"אני עוסק כעשור שנים בפיתוח תוכנה, כאוטודידקט. אחרי שירות צבאי, שלא קשור לתחום, הייתי בעלים של כמה חדרי בריחה, שם נחשפתי לעולמות התוכן של ילדים. אחרי ה-7 באוקטובר, עזבתי את התחום. כשיצאה גרסת ה-GPT הראשונה, בסוף 2022, הוקסמתי ממנה ונשאבתי לתחום. הבנתי שאני יכול להעצים את יכולות התכנות שלי עם הכלי החדש והמסקרן הזה. החלו לצוץ לי רעיונות למיזמים שונים, מבוססי AI. התמקדתי בפיתוח ובבנייה של שער כניסה מאובטח ואחראי לילדים – שיהיה פשוט, נגיש וידידותי עבורם", כך סיפר דור דדוש, בן 31, מהרצליה. "בניתי", אמר דדוש, "מעין מערכת הפעלה, סוג של פלטפורמה, לבינה מלאכותית שמתאימה לילדות וילדים בגילאי בית הספר היסודי. גם לקהלים נוספים, כגון בני נוער ומבוגרים, אני מציע שער כניסה לעולם זה, בדגש על פשטות, ידידותיות – ואבטחה". "הקפדתי לחשוב כמו ילד" לדבריו, "לילדות וילדים יש מוח יצירתי: נחשפתי לחשיבה שלהם בעסקי חדרי הבריחה. הם יכולים לחשוב על כל מיני רעיונות וצרכים שהמבוגרים לא יחשבו עליהם. הבנתי שיש פה שדה שאיש לא חרש אותו לפני: AI בעברית. התחלתי ליצור תמונות עם AI בעברית, לפני שהייתה אפשרות כזו. משם התחלתי ליצור סרטונים ומוזיקה. הקפדתי לחשוב כמו ילד: מה יהיה לי נחמד לעשות ומה יעשה לי כיף". ב-2025 היה לדדוש, שעבד לבד, סטארט-אפ בידיים, בשם 'לומו' (אור, להבה בספרדית). "כלל הפיתוח נעשה במחשבה על כמה קהלי יעד: ילדות וילדים, בנות ובני נוער, וגם מבוגרים, שהם 'מהגרים דיגיטליים'. כל מי שנרתע מ-AI ולמרות זאת, מוכן להתנסות בה". דדוש יצר את 'לומו' בלא גיוס ומימון חיצוני, בהתבססות על הון עצמי ושותפויות מבוססות-השקעה. השנה הוא יצר קשר עם משרד החינוך והגיע לאבן דרך משמעותית: 'לומו' נמצאת בימים אלה בתהליכי בחינה מתקדמים לקראת כניסה למערכת החינוך בשנת הלימודים 2027. "המערכת נותנת למשתמשים את כל מה שחדש ועדכני בעולם ה-AI", הסביר דדוש, "ויש לה שני יתרונות: פשטות ובלי הצורך ללמוד. אני לא רוצה שהמשתמשים יגידו 'מסובך'. יש בשוק המון כלים ועוד הרבה יותר מודלים. המערכת שפיתחתי מסייעת להם לצרוך את השירותים בלי להכיר אותם. הדגש הוא צריכה פשוטה וידידותית של כלי AI, תוך נטרול מחסומי פחד. הפישוט של המורכבות נעשה מראש, מאחורי הקלעים". פיתח את מערכת 'לומו'. דור דדוש.פיתח את מערכת 'לומו'. דור דדוש. צילום: אלבום פרטי חמש פעילויות מרכזיות "המערכת", הסביר דדוש, "נחלקת לחמישה אזורים, ומציעה פעילויות לילדים מגיל שמונה ומעלה. הפעילות הראשונה היא, יצירת סרטים ועריכתם. בחלק השני פעילות היא מעבדת רעיונות – ליצור משחקים, אפליקציות, ולשוחח עם צ'אט ייעודי. בשלישי, יצירת פרויקטים, בתיקייה אחת, תוך שילוב חומרי אודיו ו-וידיאו, לרבות פרסומות ומשחקים מורכבים". "האזור הרביעי", ציין, "הוא גלריית יצירה לעיצובים כגון קומיקס, פוסטרים, תמונות ועריכתן. האזור החמישי – 'מרחב הצלילים': היכולת ליצור מוזיקה, קריינות, אפקטים וכל מה שמסביב. פשטות, משחקיות וחווייתיות הן התכונות שיוצרות בידול בין 'לומו' לרעיונות דומים: זה לא מרגיש כמו עוד אתר". לא רק לילדים "מערכת ההפעלה", הסביר דדוש, "מיועדת גם עבור קהל משתמשים פחות צעירים. מהרגע שהמשתמש נכנס למערכת ועד שהוא יוצר באמצעותה תוכן, חולף מעט מאוד זמן. אין תהליך לימוד ארוך. היישום מלווה את מהלכי המשתמש, וכך מגשר על הפער של המשתמשים המבוגרים, שאינם בקיאים בחומר, או שהמושג 'AI' יוצר אצלם חששות". הוא הדגיש: "במהלך פיתוח המערכת נעזרתי במומחי הגנת סייבר. המוצר עבר מבדקי חדירה ומאושר בהיבטי הגנת פרטיות ואבטחת מידע. בנוסף, להורי הילדים יש שתי יכולות חשובות: בקרה והגבלת שימוש, ויכולת לצפות בכל התכנים שנוצרו. המערכת פועלת בשפות עברית וערבית, ועברה בקרות לשוניות". "אני מזל אריה ואוהב את החיה. פעמים רבות אני לוקח סיכונים מחושבים ולא עוצר עד השגת המטרה", סיים דדוש. "אומרים שאני עוף מוזר: לא הייתי בתקשוב וב-8200, ולא למדתי מחשבים באקדמיה. אני רואה ב'חולשות' אלו יתרון, כי אני בא טרי ורענן למשימה. אחרי הפצת המערכת במערכת החינוך בישראל, החזון שלי הוא לכבוש את העולם. נשמע יומרני, אבל בהחלט אפשרי".

