"גופי הממשל מדברים שנים רבות על מערכת רדיו לאומי. באסון השרפה בכרמל ב-2010 התגלו ליקויים ביכולת של גופי ההצלה והחירום השונים לתקשר ביניהם, עקב שימוש במערכות קשר ובתדרים נפרדים. הממשלה החליטה על הקמת מערכת רדיו לאומית משותפת ואחידה לכלל גופי החירום וההצלה שתאפשר תקשורת רציפה בין הארגונים במצבי חירום ואסונות. בחלוף יותר מעשור, המצב דורש שינוי: אין פלטפורמת תקשורת אחידה ואחודה ל'מגיבים הראשונים' – כוחות החירום וההצלה המגיעים ראשונים לשטח: לפיקוד העורף יש מערכת משלו, למגן דוד אדום יש מערכת נפרדת, ואנו במכבי אש חולקים אותה מערכת עם המשטרה. צו השעה הוא להקים מערכת רדיו לאומי אחידה ומשותפת", כך אמר תת-טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב, נציבות כבאות והצלה לישראל. צנטנר השתתף בוובינר מיוחד שנערך אתמול (ד') בנושא "היערכות לרציפות תפקודית בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים, ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. הנחה את הוובינר יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי צנטנר, "הקרב של לוחמי האש מוכרע בדקות הראשונות להגעתם לזירה, ותלוי במודל 'מעז', – ראשי תיבות של מרחב, עוצמה וזמן. את המודל בנה רב-טפסר אייל כספי, נציב הכבאות. שלושת הגורמים האלה הם קריטיים להצלחת המשימה: על מנת להכריע שריפה יש להגיע בכוחות גדולים, במסות, ובמהירות". בשבת בבוקר, אמר צנטנר, "הכרזנו על פקודת 'לפיד אדום' והפעלנו את המטה המבצעי של חטיבת התקשוב. מצב מלחמה שונה משגרה. משהוכרזה מלחמה – הניהול עובר מהמשטרה לפיקוד העורף. זה לא עובר 'חלק', אבל מהר מתגברים על חילוקי הדעות ומאבקי האגו מתוך רצון 'להסתער' על האירוע". בחטיבת התקשוב שלוש רגליים: מחלקת טכנולוגיות ומערכות מידע בראשות המנמ"ר, טפסר משנה גיא חסון; מחלקת קשר מבצעי, בראשות טפסר משנה אייל אבזקייב; ומחלקת לוגיסטיקה בתקשוב, בראשה עומד סגן טפסר קובי צונזר. ה-IT במערך הכבאות משרת את 3,200 עובדיו, 2,200 מהם – לוחמי אש. זאת לצד יותר מ-4,000 מתנדבים שונים – שירות לאומי, חרדים, וצופי אש. "בעת שכזו", ציין, "אנו מגייסים לתגבור כבאים 'כתומים', אנשי מילואים, כבאים בפיקוד העורף. כך, בשגרה בכל כבאית יש 2-3 לוחמי.ות אש, ובחירום – 5-6". "נדרשנו לחזק את תשתיות המוקד הטלפוני שלנו בשבת בבוקר", אמר, "אז ערוץ הטלפוניה הופך לעוד יותר חשוב. כל אזרח.ית שרואה אש ושומע 'בום' –  מצלצל 102". צנטנר הסביר כי "מרגע קבלת הודעה על אירוע – אנו מחויבים להוצאת צוות לשטח בתוך 60 שניות. במוקד אסור לתת לאזרחים להמתין למענה יותר מ-15 שניות. אם המוקד עמוס – המערכת 'תעיף' אותו למוקד הפנוי הראשון. אנחנו נמדדים ועורכים על כך בקרות". הוא הוסיף, כי "לצד 102, אם הפנייה היא לרישוי עסק, או נושא אחר בין האזרח לנציבות, הוא מופנה ל-4964* – מוקד השירות לאזרח". מספר המתקפות נסק לאלפים ביום בהיבט מתקפות סייבר, אמר, "בשבוע שלפני המלחמה, חווינו 600-700 מתקפות על מערכות ה-IT בממוצע יומי. מאז שבת הנתונים נסקו לאלפים ביום ובשיאם הגיעו ל-17,000 מתקפות". "בהיעדר תמונת אירוע ארצית", אמר צנטנר, "נטלנו על עצמנו את המשימה: בכל אירוע לבנות 'אירוע חוזי' מורכב. אנו אוספים את התמונות והסרטים משלל מקורות: המצלמות שבכבאיות ועל קסדות לוחמי האש, מצלמות מהעיריות, מערכות BI ו-GIS ועוד. את כלל החומר אנו 'שופכים' לאגם נתונים אחד. תמונת חוזי ארצית זו משמשת את כלל גופי החירום בשטח ומעניקה להם יתרון בהבנת המצב ובהתמצאות – ברגעים הראשונים להגעתם. למשל – כיצד נראה המבנה ומה הייתה חלוקת החדרים בטרם פגיעת הטיל, או לפני שריפה, היכן חיבורי מים ואנרגיה. כך, המצילים