בעיצומה של מציאות מורכבת ועם פתיחת שנת הלימודים, עמותת מחשבה טובה – הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיה – מפעילה מעבדה חברתית, על מנת שלכל ילד וילדה בישראל יהיה מחשב זמין ללמידה, למשחק ולשמירה על קשרים חברתיים. המעבדה פועלת בשותפות עם המינהל הקהילתי רמות אלון בירושלים, קרן אספר ובתמיכה של קרן העזבונות, השגרירות הנוצרית ותורמים רבים נוספים. המעבדה החברתית של 'עמותת מחשבה טובה' מובילה מיזם ייחודי שמשלב מטרות חברתיות, טכנולוגיות וסביבתיות – היא אוספת מחשבים ישנים' שנתרמים על ידי חברות מסחריות, משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים ותורמים פרטיים. מחשבים אלו עוברים תהליך תיקון וחידוש על ידי מתנדבים, בני נוער על הרצף, ובמיוחד על ידי בני נוער וצעירים הלומדים קורס טכנאים מוסמכים על ידי חברת סיסקו (Cisco). ההתנסות המעשית מתבצעת במעבדה, שם הם רוכשים ניסיון תעסוקתי, תורמים ומחזירים לחברה. בסופו של תהליך, המחשבים המחודשים נתרמים למשפחות הזקוקות לכך. "שלושה מעגלים נתרמים בזכות המעבדה החברתית" אורנית בן ישר, מנכ"לית מחשבה טובה. צילום: יח"צ מטרת המיזם היא לצמצם פערים חברתיים ולהנגיש טכנולוגיה לכל תלמיד, על מנת שלכולם תהיה הזדמנות שווה ואפשרות לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. במהלך השנה האחרונה עמותת מחשבה טובה הצליחה לחדש ולהעביר מעל 500 מחשבים לקהילה, למשפחות הזקוקות לכך, כדי שלכל ילד וילדה תהיה האפשרות ללמוד, לשחק ולהיות חלק מהעולם הדיגיטלי. "שלושה מעגלים נתרמים בזכות המעבדה החברתית", הסבירה אורנית בן ישר, מנכ"לית העמותה. "משפחות מקבלות מחשב לביתן, לסיוע בלימודים, לשדרוג התעסוקה ולשמירה על קשרים; בני נוער מקבלים הכשרה טכנולוגית וכלים מקצועיים לחיים, לצד חוויית נתינה; וכמובן, גם הסביבה בה אנו חיים מרוויחה מצמצום הפסולת האלקטרונית ושימוש חוזר בציוד". עם תחילת השנה החדשה, מחשבה טובה מציעה לכולנו לעשות משהו קטן וטוב. היא קוראת לחברות עסקיות, לארגונים ולציבור הרחב להצטרף למעגל הנתינה – לתרום מחשבים ישנים: אם יש לכם מחשב שאינו בשימוש, המעבדה תבצע תהליך חידוש והוא ימסר למשפחה שזקוקה לו; להתנדב: ניתן להצטרף לצוות המעבדה כמתנדבים ולסייע בתהליך החידוש והתיקון של המחשבים; לרכוש מחשב מחודש: העמותה מוכרת מחשבים מחודשים במחיר מוזל, וכך ניתן גם ליהנות ממחשב איכותי וגם לתרום להמשך פעילות הפרויקט החשוב הזה. מחשבה טובה מסרה כי היא "פועלת כבר מעל 20 שנה כדי שאף ילד לא יישאר מאחור בתחילת שנת הלימודים. כל תרומה תבטיח שלכל ילד וילדה בישראל תהיה הזדמנות שווה להגיע הכי רחוק שאפשר". ניתן ליצור קשר עם העמותה בווטסאפ: 073-796-2323 או לפנות דרך אתר מחשבה טובה.

