גוגל (Google) השיקה בתחילת החודש תכונה חדשה לאפליקציית ג'מיני (Gemini) שלה, שמאפשרת למשתמשים להוסיף 'מחברות' – קרי Notebooks – לתפריט הראשי. אבל, אם בהשקה זו הייתה תכונה שמיועדת למנויים בלבד, עכשיו החליטה ענקית הטק לפתוח את האפשרות הזו לכלל הציבור, בכל מקום – גם למי שאינם אוהבים לשלם על שירות ה-AI שלה. המחברות הללו משמשות כסוג של תיקיות – ולמעשה בעברית זה זכה לכינוי 'תיקיות Notebook' – כמו מחיצות בכונן קשיח בהשאלה, בהן אפשר לשמור חומרים שונים שקשורים זה לזה, מתמונות וקבצים עד שאילתות והנחיות שנכתבו במסגרת הצ'טבוט עצמו ונשמרות תחת הספרייה של המשתמש. ???????????????????????????????????????? + ???????????????????????? ???????????????? ????????????????????????. ???????????????????? ???????????????? ???????????????? ???????????????? ????????. ???????????? ???????? ???????????????????????????? ???????????????? ???????????????? ???????????????????? ???????????? ????????. Here's what just changed: Your notebooks now live inside Gemini. All your research. All your sources. All… pic.twitter.com/cqEX2pUVuI — Julian Goldie SEO (@JulianGoldieSEO) April 19, 2026 התכונה הזו, כמובן, מבוססת על NotebookLM – אחד המודלים הכי פופולריים של גוגל, שכבר למעשה שולב בצ'טבוט כסוכן. למעשה, כעת ניתן 'לגרור' כל תיקייה כזאת ישירות אל תוך NotebookLM, כדי להתחיל פרויקט חדש שיהיה מבוסס על החומרים ששמורים בה. לפי גוגל, לפחות במקרה של משתמשי חינם, אפשר לצרף לכל תיקייה כזו עד 50 מקורות, ומעבר לכך אפשר לצרף לכל תיקייה כזו גם הנחיות חדשות מה לעשות עם החומרים הללו.

מיקרוסופט חשפה באחרונה מספר גדול במיוחד – 163 – של CVE's (פגיעויות וחשיפות נפוצות). היא ביצעה את החשיפה במסגרת השחרור החודשי של תיקוני האבטחה שלה. שמונה מהפגיעויות קיבלו דירוגי חומרה "קריטיים". אנליסטים ציינו ששבע מהן אלה פגיעויות בביצוע קוד מרחוק, שמשפיעות על מגוון סביבות וכלי מיקרוסופט. חוקרי איומים ב-TrendAI ציינו כי החשיפה היא חלק מגילויים הולכים וגוברים של פגיעויות מבוססות בינה מלאכותית בתקופה האחרונה. לפי החוקר דסטין צ'ילדס, "הנתון קשור, ככל הנראה, להתפתחויות הקשורות לבינה מלאכותית, כולל הגילויים ההולכים וגדלים של פגיעויות באמצעות כלים מבוססי מודלי שפה גדולה (LLM)". "לפי הספירה שלי, זה השחרור החודשי השני בגודלו בהיסטוריה של מיקרוסופט", כתב צ'יילדס, ראש תחום מודעות לאיומים ב-TrendAI. "יש הרבה גורמים שאפשר לשער שמצדיקים את הנתון הגדול, אבל סביר להניח שגם מיקרוסופט רואה עלייה בפגיעויות שנמצאו על ידי כלי בינה מלאכותית. הנתונים שילשו, למעשה, את עצמם, מה שהופך את המיון שלהם לאתגר, בלשון המעטה". "אין עלייה משמעותית בחשיפה של פגיעויות המונעות על ידי AI" בהודעת מיקרוסופט נמסר כי "מרכז התגובה לאבטחה שלנו (MSRC) מטפל באלפי דיווחי פגיעויות, המגיעים הן מתוך החברה והן מחוקרים חיצוניים, מדי שנה. המספר שמטופל בכל עדכון ביום שלישי יכול להשתנות". לדבריה, "הנתון של העדכון הנוכחי לא משקף עלייה משמעותית בחשיפה של פגיעויות המונעות על ידי בינה מלאכותית". בענקית מרדמונד ציינו כי "מודלים חדשים של בינה מלאכותית לגילוי פגיעויות מאיצים את העבודה ארוכת השנים של MSRC, שמשתמשת באופן פעיל בכלי AI ובמודלים חדשים כדי למצוא ולתקן פגיעויות במהירות רבה יותר ולהגן טוב יותר על הלקוחות". "ה-AI עלולה להפוך את שיטת ניהול הפגיעויות הקיימות" הגילוי מגיע פחות משבוע לאחר שאנת'רופיק ושותפיה פרסמו טענות שמציגות את יכולות גילוי הפגיעויות החזקות במיוחד של מודל מיתוס (Claude Mythos) שלה – שלא פורסם. לפי החברה, "מיתוס מראה שמודלים של בינה מלאכותית יכולים כיום לעלות על כל האנשים, למעט המיומנים ביותר – במציאת וניצול פגיעויות תוכנה". החברה החליטה בעקבות זאת שלא לשחרר את המודל לציבור. אנליסטים מפורסטר הגיבו לדברים אלה של אנת'רופיק באומרם כי "ברור שבקרוב, הבינה המלאכותית עלולה להפוך לחלוטין את שיטות ניהול הפגיעויות הקיימות". אנת'רופיק, מצידה, השיקה לפני ימים אחדים תוכנית שמטרתה לפעול באופן יזום נגד האפשרות לשימוש לרעה בטכנולוגיה: היא השיקה יוזמה חדשה בשם Project Glasswing, שמספקת את Claude Mythos Preview למיקרוסופט ולשחקנים מרכזיים נוספים בתעשייה.