הסרט "שליחות קטלנית" הציג תרחיש שבו בינה מלאכותית נלחמת באנושות. ארבעה עשורים מאוחר יותר, כשהבינה המלאכותית כבר נמצאת בכל תחום, נשאלת השאלה: עד כמה התרחיש הזה רלוונטי להיום? העימות בין אדם למחשב הוא מוטיב רב שנים בתרבות הפופולרית. אחד מחלוצי התחום היה הסופר אייזיק אסימוב, שכבר בשנות השישים של המאה שעברה הגדיר את שלושת חוקי הרובוטיקה. אחד מהם קובע כי רובוט לעולם לא יזיק לאדם. בקולנוע, הסרטים כמו "שליחות קטלנית", "המטריקס", "בלייד ראנר", "סרט אקס מכינה" ו"אני רובוט" עוסקים בשאלה: מה קורה כשהטכנולוגיה מפסיקה להיות כלי והופכת לשחקן עצמאי שמגדיר מחדש את מקומו של האדם בעולם? "הבעיה האמיתית אינה מרד של מכונות, אלא האפשרות שבני אדם יסתמכו יותר מדי על מערכות שהם אינם מבינים לחלוטין. הסיכון איננו שה-AI תפתח רצון להשמיד את האנושות, ולא נראה רובוטים מחסלים אנשים ברחובות, אלא שהיא תפעל על פי מטרות שהוגדרו לה באופן חלקי או שגוי הדמיון בין הסרטים למציאות מתחיל לקרום עור וגידים העולם של היום רחוק מאוד מבינה מלאכותית בעלת מודעות עצמאית, או מערכת מחשב אחת שמרכזת שליטה גלובלית. הבינה המלאכותית מפוזרת בין חברות וטכנולוגיות שונות, אינה מודעת לעצמה ואינה מחזיקה רצון או אינסטינקט הישרדותי. מדובר במערכות אשר מחקות התנהגות אנושית בצורה מוגבלת, מזהות דפוסים ומספקות תחזיות, ולא בישויות שחושבות או מחליטות להילחם או להגן על האנושות. עם זאת, הדמיון בין הסרט למציאות מתחיל לקרום עור וגידים. באפריל 2026 פרסם מערך הסייבר הלאומי של ישראל אזהרה מפני איום חדש מצד הבינה המלאכותית. במסמך נכתב שהאיום במרחב הסייבר עובר תמורה דרמטית, והאופן שבו אנו מתגוננים חייב להשתנות. בעוד שבעבר מתקפות סייבר מורכבות היו נחלתם של מומחים, כיום הדור חדש של ה-AI הופך את שיטות ההגנה המסורתיות ללא יעילות. המודל של קלוד מפחיד את מערך הסייבר. אנת'רופיק. צילום: Shutterstock האירוע הדרמטי שהוביל לאזהרה החריגה היה הפרסום של חברת אנת'רופיק (Anthropic), בעלת מודל קלוד (Claude), שאחת מגרסאותיו המיועדות למצוא פרצות אבטחה בארגונים הפגינה "יכולות גבוהות בצורה יוצאת דופן באיתור חולשות ובפיתוח וקטורי תקיפה מורכבים, במהירות וברמת תחכום כזו שמעוררים חשש משמעותי מזליגת היכולות לידי תוקפים עוינים". במהלך הרצת המודל, אותרו בכל מערכות ההפעלה והדפדפנים שנבדקו אלפי חולשות, רבות מהן קריטיות. עוד לפני הפרסום הזה, היו באנת'רופיק שני אירועים, שכללו דליפת אלפי קבצים פנימיים ויותר מחצי מיליון שורות קוד של התוכנה הזו. כעת, בינה מלאכותית עצמאית המתמחה בפריצה למערכות מחשב בצורה אוטונומית, נמצאת בחוץ ויתכן שתגיע לידיים לא רצויות. במענה, אנת'רופיק פתחה בפרויקט הגנה מיוחד במסגרתו – היא שחררה את קוד התכנה לחברות כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט, כדי שאלו יעזרו לה להגן על העולם מפני התכנה שהיא פיתחה ו"ברחה לה". מערך הסייבר הלאומי מעריך כי מדובר בחודשים עד להגעת מודלי שפה של יצרנים נוספים לרמה טכנולוגית דומה. המשמעות היא שבין אם מדובר בבינה מלאכותית שפועלת, ללא מודעות, באופן חופשי במרחב הסייבר, ובין אם מדובר בגורמים עוינים שישתלטו על המודל ויעשו בו שימוש עוין – אנחנו בסכנת חדירה לכל מערכת מחשב, טלפון נייד, שעון חכם והמחשב הביתי שלנו. AI תילחם ב-AI? כאן נכנס