לפי הערכות שונות, שוק המחשוב הקוונטי צפוי לחצות את רף ה-10 מיליארד דולר, ואולי אף 11 מיליארד, בשנת 2030. אבל כדי שזה יקרה, המחשוב הקוונטי צריך להוכיח שהוא שימושי עבור צרכים מסחריים ו/או שימושיים – וכדי שזה יקרה, השחקניות בשוק צריכות עדיין להתמודד עם אתגרים קשים, ובעיקר תיקון שגיאות קוונטיות ויכולת התרחבות. משפחת המודלים Ising, שעליו הכריזה היום (ג') אנבידיה, אמורה לסייע להשיג את המטרה הזו. לפי החברה, מדובר במודלי AI קוונטיים פתוחים, שיסייעו לחוקרים ולארגונים לבנות מעבדים קוונטיים להרצת יישומים שימושיים. מהחברה נמסר כי משפחת המודלים הזו, שקרויה על שם מודל מתמטי פורץ דרך, אמורה לעזור להקנות אמינות רבה יותר למעבדים הקוונטיים, ובקנה מידה גדול. אלה הם מודלים פתוחים, שמאפשרים לבנות מוצרי AI עם ביצועים גבוהים, תוך הקפדה על הענקת שליטה מוחלטת על הנתונים והתשתיות. המודלים מספקים את יכולות כיול המעבדים הקוונטיים הטובות ביותר, לפי אנבידיה, עם ביצועים מהירים עד פי 2.5 ודיוק גבוה פי שלושה בתהליך הפענוח הנדרש לתיקון שגיאות קוונטיות. זאת, על מנת לאפשר לחוקרים להתמודד עם בעיות מורכבות וגדולות הרבה יותר באמצעות מחשוב קוונטי. "הבינה המלאכותית חיונית להפיכת המחשוב הקוונטי לשימושי”, אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "עם Ising, ה-AI הופכת לשכבת הבקרה – מערכת ההפעלה של מכונות קוונטיות, והופכת קיוביטים שבריריים למערכות Quantum-GPU אמינות הניתנות להרחבה".

טכנולוגיית GaN (גליום ניטריד) מאפשרת ליצור מוליכים למחצה, ואחת מתכונותיה היא האפשרות להקטין באופן משמעותי רכיבי הספק, ובמקביל לשמור על יעילות אנרגטית ברמה גבוהה. עד עתה מצאו את הטכנולוגיה הזו בעיקר במטענים של מכשירים, נייחים וניידים כאחד, אבל עכשיו היא נמצאת בדרך להשתלב בפס הייצור של המעבדים של אינטל. ענף הייצור של החברה חשף באחרונה פרטים על טכנולוגיית צ'יפלט, המבוססת על GaN, שפותחה על פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ – שהוא תהליך הייצור התעשייתי הסטנדרטי. על פי אינטל, מדובר בפלטפורמה שכבר מוכנה לשימוש תעשייתי. באינטל מספרים שהחברה החלה לחקור את השימוש ב-GaN משום שטכנולוגיות הסיליקון המסורתיות מתקרבות למגבלות הפיזיקליות שלהן, עקב היותו חומר שמפסיק לתפקד באופן אמין בטמפרטורות מעל 150 מעלות צלזיוס, ובקצבי מיתוג גבוהים הוא מאבד אנרגיה רבה. לעומת זאת, טכנולוגיית ה-GaN מציעה צפיפות הספק גבוהה יותר, עם עמידות בטמפרטורות גבוהות בהרבה, כמו גם עם פחות אובדן אנרגיה. זאת, לצד היכולת לתפקד היטב בתדרים מעל 200 גיגה-הרץ. מאפיינים אלה, לפי החברה, מתאימים מאוד ליצירת מודמים לרשתות 5G ו-6G – ויש כיום מודם כזה בכל מעבד. במחקר לקראת הייצור הצליחו מהנדסי אינטל לייצר שכבת GaN בעובי של 19 מיקרו-מטר, שזה כחמישית מעובי של שערת אדם, ועם זאת לספק את כל היכולות לתקשורת אלחוטית מהדור הבא. היישומים האפשריים שמסמנים בחברה עבור השימוש בשכבות GaN, שכאמור מוטמעות בפרסות 300 מ"מ סטנדרטיות, הם בעיקר וסתי מתח קטנים אבל יעילים יותר לשימוש במרכזי נתונים ותחנות בסיס שעובדות עם תדרי תקשורת מתקדמים.

