רשות החדשנות הכריזה היום (א') על הקמת עד שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הדיפ-טק, בהיקף כולל של 100 מיליון שקלים. זאת, במטרה לעודד ולהנביט סטארט-אפים בתחומים אלה, שמהווים אתגר בתעשיית ההיי-טק, וכדי לחזק את מעמדה של ישראל מול מרכזי חדשנות גלובליים לדיפ-טק. בין תחומי הדיפ-טק שהחממות יתמקדו בהם: שבבים, ביו-קונברג'נס, אגרי-פוד-טק, רובוטיקה, דיפנס-טק ותחומים אחרים המתאפיינים במורכבות טכנולוגית גבוהה, רמת סיכון משמעותית ומיעוט משקיעים מתמחים בישראל. הרשות יצאה בימים אלה בהליך תחרותי לבחירת גופי השקעה חדשים בחממות הטכנולוגיות, שיוקמו על ידי תאגידים רב לאומיים "בעלי ערך מוסף", לפי ההודעה, קרנות הון-סיכון ומשקיעים פיננסיים מתמחים מהארץ ומחו"ל. ברשות אומרים שגופים אלה יספקו גב פיננסי ומסגרת תומכת להקמת חברות במודלי Venture Creation – יצירת מיזמים מאפס, לרוב סביב טכנולוגיה או רעיון ראשוני, ו-Venture Building – בניית חברות בליווי עמוק ומתמשך. החממות ילוו את המיזמים משלב הרעיון או מסחור הידע במוסדות מחקר ועד לגיוס בסבב A, וישאפו לבסס בישראל תעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, שיש למדינה פוטנציאל להובלה עולמית בהן. ההליך יימשך לפחות תשעה חודשים. מהם הקריטריונים? הצעות המועמדים ייבחנו על ידי רשות החדשנות בהתאם לשורה של קריטריונים, ובהם הניסיון המצטבר של המציעים ובעלי המניות שלהם, איכות הצוות המוצע, השותפויות העסקיות והאסטרטגיות שגיבשו, איתנות מקורות המימון והתוכנית העסקית הכוללת. כל חממה שתיבחר תקבל מענק של עד 40 מיליון שקלים, שהם יותר מ-10 מיליון דולר, לתקופה של חמש שנים. הסכום ייועד למימון דמי הניהול ולהקמת מעבדה מרכזית, שתתמוך במחקר ובפיתוח של מוצרים בתחומי הדיפ-טק. לצד זאת, יוכל כל סטארט-אפ שייבחר לחממה לקבל השקעות לא מדללות של עשרות מיליוני שקלים במסלולי רשות החדשנות – במיוחד מקרן ההזנק החדשה, שמשקיעה מעל חצי מיליארד שקלים בשנה. החברות שייבחרו לפעול במסגרת החממות יוכלו לקבל מענקים ממשלתיים משתתפים בסבבי השקעה בשלבים שונים של חיי הסטארט-אפ, בהתאם לשלב ההשקעה. דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, אמר כי "החממות הטכנולוגיות היו תמיד קו הזינוק של הדיפ-טק הישראלי, מהמחקר והפיתוח ועד לשוק הגלובלי, כאשר לאורך כל הדרך הן מלוות בגב כלכלי של המדינה, ששותפה לסיכון. אנחנו מצפים מהשחקנים החדשים שייבחרו לא רק להקים חברות פורצות דרך, אלא גם למשוך שותפים אסטרטגיים מהארץ ומחו"ל, שיביאו הון, קשרים והשקעה מתמשכת, כדי להפוך את הסטארט-אפים שיוקמו לחברות מובילות ומשמעותיות בעולם. כך נבטיח שישראל תישאר בחזית התחרות מול מרכזי החדשנות הגדולים בעולם."  