השלב המתואר ברבים מהסרטים. מערך הסייבר הלאומי מציע שכלי הבינה המלאכותית הם אלו שיהוו את שכבת ההגנה העיקרית והמרכזית מפני התקיפות של כלי ה-AI. זהו מעגל קסמים, בו אותו סוג של כלים שמפותחים על ידי אותן חברות והם אלו שפורצים למערכת המחשוב של הארגון, הם גם אלו שיגנו על הארגון. נשאלת השאלה, היכן נמצאת הבקרה האנושית ומדוע לא עוצרים את מעגל הקסמים הזה, במיוחד כאשר מרבית הסרטים העתידניים מזהירים מהאפשרות הזאת? הבעיה האמיתית אינה מרד של מכונות, אלא האפשרות שבני אדם יסתמכו יותר מדי על מערכות שהם אינם מבינים לחלוטין. הסיכון איננו שה-AI תפתח רצון להשמיד את האנושות, ולא נראה רובוטים מחסלים אנשים ברחובות, אלא שהיא תפעל על פי מטרות שהוגדרו לה באופן חלקי או שגוי. הסיכון הוא באלו החושבים שניתן להשתמש בדיוק באותם אמצעים שגרמו את הבעיה כדי לפתור אותה. וכך יקרה שהשליטה של הבינה המלאכותית באנושות לא תילקח בכוח, היא תועבר בהדרגה על ידי המומחים. בסופו של דבר, השאלה אינה האם התסריט של "שליחות קטלנית" יתממש, אלא איזה סוג של שליטה אנחנו בוחרים למסור לבינה המלאכותית. המוקד הוא: לא מה המכונות רוצות, אלא מה אנחנו מאפשרים להן לעשות. וכאשר אותו מנגנון אחראי גם על גילוי החולשות וגם על ניצולן, הבקרה האנושית פשוט נעלמת. התוצאה היא מערכת סגורה, בה ההתקפה, התגובה והתיקון – כולם מתבצעים על ידי אותה בינה מלאכותית ובנקודה הזו מתרחשת ההשתלטות האמיתית. מערכת עולמית שבה הבקרה אינה אנושית, אלא מבוצעת על ידי בינה מלאכותית. ייתכן שזה ההבדל העמוק ביותר בין המציאות לבין אותם תסריטים עתידניים. שם, המכונות משתלטות כי הן מחליטות. כאן, הן משתלטות כי אנחנו פשוט אפשרנו להן. אגב, הכתבה נכתבה בעזרת שימוש בכלי בינה מלאכותית… הכותב הוא ד"ר רן אפק מבית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב

קבוצות פריצה הקשורות לסין ניצלו את המלחמה במזרח התיכון בניסיונות לפגוע בחברות ימיות ובחברות אנרגיה באזור, כך הזהירו חוקרי סייבר ב-ESET. לפי דו"ח חדש של ESET, "קבוצות APT (מתקפה עקבית ומתקדמת), הנתמכות על ידי מדינות לאום, מכוונות באופן פעיל למדינות 'חמות' גיאופוליטית, במיוחד באזור המפרץ. זאת בעקבות מבצעים של צבא ארה"ב נגד איראן". The latest ESET APT Activity Report is now available. The report shares insights from ESET Research into the activities of selected advanced persistent threat groups, targeted regions, and evolving tactics observed across the threat landscape https://t.co/fKwKRE5m3p pic.twitter.com/TwMDhZGW3A — ESET Southern Africa (@ESET_SA) May 28, 2026 במי התעניינו קבוצות ריגול ופריצה סיניות ורוסיות? חוקרי מודיעין האיומים כתבו עוד כי "פעולות ריגול ופריצה סיניות ממשיכות לפעול והן פוגעות בארגונים ברחבי העולם, בהתאם לאינטרסים של בייג'ינג". בין השאר, ציינו החוקרים מתקפות סיניות על ארגונים ממשלתיים במרכז אמריקה וניסיון ריגול בחברת בינה מלאכותית ורובוטיקה בדרום קוריאה. המתקפה הזו, ציינו חוקרי ESET, "תואמת את האינטרס של המפלגה הקומוניסטית השלטת בסין, לקידום טכנולוגיות אסטרטגיות במסגרת מדיניות הפיתוח ‘Made in China 2025’ וקידום התעשייה לפיה". לפי החוקרים, "סין ניצלה את חוסר היציבות במזרח התיכון: ראינו עדויות שקבוצות המזוהות עם סין גויסו