עמותת קהילת שבט הנובה העלתה באחרונה, כשנתיים וחצי אחרי ה-7 באוקטובר, ובמסגרתו הטבח הנורא במסיבה, את האתר הרשמי החדש שלה. האתר מרכז במקום אחד את כלל הפעילויות, התוכניות והיוזמות שמובילה העמותה מאז אסון ה־7 באוקטובר, ולדבריה מנגיש מידע ברור ומעודכן על מיצוי זכויות, גופים מטפלים, שירותי סיוע, חדשות ועדכונים מהקהילה, חדשות שקשורות בנושא ככלל ומאמרים. בעמותה אומרים כי האתר "נבנה מתוך הקשבה לצרכי שורדי ושורדות המסיבות, שורדי ושורדות השבי, והמשפחות השכולות", ומציג אזור אישי לחברות ולחברי הקהילה. מדובר במרחב ייעודי, שבו כל אחת ואחד מהחברים.ות יכול לקבל מידע מותאם, עדכני ומרוכז, במטרה לסייע בהתמודדות עם האתגרים השונים וליצור רצף של מידע, תמיכה ושייכות. אזור ההנצחה לנרצחים בפסטיבל הנובה. צילום: לכידת מסך מתוך האתר בלב האתר נמצא אזור ההנצחה – עמוד אישי לכל אחד ואחת מהנרצחים.ות. זהו מרחב זיכרון "מכבד ומרגש", על פי ההודעה, שמאפשר למשפחות, לחברים ולציבור כולו להכיר את סיפור חייהם של הנרצחים. בנוסף, באתר קיים מתחם בשם Nova Market, שמרכז תחת קורת גג אחת מגוון בעלי עסקים מקהילת הנובה. לחשיפה, חיזוק והזדמנות צמיחה. ה-Nova Market. צילום: לכידת מסך מתוך האתר האתר החדש נבנה מתוך ההבנה שידע יוצר יציבות גם בתוך מציאות מורכבת. הוא מהווה צעד נוסף בבניית בית דיגיטלי עבור קהילת שבט הנובה כולה. קהילת הנובה היא הקהילה הגדולה ביותר שנפגעה בטבח ה-7 באוקטובר, וכוללת אלפי אנשים מרקעים, גילאים ומצבים סוציו-אקונומיים מגוונים, מכל רחבי הארץ. הקהילה מורכבת משורדי המסיבות נובה, אשרום, פסיידאק ומידברן, לצד 413 משפחות שכולות, שורדי שבי ובני משפחותיהם, שכולם מתמודדים עם אובדן, טראומה ואתגרים מתמשכים. עמותת קהילת שבט הנובה, המאגדת כ-3,750 שורדים, מבצעת מאז האסון פעולות שיקום, חיזוק חוסן, הנצחה והסברה, במטרה לסייע לחברי הקהילה לשוב לשגרת חיים מיטיבה ולבנות עבורם עתיד.

