הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
19/07/26 14:31
15.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הדלפה חדשה חושפת את ה-Galaxy Watch 9 הבא של סמסונג כמעט במלואו, אך בניגוד למה שאפשר היה לצפות, לא החומרה היא שמושכת את תשומת הלב. במקום זאת, נראה שסמסונג שמה את הדגש על שדרוגי תוכנה בתחום הבריאות, עם לוח מחוונים חדש למדדים חיוניים, מאמן ריצה אישי ובדיקת מעקב לדום נשימה בשינה.
בתמונות השיווקיות שהודלפו על ידי המדליף המוכר אוון בלאס, השעון מופיע בגוון שחור. זוהי חבילת ההדלפות השלישית של בלאס בתוך יממה, לאחר שחשף גם את חומרי השיווק של ה-Galaxy Z Fold 8 וה-Galaxy Z Flip 8. גם הפעם, נראה שהחידוש המשמעותי ביותר אינו החומרה עצמה, אלא יכולות הבריאות החדשות שמקבלות מקום מרכזי.
מהתמונות עולה, כי ה-Galaxy Watch 9 אכן יופעל באמצעות מעבד סנאפדרגון Wear Elite, כפי שכבר דווח בעבר בעקבות שיתוף הפעולה בין קוואלקום לסמסונג. כעת, האישור מגיע ישירות מתוך חומרי השיווק של סמסונג עצמה.
אולם תשומת הלב העיקרית מופנית דווקא לתוכנת הבריאות החדשה.
חומרי השיווק מציגים מסך "Vitals", המרכז מדדים חיוניים ומתריע כאשר שניים מהם נמצאים מחוץ לטווח התקין. בנוסף, מופיע "מאמן ריצה אישי", שמלווה את המשתמש לאורך האימון ועוקב אחר ההתקדמות לעבר יעד זמן מוגדר מראש.
לצד אלה, ההדלפה חושפת גם בדיקת מעקב לדום נשימה בשינה (Sleep Apnea Recheck), שמצטרפת למדדי השינה ולציון האנרגיה (Energy Score) שכבר קיימים במערכת. נראה שסמסונג ממשיכה להרחיב את יכולות הבריאות של השעון במטרה להפוך אותו לכלי מקיף יותר לניטור אורח החיים והכושר.
מבחינת העיצוב, ה-Galaxy Watch 9 לא מביא שינוי משמעותי לעומת ה-Galaxy Watch 8. הוא שומר על עיצוב הכולל שני כפתורים בצד המכשיר, אך חומרי השיווק שהודלפו מציגים אותו בארבעה צבעים: לבן, גרפיט, ירוק ושחור – צבע אחד יותר משלושת הצבעים שעליהם דווח בהדלפות קודמות.
במבט רחב יותר על שוק השעונים החכמים, נראה שסמסונג ממשיכה להרחיב את הפער בתחום ניטור הבריאות. אם משווים את השעון החדש למתחרה המרכזי שלו, ה-Apple Watch Series 11, כבר בסקירות קודמות נמצא כי סמסונג העניקה דגש רב יותר למדדי בריאות חדשים, בעוד שאפל שמרה על עיצוב דומה ועל סט תכונות שלא השתנה באופן משמעותי.
כעת, עם התוספות שנחשפו עבור ה-Galaxy Watch 9 – נראה כי סמסונג מתכוונת להגדיל עוד יותר את היתרון שלה בתחום הבריאות הדיגיטלית ולהמשיך לבדל את סדרת השעונים שלה מהמתחרים.
19/07/26 13:38
8.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רעידת אדמה בתעשיית הטכנולוגיה העולמית: מודל שפה סיני חדש בשם Kimi-K3, פרי פיתוחה של חברת Moonshot AI מבייג'ינג, טיפס בימים האחרונים למקום הראשון בטבלת הדירוג היוקרתית של פלטפורמת Arena.ai בתחום פיתוח הקוד (Frontend Code Arena). לפי דיווח במגזין Futurism, המודל הדיח מהפסגה את המערכות האמריקניות המתקדמות ביותר, בהן GPT-5.6 Sol של חברת OpenAI ו-קלוד (Claude Fable 5) של חברת אנת'רופיק. ולא סתם אלא בפער משמעותי.
הזינוק המפתיע הזה – לצד דירוגו של המודל בעשירייה הפותחת גם במשימות טקסט יצירתי – יצר גלי הלם שאף עוררו טלטלה בוול סטריט. מניות השבבים האמריקניות רשמו צניחה חדה ומדד הנאסד"ק ירד, על רקע החשש של המשקיעים מהתנפצות אפשרית של "בועת הבינה המלאכותית" האמריקנית. Big news: Kimi-K3 by @Kimi_Moonshot is now #1 in the Frontend Code Arena with 1679 pts, surpassing Claude Fable 5.
This is a 17-place jump from Kimi-k2.6 (#18 -> #1).
In Frontend, Kimi-K3 ranked #1 in 6 of 7 domains: Brand & Marketing, Reference-Based Design, Data & Analytics,… https://t.co/YDN3BufGkC pic.twitter.com/Oa6teaQnWp
— Arena.ai (@arena) July 16, 2026 מה טוב כל כך ב-Kimi?
