עולם ניהול הנתונים נמצא בעיצומה של טרנספורמציה. אם בעבר ארגונים התמקדו באיסוף והעברת מידע בין מערכות, הרי שהיום האתגר המרכזי הוא היכולת להבין, לאחד ולנצל את הנתונים בזמן אמת ובקנה מידה הולך וגדל. המהפכה הזו מוּנעת במידה רבה על ידי כניסת הבינה המלאכותית לעולמות האינטגרציה, אך לא פחות מכך על ידי המעבר לאינטגרציה מבוססת Change Data Capture. בניגוד לתהליכי ETL מסורתיים שעובדים בתצורת Batch-ים, CDC מאפשר לזהות ולהעביר רק את השינויים עצמם מתוך בסיסי הנתונים, כולל פעולות Insert, Update ו-Delete, ובכך לשמור על סנכרון רציף בין מערכות ללא עומס מיותר על התשתיות. הגישה הזו מאפשרת מעבר מדאטה בדיליי לעבודה עם נתונים עדכניים בזמן אמת, דבר שהופך קריטי במיוחד בארגונים גדולים ובמערכות ממשלתיות. איך זה עובד כאן בישראל? המגמה הזו מקבלת תאוצה מיוחדת עם המעבר של גופים ציבוריים לסביבות ענן במסגרת פרויקט נימבוס (Nimbus). פלטפורמות אינטגרציה מודרניות, כמו ETLWorks – שהיא פלטפורמת Data Integration מבוססת ענן המתמחה ביכולות CDC בזמן אמת – מאפשרות חיבור, עיבוד וסנכרון נתונים בין מערכות שונות, תוך שימוש במנגנוני Transaction Logs, וללא צורך בסריקות חוזרות של טבלאות או פגיעה בביצועים. את כל זה מביא הכלי יחד עם מעטפת רחבה של יכולות נוספות, כולל תהליכי ETL ו-ELT מלאים, אינטגרציה מבוססת APIs וניהול חיבורים למערכות SaaS ולמערכות legacy/on-prem, כך שניתן לבנות ולהפעיל תהליכי דאטה מקצה לקצה בפלטפורמה אחת. המערכת כוללת מנוע CDC מובנה, המאפשר מעבר אוטומטי מתמונת מצב ראשונית לזרימת נתונים רציפה בזמן אמת. כמו כן המערכת מאפשרת הזרמה של השינויים לכל יעד רלוונטי, החל ממחסני נתונים בענן ועד מערכות תפעוליות ותורי הודעות. יכולות אלו מאפשרות לארגונים לשמור על עקביות נתונים בין מערכות רבות, גם בהיקפים גדולים מאוד. על גבי תשתית זו נכנסות גם יכולות AI שמעצימות את הערך. בין היתר ניתן לזהות חריגות בזרמי נתונים; לייעל תהליכי אינטגרציה; ולהתקדם לעבר עבודה מבוססת שפה טבעית, שבה המשתמש מגדיר את הצורך והמערכת בונה את התהליך. השילוב בין CDC ל-AI יוצר שכבת דאטה חכמה, שמאפשרת לא רק להזרים מידע אלא גם להבין אותו בזמן אמת. כש-AI, ענן ו-CDC נפגשים חברת אקיורייט (Aqurate) – הנציגה הבלעדית של ETLWorks בישראל – פועלת להביא את היכולות הללו לשוק המקומי, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של ארגונים, ובפרט למגזר הציבורי (הפתרון מאושר נימבוס). השילוב בין טכנולוגיה גלובלית מתקדמת לבין הבנה עמוקה של רגולציה, אבטחת מידע וסביבות ממשלתיות מאפשר להאיץ פרויקטי דאטה מורכבים. המגמה ברורה – אנו פוגשים משרדי ממשלה וחברות אנטרפרייז עם צורך מהותי בפתרון מסוג זה. עולם האינטגרציה עובר ממערכות שמעבירות נתונים למערכות שמזרימות, מבינות ופועלות על דאטה בזמן אמת. בעידן שבו AI, ענן ו-CDC נפגשים, אינטגרציית נתונים כבר אינה רק תשתית טכנולוגית, אלא מנוע אסטרטגי שמאפשר לארגונים לפעול מהר יותר, מדויק יותר ובאופן חכם יותר.

