בין אם זו נוסטלגיה, בריחה מהמצב הקיים או כי האחרים עושים את זה – החזרה ל-2016 מתפשטת כפטריות לאחר הגשם. כן, ניחשתם נכון, זה עוד טרנד טיקטוק ואינסטגרם. הטרנד הזה כובש בימים האחרונים את הרשת, וכבר הביא לזינוק של 452% בחיפוש #2016 בטיקטוק. נכון לכתיבת שורות אלה, 1.9 מיליון פוסטים בטיקטוק ומעל 37 מיליון פוסטים באינסטגרם כוללים את ההאשטאג הזה. האם 2026 היא כמו 2016? הטרנד זכה לשם "2026 היא 2016 החדשה". במידה מסוימת, 2026 היא אמנם 2016: אז נבחר בפעם הראשונה לנשיא ארצות הברית מי שנמצא בבית הלבן גם כיום – דונלד טראמפ, ביונסה הייתה כוכבת אז ונשארה במעמד זה (אם כי מאז היא אותגרה על ידי כמה זמרות חדשות) ובנימין נתניהו היה ראש ממשלה לפני עשור, הוא בתפקיד כיום ואולי הוא יהיה בו גם בעוד עשור. אלא שהטרנד הזה הוא אישי: המשתתפים בו מעלים תמונות וסרטונים של עצמם מ-2016, וכותבים עליהם ועל מה שעבר עליהם לפני עשור. מתי התחיל הטרנד? הטרנד הזה החל ב-31 בדצמבר בסרטון שפרסם בטיקטוק המשתמש taybrafang@. הסרטון כולל רגעים ויראליים מ-2016, בהם מאפליקציית המוזיקה Musical.ly, שלאחר מכן נרכשה על ידי טיקטוק, תמונות של בנות חובשות כתר פרחים (פילטר שהיה פופולרי בסנאפצ'ט ב-2016), צילום מסך מהקליפ לשיר פנדה של דיזיינר, שהיה אז להיט, ועוד. מתחת לסרטון הוא כתב: "לפני עשור – הלילה", והקליד את המילה "הלילה" (TONIGHT) באותיות גדולות. זו הייתה הלהבה שהציתה את "מדורת" הטרנד הזה, שאליו הצטרפו, כמו בכל טרנד, סלבס. במקרה הזה אלה היו, למשל, השחקנית ריס וויית'רספון, כוכבת הריאליטי קנדל ג'נר והדוגמנית קרלי קלוס. @taybrafang can’t believe it | f4more #2016#nostalgia#la ♬ original sound – AlwaysEthnic הסרטון שהתחיל את הטרנד לארץ הגיע הטרנד באיחור קל, רק לפני כמה ימים. גם כאן הצטרפו אליו סלבס, כולל ירדן הראל, ששיתפה כי היא הייתה ב-2016 במהלך טיפולי הפוריות שלה. גם לירון ויצמן, ליאור סושרד, גל גדות ועוד כוכבים ישראליים חזרו אחורה 10 שנים. מומחית מסבירה: מה באמת עומד מאחורי התופעה? פרופ' ג'סיקה מדוקס, שמלמדת על מדיה ותרבות באוניברסיטת ג'ורג'יה, אמרה כי "מדובר בשכתוב של ההיסטוריה". בעוד שאנשים רבים משתפים ברגעים היפים שלהם מ-2016, היא שיתפה בחשבון שלה עם תמונה שלה עם קיבוע ליד, אחרי ששברה אגודל. "נוסטלגיה היא תמיד דבר מורכב", ציינה פרופ' מדוקס, "כי אנחנו חושבים שעל ידי כך שאנחנו עושים או צורכים משהו עכשיו, יכולה להיות לנו אותה התחושה שהייתה לנו אז, וזה אף פעם לא המקרה". ואמנם, הטרנד הזה נסוב סביב ה-"פשטות" שהייתה, כביכול, ב-2016: לפני עידן הבינה המלאכותית היוצרת, לפני מגפת הקורונה, ובארץ גם לפני ה-7 באוקטובר. או אז, אמרה מדוקס, הרשתות החברתיות הרגישו כמו קהילה. נקודת המפנה אמנם הגיעה ב-2016, עם תחילת ה-"התפוצצות" של הפייק ניוז, רבות מהן סביב הבחירות בארצות הברית: פייסבוק העריכה כי קמפיין רוסי של חדשות כזב סביב הבחירות לבית הלבן הגיע לעיניהם של 126 מיליון אמריקנים, והיה גם את השימוש במידע שנגנב לבניית פרופילים פסיכולוגיים של הבוחרים האמריקניים, במסגרת פרשת קיימברידג' אנליטיקה.   View this post on Instagram   A post shared by Reese Witherspoon (@reesewitherspoon) תמונות מ-2016 שריס וויית'רספון שיתפה "ה-'תזונה' שבה האכילה אותנו המדיה אז הייתה גם היא שונה מאשר כיום", הוסיפה מדוקס. "שלא כמו היום, אז לא 'הופצצנו' ללא הרף בחדשות רעות, על ידי פוליטיקאים או כי אנחנו מחוברים למדיה כל הזמן. זה חלק מהסיבה מדוע אנחנו מסתכלים אחורה וחושבים שהיה אז קל יותר או טוב יותר. אז לא היינו מחוברים אונליין כמו שאנחנו כיום, לא עשינו כל כך הרבה Doomscrolling". למי שלא מכיר את המושג, Doomscrolling זה כשאנחנו גוללים עוד ועוד ברשתות החברתיות, אף על פי שאנחנו יודעים שניחשף למידע שקרי ומזיק – מה שעלול לגרום