כדי לשפר את הנראות של בייג'ינג להתפתחויות באזור… העניין של סין במזה"ת אינו מוגבל למפרץ בלבד, אלא גם למבצעי סייבר שכוונו נגד סוריה. אלה נערכו על ידי SteppeDriver, קבוצת APT המקושרת לסין, שפגעה ברשתות ממשלתיות סוריות. סין חוששת שהאינטרסים שלה ייפגעו במסגרת שיקום המדינה. עוד היא חוששת מלוחמים אויגורים (לאום מוסלמי בסין הנמצא בעוינות לממשל המרכזי – י"ה) הנמצאים בסוריה". עוד נכתב כי "מאוקטובר 2025 עד מרץ 2026, קבוצות ריגול ופריצה סיניות גילו עניין משמעותי במרכז ודרום אמריקה". החוקרים ציינו מתקפה סינית שכוונה לגוף ממשלתי בוונצואלה, הקשור לענייני ים. מטרתה: לעקוב אחר עמידות משלוחי הנפט למדינה בעקבות התקיפה הצבאית האמריקנית בינואר. עוד נכתב על מתקפה שפגעה בגופים בקמבודיה ובפנמה. לפי ESET, "שחקני איום מזוהים עם רוסיה המשיכו למקד את פעילותם באוקראינה, במיוחד נגד ארגונים ויחידים הקשורים לצבא ולביטחון. קבוצות APT רוסיות גם כיוונו באופן נרחב ליצרני רחפנים ולארגונים המעורבים במחקר ובפיתוח רחפנים. הם גם כיוונו מתקפות סייבר נגד חברות לוגיסטיקה ותחבורה מחוץ לאוקראינה בניסיון לשבש את מאמצי ההגנה האוקראינית". "ישראל נותרה המוקד העיקרי של פעילויות המזוהות והקשורות לאיראן" חוקרי ESET ציינו כי "מלחמת ארה"ב נגד איראן התרחשה במקביל לירידה בפעילות של קבוצות APT מבוססות המזוהות עם איראן, מה שככל הנראה קשור להגבלות השימוש באינטרנט שהטיל המשטר האיראני על האוכלוסייה. הפסקת האינטרנט פגעה ביכולת של קבוצות הפריצה האיראניות לפעול ביעילות". עם זאת, הדו"ח ציין כי "חלה עלייה בפעילות של קבוצות פרוקסי ופעולות האקטיביסטים, שתומכות באינטרסים האיראניים ופוגעות בסייבר במדינות העוינות המשטר, כולל ארה"ב וישראל". "במזרח התיכון", סיכמו החוקרים, "ישראל נותרה המוקד העיקרי של פעילויות המזוהות והקשורות לאיראן. יעדי המתקפות נעו בין ארגונים שנפגעו מפריצות ריגול ועד יצרני מכשירים שנפגעו מכלי תקיפה הרסניים".

"מתוצאות מדד השקיפות של אתרי הרשויות המקומיות שפורסם אתמול (א') עולה כי היכן שיש שקיפות – יש פחות שחיתות, והמודעות בקרב ראשי הערים לנושא זה הולכת וגדלה", כך אומרת השופטת בדימוס, ד"ר דפנה אבניאלי, יו"ר עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל) בראיון לאנשים ומחשבים.  העמותה פרסמה כאמור אתמול את מדד השקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לשנת 2025. המדד נערך בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי. ד"ר אבניאלי מונתה לתפקיד ביולי אשתקד, והחליפה את השופטת בדימוס נילי ארד, לאחר שמונה שנות כהונה. אבניאלי כיהנה כשופטת בבתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב במשך 25 שנים. בנוסף, שימשה כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, במכללה האקדמית נתניה ובמכללה למינהל. לאחר פרישתה מכס השיפוט ניהלה במשך שנים את המכון לאמנות המשפט, שאותו יזמה והקימה במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיימה את תפקידה שם, מונתה לתפקידה הנוכחי. כמו כן פרסמה ד"ר אבניאלי שני ספרים: חסינות אישי ציבור ו-דיני חסינות. מדד של עמותת שבי"ל בחן ודירג אותה. השקיפות באתרים של הרשויות המקומיות. צילום: אילוסטרציה: ChatGPT האם אפשר ללמוד מתוצאות הסקר השנתי שיש פחות שחיתות ברשויות המקומיות? "אני