"עיריית רמת גן, כמו גופים ציבוריים נוספים בישראל, נתונה לשורת איומי סייבר חיצוניים, בדגש על תחנות הקצה, לצד הצורך שלנו בהגנה מפני האיום הפנימי. בנינו חומת מגן וירטואלית, יחד עם אנשי נס, למניעת האפשרות של דליפה וזליגה של הנתונים. המטרה שלנו היא לאפשר באופן רציף את התהליכים העסקיים של העירייה, שהם כולם מבוססי מערכות IT – תוך נטרול האפשרות לאירוע אבטחה. אנחנו חושבים כמו בנק ובנינו את מודל הגנת הסייבר שלנו בהתאם", כך אמר קובי נח, מנהל אגף מערכות מידע ומחשוב בעיריית רמת גן. נח התראיין לאנשים ומחשבים בעקבות זכיית העירייה באותות הוקרה בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards, שנערכה באחרונה. מערך ה-IT של עיריית רמת גן מונה כ-120 עובדים, חלקם במיקור-חוץ. הוא משרת כ-2,500 משתמשים. מערך הגנת הסייבר ואבטחת המידע של העירייה נמצא תחת אגף מערכות המידע העירוני ועומד בראשו אבי בן חיון, מנהל אבטחת המידע, המשמש בתפקיד שמונה שנים. מענה טוב יותר – עם בקרת אבטחה הדוקה נח ציין כי "מערך ה-IT העירוני נדרש למנוע כל ניסיון להוצאה של מידע רגיש בזדון, על ידי מערכות לגיטימיות כמו ווטסאפ, או שירות מייל אישי כמו ג'ימייל. חשיבות ההגנה עלתה בשנים האחרונות, בשל המצב הביטחוני והצורך להעביר מידע ונתוני רווחה רגישים אודות המפונים לגופי הממשלה השונים". מנגד, אמר, "נדרשנו לאפשר לארגון להמשיך לעבוד כמערך חי ונושם, שמספק מענה טוב יותר בעזרת ה-IT – אבל עם בקרת אבטחה הדוקה". יתרונות הפרויקט נח תיאר את חומת המגן הווירטואלית שעיריית רמת גן בנתה אשתקד, במיליוני שקלים: מערך ה-IT בעירייה, בשיתוף אנשי נספרו וברודקום, הטמיעו את פתרון ההגנה של סימנטק מבית ברודקום, שמיוצגת בארץ על ידי נספרו. "בחרנו בפתרון הזה לאחר שבחנו כמה מוצרים בעזרת cgx", אמר נח. "קיבלנו גלישה מאובטחת בענן, כולל סריקת נוזקות בכמה שכבות סריקה. ביניהן ארגז חול מלא, הגנה מפני דלף מידע ושירותי גלישת RBI, שמאפשרים גלישה מאובטחת לאתרים חשודים ומסוכנים, הגנה מפני פישינג ויכולת לפתיחת מסמכים בצורה מאובטחת ומרוחקת. כך נמנעת החשיפה לנוזקות, כאשר הגלישה היא בענן של סימנטק – מהלך מבודד, שהוא שקוף למשתמשים". לדבריו, "יתרון נוסף שקיבלנו הוא בבקרה מבוססת ניראות מלאה מה קורה. זה מאפשר לנו לאפשר לעובדים לעבוד כרגיל, עם כלים לגיטימיים – ולבצע ניטור סביב השעון האם מידע אישי או רגיש הוצא החוצה". "יתרון נוסף", אמר, "הוא קבלת תוצאות אמינות – ולא, חלילה, לזהות משתמש כשחקן איום". "השנה נפצח במהפכת ה-AI בעירייה" נח אמר כי "אנחנו ממצבים את עצמנו כמובילים טכנולוגית ברמה הארצית. ארגון ה-IT שלנו הוא מהמתקדמים, וברמה הטכנולוגית – אנחנו מעין בנק, חברת ביטוח או טלקום. המשאבים בעולם האבטחה מניבים החזר השקעה ומעלים את רף ההגנה העירוני". הוא ציין ש-"השנה נפצח במהפכת הבינה המלאכותית בעירייה – מהלך שזוכה לגיבוי ולדחיפה מצד כרמל שאמה הכהן, ראש העיר, וחברי הנהלת העיר. ה-AI תהפוך לכלי עזר אלמנטרי בכל יחידה עירונית. בהשקעה של מיליוני שקלים נהיה בירת ה-AI של ישראל. עיריית רמת גן הייתה ב-2025 לרשות המקומית הראשונה בישראל שמציעה לתושביה צ'ט מבוסס AI, עם אפליקציה עירונית חדשה, שמהווה בפועל כרטיס תושב דיגיטלי. נוודא שהיבטי הגנת הסייבר לא יפגעו בחגיגה הטכנולוגית, אלא יהוו גורם מאפשר עסקית".

