סרוויס נאו הציגה לפני ימים אחדים תוצאות חיוביות לרבעון השלישי של השנה, שהיו טובות מתחזיות האנליסטים. התוצאות פורסמו לצד

אינטל הציגה בסוף השבוע תוצאות חיוורות לרבעון השלישי של השנה: ההכנסות שלה עמדו במקומן והרווח הנקי ירד. לצד זאת, היא פרסמה תחזית לרבעון האחרון של השנה, שגבוהה מציפיות האנליסטים. החברה חוזה כי ההכנסות שלה ברבעון הרביעי יסתכמו ב-19.2 מיליארד דולר והרווח הנקי למנייה יעמוד על 1.27 דולר. זאת, בעוד שהאנליסטים העריכו הכנסות בסך 18.9 מיליארד דולר ורווח נקי למנייה בסך 1.16 דולר. לטענת מנהלי אינטל, הם צופים לביצועים משופרים ברבעון האחרון של השנה עקב עלייה צפויה בביקוש לשבבים עבור דטה סנטרים מבוססי ענן. ובחזרה לתוצאות הרבעון השלישי: אינטל רשמה בתקופה זו גידול של 7.9% בהוצאות ל-12.8 מיליארד דולר לעומת עלייה של 0.14% בלבד בהכנסות ל-19.2 מיליארד. כלומר: אינטל צופה כי ההכנסות שלה לא יעלו ברבעון הרביעי, בהשוואה לרבעון השלישי. הקיפאון בהכנסות לצד העלייה בהוצאות השפיעו לרעה על הרווח הנקי, שירד ב-6.4% למעט פחות משישה מיליארד דולר. הרווח למנייה רשם ירידה מתונה יותר - של 2.17% - ועמד על 1.35 דולר. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות של אינטל רשמו עלייה רבעונית של 16.05% ל-7.9 מיליארד דולר, הרווח הגולמי ירד ב-8.6% ל-11.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי הגיע ל-68.86%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-3.25% ל-4.85 מיליארד דולר והרווח ירד ב-12.3% ל-6.45 מיליארד. לצד הנתונים הרבעוניים פרסמה החברה את הדו"חות לתשעת החודשים הראשונים של השנה. עולה מהם כי ההוצאות הכלליות גדלו ב-1.4 מיליארד דולר ל-36.5 מיליארד, בעוד שההכנסות פחתו ב-435 מיליון דולר ל-51.76 מיליארד. הדבר השפיע על הרווחיות התפעולית והנקייה כאחד: אלה ירדו, בהתאמה, ב-10.85% ל-15.24 מיליארד דולר וב-10.86% ל-14.14 מיליארד. זינוק בשער המנייה המשקיעים הושפעו לטובה הן מהתוצאות והן מהתחזית, שכן בשני המקרים החברה עקפה את תחזיות האנליסטים, וכן מהודעתה של החברה כי תרכוש בחזרה מניות בשווי של 20 מיליארד דולר. כתוצאה מכך, מניית החברה קפצה במסחר שלאחר סגירת וול-סטריט, ונכון לפרסום שורות אלה עומד שערה על כ-8% יותר מהשער בתום המסחר ביום ה'. בוב סוואן, מנכ"ל אינטל, סיכם את התוצאות באמרו כי "בתקופה האחרונה עברנו מסע ארוך של שינוי סל המוצרים של החברה והתאמתו לצרכי השוק, במיוחד לביקוש הגואה לדטה. הביצועים ברבעון השלישי מוכיחים שאנחנו בדרך הנכונה. סדר העדיפויות שלנו מבוסס על רצוננו להאיץ את הצמיחה, לשפר את הביצועים ולהשתמש באופן מושכל בהון כדי להגיע לתשואות מקסימליות".