איראן כשלה בניסיונותיה לגרום נזק אסטרטגי במתקפות הסייבר שהיא ערכה נגד ישראל במלחמה הנוכחית. המלחמה התאפיינה במתאם גבוה בין מתקפות הסייבר של איראן למתקפות הקינטיות (פיזיות) שלה. בניגוד למערכה ביוני האחרון, הרפובליקה האסלאמית הרחיבה את מטרות הסייבר שלה, מעבר לישראל – למדינות ערב, ובכלל זה מדינות המפרץ, ולארצות הברית. נתונים אלה עולים ממחקר חדש של חברת אבטחת המידע והסייבר הישראלית קלירסקיי, שהגיע לידי אנשים ומחשבים. על פי המחקר, בסופו של יום, איראן הצליחה ליצור "רעש לבן" בסייבר, עם מאות הכרזות על תקיפות מדומות ולא אפקטיביות – שברובן היו זניחות או שקריות, ומטרתן תעמולה. היא ניסתה ליצור תחושה של תקיפות סייבר נרחבות נגד ישראל, ולכן גם נטלה את האחריות עליהן. אלא שכאמור, מדור בנטילת אחריות מזויפת על מתקפות שברובן לא היו ולא נבראו. עם זאת, לפי החוקרים, חלק מהמתקפות היו יכולות להיות אפקטיביות אלמלא מערכי ההגנה של ישראל ושותפותיה, להם הם זוקפים את ההצלחה המועטה של האיראנים. כישלון איראני חוקרי קלירסקיי סיכמו את המלחמה בסייבר מתחילת מבצע שאגת הארי, כפי שנקרא בישראל, או זעם אפי, כשמו בארצות הברית, ב-28 בפברואר, ועד ליום ראשון בשבוע שעבר – כמה ימים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש במלחמה הקינטית. הם עקבו אחרי קבוצות תודעה, האקטיביסטים וקבוצות תקיפה מדינתיות על ארגונים בישראל, במזרח התיכון בכלל ובמדינות נוספות. מקור: קלירסקיי החוקרים ציינו כי למרות הזמן שעמד לרשות האיראנים לשדרג את יכולות התקיפה בסייבר שלהם מסוף המלחמה ביוני האחרון (עם כלביא), "לא אותרה קפיצה משמעותית בהן, למעט בשליטה המלאה שלהם בחיבור לאינטרנט. ככלל, בישראל לא נגרם במלחמה נזק אסטרטגי מתקיפות סייבר, המשק לא נפגע משמעותית וחברות גדולות לא שותקו". על פי המחקר, "מקורו של חלק גדול מהכישלון האסטרטגי של האיראנים ושאר תוקפי הסייבר בפעילות של מערכת הביטחון בישראל ושותפים, שהצליחו לסכל ולמנוע חלק גדול מהתקיפות, לצד עבודתם של צוותי ומנהלי ההגנה בסייבר בארגונים – שנערכו והדפו אלפי מתקפות". אין שינוי אסטרטגי אנשי קלירסקיי ציינו כי קבוצות התקיפה האיראניות ממשיכות לפעול באותו מתווה אסטרטגי שהן נקטו בו במלחמה הקודמת. "הן פעלו בכמה ערוצים: מתקפות תודעה – פרסמו מידע רב שנקצר מפריצות קודמות לארגונים בישראל, מרשתות חברתיות ומדמויות עבר ביטחוניות. לצד זאת, הן השתמשו בגישה שהושגה בעבר לחברות, לטובת ביצוע מתקפות. זאת, בשל פישינג מוצלח, סיסמאות שנגנבו, חולשות ידועות שנוצלו וחדירה לספקי אירוח. או אז ערכו הקבוצות הללו מחיקות באמצעות נוזקות הרס, מגב, ששודרגו קלות למניעת זיהוי. שיטה נוספת הייתה מתקפות הרס מהירות, בכל שיטה אפשרית – למשל, הפצת נוזקות הרס לצד מחיקות ידניות", כתבו החוקרים. כמו כן, התוקפים שלוחי המשטר בטהרן ביצעו מתקפות DDoS, אולם רק כ-10% מהן היו משמעותיות והיוו סיכון. מקור: קלירסקיי איזו קבוצה הייתה הפעילה ביותר? לדברי חוקרי קלירסקיי, "קבוצות התקיפה האיראניות המדינתיות המשיכו לפעול באופן שוטף, ובהן מים עכורים (MuddyWater). חבריה פעלו בשיתוף קבוצות נוספות, ניצלו תשתיות תקיפה שהוכנו מראש ושיתפו כלים בין הקבוצות". עוד הם ציינו כי "בניגוד למלחמה הקודמת, האיראנים, וקבוצת חנדלה בראשם, תקפו גם את ארצות הברית, ירדן, ערב הסעודית ומדינות המפרץ. במקרים רבים שולבו מתקפות סייבר ופיזיות. המטרה הייתה הרתעה ולחץ על