פניקס קונטקט ישראל הודיעה על מינויו של אלכס פלדמן לתפקיד מנהל פיתוח עסקי בתחום הביטחוני, כחלק מהרחבת פעילותה בשווקים אסטרטגיים בישראל. פלדמן מביא עימו יותר מ-23 שנות ניסיון בתחום המכירות והפיתוח העסקי, לצד היכרות מעמיקה עם התעשייה הישראלית וניסיון רב בעבודה מול לקוחות בתחומי התעשייה, התשתיות והביטחון. במסגרת תפקידו יהיה פלדמן אחראי על הרחבת פעילות החברה במגזר הביטחוני, פיתוח הזדמנויות עסקיות חדשות, חיזוק קשרים עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, וקידום שיתופי פעולה ארוכי טווח עם גופים מובילים במשק. המינוי מהווה חלק ממהלך אסטרטגי רחב של פניקס קונטקט ישראל להעמקת פעילותה בשוק הביטחוני, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך מואץ של דיגיטציה, אוטומציה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות. מגמות אלה מייצרות דרישה גוברת לפתרונות שמשלבים אספקת חשמל אמינה, תקשורת רציפה בין מערכות ויכולות בקרה מתקדמות, במטרה להבטיח רציפות תפעולית, זמינות גבוהה ויכולת התמודדות עם סביבות עבודה מורכבות ותובעניות. ארגונים ביטחוניים ותעשיות מתקדמות נדרשים כיום להתמודד עם היקפי מידע הולכים וגדלים, דרישות מחמירות לאמינות תפעולית וצורך בקבלת החלטות בזמן אמת. מציאות זו מחייבת תשתיות מתקדמות, המאפשרות חיבור רציף בין רכיבי השדה, מערכות הבקרה והמערכות הארגוניות, תוך שמירה על יציבות תפעולית, אבטחת מידע ויכולת התאמה לשינויים טכנולוגיים. פתרונות החברה מסייעים ללקוחות לייעל תהליכים, לשפר את ניהול המשאבים ולהבטיח זמינות גבוהה של מערכות קריטיות לאורך זמן. תחומי הפעילות של פליקס קונטקט בין תחומי הפעילות המרכזיים של פניקס קונטקט ניתן למצוא פתרונות בתחומי החשמל, האלקטרוניקה התעשייתית ומערכות הבקרה, לצד מערכות תקשורת תעשייתית, ספקי כוח, הגנות מתח, פתרונות לניהול והעברת נתונים ופלטפורמות אוטומציה מתקדמות. טכנולוגיות אלה מיושמות במגוון רחב של פרויקטים בתחומי התעשייה, האנרגיה, התשתיות והביטחון, ומשמשות בסיס למערכות שבהן אמינות, בטיחות ורציפות תפעולית מהוות תנאי הכרחי להצלחה. הביקוש הגובר למערכות חכמות ומקושרות מייצר צורך בפתרונות המאפשרים אינטגרציה בין עולמות החשמל, התקשורת והבקרה. באמצעות שילוב בין רכיבי חומרה תעשייתיים, מערכות תקשורת מתקדמות ופלטפורמות אוטומציה פתוחות ניתן ליצור סביבת עבודה אחודה שמאפשרת שיפור ביצועים, ניהול יעיל יותר של משאבים והפחתת זמני השבתה. יכולות אלה הופכות למשמעותיות במיוחד בפרויקטים ביטחוניים ותשתיתיים, שבהם כל רכיב במערכת חייב לפעול ברמת אמינות גבוהה ובתיאום מלא עם כלל המערכות הסובבות אותו. פניקס קונטקט על קצה המזלג פניקס קונטקט היא חברה משפחתית גלובלית, שמרכזה בבלומברג, גרמניה. היא פועלת מאז 1923 בתחומי האלקטרוניקה התעשייתית, החשמל ומערכות הבקרה. הקבוצה מעסיקה כ-21 אלף עובדים ברחבי העולם, פועלת באמצעות יותר מ-100 חברות בת ונציגויות, ומספקת פתרונות לתעשייה, אנרגיות מתחדשות, תשתיות ומערכות אוטומציה מתקדמות. לאורך השנים ביססה החברה מעמד של שותפה טכנולוגית עבור יצרנים, מפעילי תשתיות וארגונים תעשייתיים ברחבי העולם. שילוב הידע ההנדסי, הניסיון המצטבר וההשקעה המתמשכת בחדשנות מאפשרים לחברה לתמוך בפרויקטים מורכבים לאורך כל מחזור החיים שלהם – משלב התכנון והאפיון, דרך ההקמה וההטמעה ועד לתפעול השוטף והתחזוקה. בחברה מציינים כי הרחבת הפעילות במגזר הביטחוני מהווה נדבך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה שלה לשנים הקרובות. מינויו של פלדמן נועד לתמוך בהעמקת הנוכחות בשוק זה, לחזק את הקשר עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, ולהנגיש את הידע, המוצרים והפתרונות של פניקס קונטקט לפרויקטים ביטחוניים ותעשייתיים מתקדמים בישראל.

