רפובליקת סלובקיה – החברה באיחוד האירופי וברית נאט"ו – מבקשת להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי שלה עם ישראל, בהמשך למצב הקיים היום. ב-17 בספטמבר השנה ייערך בסלובקיה כנס חדשנות בינלאומי, מלווה בתערוכה טכנולוגית שתציג את תחומי החדשנות שבהם ניתן לשתף פעולה. בכנס צפויים לבקר נציגי חברות טכנולוגיה ומובילי דעה, כולל משלחת מישראל.  הנושאים המרכזיים בכנס יהיו עתיד הבינה המלאכותית, רובוטיקה, קיימות ותעשייה. בכנס אף ירצה נציג מישראל, ד"ר אייל ברוק, שותף וראש תחום בינה מלאכותית במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ. הנהלת האירוע מזמינה נציגים מישראל להשתתף בכנס, ולבחון שיתופי פעולה בין היתר עם ענף ההיי-טק וענפים אחרים. בכנס יוצגו גם התמריצים שהממשלה מבקשת להעניק לחברות שיבואו לעבוד בתחומים, כולל סובסידיות לשכר, סיוע בהקמת חברות ועוד. מה הם יתרונות שיתוף הפעולה עם סלובקיה? לדברי דניאל צימט, נשיא לשכת המסחר הדו-לאומית ישראל-סלובקיה: "סלובקיה נחשבת כיום לאחת המדינות הידידותיות לישראל, על רקע המשבר ביחסים הבינלאומיים עם מדינות אחרות. היא בעלת כלכלה צומחת, ונהנית ממשאבי אנוש מצוינים, עם פוטנציאל מרשים של חדשנות ומרכזי מו"פ משוכללים וקרבה לשווקים בלב אירופה, כמו גם יצרנית בכירה באירופה המייצרת כמיליון רכבים בשנה". עוד ציין צימט כי המדינה נהנית ממיקום אסטרטגי במרכז אירופה, והיא משמשת גם כגשר בין מזרח למערב אירופה, מה שמאפשר לחברות ישראליות גישה נוחה לשווקים גדולים כמו גרמניה, אוסטריה ופולין, וכן למדינות מזרח אירופה. לדבריו, מיקום זה מפחית את עלויות הלוגיסטיקה והשילוח, ומאפשר ניהול יעיל של שרשרת האספקה. צימט הוסיף וסיפר כי בסלובקיה יש כוח עבודה משכיל ומוכשר, במיוחד בתחומי ההנדסה, התכנות והטכנולוגיה, ועם זאת שכר העובדים בה נמוך יחסית ליתר המדינות באירופה. ב-2023, סך הסחר בין ישראל וסלובקיה עמד על כ-223 מיליון דולר: סלובקיה ייצאה לישראל 20 מיליון דולר, וייבאה מישראל 203 מיליון דולר. השנה דווח כי התעשייה האווירית מכרה לסלובקיה מערכות הגנה אוויריות בהיקף של 560 מיליון יורו – עסקת ענק הפותחת בפני חברות ישראליות הזדמנויות למכירת שירותים, מוצרים וטכנולוגיות לשוק הסלובקי. בשנת 2024 גויסו על ידי סטארט-אפים סלובקיים כ-500 מיליון יורו – גידול של 35% לעומת השנה הקודמת. מגזרים מובילים בסלובקיה הם ה-גרין טק (Green Tech), ה-פינטק (Fintech), הבריאות והפיננסים. שווקים בולטים נוספים הם שוק ה-IoT (ר"ת Internet of Things) וערים חכמות. פרטים נוספים אודות הכנס ניתן למצוא באתר שלו – כאן.