מקבלים מידע אמין מפורט וקרוב לזמן אמת בשכבות מידע מרובות". "התובנות שלנו עד כה", סיכם צנטנר, "הן ארבע: בסוגית קשר רדיו, עדיין אין פלטפורמת תקשורת אחודה למגיבים הראשונים; אין למערכות הניווט האזרחיות, דוגמת ווייז ומפות גוגל – דרך להוביל את גופי החירום בנתיב הקצר והמהיר ביותר בלא התחשבות בפקקי התנועה. הנווטנים לא מתעדפים את גופי החירום; נדרש להקים אגם מידע ארצי לנתוני חוזי לחירום, תוך העמקת שיתופי הפעולה ביניהם – צה"ל, משטרה, מד"א, עיריות, הנהלות כבישים כגון נתיבי איילון, הרכבות הקלות ועוד; אין מידע על זהות ופרטי האוכלוסייה באירוע: נדרש 'לעשות סדר' בזירה, כמה אנשים ישנם והיו בה, מי נעדר, מי חולץ. המידע כיום חלקי ויש להעשיר אותו. לסיום, הכבאיות והכבאים ערוכים, דרוכים ומלאי מוטיבציה: להיות בכל מקום ובכל שעה – עבור אזרחי.ות ישראל".

צה"ל הודיע כי הפציץ מתחם בטהרן שבו שכן מטה הסייבר של איראן. ההפצצה אירעה במסגרת שורת מתקפות רחבות היקף נגד כמה אתרים צבאיים שישראל ערכה אתמול (ד'). עם זאת, מומחים ציינו כי לא ברור עד כמה התקיפה פגעה ביכולות הסייבר ההתקפי של איראן. על פי הצהרת דובר צה"ל, "הכוחות ביצעו תקיפה רחבת היקף" נגד מערך של אתרים צבאיים, השוכנים בקצה המזרחי של טהרן – שם שוכן גם מטה משמרות המהפכה. לפי הצבא, מטה הסייבר והאלקטרוניקה של משמרות המהפכה ומנהלת המודיעין שלו היו בין המבנים הצבאיים שנפגעו בתקיפה.  צילום: דובר צה"ל טרם הוברר באיזו מידה ניזוקו האתרים הללו והאם היו נפגעים בשל המתקפה. איראן נמצאת תחת השבתת אינטרנט כמעט מוחלטת מאז החלו התקיפות הראשונות של ארצות הברית וישראל בשבת בבוקר. העדר תעבורת הרשת מגביל את זרימת המידע שיוצא מאיראן. דובר מטעם הבית הלבן סירב להגיב לשאלת אתר פוליטיקו האם ארצות הברית הייתה מעורבת בתקיפות. הוא הפנה את השאלה לסנטקום, פיקוד המרכז של הצבא האמריקני – שלא הגיב. מומחים העירו כי "למרות תקיפות צה"ל נגד מרכזי פיקוד הסייבר של משמרות המהפכה, הרי שמתקפות סייבר שמבצעים גורמים חיצוניים, פרו-איראניים, עשויות להימשך כרגיל". הגנרל בדימוס צ'ארלס מור, לשעבר סגן מפקד פיקוד הסייבר האמריקני וכיום פרופ' במכון לביטחון לאומי באוניברסיטת ונדרבילט, אמר לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית אתמול כי "למתקפות של צה"ל תהיה כנראה השפעה משמעותית על יכולתו של המשטר להמשיך לבצע פעולות מסוג זה. אולם, כוחות פריצה אחרים, או האקרים בגיבוי איראן שפועלים מחוצה לה, או אחרים שמזוהים אידיאולוגית עם המשטר – יכולים וימשיכו לנסות לבצע פעולות נגד ארצות הברית וישראל". פעילות הסייבר ההתקפי של איראן משמרות המהפכה של איראן אחראים לשורה של פעולות סייבר התקפי גדולות שכוונו נגד ארצות הברית בשנים האחרונות. אחד מהבולטים שבאירועים היה מתקפת פריצה והדלפה נגד קמפיין הבחירות לנשיאות של דונלד טראמפ ב-2024. אחת מקבוצות הפריצה האיראניות הבולטות, חנדלה, שהינה בעלת קשרים למשרד המודיעין והביטחון האיראני, נטלה השבוע אחריות על פגיעות בחברת אנרגיה, גז ונפט ישראלית ועל סגירת כמה תחנות דלק ירדניות. עם זאת, לא ברור האם חברי חנדלה הם שערכו את המתקפות – זו קבוצה שידועה בהתרברבויות שלה. מערך הסייבר הלאומי של ירדן הודיע מוקדם יותר השבוע כי סיכל מתקפת סייבר איראנית על מערכות ניהול מחסני חיטה במדינה. מנגד, ניסיון לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל ובמדינות המפרץ מעניין לעניין באותו עניין: מחקר של צ'ק פוינט, שפורסם היום, מעלה כי גורמים איראניים ניסו לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל ובמדינות המפרץ – לצורך איסוף מידע בזמן הלחימה. המחקר מצביע על