מאז נפתחה בפני הישראלים האפשרות לביקור בטורקיה בתחושה של ביטחון יחסי ובאווירה של הכנסת אורחים חמימה, הפכו אתרי הנופש בה ליעדים מבוקשים ע"י משפחות בזמני חופשה ועיר הבירה איסטנבול עלתה לראש רשימת היעדים המועדפים, בשפה התיירותית, טורקיה היא יעד חם. טיול קצר במחוזותיה של העיר השכנה יזכיר לכם מאיפה באתם, שכן השפה העברית תישמע בכל פינת רחוב (או שוק) בכל תקופה של השנה. הסיבות שהפכו את טורקיה ליעד מבוקש כל כך ע"י הישראלים הן ברורות: הטיסה הקצרה, מזג האוויר שדומה לישראל, היופי, הגודל, השפע, האוכל (מדוכני הרחוב ועד מסעדות היוקרה שמציעות קולינריה משובחת) אבל בעיקר, בואו נודה: המחירים! גם אם התכוונתם רק לנפוש בטן-גב, ביקור בטורקיה יגרום לכם לפתוח את הארנק והתשוקה לקניות תתעורר, הן בגלל ההיצע והן בגלל המחירים, שמסתבר, זולים משמעותית מהמחירים בישראל, לא רק על תוצרת מקומית אלא גם עבור מותגים בינלאומיים שאתם רגילים לרכוש כמו: ZARA, MANGO, מותגי ספורט, אביזרי אופנה, כלים לבית ולמטבח, מותגים קוסמטיים ואפילו מותגי קפה כמו NESPRESSO.

מחיר הדלק יתייקר החל מחצות הלילה שבין שבת לראשון - כך פרסם משרד האנרגיה. המחיר החדש לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי לא יעלה על 7.06 שקלים לליטר, עליה של 12 אגורות מהחודש קודם. תוספת לשירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר, ללא שינוי מחודש קודם (ובסך הכל 7.27 שקל לליטר בנזין 95 בשירות מלא).

הרבה צדקנות השתרבבה למילים שנאמרו על חשיפת חשבון הוצאות המזון של משפחת בנט. אלא שבניגוד לשני הקולות הרגילים שאנו רגילים להאזין להם במקרים כאלה: אנשי רק ביבי שסבורים שכל הוצאה מותרת למלך ישראל - תואר שרק במקרה בנט הצליח לחטוף לזמן קצר, ולעומתם אנשי רק לא ביבי שבטוחים שאסור לבקר את בנט, פן יגרום הדבר לחזרתו של מי שמוחזק בעיניהם כאחראי לכל בעיה - לשני אלה, קול א' וקול ב' של השיח התקשורתי, הסתנן הפעם קול חדש: ספק טהרנים, ספק תומכים מתוחכמים יותר של אחד משני הקולות דלעיל - ומה שבטוח, דמגוגים, אם לא מטומטמים גמורים. אם למקד את טענות אנשי הזרם החדש, הרי שהם מתמצות בכך שעתה, כשראש הממשלה יודע שחלק מההטבות הניתנות לו עם הג'וב עלולות להילקח ממנו (או לפחות לעמוד לביקורת ציבורית נוקבת), ירחיק הדבר את מי שידם אינם משגת מהתמודדות על התפקיד. "מעכשיו רק עשירים יוכלו להיות פה ראשי ממשלה!" זעקו המוחים. האמנם?