אז מה כך כך טוב במודל הסיני? בניגוד למודלים סגורים ויקרים מתוצרת עמק הסיליקון שבארה"ב, Kimi-K3 מתאפיין במשקלים פתוחים (Open-weight) ומציע תג מחיר זול פי שישה בממוצע ממתחריו בארה"ב.
המערכת החדשה מתהדרת ב-2.8 טריליון פרמטרים וביכולת עיבוד הקשר עצומה של מיליון אסימונים (Tokens) לבקשה בודדת, תכונה המאפשרת לה לנתח מאגרי קוד שלמים, לחפש באינטרנט ולעבד מסמכים ארוכים בבת אחת.
מכון ברוקינגס שפך אור על התופעה וציין כי ההגבלות האמריקניות על ייצוא שבבים לסין השיגו למעשה תוצאה הפוכה מזו שקיוו לה; המגבלות הללו אילצו את המהנדסים הסינים למצוא דרכים חכמות ויעילות יותר לאימון מודלים, מבלי להישען על כוח המחשוב העצום שזמין לעמיתיהם בארה"ב.
בכירים בתעשייה לא נשארו אדישים למאורעות. שיאוין קו, יזמית בינה מלאכותית ומנהלת מוצר בכירה לשעבר בחברת מטא, הציבה שאלה נוקבת לאנת'רופיק: "כאשר מודל בעל משקלים פתוחים עולה בביצועיו על המודל הסגור הטוב ביותר, כיצד אנת'רופיק מצדיקה את התמחור של מודל פייבל (Fable) שלה? למה שמישהו ישלם על זה?". קו הוסיפה ותקפה את פערי השווי התהומיים בין החברות כשאמרה: "הערכת השווי האחרונה של Moonshot עומדת על 20 מיליארד דולר, נכון ללפני חודשיים. אנת'רופיק שווה כמעט טריליון דולר, פי 50. למה?". Kimi K3 vs Fable 5
$16.45 vs $37.94 https://t.co/nJ9VBc77EK pic.twitter.com/2gJegGzDov
— shirish (@shiri_shh) July 17, 2026 הפער יסגר סופית בתוך חצי שנה?
הדאגה חלחלה גם אל הדרגים הבכירים ביותר בממשל האמריקני. על פי דו"ח טרי מבית אוניברסיטת סטנפורד, הקובע כי פער הביצועים בין ארה"ב לסין "נסגר למעשה", צוטט שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, כשהוא מודה שיתרונה של ארצות הברית בבינה מלאכותית הצטמצם כעת לחלון של שלושה עד שישה חודשים בלבד.
משקיע ההון סיכון הנודע מארק אנדריסן התייחס אף הוא לקפיצת המדרגה של המודלים הסיניים הפתוחים – כדוגמת מודל דיפסיק (DeepSeek) שקדם ל-Kimi – וכינה את פריצות הדרך הללו "רגע הספוטניק של הבינה המלאכותית", אשר מהוות "מתנה עצומה לעולם". A year ago, the big three was OpenAI, Anthropic, and Google. Things have changed.
Moonshot's Kimi K3 sits above Gemini on every composite benchmark, and it's open source in 10 days.
New episode: what K3 reveals about frontier margins, model sizes, and who's actually still in… pic.twitter.com/MXBSYHlorU
— SemiAnalysis (@SemiAnalysis_) July 18, 2026 "ההמצאה האחרונה של האנושות"
מנגד, יאנג ז'ילין, מנכ"ל ומייסד Moonshot AI, לא נראה כמסתנוור מניצחונות קצרי טווח. מבחינתו, פיתוח המודלים הללו הוא בסך הכל שלב בדרך לבינה מלאכותית כללית (AGI), שאותה תיאר כ"ההמצאה האחרונה של האנושות".
ז'ילין הסביר כי פריצות הדרך הבאות יגיעו הודות ליכולת של המערכות לעבד הקשרים ארוכים במיוחד, מה שיאפשר להן לחסוך זמן רב למשתמשים ולפעול בצורה אוטונומית וחכמה יותר.
עבור ז'ילין, השגת היעד של AGI היא הרבה מעבר לפיתוח מוצר מסחרי מוצלח; זהו רגע היסטורי שיאפשר להפוך את תהליכי ההמצאה והגילוי לאוטומטיים לחלוטין, ובאופן זה לפתור אינספור אתגרים אנושיים אחרים.
כשהוא מונחה על ידי תפישת עולמו הנחרצת ולפיה "אם אתה לא יכול להיות מספר אחת בעולם, אין טעם לעשות את זה", המסר הסיני לארצות הברית מהדהד בבירור: הקרב הנוכחי שניצחה בו Moonshot AI על המקום הראשון בטבלאות הדירוג הוא רק קדימון למירוץ האמיתי שיקבע מי תהיה השליטה המוחלטת בעתיד הטכנולוגי של האנושות.
19/07/26 17:19
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"רוב העברות הכספים העסקיות לגורם במדינה אחרת דורשות סכומים גבוהים מאוד באופן יחסי לצורך ביצוען, ולפעמים הגופים המעורבים בהעברה גוזרים עמלה של עשרות אחוזים. זה לא טוב. למעשה, שוק התשלומים חוצי הגבולות נותר אחד השווקים הגדולים והלא יעילים ביותר בתחום השירותים הפיננסיים. למרות עשרות שנים של חדשנות, עסקים וצרכנים עדיין מתמודדים עם עמלות גבוהות, זמני סליקה איטיים ותשתית פיננסית מקוטעת. התחזית היא ששוק התשלומים הדיגיטליים יהיה שווה 250 טריליון דולר עד 2030, וצריך לשנות את התעשייה מלמעלה למטה", כך אמרה מיטל רביב, מנכ"לית ומובילה אסטרטגית בחברת הייעוץ MERA.