עלייה מסיבית בניסיונות מצד גורמי סייבר המקושרים לאיראן לאתר ולנצל מצלמות אבטחה המחוברות לאינטרנט ברחבי המזרח התיכון, ובהן במדינות אלה. החוקרים ציינו כי "החל מ־28 בפברואר (יום פרוץ המלחמה – י"ה) זוהתה עלייה משמעותית בניסיונות סריקה וניצול חולשות במצלמות המחוברות לרשת בכמה ממדינות האזור, לרבות ישראל, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין וכווית. פעילות דומה נצפתה גם בלבנון ובקפריסין. קפריסין היא מדינה באיחוד האירופי, שחוותה בתקופה האחרונה גם ירי טילים משמעותי המיוחס לאיראן". מצלמת אבטחה בישראל (אילוסטרציה). צילום: pixinoo, ShutterStock החוקרים עוסקים בניטור מתמשך של תשתיות תקיפה המשויכות לקבוצות סייבר המקושרות לאיראן – שרתי תקיפה, תשתיות ענן ורשתות VPN המשמשות אותן. במסגרת הניטור הם זיהו גלים של סריקות נגד מצלמות המחוברות ישירות לאינטרנט, בניסיון לאתר מערכות שחשופות לחולשות אבטחה מוכרות. לדברי החוקרים, "פעילות זו עשויה לאפשר לתוקפים להשיג גישה למצלמות ולצפות בתיעוד בזמן אמת מאזורים שונים. יכולת כזו עלולה לשמש, בין היתר, לצורך איסוף מודיעין חזותי או להערכת נזק לאחר תקיפות". בצ'ק פוינט אומרים ש-"הדפוס שנצפה כעת מזכיר דפוס דומה, שזוהה במלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ביוני האחרון. אז נרשמה עלייה של יותר מ-1,000% בניסיונות להשתלט על מצלמות אבטחה, כחלק ממאמץ לאסוף מידע על אזורי תקיפה". פעילות דומה זוהתה כבר באמצע ינואר השנה, בזמן המחאות באיראן. גם אז זוהו סריקות נגד מצלמות באזור – ככל הנראה כחלק מהכנה איראנית לקראת מלחמה אפשרית במועד זה. על פי החוקרים, "הפעילות מתמקדת בניצול חולשות אבטחה מוכרות במצלמות שלא עודכנו, ולא בפריצה ליצרנים עצמם. ניכר שהשילוב של פעילות במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר הוא עמוק בתוך דוקטרינת הפעלת הכוח הצבאי האיראני".

תביעה חדשה שהוגשה בארצות הברית מאשימה את גוגל כי צ’אטבוט ה-AI שלה, ג'מיני, תרם למותו של גבר בן 36 לאחר שלכאורה דחף אותו להתאבד. על פי התביעה, שהגיש השבוע ג’ואל גבלס, אביו של ג’ונתן גבלס, הצ’אטבוט לכד את בנו ב"מציאות מתמוטטת" שכללה סדרה של משימות אלימות ודמיוניות. לטענת המשפחה, בימים שלפני מותו שכנע אותו הצ’אטבוט כי הוא פועל במסגרת מבצע חשאי לשחרור "אשתו הבינה המלאכותית" ולהימלט מסוכנים פדרליים הרודפים אחריו. לפי כתב התביעה, בספטמבר 2025 הנחה ג'מיני את גבלס לבצע מתקפה שיכולה הייתה לגרום לנפגעים רבים במתחם של חברת אחסון סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של מיאמי. המשימה המדומה כללה ניסיון ליירט משאית, שבתוכה, כך נטען, נמצא "הגוף הפיזי" של הצ’אטבוט. גבלס, כך נטען, הגיע למקום כשהוא מצויד בסכינים ובציוד טקטי מתוך אמונה, כי עליו לעצור משאית המובילה רובוט דמוי אדם. לפי התביעה, הצ’אטבוט אף עודד אותו ליצור "תאונה קטסטרופלית" שתשמיד את הרכב ואת כל העדים והראיות הדיגיטליות. בפועל, המשאית כלל לא הופיעה – עובדה שלדברי התביעה היא שמנעה פגיעה המונית. הפרשה מצטרפת לשורת תביעות הקשורות להשפעות של צ’אטבוטים על בריאות נפשית. בעבר כבר נאלצה גוגל להתמודד עם תביעה אחרת בגין התאבדות של נער לאחר אינטראקציה עם צ’אטבוט בעל תמה של סדרת הטלוויזיה משחקי הכס. גם חברת OpenAI עומדת בפני כמה תביעות, שטוענות כי שיחות עם צ’אטבוטים תרמו להזיות או להתנהגויות מסוכנות. בתביעה הנוכחית נטען, כי גם לאחר כישלון המשימה הראשונה המשיך ג'מיני להעצים את הנרטיב ההזוי. הצ’אטבוט, כך לפי הטענות, הנחה את גבלס להשיג את הרובוט Atlas של חברת Boston Dynamics, הציג את אביו כסוכן פדרלי, ואף סימן את מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי כיעד ל"מתקפה פסיכולוגית". המשימה האחרונה, זמן קצר לפני מותו ב-1 באוקטובר, כללה שוב הגעה למתחם האחסון במיאמי כדי לאתר יחידה שבה, לכאורה, נמצא "הגוף האמיתי" של ג'מיני. לפי כתב התביעה, הצ’אטבוט טען, כי במשלוח רשום "בובת דגם רפואית", אך למעשה מדובר בגופו האמיתי. לאחר שגם ניסיון זה כשל, נטען כי הצ’אטבוט החל "להדריך" את גבלס כיצד לשים קץ לחייו. לפי התביעה, הוא הציג את ההתאבדות כ"תהליך מעבר" שיאפשר לו לעזוב את גופו הפיזי ולהצטרף ל"אשתו" במטאוורס. עוד נטען, כי ג'מיני לא ניתק את השיחה ולא התריע בפני גורם חיצוני כלשהו, אלא המשיך להגיב ולחזק את תחושותיו של גבלס – ואף התייחס להתאבדותו כהשלמה מוצלחת של התהליך. בתגובה מסרה גוגל, כי היא בוחנת את הטענות. לדבריה, מודלי הבינה המלאכותית שלה "מתפקדים בדרך כלל היטב בשיחות מורכבות מסוג זה", וכי ג'מיני מבהיר למשתמשים שמדובר בבינה מלאכותית ואף מפנה פעמים רבות לקווי סיוע בעת מצוקה. החברה הוסיפה, כי הצ’אטבוט מתוכנן שלא לעודד אלימות בעולם האמיתי או פגיעה עצמית, וכי פותחו מנגנוני הגנה בשיתוף אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. מנגד, בתביעה נטען כי גוגל הייתה מודעת לכך שהמערכת עלולה לייצר תגובות מסוכנות – אך המשיכה לשווק את ג'מיני כמוצר בטוח לשימוש.

מיזם הסייבר החדש של ניר צוק יוצא לאור: סיילייק (Cylake) מודיעה היום (ה') רשמית על הקמתה ועל כך שביצעה גיוס סיד בהיקף של 45 מיליון דולר – סכום די נדיר לגיוס בסבב מוקדם שכזה. את הגיוס הובילה קרן גריילוק. סיילייק מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית ומונחית נתונים, שתפעל ללא צורך בענן ציבורי ותאפשר ריבונות מלאה על מידע. מקימיה הם ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, וילסון שו, שהיה בכיר בחברה, ואהוד (אודי) שמיר, ממייסדי סנטינל וואן. השלושה מביאים עימם ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתעשיית הסייבר. צוק הקים את פאלו אלטו ב-2005 וכיהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה במשך מעל שני עשורים – עד שפרש ממנה באוגוסט האחרון. שו היה שותף לבנייתה של פאלו אלטו לאורך יותר מעשור, ובין היתר הוביל את צוותי ההנדסה בחברה. שמיר היה, כאמור, ממייסדי סנטינל וואן ב-2013. שתי התפיסות שסיילייק נשענת עליהן מייסדי סיילייק שואפים להקים "פלטפורמת סייבר מסוג חדש עבור פלח שוק שעד כה לא זכה למענה מספק", על פי החברה. הגישה של החברה נשענת על שתי תפיסות מרכזיות: הראשונה גורסת שהדור הבא של אבטחת הסייבר מבוססת הבינה המלאכותית מחייב גישה הוליסטית, כלומר ראייה מלאה של כלל הנתונים וההקשרים מכל שכבות התשתית הארגונית, לצד פלטפורמה אחודה להגנה. פיצול, בין אם בשל נתונים חלקיים ובין אם בשל שימוש במוצרי אבטחה נפרדים, יוצר נקודות תורפה שניתן לנצל. התפיסה השנייה נוגעת לריבונות: חלק מהארגונים הגדולים והמפוקחים בעולם לא יכולים, מטעמי רגולציה או ביטחון, להסתמך על פתרונות הנשענים על ענן ציבורי. בסיילייק סבורים שהדרישה לשליטה מלאה בנתונים ובתפעול לא אמורה למנוע מארגון ליהנות מהגנת סייבר ברמה הגבוהה ביותר. בהתאם לכך, הפלטפורמה מתוכננת לפעול באופן מלא בסביבה המקומית (און-פרם) או בענן פרטי. "עולם הסייבר משתנה כל הזמן, וכשנוצרים אתגרים חדשים – צריך לבנות משהו חדש לגמרי כדי להתמודד איתם", אמר צוק. "אנחנו בונים את סיילייק עבור ארגונים שבהם שקיפות מלאה, שליטה ובקרה אינן בגדר בחירה, אלא הכרח". בשלב זה תפעל סיילייק בשיתוף קבוצה מצומצמת של שותפי פיתוח, כחלק מתהליך בניית הפלטפורמה. זמינות המוצר צפויה בתחילת 2027.