שוק המניות של חברות ה-IT בישראל ממשיך לחוות טלטלות, ורשם בחודשים האחרונים תנודתיות, אך בסופו של דבר ירידות חדות. נשאלת השאלה: האם גם לאחר אותן ירידות, הן יותר יקרות מהמתחרות שלהן, חברות ה-IT הגלובליות? מאמר זה סוקר את הסוגייה. ראשית, מניות חברות ה-IT הישראליות אמנם התאוששו לאחר הירידות החדות, שהחלו בפברואר, אבל על אף שהציגו דו"חות טובים ברבעון הרביעי אשתקד, ועל אף שההנהלות הקדישו חלקים לא מבוטלים משיחות המשקיעים להפגת חוסר הוודאות מצד איום ה-AI, הסוכנים האוטונומיים וה-Coworks, הן המשיכו במגמה השלילית. מניות אלה רשמו ירידה מצטברת של 32%-49% מהשיא האחרון שלהן, כשכאמור, עיקר הירידות התרחשו בפברואר, וליתר דיוק בתחילתו. גם החברות המתחרות בחו"ל הציגו ירידות דומות לאורך התקופה. הירידות הובילו לשחיקה חדה במכפילים שהחברות נסחרות בהם. במאמר זה אתמקד במכפיל ה-EV/EBITDA, כדי לשמור על אחידות בהשוואה ולגשר על פערי המינוף. המכפיל של מטריקס/מג'יק מתייחס למכפיל של החברה המאוחדת, בעוד שהממוצע מתייחס למטריקס לבדה. מקור: IBI. כפי שניתן לראות בגרף, החברות המקומיות נסחרות במכפילים מעט יותר גבוהים מאלה של המתחרות בחו"ל, כאשר ניתן להבחין שסביבת המכפילים של החברות באירופה דומה יותר לזו של החברות הישראליות. בתוך כל אלה, מלם תים ממשיכה להיות החברה הנסחרת במכפיל הנמוך ביותר בשוק ה-IT הישראלי, בין היתר בשל מבנה חוב פחות יעיל ואי חלוקת דיבידנדים. צירפתי לגרף את המכפיל הממוצע של החברות המקומיות בחמש השנים האחרונות, על מנת להמחיש את עוצמת החשש סביב הענף. פרט לאברא, שהמכפיל שלה ירד "רק" ב-11.5%, חברות ה-IT הגדולות ספגו ירידות של 28%-37% במכפילים ביחס לממוצע ההיסטורי. אמנם, המניות ידעו סביבת מכפילים נמוכה יותר בחמש השנים האחרונות, אבל זה קרה בעיקר מסיבות פרטניות. השילוב של חוסן עסקי המבוסס על לקוחות ממשלתיים וביטחוניים, לצד אסטרטגיית מיזוגים ורכישות מוצלחת, הופך את רמות התמחור הנוכחיות להזדמנות מעניינת בענף בהסתכלות קדימה, ל-2026 בכללותה, התמונה נראית יחסית דומה. החברות המקומיות נסחרות בפרמיה על המתחרות שלהן באירופה וארצות הברית, כשאברא ומלם תים בולטות במכפילים הנמוכים שלהן ביחס לענף המקומי. מקור: IBI סיבה נוספת לפרמיות שבהן נסחרות חברות ה-IT המקומיות ביחס למתחרות בחו"ל נובעת משיעורי הצמיחה. אין עוררין על כך שחלק גדול מהצמיחה שמציגות החברות אינה אורגנית, ומקורה במיזוגים ורכישות – כך שצריך לקחת את זה בחשבון, שכן זה חלק מהערך שמקבלים המשקיעים. השיטה הידועה הינה רכישה במכפילים נמוכים, יצירת סינרגיה למערכת והטמעת ה-EBITDA למכפיל שבו נסחרת החברה הרוכשת. כפי שראינו בגרף הראשון, החברות המקומיות נסחרות בפרמיה על המתחרות מחו"ל, שחלקה נובעת מהכנסות מהממשלה ומחברות ביטחוניות, ובעיקר מתקווה לחתום על הסכמים עם חברות ממדינות שכלולות בהסכמי אברהם. אולם, גם כאשר מנרמלים את המכפילים לצמיחה של ה-EBITDA בשלוש השנים האחרונות, בולט שהחברות המקומיות זולות משמעותית ביחס למתחרים. בשורה התחתונה למרות הירידות החדות שחוו המניות מתחילת פברואר והפרמיה שבה הן נסחרות מול המתחרות בחו"ל, נראה שהחשש סביב הענף יצר תמחור חסר. כאשר בוחנים את המכפילים ביחס לממוצע ההיסטורי, ובעיקר כאשר מנרמלים אותם לצמיחה של השנים האחרונות, נוצרת זווית נוספת, שממנה אפשר לראות שהחברות הישראליות זולות מהמתחרות הגלובליות. השילוב של חוסן עסקי המבוסס על לקוחות ממשלתיים וביטחוניים, לצד אסטרטגיית מיזוגים ורכישות מוצלחת, הופך את רמות התמחור הנוכחיות להזדמנות מעניינת בענף. הכותב הינו אנליסט IT ב-IBI בית השקעות.