לנו חרדה, עצב או ייאוש. ב-2016 אינסטגרם שינתה את האלגוריתם שלה, והוא החל להציג לנו יותר פוסטים שקולעים לתחומי העניין ופחות להתחשב במתי הם פורסמו – מה שהגביר את ההתמכרות לרשת החברתית. @nataliireynoldss Did I win this trend? #2016 #nataliereynolds #roblox #fyp ♬ оригинальный звук – hirosima016x_yanabrawlstars אנחנו לא יודעים אם היא ניצחה את הטרנד (אם בכלל יש כאן מנצחים), אבל זה סרטון חמוד האם 2016 אמנם הייתה "השנה הטובה האחרונה?" כחלק מהטרנד, יש משתמשים שמכריזים על 2016 כ-"שנה הטובה האחרונה". בארצות הברית, לפי מדוקס, "כשאנשים מתייחסים אליה כך, אני מרגישה שייתכן שמה שהם באמת אומרים הוא שזו הייתה השנה האחרונה לפני 'רעידת האדמה' בפוליטיקה האמריקנית (עם בחירת טראמפ לנשיאות – י"ה)". בארץ, ב-2016 החלו חקירות נתניהו בתיק 1,000 (ולאחר מכן גם בתיק 4,000), שהולידו כתב אישום נגדו ואת המתקפה שלו נגד המשטרה, ולאחר מכן נגד הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות ומערכת המשפט. זה היה אחד הזרזים המרכזיים למהפכה, או רפורמה, המשפטית, שקרעה את הציבור – והרשתות החברתיות סייעו לכך. כפי שהן סייעו לקרוע את הציבור בארצות הברית. בסופו של דבר, אנחנו לא רוצים לחזור ל-2016 בגלל הפוליטיקה, אלא בגלל מי שהיינו – קצת פחות חרדים, קצת יותר מחוברים האחד לשני והרבה פחות מחוברים למסך.

ה-GPUs – יחידות העיבוד הגרפיות – הן מה שעומד מאחורי ה-AI. אם הבינה המלאכותית היא המכונית, ה-GPUs הם מה שמאפשר לה לנסוע. יש אף שמגדירים את יחידות העיבוד הגרפיות כ-"מושלמות" לבינה המלאכותית ולמשימות שהיא מבצעת, משום שהן יכולות לבצע את מיליארדי החישובים המתמטיים הפשוטים שה-AI דורשת במקום אחד, מקודמות על ידי חברות ענק כמו אנבידיה ומקצרות מאוד את האימון של מודלים. אולם, על אף העובדה שהן ה-"גיבורות" של מהפכת ה-AI, יש סביב ה-GPUs הרבה בעיות. אורי טבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקלאודרייד (Cloudride), דיבר עליהן בכנס Cloud for StartUps של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב. טבע מסכים עם הדעה של מומחים רבים, שלפיה ה-AI היא בועה. לדבריו, יש איתה, ובעיקר עם ה-GPUs, שלל בעיות: "צריכת החשמל שלהן מטורפת, הן יוצרות 'צוואר בקבוק' של זיכרון (כי המהירות שבה הנתונים עוברים מהזיכרון אל הליבות איטית בהרבה ממהירות החישוב עצמה – י"ה) והמחירים שלהן בשמיים". "עוד משהו שצריכים לדבר עליו הוא שבבינה מלאכותית, החברות המאוד גדולות שמות יותר את הדגש על פתרונות לצרכנים (B2C) מאשר לארגונים (B2B). הן מוכרות ישירות ללקוחות הקצה, על חשבון חברות קטנות יותר", אמר. שותפה של מיקרוסופט ו-AWS קלאודרייד היא חברת שירותים מקצועיים בתחום מחשוב הענן, שנוסדה ב-2019 על ידי דני לב-רן, המנכ"ל, ויהודה זיסאפל ז"ל, מאבות ההיי-טק הישראלי, שהיה יו"ר החברה עד יום מותו. החברה היא שותפה מתקדמת (Advanced Tier) של AWS, ומתמחה גם ב-Azure מבית מיקרוסופט. היא עוזרת לחברות להשתמש בשירותי הענן של שתי חברות הענק בצורה חכמה. החברה מתמקדת ב-DevOps וארכיטקטורה, אופטימיזציית עלויות (FinOps) ואבטחת מידע (SecOps). בין היתר, קלאודרייד מסייעת לחברות להטמיע את כלי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה של AWS ומיקרוסופט. לדברי טבע, "קלאודרייד עובדת עם המון חברות. אנחנו רואים הרבה מאוד סטארט-אפים, לוקחים את המורכבויות והצרכים העסקיים שלהם, ומתרגמים אותם לענן של AWS. אנחנו אג'יליים, מתאימים את עצמנו ללקוחות – חברות צעירות ובוגרות כאחד – וחוסכים להם בהוצאות". "מה שמעניין את ארגוני האנטרפרייז הוא רגולציה ו-ROI (החזר השקעה). אנחנו, בקלאודרייד, עוזרים בשתי הנקודות האלה, כולל על רקע התיקון ה-13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס באחרונה ומטריד מאוד ארגונים", הוסיף.