רמת גן היא בין הערים שספגו את מספר הפגיעות הגדול ביותר של טילים מאז פתיחת המלחמה עם איראן בשבת האחרונה. הפגיעות היו בשורה של מבנים ברמת גן, לרבות מטילים עם ראשי נפץ מתפצלים, והעירייה נדרשה לטפל בכ-50 משפחות שפונו לבתי מלון בעיר. תהליך הטיפול בתושבים נעשה במידה רבה בעזרת מערכת בקרת מפונים, שפותחה על ידי אגף מערכות המידע בעירייה ועברה את טבילת האש שלה עם תחילת המלחמה, לאחר שעברה סדרת בדיקות בשבועות האחרונים. מערכת בקרת המפונים של עיריית רמת גן. צילום: לכידת מסך "פיתחנו את המערכת על בסיס SharePoint, בסיוע אלעד מערכות", אמר לאנשים ומחשבים קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. "המערכת פותחה כך שהיא תהיה קלה לשימוש למתנדבים ועובדי העירייה, שמתפעלים אותה החל מהכניסה למצב החירום, וכך שלא תדרוש מיומנות וידע טכנולוגי מוקדמים. המערכת רואה תמונה רחבה ומלווה את התושב המפונה מרגע שנדרש להגיע למרכז המיון הראשוני (מרכז מסר), עבור במילוי פרטיו ועד להגעתו למלון. לבתי המלון עצמם יש מסך והרשאות ייעודיות במערכת". התושבים פונו לשני בתי מלון ברמת גן. לדברי נח, "המערכת עוקבת אחרי כל תהליכי הקליטה של התושבים בבתי המלון, בין היתר באמצעות ממשק שהותקן באותם בתי מלון, שכולל גם את תהליכי ההתחשבנות עם העירייה. הכול נעשה ללא מגע יד אדם". מערכות טכנולוגיות נוספות בעיריית רמת גן מערכת מחשוב נוספת שפועלת בעיריית רמת גן היא תיק תושב בחירום. המערכת מאפשרת למקבלי ההחלטות בעירייה לקבל תמונה מלאה על כל תושב, באמצעות GIS, שמסייע לסמן את הפוליגון (היכן הופעלה אזעקה), והם מיד רואים את כל המידע על התושבים שנמצאים באזור הפגיעה, במידה שזאת אכן קרתה. לדברי נח, הכול נעשה תוך שמירה על פרטיות התושבים. קליטת תושבים במרכז הסיוע הראשוני של עיריית רמת גן. צילום: דוברות עיריית רמת גן נח סיפר על עוד פעילות טכנולוגית שביצעה העירייה בתקופה שבין עם כלביא למלחמה הנוכחית: הצטיידות במערכת אינטרנט לווייני מבית סטארלינק של אילון מאסק – באמצעות הוט. "באותם אזורים שבהם יש פגיעה בבתים אין קליטה של אינטרנט 'רגיל'. המערכת של סטארלינק מאפשרת לנו קליטה ברדיוס של 100 מטר, ובעיקר היא מאפשרת עצמאות מבחינת תשתיות תקשורת. אין לנו תלות בתשתית חיצונית", אמר. מערכת נוספת שנח ציין, שפותחה באגף שהוא מנהל, מאפשרת לראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, להקליט הודעות לתושבים, לתמלל אותן בעזרת בינה מלאכותית ולשדרן בפוש ישירות לתושבים, בכל מקום שבו הם שוהים. עוד הוא אמר שבכל המקלטים בעיר הותקן Wi-Fi, כדי שהתושבים יוכלו להמשיך לגלוש באינטרנט, ולהודיע לקרוביהם שהם מוגנים. היערכות להגנה מפני מתקפות סייבר ברמה הפנים ארגונית, עיריית רמת גן עשתה את כל ההכנות להגנה על המידע שלה ושל התושבים. "מאז