עידוד לתעשיית הקריפטו: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם בסוף השבוע על החוק שמסדיר את מעמדם של מטבעות הקריפטו היציבים (Stable Coins). החוק החדש קובע כי המטבעות הללו יהיו צמודים לדולר. שמו המלא של החוק החדש הוא "הדרכה ויצרת חדשנות לאומית למטבעות יציבים אמריקניים – גאון". טראמפ אמר כי אכן, מדובר בחוק גאוני. החוק אושר בבית הנבחרים האמריקני ברוב של 308 נגד 122 מתנגדים. מבקריו טוענים שהוא צריך לאסור על גורמים זרים להנפיק מטבעות קריפטו יציבים בארצות הברית, ולהכיל צעדים יותר חזקים נגד פעולות הלבנת הון. החוק החדש מחייב את המטבעות היציבים האמריקניים להיות מכוסים על ידי נכס נזיל – הדולר. שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, אמר כי "החוק יחזק את מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבי העולמי המוביל, יאפשר למיליונים רבים גישה לשוק האמריקני ויעלה את הביקוש לניירות ערך של ממשלת ארצות הברית, שנותנות תעודת ביטוח למטבעות קריפטו יציבים". טראמפ ציין שהוא תמך בחוק עוד בהתחלה, משום ש-"הוא טוב לדולר וטוב לארצות הברית. הוא גם יביא לי קולות מפעילי הקריפטו". החוק הוא ניצחון אדיר לשוק הקריפטו ותומכיו, שכן הוא עתיד לשכנע יותר בנקים להשתמש בהם. שוק מטבעות הקרפטו מגלגל כיום כ-260 מיליארד דולר בשנה, והחוק כנראה יאפשר לו לגדול בעוד כשני טריליון דולר עד 2028.

זוהו הכריזה באחרונה על מודל שפה חדש לבינה מלאכותית בשם ZIA LLM, שמבוסס על טכנולוגיה של אנבידיה. המודל כולל יכולות כמו חילוץ נתונים מובנים, סיכום טקסטים, RAG (שילוב מידע מגורמים חיצוניים) ויצירת קוד. למעשה, מדובר בשלושה מודלים שונים של שפה גדולה – עם 1.3 מיליארד, 2.6 מיליארד ושבעה מיליארד פרמטרים, כאשר כל אחד מהם הוכשר להתאמה הקשרית, ובזוהו טוענים כי הם מציעים ביצועים תחרותיים ביחס למודלים פתוחים מקבילים בשוק. שלושת המודלים מאפשרים לחברה להתאים למשתמש בכל פעם את המודל המתאים ביותר לו, על פי ההקשר, תוך איזון בין עוצמה לניהול משאבים. זוהו ציינה כי היא מחויבת לפרטיות הנתונים גם במודל החדש, בכך שהיא מאפשרת ללקוחות שלה לשמור את המידע שלהם על שרתיה ולא לשלוח אותו למקורות חיצוניים. "ההכרזה מדגישה את השאיפה שלנו לבנות טכנולוגיות בסיסיות המתמקדות בהגנה על נתוני לקוחות, לצד עומק, רוחב וערך ממשי", אמר מאני וומבו, מנכ"ל זוהו. "מאחר שיוזמות הבינה המלאכותית של זוהו מפותחות כולן בתוך החברה, אנחנו מסוגלים לספק ללקוחות כלים חדשניים מבלי להתפשר על פרטיות המידע או הגמישות הארגונית". המודל ייפרס בדאטה סנטרים בארצות הברית, הודו ואירופה, וצפוי להיות זמין לשימוש לקוחות במהלך החודשים הקרובים. לצורך אימוץ המודל זוהו פיתחה מערך סוכני בינה מלאכותית המשולבים בתוך המוצרים שלה.