לנובו הוציאה עוד מחשב כפול מסכים – Lenovo Yoga Book 9-14IAH10, והוא הגיע באחרונה לישראל. על אף שאם אינני טועה, מדובר בדור השלישי של Yoga Book 9i, השם הרשמי של המחשב הנייד הזה מרמז שמדובר דווקא בדור ה-10. כך או כך, הוא מציע מגוון שיפורים משמעותי יותר מקודמו, וכל זאת תוך הקפדה שלא לתקן את מה שלא זקוק לתיקון. אולם, עדיין נשארו כמה נקודות שזקוקות לשיפור, בעיקר בתוכנה. העיצוב של המחשב נותר מרשים מאוד, וכמו בדור הקודם, הוא אחד היפים שמוצעים כיום בשוק. לנובו שמרה על צבע הטורקיז הכהה של כל חלקיו, כולל העכבר, המקלדת והעט שמלווים אותו כחלק מיחידה שלמה. הוא ממשיך להציע עובי מפתיע לטובה ומשקל יחסית נוח, וכן מציג את אותו מעמד שעוטף את מקלדת ה-Bluetooth בעת נשיאת המחשב בתיק – ואז הופך למשהו יציב לחלוטין. זה מאפשר לנצל היטב המחשב במלוא שני מסכיו – בעמידה זה לצד זה או זה מעל זה. המשקל של ה-Lenovo Yoga Book 9-14IAH10 נמוך בערך ב-120 גרם מאשר בדור הקודם, ועומד על 1.21 ק"ג. כל החבילה שוקלת 1.92 ק"ג, שזה מאוד מרשים עבור מחשב כפול מסכים. הגודל הזה הושג על אף שלנובו הגדילה את שטח מסכי ה-OLED הזהים ל-14 אינץ' – מה שמוסיף לכל מסך כ-10% שטח תצוגה. למלאכה וליצירה הרזולוציה נותרה אותו הדבר – 2880×1800 פיקסלים, מה שאומר שצפיפות התצוגה ירדה במעט. אלא שמקצה השיפורים של התצוגה שלנובו העבירה את המחשב הזה כולל גם העלאת קצב הריענון ל-120 הרץ מרמה בסיסית ושיפור הבהירות המרבית מ-400 ל-750 ניט – אולי כדי להצדיק עד הסוף את הכינוי שהצמידה ל-Yoga Book החדש: "האולפן הנייד שלכם ליצירה". Yoga Book 9i Gen 10 והעט האלקטרוני שלו. צילום: יח"צ ויצירה היא אכן אחד הדברים הכי כיפיים לעשות עם המחשב הזה, שמציע הרבה יותר אפשרויות עבודה מכל מחשב אחר, להוציא אלה שזהים לו – וזו עדיין נישה מאוד קטנה. עם תמיכה בצבעים עשירים במיוחד, כצפוי ממחשב עם מסכי OLED, מציג ה- Lenovo Yoga Book 9-14IAH10תמיכה של 100% במרחבי הצבעים sRGB ו-DCI-P3, ותמיכה של 97% ב-Adobe RGB. הוא מציע זמן תגובה מרשים של 1 אלפיות-השנייה, וכן זמני תגובה טובים בין אם משתמשים באצבעות, בעט האלקטרוני או במקלדת. שיפורי תצורה ה-Yoga Book 9i Gen 10, כנדרש במעבר מדור לדור, מציע מעבד חזק יותר מאשר קודמו. בדגם המסוים שהגיע אליי לבדיקה מדובר ב-Core Ultra 7 255H, אחד המעבדים הכי שכיחים בדור ה-Arrow Lake של אינטל. שיפור הביצועים בעבודה בריבוי ליבות מגיע ליותר מ-50% ברוב המבחנים, בעוד שבעבודה עם ליבה אחת השיפור צנוע יותר ועומד על כ-20%. אבל, מה שחשוב יותר כשזה מגיע לעבודה יצירתית הוא שבב התצוגה, שמשולב במעבד כברירת מחדל. מדובר ב-Arc 140T, שמציע, לעומת הדור הקודם, הכפלה של כמות יחידות ההצללה, מספר יחידות המיפוי של הטקסטורות וכמות צינורות התפעול של התצוגה בפועל. יחד עם מהירות מרבית גבוהה יותר, של 2,250 מגה-הרץ לעומת 1,950 מגה-הרץ ב-9i Gen 9, לא פלא שהשבב הגרפי מציע עוצמה של 4.6TFLOPs אל מול 2TFLOPs בדור הקודם – ומי שמחכה לעיבוד של סצנת וידיאו יודע כמה זה חשוב. רגע, יש עוד הדקיקות והמשקל הטובים יותר של הדגם החדש מושגים על אף שהסוללה צמחה ב-10% ל-88Whr. עם זאת, זמן העבודה נותר אותו הדבר, פחות או יותר. לאורך הזמן שהמחשב היה ברשותי, בכל פעם הוא החזיק מעמד היטב יותר מיום עבודה שלם – וזאת תוך כדי צפייה בווידיאו והאזנה למוזיקה. Yoga Book 9i Gen 10 ושאר בני המשפחה. צילום: יח"צ גם המקלדת זכתה למקצה שיפורים: באופן מפתיע, לנובו הצליחה לשלב מתגים נוחים, שיורדים לעומק של 1.5 מ"מ. זו