הרעש סביב הבינה המלאכותית בעולם הגנת הסייבר מותיר ארגונים ומנהלי אבטחת מידע רבים מבולבלים. DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects), בעלת השם הקליט – הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקני – אחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבא ארה"ב ובצבאות זרים, לצד שימושים אזרחיים, ומכונה "המשוגעת". ב-2023 יזמה הסוכנות תוכנית – AIxCC. עשרות צוותים התחרו זה בזה, כדי לראות מי מהם יכול להשתמש בבינה מלאכותית לבניית מערכות שיכולות לאבטח באופן אוטומטי את הקוד הקריטי העומד בבסיס מערכות IT הפועלות ברחבי העולם. למימון הצטרפו גוגל (Google), אנת'רופיק (Anthropic), OpenAI, מיקרוסופט (Microsoft) ו-ARPA-H (הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים לבריאות). We’ll announce the results and winners of the DARPA AI Cyber Challenge (AIxCC) on Friday at DEF CON 33. For more on the challenge, the teams, and the AIxCC Experience at the event, visit: https://t.co/L6S9zw3Bth. pic.twitter.com/ATrW5O7UzM — DARPA (@DARPA) August 4, 2025 ההצלחה הגדולה השנה באתגר של "המשוגעת" וכסף גדול כפרסים בשנה שעברה, בכנס DEF CON, הוכרז שלב חצי הגמר, אליו עלו שבעה צוותים. אלה נדרשו להטמיע את המערכות שלהם בסביבה מבוקרת ומדומה, עמוסה בבאגים שהסוכנות שתלה. הם חשפו בהצלחה 37% מהפגיעויות הסינתטיות שהוטמעו באתגר. כל אחד מהם קיבל 2 מיליון דולר להמשך עבודתו. לעומת זאת השנה בשלב הגמר חלה התקדמות משמעותית, והצוותים השיגו שיעור זיהוי של 77% (43 מ-54 הפגיעויות). הם גם איתרו 18 פגמים מהעולם האמיתי, שלא הונדסו על ידי המארגנים, וטיפלו בהצלחה ב-11 מהם. If you missed it, you can now watch the full DARPA AI Cyber Challenge awards presentation from DEF CON 33 on https://t.co/L6S9zw3Bth. pic.twitter.com/GLodcYfMol — DARPA (@DARPA) August 15, 2025 לפני ימים אחדים, בכנס האבטחה שנערך בלאס וגאס, הוכרזו זוכי שלב הגמר. "באתגר הסייבר שלנו, הזוכים לא רק שקיבלו מיליוני דולרים, הם הראו שהם יכולים לתקן תוכנה אמיתית במהירות, בצורה מדרגית וחסכונית, ובאופן ישים", אמר אנדרו קרני, מנהל תוכנית התחרות. "אני קורא לתעשייה למנף את יתרונות האוטומציה. התוצאות שהושגו פה יהיו התשתית, ה'רצפה', החדשה למלחמה בהאקרים". מומחים ציינו כי "גישות אבטחה מסורתיות, של עדכון הגנות למניעת איומים כללית, כבר אינן מספיקות כדי להגן על מידע ומערכות רגישות". לדבריהם, "שחקני האיומים תוקפים בלי הפסקה, ותוספת של AI נותנת לפושעים עדיפות במשוואה. שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי וקטורי תקיפה, יישאר משחק 'חתול ועכבר', במיוחד בהתחשב במספר העצום של מערכות שכבר נפרסו לפני שיכולות הבינה המלאכותית ההגנתיות יצאו לשוק. התשובה טמונה בשימוש במוצרי אבטחה מקוריים, מבוססי GenAI, שישיגו אפקט כפול, ויפצו על המחסור הכרוני העולמי במומחי הגנת סייבר. זו הדרך היחידה לפתרון". הקבוצה שזכתה במקום הראשון, Team Atlanta, קיבלה 4 מיליון דולר. צוות אטלנטה מורכב ממומחי טכנולוגיה מג'ורג'יה טק (Georgia Tech), Samsung Research, המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה (KAIST) ואוניברסיטת פוהאנג למדע וטכנולוגיה (POSTECH) – שניהם מדרום קוריאה. הם הסבירו שבניגוד לאחרים, הם שילבו גם כלי ציד איומים מסורתיים – ולא נשענו רק