האמריקנים". א-פרופו חנדלה, החוקרים מצאו שהיא הייתה שחקן האיומים האיראני הדומיננטי בתקופת המלחמה, ופעילותה זינקה פי 15.5. "הקבוצה לקחה אחריות על הדלפות מודיעיניות רבות. ההאקרים שלה לא 'הפלו' בין אוכלוסיות שונות ופגעו, או הצהירו שפגעו, או פרסמו פרטים מזהים של אנשים וארגונים שלטענתה תמכו בישראל – והבטיחו 'לצוד אותם עד שהצדק ייעשה'. הם התפארו, בין השאר, שגנבו 851 ג'יגה-בייט של מידע חסוי מחברי חסידות צאנז", נכתב במחקר. מתקפות חדשות לצד האסטרטגיות שהחוקרים הכירו מהמלחמה הקודמת, הם ציינו מתווה תקיפה חדש שאותו הם גילו במלחמה הנוכחית: ניסיונות לפגוע בתשתיות מחשוב של מדינות המפרץ, כולל פגיעה במגזר הפיננסי ובתשתיות קריטיות, וכן שיגור טילים לעבר מרכזי המחשוב והענן של החברות האמריקניות במפרץ. "ההצלחה המשמעותיות ביותר הייתה מול סטרייקר האמריקנית. מתקפה זו מחקה כ-80 אלף מחשבים ומכשירי סלולר בסניפי החברה בעשרות מדינות, עיכבה ניתוחים והשביתה קווי ייצור", כתבו. עוד ציינו החוקרים את הפעילות בסייבר של אויבים אחרים של ישראל וארצות הברית – החיזבאללה וחמאס סניף טורקיה. כמו כן, לדבריהם, רוסיה סייעה לאיראן עם מתקפות DDoS. מתאם בין המתקפות הפיזיות והסייבריות החוקרים מצאו מתאם בין המתקפות הקינטיות והקיברנטיות שביצעו האיראנים: "ככל שעלתה עוצמת הפעילות הפיזית נגד איראן, כך עלה היקף פעילות הסייבר שלה. דפוס זה חזר על עצמו לאורך המלחמה", ציינו. כדוגמה הם הביאו את העובדה שאיומי הסייבר האיראניים על מגזר האנרגיה הגיעו שלושה ימים לאחר התקיפה הישראלית על שדה הגז South Pars – פער זמנים שמעיד על תגובה מכוונת, ולא צירוף מקרים. בכירי הסייבר באיראן חוסלו, אך המתקפות לא חדלו חוקרי קלירסקיי כתבו כי "אחד השינויים הבולטים בפעילות האיראנית בסייבר נבע מהיכולת להותיר שרידות תפעולית של תשתית האינטרנט באיראן. האיראנים הצליחו להשלים בניית תשתית קישור לאינטרנט, שמאפשרת להם להחליט, בזמן אמת, את מי לחבר לרשת – למרות ניתוק כלל האזרחים ממנה. הם עשו זאת בסיוע כלים מסין". "האיראנים השיגו שרידות תפעולית של מערכי התקיפה בסייבר – למרות חיסול מפקדים בכירים בתחום", הוסיפו החוקרים. "בכירים ממשרד המודיעין וממשמרות המהפכה שניהלו ותיאמו את פעילות יחידות התקיפה האיראניות חוסלו, אך התקיפות בסייבר לא חדלו". "אחת התובנות המרכזיות מהמעקב אחר הסייבר האיראני", ציינו, "היא בפער בין היקף ההצהרות לבין ההשפעה בפועל. לאורך כל התקופה, ההצהרות היו רבות, ורק מיעוטן היה אמת. הקבוצות תפקדו בעיקר ככלי תעמולה ותודעה ושירתו את הנרטיב של התנגדות ונקמה, גם כשההשפעה בפועל מוגבלת מאוד. גם התקיפות המוצלחות היו ברובן ברמה נמוכה – ולא פגעו באופן הרסני במערכות קריטיות". פעילות הסייבר הישראלית והאמריקנית המחקר מאיר זרקור גם על מתקפות הסייבר שביצעו ישראל וארצות הברית. החוקרים כתבו כי "בעבר, פעילות הסייבר ההתקפית שלהן נותרה חסויה. כעת, הסייבר שולב ופורסם כזרוע לוחמה מרכזית ומתואמת עם התקיפות הפיזיות שביצעו שתי המדינות. יכולות סייבר ולוחמה אלקטרונית שולבו החל מפתיחת המלחמה. מבצעים משותפים שיבשו מערכות פיקוד, שליטה וחיישנים איראניות – לפני תקיפות חיל האוויר". חוקרי קלירסקיי ציינו שהמערכת הכספית האיראנית שובשה בסייבר, לרבות השירותים של שני בנקים איראניים, ובוצעו מתקפות תודעה רבות, ביניהן זאת על אפליקציית התפילה האיראנית BadeSaba Calendar ועל מתקנים של השידור הממלכתי האיראני IRIB.