חברת SpaceX שייסד אילון מאסק הגישה לאחרונה מסמכים חסויים לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, לקראת הנפקה לציבור המתוכננת לקיץ הקרוב – והמהלך הזה, כך נחשף, צפוי לנפץ מספר שיאים עולמיים. במסגרת ה-IPO (ר"ת Initial Public Offering – הנפקה ציבורית ראשונה) חברת החלל מכוונת לשווי שוק חסר תקדים של עד שני טריליון דולר, וכן היא מתכננת לגייס כ-75 מיליארד דולר – סכום שיגמד את השיא הנוכחי, שעומד על 25.6 מיליארד דולר ושייך לתאגיד הנפט סעודי ארמקו (Saudi Aramco). כדי לנהל את האירוע הפיננסי העצום, החברה בוחנת מבנים ייחודיים, כגון שחרור מדורג של מניות חסומות על מנת למנוע צניחת שערים; יצירת מבנה מניות המעניק זכויות הצבעה עודפות, כדי להבטיח את שליטתו של המייסד; והקצאה חריגה בהיקפה של 30% מכלל המניות לטובת משקיעים פרטיים. SpaceX is gearing up for the biggest IPO in history. The fundamentals are staggering: > Profit: $8B net in 2025 > Dominance: 82% of all global launches > Polymarket predictions: 90% odds of $1.5T+ in market cap Check out more: https://t.co/DSOoAyHNxW pic.twitter.com/wAawtH9PrY — Bitget (@bitget) April 16, 2026 איך זה קשור לגוגל? פרט מסקרן שנחשף לקראת המהלך קשור באלפבית (Alphabet) – חברת האם של גוגל. מסמכים רגולטוריים שהוגשו במדינת אלסקה גילו כי בסוף השנה שעברה החזיקה ענקית הטכנולוגיה ב-6.11% ממניות SpaceX. אחזקה זו נולדה כהשקעה של כחצי מיליארד דולר לפני למעלה מעשור, והיא השתלבה עם חזונה של גוגל לאספקת אינטרנט עולמי. למרות ששיעור האחזקה מותן מעט לאחרונה לכ-5%, בעקבות שינויים מבניים פנימיים, שווי היעד האדיר של ההנפקה גוזר כי הנתח של ענקית החיפוש מהמהלך יכול להיות שווה כעת כ-100 מיליארד דולר. דילול קל זה באחזקותיה של גוגל התרחש לפני מספר חודשים, בעקבות מיזוגה של SpaceX עם חברת הבינה המלאכותית xAI שגם אותה ייסד מאסק, עליו דיווחנו בשלהי ינואר השנה. באותה עת, העסקה שיקפה לגוף המשותף שווי מוערך של 1.25 טריליון דולר. הרציונל הטכנולוגי מאחורי מהלך העבר הזה היה יצירת רשת מחשוב מסלולית, המנצלת את הלוויינים ומשגרי החלל כדי להציב שרתי בינה מלאכותית מחוץ לכדור הארץ, ובכך לעקוף את מצוקת האנרגיה והקירור הקיימת על פני הקרקע. SpaceX түүхэн дэх хамгийн өндөр дүнтэй IPO-ийг хийх гэж байгаа. Тус компанийн 6.11%-ийг хайлтын системийн гигант Google эзэмшдэг. Хэдхэн сарын өмнө SpaceX болон xAI нэгдсэний дараачаар хувьцааны эзлэх хэмжээ бага зэрэг буурч 5 орчим хувь болжээ. Хэрвээ SpaceX-ийн зах… pic.twitter.com/Fh2VVXn6qc — TenGer TV (@TenGerTV) April 16, 2026 מה אומרים האנליסטים? בעולם הפיננסי מנתחים בקפידה את השלכות היציאה לבורסה. קימברלי סיוורסן בורק מחברת המחקר Quilty Space הסבירה כי הכנסת החברה כולה לשוק הציבורי היא צעד חכם, שכן תזרים המזומנים היציב של רשת הלוויינים סטארלינק (Starlink) – הפועלת כידוע כשירות של SpaceX – מאפשר לספוג את הסיכונים הכלכליים הכבדים של פיתוח רקטת הסטארשיפ (Starship) שהחברה מפתחת לטובת מסעות לחלל. בדומה אליה, גם אנטואן גרנייה מ-Analysys Mason סבור שהמהלך חיובי ונכון. הוא ציין כי "המודל העסקי של סטארלינק מבוסס ויש לו גם צמיחה עתידית – זהו תזמון מושלם להנפקה", שכן זה הזמן למשוך קשת רחבה של משקיעים לגיוס ההון העצום הנדרש. באשר לתמחור יוצא הדופן, אנליסט אנונימי מוול סטריט הסביר לפורטל TradingKey