אנחנו רק מתחילים להבין את ההשלכות של וריאנט אומיקרון החדש שהגיע מאפריקה, אבל בעולם כבר יש מי שיודעים לאן להפנות את האצבע המאשימה: ה"לאומנות החיסונית" של המדינות העשירות. גילויו של וריאנט הקורונה החדש בדרום אפריקה - B.1.1.529 שזכה בינתיים לשם אומיקרון - מהווה מקור לדאגה חמורה ברחבי העולם. מנהיגים, ממשלות, מדענים ורופאים עוקבים אחריו בדאגה ומנסים להעריך עד כמה מסוכן ומדבק הוא יהיה, והאם החיסונים הקיימים יועילו נגדו, או ששוב חזרנו אחורה לנקודת האפס בהתמודדות המתישה עם מגיפת הקורונה.

לא יכולות להתנתק מהטלפון ומבלות מול המסך גם כשאתן עם הילדים? מדריכת התפתחות ותנועה מגיל לידה מסבירה על מה שקורה לכן ולתינוק כשאתן עסוקות בנייד

בכל שנה נמכרות בישראל יותר מ-30 מיליון סופגניות, וכעת מסתבר שהאנשים שמכינים לנו את הפינוק השמנוני הזה עלולים לסבול מ"אסתמת האופים". למה זה קורה - ואיך נשמרים?

ממש לא מזמן צוין יום זכויות הילד בינלאומי, וכמה ימים אחר כך החל בישראל מבצע החיסונים של בני ובנות 5-11 כנגד נגיף הקורונה. אקדים ואומר, אני בעד החיסונים ואם היו לי ילדים בגיל המדובר, הייתי מעודד אותם להתחסן. אבל כחוקר מדיה לילדים אני רוצה להצטער על כך שהשיח והדיון הציבורי נסב על "שאלות ותשובות להורים". ראש הממשלה נפתלי בנט כתב "שמרו על הילדים, קחו אותם להתחסן". אני לא מזלזל בחשיבות ובאחריות ההורית, אבל אין לשכוח כי ילדים הם בני אדם שיש להם זכות להיות שותפים מלאים ומיודעים בהחלטה לגבי ההתחסנות. באמנה לזכויות הילד יש סעיפים שנועדו להבטיח את זכות הילדים לחופש ביטוי ולחופש גישה למידע המועיל להם. במילים אחרות, בנוסף לפנייה להורים, על משרד הבריאות ומוסדות המדינה להשקיע מאמץ בפנייה ישירה לילדים בישראל, בעברית ובערבית, ולהסביר להם במילים מובנות אך כנות את החשיבות של החיסון, לספק תובנות על הסיכונים במחלה כדי שיוכלו להיות שותפים מודעים לקבלת ההחלטה על ההתחסנות.

כישלון הוא מפלה המלווה בתחושות של חולשה, חוסר ביטחון, רפיון וערך עצמי נמוך, וכשהוא מכביד, אנו סובלים מירידה כללית בתפקוד שלנו. אז כיצד נתמודד עם כישלון? פסיכולוגית הספורט, קרן כהן, משתפת בארבעה כלים מעשיים מעולם פסיכולוגיית הספורט, שתקפים לכל תחומי החיים