלותו של אילון מאסק, השיקה רשמית את צ'טבוט הבינה המלאכותית שלה גרוק 4 (Grok 4) לפני חמישה ימים בסך הכל. הכלי, שהוצג כגרסה המתקדמת ביותר של מודל ה-AI מבית החברה, הושק באירוע לייב שמשך למעלה מ-1.5 מיליון צופים. השידור נפתח על ידי מאסק, שהצהיר כי הגרסה האחרונה של כלי שפיתחה xAI מסמלת ההתקדמות גדולה בתחום הבינה המלאכותית. גרוק 4, אמר מאסק, הוא "מדהים" אך גם "קצת מפחיד", בלי להסביר מדוע, ואז הבטיח שהבינה המלאכותית שמאחוריה עומדת החברה שלו, על אף שהפגינה כשלים בעבר, "רק תשתפר מכאן". הוא אף טען שגרוק 4 הוא כלי "הבינה המלאכותית החכם בעולם", ושיכולותיו עולות על "רמת דוקטורט בכל נושא, ללא יוצא מן הכלל". מאסק המשיך וציין שהמודל החדש חכם יותר "כמעט מכל הסטודנטים לתארים מתקדמים, בכל הדיסציפלינות, בו-זמנית" ולדבריו הוא היה מקבל "ציון מושלם" במבחני SAT. Update your app to try out @Grok companions!https://t.co/3M9k0jUmSv https://t.co/DJrHXHI7IM — Elon Musk (@elonmusk) July 14, 2025 אתמול (ב') – ארבעה ימים בלבד לאחר השקת גרוק 4 – חשף מאסק תכונה חדשה ו"מגניבה" במיוחד עבור סופר-גרוק – גרסת הפרימיום של Grok AI – והיא מלווי AI אינטראקטיביים. התכונה, שזמינה כרגע רק באפליקציית iOS, מאפשרת למשתמשים לתקשר עם דמויות אנימציה תלת-ממדיות, המגיבות לפקודות קוליות או טקסטואליות, מניעות את ראשן וגופן ומציגות הבעות פנים. המשתמשים יכולים לבחור כעת בין שתי דמויות ראשוניות: 'אני' (Ani) – דמות אנימה בסגנון גותי עם קוקיות בלונדיניות – ו'רודי הרע' (Bad Rudy) – דמות של פנדה אדומה מצוירת. 'אני', כך על פי הדיווחים השונים, מעוצבת באופן המזכיר את מיסה אמאנה מ"מחברת המוות", בגרסה שונה מעט, שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. בת דמותה של 'אני' מעולם האנימה עוררה עניין רב בקרב מעריצי התחום ומאסק. על פי התיאורים המלווה 'אני' מתאפיינת בקול פלרטטני ולחישות. כמו כן, קיים עבורה "מצב NSFW", שמשמעותו היא מצב "לא בטוח לעבודה", שבו היא יכולה להפשיט את בגדיה ולחשוף הלבשה תחתונה. אלא שכדי לפתוח אפשרויות אלו, נדרשת הגעה לרמת "אינטימיות" גבוהה יותר עם הדמות המלווה. חלק ממשתמשי X – הפלטפורמה שבבעלות מאסק שבה הוא פעיל במיוחד, וש-גרוק מוטמע בה – הביעו דאגה מהטון המיני/פורנוגרפי המוגזם בתגובותיה של 'אני', וזאת בצד דיווחים כי כבר נצפו מקרים בהם דמותה הציגה רמיזות מיניות גם ב-"מצב ילדים" (Kid Mode), כשאפשרות ה-NSFW מושבתת. מנגד, 'רודי הרע', כך טענו משתמשים, הוא פנדה אדומה "מרושעת עם נטייה וולגרית", שאולי מלווה את המשתמש אך גם מפגינה כלפיהם לעיתים לעג. השקת המלווים הללו עוררה מייד סימני שאלה ותהיות רבות לגבי ייעודם: האם הם אמורים לשמש כ'סקינים' שונים או מודולי אישיות מוגדרים ל-גרוק עצמו, או שמא מטרתם היא להוות ישויות וירטואליות שיכולות לפתח קשרים אישיים ואף רומנטיים עם המשתמשים. Grok just dropped Companions, animated AI characters that talk to you in realtime! There are 2 so far: — Ani, a sexual anime girl who wants to cuddle and — Bad Rudy, a mischievous fox that just wants to cuss you out. Judge for yourself, here’s a video: pic.twitter.com/ocsQcq39Tb — Deedy (@deedydas) July 14, 2025 מסתמן: מערכות יחסים עם צ'טבוטים הן הרסניות הבלבול סביב תפקידם המתוכנן של בני ובנות לוויה אלו מלווה בחששות גוברים מפני יצירת מערכות יחסים אישיות עם כלי AI. זאת במיוחד לאור ממצאים המעידים על כך ש"בני זוג וירטואליים" המוצעים על ידי חברות שונות כיום עלולים לתרום ל"הנצחת בדידות" ולהרחקת משתמשים ממערכות יחסים בחייהם האמיתיים. בנוסף, מחקרים הצביעו על "סיכונים משמעותיים" בהסתמכות על צ'טבוטים לשם תמיכה רגשית וכמלווים, שותפי וידוי ומטפלים. החששות הללו מתעצמים נוכח פרשיות קודמות, למשל כמו זו מהשנה שעברה, כשצ'טבוטים של חברת Character.AI, עודדו, לכאורה, ילדים לבצע מעשים מסוכנים והתעוררו חשדות כי נער אפילו רצח את הוריו בהשראת הצ'טבוט איתו שוחח. אלא שהחששות הספציפיים סביב גרוק נובעים, כמובן, במיוחד על רקע האירועים האחרונים, שבמסגרתם הצ'טבוט יצר, לכאורה, תוכן אנטישמי ב-X ואף זיהה את עצמו כ-MechaHitler. פרשייה זו אף הובילה להתפטרותה של מנכ"לית X, לינדה יאקרינו. מאסק התייחס לנושא רק בעקיפין, כשהודה שהמודל שפיתחה חברתו "יכול להיות חסר שכל ישר" לעיתים. הוא הסביר כי גרוק היה "צייתן מדי להנחיות המשתמשים", "להוט מדי לרצות" ובכך "להיות מניפולטיבי", לכן פעל כפי שפעל, וציין כי הדבר "מטופל". מאסק גם תיאר את הבינה המלאכותית שהחברה שלו יצרה כ-"ילד גאון-על שבסופו של דבר יעלה עליכם בחכמתו, אך תוכלו להנחיל לו את הערכים הנכונים ולעודד אותו להיות… שוחר אמת, מכובד, ובעל תכונות טובות". כעת לא ברור מה מנושאים אלו מאופיין בדמויות המלוות – אם בכלל. Grok4 Companions ???? pic.twitter.com/0WiBqx2bt0 — Tetsuo (@tetsuoai) July 14, 2025 תכונות-על מתקדמות בגרוק 4 – למרות הבעיתיות חשוב לציין כי בנוסף לדמויות הליווי החדשות, גרוק 4 מציע יכולות רב-מודאליות משמעותיות, המאפשרות לו, על פי הטענות של יוצריו, "להסיק מסקנות מעקרונות ראשוניים" ולהבין ולייצר תגובות מורכבות ומדויקות יותר בפורמטים שונים, כולל טקסט, תמונה ואודיו. המודל הושק בשתי גרסאות: גרוק 4 הסטנדרטי וגרוק 4 כבד (Grok 4-Heavy), הנגיש למנויי פרימיום בעלות חודשית של 300 דולר. על פי הדיווחים, גרסת ה-Heavy הציגה שיפור של פי עשרה בחישובים וכוללת כלים מובנים לפתרון בעיות. החברה מסרה כי המודל אומן על מחשב-על ייעודי של xAI בשם 'קולוסוס', המכיל 200,000 יחידות H100 GPUs, והציג שיפור של פי 100 באימון בהשוואה לביצועי קודמו. בנוסף, הוא השיג תוצאות קרובות לשלמות במבחנים סטנדרטיים, ובמבחן Humanity’s Last Exam הידוע כקשה במיוחד. ייחודיות נוספת של גרוק החדש היא הפוטנציאל שלו לאינטגרציה עם מערכות אקולוגיות אחרות של מאסק, כמו טסלה ו-SpaceX. עוד נודע כי xAI חתמה על חוזה עם משרד ההגנה האמריקני, וכי מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים שלה יהיו זמינים לכל הסוכנויות ומוסדות הממשל הפדרליים. הדיסוננס בין ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה, שככל הנראה אכן מתקיימת בגרוק 4, לבין הסכנות הטמונות ביישומים שנויים במחלוקת שלו מחזק, כבר כעת וזמן קצר אחרי השקתו, שאלות מהותיות וחסרות מענה לגבי עתיד ה-AI והשפעתה על החברה והעולם.