כי נתון זה נובע מכך שהחברה "אינה מוכרת רווחיות נוכחית, אלא את החלום שהאנושות תהפוך לזן רב-כוכבי". אבל אחד הנושאים הנלווים ל-IPO שהכי מסעיר את העולם הפיננסי הוא העובדה שמעבר להישגים העסקיים, ההנפקה צפויה לשנות מן הקצה אל הקצה את מפת העושר העולמית – מאסק עצמו עשוי להפוך לטריליונר הראשון בהיסטוריה, בזכות אחזקותיו הנרחבות בחברה. עם זאת, התעשרות זו מציבה אתגרים תפעוליים מהותיים להמשך תפקוד הארגון. פרנקו גרנדה מ-PitchBook התייחס לסוגיית ההתעשרות של אנשים רבים שתתלווה למהלך. בראיון לסוכנות בלומברג, הוא הדגיש שהמשקיעים המוקדמים יזכו לתשואות שישנו את חייהם. עם זאת הוא תהה לגבי עתיד כוח האדם בחברה וציין כי "אחת השאלות הגדולות ביותר שיש לי לגבי זה היא מה יקרה לשדרת הניהול…" בהתייחסו לכך ש-"לאחר ההנפקה לא יצטרכו לעשות שום דבר כדי לפרנס את עצמם". הצד האפל של ההנפקה: חלומות מול מציאות יש לציין כי למרות ההתלהבות, נשמעת גם ביקורת חריפה על כך ששווי החברה המבוקש מנותק מהמציאות. בפועל, SpaceX רשמה ב-2025 הפסד עתק של כ-5 מיליארד דולר, בעיקר בשל האיחוד שלה עם xAI – חברת הבינה המלאכותית שעדיין "שורפת" השקעות עתק. מומחים גם לועגים לחזון "חוות השרתים בחלל" שהגה מאסק ושעליו דיווחנו, ורואים בו אבסורד הנדסי. חלקם אף ציינו שהבפועל חברה משנה כעת את המיקוד שלה מהחזון הגדול של מאדים אל משימות קרובות יותר בירח. אך החשש הגדול מכולם נוגע לציבור הרחב: בגלל גודלה העצום, החברה תיכנס אוטומטית למדדי בורסה מובילים, מה שיחייב קרנות פנסיה וקרנות סל לקנות את המניה שלה. המבקרים מזהירים שזהו ניצול של השיטה, שנועד להפוך את חסכונות הפנסיה הפסיביים שלנו ל"קופת יציאה", כך שבכירי החברה והמשקיעים המוקדמים יוכלו לממש את מניותיהם ברווח עצום – על חשבון הציבור.

אחת התופעות המוכרות בפעילות של מוקדי שירות אל מול הלקוחות היא הקושי ביישום תהליכים שדורשים מהלקוח לבצע פעולות דיגיטליות שונות, כאשר המוקדן רק מכוון את הלקוח אילו פעולות הוא צריך לעשות ואין לו יכולת לראות או לסייע. זהו אחד החסמים המרכזיים שמוכרים במוקדי שירות לקוחות. כדי להתגבר על אתגר זה, אגף מערכות המידע בישראכרט השלים בימים אלו פיתוח פנימי של מערכת, המאפשרת לנציג במוקד לשתף את המסכים של הפונה, לאחר שאישר כמובן, ולבצע יחד איתו את הפעולות הנדרשות. באותה מידה, הלקוח שמבקש לרכוש את אחד השירותים של החברה יכול לראות בזמן אמת את המסכים שעליהם עובד הנציג ובכך לקצר משמעותית את זמן הטיפול בלקוח ולפטור אותו מהתמודדות עם תהליכים דיגיטליים. לדברי עופר לוינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, המערכת פותחה על בסיס פלטפורמת ה־Mendix low-code, וממומשת כשני יישומים מופרדים: אפליקציה פנימית לנציגים ואפליקציה חיצונית ללקוחות בסביבת DMZ. "הפרויקט הזה הוא חלק ממסע שהתחלנו לפני שלוש שנים, כאשר עברנו לפלטפורמה של קוד נמוך בתהליכי המכר של החברה על בסיס מערכת מנדיקס כחלק מתפיסה כוללת של החברה", אומר לוינגר. לדבריו, מרגע שנוצרה פלטפורמת המכר מבוססת קוד נמוך הושלם פיתוח המערכת החדשה. "האתגר היה לייצר חוויית real-time יציבה ופשוטה, תוך אינטגרציה למערכות הליבה ועמידה ברגולציה. בנינו פתרון מאובטח וגמיש, המאפשר התאמה מהירה לשינויים בתהליך העסקי. התוצר מהווה שיפור משמעותי בחוויית המשתמש", אומר לוינגר. המערכת נשענת על תשתית קוברנטיס, המאפשרת סקיילביליות ושרידות. האינטגרציה מבוססת REST API להעברת נתונים מבוקרת. המערכת פותחה