אל מול הנתונים שמצביעים על המצב הבעייתי שבו אומת הסטארט-אפ נמצאת, הנה נתון חיובי: השנה עלינו במדד החדשנות העולמי של WIPO. אמנם, אנחנו ממוקמים הפעם מקום אחד בלבד מעל המקום בשנה שעברה – במקום ה-15 לעומת ה-14 אשתקד, ועדיין, מדובר בעלייה. המדינה שמובילה את הדירוג היא שווייץ. הארגון העולמי לקניין רוחני (The World Intellectual Property Organization) הוא סוכנות מיוחדת של האו"ם, שמטרתה לעודד יצירתיות ולקדם הגנה על הקניין הרוחני בעולם. זוהי השנה ה-18 שבה הסוכנות מפרסמת את המדד, GII. המדינה שממוקמת שנייה במדד היא שבדיה, כשאחריה ממוקמות ארצות הברית, דרום קוריאה וסינגפור. את החמישייה השנייה מאכלסות בריטניה, פינלנד, הולנד, דנמרק וסין, בכניסת בכורה לעשירייה הראשונה. זאת, לאחר שבשנה שעברה היא דורגה במקום ה-11. שלוש הראשונות במדד נותרו ללא שינוי לעומת השנה שעברה: כאמור, שווייץ במקום הראשון, שבדיה בשני וארצות הברית בשלישי. דרום קוריאה עלתה שני מקומות מהמקום השישי אשתקד, וסינגפור, שבשנה שעברה דורגה במקום החמישי, ירדה מקום אחד. גרמניה רשמה ירידה של שני מקומות – מהמקום התשיעי לזה ה-11. במקומות ה-12 וה-13 נמצאות יפן וצרפת, בהתאמה. ישראל מדורגת במקום ה-14, כשבהמשך העשירייה השנייה נמצאות הונג קונג, אסטוניה, קנדה, אירלנד, אוסטריה ונורבגיה. 80 אינדיקטורים לחדשנות מדד ה-GII משתמש ב-80 אינדיקטורים – הוצאות על מחקר ופיתוח, השקעות הון-סיכון, יצוא ההיי-טק, מצב הקניין הרוחני ועוד – כדי להעריך כמעט 140 כלכלות עולמיות על הביצועים החדשניים שלהן. בדו"ח נכתב כי "הכלכלות המתקדמות ביותר ב-GII הן אלה שרואות בחדשנות מנוע בסיסי של חוסן, צמיחה ותחרותיות. המדד השנה חושף הן התקדמות מעודדת והן אתגרים שעדיין צריך לטפל בהם כדי שמדינות יוכלו לרתום את פוטנציאל החדשנות שלהן במלואו. זוהי תזכורת לכך שסביבות של חדשנות דורשות תמיכה וטיפוח באמצעות מדיניות מתחשבת, השקעות משמעותיות ושיתוף פעולה חוצה מגזרים". האטה בצמיחת המו"פ, גידול בהשקעות הון-הסיכון לפי המדד, צמיחת המו"פ העולמית ירדה ל-2.9% ב-2024 – האטה מעלייה של 4.4% בשנה הקודמת והצמיחה הנמוכה ביותר מאז הקיפאון הפיננסי של 2010. על פי WIPO, מגמת ההאטה בצמיחה צפויה להימשך ואף להעמיק השנה, כשהיא צפויה לעמוד על 2.3% בלבד. השקעות הון-הסיכון בכלל העולם הראו התאוששות: שווי העסקאות גדל אשתקד ב-7.7%, בעיקר תוצאה של עסקאות ענק בארצות הברית והשקעה גוברת בבינה מלאכותית יוצרת. "אימוץ הטכנולוגיה התקדם אך הואט", צוין בדו"ח. "הצמיחה נותרה ניכרת ברובוטיקה ובקישוריות. רשתות רכבות מהירות – אינדיקטור חדש ב-2025 – התרחבו. לעומת זאת, אימוץ הרכבים החשמליים חווה האטה ניכרת". בצד החיובי, מחברי הדו"ח מצביעים על שיפור באינדיקטורים החברתיים-כלכליים: פריון העבודה ותוחלת החיים עלו, והעוני ירד עוד יותר. בפילוח גיאוגרפי, ציינו המחברים, "אזור צפון אפריקה ומערב אסיה ראה מומנטום של חדשנות השנה, כאשר 14 כלכלות מדינה שיפרו את מצבן". על ישראל ציינו החוקרים כי היא "ממשיכה להיות המועמדת האזורית המובילה, כשהיא החזירה לעצמה מקום אחד בדירוג ושומרת על מיקומים עולמיים מובילים בהוצאות מו"פ, מו"פ עסקי, הון-סיכון שהתקבל והערכת שווי חדי קרן".