"פיתחנו פלטפורמה לניהול משתמשים עבור אפליקציות SaaS (תוכנה כשירות), שמיועדת למפתחים בארגונים. הפלטפורמה מאפשרת שילוב מהיר ויעיל של יכולות ניהול משתמשים – החל מזיהוי ואימות, דרך ניהול הרשאות וצוותים, ועד לחוויית משתמש מודרנית ואינטואיטיבית. הכול נעשה תוך אוטומציה מלאה של תהליכים וניהול זהויות בצורה שקופה, ועם אינטגרציה מינימלית מצד צוות הפיתוח", כך אמר שמעון ליברמן, מנהל התמיכה בפרונטאג. חברת הסטארט-אפ הוקמה ב-2019 על ידי שגיא רודין, המנכ"ל, ואביעד מזרחי – שניהם בכירים לשעבר בצ'ק פוינט ובחברות טכנולוגיה נוספות. השניים הם בעלי ניסיון רב בפיתוח מוצרים ותשתיות בעולמות ה-SaaS. פרונטאג פיתחה פלטפורמה לניהול משתמשים, בסביבות מורכבות לעתים, כדי שיוכלו להתמודד עם מקרי שימוש מודרניים ביישומים. הפלטפורמה תומכת במפתחי האפליקציות ומלווה אותם לאורך תהליכי העבודה שלהם – מאימות זהויות בסיסי ועד ליכולות מתקדמות יותר, כגון עבודה בסביבות מורכבות (Multi tenancy – ריבוי דיירים), הרשאות מתקדמות לסוגיהן, ניהול טוקנים של API, בקרות פרטיות, פורטל ניהול בשירות עצמי למשתמשי קצה, ניהול מנויים, SSO ועוד. הממשקים של פרונטאג מוטמעים כשכבת ממשק משתמש בתוך האפליקציה של הלקוח והופכים לממשק ניהול מול לקוחות, עבור משתמשי הקצה של הארגון. החברה גייסה 40 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, מונה עשרות עובדים וברשימת לקוחותיה נמצאות חברות רבות, חלקן הגדול בתחום הסייבר, בהן האנטרס, סינריו, סיידר, סימנס וטאלון. ליברמן הצטרף לחברה לפני כשנה, והוא מתמחה בניהול לקוחות ותמיכה בתהליכים. הוא בוגר הנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע, ולפני פרונטאג עבד בחברת הגיבוי בענן אוון קומפני (Own Company), לשעבר אוון בק-אפ (OwnBackup), שנרכשה לפני קצת פחות משנה על ידי סיילספורס תמורת קרוב לשני מיליארד דולר. פלטפורמה עבור סוכני AI לארגוני אנטרפרייז וחברות SaaS לדברי ליברמן, "בעבר השתמשנו בכלי זנדסק לטובת פתיחת הטיפול בפניות לתמיכה (טיקטינג). המערכת הייתה ישנה וכל רכיב שרצינו להוסיף היה כרוך בהשקעה כספית. בנוסף, יכולות הבינה המלאכותית שלה לא היו טובות מספיק. לאחר בחינות והשוואות, בחרנו להטמיע כחלופה את פלטפורמת דברב". נדב טוביאס, מנהל הסניף הישראלי של דברב. צילום: ניב קנטור דברב הוקמה על ידי דיראג' פאנדי, מנכ"ל החברה וממקימי נוטניקס. היא חנכה לפני כשנתיים סניף בישראל ובראשו עומד נדב טוביאס, שהקים את סניף נוטניקס בישראל לפני יותר מעשור וכיום הוא מנהל פעילות אזורי בדברב. דברב פיתחה פלטפורמה עבור סוכני AI לארגוני אנטרפרייז וחברות SaaS, שניתן באמצעותה לרכז מידע מכמה מקורות שונים ולאפשר לסוכני ה-AI לבצע פעולות עצמאיות, בשילוב המשתמש האנושי – ולעשות זאת עם אבטחה ברמה ארגונית. המוצר שלה הוא פלטפורמה לאיגום עבור כלל