על AI. Trail of Bits, חברת אבטחת סייבר מניו יורק, דורגה שניה וקיבלה 3 מיליון דולר, ואילו Theori, המורכבת מחוקרי בינה מלאכותית ואנשי אבטחה בארה"ב ובדרום קוריאה, זכתה במקום השלישי וב-1.5 מיליון דולר. מארגני התחרות אמרו כי "הושגו יכולות ליצור דו"חות באגים ולהשיג תיקונים יקרים בשבריר מהשיטות המסורתיות: העלות הממוצעת למשימה בתחרות עמדה על 152 דולר בלבד". מערכות ה-AI בתחרות הצליחו לתקן פגיעויות בזמן ממוצע של 45 דקות – פער זמן ניכר לעומת גישות הגנה ידניות מסורתיות. DARPA הודיעה כי היא משחררת לציבור באופן מיידי ארבע משבע המערכות שהתמודדו, ושלוש האחרות ישוחררו בשבועות הקרובים: "אנחנו רוצים לעזור להעביר את הטכנולוגיה לתוכנה רלוונטית לתשתית קריטית – בעולם האמיתי". הסוכנות שלא רוצה שיעורי הצלחה גבוהים הסוכנות אינה שואפת לשיעור הצלחה גבוה בפרויקטים שלה, כי "הדבר יצביע שלא נלקח סיכון במחקר ופיתוח". ב-1975 אמר צ'ארלס הרצפלד, המנהל לשעבר של הסוכנות: "כשאנחנו נכשלים, אנחנו נכשלים בגדול". DARPA, מארגוני המו"פ המובילים בפנטגון, שואפת ליצור הפתעה טכנולוגית ויכולות משנות משחק עבור קהילת הביטחון הלאומי של ארה"ב. תקציבה גדול, אבל היתכנות הפרויקטים שלה נמוכה ביותר – פחות מ-10%. ממילא, רוב התוכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיה. DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, שאוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". באחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט ולה (Vela) מ-1963 – ציידו אנשיה לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, לגילוי ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת-ימיים. הסוכנות אחראית לכמה פריצות דרך טכנולוגיות מרשימות, ביניהן: מימון מחקר במסגרתו נוצר עכבר המחשב הראשון; מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה; רובוטיקה; שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו; כלי נשק מדויקים ומערכות לחימה אוטונומיות; פיתוח תאי דלק קלים, לשימוש במכשירים שנישאים על גב חיילים; הגנה בסייבר ומחשוב קוואנטי.

קבוצת מלם תים – חברת שירותי ה-IT הישראלית הגדולה, העוסקת במתן מגוון שירותים ובמכירת מוצרים בתחום ה-ICT – דיווחה על תוצאות כספיות חזקות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2025. הכנסותיה ברבעון השני של 2025 הסתכמו בכ-910 מיליון שקל, ומשקפות צמיחה משמעותית של 8.4% לעומת הכנסות הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית השנה הראשונה הסתכמו בכ-1.91 מיליארד שקל, ומשקפות צמיחה של 5.2% לעומת ההכנסות במחצית המקבילה אשתקד. ההכנסות הושפעו בעיקר מגידול אורגני בכל מגזרי הפעילות של החברה. הרווח הגולמי של מלם תים ברבעון השני של 2025 גדל ב-15.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לכ-97.7 מיליון שקל. הרווח הגולמי של הקבוצה במחצית השנה הראשונה זינק ב-13.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לכ-211.9 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי מקורו בעיקר מהגידול בהכנסות, כאמור, והגידול בשיעור הרווח הגולמי נבע בעיקר משינוי בתמהיל ההכנסות במגזרי הפעילות עם רווחיות גבוהה יותר. הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני גדל ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לכ-44.5 מיליון שקל. הרווח התפעולי במחצית השנה הראשונה זינק ב-17% לעומת התקופה המקבילה, לכ-104.6 מיליון שקל. הגידול ברווח התפעולי של מלם תים נבע בעיקר מהגידול ברווח הגולמי. הרווח הנקי של מלם תים ברבעון השני של 2025 גדל ב-12.