במלואה בתוך ישראכרט, בשיתוף צוותי פיתוח, ארכיטקטורה UX והחטיבה העסקית, ותוכננה כתשתית להרחבת יכולות שיתוף בזמן אמת גם לעולמות שירות נוספים. לדברי אור צור, מנהל מחלקת פיתוח טכנולוגיות בישראכרט, הפיתוח התבסס על תובנות תפעוליות מהמוקדים, והוביל לצמצום טעויות הזנה, קיצור זמני שיחה ועלייה באימוץ תהליכים דיגיטליים בזמן אמת. בוטית לשירות לקוחות פרויקט נוסף במסגרת שיפור השירות ללקוח שישראכרט עשתה הוא שילוב בוטית בשם "גלי", מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת ללקוחות לנהל שיח חופשי בשפה טבעית ולקבל מענה מיידי, ברור ונגיש בכל זמן וללא תלות בנציג אנושי. בשלב הראשון תספק המערכת מענה לשאלות נפוצות ותשפר את זמינות השירות וחוויית הלקוח, לצד ניתוב חכם של פניות לנציגים

שם ותפקיד: רותם סייר, מנהלת אופרציה (Operations Manager) בחברת נגיש (Nagish). תפקידים קודמים: את "טבילת האש" בעולמות האופרציה והאנשים עשיתי באגודת הסטודנטים של אונ' בן גוריון. התחלתי במדור תרבות והתקדמתי לניהול משאבי האנוש של האגודה. זאת הייתה טעימה ראשונית ומשמעותית שחתמה לי שהעולם שלי הוא אופרציה, אנשים והשילוב בינהם. שם למדתי שגם בתקציבים צנועים, עם יצירתיות ודיוק, אפשר לייצר "חוויית וואו". משם המשכתי ל-monday.com, למחלקת גיוס ה-R&D. זה היה גן משחקים מטורף של למידה: קצב גבוה, סקייל גלובלי ועבודה לצד 13 מגייסות מוכשרות. התמקדתי בייעול תהליכים, שיפור חוויית המועמד והטמעת הכשרות מראיינים. אחרי התקופה במאנדיי, ידעתי שאני רוצה להיות ציר מרכזי בסטארט-אפ ישראלי עם מטרה חברתית שעושה טוב, וכך הגעתי לנגיש. השכלה ושירות צבאי: בצבא שירתתי כקצינת חילוץ ואב"ך בפיקוד העורף. פיקדתי על 30 חיילים והובלתי הכשרות למילואים וללוחמים – בית ספר מעולה לניהול לחצים ואופרציה בשטח. לאחר הקבע, יצאתי לשליחות של הסוכנות היהודית בוושינגטון די.סי, שם ריכזתי שבט צופים ואת קהילת הישראלים-יהודים בעיר. כשחזרתי, המשכתי ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון. למדתי תואר בתקשורת, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וניהול ויישוב סכסוכים (כן, כל זה תואר אחד). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עבורי, טכנולוגיה היא הדרך המהירה והיעילה ביותר לפתור בעיות בקנה מידה רחב. השילוב בין אנשים, מוצר ופתרון בעיות הוא "השילוש הקדוש" בעיניי. אני מרגישה שדווקא בהייטק, היכולת להשפיע ולייצר אימפקט אמיתי באה לידי ביטוי בצורה הכי חזקה. זה עולם דינמי שבו כל יום שונה מקודמו, וזה בדיוק מה שגורם לי להשתפר ולהתפתח. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? התעשייה עברה דרך מרשימה. אנחנו רואות הרבה יותר נשים בעמדות מפתח ובתארים טכנולוגיים, ויש היום מודעות אדירה לכוח שנשים מביאות לשולחן – מהחשיבה המערכתית ועד האינטליגנציה הרגשית. נכון, הדרך עוד לא הסתיימה, ויש לנו עוד לאן לשאוף בייצוג בדרגים הבכירים ביותר, אבל המגמה ברורה. יותר נשים היום לא מחכות להזדמנות – הן יוצרות אותה. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי, לא חוויתי אפליה ישירה, אבל כן היו רגעים שבהם הבנתי שצריך לדבר חזק יותר או להוכיח את עצמי יותר מאחרים. בחרתי לקחת את זה כמנוע ולהתמקד בעשייה ותוצאות בשטח. לצידי היו לאורך הדרך נשים חזקות שיכולתי ללמוד מהן ולקבל השראה. אני מאמינה שכשמגיעים עם מקצועיות ללא פשרות וביטחון בערך שאת מביאה לשולחן, התוצאות מדברות בעד עצמן ודלתות נפתחות.