הגופים בארגון, ביניהם אנשי מוצר, אנשי מכירות, מפתחים וצוותי תמיכה – לטובת קבלת יכולת לשאוב נתונים על הלקוחות של הארגון ממערכות ה-IT השונות, ועל בסיסם לקבל החלטות מושכלות, שעונות לדרישות הלקוח. הפלטפורמה של דברב מאפשרת לסוכן ה-AI לענות ישירות ללקוח הקצה ולחסוך זמן ועלויות תפעול, וגם יכול לתעדף את הפעילויות לפי הנדרש. דברב מציעה שירותי תשתית עסקית, עם פלטפורמה מבוססת AI שארגונים יכולים להשתמש בה להגדלת הפעילות שלהם, ועם יכולת לקשר בין המוצר, הדרישות לגביו והמבנה שלו לדרישות הלקוח. הפלטפורמה משלבת תמיכת לקוחות, ניהול מוצר ופיתוח תוכנה עם בנייה של גרף ידע מרכזי עבור הארגון והפיכת תהליכי העבודה לאוטומטיים, בכל חלקיו. ליברמן אמר כי "הטמעת הפלטפורמה של דברב הייתה קלה ומהירה. בחלוף זמן קצר היא הביאה לצמצום של כ-30% מהפניות של המשתמשים לתמיכה, וכך היא הניבה לנו התייעלות תפעולית וכספית. נרחיב את השימוש במערכת ונקים על בסיסה עוד יכולות מתקדמות מבוססות AI. הבינה המלאכותית שלה מסייעת לנו לסייע ללקוחות הארגוניים".  

בזק החלה במהלכים לרכישה עתידית של חברת התקשורת אקסלרה טלקום, תמורת חצי מיליארד שקלים. הקבוצה חתמה אתמול (ב') על מזכר הבנות ראשוני ולא מחייב, עם קרן אלומה, הבעלים של אקסלרה טלקום – לרכישה מלאה שלה. על פי מזכר ההבנות, בזק תבחן את האפשרות לרכוש את מניות אקסלרה משתיים: הקרן, המחזיקה בכ-82% ממניות החברה; ואיילון ביטוח ופיננסים, המחזיקה ב-18%. שווי העסקה הכולל עומד על 160 מיליון דולר, משמע כ-500 מיליון שקלים. אקסלרה (לשעבר טמרס טלקום) הינה חברה פרטית בישראל והיא עוסקת, בין היתר, במתן שירותי תקשורת באמצעות רשת תקשורת בינלאומית, על גבי כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים. היא מחזיקה אתר נחיתה בישראל ובנוסף, מפעילה חוות שרתים. אקסלרה הוקמה בתחילת העשור הקודם על ידי פיני פויו זבלודוביץ', במטרה להפחית את התלות של ישראל בכבל תת ימי בודד. זבלודוביץ' אוחז ב-20% מקרן אלומה. המוכרים יהיו זכאים לתמורה נוספת, בסכום של עד 10 מיליון דולר, אם יתקיימו תנאים מסוימים המצוינים במזכר. ממועד חתימת המזכר, אתמול, יש לבזק תקופת בלעדיות בת 75 ימים, במהלכה היא תבצע בדיקת נאותות. העסקה דורשת גם את קבלת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, ביניהם אישורים של הממונה על התחרות ושל משרד התקשורת. אם העסקה לא תצא לפועל, בזק תרכוש 4.9% מאקסלרה תמורת כ-7.5 מיליון דולר. בזק בוחנת עוד עסקאות – עקב הגידול הדרמטי בנפחי התעבורה הדיגיטלית לדברי יאיר הירש, מנכ"ל אלומה, "מזכר ההבנות למכירת אקסלרה לבזק משקף שילוש של ערך ההשקעה של אלומה באקסלרה. זו אבן דרך משמעותית, המביאה לידי ביטוי את יכולת ההשבחה והצפת הערך של הקרן. נמשיך באסטרטגיה של זיהוי הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בתחומי