"זהויות מזויפות יכולות להיות האיום הכי גדול על הארגון. כדי ליצור אותן, כל מה שצריך הוא לעשות סלפי, ליצור מסמך ולהוכיח את הכתובת. ה-AI מאפשרת לעשות את זה בקלות", אמר-הזהיר פבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום הבינה המלאכותית ולימודי המכונה בסאמסאב. גולדמן-קלאיידין פתח את כנס ה-AI והפינטק של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון הילטון תל אביב. את האירוע הנחתה סופיה טופולב-לוז, מי שעומדת בראש ומפיקה ב-The Endgame. "זיוף הזהויות הוא אתגר, כולל זיוף תעודות הזהות", ציין גולדמן-קלאיידין. "הבעיה של השנה האחרונה היא חדשה: אפשר לג'נרט מסמכים מההתחלה, ליצור מסמך לגיטימי יש מאין". הוא דיבר על ההונאה כשירות ואמר כי "זה טרנד של השנתיים האחרונות".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין גולדמן-קלאיידין שיתף את המשתתפים בכמה נתונים: "הזיוף הוא עסק לא יקר, ועושים את זה דרך שרשרת שעוברת בהרבה מדינות. עם 1,000 דולר בלבד, קבוצה של מזייפי זהויות יכולה לגרום להפסדים של עד 2.5 מיליון דולר. בישראל, אנחנו רואים השנה זינוק של 75% בזיוף מסמכים לעומת השנה שעברה. הונאות של זיוף תעודות מזהות עלו פי שניים בשנה האחרונה. 67% מהלקוחות שלנו דיווחו על עלייה בהונאות. כמו כן, אחד מכל 100 גולשים באינטרנט הוא חבר בקבוצת הונאות". מה לעשות? איך להילחם ב-AI עם ה-AI? "אנחנו עומדים בפני מרוץ חימוש", ציין. "צריך לזהות איומים ומתקפות מבעוד מועד עד כמה שאפשר, ולהשקיע בטכנולוגיה שמונעת את זה. על ארגונים לקבל את העובדה שמי שמבצעים את ההונאות נמצאים כאן, ולהקפיד להיות לפניהם". אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. צילום: נדב כהן יונתן דובר נוסף בכנס היה אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. הוא דיבר על הפתרון של אלטריקס, ש-ONE data.ai מייצגת בישראל, ואיך הוא יכול לעשות בוסט לפעולות הפיננסיות של הארגון. "יש במחלקות הכספים הארגונים המון אקסלים והרבה עבודה ידנית. אנליסטים משקיעים לא מעט זמן בלעבד נתונים ידנית – 11 שעות בשבוע, שהן 3.5 חודשים בשנה", ציין. "זה קורה בגלל ריבוי של מערכות ומקורות מידע, וריבוי של קבצים. האנליסט צריך לחבר בין הנתונים, לטייב ולסדר אותם, לעשות בקרות והתאמות. זה מסבך מאוד את העבודה שלו ומבזבז לו זמן יקר". "אלטריקס חוסכת לו אלפי שעות בשנה", אמר לברם. "זוהי חברה אמריקנית, ש-50% מחברות הפורצ'ן 500 הן לקוחות שלה. יש לה גם לא מעט לקוחות בארץ, בהם בנק לאומי, מנורה, הראל, כלל, מגדל, וויקס, פיוניר, טאבולה, ורוניס, פז וטבע". הוא הוסיף כי "הפתרון של אלטריקס מאפשר טיוב נתונים – שלמותם, בקרות ו-ולידציה; יכולת התמודדות עם מיליונים רבים של טרנזאקציות; עבודה מול מגוון רב של מקורות מידע שונים, כולל סוגים רבים של קבצים; יכולת ליישם לוגיקות עסקיות מורכבות מאוד; גמישות רבה; תהליכי מיגרציה; ועצמאות לאנליסטים". מקרה שימוש שהוא נתן כדוגמה הוא בקרת חשבוניות: "המערכת מאפשרת לבצע את התהליך ביומיים בלבד של עבודה, במקום חודש-חודשיים בלעדיה. מדובר בחיסכון של אלפי שעות עבודה ו-ROI (החזר השקעה) מהיר". "בנוסף", אמר לברם, "הכלי מבוסס בינה מלאכותית – מה שמאפשר ניתוחים מתקדמים של נתונים ושימוש בשפה חופשית".