OpenAI – החברה שהזניקה את מהפכת ה-GenAI – עוברת מלהטטנות וירטואלית למתקפה חזיתית על שוק הטכנולוגיה הצרכנית. החברה נמצאת בעיצומו של מהלך שנדמה כי הוא מוּנע על ידי אסטרטגיה ברורה: לשחזר את הקסם העיצובי והאיכותי של אפל, באמצעות גיוס הכישרון המוביל ביותר שלה ובניית קשרי ייצור עם ספקיות ה-iPhone המרכזיות, וכל זאת לצורך בניית העיצוב חומרה שאפשר שתשים לכולנו את ChatGPT – צ'טבוט הבינה המלאכותית המגה-פופולרי שפיתחה החברה – פיזית בכף היד במכשיר ייעודי. הדיווחים על כוונתה של OpenAI לייצר חומרה משלה צברו תאוצה משמעותית כהיא שרכשה במאי השנה את חברת הסטארט-אפ io Products של מעצב ה-iPhone האגדי, ג'וני אייב – בעסקה שהוערכה בשווי של 6.5 מיליארד דולר. אייב הוא מי שעיצב את המראה המסוגנן והכובש של מכשירי ה-iPhone ושל מוצרים איקוניים נוספים מבית אפל, והוביל במשך כשלושה עשורים את חוויית המשתמש במחשוב האישי והנייד. על פי הדיווחים, עקב רכישת io Products אייב משמש כעת כמנהל הקריאייטיב בפועל של OpenAI ומשקיע זמן רב במשרדי החברה בסן פרנסיסקו. הוא ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שואפים "ליצור דור חדש של מחשבי AI" – מכשירים פיזיים שיתקדמו "מעבר ליישומי המסך" המוכרים, ואף יקדמו את השקת הבינה המלאכותית הכללית (AGI). A major iPhone assembler in China, Luxshare, has a contract to produce at least one of OpenAI’s future devices. Read more: https://t.co/A4Hra9rlX7 — The Information (@theinformation) September 20, 2025 "אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו" הצוות של אייב, שפועל כעת תחת io בתוך OpenAI, מתמקד בפיתוח מוצרים אשר "המעניקים השראה, מעצימים ומאפשרים", כך לפי הודעתם של אייב ואלטמן, שהתפרסמה באתר OpenAI. אלטמן הביע אמון בשותפות ואמר כי: "AI היא טכנולוגיה מדהימה, אך כלים נהדרים דורשים עבודה בצומת של טכנולוגיה, עיצוב והבנה של אנשים והעולם. אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו". אייב מצידו שיתף באמירה דרמטית וציין כי "יש לי תחושה הולכת וגוברת שכל מה שלמדתי במהלך 30 השנים האחרונות הוביל אותי לרגע הזה". לפי הדיווחים השונים, כעת וכדי להבטיח שהחזון העיצובי שלה יתורגם למוצרים איכותיים בייצור המוני, OpenAI מעתיקה את מודל הפעולה של אפל בסין, ובכך מנסה לחסוך עשרות שנים של בניית שרשרת אספקה. ה"פשיטה" של החברה על מורשת אפל כוללת לא רק גיוס של בכירים שהובילו את הייצור של אייב בעבר, דוגמת טאנג טאן, מנהל החומרה הראשי החדש של מפתחת GPPT, אלא גם חתימה על הסכמי ייצור עם ספקיות מפתח של אפל. בליבת המהלך עומדת השותפות האסטרטגית שנחתמה באחרונה עם Luxshare – חברה סינית הנחשבת לשותפה מרכזית של אפל ואחראית להרכבת מכשירי iPhone ו-AirPods. על פי דיווח ראשוני של The Information, החברה חתמה על חוזה לבניית לפחות מכשיר אחד עבור OpenAI, ועתידה, כך דווח, לספק לענקית הבינה המלאכותית את המומחיות שלה בייצור המוני בקנה מידה רחב. בנוסף, OpenAI פנתה לחברת Goertek – ספקית נוספת של אפל, המספקת לענקית מקופרטינו מודולים עבור AirPods ו-HomePod – כדי שתספק לה מודולי רמקולים מתקדמים. ????BREAKING Google X spin out IYO, which makes smart ear buds from 2018, alleges Sam Altman / OpenAI heard their pitch, passed, got Jony Ive to try it before copying it, buying his co for $6.5B and calling it IO. Most dramatic must-read tech lawsuit this year. Link below: pic.twitter.com/ziHBVUSMCM — Deedy (@deedydas) June 23, 2025 החומרה החדשה: מבטיחים חוויה "טבעית" עד 2027 נזכיר כי אחרי רכישת החברה של אייב נודע, כפי שדיווחנו, כי עקב תביעת סימן מסחר הקשורה בגוגל, התוכניות של OpenAI השתנו וההשקה נדחתה לפחות בשנה. עקב זאת, OpenAI הצהירה כי היא מתכננת להשיק את מכשירי הקצה הראשונים שלה עד סוף 2026 או תחילת 2027. המוצרים יהיו "AI-native", כלומר, הם ייבנו מהיסוד סביב אינטראקציית AI בזמן אמת ובתוך מודעות להקשר המשתמש, במקום להיות מוצרים מסורתיים ש"הותאמו" לבינה מלאכותית, כפי שקורה עם סמארטפונים ומחשבים אישיים קיימים. המטרה היא להציע חוויית מחשוב סביבתית (Ambient computing) חלקה ונטולת חיכוך. לעת עתה אין יותר מדי מידע על המוצר או המוצרים ש-OpenAI בוחנת ומפתחת במטרה להוציאם לשוק, אך על פי מספר דיווחים אלו כוללים למשל רמקול חכם ללא מסך: מוצר שמתואר כגאדג'ט בסגנון Smart Speaker; משקפיים; מקליט קול דיגיטלי; וסיכה לבישה (Wearable pin). אבטיפוס אחד שדווח עליו מתואר כמכשיר כיס קטן ונייד, אשר משמש כ"מלווה AI מבוסס הקשר", ומיועד לעבוד באופן הדוק עם מודלי השפה הגדולים של ChatGPT.  פרשנים בתחום סבורים כי כל המכשירים הללו מבקשים לשלב תכונות ממוקדות AI יחד עם איכות העיצוב המפורסמת של אייב, ולפיכך הם על תקן הימור נועז במיוחד של OpenAI – שמנסה לברוא קטגוריה חדשה בתחום מוצרי הטכנולוגיה הפיזיים. בהתחשב בהצלחת ChatGPT והפיכתו לכלי עזר שמליוני בני אדם עושים בו שימוש כיום, אם החברה תצליח – אפשר לחשוד שהיא והמוצרים הפיזיים שלה יוכלו לאיים על שוק הסמארטפונים והמחשבים האישיים. לא פחות מכך.