במסגרת תוכנית "ניצנים" ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, תלמידי תיכון פיתחו כלי לשיפור החיפוש במאגרי יד ושם, שבהם מיליוני פריטים דיגיטליים, חלקם ללא תיאור מספק. כתוצאה מכך, חיפושים רגילים מפספסים לא פעם חומרים רלוונטיים. הצוות פיתח מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית, שמאפשר לשאול שאלות חופשיות ולקבל תוצאות לפי הקשר ולא רק על פי מילות מפתח. לצורך הפיתוח נאספו יותר מ-13 אלף פריטים, והמערכת מייצרת לכל תמונה תיאור רחב, כולל הקשר היסטורי. כך, למשל, הצליחה המערכת לקשר בין תמונות מתוך "אלבום אושוויץ" לבין סיפורה של ניצולת השואה לילי ג'ייקוב גם כאשר המידע לא הופיע במפורש בתיאור המקורי. צילום מסך מתוך כלי החיפוש החדש שפותח למען איתור מידע חכם במוזיאון יד ושם. צילום: יח"צ תוכנית "ניצנים" שמופעלת על ידי עמותת בנתיבי אודי מתפרסת כיום ב-89 יישובים ברחבי הארץ ומונה כ-5,000 חניכים וחניכות, וצפויה להגיע עד שנת 2030 לכ-10,000 משתתפים מדי שנה. היא כוללת ארבע חטיבות: מחטיבת ביניים, דרך תיכון, מכינה קדם-צבאית ועד מסלול ייעודי למשתחררים המעוניינים להשתלב בהיי-טק. סא"ל (מיל') קורין כהן-מתוק, מנהלת התוכנית, אומרת כי "יש חשיבות לאופן שבו מנגישים את הסיפור לדור הבא. הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים לא רק ללמוד את ההיסטוריה, אלא לעבוד איתה". קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי, הוסיפה כי "חיבור בין תלמידים לעולמות הטכנולוגיה דרך התנסות מעשית הוא מרכיב מרכזי בהכשרה שלהם לעתיד. תוכניות כמו 'ניצנים' מאפשרות להם להתמודד עם אתגרים אמיתיים ולפתח פתרונות רלוונטיים". לעת עתה הכלי עדיין נמצא בשלבי פיתוח, כשהאתגר המרכזי הוא שיפור דיוק תוצאות החיפוש, במיוחד כשמדובר בהקשרים היסטוריים מורכבים, אך הפרויקט מציף סוגיה חשובה על השימוש ב-AI גם עבור מוסדות חינוך וארכיונים ברחבי העולם.

טיקטוק ישראל (TikTok Israel) ועמותת מצעד החיים (March of the Living) נרתמו גם השנה לשימור עדויות של שורדי שואה ולהנצחת זיכרון השואה, עם פרויקט תוכן ייחודי שעלה ברשת החברתית טיקטוק אמש (ב') – ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במסגרת היוזמה יוצר התוכן שרון בנימין – מורה שהפך לאחת הדמויות הבולטות בלימוד תנ"ך ברשת עם כ-93 אלף עוקבים – ראיין את שורדת השואה בת ה-93 רינה צ'צ'קס אקסלברד, שתצעד על אדמת פולין היום – יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו – במסגרת מצעד החיים. כך, דרך שיחה אישית ומרגשת, באמצעות שימוש בכלים, שפה ועריכה המותאמים לפלטפורמת טיקטוק, נחשפים המשתמשים לסיפור חייה המטלטל ולכוח הרוח האנושית שהיא מייצגת. @tanachbaktana העדות של רינה צ'צ'קס #מצעדהחיים #יוםשואה ♬ original sound – Sharon Benyamin פרויקט זה הוא חלק משיתוף פעולה בין טיקטוק ומצעד החיים, המתקיים זו השנה השלישית ברציפות, שמטרתו להנגיש את זיכרון השואה ולהעלות את המודעות למאבק באנטישמיות בקרב קהלים רחבים, ובפרט לדור הצעיר ברחבי העולם. שיתוף הפעולה בין הפלטפורמה הדיגיטלית המובילה לבין אחד ממיזמי ההנצחה המרכזיים בעולם היהודי, הפך בשנים האחרונות לכלי משמעותי בחינוך לזיכרון השואה ובהנגשת עדויות שורדי שואה. לאחר שנתיים בהן טיקטוק השתתפה במצעד החיים, עם משלחות של יוצרי תוכן מהארץ ומהעולם, שהעבירו את החוויה האישית שלהם ויצרו תוכן חינוכי ולימודי על זיכרון השואה – השנה, על רקע המצב הביטחוני, לא יצאה משלחת היוצרים שתוכננה לקחת חלק במצעד החיים בפולין. לכן, כדי להמשיך להנכיח בפלטפורמה את השיח סביב שואת העם היהודי, השיקו טיקטוק ומצעד החיים את תיעוד סיפורה של צ'צ'קס אקסלברד כחלק ממארג כולל של יצירת תכנים המיועדים להישמר על גבי הפלטפורמה לדורות הבאים ולהוות עדות חיה לנצח. סיפורה של שורדת השואה רינה צ'צ'קס אקסלברד נולדה בשנת 1933 בפינסק – שהייתה אז בשטח פולין. ביולי 1941 נרצחו אביה יצחק וסבה יהודה בבורות הריגה, ועולמה חרב עליה. היא ניצלה בזכות תושייתה של אמה, מניה שיינברג, ששכנעה את הנאצים כי בתה נראית כבן. בגטו פינסק חוותה רעב ופחד מתמיד, ובאוקטובר 1942 הסתתרה עם אמה במחבוא תת קרקעי. בהמשך מצאו השתיים מקלט אצל עוזרת הבית שורה, שהחביאה אותן בבור מתחת לאח, שם שהו יחד עם קרוב משפחה נוסף במשך 18 חודשים, כשהן תלויות באספקת מזון שהעבירה להן שורה, שהוכרה לימים כחסידת אומות העולם. לאחר המלחמה הגיעה צ'צ'קס אקסלברד לישראל, שירתה בצה"ל, הקימה משפחה והקדישה את חייה לחינוך. כיום היא אם לשבעה, סבתא ל-23 ול-11 נינים, ורואה במשפחתה הגדולה ביטוי לניצחון הרוח על החושך. "חלק בלתי נפרד מהעשייה לחינוך והענקת כלים וידע עבור הדורות הבאים" ליאור וינטרוב, סמנכ"ל מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, אמר: "טיקטוק מחויבת להעלות את המודעות למאבק באנטישמיות ולפעול לשימור זיכרון השואה. השותפות עם מצעד החיים היא חלק בלתי נפרד מהעשייה הרחבה שלנו בכל העולם לחינוך והענקת כלים וידע עבור הדורות הבאים, ואנחנו גאים להמשיך ולקיים אותה גם השנה במסגרת מעט שונה יותר". מנכ"לית מצעד החיים בישראל, רויטל יכין קרקובסקי: "באמצעות שיתוף הפעולה המתמשך של טיקטוק עם מצעד החיים, עשרות מיליוני צעירים ומבוגרים, מקבלים תוכן על השואה, מפי שורדי השואה. חינוך על השואה היא התשובה של מצעד החיים לאנטישמיות ברשתות החברתיות, ואנחנו מודים לטיקטוק על השותפות. יש לנו זמן מוגבל לשמוע מפי השורדים את מה שקרה בשואה, והעדויות האלה הן התשובה להכחשת השואה".