המיקוד של הקרן והשבחתן, תוך מעורבות אקטיבית בניהול ובפיתוח העסקי". מבזק נמסר שהחברה "בוחנת בימים אלה שורה של מהלכים עסקיים, ברקע מגמות עולמיות של גידול דרמטי בנפחי התעבורה הדיגיטלית, הן לתוך ישראל והן בנתיב שבין אירופה למזרח הקרוב והרחוק. הבחינה נעשית, בין היתר, ברקע התבססותם של שחקני ענק בתחום הדאטה והענן בישראל ובאזור כולו, בהם הקמת תשתית כבל תת ימי נוסף". באחרונה הודיעה בזק כי היא בוחנת אפשרות להקמת כבל תת ימי חדש, אשר יחבר בין ישראל וכמה מקומות אסטרטגיים באירופה.

"תוך כדי המלחמה שדרגנו את מערכות השליטה והבקרה הצבאיות לגרסה מעודכנת. עשינו זאת בדם, יזע ודמעות, כמעט בלא תמיכה", כך אמר סא"ל ר', מפקד גדוד הקשר (מנמ"ר) של אוגדת איו"ש (אזור יהודה ושומרון) בפיקוד המרכז. סא"ל ר' ציין בראיון לאנשים ומחשבים כי "המטרה שלנו היא לספק את כל מה שנדרש תקשובית ל-'לקוח' המבצעי – הלוחמים.ות שבקצה, ומפקדי.ות הכיתות והפלוגות. במקביל, אנחנו דואגים גם למפקד האוגדה, האחרון בשרשרת המזון של ה-ICT. היקף הכוחות גדל משמעותית, ובהתאמה היקף תעבורת הסלולר, שצמח בכ-400%. כדי לספק לכלל הכוחות יכולות פיקוד ושליטה (פו"ש), עם רציפות מבצעית, הקמנו תשתיות סלולר נוספות, כדי שהם ישתמשו כמה שיותר בתווך ובמכשירי סלולר צבאיים, ולא ביישומי מדיה חברתית אזרחיים". ר', בן 38, החל בתפקידו כחודש לפני ה-7 באוקטובר. "לפני המלחמה, הכוחות היו בעיקר סדירים, הם איישו את הגזרה. מאות אנשי מילואים חברו לאנשי הסדיר והקבע באופן מיידי, והם בפירוש הצילו את הצבא בשבת הארורה", אמר. "כבר בחודש הראשון של המלחמה", ציין, "התחלנו להגדיל את יכולות הרציפות של הקשר והפו"ש, ברמת המפקדות ובעיקר לטובת מחשוב הקצה, הלוחמים בשטח. הקמנו עשרות אתרים צבאיים ובנוסף, התבססנו על אתרים של חברות הטלקום האזרחיות, לטובת הגדלת הכיסוי התקשורתי בתווך הסלולר". שדרוג בעולם השו"ב ר' הצביע גם על שדרוג שהוא ואנשיו ביצעו בעולם השו"ב. "כחלק מפרויקט צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי, שדרגנו את מערכת משואה – מגרסה 700 לגרסה 750, הדור החדש והמשופר של מערכת השליטה המרכזית, לטובת העמקת הקישוריות והשילוביות של הכוחות. החלטנו לעשות זאת, ועשינו את זה כמעט ללא תמיכה. סיפקנו לכוחות יותר שליטה ובקרה והעצמנו את יכולות הניהול שלהם", אמר. "ברמה האפליקטיבית", ציין, "המפתחים בגדוד פיתחו 10 יישומים בעולמות השו"ב, התהליכים המבצעיים והניהול. בנינו ממשקים לטובת עבודה משותפת על מערכת מבצעית אחת של האוגדה, כדי שכולם, כולל כולם, ידברו על מערכת אחת, בשפה אחודה, עם הקשרים ועם יותר תובנות מבצעיות. המערכת עבדה בהצלחה וכעת בוחנים בצה"ל יישום שלה במקומות נוספים". לוויינים בשמי ג'נין "תחום נוסף הוא כיסוי באמצעות לוויינים – והעמקנו אותו במלחמה", סיפר ר'. "נכנסו עם הלוויינים חזק לעומק מחנות