רביב הנחתה פאנל, שנערך תחת הכותרת "ההזדמנות בשווי 250 טריליון דולר: להמציא מחדש את התשלומים חוצי הגבולות", במסגרת כנס Fintech Junction 2026 של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הכנס התקיים באחרונה במלון הילטון תל אביב.
רפאל רובין, מנהל חשבונות ארגוניים בסטרייפ. צילום: ניב קנטור
"כשמדברים על תשלומים חוצי גבולות, צריך קודם להציע את האפשרות להשתמש באמצעי תשלום מקומיים", אמר בפאנל רפאל רובין, מנהל חשבונות ארגוניים בענקית התשלומים הגלובלית סטרייפ, שבאחרונה דווח כי היא מתעניינת ברכישת המתחרה הגדולה, פייפאל. לדברי רובין, "ה-AI שינתה גם את התחום הזה. היא מאפשרת לחברות בתחום לנוע מהר יותר, לעוד מדינה ולעוד אפשרויות תשלום. זה עושה את אפשרויות התשלום המקומיות לחשובות יותר בהיבט הזה, במיוחד כדי למשוך את אלה שלא ממש מבינים בפעולות כגון המרות מטבע. צריך לאפשר לבחור בלחיצה אחת את התשלום, שיעבוד עם כל סוג של העברה, ולוודא שההפרשים לא משולמים בידי הלקוח. זה מוריד את המורכבות ומעלה את מספר המשתמשים בשירותים האלה".
יזהר אריאלי, דירקטור אזורי במאסטרכארד. צילום: ניב קנטור
יזהר אריאלי, דירקטור אזורי במאסטרכארד, חיזק את דבריו של רובין. הוא אמר ש-"אם מחברים את הדברים כולם, מתברר שלא חל שינוי בצורך ברישיונות ובציות לרגולציה אגרסיבית למדי, והשחקניות המקומיות מבינות בזה יותר טוב. לכן, הן אלה שבסופו של דבר מאפשרות את העבודה בתוך השוק עצמו, ובכל שוק בפני עצמו".
אריאלי ציין כי "במבט חמש שנים קדימה, המסחר המבוסס על AI יהפוך למשהו משמעותי וגדול, עם יותר עוצמה ויותר דיוק וחוזק בהיבט של אמצעי זיהוי. עולם התשלומים בדרך לשם, וכבר עכשיו מתחילים לראות פתרונות שנותנים מענה ליכולות עבודה של סוכן (AI – צ"ק) מול סוכן".
משה קמחי, המייסד והמנכ"ל של נימה. צילום: ניב קנטור
משה קמחי, המייסד והמנכ"ל של נימה, אמר כי "יש אלמנט נוסף כשמדברים על תשלומים חוצי גבולות, והוא טמון במילה גבולות. עם הזמן, מבחינת התשלומים, הגבולות יימחקו, או לפחות ייטשטשו. הגבול הוא אמנם משהו פיזי, אבל הוא מביא לידי ביטוי הבדלים במיסוי, ויש אינטרסים שונים בין מדינות, כי מדובר בחיבור בין שתי כלכלות. אולם, כיום כבר מתחילים ללכת לכיוון שהאינטגרציה היא בין שתי ספקיות – יותר ברמה עסקית מאשר מדינית, ויש את האלמנט של FX ואת האלמנט של קבלת ההחלטה. באיזה נתיב בוחרים כד לבצע העברת כספים? השאלה הזו מקבלת כותרות סביב ה-AI, שבאמצעותה אנחנו מפתחים את היכולת לקבל החלטה נכונה בכל רגע נתון".
לימור ליברמן, מייסדת שותפה ומנהלת תפעול ראשית ביוניפס. צילום: ניב קנטור
לימור ליברמן, מייסדת שותפה ומנהלת תפעול ראשית ביוניפס, דיברה על מטבעות יציבים, וציינה כי השימוש בהם יכול להשתלב בחיי היום יום של כל חברה פיננסית, ובוודאי בהיבט של תשלומים חוצי גבולות. "יוניפס בנתה מערכת שמשתמשת במודלים של AI כדי להוביל את האורקסטרציה פנימה, , תוך שימוש במטבעות יציבים. לשם החברות החדשניות צריכות ללכת, כי זה יאפשר להן להציע יכולות משמעותיות עבור הלקוחות, כולל אפשרות של מנועי צמיחה. היכולת לבחור סוגי תשלומים טומנת בחובה אפשרויות לרווח מאוד גבוה".
19/07/26 17:43
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועד עובדי מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, הודיע היום (א') על פתיחה בעיצומים לאחר שלדבריו, המשא ומתן בינו לבין ההנהלה לחתימת הסכם קיבוצי הגיע למבוי סתום. בבנק "רואים בחומרה" את הצעדים של הוועד וטוענים כי הם לא זוכים לתמיכת ההסתדרות – טענה שמכחישים בוועד.