לא יכולה לומר באופן קטגורי אם רמת השחיתות נמוכה או גבוהה יותר. אבל אני יכולה לומר שלמדתי מהסקר שקיימת עלייה במודעות של ראשי הרשויות לקשר שבין שקיפות לשחיתות. יש רצון להשתפר, וזו אמירה חשובה ביותר. ככל שהשקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות גבוהה יותר, כך עולה רמת האמון של הציבור בגורמי המקצוע, בנבחרי הציבור ובראשי הרשויות עצמם. הם רואים במדד כלי לבחינה עצמית, ולא מדד חיצוני שבא לבקר אותם. בטקס שנערך אתמול דיברו נציגים משלוש רשויות – כפר סבא, גבעתיים וקריית מוצקין. מבלי שתיאמו ביניהם, המסר של כולם היה זהה: מדד השקיפות הוא כלי חשוב בפעילות שלהם, המסייע לשפר את הקשר עם התושבים. ואכן, השנה ראינו רשויות ששיפרו את ציוניהן בהשוואה לשנה שעברה, וזו בעצם המטרה שלנו – לא רק לתת ציון, אלא לסייע בשיפור השקיפות באתרי הרשויות". מה אפיין השנה את הסקר? "דגמנו השנה מספר שיא של 123 רשויות, המשרתות כשמונה מיליון תושבים – נתח משמעותי מאוד מהאוכלוסייה בישראל. הסקר בדק 114 קריטריונים, אשר התפתחו והתרחבו לאורך השנים. התחלנו עם 15 קריטריונים בלבד, והגידול מעיד על הרצון ההולך וגובר של הרשויות לשתף איתנו פעולה. זהו תהליך שנבנה לאורך שנים ולא קרה ביום אחד". הסקר מדד שורה ארוכה של קריטריונים. היכן נמצאו החולשות והחוזקות? "בכל הרשויות, כולל אלו שקיבלו ציונים גבוהים, תחום הכספים והמידע הכספי לציבור קיבל ציונים נמוכים יחסית. זהו נושא שנמליץ להתמקד בו בשנה הבאה. לעומת זאת, בתחומים אחרים – כמו מידע לציבור, מכרזים ומענה לתושבים – אנו מזהים שיפור ניכר". שביעות הרצון של ראשי הערים שקיבלו ציון גבוה מובנת. מה קורה עם רשויות שקיבלו ציונים נמוכים? "ברוב הרשויות שקיבלו ציונים נמוכים, הסיבה היא מודעות נמוכה. לא כל ראשי הרשויות סבורים שיש צורך לחשוף הכל, והם לא תמיד מודעים לכך שגם תחומים כמו מכרזים אינם משרתים רק את תושבי העיר, אלא כל גורם המעוניין להתמודד במכרז. הציון נועד להוות אתגר ולעודד את הרשות להשתפר. במהלך השנה אנחנו יושבים עם נציגי הרשויות ומסייעים להם לשפר את השקיפות. הדבר בא לידי ביטוי בתוצאות השנה, כאשר ראינו רשויות רבות ששיפרו את ציוניהן. יש רשויות שלוקחות את הנושא צעד אחד קדימה. בגבעתיים, למשל, מונה גורם ייעודי שאחראי על נושא השקיפות בכל אגפי העירייה. אנחנו רוצים להמליץ על מהלך דומה לכל הרשויות. בנוסף, אנו שוקלים לפנות למרכז השלטון המקומי כדי להרחיב את שיתוף הפעולה בנושא". איפה הבינה המלאכותית נכנסת לפעילות שלכם בבדיקת האתרים? "הרשויות המקומיות אינן חושפות את היקף ההשקעה שלהן בבינה מלאכותית בהפעלת האתרים, אך אין ספק שהטכנולוגיה כבר נמצאת שם. ברמה הפנימית שלנו, אנחנו בהחלט בוחנים אפשרות לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליך הבדיקות, ואנחנו עובדים על כך בימים אלה. זה עשוי לסייע לצוותי הסטודנטים שלנו, שסורקים באופן ידני את אתרי הרשויות, לבצע בדיקות עומק רחבות ומקיפות יותר". אפשר להשליך מנושא השקיפות ברשויות המקומיות לרמת השחיתות בישראל בכלל? "אנחנו לא עוסקים בכך באופן ישיר, אלא ממוקדים בשלטון המקומי. ישראל אכן ירדה בשנים האחרונות בדירוג מדד תפיסת השחיתות העולמי. העובדה שקיימים מקרי שחיתות ברמה האישית היא ידועה, אבל הטיפול בנושא הזה נמצא באחריותם של גופים וארגונים אחרים".