תחרות היא דבר בריא, אולם לעתים יריבויות עסקיות גולשות למאבקים מדממים. כך, למשל, היה בתחילת העשור הקודם, במאבק בין אורקל - שהובילה את הקוד הפתוח - אל מול מיקרוסופט. בשנתיים האחרונות, מיצב לארי אליסון, מייסד ו-CTO אורקל, את AWS, הענן של אמזון, כאויב האולטימטיבי. כך, בנאומיו בשנתיים האחרונות בכנס השנתי של החברה, אל מול קהל של עשרות אלפי לקוחות, הוא הקדיש חלק ניכר מהדברים להצגת העלויות היקרות והביצועים הגרועים, לדבריו, של AWS. בכירי AWS לא הגיבו משך זמן, ובאחרונה שינו טקטיקה, הגיבו, ואף החליפו את בסיסי הנתונים שלהם, תוצרת אורקל – באלה שלהם. והנה, הפתעה: בסוף השבוע הופיע בפורבס מאמר הנושא את הכותרת "מדוע מיזוג של אמזון-אורקל הוא (בגדר) אפשרות ממשית". המאמר, אותו כתבו אנשי צוות Terfis, טוען כי מיזוג שתי החברות, וליתר דיוק, רכישת אורקל על ידי אמזון, יניב ערך לשני הצדדים. הצוות שפרסם את המאמר מורכב ממהנדסים בוגרי MIT ואנליסטים מוול סטריט, שבנו פלטפורמה הבוחנת את ערך החברה, ביצועיה, והקשר בין הביצועים לערך המניה שלה. לפי המאמר, "הרעיון אולי נשמע שאפתני מאוד, אך על מנת לשמור על עצמה בראש שרשרת המזון הטכנולוגית בענן, אורקל עשויה להיות הרכישה הטובה ביותר שאמזון תוכל לערוך אי פעם". אמזון, מציינים הכותבים, הייתה הראשונה שבנתה אקו-סיסטם בענן הציבורי באמצע שנות האלפיים, ואורקל, לעומתה, נמצאת בעסקי בסיסי הנתונים כמעט 40 שנים. שוויה של AWS, לדבריהם, עומד על 493 מיליארד דולרים. אורקל, נכתב, איחרה להגיע למגרש המשחקים של הענן, והדור הראשון שלה בענן – נכשל. לאחריו, החברה השקיעה רבות בפיתוח, כדי להביא לשוק את דור 2 בענן. שווי אורקל, מעריכים הכותבים, עומד על 251 מיליארד דולרים. כך, נכתב, נוצר מצב בו ל-AWS יש נתח שוק של יותר מ-40% מהענן הציבורי, ואילו אורקל אפילו לא נמצאת בחמישייה הראשונה בדירוג ספקיות הענן. זאת, למרות שהיא מנהלת כמעט 50% ממאגרי המידע בעולם. [caption id="attachment_250686" align="alignnone" width="600"] "לכלך" רבות על אמזון. לארי אליסון, מנהל טכנולוגיות ראשי ויו"ר ומייסד אורקל. צילום: יח"צ[/caption] למה למזג? ישנם כמה מניעים למיזוג שכזה, אם יקרה, כותבים החוקרים. האחד, הלקוחות הארגוניים יקבלו את האבטחה בארכיטקטורה של דור 2 בענן, לצד שירות הלקוחות של AWS - מה שיוביל למוצר ושירות נבדלים ומובחנים, לעומת העננים הציבוריים האחרים. לאור כמה אירועי אבטחה שקרו באחרונה, גם ל-AWS, ומנגד - המובילות של אורקל בתחום האבטחה, יש לכך הצדקה, ציינו הכותבים. המניע השני, לדבריהם, הוא היצע המשלב בין הענן של AWS, ובין בסיס הנתונים של אורקל. שילוב שכזה, נכתב, הוא הבחירה, הלכה למעשה, עבור חברות סטארט-אפ וארגונים כאחד. לכן "אנו חושבים שאורקל ו-AWS מייצגים זוג משלים טוב", ציינו הכותבים. למה לא? בהיבט הסיכונים והמכשולים, הכותבים מציינים את ההיסטוריה של היריבות בין שתי החברות, לרבות התבטאויות של אליסון ושל אנדי ג'סי, מנכ"ל AWS, זה נגד זה. מכשול נוסף נוגע לשילוב הטכנולוגי בין השתיים: "עלות שילוב שתי המערכות ויישום יכולות בסיס הנתונים האוטונומי של אורקל על ההיצע של AWS, יכולים להוות אתגר טכנולוגי, בגלל גודל מאגר הלקוחות המשולב והדרישות המגוונות של הלקוחות". עוד בעיה היא בתחום הרגולטורי: בשל העובדה שאמזון אוחזת בנתח שוק של 40% מהענן הציבורי, ואורקל – ביותר מ-50% בשוק בסיסי הנתונים, "סביר שהגוף המשולב ימשוך בדיקות רגולטוריות רבות, שיבחנו את ההשפעה (של המיזוג) על התחרות". הכותבים מעריכים את שווי אמזון במעט פחות מ-1.1 טריליון דולר, משמע שהיא זו שתרכוש את אורקל, ששוויה הוא כרבע ממנה. לכן, הם מסכמים, "אמזון תצטרך להנפיק פרמיה משמעותית לשווי השוק הנוכחי של אורקל - כדי לסיים את העסקה". 