הוועד החליט שלא לקחת חלק ב-"תרגיל תשעה באב". מדובר בתרגיל שנתי של המערכת הבנקאית, שנועד לוודא את ההמשכיות העסקית שלה. בהודעה ששלחו היום לעובדים כתבו חברי הוועד, ובראשם היו"ר, דודו דהן, כי "אין לעסוק בהכנות לתרגיל, אין לשתף פעולה בשום דרך בקידום התרגיל ואין להשתתף בו באף צורה – לא לפני ולא בעת תשעה באב, ולא בימים שאחריו".
המחלוקת המרכזית נוגעת לדרישת הנהלת הבינלאומי לשנות את מתכונת העבודה מרחוק ולהרחיב את העבודה מהסניפים. על פי הוועד, הוא הציע לאורך המשא ומתן חלופות שונות – שההנהלה דחתה את כולן.
"יש לנו עניין עם הנהלה שדורסנותה אומנותה, המובילה את המשא ומתן למבוי סתום פעם אחר פעם. הנהלה שנוקטת בצעדים קיצוניים כדי להלך אימים על העובדים", כתבו דהן וחברי הוועד. לדבריהם, "רק יחד, כחומה בצורה, נוכל להראות להנהלה את נחישותם של עובדות ועובדי מתף להגיע להסכם קיבוצי ראוי ומכבד. כוחנו באחדותנו". דהן הדגיש כי אין להנהלת הבינלאומי "רשות ללחוץ, לבקש, לרמוז ולאיים על עובד שעומד על זכותו החוקית להשתתף בהם. מי שיפעל כך, יפעל נגד החוק".
מתף היא הזרוע הטכנולוגית של הבינלאומי, שאחראית על המחשוב שלו בכל ההיבטים – פיתוח ותמיכה במערכות הליבה הבנקאיות, שירותים דיגיטליים, סייבר ועוד. היא מונה 500 עובדים וממוקמת בראשון לציון.
מהנהלת הבינלאומי נמסר בתגובה כי "אנחנו מקיימים משא ומתן עם הוועד, בשיתוף ההסתדרות. אנחנו רואים בחומרה שעל אף שהמשא ומתן לא מוצה, הוועד בוחר לנקוט במהלכים שעלולים לפגוע בבנק. לראייה, אין למהלך אישור של ההסתדרות. נציין כי השירות ללקוחות נמשך כסדרו".
19/07/26 19:14
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שני תחקירים שפורסמו בימים האחרונים מראים כי ממשלת ישראל שכרה חברות אמריקניות כדי לבצע קמפייני השפעה-תודעה מתוחכמים על אזרחים אמריקניים. היא עשתה זאת באמצעות אופטימיזציית LLM, הנדוס מקורות המידע על ישראל, כדי שכלים כגון ChatGPT וג'מיני "יצבעו" אותה באור חיובי יותר, הפעלת רשתות משפיענים מבוססות אלגוריתמים ברשתות חברתיות ושליחת מיליוני הודעות SMS אוטומטיות, שנכתבו על ידי GenAI, תוך שימוש בזהויות בדויות.
התחקיר של הטיים
לפי אחד התחקירים, של המגזין טיים, ישראל שכרה בספטמבר אשתקד את החברה של בראד פארסקייל, שהיה מנהל קמפיין הבחירות לנשיאות של דונלד טראמפ ב-2016, כדי לנהל מבצע השפעה נרחב על צעירים תומכי המפלגה הרפובליקנית. על פי התחקיר, העלות של המבצע הייתה 1.5 מיליון דולר בחודש.
ישראל יצאה בקמפיין על רקע העלייה בשיעורם של הצעירים השמרניים שמחזיקים בדעות שליליות כלפי ישראל: מכון המחקר Pew מצא כי ב-2025, שיעורם בקרב רפובליקנים בני 18-49 עמד על 50%, וב-2026 הוא עלה ל-57%. בסקר השנה מצא מכון המחקר כי ל-64% מבני ה-18-29 שתומכים במפלגה הרפובליקנית יש עמדות שליליות כלפי ישראל. זאת, לעומת כרבע מהמבוגרים בני ה-50+ שתומכים במפלגה.
לפי התחקיר, סוכנות הפרסום הוואס שכרה בספטמבר האחרון את Clock Tower X – חברה בבעלות פארסקייל – על מנת לבצע את הקמפיין. באופן פומבי, הקמפיין נועד למלחמה באנטישמיות – אבל מטרתו האמיתית הייתה להטות את דעת הקהל של הצעירים הרפובליקנים לטובת ישראל.
לפי התחקיר של הטיים, הקמפיין פעל בשלוש דרכים מרכזיות: הפעלת רשת משפיענים שמרניים, שקיבלו תשלום ותודרכו באמצעות צ'טים; ניסיונות להשפיע על המידע שמציגים כלי GenAI כמו ChatGPT וג'מיני באמצעות בניית אתרי אינטרנט ייעודיים; וייצור של כ-100 תכנים מקוריים בחודש, שלפחות 80% מהם ייועדו לרשתות החברתיות שבני דור ה-Z נמצאים בהן – טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב.
התחקיר של הוול סטריט ג'ורנל
כמה ימים לאחר הטיים פרסם הוול סטריט ג'ורנל תחקיר משלו, שלפיו ישראל ניהלה קמפיין השפעה על אזרחים אמריקניים מקבוצות גיל שונות, באמצעות שש חברות ובעלות של עשרות מיליוני דולרים. קמפיין זה כלל שליחת הודעות SMS תחת זהויות מזויפות.