עדיין לא מקלדת מכנית, אבל חוויית ההקלדה נוחה. בנוסף, יש בצד הימני שלה טור של מקשי תפקוד שונים, אבל לקח לי זמן להתרגל לכך שהתחתון ביניהם פותח את Lenovo Vantage, תוכנת השליטה של המחשב. יותר מדי פעמים, במקום ללחוץ על מקש החץ ימינה, לחצתי על מקש הכוכב, מכוחו של ההרגל שבמקלדות מהסוג הזה בדרך כלל האחרון בשורה הוא החץ. צריך להתרגל לעבודה יש מגוון גדול מאוד של מחוות שאפשר לבצע כדי לתפעל את ה-Yoga Book 9i Gen 10: שלוש אצבעות בחלק התחתון כדי לפתוח משטח עכבר וירטואלי, שמונה אצבעות על מנת לפתוח מקלדת מלאה עם משטח, נפנוף מול המצלמה עם היד כדי לצלם תמונת מסך ועוד. אבל גם הפעם התקשיתי להעביר חלונות בין המסכים, ולא משנה אם מדובר באצבע או בעכבר המצורף, הפשטני משהו. זה עדיין לא מספיק אינטואיטיבי. הנחת המקלדת על החלק התחתון של המסך התחתון מצמצמת באופן אוטומטי את כל התצוגה למסך העליון, וכשמסירים אותה, התצוגה הקודמת חוזרת במדויק – וזה יפה. רק חבל שאין קצת יותר בחירה מבין אפשרויות התוכן שמוצג בשני החלונות מעל המקלדת במצב הזה. המחשב הגיע לבדיקה עם 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם כונן 1 טרה-בייט. יש משני הצדדים שלושה חיבורי USB-C שתומכים ב-Thunderbolt 4, וכן תמיכה ב-WiFi 7 וב-Bluetooth 5.4. בתצורה הזו, עם המעבד המוזכר לעיל, הוא נמכר במחיר של כ-9,000 שקלים. זה לא מעט, אבל גם לא ממש נורא, בהתחשב במה שהוא מציע.

במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תוכנית תל"מ), רשות החדשנות פותחת כעת להגשה את מחשב-העל לשירות האקדמיה והתעשייה בישראל. לאחר הליך מכרזי שפורסם על ידי הרשות, נבחרה חברת נביוס (Nebius) להקים ולהנגיש את תשתית המחשוב. התשתית כבר עלתה לאוויר ופועלת, וכעת רשות החדשנות מתחילה בשלב החשוב של ההקצאה בפועל, כדי שחברות היי-טק יוכלו להשתמש במשאבי המחשוב ולהאיץ אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית בישראל. בשבועות הקרובים יחלו ות"ת ורשות החדשנות גם בהקצאת המאיצים לחוקרים באקדמיה. בשל הביקוש העולמי הגבוה למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, השימוש בהם מתאפיין בעלות גבוהה ובזמני המתנה ארוכים. מטרת המהלך להסיר חסמים אלו ולאפשר לחברות ולחוקרים המקומיים לאמן מודלים גדולים ולבצע מו"פ פורץ דרך בעלויות וזמני תגובה מהירים ומבלי להיות תלויים בתשתיות זרות. במסגרת המסלול יוקצו בשנים הקרובות משאבי מחשוב בהיקף של 1,000 מאיצי Nvidia B200, וההקצאה תחולק כך, ש-70% מההיצע יוקצו לחברות היי-טק בשלבי האימון של מודל בינה מלאכותית ו-30% יוקצו לקבוצות מחקר בשלבי המחקר הבסיסי. המשמעות היא גישה למחשב- על בזמינות גבוהה ובעלות מופחתת ממחיר השוק. על פי הצורך תורחב הקצאה זו בעתיד. המסלול כולל מנגנון הקצאה יעיל וגמיש ומציע לחברות ולאקדמיה ודאות תפעולית, זמינות משאבי GPU ייעודיים, הסכמי שירות ותמיכה טכנית, לצד שקיפות תמחירית. בקשות יוגשו לשימוש מינימלי של 16 מאיצי B200 לתעשייה ו-8 מאיצים לאקדמיה לתקופות של חודש עד שישה חודשים, כשהמימוש יחל לא מוקדם מהחודש העוקב לאישור הוועדה. במקרה שבו הביקוש יעלה על ההיצע, הבקשות יוערכו בהתאם לאמות המידה של המסלול – חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש ויכולות המבקש. רשות החדשנות מציינת, כי בשנה האחרונה בוצעה שורה של מהלכים משלימים במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית, אשר נועדו לחזק את האקו-סיסטם המקומי, בהם בחירה שח זוכים להקמת נכסי דאטה לאומיים, בעיקר בתחומי הבריאות