אתמול (ש') קרתה תקרית שהייתה מביכה כל נשיא ארצות הברית – אבל לא את דונלד טראמפ: מנכ"ל אנת'רופיק, דאריו אמודאי, נפגש עם בכירים ביותר בבית הלבן. אולם, כשטראמפ נשאל אחר כך על ידי עיתונאים אודות הפגישה, הוא שאל: "מי זה?". לא ברור האם התשובה ניתנה מחוסר ידיעה, או שמדובר בהמשך למערכת היחסים המורכבת בין הבית הלבן לאנת'רופיק. המחלוקת בין אנת'רופיק לממשל האמריקני נסבה סביב הסירוב שלה לאפשר לפנטגון לבצע שימוש בלתי מוגבל במודל ה-AI שלה, קלוד, לצרכים צבאיים ומבצעיים. בוושינגטון דרשו מהחברה להסיר את ה-"מעקות" והמנגנונים המוסריים שלה, אנת'רופיק, שבנתה את המוניטין שלה (גם) על בינה מלאכותית אתית, סירבה לכך – והדבר הביא להתנגשות רבתי עם הממשל, עד כדי כך שטראמפ הוציא בסוף פברואר השנה צו נשיאותי שהורה לכל הסוכנויות הפדרליות להפסיק באופן מיידי את השימוש שלהן בקלוד. הצו אף הגדיר את אנת'רופיק כ-"סיכון לשרשרת האספקה". אלא שעדיין, חלקים בצבא ארצות הברית עדיין משתמשים בקלוד למשימות קריטיות, בגלל היכולות הייחודיות שלו. למרות הצו: בממשל רוצים לקבל גישה למיתוס שלשום נפגש אמודאי עם ראשת הסגל של הבית הלבן, סוזי וויילס, מנהל הסייבר הלאומי, שון קיירנקרוס, ושר האוצר, סקוט בסנט. הארבעה דנו בשיתופי פעולה אפשריים, מידת המסוכנות של מודלי ה-AI של אנת'רופיק – שלא שחררה את המודל החדש שלה, מיתוס, ושהיא עצמה טענה שהוא "מסוכן מדי" – ובמודלים המתקדמים של החברה. בבית הלבן קיימו את הפגישה עקב העניין שלהם, למרות הצו של טראמפ, לקבל גישה למודל מיתוס. על פי גורמים המעורים במה שקרה בפגישה, בכירי הממשל הפדרלי רצו להבין האם אנת'רופיק עומדת לענות על הדרישות האתיות שהממשל צריך לעמוד בהן לפני שהוא משתמש במיתוס. יתרה מזאת, הם עודדו באחרונה את וול סטריט להשתמש במיתוס על מנת לגלות פגיעויות אפשריות. מה אמרו הצדדים לאחר הפגישה? בממשל מסגרו את הפגישה כחלק מסדרת שיחות שבכיריו מנהלים עם חברות בינה מלאכותית מובילות. לדבריהם, זו הייתה "פגישה קונסטרוקטיבית ופרודוקטיבית". בהודעה שהוציאה אנת'רופיק לאחר הפגישה נכתב כי היא "שיקפה את המחויבות המתמשכת של החברה לנהל מגעים עם ממשלת ארצות הברית על פיתוח AI אחראית".

בעידן שבו הבינה המלאכותית כותבת קוד מהר יותר מכל מתכנת, הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הישן: המקלדת היא כבר לא הכלי החשוב ביותר בארסנל של איש הפיתוח. אצלנו ישנן מחלקות שלא כתבו שורת קוד אחת באופן ידני כבר למעלה מחצי שנה – וזאת רק ההתחלה. דמיינו שאתם בונים גורד שחקים. הקוד הוא הלבנים. אבל מה שקובע אם הבניין יעמוד לאורך זמן הוא התכנון ההנדסי: היסודות, השלד, והיכולת להתמודד עם עומסים, רעידות ושחיקה. אף אחד לא היה מתחיל לבנות גורד שחקים בלי תכנון מדויק. בכל זאת, בעולם התוכנה זה בדיוק מה שקרה במשך שנים. בעולם התוכנה מודרני, משקיעים יותר בתכנון תשתיות, בבדיקות פונקציונליות ועומסים ובתכנון ארכיטקטורה מדויקת. רק כשהכל מושלם, המנופים נכנסים לפעולה. בעידן ה-AI, המנצחים לא יהיו אלו שכותבים הכי מהר, אלא אלו שמתכננים הכי נכון זה בדיוק השינוי שעובר עולם הפיתוח – אם בעבר מדדנו מפתחים לפי "כמות שורות קוד", היום אנחנו מבינים שהקוד עצמו הוא רק 20% מהמאמץ. ה-AI הפכה את כתיבת השפה למוצר צריכה בסיסי (Commodity). המהפכה האמיתית לא נמצאת ב"איך" לכתוב, אלא ב"מה" לבנות ואיך לוודא שהוא יעבוד בפרודקשן. כאשר הקוד הופך לזול ומהיר, טעויות בתכנון הופכות ליקרות הרבה יותר. החלטה לא נכונה בארכיטקטורה, חוסר מחשבה על סקייל, או התעלמות מאבטחה, כל אלה עלולים לעלות ביוקר כשהמערכת כבר באוויר. מהפכת ה-Open Spec: התכנון הוא הביצוע המעבר לשיטת עבודה של Open Spec (מפרט פתוח ומקיף) היא אחת