נמלי תעופה מרכזיים באירופה – ביניהם בבריסל, ברלין ולונדון – נפגעו ממתקפות סייבר שבוצעו בסוף השבוע, והשפיעו על מערכות הצ'ק-אין והכבודה האלקטרונית. מאות טיסות עוכבו והמתקפה השפיעה על מאות אלפי נוסעים. זהות התוקפים לא נמסרה, אבל היו מי שהפנו אצבע מאשימה לכיוונה של רוסיה. המתקפה כוונה לעבר מערכות IT שהטמיעו תוכנה של קולינס אירוספייס (Collins Aerospace), המשמשת שדות וחברות תעופה. תוכנת Muse של קולינס, המאפשרת לחברות תעופה שונות להשתמש באותם דלפקי צ'ק-אין ושערי עלייה למטוס בשדה תעופה – עבור מטוסים וטיסות שונות – נפגעה. התוכנה של קולינס מוטמעת ב-170 שדות תעופה בעולם. "כמה טיסות עוכבו בשבת בשל בעיה טכנית, שהשפיעה על תוכנה שסופקה לכמה חברות תעופה", נמסר מ-הית'רו שבבריטניה – שהוא נמל התעופה העמוס ביותר באירופה. שדה התעופה בבריסל מסר כי ביום ו' בלילה מתקפת סייבר גרמה לכך שהנוסעים נבדקו ידנית. "יש השפעה גדולה על לוח הזמנים של הטיסות, כולל ביטולים ועיכובים". נמל התעופה ברנדנבורג בברלין דיווח על זמני המתנה ארוכים יותר. ???????? The Sept. 20, 2025, cyberattack on Collins Aerospace's MUSE system disrupted Brussels, Berlin, and Heathrow airports, exposing critical aviation cybersecurity gaps. Over 35,000 passengers affected. Industry must boost supply chain security and zero-trust defenses.… pic.twitter.com/sGNm2TFzWa — AirPro News (@AirProNews) September 21, 2025 "ההשפעה מוגבלת לצ'ק-אין אלקטרוני ומסירת כבודה" קבוצת התעופה והחלל האמריקאית RTX (לשעבר ריית'און) – החברה האם של קולינס – מסרה כי היא "מודעת לשיבוש הקשור לסייבר במערכת שלה בכמה שדות תעופה, אנו פועלים לפתור את הבעיה במהירות האפשרית… ההשפעה מוגבלת לצ'ק-אין אלקטרוני ומסירת כבודה וניתן להחליף אותה בצ'ק-אין ידני". NCSC (המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה) מסר כי "אנו עובדים עם קולינס ושדות התעופה שנפגעו בבריטניה, יחד עם משרד התחבורה וסוכנויות אכיפת החוק, כדי להבין באופן מלא את ההשפעה של האירוע". נמל התעופה של דבלין מסר: "חווינו השפעה מינורית" ממתקפת הסייבר, וחלק מחברות התעופה מיישמות תהליכי צ'ק-אין ידניים. המומחים נחלקו בדעותיהם לגבי זהות התוקפים. חלקם העריכו כי מתקפת הסייבר בוצעה על ידי האקרים בחסות הקרמלין, ואחרים הזכירו שכל הפריצות הגדולות בשנים האחרונות בוצעו על ידי כנופיות פשע, שהמניע שלהם היה כספי. קולינס אירוספייס לא מסרה בפומבי פרטים על אופי או מקור הפריצה. The numbers speak for themselves, cyber risks in the ✈️ aviation sector has reached unprecedented levels. Read our PR to learn more about the key findings and download the report ????https://t.co/bySqmO8TgV ???? Meet us at the Paris Air Show next week! pic.twitter.com/EN0bf7rxzN — Thales Cybersecurity Services (@Thales_Cyber) June 13, 2025 עלייה של 600% בהיקף מתקפות סייבר בתוך שנה מתקפות סייבר והשבתות בשל בעיות טכנולוגיה שיבשו את הפעילות בשדות תעופה ברחבי העולם בשנים האחרונות. מגזר התעופה חווה עלייה של 600% בהיקף מתקפות סייבר בין 2024 ל-2025, על פי ענקית האבטחה הצרפתית ת'אלס (Thales). "החל בחברות תעופה