והאגריטק, הוצאו לפועל שתי תוכניות מרכזיות להרחבת ההון האנושי בתחום, פורסמו "קולות קוראים" להקמת ארגזי חול רגולטוריים, האחד בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך, והשני יחד עם משרד הבריאות, להקמת ארגז חול רגולטורי לטכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך בתחום הבריאות. על פי דו"ח שפרסמה הרשות בשיתוף עם מכון ברוקדייל, ההיי-טק הישראלי מאמץ באופן מהיר ונרחב את הבינה המלאכותית הן ככלי עבודה והן כחלק מהמוצרים והשירותים המפותחים. על פי פרסום של סטנפורד, ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת העולמית בהקמת חברות סטארט-אפ בתחומי ה-AI ובגיוס כספים לחברות אלו. עם זאת, אנו רק בראשיתו של המרוץ ולכן נדרשות גם השקעות מדינתיות בתשתיות המו"פ על מנת להבטיח את המשך המובילות. דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״תחילת פעילותו של מחשב-העל לשימוש התעשייה והאקדמיה היא צעד מרכזי בחיזוק תשתיות המו"פ לבינה מלאכותית בישראל. לאחר הקמת התשתית והפעלתה, אנו מאפשרים כעת לחברות ולחוקרים גישה ישירה למשאבי מחשוב מתקדמים באמצעות הקצאת מאיצים מוזלים. המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית ולחזק את היכולת של ישראל להמשיך ולהוביל במירוץ הטכנולוגי העולמי".

הייפר גלובל הודיעה היום (א') על מינוי שני מנכ"לים משותפים לפעילות האזרחית של החברה בישראל – ניר גרינברג ואיתי אהרון. השניים יובילו את הפעילות המקומית של החברה, שמספקת פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיה שמפתחות מוצרי תוכנה, בשווקים האזרחיים. מדובר במינויים פנימיים של המנכ"לים החדשים, שניהם בני 49: אהרון שימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל הכנסות ובריתות שותפים (CRO & Global partner Alliances) בהייפר גלובל ולפני כן כמנכ"ל החברה הבת הייפר גלובל אנטרפרייז. גרינברג היה בעשור האחרון סמנכ"ל התפעול של החברה. ניר גרינברג, מנכ"ל משותף של הייפר גלובל ישראל. צילום: ענת קזולה מה חלוקת התפקידים ביניהם? במסגרת תפקידו יהיה אהרון אחראי על ניהול המערך המסחרי, גיוס לקוחות חדשים, ניהול הקשר עם ספקים ושותפים אסטרטגיים, ופיתוח עסקי אורגני. גרינברג ינהל את המערך התפעולי של פעילות הייפר גלובל בישראל, שכולל הנדסה, ייצור ואינטגרציית מערכות, לוגיסטיקה ותהליכי עבודה רוחביים, בדגש על מצוינות תפעולית, קידום סנכרון ותמיכה ביעדיה העסקיים. במסגרת זו, הוא אף יפעל לחיזוק יכולות התפעול הגלובליות של הייפר גלובל לטובת לקוחות ישראליים שפועלים בשווקים בינלאומיים. השניים צפויים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק, וחלק מרכזי מתפקידם יהיה פיתוח ויישום של אסטרטגיית הצמיחה של פעילות הייפר גלובל בישראל, ובכלל זה ביסוס ופיתוח הקשרים ושיתופי הפעולה עם השותפים העסקיים של החברה, תוך שיפור תהליכים למיקסום הכנסות, פיתוח הזדמנויות בשוק הישראלי ושימור ההון האנושי. איתי אהרון, מנכ"ל משותף של הייפר גלובל ישראל. צילום: ענת קזולה מה אומרים המנכ"לים החדשים? אהרון אמר כי "הייפר גלובל הפכה לבית ומשפחה עבורי ואני גאה להיות חלק מההנהלה שלה. לצד המיקוד בהשגת היעדים העסקיים שלנו, אני מחויב להמשיך ולשמר את האנשים המוכשרים שבחברה – הנכס החשוב ביותר שלנו". לדברי גרינברג, "אני שמח להיות חלק מהנהלת הייפר גלובל ולקדם אותה לעבר מטרותיה ויעדיה העסקיים, לצד יצירה ושיפור התשתית התפעולית, שתהווה גב חזק ותומך להצלחת התהליכים העסקיים. אני מחויב לשימור התרבות הארגונית וה-DNA של החברה".