"הסתמכות יתר על בינה מלאכותית היא אחד הסיכונים המרכזיים. בעבר היינו מסיקים מסקנות בעצמנו, היום – AI חוסכת זמן. אבל הרבה מהמאמץ שלנו מושקע בלהבין איפה היא חזקה ואיפה היא חלשה. AI מהווה עמוד תווך טכנולוגי חדש, אבל היא גם מעניקה תחושה שקל יותר להיכנס למחקר, כשבפועל, היא יוצרת פער בין רמת כניסה לרמת מומחיות. הבינה המלאכותית ממלאת את היכולות של בעלי ניסיון בסיסי בתחומים רבים, אבל בשאלות עמוקות וממוקדות – היא נכשלת מהר ובמקרים רבים. המעבר ל-AI נדמה כמו זה ממכונת כתיבה למחשב. זהו כלי חזק, חוסך זמן, אבל דורש הבנה של היתרונות וגם של הסיכונים שנוצרים, כמו תלות, או אובדן מידע", כך אמר ולדימיר קרופוטוב, חוקר ראשי בצוות מחקר האיומים של TrendAI, החטיבה העסקית של טרנד מיקרו (Trend Micro). בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים הוסיף ואמר קרופוטוב כי "בעבר השקענו מאמץ בלמצוא מידע. היום יש הרבה יותר מידע, זה שנוצר על ידי AI וגם על ידי בני אדם. אתרים רבים מייצרים תוכן, וצריך להבין מה נוצר על ידי מי. האתגר היום כפול: לא לטבוע בהררי המידע, וגם להבין את איכות הנתונים ואת מקורם. היום קל למצוא מידע – אבל קשה להבין מה באמת שימושי". "הבינה המלאכותית שינתה ותשנה עולמות תוכן רבים ועלינו להיערך לכך", אמר קרופוטוב, "לטעמי, צריך קודם לחשוב לבד, ורק אחר כך לשפר עם AI. היא חוללה שני שינויים מרכזיים. הראשון: AI היא כלי, לא פתרון. יש להבין מתי להשתמש בה, לאילו משימות ובאיזו איכות. לדוגמה, ערכנו מחקר על הטיות ב-AI וניהול סיכוני בינה מלאכותית. בדקנו כ-100 מודלים במקרי קצה, כדי להבין איזה מודל עובד טוב לאילו משימות ומי נכשל מהר. מאוד חשוב להעריך את איכות התוצרים של ה-AI. אנחנו מיישמים את הפרקטיקה אצלנו בצוות: קודם נערוך סיעור מוחות אנושי, נזרוק רעיונות לחלל האוויר, ורק אחר כך נשתמש ב-AI להעשרת המידע. אם מתחילים עם AI, התוצאה נראית מסודרת וטובה, אבל המוח מפסיק לחשוב ומתקבלת התוצאה כפי שהיא, בלא תרומה אנושית. התוצרים הראשונים חייבים להגיע מהמוח האנושי – תובנות, כיוונים ונתונים. בסופו של יום, לאחר שעשינו כמה סבבי סיעור מוחות מתועדים, נקבל 80-90% מהתובנות, וה-AI תוסיף את השאר. לפעמים זה יהיה רעיון מצוין, לפעמים – תוצר כללי". "מתמטיקה, פיזיקה וחשיבה ביקורתית – לא מתיישנות" "AI משנה את רמת המומחיות בהגנת הסייבר ואבטחת מידע", הסביר קרופוטוב. "מדובר בתהליך אבולוציוני. אני בר מזל – יש לי תואר שני באבטחת מידע מתחילת שנות ה-2000, כשהתחום נקרא Information Security. ההשכלה שלנו הייתה רחבה יותר, וזה יתרון – לא התמחות צרה, אלא חשיבה נכונה. למדנו פיזיקה, קריפטוגרפיה, מערכות רדיו וקיבלנו בסיס מתמטי חזק. בקצב השינויים כיום, אין טעם לדעת הכל. מה שחשוב הוא דרך החשיבה והיכולת ללמוד מהר. AI מאפשרת לי להבין דברים הרבה יותר מהר". "ערכנו מחקר", סיפר קרופוטוב, "על מניפולציות דעת קהל ופייק ניוז. אחד הממצאים היה שלפני 1940, קצב השינויים הטכנולוגיים היה איטי יותר מקצב הדורות. היום המצב הפוך, חל שינוי משמעותי כל שנה-שנתיים. דור אחד חווה עשרות שינויים. לכן, תחומים כמו מתמטיקה, פיזיקה וחשיבה ביקורתית – לא מתיישנות; שפות תכנות וטכנולוגיות – משתנות מהר; והעקרונות הבסיסיים, כמו רשתות או TCP/IP – עדיין רלוונטיים". לדבריו, "אנחנו עכשיו בשלב שבו AI נתפשת כפתרון להכל – והיא גם קצת מוערכת יתר על המידה. עסקים מתחילים לשלב בינה מלאכותית בתהליכים, מה שמגדיל