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לכ-17.5 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח הנקי ב-48.4 מיליון שקל, כך שהוא משקף גידול של 27.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הנקי קשור בעיקר לגידול ברווח התפעולי ומקיטון בהוצאות המימון של הקבוצה. מלם תים סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) בנטרול IFRS 16 של כ-58.7 מיליון שקל, המשקף גידול של 14.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בסיכום מחצית השנה הראשונה הסתכם ה-EBITDA בנטרול IFRS 16 בכ-132.4 מיליון שקל, עם גידול של 13.2% ביחס למחצית המקבילה. הגידול ב-EBITDA נבע בעיקר מהגידול ברווח הגולמי של הקבוצה. סיכום התוצאות במצגת למשיקיעם של הקבוצה. צילום: מתוך המצגת של מלם תים התוצאות החזקות – ברוב מגזרי הפעילות ברבעון השני ובמחצית השנה הראשונה כולה, הכנסות מלם תים במגזר תשתיות חומרה ופתרונות ענן צמחו ב-13.6% ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל, לכ-483.3 מיליון שקל. הכנסות הקבוצה במגזר זה במחצית הראשונה של 2025 צמחו ב-5.1% לעומת התקופה המקבילה, לכ-1.0319 מיליארד שקל. הגידול מקורו בעיקר מעלייה במכירות בתחום הענן, בניכוי ירידה בשער החליפין הממוצע של הדולר. הרווח התפעולי במגזר התשתיות והענן זינק ברבעון השני ב-20.9% לעומת הרבעון המקביל, לכ-19.6 מיליון שקל. במחצית השנה גדל הרווח התפעולי במגזר התשתיות והענן ב-8.7% לעומת התקופה המקבילה, לכ-44.1 מיליון שקל. גם ההכנסות במגזר תוכנה, פרויקטים ופתרונות עסקיים צמחו ברבעון השני של 2025 לעומת הרבעון המקביל ב-2.6%, לכ-352 מיליון שקל. ההכנסות במגזר זה במחצית השנה הראשונה צמחו ב-4.9% לעומת התקופה המקבילה, לכ-730 מיליון שקל. הגידול נבע מגידול אורגני בכל תחומי הפעילות במגזר. הרווח התפעולי במגזר תוכנה, פרויקטים ופתרונות עסקיים עלה ב-14.2% ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל, לכ-16.9 מיליון שקל. במחצית השנה גדל הרווח התפעולי במגזר התוכנה והפרויקטים ב-23.5% לעומת התקופה המקבילה, לכ-43.3 מיליון שקל. ההכנסות במגזר שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח צמחו אף הן ב-5.5% ברבעון השני של 2025 לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו בכ-73.9 מיליון שקל. במחצית השנה הראשונה צמחו הכנסות מגזר זה ב-6.6% לכ-147.9 מיליון שקל. גידול זה מקורו בעיקר מהגידול בהכנסות. לסיכום – גם הרווח התפעולי במגזר שירותי השכר ומשאבי האנוש (בנטרול פעילות חיסכון ארוך טווח) גדל ברבעון השני ב-20.4% לעומת הרבעון המקביל, והסתכם בכ-17.6 מיליון שקל. במחצית השנה הראשונה גדל הרווח התפעולי במגזר זה ב-16.2%, לכ-34.3 מיליון שקל. הגידול נבע בעיקר מגידול בהכנסות כתוצאה מהצטרפות של לקוחות חדשים בישראל ובצפון אמריקה. שלמה איזנברג, יו"ר קבוצת מלם תים, אמר בעקבות פרסום התוצאות: "קבוצת מלם תים ממשיכה להציג צמיחה וגידול דו-ספרתי בכל מדדי הרווח, וזאת הודות לגידול אורגני בכל תחומי פעילות הליבה במגזרי הפעילות השונים. כפי שציינו בדוחות קודמים, הקבוצה ממשיכה לצמוח בפעילותה בחו"ל. במחצית הראשונה, היקף ההכנסות מחו"ל מהווה 12% מסך הכנסות הקבוצה".