שלושה מחברי כנופיית הכופרות הפרו-רוסית בלק באסטה (Black Basta) – בהם מנהיג הקבוצה – נוספו לרשימת המבוקשים ביותר של האיחוד האירופי ול"הודעה אדומה" של האינטרפול (Interpol). אולג יבגנייביץ' נפדוב, בן 35 מרוסיה, נחשב לראש הכנופייה. לצידו, רשויות אכיפת החוק באוקראינה ובגרמניה זיהו שני אוקראינים החשודים כחברים בקבוצה, המספקת כופרה-כשירות (RaaS) ופועלת לטובת רוסיה. "ממצאי החקירה מעלים, כי החשודים התמחו בפריצה טכנית למערכות מוגנות והיו מעורבים בהכנת מתקפות סייבר באמצעות כופרות", מסרה משטרת הסייבר של אוקראינה, "הם פעלו לפיצוח ולפריצות, הם מתמחים בחילוץ סיסמאות ממערכות מידע באמצעות תוכנה מיוחדת. לאחר שהשיגו בגניבה את אישור הכניסה, חברי קבוצת הכופרה פרצו לרשתות ולמערכות של ארגונים ולבסוף פרסו כופרות, ואז סחטו דמי כופר על מנת לשחזר את המידע המוצפן". הרשויות ערכו חיפושים בבתי החשודים והחרימו מכשירי אחסון דיגיטליים ונכסי מטבעות קריפטוגרפיים. בלק באסטה נחשפה בפומבי בראשונה בנוף האיומים בסייבר באפריל 2022. אז נתגלה, כי היא תקפה יותר מ-500 חברות ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. מומחים מעריכים, כי רווחיה של קבוצת הכופרה עומדים על מאות מיליוני דולרים במטבעות קריפטו. בתחילת השנה שעברה, יומני צ'אט פנימיים של הקבוצה דלפו לאינטרנט, וכך נחשפה הפעילות הפנימית של הקבוצה, המבנה שלה והחברים המרכזיים בה, לצד פגיעויות האבטחה השונות שנוצלו כדי לקבל גישה ראשונית לארגוני הקורבנות. הדליפה חשפה גם את זהותו של נפדוב כמנהיג בלק באסטה. הוא השתמש בשמות בדויים שונים, כמו"Tramp", "Trump", "kurva", "Washingt0n", "S.Jimmi", "AA" ו-GG. לפי חלק מהמסמכים, לנפדוב היו קשרים עם פוליטיקאים רוסים בכירים וכן עם סוכנויות מודיעין, לרבות ה-FSB וה-GRU. לכן, מומחים מאמינים שנפדוב ניצל את הקשרים הללו כדי להגן על פעילותו ולהתחמק מרשויות האכיפה בעולם. לפי ניתוח מאוחר יותר של חוקרי טרליקס, נפדוב גם הצליח להשתחרר, לאחר שנעצר בירוואן שבארמניה, ביוני 2024. למרות שיש להניח כי נפדוב נמצא ברוסיה, מיקומו המדויק אינו ידוע. בנוסף, ראיות מקשרות את נפדוב לקונטי (Conti), קבוצת כופרה שכבר אינה קיימת. היא צמחה ב-2020 כיורשת של Ryuk. באוגוסט 2022, משרד החוץ האמריקני הודיע על פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע הקשור לחמישה מבכירי קונטי, ונפדוב היה אחד מהם. לפי BKA, משרד המשטרה הפדרלית של גרמניה, "נפדוב שימש כראש הקבוצה. הוא החליט מי, או אילו ארגונים יהוו יעד למתקפות סייבר. הוא גייס חברים, הטיל עליהם משימות, השתתף במשא ומתן על דמי הכופר, ניהל את קבלתם שהושגה באמצעות סחיטה, והשתמש בהם כדי לשלם לחברי הקבוצה". הדלפות אלו הובילו – לכאורה – לסופה של בלק באסטה. אלא שכנופיות כופרה ידועות בכך שהן נסגרות, ממתגות עצמן מחדש וחוזרות תחת זהות שונה. כך, חוקרי רליה-קווסט (ReliaQuest) ו-טרנד מיקרו (Trend Micro) מעריכים, כי כמה מהסניפים לשעבר של בלק באסטה עברו לעבוד בקבוצת הכופרה קקטוס (Cactus). ההערכה מבוססת על כך, שבפברואר 2025, באתר ההדלפות של קקטוס הייתה עלייה עצומה במספר הארגונים שמופיעים, וזאת בסמיכות זמנים להיעלמות אתר ההדלפות של בלק באסטה.