פרוץ המלחמה אנחנו מרגישים עלייה בהיקף מתקפות הסייבר על אתרי העירייה. יישמנו את כל ההגנות הנדרשות, כך שהן לא פוגעות בפעילות שלנו", אמר נח. מנמ"ר עיריית רמת גן, קובי נח. צילום: דוברות עיריית רמת גן הוא ציין שעם קבלת ההודעה על תחילת המלחמה נפתח מרכז ההפעלה העירוני, והוא, כמנמ"ר, מהווה חלק מ-"השולחן המרכזי" שבו בכירי העירייה מקבלים את ההחלטות. "המנמ"רים ברשויות חייבים להיות חלק משולחן מקבלי ההחלטות, כדי להבין בדיוק מהם הצרכים ולתת להם מענה מיידי", אמר. נח הוסיף כי "מוכנותה של העירייה לחירום היא פרי עמל של חמש שנים. יש לעיריית רמת גן עליונות טכנולוגית – בשגרה ובחירום – למען תושבי העיר. רמת גן בידיים טובות".

לאחרונה אנחנו נחשפים לפרסומים רבים על גידול ניכר באירועי סייבר נגד מערכות תפעוליות ותשתיות מדינה קריטיות (תמ"ק) בתחומי מים, חשמל, תעבורה ימית, אנרגיה ועוד. פורסמה גם האזהרה של מערך הסייבר הלאומי, ושל איגוד ההיי-טק על כך שבקרים תעשייתיים מהווים יעד למתקפות – מה שמסכן את הרציפות התפקודית של ארגונים במיוחד. אכן, נכתב נכון שמערכות שליטה ובקרה (שו"ב) רבות בעולם, שנבנו באופן שגוי, חשופות לאינטרנט הציבורי, וכך תוקפים עלולים לפגוע במערכות אלה. חשוב להדגיש כי הסיכון הגדול לפגיעה בתשתיות קריטיות לא נובע רק מרצון של אויבים ברמת מדינה לפגוע, אלא בעיקר מכך שקיים מחסור חמור במקצוענים שלמדו את תחום אבטחת הסייבר למערכות תפעוליות (OT) מתגברות באחרונה. מתקפות סייבר על מערכות תפעוליות. צילום: ג'מיני חברות מחקר רבות דיווחו על גידול משמעותי בתקיפות כופרה נגד מערכות שו"ב, בעיקר כדי ליצור מודעות בציבור לסיכונים, אבל לגבי התחום אין הוכחות על כך שהן נכונות. חשוב להדגיש כי מספר האירועים שהתרחשו בעולם ב-15 השנים האחרונות, שנועדו לפגוע בתפקוד של מערכות שו"ב, אינו גדול, כי תקיפות אלה מבוצעות רק על ידי מדינות עוינות ולא על ידי תוקפים שמטרתם להרוויח כסף קל. מחקר של חברת Censys, שנערך בסוף 2024, מצא מעל 145 אלף מערכות כאלה שחשופות לרשת האינטרנט (ניתן לבחון זאת על ידי אתר זמין: Shodan), אבל המחקרים שמדברים על תקיפות רבות הממוקדות לפגיעה בתהליך התפעולי אינם מבוססים על אירועים שפורסמו.  מקצוענים בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות, כולל בישראל, מספקים מידע נכון ומדויק וגם פתרונות שניתן ליישם בעלויות נמוכות יחסית. חשוב ביותר שארגוני תמ"ק ותשתיות בישראל יתייחסו בכובד ראש לעשר ההמלצות המפורטות: הגנה פיזית-היקפית: תבטיחו שגורם לא מורשה לא יוכל לגשת למערכת ולחבל בפעילותה. קישור מאובטח: מקצוענים לא מדברים על ניתוק בין אזורים, אלא על קישור מאובטח ומנוטר. חולשות ופגיעות: חשוב שגורם מקצועי יבצע סקר שנתי ויאתר פגמים שנוצרו על ידי פעולה רשלנית. הדרכות