מחקר חדש ממחיש עד כמה ה-AI חדרה לשוק התעסוקה – ולא רק להיי-טק: 57% מהעובדים בישראל משתמשים בכלי בינה מלאכותית לעבודתם לפחות פעם בשבוע לצורך עבודתם, כאשר 26% עושים זאת לפחות פעם ביום. 10% משתמשים פעם-פעמיים בחודש, ו-8% – פחות מכך. עוד עולה מהנתונים ש-75% משתמשים בכלי AI מחוץ לעבודתם לפחות פעם בשבוע – 42% מהם עושים זאת בכל יום. המחקר, שהתפרסם אתמול (א'), נערך על ידי בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה בחודשים נובמבר-דצמבר אשתקד, בקרב כ-1,300 עובדים. זהו מחקר ראשון מסוגו בישראל, והוא מגיע על רקע הדרישה ההולכת וגוברת מצד המעסיקים לשימוש בכלי בינה מלאכותית. מובילי המחקר היו ד"ר אלה שחר מחטיבת המחקר בבנק ישראל וגלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. העובדים נשאלו על מידת השימוש שלהם ב-AI, על סוג השימוש, על החסמים ועוד. נתוני המחקר מראים שהשימוש ב-AI בקרב העובדים בישראל – כאמור, 57% משתמשים בה לפחות פעם בשבוע – גבוה מזה שקיים במדינות נבחרות באירופה – נורבגיה, שווייץ, פינלנד, הולנד, דנמרק, לוקסמבורג, אסטוניה ואוסטריה. מה הסיבות של העובדים שלא משתמשים בכלי AI? מרבית העובדים שלא משתמשים ב-AI באופן תדיר בעבודתם ציינו שאין להם צורך בכלים אלה, כאשר חלקם ציינו שהם לא נחשפו מספיק לבינה המלאכותית. המחקר אף מצא הבדלים משמעותיים בין קבוצות הגילאים השונות, כאשר צעירים עד גיל 45, בעלי השכלה גבוהה ועובדי היי-טק משתמשים יותר בבינה מלאכותית בעבודה מאשר המבוגרים יותר. בקרב עובדים מהמגזר החרדי נותר השימוש ב-AI נמוך יותר מאשר במגזרים האחרים גם לאחר שמביאים בחשבון הבדלים במאפייני העובדים ומקום העבודה. בבנק ישראל ובמכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכים כי העדר כישורים דיגיטליים או כישורים דיגיטליים נמוכים, נגישות לכלי AI והעדפות חברתיות ביחס לשימוש בטכנולוגיה משחקים כאן תפקיד. עם זאת, החוקרים מצאו ביקוש רחב ביותר בקרב העובדים ללמידת AI או לשיפור השליטה שלהם בכלים – 82% מהם הביעו רצון לעשות זאת. סביבה ארגונית תומכת מעלה את השימוש ב-AI עוד מעלה המחקר כי השימוש ב-AI בעבודה עולה ככל שיש סביבה ארגונית תומכת יותר. במרבית מקומות העבודה (59%) של העובדים שהשתתפו בו המעסיק מאפשר שימוש ב-AI, ובכמחצית מהם הוא אף מעודד את השימוש. עם זאת, שיעור משמעותי מהעובדים (40%) דיווחו כי במקום עבודתם אין מדיניות ברורה בנושא או שהם לא יודעים מהי. אינדיקציה נוספת לתמיכה מוגבלת של מעסיקים בשימוש איכותי בבינה מלאכותית הינה שכיחות הגרסאות החינמיות: 75% ממשתמשי ה-AI בעבודה דיווחו כי הם משתמשים בעיקר בגרסאות חינמיות. גרסאות אלה נחותות יותר מבחינת הביצועים והדיוק שלהן. כשליש מהעובדים המשתמשים ב-AI ציינו שהיא הביאה לשיפור משמעותי בביצועיהם. נתון מפתיע הוא שרק 15% מהעובדים חוששים כי הבינה המלאכותית תביא לפיטוריהם בטווח של שנתיים-שלוש. "במבט כולל", מסכמים עורכי המחקר, "הממצאים מצביעים על רמת חדירה גבוהה של AI בישראל, אך גם על כך שאיכות השימוש וההטמעה הארגונית עדיין מתגבשות. הדבר משתקף בשימוש רחב בכלים חינמיים, בחוסר בהירות לגבי מדיניות השימוש בחלק ממקומות העבודה, בצורך בהכשרה מעשית ובחשש מטעויות בתוצרים. לכן, האתגר המרכזי הוא מעבר משימוש רחב לשימוש איכותי, בטוח ומבוסס יותר. בהתאם לכך, המלצות המדיניות מתמקדות בעידוד שימוש איכותי בבינה מלאכותית בקרב עסקים בעלי חסמי אימוץ ובמגזר הציבורי, בקידום למידה לאורך החיים לשיפור מיומנויות העובדים ולצמצום פערים, ובהיערכות לשינויים אפשריים בשוק העבודה על רקע שיעור החדירה הגבוה של ה-AI".