ושדות תעופה ועד מערכות ניווט וספקים – כל חוליה בשרשרת חשופה להתקפות", נכתב בדו"ח של ת'אלס. "המגזר החשוב מבחינה אסטרטגית וכלכלית – הפך למטרה עיקרית למתקפות סייבר". "מטרת מתקפת הסייבר הזו הוא ניסיון ליצור שיבוש חברתי ולערער את אמון הציבור ברשויות", אמר אדוארד לואיס, מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר CyXel. לדבריו, "טרם הגיעה דרישה לתשלום דמי כופר, אבל זה בהחלט יכול להיות… בשרשרת האספקה נוטות להיות נקודות תורפה, לארגוני צד שלישי יש רמת אבטחה חלשה יותר… ייחוס (זיהוי התוקפים) לוקח זמן ודורש ראיות פורנזיות והוכחות מתאימות". המפלגה הליברל-דמוקרטית בבריטניה מסרה כי "ראינו אתמול את המטוסים הרוסיים במרחב האווירי של אסטוניה. ואנחנו רואים היום את מתקפת הסייבר הזו, המאמללת אלפי נוסעים ברחבי בריטניה ואירופה. לכן על הממשלה להודיע מה ההערכה שלה – האם זו אכן הייתה מתקפה של רוסיה או לא… רוסיה משתמשת בשירותים החשאיים שלה וברשויות הסייבר שלה כדי לשגר מתקפות על מדינות אחרות, ומשתמשת יותר ויותר בפושעים כדי לעשות זאת. איננו יכולים להרשות לרוסים להרגיש שהם יכולים להתחמק מזה".

שם ותפקיד: טובי גפן, ראש צוות בקאנד (Backend) ב-דרים (Dream) – חברת AI שמפתחת פתרונות הגנת סייבר לממשלות ותשתיות קריטיות נגד איומים של מדינות אויב. ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. תפקידים קודמים: ראש צוות פיתוח בחברת וויאווט (Wayout) – שנרכשה על ידי NSO. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במדעי המחשב, עם התמחות בכלכלה מהמכללה האקדמית תל אביב יפו. שירות צבאי במשרד רוה"מ. משפחה: נשואה פלוס 2 ילדים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "כבר מאז שהייתי ילדה קטנה נמשכתי לתחומים יותר ריאליים – תמיד נהניתי מאתגרים והסתקרנתי מפתרון בעיות מורכבות. במהלך שירותי הצבאי במשרד רוה"מ נחשפתי לפעילות המרתקת של האגף הטכנולוגי, שם הבנתי שזה התחום עבורי. לאחר השחרור התחלתי ללמוד מדעי המחשב ועברתי לתפקידי פיתוח בתוך המשרד. בכל שלב בדרך הרגשתי יותר ויותר שמצאתי את המקצוע שמתאים לי, כזה שמאפשר לי לממש את היכולות שלי, להשפיע ולעשות משהו משמעותי ועם ערך". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שעדיין יש פערים בין נשים לגברים בתעשיית ההיי-טק, במיוחד בתחום הסייבר ובעיקר בתפקידי ניהול בכירים. יש להדגיש שלדעתי הפערים הללו הם לא בהכרח תוצאה של אפליה מכוונת או אחת שהושרשה, אלא נובעים מתפישות חברתיות חינוכיות שהובילו לכך שפחות נערות ונשים פונות לתחומים אלו מלכתחילה. עם זאת, בשנים האחרונות בהחלט ניכרת מגמה חיובית משמחת – יותר ויותר נשים נכנסות לתחום ואפשר לראות ולהרגיש שהפערים מצטמצמים בהדרגה. דוגמה לכך ניתן לראות בצוות שלי, שבו 60% מהעובדים הן נשים". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "באופן אישי לא חוויתי אפליה על רקע היותי אישה. גם כאשר מצאתי את עצמי בסביבות לימוד ועבודה עם רוב גברי, תמיד הרגשתי שאני מביאה ערך מוסף ופרספקטיבה ייחודית לצוות, וזכיתי לסביבה תומכת ומכבדת. דוגמה לכך היא תהליך הגיוס שלי ל-דרים, אליו הגעתי בזמן חופשת הלידה ואף עם התינוק, ושמחתי לגלות עד כמה קיבלו אותי באופן פתוח ומכיל".