מיקרוסופט היא הזוכה במכרז הענן של הפנטגון, בשווי 10 מיליארד דולרים, כך הודיע משרד ההגנה האמריקני ביום ו' האחרון. מדובר בהודעה מפתיעה, שכן לאורך כל הדרך משקיפים בשוק היו בטוחים שהזוכה תהיה AWS. הזכייה ממצבת את מיקרוסופט כבעלת ענן לגיטימי לכל דבר ועניין, וכנותנת "פייט" לאמזון, השליטה הבלתי מעורערת בענן הציבורי, עם 40% נתח שוק. זהו גם ניצחון לסטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, שהזכייה מצטרפת לזכיות נוספות של הענקית מרדמונד בענן בהובלתו, כגון וולמארט – וזאת למרות ש-AWS ממשיכה לצמוח. נאדלה ניהל בעבר את עסקי Azure, הענן של מיקרוסופט, וכמנכ"ל הגדיל את נפח הפעילות של החברה בענן לעומת עסקי החלונות. מיקרוסופט בתקופתו גם אימצה את לינוקס, מה שמאפשר להפעיל קוד פתוח בענן הציבורי שלה. JEDI (ר"ת Joint Enterprise Defense Infrastructure) של הפנטגון, הוא מכרז שהוציא משרד ההגנה האמריקני לאספקת שירותי ענן למגזר הביטחוני-ציבורי בארצות הברית. לשלב הסופי במכרז עתיר המיליארדים הגיעו AWS ומיקרוסופט. מתמודדות נוספות, ובהן יבמ, גוגל ואורקל, נשרו במהלך השלבים השונים של התהליך. טראמפ: "שאמזון יזXXXנו" המכרז הפך לנושא שנדון רבות בקשר בין התעשייה והממשל, וקיבל נפח גדול יותר מערכו הכספי הרב. לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, היו כמה מפגשים עם ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. בזוס הוא הבעלים, באופן פרטי, של הוושינגטון פוסט – מהעיתונים החשובים בארה"ב ומגדולי העיתונים המותחים ביקורת על טראמפ ועל התנהלותו. בעבר דווח כי טראמפ אמר לגנרל בדימוס ג'יימס מאטיס, שהיה מזכיר ההגנה, "שאמזון יזXXXנו". בהזדמנויות אחרות טען טראמפ כי אמזון אינה משלמת את חלקה ההוגן במסים ופוגעת בדואר האמריקני. [caption id="attachment_230878" align="alignnone" width="600"] מיקרוסופט[/caption] "זה יותר מ-40 שנים שמיקרוסופט מספקת טכנולוגיות חדשניות, מוכחות ומאובטחות, עבור משרד ההגנה האמריקני", נמסר ממיקרוסופט, "אנו גאים בכך שאנחנו שותף אינטגרלי באסטרטגיית הענן הכולל של הפנטגון. לענן יש משימה מובחנת: להטמיע את הטכנולוגיה החדשנית והמאובטחת ביותר – המסחרית - כדי לספק את הצרכים הדחופים והקריטיים של הלוחמים". כיוון שמיקרוסופט לא מפרסמת את נתוני המכירות ורווחיה מהענן, אין לדעת מה משקל הזכייה בעסקי הענן שלה. משקיפים העריכו כי זו עסקת הענן הגדולה ביותר שלה. הכנסות AWS ברבעון השלישי שלה השנה עמדו על 9 מיליארד דולרים. בשלב מוקדם של הליך המכרז אמזון נחשבה כמועמדת כמעט ודאית לזכיה, בין היתר מכיוון שהיא זכתה במכרז הענן של ה-CIA בשנת 2013. כמו כן, היא הוסמכה בהסמכה ברמה הגבוהה ביותר של אבטחת מידע. ביוני השנה הוציא הפנטגון נזיפה יוצאת דופן בחומרתה לאורקל, והאשים אותה בהפצת "דעות ספקולטיביות ומניפולטיביות שאינן מבוססות נתונים ומידע", במסגרת מאמציה לערער על תהליך המכרז הענק. הדברים הגיעו אחרי שבאמצע יולי דחה בית משפט אמריקני את תביעת אורקל נגד משרד ההגנה, על הטיית הליך המכרז לבניית הענן בעבור הפנטגון. בית המשפט פסק לטובת הממשל האמריקני ו-AWS, שהצטרפה מרצונה כנתבעת בתיק. הנזיפה הייתה עוד שלב בקרב המכוער והארוך בין אורקל ל-AWS. קן גלוק, המנהל הראשי של אורקל בוושינגטון, האשים לפני כמה חודשים את אמזון בפיתוח ובשיווק של תפישה שגויה ושקרית לגבי מהו מחשוב ענן. הוא הסביר כי התפישה השקרית נועדה לקדם את סיכוייה של אמזון לזכות במכרז. האם חוזה JEDI "נתפר" למידותיה של AWS?  במהלך שלבי המכרז השונים צצה התפישה, שאותה קידמו כמה מהמתמודדות, שלפיה חוזה JEDI "נתפר" למידותיה של AWS. זאת, לצד טענות לגבי הענקת חוזה עצום ממדים וארוך טווח לספקית ענן אחת. הטענות האלה קיבלו חיזוק, לאחר שבאפריל השנה הודיע הפנטגון כי מספר המתמודדות במכרז צומצם לשתיים, כש-AWS אחת מהן. באוגוסט ממשל טראמפ החליט לדחות שוב, למועד בלתי יודע, את עיתוי ההודעה על הזוכה במכרז הענן הענק עבור הפנטגון. אורקל יצאה אז בהצהרה כי "המשמעות של הקביעה והתפישות של בית המשפט הפדרלי לגבי המכרז, הן שהמכרז נעשה שלא כדין. בית המשפט הציג בבירור את דעתו, לפיה משרד ההגנה לא עמד בדרישות וכי המכרז סובל מניגודי אינטרסים משמעותיים רבים, המהווים הפרה של החוק ומערערים את אמון הציבור". בעקבות הודעת הזכייה נמסר מ-AWS כי "אנו מופתעים מההודעה, כי אנו המובילים הברורים בתחום מחשוב ענן".  