ביום ה' האחרון, הוכרז בבית המשפט בדלאוור על הגעה לפשרה דרמטית שהושגה בתביעת ענק נגד מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, ובכירים בחברה, סביב פרשת קיימברידג' אנליטיקה הידועה לשמצה. התביעה הייצוגית הפרטית של המשקיעים הוגשה ספציפית נגד המנכ"ל צוקרברג, ונגד מנהלים בהווה ובעבר, ודרשה 8 מיליארד דולר פיצויים על נזקים שנגרמו מחשיפת מידע משתמשים. הפשרה תסגור כעת את התיק ותמנע מצוקרברג, משריל סנדברג – מי שהייתה מספר שתיים בפייסבוק בתקופה שבה התפוצצה הפרשה – ומבכירים אחרים מלהעיד במשפט, שיפסק. הפשרה הגיעה בפתאומיות, רגע לפני שהמשפט אמור היה להיכנס ליומו השני, מתוך שמונת הימים שתוכן להימשך במקור. פרטי הפשרה הספציפיים, כגון הסכום המדויק שתשלם החברה, או תנאי ההסכם, לא נחשפו בעת ההכרזה בבית המשפט, ואף מסמכים הקשורים לפשרה לא הוגשו באותה עת. עורכי הדין המעורבים ונציגי מטא סירבו להגיב על ההתפתחויות.  התביעה הזו, שהוגשה במקור עוד בשנת 2018, ביקשה לחייב את הנאשמים באופן אישי במיליארדי דולרים, כהחזר עבור קנסות ועלויות משפטיות עצומות שנגרמו ל-מטא עקב פרשת קיימברידג' אנליטיקה. המשקיעים טענו כי החברה, ששינתה את שמה מפייסבוק ב-2021, לא חשפה באופן מלא את הסיכונים לפרטיות המשתמשים שהיו כרוכים בניצול לרעה של מידע אישי בידי חברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה. Paid corp money to steal your data. Then corp paid for personal defense. Then corp paid to wriggle out of that. Meanwhile, our data remains stolen without compensation or defense. https://t.co/4JLmv50jNk — Huguenot House ???? ????️????️????️⭐???????????????????????????? ???????? (@HuguenotHouse) July 18, 2025 מה קרה ומי נפגע בפרשה המהוללת? נזכיר כי קיימברידג' אנליטיקה הייתה חברה פרטית בריטית שהוקמה בסוף 2013 כחברת בת של SCL Group. היא פעלה במטרה להשפיע על תהליכי בחירות ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב. החברה התמחתה בשילוב כריית נתונים, מסחר בנתונים, ניתוח מידע ואסטרטגיה תקשורתית. ב-2016, היא נשכרה והייתה מעורבת בקמפיינים בולטים, כולל במסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית של דונלד טראמפ ובקמפיין הברקזיט בבריטניה.  עיקר השערורייה סביבה נגע לשימוש מסחרי שהיא עשתה במידע האישי של משתמשי פייסבוק, שנאסף במקור על ידי חוקר חיצוני למטרות אקדמיות – וזאת ללא הסכמת המשתמשים. ההפרה אפשרה גישה לא מורשית לנתונים של כ-87 מיליון משתמשים. לפי הדיווחים, פייסבוק הייתה מודעת להפרת אבטחה זו במשך שנתיים, אך לא פעלה להגנה על משתמשיה. באותן שנים קיימברודג' אנליטיקה השתמשה בדאטה, שנאספה במעין שאלון פייסבוקי שפיתח חוקר אקדמי מאונ' אוקספורד, בשם אלכסנדר קוגן. השאלון עסק בדברים שמפחידים בני אדם, והעניק מידע על פרופילים של משתמשי פייסבוק וגם של חבריהם. כך בנתה קיימגרידג' בסיס נתונים של עשרות מיליוני פרופילים והמידע הזה שימש אותה לבניית פרופילים פסיכולוגיים מדויקים של בוחרים וליצירת תכנים ממוקדים, שהושתלו ברחבי האינטרנט במטרה להשפיע רגשית על דעותיהם והצבעתם. סרטונים שבהם אלכסנדר ניקס, מנכ"ל קיימברידג' אנליטיקה, מתאר שימוש בתרגילי עוקץ, שוחד ו-"מלכודות דבש" להכפשת פוליטיקאים נחשפו אחרי שהפרשה התפוצצה, ובהם גם טען המנכ"ל כי החברה שעמד בראשה ניהלה את כל הקמפיין הדיגיטלי של המפלגה הרפולביקנית וטראמפ בבחירות 2016.  