את הפרודוקטיביות, אבל גם מפחית שליטה ובקרה. אנחנו מכניסים AI לתהליכים קריטיים, ועושים זאת בלא הערכת סיכונים מספקת – ואז משלמים פי 3 או פי 10 כשמשהו משתבש. AI מחליפה משימות בסיסיות, אבל דורשת יותר מומחיות כדי לבנות, לבדוק ולהעריך תהליכים. חשוב לשמור על יכולת להפעיל תהליכים גם בלעדיה, במקרה תקלה או השבתה. ובנוסף, חייבים מנגנוני גיבוי". "לא רק סייבר קלאסי, אלא גם סיכונים טכנולוגיים" "צוות מחקר האיומים בחברה", הסביר, "שונה מהצוותים שבחברות סייבר אחרות. משך שנים עסקנו גם במחקר טכנולוגי – לא רק בסייבר קלאסי, אלא גם בסיכונים טכנולוגיים. אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות כאל עמודי תווך טכנולוגיים, שיש בהם סיכון". הוא המשיך והסביר כי "כך עשינו הרבה מחקרים שהם קצת מחוץ לגישה הקלאסית של סייבר, שמתמקדת בתקיפות על מחשבים או טלפונים". "AI מגדילה פרודוקטיביות, אבל גם מצמצמת פיקוח", סיכם קרופוטוב, "ארגונים משלבים אותה בתהליכים קריטיים בלא הערכת סיכונים מספקת – וזה עלול לעלות ביוקר בהמשך. בינה מלאכותית יכולה להחליף חוקרים במשימות בסיסיות, אבל לא בשיקול דעת של מומחה. היום AI היא הכרחית. צריך להשתמש בה, אבל להבין איך להשתמש בה נכון. בשורה התחתונה, AI משנה את כללי המשחק, אבל מי שמבין את המגבלות שלה, שומר על חשיבה ביקורתית ומבסס ידע על יסודות חזקים – יהיה זה שמוביל את התחום".

במשך עשרות שנים שימשו מערכות ERP (ר"ת Enterprise Resource Planning – תכנון משאבי ארגון) כבסיס המרכזי לכל פעילות ארגונית. מערכות אלו איחדו את הרשומות הקריטיות, שימשו מקור לאמת פיננסית בפרט וארגונית בכלל, ואפשרו בקרה, ציות ואחידות תפעולית לכל חלקי הארגון. אך כיום, כאשר העולם משדרג את עצמו במהירות והבינה המלאכותית נכנסת לפעולה, האוטונומיה התהליכית משתנה והדרישה לזריזות עסקית – עולה. כל אלה מעלים שאלות חדשות בנוגע לרלוונטיות של ה-ERP המסורתי ומאתגרים את התפישה כי מדובר בפתרון קבוע וסטטי. לעיתים נדמה כי ניתן פשוט להחליף את המערכת המסורתית במארג של סוכנים חכמים, אך בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר ודורשת בחינה מעמיקה של צרכי הארגון האם באמת צריך להחליף את ה‑ERP? הפיתוי להחליף ERP ברור ומובן: מערכות רבות בארגונים סובלות מחוב טכנולוגי ניכר, כמו גם מעומס של התאמות ייחודיות, מקושי אמיתי בהטמעת שינויים בתהליכים ומעלויות תחזוקה שיכולות להכביד על התקציב לאורך זמן. במקביל, כניסתה של הבינה המלאכותית המתקדמת פותחת אפשרות להפעיל סוכנים אוטונומיים שמסוגלים לקבל החלטות, להניע תהליכים וללמוד תוך כדי תנועה. לעיתים נדמה כי ניתן פשוט להחליף את המערכת המסורתית במארג של סוכנים חכמים, אך בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר ודורשת בחינה מעמיקה של צרכי הארגון. ה‑ERP: לא רק טכנולוגיה, אלא השפה הארגונית ERP אינו רק אוסף טכנולוגיות מתקדמות; הוא מגלם בתוכו את הגדרות המאסטר שעליהן מתבסס הארגון, את החוקים החשבונאיים, היררכיות ההרשאות והקשר העמוק לנתונים ההיסטוריים והשוטפים של כל יחידות החברה. אמנם בינה מלאכותית "אוכלת" נתונים ומסוגלת להפיק מהם תובנות, אך אין היא מחליפה את השקיפות, האמינות והעקיבות שה‑ERP מעניק לאורך זמן, או את הבסיס הרגולטורי והמשפטי שעליו נשענים תהליכי הליבה הארגוניים. Agentic ERP – מאפשר אלא באבולוציה עמוקה ומשמעותית של ה‑ERP. צילום: Summit Art Creations, Shutterstock Agentic ERP: ארכיטקטורה