הפליטים. הרמנו אתרים עם לוויינים וכלים ממוגנים, כי רצינו לשמר יכולות כיסוי שהשגנו במבצעים קודמים, ושדרגנו את היכולות הללו לטובת הכוחות הלוחמים, למשל בצפון השומרון בכלל ובג'נין בפרט. ככה הם קיבלו יותר יכולות פו"ש, ויכלו להתנייד טוב יותר באזורים מורכבים, שופעי טרור, שבעבר – הכיסוי התקשורתי שלהם היה דל. המציאות חייבה אותנו לעשות זאת". ג'נין. צילום: ShutterStock הוא הסביר ש-"הצורך בשפה אחודה נובע גם מכך שאנחנו פועלים בזירה שיש בה גם כוחות אזרחיים. אמנם צה"ל הוא הריבון, אבל נדרשנו לתקשורת גם עם המשטרה, כיבוי אש, מגן דוד אדום, משמר הגבול וההתיישבות. התעקשנו שלא להכניס מערכות קשר נוספות, ובמקום זאת הוספנו יכולות חיבוריות וקישוריות למערכות הקיימות. לא רצינו שהכוחות יסתובבו עם יותר ממכשיר אחד. פעלנו בשני ערוצים: שדרוג של הקשר הצה"לי לצד בניית יכולות לקשר של כלל גופי החירום האזרחיים. אנשי יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר היו חלק מהעניין והם סייעו לנו – וכיום כל המערך המורכב הזה מנוהל". עוד הצביע ר' על השימוש של הכוחות הלוחמים ברחפנים – צבאיים ואזרחיים כאחד. זאת, כדי לכוחות לראות את התמונות – גם במפקדות וגם בשטח, בכף היד. "התמונות שודרו בזמן אמת, וכך לקח שניות בודדות מהרגע של זיהוי המחבל, שפרטיו נמצאים במאגרי המידע, ועד שהכוח בשטח קיבל התראה אודותיו. כמעט שאין שיהוי במערכות, צמצמנו אותו לפחות מחמש שניות. כל לוחם וכל כוח מקבל תמונת מצב על כוחותינו ועל האויב, על מפה דיגיטלית", אמר. "בעולם ה-BI", ציין סא"ל ר', "בנינו יכולות נוספות עם נדבך משמעותי: מעבר ממידע לידע. יש בגדוד אנליסטים, חיילים שמתמחים ב-BI, שתפקידם להפוך את הנתונים הנאספים לידע עם תובנות מושכלות. הם יושבים עם הכוחות והמפקדים בשטח, שואלים שאלות ומזהים פערים ובעיות. על בסיס הצורך, הם בונים לוחות מחוונים (דשבורדים) עם תשובה חזותית לשאלות כגון: היכן נזרקים הכי הרבה בקבוקי תבערה? או איפה ומתי יש מארבי ירי? המנתחים הכניסו את כלל הנתונים למקום אחד, לטובת הפקת ידע – והקפיצו את היכולות המבצעיות". מה עם השילוביות הרב זרועית? "בהיבט הזה, העמקנו את הממשקים שבנינו לעבודה מול זרועות אחרות בצבא, ובראשן חיל האוויר. התקשוב היה שותף פעיל בתקיפות. הקמנו מרכז תקשורת ופיקוד משולב, שעסק בהכוונה ותזמור של כלל הכוחות: חיילים בקרקע, מטוסים, מסוקים, רחפנים וכטב"מים – מסוג זיק, וגם אחרים". לסיכום אמר סא"ל ר' כי "כיום, הכול מנוהל בדיגיטל. הגדוד הוא הקטר הדיגיטלי של האוגדה והמרחב, ואנחנו פועלים ללמוד, לנטר ולשפר את כלל היבטי הדיגיטל. היינו שותפים מאפשרים ולקחנו חלק פעיל בלחימה במפקדות הטרור ובמחנות הפליטים. לחיילי הגדוד יש DNA איכותי, וזה מאפשר למידה מהאירועים בהיקף נרחב. השנה ובשנה הבאה נשלים את הטיפול בסוגיות התקשורת והקשר בממד הרב ארגוני".