בעקבות החשיפות, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) של ארה"ב פתחה בחקירה נגד פייסבוק, וקיימברידג' אנליטיקה נסגרה בתחילת מאי 2018 בשל הוצאות משפטיות כבדות ואבדן לקוחותיה. הפשרה הנוכחית מצטרפת לשורה של צעדים משפטיים וכלכליים שהופיעו בעקבות הפרשה – מטא כבר שילמה קנס שיא של 5 מיליארד דולר ל-FTC ב-2019, בגין כשליה בהגנה על פרטיות המשתמשים. בנוסף, באוקטובר 2019, הטילה נציבות המידע הבריטית (ICO) קנס של חצי מיליון ליש"ט על פייסבוק, בגין הפרת חוקי הפרטיות של הממלכה. קנס זה ייצג את הסכום המקסימלי שהרשות יכלה להטיל באותה עת. כמו כן, בדצמבר 2022, נכנסה מטא להסדר פשרה בסך 725 מיליון דולר בתובענה ייצוגית נרחבת שהוגשה על ידי משתמשים, והסכום הזה נחשב לגדול ביותר ששולם אי פעם בהסדר בתביעת פרטיות ייצוגית. גם ממנו תחסך העדות בבית המשפט. פיטר ת'יל. צילום: יח"צ המשקיעים דרשו מצוקרברג ומהבכירים להחזיר למטא 8 מיליארד דולר אם לחזור לתביעה שצוקרברג ועורכי הדין הצליחו לסיים כעת – בעלי המניות דרשו מהמנכ"ל ומבכירים אחרים להחזיר למטא סכום מוערך של 8 מיליארד דולר, או יותר, בגין הקנס שהחברה שילמה ל-FTC והעלויות המשפטיות הנוספות. עוד טענו התובעים כי לפני חשיפת הפרשה צוקרברג מכר מניות בשווי 5 מיליארד דולר, תוך שימוש במידע פנימי, וכי דירקטוריון החברה הפר את חובת הנאמנות שלו בכך שהסכים לקנס של ה-FTC כדי להגן על צוקרברג מחבות אישית. הפשרה הדרמטית חסכה מבכירים רבים במטא, מלבד צוקרברג – מנהלת התפעול הראשית לשעבר סנדברג, וכן חברי דירקטוריון בהווה ובעבר כמו פיטר ת'יל ומארק אנדריסן – את הצורך להעיד תחת שבועה בבית המשפט. אנדריסן עצמו היה צפוי להתחיל את עדותו ביום ה' – יום הכרזת הפשרה במפתיע. לא תיאלץ להתייצב במשפט. שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של מטא/פייסבוק. צילום: ShutterStock עבור המשקיעים, הפשרה מאפשרת להימנע מניהול תיק משפטי שנתפש כקשה מאוד להוכחה תחת חוק התאגידים של דלאוור, בטענות המכונות Caremark claims. מדובר במקרה ראשון שבו טענות מסוג זה מגיעות לדיון משפטי, וגם אם היה מתקבל פסק דין לטובת התובעים, התיק היה צפוי לעבור הליך ערעור לבית המשפט העליון בדלאוור, שבשנים האחרונות נטה לבטל ניצחונות משמעותיים של בעלי מניות. ג'ייסון קינט, ראש קבוצת הסחר לספקי תוכן Digital Content Next, הביע את אכזבתו מהפשרה, וציין בתגובה כי: "הסדר זה אולי יביא הקלה לצדדים המעורבים, אך זוהי הזדמנות מוחמצת לאחריות ציבורית". הוא הוסיף כי "פייסבוק הצליחה למסגר מחדש את שערוריית קיימברידג' אנליטיקה סביב כמה גורמים רעים, במקום חשיפת מודל העסקים כולו של קפיטליזם, מעקב ושיתוף בלתי מרוסן של נתונים אישיים". קינט סיים באומרו כי "החשבון הזה נותר כעת לא פתור". יש לציין כי זוהי הפעם השנייה ש-צוקרברג נמנע מלהעיד בבית משפט בדלאוור – ב-2017 ויתרה פייסבוק על תוכנית להנפיק מניות חדשות שנועדו להאריך את שליטתו בחברה, שבוע לפני שהיה צפוי להעיד בבית המשפט בנושא.

"סקופים לפעמים יכולים להיות יקרים מאוד… אפל (Apple) הגישה תביעה נגד היוטיובר ג'ון פרוסר ואדם נוסף בבית משפט פדרלי בקליפורניה בגין גניבת סודות מסחריים לכאורה, הקשורים לעדכון מערכת ההפעלה הקרוב שלה ל-iPhone והדלפתם לאינטרנט. לדברי החברה, חושף שחיתויות אנונימי סיפר לחברה על התוכנית באפריל. בתביעה, שהוגשה ביום ה' האחרון, אפל טוענת מייקל רמאצ'וטי השתמש בטלפון של עובד אפל כדי לשלוח לפרוסר פרטים על iOS 26 הקרובה, וזה האחרון תיאר את העדכונים הסודיים בסרטון בדף היו-טיוב שלו, Front Page Tech. פרוסר אמר לרויטרס ביום שישי, כי "בהחלט לא "תכנן" לגנוב מידע, וגם "לא ידעתי כיצד הוא הושג במקור". הוא אמר שהוא מצפה להציג את הצד שלו בתיק לבית המשפט. דובר של אפל אמר, כי לחברה אין תגובה נוספת מעבר לטענות בתלונה. פרוסר חשף לראשונה פרטים על iOS 26 שאפל צפויה להוציא בסתיו הקרוב בסרטון יו-טיוב בינואר. על פי התלונה, פרוסר שכנע את רמאצ'יוטי – אנליסט מוצר ועורך וידאו, שלטענת אפל "היה זקוק לכסף" – לפרוץ לטלפון של חברו, עובד אפל, ולשלוח לפרוסר מידע סודי על מערכת ההפעלה החדשה. בתביעתה מבקשת החברה פיצויים כספיים בסכום לא מוגדר וצו בית משפט נגד פרוסר ורמאצ'יוטי להפסיק להשתמש בסודות המסחריים שלה.