בוגרת, לא מהפכה לפי הגישה שמציעה דלויט (Deloitte), אין מדובר בקץ עידן ה‑ERP, אלא באבולוציה עמוקה ומשמעותית שלו. הליבה של ה‑ERP נשארת יציבה, רזה ומבוקרת, ומעליה נבנית שכבה מודולרית מבוססת חיבורים פתוחים (APIs), בה פועלים סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. סוכנים אלו מסוגלים לנהל תהליכים מורכבים, להפעיל חוקים עסקיים, לתקשר עם משתמשים ועם מערכות אחרות בצורה חכמה ודינמית, ולשפר את היעילות הארגונית. במקום מצב בו משתמשים נאלצים "לטייל" בין מסכים, דו"חות וגיליונות אקסל, ה‑Agentic ERP יוצר חוויית עבודה ממוקדת תוצאה – הסוכן מזהה חריגים או הזדמנויות, מציע פעולות, מפעיל תהליכים ומערב אדם רק כאשר נדרשת החלטה, אישור או בקרה אנושית. כך מתקבל שילוב מיטבי בין אוטומציה חכמה לבין שליטה אנושית, המותאם לצורכי הארגון. שימו לב: לא לקבוע שאין צורך בהחלפה חשוב שלא לקבוע באופן חד-משמעי כי אין צורך להחליף ERP. בארגונים מסוימים – במיוחד כאלה הפועלים על מערכות מדור ישן מאוד, או בארגונים שבהם יש עומס כבד של התאמות ייחודיות – עשויה החלפת ERP להיות תנאי הכרחי לטרנספורמציה אמיתית. גם במקרים אלה, הערך האמיתי נובע מתהליך מדורג ומשלב של הטמעת שכבת Agentic כבר מהשלבים הראשונים של השינוי. לכן, ראוי להציג את ה-Agentic ERP לא כעמדה נחרצת אלא ככיוון אסטרטגי גמיש, המאפשר לארגון לבחור – שימור, חידוש או החלפה – תוך שמירה על רציפות עסקית ושליטה מלאה בתהליכים. איך זה משפיע על תפקידי הנהלה וטכנולוגיה? ל‑CFO מדובר בהזדמנות לשפר את איכות קבלת ההחלטות, לקצר את זמני סגירת הדו"חות הכספיים ולהפחית עלויות תפעוליות. ל‑CTO, זהו מסר להתנתק ממערכת אחת גדולה וסגורה ולעבור לאקו‑סיסטם טכנולוגי גמיש, מודולרי ורב‑תחומי, המאפשר אינטגרציה מהירה בין כלי בינה מלאכותית למערכות הליבה. ועבור הנהלות, מדובר בהזדמנות לשנות את אופן העבודה – לא רק את הכלים והתשתיות, אלא גם את הגישה הארגונית, עיצוב התהליכים ומדדי ההצלחה. ה‑ERP מתבגר, לא נעלם יש להבין כי ה-ERP אינו נעלם; הוא עובר תהליך התבגרות ומשתנה בהתאם לדרישות החדשות של הסביבה העסקית. בעידן ה-Agentic ERP הליבה הארגונית נשמרת, אך מתרחבת באמצעות סוכנים אוטונומיים שמפעילים אוטומציה מתקדמת, מסייעים בתהליכים חוצי מערכות ומאפשרים לארגון להתמודד ביעילות עם אתגרי העתיד, תוך שמירה על שליטה, שקיפות ורציפות עסקית. הכותב הוא שותף ו-CTO בדלויט ישראל

גוגל (Google) השיקה אתמול (ד') אפליקציית ג'מיני ייעודית למחשבי Mac, ובכך סוגרת פער מול מתחרות כמו OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic) שכבר מציעות אפליקציות מק מזה זמן. “כעת ניתן להפעיל את ג'מיני מכל מקום ב-Mac באמצעות קיצור מקשים מהיר (Option + Space) ולקבל עזרה באופן מיידי מבלי לעבור בין חלונות", הסבירה גוגל בפוסט בבלוג שלה. “בין אם אתם כותבים דו"ח וצריכים לאמת תאריך, או בונים תקציב בגיליון נתונים וזקוקים לנוסחה הנכונה — תוכלו לקבל תשובה ולהמשיך לעבוד מיד". האפליקציה החדשה מאפשרת לשתף עם ג'מיני כל מה שמופיע על המסך, כולל קבצים מקומיים, כדי לקבל סיוע בזמן אמת. לדוגמה, בעת צפייה בגרף מורכב ניתן לשאול "מה הם שלושת המסרים המרכזיים כאן?" ולקבל סיכום מיידי. בנוסף, האפליקציה תומכת ביצירת תמונות באמצעות Nano Banana וביצירת סרטונים באמצעות Veo. האפליקציה זמינה לכל משתמשי ג'מיני במערכות macOS בגרסה 15 ומעלה ברחבי העולם וניתנת להורדה דרך האתר הרשמי.