עמותת יוניסטרים ערכה השבוע ערב הוקרה לאקוסיסטם העסקי ופתיחת שנת העשייה וההתנדבות בעמותה, בראשות יו"ר ומייסד העמותה רוני צארום והמנכ"לית יפעת בכור. העמותה מכשירה מדי שנה אלפי בני ובנות נוער מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית ומכלל המגזרים ליזמות עסקית וחברתית, ומעניקה להם הזדמנות אמיתית וקו זינוק שווה להצלחה בחיים. בערב, אשר התקיים במשרדי אפספלייר (AppsFlyer) בהרצליה, נכללה הרצאה מעוררת השראה מפי הספורטאית הפראלימפית ורקדנית "רוקדים עם כוכבים", מורן סמואל, שריתקה את הקהל בהרצאתה "לעבור את הקו", אשר עסקה במסוגלות. בין אנשי העסקים הבכירים שלקחו חלק באירוע: מנכ"ל אנרג'יקס, אסי לוינגר; אהרון גולדברג, חבר בורד יוניסטרים וסגן נשיא הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס; גיא פרג, יו"ר דירקטוריון אספן; עודד טל, מנכ"ל קרן קלארידג'; דרור שקד, חבר בורד יוניסטרים ומנהל פיתוח עסקי ב-וויקס (WIX); אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד שותף של אפספלייר; ורבים נוספים. יפעת בכור, מנכ"לית עמותת יוניסטרים: "אחד הכלים המשמעותיים ביותר שאנו מעניקים לבני הנוער שלנו, הוא הקשר הבלתי אמצעי עם המתנדבים העסקיים שלנו, אשר מגיעים מקשת רחבה מאוד של תחומים בתעשיית ההיי-טק הישראלית ומהעולם העסקי, זאת במטרה שהצעירים יקבלו כלים משמעותיים לעולם היזמות, נטוורק לחיים וכן כלים לעולם התעסוקה. מתנדבי יוניסטרים משקיעים המון מזמנם וממרצם עבור הדור הבא, גם בימי שגרה וגם בימי מלחמה לא פשוטים. תודה לכל נשות ואנשי העסקים והמתנדבים בעמותה, אשר לוקחים חלק פעיל ומעניקים מנשמתם. השקעה בדור המנהיגות היזמית תניב את דור החלוצים הבא שלנו במדינת ישראל, הדור אשר יביא לחיזוק החברה הישראלית באמצעות יזמות, פתיחות וסובלנות לאחר, ולקיחת אחריות על העתיד". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד שותף של אפספלייר; יו"ר ומייסד יוניסטרים, רוני צארום; ויפעת בכור מנכ"לית יוניסטרים. צילום: רפי דלויה

ספידאטה (Speedata) היא חברת שבבים ישראלית, שמפתחת פתרונות חומרה להאצת ניתוח נתוני עתק (ביג דאטה). היא הוקמה ב-2019 על ידי יהונתן פרידמן, יואב עציון, דני וויצחוב, דן חרש, רפי שלום ואיתי אנצה, ומעסיקה מעל 80 עובדים. החברה פיתחה מעבד מסוג חדש, APU (ר"ת Analytics Processing Unit – יחידת עיבוד אנליטית), שתוכנן מהיסוד כדי להתמודד עם אתגרי ניתוח הנתונים בעידן ה-AI. בספידאטה מציינים שהמעבד שלהם מיועד להאיץ תהליכים אנליטיים מורכבים ולייעל משמעותית את התשתיות במרכזי המחשוב. "ה-APU של ספידאטה מבוסס על השבב החדש Callisto, ומסיר את צווארי הבקבוק הקיימים בארכיטקטורות הקיימות בתחום הביג דאטה, שאינן מותאמות לטיפול יעיל בכמויות המידע העצומות שנוצרות כיום", אומרים בחברה. נכון להיום, משימות ניתוח ועיבוד הנתונים מבוצעות באמצעות מעבדים כלליים (CPUs) ויחידות עיבוד גרפיות (GPUs), עם שיפור הדרגתי בלבד בזמני העיבוד וביעילות. העלייה בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת ובמודלים מתקדמים מבוססי שפה גדולה (LLMs), הזקוקים למאגרים מגוונים ולעתים בלתי מובנים, הגבירה מאוד את העומס על תשתיות אלה. "המעבד של ספידאטה תוכנן מאפס – החל מהסיליקון ורכיבי החומרה הבסיסיים ועד לשכבות התוכנה העליונות של האפליקציה – על מנת לתת מענה אופטימלי לצרכי האנליטיקה של העידן הבא", מוסיפים בחברה. "שרת הכולל את ה-APU של ספידאטה מסוגל להחליף מספר רב של מערכות מעבדים קיימות, מאפשר האצה משמעותית למשימות Spark ETL וניתוח נתונים, ומוביל להפחתה ניכרת בצריכת החשמל, בשטח האחסון הפיזי ובעלויות התפעול של מרכזי המחשוב". הבינה המלאכותית משנה את חיינו, אך שום דבר מזה לא יקרה בלי שלפני כן יבוצע ניתוח נתונים. במילים אחרות, לפני שנוכל למקסם את הערך של ה-AI, הנתונים חייבים להיות מוכנים – וזה מה שהטכנולוגיה של ספידאטה אמורה לעשות. בחודש יוני האחרון ספידאטה גייסה 44 מיליון דולר בסבב B, בין היתר מהקרן של אינטל. בתמונה למעלה, משמאל: דני וויצ'חוב, סמנכ"ל מו"פ בספיד דאטה; רפי שלום, ארכיטקט ראשי; יונתן פרידמן, סמנכ"ל אבטחת מידע; דן חרש, יו"ר; עדי גלוואן, מנכ"ל; ואיתי אנצה, ארכיטקט תוכנה ראשי.