סופטבנק, חברת אחזקות יפנית שהיא מהמשקיעות הגדולות ביותר בטכנולוגיות ברחבי העולם, מהמרת על פיתוח שוק הדאטה סנטרים הצרפתי: החברה הודיעה כי תשקיע 75 מיליארד יורו כדי להקים ולתפעל דאטה סנטרים ייעודיים ל-AI, שיספקו יכולות מחשוב בהיקף שיגיע, בסופו של דבר, לחמישה גיגה-וואט. החברה הודיעה על כך במסגרת פסגת "בחרו בצרפת 2026", שנערכה באחרונה בהשתתפותו של הנשיא, עמנואל מקרון. בשלב הראשון היא תבנה את התשתית עבור קיבולת של 3.1 גיגה-וואט באזור או-דה-פראנס, שנמצא בצפון צרפת, ליד הים הצפוני ותעלת לה מאנש. מדובר בשלושה דאטה-סנטרים שייבנו באזור הזה, אחד מהם בדנקרק, והם אמורים להתחיל לעבוד ב-2031. עבודות אלה ידרשו כ-45 מיליארד יורו מכלל התקציב המיועד. מעבר לכך עתידה סופטבנק לפתח עוד כמה דאטה סנטרים ברחבי צרפת, אבל היא לא נקבה במועד. החברה הודיעה כי השותפה הראשית שלה לבנייה של האתרים, שאותם היא תפעיל בעצמה, לפחות בהתחלה, תהיה החברה המקומית SB Energy. הקיבולת של הדאטה סנטרים החדשים תהיה גדולה בהרבה מזו הנהוגה כיום בצרפת. מדינת הטריקולור היא השוק הרביעי בגודלו באירופה בתחום זה – אחרי בריטניה, גרמניה והולנד. ההערכות לגבי גודל שוק מרכזי הנתונים במדינה שונות, ונעות בין כארבעה מיליארד דולר לקרוב לשבעה מיליארד. כך גם ההערכות באשר לגודל השוק בעוד חמש שנים, אם כי שם הפער קטן יותר: התחזיות השמרניות יותר מדברות על קצת מעל תשע מיליארד דולר ואלה הגדולות יותר – על קרוב ל-11 מיליארד. "השאיפה: צרפת – יעד מוביל לכל אורך שרשרת ה-AI" "ה-AI נכנסת לעידן חדש, והמדינות שבונות את התשתית לשינוי הזה יעצבו את עתיד הטכנולוגיה, התעשייה והחברה. סופטבנק גאה להתחייב לצרפת בצורה משמעותית זו. עם יכולותיה התעשייתיות, בסיס הכישרונות והשאיפה הלאומית שלה, צרפת ממוקמת באופן ייחודי להפוך למרכז תשתית מוביל של AI באירופה", אמר מסאיושי סון, יו"ר ומנכ"ל סופטבנק. רולנד לסקור, שר הכלכלה, האוצר, התעשייה, האנרגיה והריבונות הדיגיטלית הצרפתי, אמר כי "החלטתה של סופטבנק להשקיע באופן מסיבי בדאטה סנטרים עבור AI בצרפת – השקעה ראשונה של הקבוצה באירופה – היא עדות לשאיפתו של הנשיא מקרון למצב את צרפת כיעד מוביל לכל אורך שרשרת הערך של ה-AI. היא משקפת את הנכסים המשמעותיים של ארצנו: גישה מהירה לרשת החשמל האמינה ביותר באירופה, מערכת אקולוגית דיגיטלית ותעשייתית חזקה עם כוח אדם מיומן, וממשלה שעובדת בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ובעלי עניין כדי לזרז הליכים לפרויקטים אסטרטגיים".

עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל – Transparency International) פרסמה הבוקר (ב') את מדד השקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לשנת 2025. המדד נערך בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי ופנימה – פתרונות ישראליים. עמותת שבי"ל נוסדה בשנת 1999 ופועלת לקידום ערכי השקיפות, טוהר המידות והיושרה במגזר הציבורי והעסקי בישראל. העמותה היא הסניף הישראלי של Transparency International. שקיפות הרשויות  העמותה מקיימת את המדד זו השנה ה-16 ברציפות. המדד בחן עשרות רשויות מקומיות בישראל באמצעות 114 קריטריונים שונים. בין הקריטריונים שנבדקו במדד: שקיפות לגבי תקציבים, מכרזים, התקשרויות וחוזים, כוח אדם, מידע הנדסי, חברות עירוניות, סביבה, חירום, אתיקה, פרוטוקולים ודו"חות. ממצאי המדד והציונים שנקבעו לרשויות מבוססים על המידע כפי שהוא מוצג בפועל באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לציבור הרחב. הנתונים נאספו באמצעות מודל דיגיטלי של הערכה עצמית (Self Evaluation), במסגרתו הועבר המידע על ידי הגורמים הממונים ברשויות המקומיות ונבדק על ידי הצוות המקצועי של המדד. שבע רשויות קיבלו ציון מושלם של 100. לראש טבלת מדד השקיפות 2025 הגיעו הערים אשדוד, יבנה, כפר סבא, מגדל העמק, נהריה, ראשון לציון ורעננה – כולן עם ציון מושלם ודירוג A+. אחריהן דורגו תל אביב, אור יהודה, דימונה, עפולה ומועצה מקומית מבשרת ציון, עם ציון 99. עוד בצמרת הדירוג: קריית מוצקין, חבל מודיעין והוד השרון עם ציון 97, ואילת עם ציון 95. הרשויות שרשמו את הזינוק המשמעותי ביותר מהמדד עולה כי מספר רשויות רשמו השנה קפיצה משמעותית בציוני השקיפות שלהן, ביחס למדד 2024. בין הזינוקים הבולטים: קריית ביאליק – עלייה מ-80 ל-97; קריית ים – עלייה מ-82 ל-87; נס ציונה – עלייה מ-94 ל-93, תוך שמירה על דירוג גבוה במיוחד; רחובות – עלייה משמעותית מ-71 ל-93; טמרה – זינוק מ-39 ל-52; סחנין – עלייה מ-38 ל-56; באקה אל גרביה – עלייה משמעותית מ-19 ל-34. עוד עולה מהמדד כי ירושלים רשמה עלייה ל-88 נקודות, לעומת 81 במדד 2024. עלייה נרשמה גם לחיפה, שדורגה בציון 79, לעומת 73 במדד 2024 – עדיין רחוק מלהיות מושלם; ולטבריה, שרשמה עלייה מ-40 ל-63. הרשויות שירדו במדד מספר רשויות רשמו ירידה משמעותית ברמת השקיפות ביחס לשנה הקודמת: פתח תקווה ירדה מ-99 ל-83; לוד ירדה מ-97 ל-86; עראבה ירדה מ-51 ל-33; וצפת נותרה בתחתית עם ציון 35 בלבד, זהה למדד 2024. בתחתית מדד השקיפות 2025 נמצאות: כפר מנדא עם ציון 7; תל שבע עם ציון 21; נצרת עם 25; אור עקיבא עם 26; קלנסווה וכפר כנא עם 27. מהמדד עולה כי הפערים בין רשויות חזקות ומבוססות לבין רשויות מוחלשות ופריפריאליות עדיין ניכרים באופן משמעותי. בעמותת שבי"ל מציינים כי מדד השקיפות אינו בוחן רק עמידה בדרישות החוק, אלא גם את מחויבות הרשויות לערכי מנהל תקין, יושרה ציבורית ונגישות מידע.