התנועה למאבק באנטישמיות ברשת השיקה השבוע, לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, פרויקט דיגיטלי חדש, שנועד להוות קונטרה לעיוות זכר השואה ברשתות החברתיות. המטרה של התנועה היא "להציב חומת מגן מול הפייק ניוז והאנטישמיות שמופצים ברחבי העולם". במסגרת התערוכה מוצגים יותר מ-800 פוסטים אנטישמיים, שזכו למאות אלפי צפיות, וכוללים הסתה לאלימות נגד יהודים, תכנים שמפיצים שנאת ישראל, והכחשת השואה ועיוותה. מאות התכנים הללו פורסמו בפלטפורמות דוגמת X, טיקטוק, יוטיוב ואינסטגרם, וכולם כבר הוסרו מהרשת, בזכות ערוצי הדיווח של התנועה. "למה זה תמיד היהודים?" אחד הפריטים בתערוכה הוא פוסט ב-X שפרסם גולש בשם מקיוואלי (ככל הנראה על שם הפילוסוף המפורסם, שדווקא לא היה אנטישמי). בפוסט נכתב כי "אם אתם עדיין מאמינים ששישה מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים בתאי הגזים, אתם נסחטים, קיבלתם שוחד או שאתם חוזרים על עצמכם". פריט בתערוכה. צילום: לכידת מסך גולש אחר, בשם טוני פ., טען ש-"תאי הגזים הם הונאה ולא הייתה כל תוכנית להשמיד את כל היהודים. זאת התנהגות פרנואידית יהודית טיפוסית. קיומם של תאי הגזים היה שמועה, כדי שבעלות הברית יוכלו להפוך אותה למציאות לאחר המלחמה. קל הרבה יותר לגנוב אדמה גרמנית כשפוגעים באמינות שלך וגורמים לך להיראות הרשע". בפוסט אחר נכתב: "למה זה תמיד היהודים? ה-SS צדק". הגולש הוסיף לפוסט את ההאשטאג Fuckjews# והתייחסות ל-Holodomor – הרעב שהיה באוקראינה הסובייטית בשנות ה-30. נראה שהגולש התכוון לכך שהיהודים הם האחראים לאותו רעב – אף שהוא נגרם כתוצאה ממדיניות מתוכננת של סטלין, שליט ברית המועצות באותה התקופה. 67% הצלחה בהסרת תכנים אנטישמיים הפריטים בתערוכה נאספו כחלק מעבודה של יותר מ-300 משתתפים בתוכנית הבינלאומית של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שפעלה בתמיכת ועידת התביעות. הם היו אחראים לניטור המידע, לדיווחו לרשת החברתית ולבסוף להסרתו. תומר אלדובי, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, אמר כי "כדור שלישי לשורדי שואה, המיזם הזה הוא אישי מאוד עבורי, במיוחד כשאנחנו עדים לעלייה מדאיגה בעיוות מכוון של עובדות היסטוריות. המטרה שלנו היא להיאבק בתיאוריות השקר באמצעות פרסום מידע מהימן ואמין, וניקוי המרחב הדיגיטלי מתיאוריות קונספירציות אנטישמיות. רק ב-2025 דיווחנו על יותר מ-35 אלף פריטים אנטישמיים והצלחנו להסיר כ-67% מהם".

נוטניקס (נאסד"ק: NTNX) – המובילה במחשוב רב-ענני היברידי – הציגה באחרונה את ממצאי הסקר והמחקר השנתי השמיני של מדד הענן הארגוני (ECI), המודד את התקדמות ארגונים ברחבי העולם באימוץ הענן. המחקר, בו רואיינו כ-1,600 מנהלים ובעלי תפקידים בתחום ה-IT, בחן מקרוב את האתגרים שעומדים בפני מנהלי IT כשהם מתמודדים עם הגידול המהיר בשימוש בבינה מלאכותית ובצורך במודרניזציה של יישומים ותשתיות בארגונים. העלייה המהירה באימוץ הבינה המלאכותית בארגונים בשנה האחרונה מאלצת גל של מודרניזציה של תשתיות, כאשר חברות ממהרות לבנות ולהריץ יישומים בצורה יעילה יותר. למעשה, הקונטיינרים הפכו לרכיב מרכזי באסטרטגיית התשתית עבור יישומים ארגוניים, כאשר הסקר מראה כי 85% מהמשיבים מדווחים כי הבינה המלאכותית מאיצה את אימוץ הקונטיינרים כדי לשפר מהירות, אמינות ויכולת גידול. על פי המחקר עולה כי חוסר חיבור (Silos) בין יחידות בארגון יוצר סיכונים חדשים. 