כתב: הילל יוסף. "אנחנו רואים רצון לסגור את הפער הקיים כיום בין אנשי הטכנולוגיה ואנשי תפעול ה-IT. התעשייה סוף סוף מתחילה להתייחס לפער הזה ונותנת כלים שיעזרו לצמצם אותו", אמרו אורי ליבנת, סמנכ"ל ההנדסה, ועמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס. השניים התראיינו לקראת אירוע TechITup - הפורום הטכנולוגי השנתי של אואזיס. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד', ה-30 באוקטובר, באולם הבית שבאזור התעשייה רעננה. "מגמה נוספת", ציינו השניים, "היא כניסה הולכת וגדלה של בינה מלאכותית לעולמות ה-IT. המגמות הללו מתחברות, כי חלק גדול ממה שמצפים מהבינה המלאכותית לעשות הוא לקצר את הזמן של איתור ויירוט תקלות. בשני עולמות תוכן ב-IT, ברישות ובאבטחת מידע, נוצר בשנים האחרונות פער בין עולמות אלה אל מול ה-DevOps - שהתקדם מאוד. ה-NetOps וה-SecOps לא עשו את אותה ההתקדמות. כך, נוצרה מציאות שבה שני תחומים אלה מעכבים את הביזנס - או גרוע יותר, שפשוט מדלגים עליהם". ליבנת ורוזנבוים ציינו כי "אנחנו מבחינים במאמץ לסגור את הפער הזה, עם כלים לעולמות הרישות ואבטחת המידע. יש שלוש חברות שאנחנו מטמיעים את מוצריהן פועלות לסגירת הפער: ג'וניפר מספקת פתרונות ופלטפורמה לניהול מלא של סביבות מרובות עננים. מוצר ה-SOAR (ר"ת Security Orechestration, Automation and Response) של פאלו אלטו, עם פתרונות דמיסטו, שאותה רכשה באחרונה, מספק את הדור הבא בתגובה לאירועי סייבר. F5, עם פתרונות NGINX, שאותה רכשה, פועלת בעולם משלים לעולם הקוד הפתוח ומנגישה תכונות מתקדמות בצורה שהיא Dev Friendly". פרויקטים והכשרות באואזיס לדברי ליבנת, "בשנתיים האחרונות עסקנו בהכשרת צוות ההנדסה שלנו, כך שיעסוק גם בכתיבת קוד של מערכות אורקסטרציה (Orchestration). סיימנו כמה פרויקטים, במסגרתם ביצענו מיכון לתהליך הטמעת נתבים ומתגים במערכי הרישות בארגונים. סביבות דטה סנטר גדול דורשות הטמעה דינמית, עם מענה מהיר לשינויים החלים ברשת. הכשרנו צוות לטובת קידוד, כדי שהם יוכלו לעסוק באורקסטרציה של המערכות בארגונים. בחודשים האחרונים עשינו מאמץ בקרב הארכיטקטים והמהנדסים שלנו לבנות מודל הטמעה של דמיסטו מבית פאלו אלטו. לקראת 2020 נכשיר אנשים ו-Best Practices שלנו לפעול בתחום". רוזנבוים אמר כי "על בסיס פרויקטים למיכון ה-IT שביצענו אצל כמה לקוחות ארגוניים שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, בנינו מדריך (מנואל) לטובת עבודה עם Ansible - כלי לאוטומציה בעולם ה-IT. כך, בארגון ביטחוני גדול בנינו מערכת שמאפשרת לאנשיו לפרוש VLAN-ים חדשים בכל הקמפוס - ובצורה אוטומטית. באופן זה התייתר התהליך בו המהנדס עובר מתג מתג ומגדירו ידנית. תהליך הגדרה וההטמעה קוצר ב-90% מהזמן, ונעשה בלי שגיאות אנוש". הוא הוסיף כי "באוטומציה, הכל מדברים על חיסכון בזמן בהקמה, אבל יתרון נוסף הוא אחידות בהקמה, מה שמאוד עוזר בהמשך - בתפעול, באיתור תקלות וביצירת סדר בארגון". עוד הוא אמר ש-"עד היום ביצענו מספר פרויקטי אוטומציה. אני מאמין שב-2020, מספר הפרויקטים יגדל ויהיו עשרות לקוחות - חלקם קיימים וחלקם חדשים, שנערוך אצלם פרויקטים שכאלה, של מיכון הרישות". "בעולם האבטחה", ציין רוזנבוים, "לארגונים לוקח יותר מדי זמן לאתר אירועים ולהגיב. נעשה ניטור, אלא שאיסוף הנתונים והצלבתם לוקחים זמן. הדבר נכון עוד יותר בישראל, שלא ניחנה בתפעול מאורגן ומסודר. פער נוסף, שאנחנו רואים בחברות ישראליות בכל גדלים, הוא מיעוט של תפעול האבטחה. פעמים רבות תפעול האבטחה נעשה על ידי אנשי סיסטם ורשת ולא על ידי צוות אבטחה תפעולי. דמיסטו מבית פאלו אלטו מזהה את הפער ופועלת לצמצמו". ליבנת ורוזנבוים סיכמו באומרם ש-"אנחנו עובדים באופן הדוק עם ג'וניפר, פאלו אלטו ו-F5 - כי החברות רואות את האתגרים הטכנולוגים בצורה דומה לשלנו. נגדיל את הפעילות שלנו בתחומים אלה ב-2020". להרשמה לאירוע לחצו כאן.