אנבידיה הודיעה אמש (ב') כי הגישה, שוב, בקשה לממשל האמריקני שיעניק לה רישיון לספק את מעבדי הבינה המלאכותית שלה, H20, לסין. לפי הודעתה, החברה קיבלה מהממשל הודעה שהיא תקבל את האישור המיוחל, שיאפשר לה למכור את המעבדים שהיא פיתחה במיוחד לשוק הסיני – במדינת היעד. אנבידיה זקוקה לאישור בעקבות המגבלות והתקנות המעודכנות של חוקי הסחר של מוצרים אמריקניים לסין, כפי שנקבעו בשלהי שלטונו של הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. החברה קיבלה כרגע אישור בפועל, עוד לפני האישור הסופי. זה קרה אחרי שהמנכ"ל, ג'נסן הואנג, ערך מסע דילוגים בין ארצות הברית לסין והחברה הפעילה לובינג כבד על הממשל האמריקני. מדובר, למעשה, בסיבוב פרסה של הממשל, אחרי שרק לפני שלושה חודשים, באפריל האחרון, מנע את המכירות של מעבדי ה-H20 לסין. לפי אנבידיה, האיסור גרם לרישום עלות מלאי גבוהה מדי, של 4.5 מיליארד דולר, ולנפילה של 2.5 מיליארד דולר בצפי למכירות. אלה הפסדים על הנייר, שאם אנבידיה תורשה סופית להתחיל למכור את המעבדים בסין יהפכו לרווחים. בנוסף, אנבידיה חשפה חבר חדש במשפחת כרטיסי המסך המקצועיים המיועדים. הכרטיס החדש, RTX Pro 6000, מוצע אמנם לשיבוץ במחשבים אישיים, אבל יש כבר ספקיות שירות שמציעות שירותי בינה מלאכותית בשרתים המבוססים על כמה כרטיסים כאלה. לפי אנבידיה, גם הוא עומד בדרישות הרגולטיביות של הממשל בוושינגטון.