לעובדים: חשוב לבצע הדרכות מותאמות לעובדים במגוון תפקידים וגם לקבלני תחזוקה. מערכות מאובטחות: חשוב שמבנה המערכות יהיה בנוי באופן מקצועי, כולל ביסוס על עקרונות בתקנים. תחזוקה מרחוק: מומלץ להימנע, אבל אם חייבים – ניתן לבצע גישה מרחוק באמצעות כלים מקצועיים. הטמעה של כלי ניטור: מומלץ להוסיף אמצעים לזיהוי מצבים חריגים (IDS) שיכולים לייצר התראה. תגובה לאירוע: ארגונים נדרשים לתרגל תגובה לאירועים (IR) כמו תקלה, פעולה שגויה או תקיפת סייבר. היערכות מראש: חובה להחזיק באתרים חלקי חילוף ולהכין רשימה של מקצוענים שיכולים לסייע. תרגלו את הצוותים: תהליכי תרגול בחדר הבקרה מסוג TTX המותאמים במדויק למערכות של הארגון. לסיכום: מומלץ לא להיגרר באופן עיוור אחרי פרסומים של חברות מחקר וספקי פתרונות, שמטרתם לייצר דאגה ופחד מבלי לתת פתרונות מותאמים שהוגדרו על ידי מקצוענים בתחום. אבטחת סייבר על מערכות שו"ב לא חייבת להיות יקרה(!). חשוב להדגיש כי הסיכון הגדול לפגיעה בתשתיות קריטיות לא נובע רק מרצון של אויבים ברמת מדינה לפגוע, אלא בעיקר מכך שקיים מחסור חמור במקצוענים שלמדו את תחום אבטחת הסייבר למערכות תפעוליות (OT). מנהלים שלא מפנים משאבים להדרכות לעובדים מגדילים את הסיכון לפגיעה ברציפות התפקודית של הארגון. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה מקצועי בישראל ומוכר בחו"ל בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות עבור תשתיות מערכות ייצור קריטיות ועוד

 הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב תפתח בשנת הלימודים הקרובה מסלול חדש ביזמות, במסגרת התואר הראשון בניהול. המסלול ישלב בין ידע אקדמי, מחקרי ומעשי בתחומי היזמות והחדשנות, יחד עם תחומי הליבה בניהול. תוכנית הלימודים תכלול, בין היתר, מפגשים עם יזמים וקרנות הון סיכון, וחשיפה לאקו-סיסטם היזמי. המסלול מוצע במסגרת דו-חוגית, ניתן לשלבו עם החוג לחשבונאות בפקולטה לניהול או חוגים נוספים באוניברסיטת תל אביב, ובהם כלכלה, מדעי המחשב, מדעים להיי-טק, וכן חוגים ממדעי החברה והרוח. בראש מסלול היזמות תעמוד המנהלת האקדמית ד"ר ליה שר, חוקרת ומרצה בכירה בתחום ניהול יזמות וחדשנות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים באסטרטגיה עסקית, מחקר ופיתוח, פטנטים, חדשנות טכנולוגית בחברות עתירות ידע. "חדשנות ויזמות הם חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית והגלובלית, והמטרה היא שבוגרי ובוגרות המסלול ישתלבו כיזמים במגזר העסקי, עם הערך המוסף של ראייה ערכית וניהולית, שתסייע להובלת התוכניות העסקיות של המיזמים". אומרת פרופ' יעל שטיינהרט, דיקנית הפקולטה לניהול ע"ש קולר. היא מציינת, שבמסלול היזמות החדש ישולבו יכולות ההוראה של הפקולטה, קשרים עם התעשייה ודגש על בינה מלאכותית ודיפטק.