כתב: הילל יוסף. "SentinelOne היא החברה הראשונה שהביאה לשוק סוכן יחיד שמבצע פעולה כפולה - גם הגנת תחנות קצה (EPP) וגם ניטור ותגובה לאיומים על עמדות הקצה (EDR). לכן, להערכתי, בשנה הבאה החברה תהווה חלופה ראויה לספקיות אבטחת המידע המסורתיות", כך אמר ליאור בן עמי, מנכ"ל SpikeIT. בן עמי התראיין לקראת הכנס השנתי של SentinelOne, שעורכת SpikeIT. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ב', ה-4 בנובמבר, במלון הרודס בהרצליה. לדברי בן עמי, "אנחנו החברה היחידה בישראל שהיא מפיץ בעל ערך מוסף - VAD. הקמנו אותה לפני שבע שנים ויש לנו פעילות בישראל, גרמניה וקפריסין. הרעיון שעמד לנגד עינינו הוא למלא את החלל שבין האינטגרטור ובין מפיץ שהוא 'מזיז קופסאות'. רצינו לייצג את ספקית ה-IT באופן מלא ולהיות בקו הראשון מול המשווקים - וגם מול לקוחות הקצה". לצד ייצוג של SentinelOne בישראל זה 3.5 שנים, החברה מפיצה את מוצרי האבטחה של Rapid 7 ו-Spyrus, ולה שיתוף פעולה גם עם פורטינט. בן עמי ציין כי "מוצרי החברות המיוצגות על ידי SpikeIT מוטמעים ביותר מ-70 חברות בישראל ממגזרים שונים, כגון בנקים, חברות ביטוח וחברות היי-טק". גידול של 140% בביקוש מחברות הפורצ'ן 500 SentinelOne הוקמה ב-2013 על ידי תומר וינגרטן, המנכ"ל, ואלמוג כהן, שפיתחו טכנולוגיה לזיהוי התנהגויות באמצעות בינה מלאכותית, המזהה ומונעת מתקפות סייבר בזמן אמת על כל מכשיר. לחברה יש יותר מ-2,500 לקוחות, בהם 50 בישראל, היא מונה 350 עובדים ופועלת ב-50 מדינות. החברה רשמה בשנה האחרונה קפיצה של 217% בשוק ההגנה על מחשבי הקצה וגידול של 140% בביקוש למוצר שלה על ידי חברות הפורצ'ן 500. בנוסף, שלוש מחברות הפורצ'ן 10 קנו והטמיעו את המוצר שלה השנה. בין לקוחותיה בעולם: AT&T, נייקי, נטפליקס והיטאצ'י ונטרה, ובארץ - קליק סופטוור, אלקטרה בנייה, כלמוביל וממן. ביוני השנה, SentinelOne השלימה סבב גיוס רביעי בסך 120 מיליון דולר, וסך הגיוסים שלה עומד על 230 מיליון דולר. בן עמי הסביר ש-"החברה בנתה צוות וטכנולוגיה המגדירים מחדש את ההגנה על מחשבי הקצה. מחשבי הקצה נמצאים בימינו בכל מקום - ממחשבים ניידים ונייחים דרך מחשוב ענן ודטה סנטרים, ועד למכשירי האינטרנט של הדברים, והופכים להיות חלק מהרשת שלנו. לכן, הם חלק מההגנה ההיקפית הנדרש להגנה. SpikeIT היא הראשונה לאחד את תחומי מניעת ההתקפות (EPP) עם התגובה והניראות (EDR). אנחנו מספקים מוצר אחד שלם, שנותן מענה למניעת וגילוי מתקפות סייבר, תגובה אוטומטית, ציד (Hunting), והיכולת לראות ולחקור כל פעילות ברשת". כך, הסביר, החברה מספקת מוצרי הגנה, כגון אנטי וירוס למחשבי קצה, מחשוב ענן, מחשוב וירטואלי ואינטרנט של הדברים. זאת, בעזרת פלטפורמה