מהשיטות של המהפכה הזו. לא מדובר בעוד מסמך דרישות, אלא במתודולוגיה שבה המפתח הופך לאדריכל מערכות. אנחנו משקיעים את רוב הזמן בתכנון הלוגיקה, בארכיטקטורה ובחיבור בין המערכות. כשהתכנון מוקפד, הבינה מלאכותית הופכת ל"ידיים" המבצעות. אבל חשוב להבין: זה לא "צ'אט" פשוט כמו עם ChatGPT. זה לא "לשאול ולקבל תשובה". מי שמתייחס לזה כאל צ’אט, מפספס את הפוטנציאל האמיתי. זו עבודה הנדסית שדורשת הבנה עמוקה של צרכי הלקוח והמשתמש. כשהמפרט מדויק, שלב הכתיבה הופך לקצר, יעיל וחסין טעויות. האתגר הגדול של פיתוח תוכנה ב-2026 הוא לא שהקוד ירוץ על המחשב של המתכנת, אלא שהוא ישרוד בעולם האמיתי. לכן, חלק גדול מההשקעה עובר לשלב שאחרי הקוד: איך המערכת תרוץ בפרודקשן. זה כולל אבטחת מידע, יכולת גדילה (סקייל), יציבות, שרידות, וניטור. אלו כבר לא "שלבים אחרונים", אלא חלק בלתי נפרד מהתכנון עצמו. מי שלא חושב על זה מראש ישלם על זה אחר כך. בעבר, בדיקות אוטומציה היו "מותרות", שוויתרנו עליהן בגלל קוצר זמן. היום, בעידן ה-AI, בניית מערך בדיקות הרמטי היא חלק בלתי נפרד מהתכנון. קל ומהיר מתמיד לייצר בדיקות אוטומטיות בעזרת בינה מלאכותית, ומי שלא משקיע בכך מראש פשוט מהמר על איכות המוצר שלו. הפכה את כתיבת השפה למוצר צריכה בסיסי. ה-AI. האומץ להשליך את הישן אחד החסמים הגדולים בתעשייה הוא "קוד לגסי", אותן מערכות ישנות ומסורבלות שכולם מפחדים לגעת בהן. המהפכה הנוכחית מעניקה לנו הזדמנות פז: במקום לתקן טלאי על טלאי, המהירות של ה-AI מאפשרת לנו להיות אמיצים. לפעמים, הדבר הנכון והכלכלי ביותר הוא פשוט "לזרוק לפח" קטעי קוד ישנים ולתת לבינה המלאכותית לכתוב אותם מחדש על בסיס ארכיטקטורה מודרנית ובריאה. זהות המפתח החדש אנחנו עדים להולדתו של "מהנדס המערכת". הוא כבר לא יושב מבודד מול מסך שחור וכותב פקודות. הוא אסטרטג. הוא מבין את המשמעות העסקית של כל פונקציה, הוא חושב על אבטחה משלב האפיון, והוא יודע לנהל את כלי ה-AI כדי להגיע לתוצאה מושלמת. השורה התחתונה למנהלים וליזמים היא ברורה: אל תתרגשו ממהירות כתיבת הקוד. תתרגשו מאיכות התכנון. ככל שנשקיע יותר זמן ב"למה" וב"איך", כך הביצוע יהיה מהיר, זול ובטוח יותר. בעידן ה-AI, המנצחים לא יהיו אלו שכותבים הכי מהר, אלא אלו שמתכננים הכי נכון. הכותב הוא סמנכ"ל מחקר ופיתוח (Chief of Engineering) בחברת פריוריטי סופטוור (Priority Software)

OpenAI חוותה זעזוע ניהולי לאחר ששלושה מנהלים בכירים הודיעו בסוף השבוע כי הם עוזבים את החברה. העזיבות מתרחשות במקביל לסגירת פרויקט הווידיאו מבוסס הבינה המלאכותית Sora ולפיזור יוזמת המחקר OpenAI for Science  בין צוותים אחרים. קווין ווייל, שעמד בראש מאמצי המחקר המדעי של  OpenAI לאחר שכיהן כמנהל המוצר הראשי, פרסם בלינקדאין, כי צוות OpenAI for Science שלו מפוזר כעת בין צוותי מחקר אחרים וכי הוא עוזב את החברה. ביל פיבלס, שניהל את אפליקציית הווידיאו מבוססת הבינה המלאכותית Sora, הודיע גם הוא על עזיבתו. "אני גאה בכל הלילות ללא שינה שעברו על הצוות הזה לפני ואחרי ההשקה, כדי לפרוס את הטכנולוגיה בצורה אחראית ולעזור לעצב נורמות חברתיות", כתב פיבלס. דובר של OpenAI מסר כי החברה מאחדת את האסטרטגיה העסקית והמוצרית שלה. Prism, סביבת העבודה מבוססת הבינה המלאכותית למדענים שעליה פיקח ווייל תועבר ל-Codex, עוזר המפתחים של החברה, שמתרחב כעת מעבר לעולם התכנות. סריניוואס נאראיאנאן, מנהל הטכנולוגיה הראשי של OpenAI בתחום היישומים העסקיים עוזב גם הוא כדי להקדיש יותר זמן למשפחתו, כך כתב בלינקדאין. לפי מקור המעורה בנושא, עזיבתו אינה קשורה לשתי העזיבות האחרות. המהלך נתפס כחלק משינוי אסטרטגי עמוק בחברה, שמתרחקת מפרויקטים ניסיוניים ומתמקדת במוצרים