חברת סופרוויז (Supervize) תהפוך לנציגה המקומית של סטונברנץ' (Stonebranch), במטרה לספק פתרונות אוטומציה ואורקסטרציה מקצה-לקצה לארגונים ישראליים המתמודדים עם סביבות IT מורכבות. סופרוויז – הפועלת בתחום האוטומציה ואורקסטרציית תהליכים עסקיים בישראל – חתמה על הסכם שותפות עם סטונברנץ' הבינלאומית, המספקת פלטפורמות לאוטומציה ואורקסטרציה של תהליכי IT ותהליכים עסקיים מורכבים. במסגרת ההסכם, סופרוויז תהפוך לנציגת סטונברנץ' בארץ, ותספק שירותי ייעוץ, הטמעה, תכנון, מיגרציה ואופטימיזציה ללקוחות מקומיים, תוך שימוש בפתרון Universal Automation Center של סטונברנץ'. התמחות בתחום ה-SOAP הפלטפורמה של סטונברנץ' מיועדת לניהול ואורקסטרציה מקצה-לקצה של עומסי עבודה, תהליכי IT מורכבים, זרימות נתונים ואוטומציה היברידית. הפתרון תומך בסביבות מקומיות (On-Prem), בענן, או היברידית ומבוססת קונטיינרים. הוא מבוסס על ארכיטקטורה מודרנית עם API פתוח, יכולות Event-Driven מתקדמות ואינטגרציה רחבה עם מערכות ארגוניות מודרניות בענן לצד מערכות לגאסי, כולל סביבות Mainframe. סטונברנץ' מדורגת באופן עקבי על ידי חברות מחקר בינלאומיות, בהן גרטנר (Gartner) ו-EMA, כמובילה בתחום ה-Service Orchestration & Automation Platforms (ר"ת SOAP). מייסדי סופרוויז, ליאור שנהב ומשה רחמן, ציינו כי השותפות נועדה לתת מענה לצרכים הגוברים של ארגונים בארץ: "ארגונים מתמודדים כיום עם סביבות IT מורכבות ומרובות-טכנולוגיות, ומחפשים פתרונות אוטומציה גמישים, אמינים, בעלי שקיפות תפעולית ויעילות מוכחת. החיבור בין הניסיון שלנו באורקסטרציה ארגונית לבין הפלטפורמה של סטונברנץ' מאפשר לנו לספק ערך עסקי ותפעולי משמעותי". מנגד, מ-סטונברנץ' נמסר: "אנו שמחים להרחיב את פעילותנו לשוק הישראלי, שוק מתקדם ודינמי בתחום האוטומציה. סופרוויז היא שותפה טבעית עבורנו – חברה בעלת ניסיון מוכח, הבנה עמוקה של האתגרים המקומיים ומוניטין חזק בהובלת פרויקטי אוטומציה מורכבים". הפתרון המשותף מיועד לארגונים הפועלים בסביבות סאפ (SAP), עננים מרובים, קונטיינרים ומערכות ותיקות, ומאפשר שליטה ונראות מרכזית על כלל התהליכים, זאת על רקע האצת המעבר לענן ודרישה גוברת לאורקסטרציה מקצה-לקצה של תהליכי IT ונתונים.

המאבק המשפטי המסקרן ביותר בעמק הסיליקון הגיע לנקודת רתיחה השבוע, כאשר נחשף בבית המשפט הפדרלי כי המיליארדר אילון מאסק דורש פיצויים בסך של עד 134 מיליארד דולר מ-OpenAI – החברה שהביאה אל העולם את ChatGPT – ומענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט. בתביעה, שהוגשה במקור ב-2024 ועברה מאז גלגולים משפטיים שונים עד לדיון הנוכחי, טוען מאסק כי החברות הפיקו "רווחים שלא כדין" המבוססים על תמיכתו המוקדמת והקריטית ב-OpenAI, אותה סייע לייסד עוד בשנת 2015 כעמותה לתועלת הציבור. עורך דינו המוביל של מאסק בתיק, סטיבן מולו, אמר בהצהרה באופן מפורש כי "ללא אילון מאסק, לא הייתה OpenAI", וציין כי היזם סיפק את חלק הארי של מימון הסיד, השאיל את המוניטין שלו לחברה ולימד את המייסדים כיצד להרחיב את העסק. באחרונה אף הוצג תחשיב וניתוח פיננסי שביצע המומחה מטעמו של מאסק, הכלכלן סי. פול ווזאן, לקראת המשפט, הצפוי להיפתח בחודש אפריל הקרוב באוקלנד, קליפורניה. לפי חישוביו של ווזאן, OpenAI הפיקה רווחים הנעים בין 65.5 ל-109.4 מיליארד דולר בזכות תרומתו של מאסק לפיתוחה, בעוד שמיקרוסופט נהנתה מרווחים של בין 13.3 ל-25.1 מיליארד דולר כתוצאה מהשותפות שכוננה עם ענקית ה-AI. כך חושב סכום התביעה של מאסק. צילום: אינפוגרפיקה NotebookML "קמפיין הטרדה" מתמשך אלא שב-OpenAI דוחים את הטענות הללו מכל וכל. החברה כינתה את דרישת הפיצויים "דרישה לא רצינית" המהווה חלק מ"קמפיין הטרדה" מתמשך מצד מאסק נגדה. יתרה מכך, עורכי הדין של מיקרוסופט ו-OpenAI ביקשו מהשופטת להגביל את המידע שהמומחה מטעם מאסק יוכל להציג בפני