אלעד מערכות הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת חברת IT ישראלית אחרת – קונסיסט. סכום הרכישה עומד על 150.7 מיליון שקלים. הרכישה היא של מלוא ההחזקות בקונסיסט וכוללת את שתי חברות הבת, קונסיסט מערכות וקונסיסט טכנולוגיות. כמו כן, אלעד תרכוש קניין רוחני של הנרכשת בסך של 7.8 מיליון שקלים. קונסיסט והחברות הבנות שלה מתמחות בפיתוח תוכנה ומערכות מידע, בפיתוח ואינטגרציה של תשתיות מחשוב, בשיווק והטמעת מערכות תוכנה של ספקים מובילים, וכן באספקת שירותים מקצועיים בתחומי טכנולוגיית המידע. ההכנסות של הקבוצה קטנו ב-2025 ב-12 מיליון שקלים ל-235 מיליון ולעומת זאת, ה-EBIDTA הציג גידול מ-15.8 מיליון שקלים ל-16.4 מיליון. החברה מעסיקה כ-500 עובדים, שיצטרפו לכ-1,500 עובדי אלעד, והמטה שלה נמצא בפתח תקווה. אלעד מערכות רוכשת את קונסיסט ללא חוב. מדובר ברכישה ראשונה של אלעד אחרי הנפקת החברה, שבוצעה בפברואר אשתקד, ושבה היא גייסה 80 מיליון שקלים לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף. כשנה לאחר מכן קפץ שווי השוק שלה ביותר מפי שניים ל-620 מיליון, ובינואר האחרון הבטיח המנכ"ל שלה, דגן הלוי, בראיון לדה מרקר כי "נקנה חברה בתוך חצי שנה". העסקה מגיעה בתקופה שבה מניות חברות התוכנה נפגעות כתוצאה מהבינה המלאכותית והחשש של המשקיעים שיקטן הצורך ב-IT מסורתי. ואמנם, מניית אלעד ירדה מתחילת השנה ב-15.5%. עם זאת, בישראל, הסיכון לחברות ה-IT מתון יותר, עקב הפעילות הרבה של השוק המקומי עם מגזרים שבהם קשה להחליף את תוכנות ה-IT בכלי בינה מלאכותית, כגון הממשלה וארגונים אחרים מוטי רגולציה. "אנחנו ממשיכים במסענו בעולם ה-IT המתחדש" אדיב ברוך, יו"ר דירקטוריון אלעד מערכות, אמר כי "רכישת מלוא ההחזקות בקונסיסט תואמת את אסטרטגית הרכישות והמיזוגים שלנו, להמשך האצת הצמיחה. אנחנו מאמינים כי מיזוג קונסיסט יחזק את מעמד החברות, ירחיב את בסיס הלקוחות, ויעשיר את מגוון הפתרונות הידע והנסיון המוצע ללקוחותינו". הלוי ציין כי "יש לקונסיסט סל מוצרים רחב ואיכותי, ואנחנו מאמינים ששילוב שתי החברות יחדיו יוביל לחברה חזקה עוד יותר, עם מעל 2,000 עובדים בישראל". לדברי דני שגב, יו"ר דירקטוריון קונסיסט ישראל, "לאחר 35 שנים של צמיחה והתפתחות, אנחנו חוברים לאלעד וממשיכים במסענו בעולם טכנולוגיות המחשוב המתחדש. ביחד עם אלעד נמשיך להביא ללקוחותינו את הפתרונות החדישים, את מסורת השירות המסור ואת החתירה למצוינות, ליעילות ולהצלחה".