82% מהמשיבים סבורים כי ההפרדה בין היחידות העסקיות ל-IT מקשה על ביצוע יעיל של יוזמות טכנולוגיות, מה שמאט את לוח הזמנים של פריסת יישומים חדשים ומגביר את המורכבות. בנוסף, ה-Shadow IT – קיומם של יישומים בארגון אשר אינם ידועים ל-IT – יוצר אתגרי אבטחה ובקרה. 79% ממנהלי IT נתקלים ביישומים שנוצרו ב-AI או סוכני AI שנוצרים על ידי עובדים, בלי ידיעת ה-IT. 87% מאמינים ששימוש לא מורשה בבינה מלאכותית יוצר סיכון, כולל חשיפת נתונים רגישים וקניין רוחני. תופעה זו מדגישה את הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין אנשי ה-IT לבעלי עניין עסקיים כדי להבטיח שיוזמות בינה מלאכותית ישארו בטוחות ותואמות למטרות הארגון. סוכני AI: פוטנציאל עסקי עצום בצד דגש על ריבונות נתונים עוד עולה מהמחקר כי סוכני AI יוצרים פוטנציאל עסקי עצום לארגון. 61% ממנהלי ה-IT מצפים שסוכני הבינה המלאכותית ישפרו את חוויית הלקוחות או העובדים. 58% גם צופים שסוכני AI ישפרו את הפרודוקטיביות והיעילות. בנוסף, יש הסבורים שסוכני AI יכולים למלא תפקיד עמוק יותר, כאשר 57% רואים פוטנציאל לסוכני AI ליצור מוצרים, שירותים או מקורות הכנסה חדשים. 80% מהנשאלים אמרו ש-ריבונות נתונים נמצאת בעדיפות גבוהה בארגון שלהם בקבלת החלטות על בחירת תשתיות, כולל היכן להשתמש בקונטיינרים. למעשה, דרישות רגולציה לעיתים קרובות דוחפות ארגונים לשמור נתונים פיזית בתוך המדינה שבה נאספו. יותר ממחצית (57%) מהמשיבים דיווח כי הם מרגישים צורך להפעיל את התשתית שלהם בתוך מדינה אחת, בין אם מקומית או דרך אזור ענן מקומי, בעיקר בשל חששות אבטחה או הגנת מידע. קונטיינרים הם הבסיס ליישומים מודרניים עוד עולה מהמחקר כי ארגונים פונים לאימוץ קונטיינרים כדי לתמוך בעומסי עבודה מבוססי בינה מלאכותית ובפיתוח יישומים מודרניים. 87% מהמשיבים מצפים שהשימוש בקונטיינרים ליישומים יגדל בשלוש השנים הקרובות, בעוד ש-83% אומרים שהם כבר בונים יישומים חדשים בקונטיינרים. בנוסף, 85% מהמשיבים סבורים שהבינה המלאכותית מאיצה את אימוץ הקונטיינרים, מה שמדגיש מדוע ארגונים צריכים לפתח את אסטרטגיות התשתית שלהם כדי להתמודד עם עומסי עבודה בקונטיינרים. ההנהלה לוחצת ליישם AI למרות תשתיות לא מתאימות נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר נוגע בהחלטות לפריסת יישומי AI. על פי הממצאים, ההנחיה לפרוס יישומי AI מגיעה מן ההנהלה, למרות שהתשתית אינה מוכנה לתמוך בכך. 59% מהמשיבים צופים שלארגון שלהם יהיו יותר מחמישה יישומים מבוססי בינה מלאכותית בשלוש השנים הקרובות. ואולם, אם הארגון שלהם היה צריך לפרוס יישומי בינה מלאכותית בתשתית מקומית, 82% רואים את התשתית הנוכחית שלהם כלא מוכנה במלואה לתמוך בכך. סקר ה-ECI השמיני ביוזמת נוטניקס נערך בנובמבר 2025 על ידי Wakefield Research, אשר ראיינו למעלה מ-1,600 מנהלי ענן, IT והנדסה, עם לפחות תפקיד ברמת מנהל. המשיבים מייצגים ארגונים עם 500 עובדים ומעלה ברחבי אוסטרליה, ברזיל, צרפת, גרמניה, הודו, איטליה, יפן, מקסיקו, הולנד, ממלכת ערב הסעודית, סינגפור, ספרד, בריטניה וארצות הברית. למידע נוסף על הדו"ח והממצאים, אנא הורידו כאן את הדו"ח השנתי השמיני המלא של ECI. לפרטים ורישום לכנס נוטניקס הקרוב, ה-21.6 – היכנסו לכאן