בשנים האחרונות מייסדים למדו לדבר באופן אוטומטי על Runway – כמה כסף נשאר בקופה, לכמה חודשים הוא מספיק, מתי נכון לצאת לסבב גיוס נוסף, ואיפה אפשר להתייעל בלי לפגוע בצמיחה – אבל המציאות הכלכלית החדשה של סטארט-אפים ישראליים מחייבת להסתכל על ה-Runway בצורה רחבה יותר.   בחודשים האחרונים, במקביל להתחזקות השקל מול הדולר ולאימוץ ההולך וגובר של פתרונות AI, יותר ויותר חברות מגלות שקצב שריפת המזומנים שלהן מושפע מגורמים שלא היו במרכז השיח עד לפני זמן לא רב. מייסדים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומנהלי טכנולוגיה צריכים להתחיל להתייחס לעלויות AI כמו לכל רכיב תפעולי מרכזי אחר. לא כמשהו שבודקים בדיעבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי כשהדולר נחלש ה-Runway מתקצר רוב הסטארט-אפים בישראל מגייסים את ההון שלהם בדולרים, אך חלק משמעותי מההוצאות השוטפות שלהם מתבצע בשקלים – למשל, שכר עובדים, ספקים מקומיים, שכירות, שירותים ותפעול. כשהדולר נחלש מול השקל, כל דולר שגויס שווה פחות במונחים של ההוצאות בפועל. זו אינה רק תנודה פיננסית או אירוע חשבונאי. מדובר בשחיקה ישירה של מרחב הפעולה של החברה.[Text Wrapping Break][Text Wrapping Break]. בשנים האחרונות עלות השימוש במודלים עצמם נמצאת במגמת ירידה, בזכות התחרות בין ספקיות ה-AI והשיפור ביעילות המודלים. אך במקביל, היקף השימוש גדל בקצב מהיר הרבה יותר. מוצרים מבצעים יותר קריאות למודלים, משלבים סוכני AI, עובדים עם חלונות קונטקסט ארוכים יותר ומבצעים תהליכים מורכבים יותר. התוצאה היא שבמקרים רבים החשבון הכולל של החברה עבור ה-AI ממשיך לגדול.  בשלבי הפיתוח הראשונים, שימוש ב-AI נראה לעיתים כמו עוד שירות ענן או עוד API, אך כשהמוצר מתחיל לצבור משתמשים, ההוצאה הזו הופכת במהירות לסעיף תקציבי משמעותי.  נקודת העיוורון: כמה באמת עולה כל אינטראקציה? אחד הדברים שמאפיינים חברות בשלבי Seed ו-Series A, הוא בניית מוצר מבוסס AI. אך הן אינן בונות במקביל מודל כלכלי מלא של עלויות השימוש. הן יודעות כמה עולה לגייס מפתח, כמה עולה קמפיין שיווקי או שרת בענן, אבל לא תמיד הן יודעות כמה עולה כל אינטראקציה של משתמש, מה יקרה כשהיקף השימוש יגדל פי עשרה, ואיך זה ישפיע על הרווחיות. מייסדים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומנהלי טכנולוגיה צריכים להתחיל להתייחס לעלויות AI כמו לכל רכיב תפעולי מרכזי אחר. לא כמשהו שבודקים בדיעבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי. האם כל פעולה באמת מחייבת קריאה למודל? האם ניתן להשתמש במודל קטן או יעיל יותר? האם התמחור של המוצר משקף את עלות ה-AI? והאם החברה יודעת לזהות את הרגע שבו צמיחה במספר המשתמשים מתחילה להפוך לצמיחה בהוצאות? האתגר האמיתי: שני כוחות שמעצבים מחדש את ה-Runway דווקא בתקופה שבה התחזקות השקל שוחקת את ערך ההון שגויס, חברות רבות משקיעות יותר ב-AI כדי להתייעל, להאיץ את הפיתוח ולייצר יתרון תחרותי. ההתייעלות הזו אמנם מייצרת ערך, אבל היא גם יוצרת מבנה עלויות חדש.  לכן, גם ניהול החשיפה למטבע וגם ניהול כלכלת ה-AI צריכים להפוך לחלק מאותה שיחה ניהולית. לא די שסמנכ"ל הכספים יעסוק בשער הדולר והמנהל הטכנולוגי יעסוק במודלים. ההחלטות הללו משפיעות זו על זו, ובסופו של דבר כולן מתכנסות לשאלה אחת – כמה זמן באמת נשאר לחברה עד שתזדקק להון נוסף.  החברות שיצליחו בשנים הקרובות לא יהיו בהכרח אלה שיגייסו את הכי הרבה כסף או יטמיעו הכי הרבה-AI. הן יהיו אלה שיבינו את הכלכלה שמאחורי הטכנולוגיה, ימדדו נכון את העלויות שלהן ויקבלו החלטות על בסיס נתונים ולא על בסיס תחושות. בסופו של דבר, Runway הוא כבר לא רק מספר שמופיע במצגת למשקיעים. בעידן ה-AI, הוא נקבע לא רק לפי כמה כסף גייסת, אלא גם לפי כמה חכם אתה מנהל אותו.  כותב המאמר הוא מנהל תחום סטארט-אפים בבינת תקשורת