לפי הג'ורנל, משתמשים בשמות אמה, שרה וג'ון, שכביכול מהווים חלק מקבוצה בשם חברים למען השלום, שלחו מיליוני הודעות טקסט, שנכתבו על ידי AI. הן כללו את השאלה: "כיצד לדעתכם ישפיעו שיחות השלום של ישראל וארצות הברית עם איראן על השלום העולמי?". לאחר שהפונה התבקש.ה לתת פרטים על הקבוצה, הוא.היא כתב.ה: "אנחנו מאמינים שהעוצמה של ישראל קריטית לעתיד ולחופש של אמריקה. יש אנשים שמציגים את זה כסכסוך פוליטי, ואחרים סבורים שמדובר בצעדים שישראל נוקטת כדי להגן על אזרחיה מפני החמאס. מה אתה חושב?"
בבית הלבן כעסו מאוד
בממשל האמריקני גילו על קיומו של הקמפיינים וכעסו על כך מאוד. גורמים רשמיים בבית הלבן הביעו את זעמם על כך שישראל מובילה קמפיין, בהנהלת יועצו לשעבר של טראמפ, שנועד לתקוף את הסכם הפסקת האש מיוני השנה בין ארצות הברית לאיראן. מה שעורר את חשדם היה העובדה שבניגוד לציפיות שלהם, שתומכי הנשיא יחגגו את הפסקת האש, משפיענים תומכי תנועת ה-MAGA תקפו אותו. טענתם הייתה שטראמפ נכנע לאיראן. גורם בכיר בבית הלבן התחיל לאסוף צילומי מסך, והגיע למסקנה שלא מדובר בצירוף מקרים, אלא בקמפיין מתוזמר.
פארסקייל הודה שמטרת הקמפיין המתואר בתחקיר של הטיים הייתה לעצור את הסחף של הצעירים הרפובליקנים נגד ישראל, אולם לא נגד העמדות והפעולות של הנשיא טראמפ. "מעולם לא ארגנתי או השתתפתי במאמץ כלשהו להמעיט בערכו של הנשיא טראמפ, כולל לא במזכר ההבנות שאליו הוא הגיע עם איראן. מעולם לא", אמר מנהל הקמפיין לטיים.
19/07/26 11:55
6.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"השוק עובר תהפוכה מטורפת, ולכן מה שנדרש מהיזמים הוא לשנות כיוון ולעשות התאמה למציאות החדשה. רק אז נוכל לראות מי יכול לשנות ולהוביל – ומי מתייאש", כך אמרה נועם ענבר, שותפה ב-ויולה פינטק (Viola Fintech).
ענבר דיברה בפאנל שנושאו "בונים את מנצחי הטק הגלובליים – מישראל". הפאנל התקיים בשבוע שעבר (ד') במסלול סטארט-אפים שנערך במסגרת כנס Fintech Junction 2026. את הפאנל הנחתה לירון ז'ן, שותפה וסמנכ"לית כספים ב-פרופיטיאן פייננס (Profitian Finance).
משתתפי הפאנל דנו בשאלה כיצד לבנות ולהצמיח את הדור הבא של חברות, בשוק המוגדר ומעוצב על ידי בינה מלאכותית, רגולציות, יעילות פיננסית ורצון לענות לדרישות של לקוחות גלובליים. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך במלון הילטון בתל אביב, עם מאות משתתפים.
לדברי ענבר, "בשנתיים האחרונות אנו רואים הרבה חברות, יותר ממה שראינו בשנים קודמות. גם עולם הבינה המלאכותית משנה את התעשייה. ככלל, יש שני סוגי חברות: הראשון, חברות ללא מוצר, שיש להן רכיב, לא תמיד הוא 'תפור', והוא אינו בשל. מנגד, הסוג השני של חברות הוא אלה המעניינות יותר, שבונות תשתית רגולטורית ואבטחתית לפני ההגעה שלהן לשוק. הן בשלות יותר, יש להן מעטפת ולא פתרון קטן. חברות אלו עשו קפיצת מדרגה".
"היתרון שיש בישראל", אמרה ענבר, "הוא בהיקף הטאלנטים, באנשים בעלי יכולת מנהיגות. יש פה רבים בעלי יכולת אימוץ וסתגלתנות. הצד השני של המטבע הוא הבעיה עם היוקר של הטאלנט, בשל שער המט"ח. כך, עולה קושי להצדיק מערכי מו"פ גדולים בישראל".
"חברה מנצחת היא חברה שמצליחה לייצר אמון. זה היתרון שלה", סיכמה ענבר.
עמי איסקוב, ראש תחום פינטק וחדשנות בבנק הבינלאומי הראשון. צילום: ניב קנטור
"להזריק חדשנות לבנק על בסיס טכנולוגי"
עמי איסקוב, ראש תחום פינטק וחדשנות בבנק הבינלאומי הראשון, אמר כי "אנו עורכים שיתופי פעולה רבים עם חברות פינטק. בדרך זו אנו מזריקים חדשנות לבנק, על בסיס טכנולוגי. לעולם המניע לכך יהיה צורך עסקי, או כזה שיציע מענה טוב יותר ללקוחות".