טום (ארטיום) אלכסנדרוביץ', ראש אגף במערך הסייבר הלאומי של ישראל, נעצר ב-6 באוגוסט 2025, בלאס וגאס, נבאדה. אלכסנדרוביץ' ביקר באותם ימים לשני כנסי אבטחה, Black Hat ו-DEF CON, שנערכו במרכז הכנסים מנדליי ביי שבלאס וגאס. הוא נעצר בזמן ביקור זה בחשד לניסיון לפיתוי קטינה למעשים מיניים ברשת. מעצרו התבצע כחלק ממבצע שנוהל על ידי הרשויות בנבאדה יחד עם סוכנויות פדרליות, ביניהן ה-FBI, ונועד ללכוד "טורפי מין של ילדים". המשטרה המקומית, היחידה לטיפול בפשעי אינטרנט נגד ילדים בנבאדה וה-FBI, ששיתפו פעולה במבצע. שוטרים שהתחזו לנערה בת 15 יצרו קשר עם אלכסנדרוביץ' באמצעות אפליקציות היכרויות ולאחר מכן גם בווטסאפ, שם התקיימו בין החשוד ל"נערה" שיחות שכללו תוכן מיני. אלכסנדרוביץ' אף הסכים להיפגש עם נערת הפיתוי, והגיע למקום המפגש עם אמצעי מניעה – שם נעצר והועבר למרכז המעצר של הנדרסון. אלכסנדרוביץ' בן ה-38, הכחיש את החשדות נגדו, וטען כי סבר שהצעירה היא בת 18, שכן לדבריו, גיל זה צוין באפליקציית ההיכרויות. הוא אף טען שהשוטרים שהתחזו לנערה הם שדחפו אותו לדון באפשרות להביא קונדומים למפגש. אלא שאז, יומיים בלבד לאחר מעצרו במבצע, שבמסגרתו נעצרו עוד שבעה חשודים אחרים בפדופיליה, הפקיד אלכסנדרוביץ' ערבות בסך 10,000 דולר – ושוחרר ללא תנאים מגבילים ומבלי להופיע בפני שופט. לאחר מכן הוא חזר לישראל. בדו"ח המעצר צוין כי החשוד עסק בחקירתו בטיסתו הקרובה לישראל וברצונו לשוחח עם בני משפחתו או עם השגרירות הישראלית. עוד צוין כי אלכסנדרוביץ' לא טען לחסינות דיפלומטית. A liberal district attorney and state court judge in Nevada FAILED TO REQUIRE AN ALLEGED CHILD MOLESTER TO SURRENDER HIS PASSPORT, which allowed him to flee our country. The Attorney General @AGPamBondi just called me outraged and she also called the @FBIDirectorKash . The… — US Attorney Chattah (@USAttyChattah) August 19, 2025 האם השחרור אכן היה "סטנדרטי"? עד כאן השתלשלות האירועים הפיזיים – אלא שבאחרונה מסתבר כי שחרורו המהיר של אלכסנדרוביץ' עורר שאלות רבות, ואף מהומה פוליטית, בארה"ב. התובע הכללי של מחוז קלארק בנבאדה, סטיב וולפסון, טען כי הטיפול במקרה היה "סטנדרטי" ואמר כי "הערבות השגרתית עבור האישום הזה הייתה 10,000 דולר, ולכן כל מי שמואשם בסעיף הזה יכול להפקיד את הסכום ולהשתחרר ללא תנאים, וזה מה שקרה במקרה הזה". לדבריו, לפחות ארבעה משמונת העצורים במבצע שוחררו באופן דומה. עם זאת, התובעת בפועל של מחוז נבאדה, סיגל צ'טה, הישראלית לשעבר שמונתה לתפקידה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מתחה ביקורת חריפה על המהלך. היא כתבה בחשבון ה-X שלה כי "תובע מחוזי ליברלי ושופט פדרלי בנבאדה כשלו בכך שלא דרשו מחשוד בניצול ילדים למסור את דרכונו, מה שאפשר לו להימלט מהמדינה", ולמעשה האשימה את הרשויות בעזיבת אלכסנדרוביץ' את ארה"ב בטרם חקירתו המלאה ומיצוין