מי שעקב אחר הפרסומים אודות המחירים המזנקים, לא יכול היה שלא לחשוש מהיום שאחרי פסח, זה שבו לרשתות הקמעונאיות אין עוד עניין לסבסד לנו מוצרים, רק כדי למשוך אותנו לעשות את הקניות לחג בתחומן. האם התוצאות בשטח אכן תומכות בהנחה שאחרי הפסח הכל יהיה יקר יותר? במחקר הצריכה שביצענו בחנו סל פריטים רחב שמתייחס לקנייה ממוצעת לתקופה של 14-21 יום עם מוצרי הצריכה השכיחים ביותר והנפוצים בכל רשימת קניות של משק בית ממוצע. הסל מכיל 135 מוצרים שונים. אומנם השנה אנו משלמים על סל הקניות שלנו כ-2.5% יותר מבשנה הקודמת, אך בכל זאת אנו חשים כאנשי בשורות: העלייה במחיר מלפני הפסח הייתה של פחות מאחוז אחד, זאת לעומת חגים קודמים בהם חלו התייקרויות של קרוב ל-10% מהמחירים ששילמנו ערב החג והמחירים ששילמנו במוצאי החג. אז מה קרה? אולי עוד מוקדם לנתח, אבל האם הגורמים השונים מרגישים עדיין שהם תחת זכוכית מגדלת של התקשורת והציבור ונוקטים משנה זהירות. או שמא זכינו בסך הכל להארכת של "השקט שלפני הסערה"? בימים האחרונים עסקנו בבעיות במוצרי שטראוס-עלית בהם התגלוה חשש להימצאות של חיידק הסלמונלה, מה שאולי גרם ליצרנים, יבואנים וקמעונאים לחוש שהם עדיין תחת מתקפה מתמשכת, אבל זה המקום להזכיר שלא רק הרצון למקסם רווחים הוא שתדלק את עליית המחירים אלא כמה גורמים אמיתיים, מהשלכות משבר הקורונה על מחירי הגלם והתובלה ועד להשפעות של הפלישה הרוסית לאוקראינה.

חברת אבטחת הסייבר פולאר סקיוריטי (Polar Security) המעסיקה כיום כ-20 עובדים תגייס עד סוף השנה 20 עובדים נוספים ותכפיל את מצבת העובדים שלה ל-40 איש. הגיוס מתבצע על רקע השקת פתרון חלוצי שפיתחה החברה לאבטחת מידע בענן ולקראת השקתו הרשמית בשוק העולמי. החברה תגייס מומחים בשורה של תחומים וביניהם: מדעני נתונים, מפתחי Front End ו-Back End, אבטחת איכות (QA), וכן DevOps, מנהלי מוצר, פיתוח עסקי ועוד.

מה עושים: יוניקורן פינטק אמריקאי שפתרונותיו הטכנולוגיים משפרים את התנהלותם הפיננסית של עסקים ואנשים פרטיים ברחבי העולם. לחברה חמישה מוצרים שמסייעים לניהול חשבונאי עצמאי בלי להזדקק להנהלת חשבונות חיצונית, רובם מותאמים למערכת המס האמריקאית. משתתפים: ניצן גדו, בת 31, רווקה, גרה בגבעתיים. תפקיד: דאטה סיינטיסט , שנה וחצי בחברה. עידו פרחי, בן 33, נשוי פלוס 1.5, גר בהרצליה. תפקיד: דאטה סיינטיסט דר כהנא, בת 29, רווקה, גרה בקריית אונו. תפקיד: מגייסת עובדים, ארבעה חודשים בחברה.

בשלישי האחרון, העניקה קרן וולף לקידום המצוינות במדע ובאומנות, בראשות פרופ' דן שחטמן - חתן פרס נובל וזוכה פרס וולף, אשר משמש כיום כיו"ר בפועל של קרן וולף, את 'פרס קריל' לשנת 2022 להצטיינות במחקר מדעי. הפרס הוענק לעשרה חוקרים וחוקרות ישראלים צעירים ומבריקים. מקבלי הפרס הם חברי סגל אקדמי מצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר, שעדיין לא קיבלו קביעות, המועסקים באחת האוניברסיטאות בישראל. השתתפו באירוע: רעות ינון-ברמן מנכ"לית קרן וולף; יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו חיפושי נפט ורעייתו ד"ר ציפי לנדאו, חברת מועצת קרן וולף; יו"ר בנק איגוד לשעבר זאב אבלס , ד"ר טליה אהרוני חברת חבר הנאמנים של קרן וולף, דיקנים וראשי מחלקות מהאוניברסיטאות השונות בישראל.

"זיכרון בסלון" הפך בשנים האחרונות לאחד מסימניו הבולטים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כמו רעיון מוצלח שנבט כמיזם פרטי והפך לסטרטאפ מצליח, כך כבש הפורמט הפרונטלי הזה את העולם העסקי וחלחל גם לחברות ההייטק שנרתמו לשימור זכר השואה - ואירחו במשרדיהם מפגשים עם ניצולים וצאצאיהם.