"כאשר אנו בוחנים סטארט-אפ", אמר, "אנו מחפשים פתרון לבעיות שלנו בבנק, או לאלו של הלקוחות. תמיד זה צריך להוות קפיצת מדרגה. אנו מחפשים פתרון רחב שישיא ערך ויביא שיפור, או באזור פעילות חדש, או שהוא כזה אשר משנה ומשדרג פתרון קיים".
איסקוב סיים בהמלצה לחברות ההזנק בעולם הפינטק: "רוצו מהר – ועשו זאת בצעדים קטנים".
19/07/26 14:27
6.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שלוש חברות זכו באחרונה בתחרות הסטארט-אפים ליזמים, הפועלת במסגרת הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. הזוכים קיבלו מענקי השקעה בסך כולל של 400,000$.
לשלב הגמר הגיעו שמונה חברות סטארט-אפ, שזכו מלבד מענקי ההשקעה גם בחשיפה נרחבת למשקיעי הון סיכון, אנג'לים, מומחים טכנולוגיים ומובילי דעה בתעשייה.
התחרות מתקיימת עשר שנים ברציפות והיא אחת מתוכניות היזמות המרכזיות באקדמיה הישראלית ליזמים בתחילת דרכם. היא מאפשרת לסטודנטים, בוגרים וחוקרים להפוך רעיונות ראשוניים למיזמים בעלי פוטנציאל עסקי, טכנולוגי וחברתי משמעותי.
מאז נוסדה התחרות התמודדו בה קרוב ל-1,000 מיזמים ולאורך השנים צמחו מתוכה חברות בולטות. בסך הכל ניגשו לתחרות מאה חברות בשלבים שונים, שהציגו פתרונות בתחומים שונים. המתמודדים קיבלו גם ליווי של 70 מנטורים ושופטים מהתעשיה והאקדמיה.
הזוכים בתחרות
במקום הראשון במסלול Deep Tech זכה המיזם וירוביקס (Virobix), שיקבל השקעת SAFE בסך 200,000 דולר מקרן ג'רמי קולר פאונדיישן (Jeremy Coller Foundation). המייסדים הם ד"ר דיאנה גטאולין וד"ר אייל זולר. החברה מפתחת פלטפורמה חדשנית לטיפול ממוקד בסרטן באמצעות וירוסים מהונדסים.
פרופ' משה צבירן, מנהל מערך החדשנות והיזמות באוניברסיטת תל אביב.. צילום: דוברות האוניברסיטה
במקום הראשון במסלול Animal-Free Tech זכה המיזם Ever:Red, שיקבל השקעת SAFE בסך 100,000 דולר מטעם קרן CPT Capital. המייסדים הם שירלי שחר, פרופ' אסף אהרוני, וד"ר דפנה מיכאלי. החברה מפתחת פלטפורמת דיפ-טק מבוססת צמח לייצור פיגמנטים טבעיים באמצעות עדשת מים. הפיתוח יאפשר תהליך ייצור יעיל וחסכוני לתעשיות המזון, הקוסמטיקה והפארמה.
במקום הראשון במסלול Climate Tech זכה המיזם אוקימטה (Okimata), שיקבל השקעת SAFE בסך 100,000 דולר מקרן זורה ונצ'רס (Zora Ventures). המייסדיםהם שי הירש וניתאי אלוש-אבן. החומרים והתהליך של החברה מייצרים ציפוי דמוי-קרמיקה, המצמצם דרמטית את פליטות ה-CO₂ ואת צריכת האנרגיה.
"המטרה הייתה ועודנה לתמוך ביזמים לאורך כל הדרך"
ד"ר אייל בנימין, מנהל התחרות, אמר כי ניתוח עומק של נתוני המתמודדים לאורך 10 שנות התחרות שביצע ד"ר איתי אטר מ-Pvalyou עבור מכון קולר, הראה כי לפיינליסטים בגמר התחרות יש סיכוי של מעל פי שניים לזכות בהשקעה כלשהי, ביחס לאחרים. בנוסף, הסיכוי של אלו שזכו בתחרות גדול פי ארבעה לזכות בהשקעה כלשהי ופי שבעה לזכות בהשקעה של קרנות הון סיכון.
פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב ומייסד התחרות, אמר: "המטרה הייתה ועודנה לתמוך ביזמים לאורך כל הדרך – הן באמצעות מעטפת ליווי ומנטורינג מקצועית והן באמצעות השקעה ראשונית משמעותית במיזמים המנצחים. לאורך העשור האחרון ראינו כיצד הרעיונות שנולדו בין כותלי האוניברסיטה הופכים לחברות מצליחות".
דורון שמחי, דירקטור התחרות, מסר: "תחרות קולר מוכיחה בכל שנה מחדש, שיזמות אמיתית מתחילה באנשים, בצוותים שמזהים בעיה משמעותית, בונים פתרון טכנולוגי ומוכנים לעבור תהליך עמוק של תיקוף, דיוק וצמיחה".
19/07/26 15:43
6.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשחק על המקום השלישי במונדיאל הוא אחד המשחקים השנויים במחלוקת בעולם הכדורגל: יש כאלה שאומרים שהוא מיותר, ורבים מאלה שמשלימים עם קיומו טוענים שהוא משעמם ולא צופים בו.