הדין עימו. לדברי צ'טה, התובעת הכללית פאם בונדי וראש ה-FBI קאש פאטל יצרו עימה קשר מתוך זעם על חזרת החשוד בטרם עת לישראל ודרשו להחזיר את אלכסנדרוביץ לארה"ב. משרד החוץ האמריקני הכחיש בתוקף כל התערבות ממשלתית בשחרור והצהיר כי "כל טענה שהממשל האמריקני התערב היא שקרית". גם עורך דינו של אלכסנדרוביץ' הכחיש כי מרשו קיבל יחס מיוחד, וטען: "לא היה שום דבר לא תקין מצד התובעים הפדרליים או המדינתיים בנושא". The Department of State is aware that Tom Artiom Alexandrovich, an Israeli citizen, was arrested in Las Vegas and given a court date for charges related to soliciting sex electronically from a minor. He did not claim diplomatic immunity and was released by a state judge pending a… — U.S. State Dept – Near Eastern Affairs (@StateDept_NEA) August 18, 2025 הפרשה עוררה גם טענות נוספות סביב צ'טה. מבקרים טוענים כי העובדה שהיא ילידת ישראל, וכי יש לה, לכאורה, קשרים לארגונים ציוניים הממומנים על ידי דמויות כמו מרים אדלסון, מעוררת שאלות בנוגע להחלטתה, לכאורה, לא לדרוש את מניעת יציאת אלכסנדרוביץ מארה"ב. היו גם מי שטענו כי מדובר בניגוד עניינים מצד עובדת ציבור המכהנת בתפקיד רגיש. צ'טה זוכה לביקורת משמאל על עמדותיה הפרו-ישראליות במובהק. לפי דיווחים שונים, יותר מ-100 שופטים בדימוס הביעו התנגדות למינויה לתפקידה, בטענה שהיא "בלתי כשירה" וציינו את עברה המתועד של "הערות גזעניות, תיאוריות קונספירציה ואיומי אלימות". גם המעורבות של ה-FBI במבצע הלכידה, אל מול העובדה שהתביעה הפדרלית מסרה את הטיפול בתיק למשרד התובע המחוזי של מחוז קלארק, העלתה תהיות לגבי מדיניות התביעה הפדרלית במקרים מסוג זה, במיוחד כשמדובר בעבירת פדופיליה שהיא עבירה חמורה בנבאדה, שעונשה בין שנה לעשר שנות מאסר וקנסות. חלק מהקולות בארה"ב טענו כי התנהלות זו, לצד קשיי הסגרה של אזרחים ישראלים מארה"ב לישראל, מעלה חשש שהצדק לא יצא לאור. הפרשה גם יצרה קרע פוליטי בתוך תנועת ה-MAGA (ר"ת Make America Grate Again) בארה"ב, והגבירה את הספקנות ההולכת וגוברת כלפי היחסים בין ארה"ב לישראל בקרב חלקים ממה שנחשב כימין הקיצוני בארה"ב. גורמים משפיעים בתנועה דרשו שממשל טראמפ יפעל להסגרתו המהירה של אלכסנדרוביץ' לארה"ב – כדי שיועמד לדין.  דמויות פוליטיות אחרות, כמו חברת הקונגרס הרפובליקנית מרג'ורי טיילור גרין, מתחו ביקורת על שחרורו של אלכסנדרוביץ', ושאלו מדוע שארה"ב תאפשר לפקיד ממשל זר ,הנאשם בעבירת מין בילדים, להימלט ממשפט. גרין ציינה כי אין לשחרר "טורף מין של ילדים זר שאנשי אכיפת החוק הגדולים שלנו תפסו". במקביל, הועלתה ביקורת על שתיקתם של חלק מחברי הקונגרס הדמוקרטים בנושא. אלכסנדרוביץ' יצא לחופשה מתפקידו "עד שיתבהרו הדברים", ומערך הסייבר מסר בעניינו כי מדובר בחקירה הנוגעת להתנהלות אישית של העובד, אשר אינה קשורה לפעילותו המקצועית או לכנסים בהם ביקר במסגרת תפקידו.