המרכזיים שמניבים הכנסות, ובראשם ChatGPT וממשק ה-API שלה. לפי הדיווחים, סגירת Sora מגיעה לאחר ירידה חדה בשימוש – משיא של כמיליון משתמשים – לצד עלויות תפעול יומיות שהוערכו בכמיליון דולר. בנוסף, עלו גם חששות בתחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני. החברה בוחרת כעת לרכז משאבים בפעילויות בעלות פוטנציאל מסחרי גבוה יותר, מגמה שמזכירה מהלכים דומים בחברות טכנולוגיה גדולות אחרות, שבהן הצמיחה והרווחיות גברו על חדשנות ניסיונית. הכנסות גדלות, הפסדים כבדים למרות ש-OpenAI מייצרת לפי ההערכות כ-2 מיליארד דולר בחודש ומחזיקה בכ-900 מיליון משתמשים שבועיים ב-ChatGPT, חברה צפויה לרשום השנה הפסדים של כ-14 מיליארד דולר. התחזיות מצביעות על כך, שהוצאותיה עשויות להגיע ל-115 מיליארד דולר עד שנת 2029, כאשר יעד הרווחיות נקבע גם הוא לשנה זו. ברקע עומדת גם תחרות הולכת ומחריפה מצד גוגל, אנתרופיק ומטא. לקראת הנפקה? גורמים בשוק מעריכים, כי OpenAI מנסה לחדד את המסר העסקי שלה ולייעל את מבנה החברה לקראת הנפקה עתידית אפשרית. עם זאת, קיים גם סיכון: צמצום יוזמות מחקר עלול להרחיק חוקרים ומפתחים מובילים ולאפשר למתחרות למשוך טאלנטים ונתח שוק. כך או כך, נראה  ש-OpenAI נכנסת לשלב חדש – פחות מעבדה חדשנית, יותר תאגיד עסקי ממוקד צמיחה.

השבוע שעבר היה עמוס במיוחד מבחינת השקת מודלים של AI: אמנם, בכל שבוע מושקים אלפי מודלי בינה מלאכותית ו-וריאציות של כאלה שכבר הושקו, אבל לא שכיח ששתי ענקיות בתחום מוציאות כמה וכמה פיתוחים בולטים בשבוע אחד. זאת, לצד יוזמות נוספות בתחום. אנת'רופיק ו-OpenAI עשו זאת בימים האחרונים: אנת'רופיק השיקה את Opus 4.7 המדובר ואת Claude Design, שהוא שדרוג עיצובי למודל החדש. החברה של סם אלטמן הוציאה את GPT 5.4-Cyber – מודל לתחום הסייבר, שמהווה חלק ממשפחת המודלים העדכנית של GPT, שיצאה בחודש שעבר. כמו כן, שתי החברות השיקו תוכניות חדשות, שמטרתן להביא לצמצום הפער בין תוקפי למגיני הסייבר, ואף לכך שהם יקדימו את ההאקרים. Opus 4.7 מודל Opus 4.7 זמין כעת לכולם. באנת'רופיק אומרים כי הוא מציע שיפורים, לעומת Opus 4.6, בביצוע "המשימות הקשות ביותר", וטוענים שהוא יבצע את משימות הקידוד המסובכות מבלי צורך בפיקוח הדוק של הצוות האנושי. לפי החברה, המודל החדש מבצע משימות מורכבות וארוכות טווח בקפדנות ובעקביות, תוך תשומת לב מדויקת להוראות שהוא מקבל, וכולל פיתוח דרכים לאימות התפוקות לפני שהוא מדווח עליהן למפתחים שלו. עוד יתרונות של המודל, על פי אנת'רופיק, הם ראיית תמונות ברזולוציה גבוהה בהרבה מהקיים בשוק ויצירתיות רבה יותר. בצד החסרונות, באנת'רופיק מודים שהמודל החדש מציג ביצועים טובים פחות מאשר הפריוויו של המודל החדש שלה, מיתוס. כמו כן, בשוק מעריכים שעל אף ההכרזה של אנת'רופיק שאין שינוי לעומת העלויות של Opus 4.6, הגרסה החדשה עלולה להיות, בסופו של דבר, יקרה יותר לארגונים, שכן היא מעודדת צריכת טוקנים מוגברת, ובכך צפוי להגדיל את עלויות ממשקי ה-API ב-20%-30%. Opus 4.7 זוכה לביקורות נלהבות בשוק, עקב השיפור הדרמטי בתכנות. הוא קיבל ציון של 64.3% במדד SWE-bench Pro, לעומת 53.4% בגרסה הקודמת. מדובר בציון טוב יותר מאלה שקיבלו GPT-5.4 ו-Gemini 3.1 Pro. כך גם במבחן SWE-bench Verified, שם הוא קיבל ציון של 87.6%. ה-Opus 4.7 אף קיבל ציון טוב יותר מה-GPT-5.4 בייצור מחדש של פגיעויות סייבר. לעומת זאת, על פי הטבלה ששחררה אנת'רופיק עצמה, המודל החדש שלה פחות טוב מהגרסה החדשה של ה-GPT ב-Terminal Coding ובהיסק מולטי-דיסציפלינארי. Claude Design השקה נוספת שביצעה אנת'רופיק בימים האחרונים היא, כאמור, זו של Claude Design. המוצר זמין באופן מלא ב-Opus 4.7, ובגרסת Research