"זו תחושה נהדרת: לשבת בבית קפה, מסעדה, משרד ממשלתי או בית חולים, להרים את הראש ולפגוש מוצר של ארובה על הקיר, או בארון התקשורת. אני חווה תחושה אדירה של סיפוק מקצועי. אנשים לא זוכרים: בתחילת העשור הקודם, המותג HP Aruba Networking היה זניח לחלוטין, אף על פי ש-HP הייתה יצרנית של ציוד תקשורת. בתוך עשור, המותג הפך לחזק בשוק, לצד סיסקו – שהייתה השחקן החזק שנים רבות קודם לכן. זהו הישג מקצועי יוצא דופן", כך אמר לאנשים ומחשבים דרור גולדשמיד. גולדשמיד שימש מנהל אגף התקשורת ב-HP ישראל ולאחר שהחברה התפצלה, היה מנהל ארובה מבית HPE ישראל. לפני זמן לא רב הושלמה אחת הרכישות הגדולות של השנים האחרונות בעולם ה-IT, שבה HPE רכשה את ג'וניפר תמורת 14 מיליארדי דולרים. הרכישה נתקלה בלא מעט עיכובים ביורוקרטיים ומשפטיים מסוגים שונים. לאחר האישור, שניתן כשנה וחצי לאחר חתימת הסכם הרכישה, החל תהליך מורכב של מיזוג הפעילויות של שתי החברות – ברחבי העולם וגם בישראל. החל מינואר השנה, הפעילות בישראל של שתי הישויות ממוצבת במשותף, תחת השם החדש HPE Networking. זה זמן מצוין לראיון עם אחד מהאנשים שהצלחת פעילות הרישות של HPE בישראל רשומה, במידה רבה מאוד, על שמו. מה היו האתגרים בתהליך? גולדשמיד: "היו בו כמה אתגרים עיקריים. הראשון, והבולט שבהם, הוא העובדה שסיסקו שלטה בשוק ביד רמה. מדובר בחברה חזקה מאוד, גם כיום, שפועלת בשוק הישראלי יותר מארבעה עשורים. יש לכך משמעויות: להתחרות מול מותג חזק ומוצלח שכזה וגם להצליח זו לא משימה פשוטה כלל. כמו כן, ב-DNA שלה, HPE היא עדיין חברת מחשוב. הייתה זו משימה לא פשוטה כלל להילחם על תשומת הלב של החברה לנושאים אחרים. אגב, הרכישה של גוניפר באה לעשות שינוי ב-HPE לכיוון עולם הרישות. ימים יגידו מה תהיה ההצלחה בכך". מה עשיתם כדי להטמיע את ארובה בשוק הישראלי? "ביצענו כמה פעולות על מנת לעשות את זה. אין כאן פתרונות קסם. זו עבודה סיזיפית וארוכת שנים של מכלול רב של נושאים, במקביל: בניית צוות מקומי מנצח, עם תרבות עבודה ייחודית; הקמת צוות PS ( שירותי מומחה) מקומי ברמה גבוהה ביותר; בניית מערך שותפים והפצה נאמן ומוצלח; קליטה מוצלחת ביותר של שתי חברות: רכישת 3Com תמורת 2.7 מיליארד דולר ב-2009-2010; ורכישת ארובה בשלושה מיליארד ב-2015". לפי גולדשמיד, "עם מותגי החברה זכינו במכרזי עוגן, ביניהם מכרזי חשכ"ל (החשב הכללי במשרד האוצר – י"ה). אלה הניבו לארגון הזמנות בהיקפים דרמטיים במשך שנים רבות. כמעט שאין כיום גוף ממשלתי שאין בו ציוד של ארובה. בנינו אותו בישראל כמותג מוכר ומוערך. ערכנו אימון ופעלנו בעבודה שוטפת מול כל הגורמים של HPE. אני חייב לציין את חופש הפעולה הכמעט מוחלט שקיבלתי מהנהלת HPE בארץ ובחו"ל – זה היה מפתח חשוב להצלחה". "ההוכחה להצלחה ניכרת לעין", הוסיף גולדשמיד. "יש מדדים אובייקטיביים שבוחנים נתח שוק של חברות בינלאומיות מוכרות. הייתי מאוד שמח לפרסם את הנתונים המפתיעים האלה – אבל לצערי הם חסויים. מדד אחר להצלחה הוא בשיח: כאשר אתה אומר כיום 'ארובה', אנשים מכירים ומעריכים את המותג הזה. מדד נוסף הוא בעקבות המיזוג עם ג'וניפר: ראו את החיבור כאן, בישראל. היה סניף של ג'וניפר, שעשה עבודה מצוינת. כאשר המיזוג החל, היה ברור למדי ש-HPE היא שתיקח פיקוד, בין השאר בשל ההצלחה שלה בשוק המקומי". יהודה זיסאפל ז"ל. צילום: ניב קנטור שימשת בתפקידים נוספים בעולם ה-IT. ספר גם עליהם ומה אתה עושה כיום? "הייתי, בין השאר, יו"ר בינת – וגם שם בהצלחה לא מבוטלת, בלשון ההמעטה. אני מחשיב את שתי הפעילויות הללו – ביחד ולחוד. אני מאוד גאה בתפקידים שעשיתי. יש לשניהם מאפיינים דומים, אבל גם כאלה שונים מאוד: אינטגרטור מקומי מול תאגיד אמריקני ענק. בינת תמיד הייתה, בראש ובראשונה, חברת תקשורת בדמותו של המייסד, מורה הדרך רב הפעלים יהודה זיספאל ז"ל. היה ברור תמיד מה החברה צריכה לעשות בעולמות האלה. ואילו ב-HPE, עולם התוכן של התקשורת היה במשך שנים 'ילד חורג'. להצליח בסביבה כזו זה אתגר משמעותי ביותר. בימים אלה אני ממשיך להיות פעיל בשוק. אני מקדם, בין השאר, חברות אמריקניות מובילות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, המחשוב והרישות".