באחרונה הגיעה לבקר במאורת הנמר עו"ד רוית דום עיני, לשעבר מנכ"לית קבוצת עמל, ו-ותיקה בעולמות המשפטים והניהול. ניצלתי את ביקורה כדי לנהל איתה ראיון קצר. הובלת מהלכים פורצי דרך בחינוך ובניהול. מאיפה זה בא? "האמת שזה מגיע מהבית. אימא שלי חלמה להיות עורכת דין, ובמקום זה דחפה אותי לחלום ולעבוד קשה. כבר בתור ילדה הייתי הולכת איתה לבית המשפט ומבינה שהדרך למעלה לא עוברת בקיצורי דרך, אלא בעקביות, אומץ ולפעמים גם בכישלונות". אמנם התחלת את הקריירה שלך כעורכת דין, אבל בסופו של דבר בחרת בחינוך. למה? "פתחתי משרד עורכי דין בתחום המעמד האישי, אבל הרגשתי שאני רוצה להשפיע באמת. בהסתדרות למדתי להתמודד עם משברים ולבנות אמון. שם הבנתי שהשליחות שלי היא בחינוך – תחום שבו יוצרים עתיד, לא רק פותרים בעיות". כשהגעת לנהל את רשת עמל, היא הייתה בגירעון תקציבי. איך הצלחת להוציא אותה ממנו? "זו הייתה תקופה קשה מאוד. היו חודשים שלא ידענו אם נצליח לשלם משכורות. עשינו את זה בעבודת צוות. ישבנו לילות ובנינו תוכנית עומק, שבמסגרתה קיצצנו הוצאות מיותרות, שמרנו על העובדים ועל התנאים שלהם ובעיקר יצרנו ערך אמיתי. הקמנו מרכזי יזמות, פתחנו בתי ספר חדשניים, חיברנו את החינוך לתעשייה ומצאנו שותפים כמו משרד החינוך, שהסכימו להשקיע. זה דרש עקשנות, עבודה קשה והרבה אמונה בדרך". את מדברת הרבה על חלומות. מה זה אומר עבורך? "חלום הוא לא רק סיסמה יפה. הוא צריך גם רגליים על הקרקע. רציתי שתלמידים ילמדו לחשוב כמו יזמים, יכירו את מקצועות העתיד, וילמדו לחלום ולעבוד קשה כדי להגשים. התחלנו במרכזים בצפת ובחדרה, ומשם המשכנו לכל הארץ. זו עבודה שלא נגמרת". שיא גינס של הנשיא שמעון פרס ז"ל, סיסקו ודום עיני ב-2014 הובילו הנשיא דאז, שמעון פרס ז"ל, עו"ד דום עיני, אז מנכ"לית רשת עמל, וסיסקו את המפגש הלימודי המקוון הגדול ביותר בעולם – אירוע ששבר שיא עולמי והיווה רגע שיא בעבודתה הציבורית. המפגש שודר בו זמנית לאלפי תלמידים ברחבי הארץ ובחו"ל, עסק בחזון ובחדשנות חינוכית, והמחיש כיצד אפשר להפגיש בין טכנולוגיה, חינוך ומנהיגות בקנה מידה עולמי. בעקבות המיזם, רשת עמל נכנסה לספר השיאים של גינס, תחת הקטגוריה Largest online civics lesson. מה דעתך על חוסר השוויון לנשים? "זה נושא כואב. אני מאמינה שאם היו יותר נשים בשולחן קבלת ההחלטות, היינו רואים פחות אגו ויותר הקשבה. עם זאת, השוויון תלוי גם בנו, הנשים. אנחנו לא צריכות לחכות להזמנה, אלא לתבוע מקום. ברמה הלאומית, אם היינו מתנות את התמיכה שלנו בדבר מה זה או אחר בזה שנהיה חלק מההובלה, כל סדר היום הציבורי היה נראה אחרת. יש לנו כוח לשנות, הוא נמצא בידיים שלנו". מה את עושה כיום? "כיום אני שותפה להקמת מכללת רום טק, יחד עם סיגלית סובל סביון. המכללה מלמדת ארגונים איך לשלב חדשנות, טכנולוגיה ובינה מלאכותית בצורה חכמה ומעשית. אנחנו עוזרות לאנשים לחשוב אחרת, לעבוד אחרת ובעיקר להישאר רלוונטיים, בעולם שמשתנה כל הזמן".