Preview ב-Claude Pro ,Max ו-Team, וכן עבור משתמשים בארגונים. המוצר מציע פרוטוטייפים אינטראקטיביים, שניתן לשתף אותם בקלות. כמו כן, מנהלי מוצר יכולים לשרטט באמצעותו זרימות של תכונות ולהעביר אותן ל-Claude Code לצורך הטמעה, או לשתף אותן עם מעצבים, כך שיציעו שיפורים על סמך העין המקצועית שלהם. עוד מציע המוצר התאמה של מצגות למותג בתוך דקות, תוך אפשרות לייצא את המצגת כקובץ PPTX או לשלוח אותה לקנבה. למשווקים הוא מציע פיתוח של עמודי נחיתה, כלים למדיה החברתית ו-ויז'ואלים לקמפיין, וכן אפשרות להעביר אותם למעצבים. בנוסף, כל אחד יכול לבנות באמצעות המודל פרוטוטייפים עם קול, סרטוני וידיאו, תלת ממד ובינה מלאכותית. GPT 5.4-Cyber ויוזמות סייבר חדשות כפי ששמו מבהיר, GPT 5.4-Cyber של OpenAI הוא מודל AI לתחום האבטחה, שהושק לצד עדכון לתוכנית הקיימת של החברה, Trusted Access for Cyber. סיסקו, קראודסטרייק, אנבידיה, אורקל וזיסקיילר הצטרפו לתוכנית המשודרגת, שמטרתה היא "לבנות את האמון, האימות והאחריות הנדרשים לשחרורם של כלי AI לשימושם של צוותי אבטחת סייבר". ב-OpenAI אומרים כי המודל החדש מספק "גישה בטוחה לעידן הבא של הגנת הסייבר", לא פחות. על פי החברה, היא נקטה ב-GPT-5.4 Cyber גישה של דמוקרטיזציה, על מנת שכמה שיותר מפתחים יוכלו להשתמש במודל, ויימנע שימוש לא ראוי בו, למשל על ידי האקרים. המודל כולל גישה וקריטריונים ברורים לקבלת ההחלטה למי יש גישה אליו, במקום לעשות זאת באופן שרירותי. כמו כן, ב-OpenAI מודים למעשה שהמודל שהושק לא מושלם: בחברה מציינים כי הם משפרים אותו עם הזמן מבחינת אבטחה, ככל שהם מגלים פגיעויות וסיכונים חדשים. באשר לאנת'רופיק, היא השיקה בשבוע שעבר יוזמת סייבר משלה – Project Glasswing. סיסקו, קראודסטרייק ואנבידיה עומדות גם מאחורי היוזמה הזו, לצד ענקיות אחרות כ-AWS, גוגל, ג'יי.פי. מורגן, קרן הלינוקס, מיקרוסופט ופאלו אלטו. המטרה של היוזמה החדשה היא "לאבטח את התוכנות הקריטיות ביותר בעולם". התוכנית נבנתה על סמך תובנות שקיבלו באנת'רופיק מ-Mythos Preview – גרסה מקדימה של המודל מיתוס מעורר המחלוקת שלה, שהיא עצמה החליטה שלא לשחרר לציבור, מאחר שהוא "מסוכן מדי" וכולל פגיעויות הרסניות ביותר. בחברה מציינים שגרסת הפריוויו כבר גילתה אלפי פגיעויות חמורות ביותר, כולל כאלה שנמצאות בכל מערכות ההפעלה והדפדפנים הבולטים בשוק. מהחברה נמסר כי היא גייסה את השותפות משום ש-"אין ארגון אחד שיכול לפתור את בעיות אבטחת הסייבר לבד". מטרתו של הפרויקט היא לא רק לצמצם את הפער שבין התוקפים למגנים בהגנה על תשתיות קריטיות, אלא לגרום לכך שהם יהיו לפני ההאקרים. נדמה כי למנהלי אבטחת המידע לא אכפת איזו תוכנית מבין השתיים תוביל במציאת פגיעויות. "זה מה שאני מקבל בשיחות שלי עם מנהלי אבטחה", אמר ל-CRN דן לוהרמן מפרסידיו, שמלווה ארגונים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. מה שיותר מעניין את צוותי האבטחה הוא מה ההודעות של החברות אומרות על נוף האיומים. כלומר, הם מתעניינים יותר בגל של מתקפות הסייבר שצפוי להיות כשההאקרים ישיגו יכולות דומות, ואפילו דומות למחצה, לאלה של הכלים החדשים. לדברי לוהרמן, מנהלי אבטחה מבינים כי הסודות של תוכניות האבטחה החדשות הן לא דבר שיישאר סודי לאורך זמן, ואולי אף יתגלה בתוך זמן קצר – ולכן מנהלי וצוותי האבטחה מתכוננים כדי להגן על הארגונים שלהם אל מול המצב הזה. בשורה התחתונה, המהלכים של אנת'רופיק ו-OpenAI מהשבוע האחרון מסמנים את סופו של עידן 'הצ'טבוט הכללי' בעולם מודלי וסוכני ה-AI. אנחנו עוברים לעולם של כלים מקצועיים, מבוססי סוכנים ואוטונומיים, שבהם היכולת של המודל לאמת את עצמו (Self-Verification) הופכת לחשובה לא פחות מיכולתו לייצר תוכן.