המשחק הזה נערך בכל המונדיאלים, להוציא שניים – במונדיאל הראשון, ב-1930, ובטורניר של 1950. במקרים רבים, השחקנים מגיעים אליו משוחררים מהלחץ לעלות לגמר, ומבקיעים בו לא מעט שערים. כך, למשל, ב-1958, במשחק שבו צרפת ניצחה את גרמניה המערבית במשחק על המקום השלישי 6:3, נכבשו תשעה שערים. ז'וסט פונטן קבע בו את שיא השערים של שחקן במונדיאל אחד – 13 גולים. השיא הזה לא נשבר עד היום. במשחק אתמול (ש') נכבשו 10 שערים – שישה על ידי אנגליה-יבמ וארבעה על ידי צרפת-OpenAI.
גם בעולם הטכנולוגיה יש "משחק על המקום השלישי". נכון שכולם מכירים את אנבידיה, המנצחת של עולמות השבבים וה-GPUs לאימון מודלי בינה מלאכותית, והחברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, את גוגל, שמובילה את עולם החיפוש, ואת AWS, שנמצאת בצמרת עולם הענן, אבל הקרב על המקום השלישי הוא לעתים החשוב ביותר. החברה שמסיימת שלישית אולי לא זוכה בכותרות, אבל היא נשארת על הפודיום, מושכת לקוחות, מגייסת עובדים ומשקיעים – ולעתים היא זו שתפתיע ב-"מונדיאל" הבא של עולם הטכנולוגיה, ותיטול את הבכורה.
לכן, המשחק על המקום השלישי הוא לא רק קרב על מדליית הארד – הוא מבחן לאופי. האם הנבחרת מתפרקת אחרי האכזבה שלא עלתה לגמר, או שהיא מצליחה לקום ולהראות שיש לה עתיד. או, בהיי-טק, האם היא תיעלם או תבנה את עצמה מחדש. זאת גם הסיבה שבניגוד למה שאומרים, המשחק על המקום השלישי איננו לפרוטוקול בלבד. המשחק אתמול נתן הוכחה ניצחת לכך, והוא הפך לאחד ממשחקי המקום השלישי הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאל. זו הייתה חגיגה של כדורגל התקפי, כמעט בלי הגנות – רק כישרון, קצב, יצירתיות ורצון לנצח.
אנגליה-יבמ נגד צרפת-OpenAI
אנגליה-יבמ השיגה אמש את ההישג הטוב ביותר שלה במונדיאל מאז הזכייה ההיסטורית ב-1966. המשחק התחיל בשליטה אנגלית-יבמית מוחלטת, אך במחצית השנייה, צרפת-OpenAI חזרה לעניינים וכמעט השיגה שוויון 4:4. אלא שאז נשרק פנדל לזכותה של אנגליה-יבמ, וסאקה כבש – והשלים שלושער במשחק אחד. זו הייתה רכבת הרים של רגשות – כמו רכבת ההרים ששמה בינה מלאכותית.
בוקאיו סאקה. צילום: ShutterStock
באלגוריה להיי-טק, היה זה קרב בין שתי תפיסות עולם: בין המסורת של יבמ – הבולטת מבין חברות הטכנולוגיה שעיצבו את עולם המחשוב הארגוני – לחדשנות של OpenAI, שהפכה את ה-GenAI לנחלת הכלל.
אמנם, גם יבמ משקיעה בבינה מלאכותית, עם Watson ופתרונות אחרים, אבל היא ידועה בעיקר בזכות המחשבים האישיים הראשונים, ובשוק הארגוני בזכות מחשבי המיינפריים והתשתיות שעליהן פועלים רבים מהבנקים, חברות הביטוח, הממשלות וחברות התעופה. OpenAI, מצידה, מובילה באמצעות מודלי שפה מתקדמים, סוכני AI, יצירת תוכן, קוד, ניתוח מידע ואוטומציה של משימות מורכבות. אפשר לומר שאם יבמ בנתה במשך עשרות שנים את הכבישים שעליהם נוסע עולם המחשוב, OpenAI בונה את הנהגים החדשים, שיודעים לנסוע עליהם בעצמם.
במחצית הראשונה נראה היה שאנגליה-יבמ השתמשה באופן שבו מחשבי המיינפריים של ענקית המחשוב הוותיקה פועלים – יציבות, מאורגנות, כמעט ללא טעויות. אבל ככל שהמשחק התקדם, צרפת-OpenAI שיחקה במהירות שבה עולם ה-AI מתפתח. בדיוק כפי שמודלי AI חדשים משתפרים בקצב מסחרר, כך צרפת הצליחה לחזור למשחק עם שלושה שערים ב-18 דקות בלבד.
מלך השערים של המונדיאל. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock
קיליאן אמבפה כבש צמד והפך למלך שערי המונדיאלים בכל הזמנים ובמונדיאל הזה. כעת, כל הלחץ עובר לליאו מסי במשחק הגמר. האם הוא יגיב כמו אלוף אמיתי, יכבוש הערב, בגמר, שלושער ויחזיר לעצמו את תואר מלך השערים של הטורניר הנוכחי? או לפחות יכבוש שניים וישווה את השיא של אמבפה? או שמא הוא יותיר ליריבו הצרפתי את הבכורה?