המושבעים, בטענה כי הניתוח שלו "מומצא", "בלתי ניתן לאימות" ומייצג ניסיון בלתי סביר להעביר מיליארדים מארגון ללא מטרות רווח לתורם לשעבר, שהפך למתחרה עסקי. בנוסף יצוין כי למרות ניסיונות החברות למנוע זאת, השופטת המחוזית, איבון גונזלס רוג'רס, דחתה בעבר את בקשת הנתבעות לביטול התביעה נגדן וקבעה כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה לכך שמאסק הוטעה, ועל כן התיק יידון בפני חבר מושבעים החל מה-27 באפריל הקרוב. נשיא OpenAI, גרג ברוקמן: "זה היה שקר" ההתפתחויות האחרונות בפרשה מגיעות על רקע חשיפת מסמכים פנימיים דרמטיים במסגרת הליך גילוי המסמכים המשפטי. יומנים אישיים של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, שנכתבו ב-2017 ונחשפו כעת, מציגים תמונה מורכבת של המניעים שמאחורי הקלעים.  באחד הרישומים הללו ציין ברוקמן: "איני יכול להאמין שהתחייבנו להיות ארגון ללא מטרות רווח; אם שלושה חודשים לאחר מכן אנחנו הופכים לתאגיד B-corp, אז זה היה שקר".  מסמכים אלו, לצד תכתובות מייל והודעות טקסט, עתידים לשמש כעת כחומר נפץ משפטי בידי התביעה. הפכו מחברים לאויבים. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ואילון מאסק, הבעלים של xAI. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock באחת התכתובות שנחשפו, כתב מאסק למנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בשנת 2018 כי OpenAI נמצאת על "נתיב של כישלון ודאי" מול גוגל, ואיים להפסיק את מעורבותו אם לא ייעשה שינוי דרמטי בנדון. מאידך, הודעת טקסט ששלח אלטמן למאסק בפברואר 2023 חושפת נימה אישית יותר, בה כתב אלטמן למי שהיה שותפו והפך ליריבו: "אני זוכר שראיתי אותך בראיון טלוויזיוני לפני זמן רב (אולי ב-'60 דקות'?), שבו הותקפת על ידי כמה אנשים, ואמרת שהם היו הגיבורים שלך ושזה היה ממש קשה. ובכן, אתה הגיבור שלי, וזו התחושה כשאתה תוקף את OpenAI".  בנוסף, מסמכים שנחשפו מצביעים על כך שלמנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, היה ידע ממשי לגבי הפרת המחויבויות של OpenAI לתפקד תחת מודל ללא מטרות רווח, כפי שעולה מתכתובות טקסט ליליות שנכללו בראיות. בצל הדרמה המשפטית, נחשף כי הנהלת OpenAI פועלת להרגעת המערכת הבנקאית והמשקיעים. במכתב עדכני שנשלח למשקיעיה, הזהירה החברה כי מאסק צפוי להעלות "טענות מוזרות במכוון ומושכות תשומת לב" במהלך המשפט, וטענה כי להערכתה הסיכון בתביעה אינו עולה על סכום ההשקעה המקורי של מאסק – כ-38 מיליון דולר בלבד – פער תהומי לעומת 134 מיליארד הדולר הנתבעים. סכום התביעה המאוד מאוד גבוה מהווה כחמישית משווי השוק של OpenAI, שהוערך לאחרונה בכ-500 מיליארד דולר במסגרת עסקת סקנדרי. Elon Musk: "The whole idea of creating OpenAI was my idea. I named it OpenAI as an open-source artificial intelligence. Now, it is closed source and for maximum profit. To some degree, I think reality is an irony maximizer…"pic.twitter.com/Pye1txah7V — Joe Rogan Podcast News (@joeroganhq) December 17, 2025 הפכה ל-"חברה בת במקור סגור דה-פקטו של מיקרוסופט" הצוות המשפטי של מאסק גם כן לא חסך במילים קשות, ובכתב התביעה תואר המבנה התאגידי של OpenAI כ"פרנקנשטיין שחובר יחד מכל צורות התאגיד המשרתות את האינטרסים הממוניים של מיקרוסופט". עוד נטען כי החברה הפכה ל"חברה בת במקור סגור דה-פקטו" של ענקית הטכנולוגיה. מאסק, שהקים בינתיים את חברת הבינה המלאכותית המתחרה xAI, טוען כי השינוי המבני ב-OpenAI, שהפכה הלכה למעשה לחברה למטרות רווח תחת שליטה חלקית של מיקרוסופט (המחזיקה ב-27% ממנה), מהווה הפרה בוטה של המשימה המקורית שלה עם היווסדה – הנגשת ה-AI לציבור לתועלתו בלבד. לפיכך כעת העיניים נשואות לאוקלנד, שם יצטרך חבר המושבעים להכריע עם פרוץ האביב האם הסטארט-אפ שהחל כהבטחה לטובת האנושות, אכן הוקם על בסיס הונאה של המשקיע הראשון שלו.