רשות העתיקות קיבלה באחרונה פרס מיוחד על הישגים בכנס השנתי של ESRI, שנערך בסן דייגו, קליפורניה. הפרס מוענק לארגונים ברחבי העולם, לקוחות ESRI, כהוקרה על עבודה יוצאת דופן עם טכנולוגיית ה-GIS (מערכות מידע גיאוגרפיות) שלה. לצד הרשות זכו בו ארגונים כגון נאס"א, SpaceX ומוזיאון הטבע האמריקני הלאומי סמית'וסניאן. הפרויקט שבגינו קיבלה רשות העתיקות את הפרס הוא טרנספורמציה דיגיטלית בניהול מידע ארכיאולוגי. הפרויקט משלב באופן חלק את פתרונות ה-GIS של ESRI עם כלל המערכות הדיגיטליות של הרשות. הוא הביא לכך שבפעם הראשונה, נתונים גיאו-מרחביים של חפירות, ארכיונים היסטוריים וניתוחי מעבדה התלכדו לפלטפורמה חכמה אחת, במסגרת המאגר הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. ברשות אומרים שמערכת מרכזית זו מספקת גישה אחידה, ניתוחים מתקדמים ותובנות מונחות בינה מלאכותית, ובכך "מחוללת מהפכה באופן שבו נשמר, מנותח ומנוצל המידע הארכיאולוגי". הפרס הוענק על ידי מייסד ומנכ"ל ESRI, ג'ק דנגרמונד. בשם הרשות קיבלו אותו סמנכ"ל הטכנולוגיות, אלבי מלכה, ומנהל ה-GIS, שמואל קטורזה. חברי ועדת הפרס ציינו כי הוא "מוענק לאתרי משתמשים ברחבי העולם כהוקרה על עבודה יוצאת דופן בטכנולוגיית GIS. רשות העתיקות בלטה מבין מאות אלפי ארגונים אחרים". "הפרויקט – אתגר טכנולוגי מתמשך" "המסע להטמעת חדשנות במערכות ה-GIS, כחלק ממאגר המידע הארכיאולוגי הלאומי של רשות העתיקות, היה ועודנו אתגר טכנולוגי ואסטרטגי מתמשך", אמר מלכה. "הזכייה בפרס היא עדות לעבודה המקצועית ולמחויבות העמוקה של צוותי הרשות בכל יחידות הארגון ובמערך הטכנולוגי, שכללה גם סיוע מקצועי מסיסטמטיקס. הבנתו של מנהל הרשות, אלי אסקוזידו, את הערך והפוטנציאל של המערכות הדיגיטליות אפשרו את ביצוע הפרויקט שבגינו זכינו, והוא מהווה גאווה למדינת ישראל". זהו הפרס השני שבו רשות העתיקות זוכה השנה בגין הטמעת טכנולוגיה. בתחילת השנה היא קיבלה פרס הצטיינות בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, על טרנספורמציה וחדשנות דיגיטלית משמעותית. עם קבלת הפרס מ-ESRI, הופכת הכרה זו לבינלאומית. הכנס השנתי למשתמשי ESRI נחשב לאחד האירועים המרכזיים והגדולים בעולם בתחום מערכות המידע הגיאוגרפיות (GIS). הכנס מושך אליו אלפי משתתפים מרחבי העולם והוא כולל מאות הרצאות, סדנאות, הדגמות טכנולוגיות ומפגשי קהילות עניין, ותערוכת חדשנות רחבת היקף.