מאבק בין ישן לחדש? לא באמת
בחזרה למשחק של אתמול – הוא הוכיח שגם בעולם הכדורגל וגם בעולם ההיי-טק, אין באמת מאבק בין ישן לחדש. חלק נכבד מהארגונים הגדולים לא בוחרים בין יבמ ל-OpenAI – הם משלבים ביניהן. הם ממשיכים להריץ את הליבה העסקית על גבי מיינפריים, חושפים יכולות באמצעות API Connect, מוסיפים את Watson למשימות ארגוניות ובמקביל מטמיעים את מודלי OpenAI כדי להעצים עובדים, לקוחות וסוכני AI. כך גם על המגרש: הן הניסיון, המשמעת והיסודות של אנגליה, והן היצירתיות, המהירות והדמיון של צרפת הפכו את המשחק ליצירת מופת.
המסקנה מהערב הזה היא שהעתיד לא שייך למי שממציא את הטכנולוגיה החדשה, אלא למי שיודע לשלב אותה עם תשתיות המחשוב הישנות. בדיוק כפי שהמשחק אמנם לא קבע את המנצחת במונדיאל 2026, אלא היה אחד המשחקים הגדולים והמרתקים בו – ובתולדות המונדיאלים בכלל.
מבט לגמר
הגמר, שייערך הערב בין ארגנטינה-מיקרוסופט לספרד-גוגל, הוא הרבה יותר ממשחק כדורגל: זהו מפגש בין שתי אימפריות כדורגל, שתי תרבויות שחולקות שפה משותפת, וחלקית גם היסטוריה משותפת, ובמקביל בין שתי ענקיות טכנולוגיה שמנהלות כבר יותר משני עשורים מאבק על ההובלה בעולם הדיגיטלי. זה יהיה לא רק קרב על גביע העולם, אלא גם משל לאחד הקרבות העסקיים המרתקים של תקופתנו.
בניגוד ליריבויות הגדולות בכדורגל של ארגנטינה מול ברזיל או אנגליה, מערכת היחסים בין ארגנטינה לספרד מעולם לא התבססה על שנאה ספורטיבית. לאורך השנים עברו אינספור שחקנים בין שתי המדינות, והכדורגל הספרדי וזה הארגנטינאי השפיעו האחד על השני באופן הדוק. לכן, המפגש בין שתיהן בגמר המונדיאל הוא לא נקמה היסטורית, כמו שראינו בחצאי הגמר, אלא מאבק על הנהגת עולם הכדורגל.
לעומת זאת, בזירה הטכנולוגית מדובר בסיפור אחר לגמרי. במשך שנים הייתה מיקרוסופט המלכה הבלתי מעורערת של עולם המחשוב – בעיקר התוכנות והדפדפנים, עד שהגיעה גוגל ושינתה את כללי המשחק. הקרב התרחב במהירות יחסית כמעט לכל תחום אפשרי – דפדפנים, מערכות הפעלה, שירותי ענן, פרודוקטיביות, בינה מלאכותית וסוכני AI. בחלקם מיקרוסופט ניצחה, ובחלקם גוגל. לצד התחרות העסקית הגיעו עימותים משפטיים: מחלוקות על פטנטים, רגולציה, הגבלים עסקיים ופרטיות.
ליאו מסי מניף את הגביע במונדיאל הקודם. האם הוא יעשה זאת גם הפעם? צילום: Fabideciria, ShutterStock
שתי החברות מתחרות גם בזירה הטכנולוגית החשובה ביותר של ימינו – הבינה המלאכותית. לכל אחת מהן יש כלי AI כבדים: מיקרוסופט, שבגלל השותפות בינה לבין OpenAI יש לה חלק לא מבוטל ב-ChatGPT ובמודלי ה-GPT, והיא גם החברה מאחורי Copilot, וגוגל עם ג'מיני והטמעת בינה מלאכותית בכל מוצריה. כמו כן, בעוד שארגנטינה-מיקרוסופט מייצגת מסורת, ניסיון, חוסן ויכולת לנצח גם כשהדרך לא מושלמת, ספרד-גוגל מציגה חדשנות, שליטה, מהירות, דיוק וחשיבה מבוססת נתונים.
מדובר בקרב בין כוכבים – בעולמות הכדורגל והיי-טק כאחד: מצד אחד ניצב ליאו מסי-סאטיה נאדלה, שהוא אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים, כמו גם אחד מגדולי מנכ"לי הטק המצליחים לאורך ההיסטוריה. מולו עומד לאמין ימאל-סונדאר פיצ'אי, הכוכב של ספרד-גוגל. יש כאן גם חילופי דורות, ונראה הערב עימות בין אגדה למי שמבקש להיות אגדה.
הערב נחזה לא רק במשחק בין שתי נבחרות, אלא גם במפגש בין עבר לעתיד, בין מסורת לחדשנות ובין ניסיון לרעננות. כמו שבמאבק העסקי בין שתי ענקיות הטכנולוגיה אין מנצחת מוחלטת, גם בגמר, קשה לנחש מי תזכה ואיזה קפטן יניף את גביע העולם. נראה שזאת תהיה הנבחרת שתצליח לכפות את סגנון המשחק שלה, לשלוט בקצב ולהגיב טוב יותר לרגעי הלחץ. אם ספרד תצליח להכתיב את הקצב ולהחזיק בכדור לאורך זמן, ייתכן שהיא תצא עם ידה על העליונה, אבל אם ארגנטינה תהפוך את המשחק לקרב של אופי, נחישות ורגעי קסם של הכוכבים שלה, היא בהחלט תוכל להוסיף עוד פרק מפואר להיסטוריה שלה.