שיתוף הפעולה בין גורמים איסלאמיסטיים לבין השמאל הרדיקלי הולך וגובר בשנים האחרונות וקוצרת פירות על בסיס עבודת עומק שנבנתה לאורך שנים - בזמן שבישראל ממשיכים לעסוק ב״הסברה״ בלתי אפקטיבית שלא נוגעת בבעיות השורש

בקואליציה שוקלים: חוק ועדת החקירה הפוליטית ייושם רק אחרי הבחירות. הרעיון הוא להעביר אותו בקריאה שלישית בכנסת הנוכחית ולדחות את האיוש. וגם: קרעי מעלה הילוך נגד הנשיא עמית ובהרב-מיארה

מדינת ישראל זקוקה לחיילים החרדים וחוליי החברה החרדית זקוקים למרפא. אם הפוליטיקאים מימין ומשמאל, התקשורת ומערכת המשפט יצליחו להתאפק קצת עם היצרים, השתיל הרך הזה של החרדים המתגייסים יהפוך לעץ

כבר שנים שה"מחאה האפקטיבית" יוצאת מכלל שליטה - וכולנו משלמים את המחיר

השאלה היא מה לא מה מרגיש "נכון", אלא מה מבדיל "כוחניות" מ"צדק". והתשובה הכואבת היא: החוק ה"יבש". לא המחנה, איך זה מרגיש, או לאיזה צד יש "יותר גדול". גם אם הצדק עימנו

הסיבה המרכזית שביסמוט וההנהגה החרדית מקיימים את ההצגה היא לא כי הם חוששים מה יקרה אם החוק לא יעבור – אלא כי הם יודעים בדיוק מה יקרה: הם מבינים היטב שלראשונה צעירים חרדים רבים יופיעו לראשונה בשערי הבקו"ם, והם יהיו חיילים מצוינים

אנחנו חיים בתקופה שמקדשת הפרדה, מדידה וייעול. כל אלה חשובים, אבל הם גם מסוכנים: לא כל ידע נמצא בטבלה. חלק גדול ממנו חי בחדרים סמוכים, במסדרונות, במפגש אקראי, במה ש”מרגיש“ לא נכון עוד לפני שמודדים אותו

ההיסטוריה מלמדת שמשטרים קורסים כאשר תומכיהם מאבדים את נחישותם להגן על עצמם בשעת מבחן קריטית - וההתפתחויות הדרמטיות באיראן בימים האחרונים עשויות אכן להפוך לנקודת מפנה במאזן הכוחות בין אלו שחותרים לשינוי הסטטוס-קוו הפוליטי לבין אלו שמבקשים לשמרו בכל מחיר