תשפ"ה הייתה ללא ספק עוד שנה שבה התהדק הקשר, שלא לומר התהדקה התלות, בין מערכות המידע, הדיגיטל ותשתיות הענן לבין הפעילות השוטפת של הממשלה. גם השנה, מערך הדיגיטל הלאומי, יחד עם מנמ"רי המשרדים, סיפקו פתרונות שאפשרו לממשלה, ולמגזר הציבורי בכלל, להמשיך לתפקד במציאות ביטחונית מורכבת, ובאווירת חוסר ודאות כלכלית וחברתית. השנה, מערכות התקשוב הממשלתיות עמדו בפני מבחן נוסף, כתוצאה מהמלחמה עם איראן. מערכות של משרדי ממשלה ורשויות שונות, שלא היו ערוכות מראש, הצליחו בכל זאת לתפקד, בזכות תשתיות מחשוב דיגיטליות שפותחו לפני עם כלביא, לאור לקחי המלחמה בעזה וכחלק מההיערכות לשעת חירום. ה-IT אפשר לרשויות הציבוריות והממשלתיות לתת מענה מהיר יותר לאלפי אזרחים שנפגעו מהטילים, ושבחלקם פונו מבתיהם. אלא שהפעילות החשובה ביותר של מערך הדיגיטל הלאומי נמצאת עוד לפנינו: שירה לב עמי, ראשת המערך, סיפרה בראיון לאנשים ומחשבים לקראת ראש השנה כי הוא עומד לייצר פלטפורמה אחת דיגיטלית, מבוססת IT, שתחבר בין כלל מערכות המידע הממשלתיות. כך היא תביא לחיבור טוב יותר בין הגורמים שמטפלים באזרחים, בשגרה ובחירום. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: תומר פולטין מדובר בחלק נכבד מתוכניות העבודה של התקשוב הממשלתי לתשפ"ו. הרעיון הוא הקמת פלטפורמה דיגיטלית אחת, שתהיה משותפת לכל המשרדים ושתעבוד עם המערכות השונות שלהם. אנחנו עדיין רחוקים משם, אבל עצם ההתנעה, עד כמה שזה נשמע מוזר בשלהי 2025, הוא הישג בפני עצמו. המבחן יהיה בביצוע. בינה מלאכותית בין מצב חירום אחד למשנהו, בין אירוע לא מתוכנן אחד לשני, המשיכו המנמ"רים בממשלה ליישם את תוכניות העבודה, כפי שהוגדרו על ידי מערך ה-CIO הממשלתי, בראשותה של עופרה פרנקל. בכנס eGov, שנערך בתחילת 2025, הציגה פרנקל את האתגרים הטכנולוגים של הממשלה בשנה זו. האתגר הראשון הוא דאטה ובינה מלאכותית. היא אמרה אז שהצפי הוא שעד סוף 2025, כ-90% ממשרדי הממשלה יוציאו לפועל פרויקטי בינה מלאכותית. כמו בלא מעט חברות במגזר הפרטי, אחד התחומים שעליהם שמים בממשלה דגש כשזה נוגע ל-AI הוא שירות הלקוחות. פרויקטים שכאלה כבר נעשו, לדוגמה, ברשות האוכלוסין וההגירה, באגף הרישוי שבמשרד התחבורה ובמשרד הבריאות. התוצאה, על פי בדיקות מעקב שנעשו, היא שיפור בשביעות רצון של האזרחים שנזקקו לשירותים של הגופים הללו. אבל זו תמונת מצב חלקית: בחודש שעבר הגישה ועדה בראשות פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל דו"ח שעסק בהאצת יישום הבינה המלאכותית במדינת ישראל. הדו"ח מציג תמונת מצב לא מעודדת על הפיגור המשמעותי שאנחנו מצויים בו לעומת העולם ככלל, בכל מה שקשור בהשקעה בתשתיות מחקר, פיתוח, משאבים והכשרת הון אנושי למהפכת הבינה המלאכותית. המסקנה העיקרית של הוועדה היא שממשלה חייבת להיכנס לאירוע, להפנות משאבים, להקים גוף מתכלל בין כל המשרדים, שינהל את ההיערכות ל-AI, ובעיקר להפנות תקציבים. עד כה, הממשלה לא קיימה דיון במסקנות הוועדה, שהיא עצמה הקימה. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ הדו"ח לא הפתיע רבים, במיוחד את מי שעקב אחרי דיוני ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן. ועדת המשנה דנה בשורה של נושאים הקשורים בחוסר המוכנות של מדינת ישראל למהפכת ה-AI. בין היתר, דיברו שם על מחסור בתשתיות מחקר, על השאלה האם יש מספיק תשתיות אנרגיה לספק לדאטה סנטרים שיפעילו אותן ועל עוד נושאים קשורים. הכתובת הראשית שאליה הופנו השאלות היא הממשלה, שצריכה לספק את המשאבים המתאימים. התשובות? חלקיות, במקרה הטוב. ערב השנה העברית החדשה, יעדי התקשוב של הממשלה נעים בין פיתוח מערכות והיערכות למצבי חירום, כדי להבטיח המשכיות עסקית טכנולוגית, לצד המשך מימוש יעדי התקשוב, על מנת להמשיך לממש את חזון הממשל הדיגיטלי: מעבר לענן, דאטה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים מתקדמים נימבוס נושא נוסף, שעומד במרכז הפעילות של התקשוב הממשלתי כבר כמה שנים, והיה שם גם בתשפ"ה (ויהיה בתשפ"ו), הוא פרויקט הענן הלאומי נימבוס. על פי נתוני מערך הדיגיטל, מעל 45% מהגופים הממשלתיים כבר העבירו חלק משמעותי מהמערכות שלהם לענן, וכרגע פועלות על גבי נימבוס מעל 200 מערכות מידע של הגופים הללו. בכנס השנתי נימבוס של אנשים ומחשבים, שנערך בחודש פברואר, אמר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר, כי הענן הוא התשתית המאפשרת לשפר את השירות הממשלתי. פרץ ציין שכניסת הספקיות הבינלאומיות לסביבת נימבוס (AWS וגוגל זכו במכרז נימבוס, ומיקרוסופט ואורקל עלו לגמר ולא זכו) מהווה הבעת אמון משמעותית שלהן במדינה, והיא חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו. נימבוס חולל מהפכה של ממש גם בקרב חברות ה-IT שעובדות עם הממשלה. תשפ"ה הייתה שנת שיא בשילוב פתרונות של ספקיות בענן הלאומי, באמצעות מכרזי רובד, כאשר רובד 5 הוא הפופולרי ביותר. נושאים אלה ואחרים נדונו במהלך השנה בפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים, בין היתר בפורום eGov של מנמ"רי הממשלה, שעסק באתגרי הענן והבינה המלאכותית בכמה מפגשים שערך. המפגש הקרוב של הפורום יהיה במכס, שם ישמעו המנמ"רים של הממשלה על יישומי בינה מלאכותית באחד הגופים החשובים במדינה. השורה התחתונה: ערב השנה העברית החדשה, יעדי התקשוב של הממשלה נעים בין פיתוח מערכות והיערכות למצבי חירום, כדי להבטיח המשכיות עסקית טכנולוגית, לצד המשך מימוש יעדי התקשוב, על מנת להמשיך לממש את חזון הממשל הדיגיטלי: מעבר לענן, דאטה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים מתקדמים. הנעלם הגדול, שמשותף לכל פעילות הממשלה, הוא התקציב לשנה הבאה. נכון לעכשיו, אין אופק בדמות תאריך לאישור התקציב, ומרב הסיכויים הם שבעוד שלושה חודשים הממשלה תעבור לתקציב המשכי, שהמשמעות שלו היא הקפאת מרבית התוכניות ועיסוק בעיקר בתחזוקה. זה עלול לפגוע ביישום התוכניות הרבות והחיוניות של התקשוב הממשלתי, ובשירות לאזרח – וזה חבל. שנה טובה לכולם.ן.