מטא ממשיכה לקדם את "הבינה האנושית הסופר אינטליגנטית" (Super Intelligence AI), שהיא הודיעה שהיא מפתחת, ותקים לצורך כך דאטה סנטרים בארצות הברית, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. מרכז הנתונים הראשון מביניהם יחל לפעול בשנה הבאה. מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הכריז על כך אמש (ג') בעצמו ברשת החברתית הפחות פופולרית של החברה, ת'רדס. במטא קוראים לתוכנית הזו פרומתיאוס, על שמה של הדמות מהמיתולוגיה היוונית, שבנתה את האדם ממים ואדמה, והעניקה לו את האש, כדי שיגן על עצמו. במסגרת התוכנית, היא תבנה דאטה סנטרים מרובי גיגה-וואטים, כדי שיוכלו לתמוך בתוכנית הגרנדיוזית, שמצריכה הרבה מאוד כוח מחשוב. אחד מהם, ששמו היפריון – עוד דמות מהמיתולוגיה היוונית, אמור להגיע בתוך כמה שנים לכוח מחשוב של חמישה גיגה-וואט. צוקרברג כתב בפוסט כי "אנחנו בונים עוד מספר רב של אשכולות (Clusters). השטח רק של אחד מהם הוא כמו שטחה של רוב מנהטן". מנהטן. צילום: ShutterStock ציד טאלנטים מטא שוקדת מזה כמה חודשים על פיתוח "הבינה המלאכותית הסופר אינטליגנטית", ומציעה לטאלנטים רבים בתחום, במיוחד מ-OpenAI אם כי ממש לא רק, סכומים נכבדים מאוד כדי לעבור אליה. זה כלל ארוחות ערב בביתו של צוקרברג לכמה מהם, והיה גם מי שהיא הציעה לו מענק חתימה של 100 מיליון דולר. ב-OpenAI כעסו על המהלך ושיפרו את המשכורת והתנאים של העובדים והטאלנטים שלהם, בניסיון – שצלח חלקית בלבד – למנוע מהם לעזוב. אחד הטאלנטים, שלא לומר השמות החמים, בתחום הבינה המלאכותית שעברו באחרונה למטא הוא אלכסנדר וואנג, אחד משני מייסדי Scale AI. ענקית הרשתות החברתיות אף רכשה בחודש שעבר 49% מהחברה תמורת 15 מיליארד דולר. משקיעים במטא הביעו דאגה האם ההשקעה ב-"בינה המלאכותית הסופר אינטליגנטית" תשתלם ולא מדובר בזריקת כספים לשווא. צוקרברג ניסה להרגיע אותם בפוסט וכתב כי "יש לנו את ההון לעשות זאת, בהתבסס על העסקים שלנו". הכוונה היא לעסקי הפרסום ברשתות החברתיות, שמהווים את עיקר ההכנסות של מטא. האנליסט גיל לוריא מ-D.A. Davidson ציין בהקשר זה כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית נתנה "בוסט" לעסקי הפרסום של מטא, והביאה למודעות רבות יותר במחירים גבוהים יותר. הוא אמר לרויטרס כי "עם זאת, בסקייל כזה, ההשקעות מכוונות יותר לתחרות בטווח הארוך, לפיתוח מודל ה-AI המוביל – דבר שייתכן שייקח זמן להגשים אותו". קארל פרונד, האנליסט הראשי של חברת מחקרי ה-AI קאמבריין, אמר ל-BBC כי "ברור שצוקרברג נחוש לפלס את דרכו לצמרת של עולם הבינה המלאכותית. יש לטאלנטים שהוא מגייס גישה לחומרת ה-AI הטובה ביותר בעולם". תחרות קשה בתחום הדברים של צוקרברג הם עוד עדות לתחרות הקשה המתפתחת בתחום. כך, למשל, גם אורקל פועלת על הרחבת העסקים שלה בעולם הדאטה סנטרים לבינה מלאכותית, וצפויה לבנות כמה וכמה מרכזי נתונים בארצות הברית, רבים מהם לטובת לקוח מרכזי וגדול – OpenAI, שאורקל חתמה איתה באחרונה על חוזה של 30 מיליארד דולר. כוח המחשוב שהחברה של סם אלטמן תקנה מאורקל יעמוד על 4.5 גיגה-וואט – קצת פחות מכוח המחשוב של הדאטה סנטר הכי גדול שצוקרברג מתכוון לבנות. גורם שהיה דומיננטי, ואפילו מאוד, בהחלטה של החברות השונות לבנות את הדאטה סנטרים העצומים הללו בארצות הברית הוא תוכנית סטארגייט, שעליה הכריז נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יום לאחר שהוא נכנס לבית הלבן. במסגרת התוכנית הגרנדיוזית, חברות כגון סופטבנק ו-OpenAI, מובילות היוזמה, וכן אורקל, מיקרוסופט ואנבידיה, ישקיעו סכום של חצי טריליון דולר בבניית תשתיות לבינה מלאכותית בארצות הברית. אלטמן כינה במעמד השקת התוכנית את סטארגייט "הפרויקט החשוב ביותר בעידן הזה".