הריצה אחרי ה-AI גורמת לכל חברה גדולה מעט לחפש עוד ועוד מקומות לבניית דאטה סנטרים ענקיים כדי לספק את הביקוש, במיוחד עבור ספקיות צד שלישי, שמעניקות את שירותיהן לחברות אחרות – ובעיקר בארצות הברית. אבל בכמה וכמה מקומות ברחבי ארצות הברית מתחילה להתגלות התנגדות ציבורית למבני הענק הללו, שמגיעים עם תג מחיר כבד של צריכת החשמל והמים הענקית שלהם. במקומות שונים מדובר בסוג של "התקוממות" אזרחית עממית – לדוגמה, בעיירה הקטנה פסטוס במיזורי, שהיא למעשה פרבר של סנט לואיס, קהילה שמורכבת מ-14,000 תושבים בלבד, הוגשה תביעה נגד העירייה והעומד בראשה לאחר אישור של בניית דאטה סנטר בהיקף של 6 מיליארד דולר, במהלך שכבר גרם למחצית מחברי המועצה להתפטר. לפני כמה חודשים, מחוז פרינס ג'ורג' במרילנד עצר פרויקטים של דאטה סנטר לאחר התנגדות הקהילה והקים צוות משימה לחקר הסיכונים של דאטה סנטרים שמיועדים ל-AI. בסנט צ'ארלס, מיזורי, עיירה שקרובה לפסטוס המוזכרת לעיל, הציבור דוחף לאסור בניית דאטה סנטרים באזור לצמיתות. בדוגמה אחרת, מועצת העיר ניו ברונסוויק בניו ג'רזי דחתה עסקה לבניית דאטה סנטר לצורכי AI, ובמקום זאת החליטה להפוך את השטח הענק שאמור היה להיות מוקצה לו לבניית פארק ציבורי. אבל אם עד עתה היה מדובר, כאמור, ביוזמות מקומיות, במיין המחשבה כבר הובילה לחקיקה שתאסור בנייה של דאטה סנטרים בכל רחבי המדינה. במדינה שממוקמת באזור הצפון מזרחי של ארצות הברית – שהעיר הגדולה בה היא פורטלנד, המוכרת היטב לכל חובב כדורסל ישראלי – חוששים מפני הפסקות חשמל, מעלייה חדה במחירי החשמל באזור, וכאמור, מבעיות בגין הביקוש הרב למים. מיין אינה הראשונה שבה הנושא הזה עלה על שולחן המחוקקים, אבל זו המדינה הראשונה שבה ההצעה כבר עברה את בית המחוקקים – וכצעד ראשון היא תוביל להקפאת פעילות של יותר משנה על דאטה סנטרים מעל גודל מסוים, ובמקביל תוקם מועצה מיוחדת שתסייע לערים לבחון פרויקטים פוטנציאליים. המושלת הדמוקרטית, ג'נט מילס, המתמודדת על כיסא בסנאט האמריקני, עוד לא הודיעה האם היא תחתום על הצעת החוק, אבל הלחצים עליה גוברים מיום ליום. מול הלחץ מצד ענקיות הטכנולוגיה שזוכה לחיזוק מצד הממשל של הנשיא דונלד טראמפ, וגם לא מעט מושלי מדינות, שרואים בהם מנועים הכרחיים לניצחון במרוץ ה-AI מול סין, יש כאמור לא מעט שמעלים חששות לגבי כמות החשמל הנדרשת, כשיש אנליסטים שמזהירים גם מפני אפשרות של הפסקות חשמל רבות באזורים שונים בארצות הברית בשנים הקרובות. "זה לא שאין מקום לדאטה סנטרים במיין", אמרה חברת הבית הדמוקרטית מלאני זאקס, שתמכה בהצעה. "למען האמת, הפשרות לא הוכחו כמועילות למשלמי הארנונה שלנו, לשימוש במים או לתועלת הקהילה מבחינת פעילות כלכלית". מצד שני יש כמובן את אלו שתומכים ודוחפים לבנייה של דאטה סנטרים במיין, מדינה שעד עתה לא נחשבה אזור שמושך חברות הייפרסקלייריות בפרט, או חברות גדולות בשוק הטכנולוגיה בכלל. חלקם אף הקימו גוף שמכונה קואליציית הדאטה סנטרים, שמסרה, כי המוכנות של המדינה להטיל איסור גורף יכולה להפוך להחלטה חסרת תקדים מבחינה פוליטית. "זה יכול לשלול מהמדינה עוגן פיתוח כלכלי ארוך טווח שמושך תעשיות אחרות. זה גם אומר שקבלנים מקומיים ואיגודי עובדים לא יפתחו את הכישורים הדרושים לבניית המתקנים ועלולים להותיר אותם בפיגור מול מדינות אחרות. הדאטה הסנטרים הללו יכולים להביא מקומות עבודה טובים, הזדמנויות טובות לאזורים האלה, ורבות מהדאגות האלה לגביהם הן בעלות אופי שווא", הוסיף הארגון.