קלאודרייד (Cloudride) משיקה את OverC-AI – פלטפורמה ייעודית עבור מקבלי החלטות כלכליות וטכנולוגיות, המציגה תמונה פיננסית מלאה ומדויקת על הוצאות ה-AI השונות בארגון: סוכנים אוטונומיים, מודלים ועומסי עבודה בענן. בלי הפתעות בחשבונית ובשיתוף פעולה מלא בין אנשי הכספים לצוותי הפיתוח. המערכת נועדה לגשר על הפער המובנה שבין מחלקות הפיתוח וההנדסה, ומספקת כלים מתקדמים לאופטימיזציה של עומסי עבודה של AI, מבלי להאט את קצב הפיתוח. הדשבורד הראשי של OverC-AI – פלטפורמה לשיקוף וניהול עלויות AI בענן. צילום: צילום מסך על ידי חברת קלאודרייד השטח המת של ה-AI: מה שאתם לא רואים עולה לכם ביוקר ככל שחברות פורסות יותר ממשקי צ'אט, מודלים בקוד פתוח ומערכות AI אג'נטיות (Agentic AI), מתפתח בארגון "שטח מת" פיננסי עצום. עומסי העבודה של ה-AI צורכים טוקנים ומשאבי מחשוב באופן שקט וכמעט ללא יכולת מעקב סדירה. OverC-AI נועדה לפתור בדיוק את החיכוך היומיומי שנוצר בארגונים בין ה-CFO שמתריע כי "עלויות ה-AI יוצאות משליטה", לבין ה-VP R&D שדורש "המתחרים שלנו עוקפים אותנו בסיבוב, אנחנו חייבים עוד משאבים!". המערכת מאפשרת לארגון לראות, לקבוע ולנהל את כלכלת ה-AI שלו בצורה חלקה. שלוש יכולות הליבה: ניטור, הגדרת גבולות וניהול שוטף בניגוד לכלים ריאקטיביים המציגים את תמונת המצב רק בדיעבד – לאחר שחשבון הענן כבר הגיע – פלטפורמת OverC-AI מונעת את חריגות התקציב קרוב לזמן אמת. הפלטפורמה מתבססת על שלושה עוגנים מרכזיים: ????️ SEE נראות מלאה: קבלת תמונת מצב קרובה לזמן אמת על כל משתמש, אייג'נט ומודל בארגון. המערכת מספקת פירוט עלויות מדויק לכל מודל LLM, שיוך צריכה לפי צוותים, פרויקטים וערוצי צריכה, וכן מעקב ממוקד אחר אייג'נטים אוטונומיים הפועלים ברקע וצורכים טוקנים "מתחת לרדאר". ???? SET הצבת גבולות ברורים: הגדרת מכסות ותקרות תקציב מדויקות (Budget Caps & Quotas) לכל זהות, משתמש, צוות או אייג'נט. המערכת מבטיחה אפס הוצאות לא משויכות, כך שכל טוקן שנצרך ממופה אוטומטית לפרויקט פנימי או סביבת עבודה מוגדרת. ???? MANAGE אכיפה מבוססת זהות: הפלטפורמה מאפשרת אכיפת הרשאות מבוססת IAM מבלי לפגוע בביצועים (Zero-latency). ברגע שזהות מגיעה לתקרה שהוגדרה לה, המערכת מפעילה Instant IAM Deny שמנתק גישה בבטחה באופן אוטומטי. עומסי העבודה של ה-AI צורכים טוקנים ומשאבי מחשוב באופן שקט וכמעט ללא יכולת מעקב סדירה – חלוקה למודלים בפלטפורמת OverC-AI. צילום: צילום מסך על ידי חברת קלאודרייד כשה-CFO פוגש את ה-VP R&D: המערכת שמחברת בין כל הקצוות בארגון העלות הכוללת, כמות הטוקנים והאירועים החריגים, מוצגים במערכת על גבי דשבורד דינמי, המאפשר מבט ממעוף הציפור עד הפרט הקטן ביותר של כל פעילות הבינה המלאכותית בארגון שלכם – מהרמה הפיננסית, כמו למשל באפשרות לתיוג אוטומטי ושיוך עלויות לדיווח P&L מדויק, ועד הרמה הטכנולוגית, כדוגמת הצגת נתוני צריכה המאפשרים לתכנן קדימה, לזהות צווארי בקבוק ולצמוח באחריות. רוצים לראות איך OverC-AI עובדת על הסביבה שלכם? לחצו כאן לתיאום דמו עם מומחי קלאודרייד