על אף הכותרות על "נטישת ישראל", מרבית העוזבים את ישראל בשנים האחרונות הם עולים חדשים, ולא ישראלים מלידה - כך שהבעיה המרכזית אינה עילת הסבירות, אלא חוק השבות המנוצל לרעה 

מול האיום האיראני ולאחר המתקפה נגד ישראל, הנשיא האמריקני יכול כעת לעצב את מורשתו - ולהשיב את ההרתעה והעוצמה האמריקנית אל השולחן, לאחר שנים של דשדוש ושחיקה

אם היו אלו בני משפחותיהם, ציר פילדלפי היה הופך לציר מדברי שומם ולא חשוב. "לחץ צבאי" היה שטות גמורה, הערבות ההדדית הייתה הופכת להיות הערך החשוב ביותר בחיי האומה ופדיון שבויים הייתה מצוות ייהרג ובל יעבור

נשיא ארצות הברית היקר, השמד את הגרעין האיראני. הרוב האיסלאמי באיראן, עיראק, תימן, סוריה ולבנון מצפה שתציל אותם ממשטר האייתוללות הג׳יהאדיסטי אחרי 45 שנה

במלאת שנה לטבח, נעלמו כליל הקונספציות, נעלמו תפיסות, חזונות והשקפות עולם ביחס לעתיד מדינת היהודים במרחב המזרח-תיכוני הערבי והפלסטיני - ונשארה רק הסגידה לכוח. גם זו אופציה מסוכנת – מסוכנת לא פחות מקונספציה שגויה - שעלולה שוב להובילנו לאסון

מאחורי העימות הפומבי בין צרפת לישראל בנושא אמברגו הנשק מסתתרים מעט מאוד מהות והרבה מאוד אינטרסים פוליטיים

אחרי שקרה מה שקרה ב-7 באוקטובר 2023 , כבר אי אפשר להאמין בדבר, ואי אפשר לסמוך על כלום, אבל אפשר לדמיין ממש הכל, וכך תחושת הביטחון מתערערת באופן ששום חיסול בלבנון או בטהרן לא ישקם. אין פצצה גדולה מספיק שאפשר להטיל על בונקר עמוק מספיק, כדי לגרום לאדם לשכוח עד כמה דקה היא שכבת ההגנה עליו