אוטונומית, מבוססת בינה מלאכותית. "החברה מספקת לארגונים יכולת לערוך חקירה של כל מתקפה, מה מקורה, וכיצד להגיב ולתקן", הוסיף. "ה-'שכל' שלה יודע לעבוד אוטונומית – אונליין ואופליין. מדובר בשינוי טקטוני, מהתקופה שבה היו מזהים את החתימה של האיום. מוצרי החברה מגנים בשתי רמות: האחת, סטטית - המנוע מביט על הקובץ וקובע האם הוא זדוני או לא, לפי 42 אלף מאפייני זדוניות שהוא למד לחפש. הרמה השנייה היא דינמית, התנהגותית. כך, ניתן להגן גם מפני קבצים נגועים וגם מפני מתקפות". בן עמי ציין כי "מוצרי החברה יודעים לעבוד על כלל סוגי הפלטפורמות בשוק - Windows, מכונות וירטואליות, לינוקס ו-Mac - וניתן להטמיען בחצר הארגון, בענן פרטי, ציבורי והיברידי". לסיכום אמר בן עמי כי "נגיע עם SentinelOne לחברות הגדולות בישראל ונהווה ב-2020 תחליף לספקיות אבטחת המידע המסורתיות. מרכז הפיתוח של החברה, שיושב בארץ, מאפשר גמישות ומענה ישיר ללקוחות ארגוניים בישראל". להרשמה לאירוע לחצו כאן.

313 אלף סטודנטים החלו היום את שנת הלימודים ב-61 מוסדות אקדמיים ברחבי ישראל. נתונים מקדימים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה בישרו על המשך הגידול במספר הסטודנטים הפונים ללימודי מדעי המחשב והנדסה ומערכות מידע, נתון מעודד לכשעצמו. הסטודנטים שיחלו את מסלול ההכשרה במדעים, ישמעו בין היתר את המושג חדשנות משבשת (Disruptive innovation). המרצים יסבירו לסטודנטים את משמעות המושג, המהווה את אחד הסממנים למהפכה הדיגיטלית שהעולם עובר, וכי זהו אחד המנועים שמניעים את גלגלי הטרנספורמציה הדיגיטלית. מגזרים כמו בנקאות, תיירות, קמעונאות, מאותגרים על ידי חברות צעירות, יזמים ומפתחים שמצליחים לייצר אלטרנטיבות לתהליכים עסקיים אשר עבדו בדפוסים קבועים שנים רבות. הסטודנטים גם ילמדו ויקראו חומרים על עתיד המקצועות השונים, שהאקדמיה אמורה להכין אותם לקראתם, ויבינו שעד שהם יסיימו את לימודיהם, חלק מהמקצועות כבר לא יהיו רלוונטיים, או שייעלמו מהעולם. אבל מה שלא יספרו להם כנראה הוא שגם העולם האקדמי שרוי בעיצומה של טלטלה שמקורה בחדשנות טכנולוגית משבשת. הזמנים שבהם המרצה הוא מרכז הידע בכיתה ומכתיב לתלמידים את חומרי הלימוד, הולכים ונעלמים מהעולם. זאת ועוד - הלמידה המקוונת מבוססת על תשתיות טכנולוגיות זמינות, כמו MOOC או קורסירה, שהיו החלוצים, הוציאו את הקורסים האקדמיים אל מחוץ לאוניברסיטה, והפכו אותם למונגשים למיליוני אנשים בעולם. סטודנטים חדשים שקצת מעורים במה שקורה בעולם ישאלו את עצמם מה קורה פה - מדוע הלמידה מרחוק היא עדיין בהיקף קטן יחסית בלימודים השוטפים? הרי הלמידה מרחוק קיימת כבר שנים, האוניברסיטה הפתוחה המציאה את זה, בשיטות שהיו אז, עוד לפני 30 שנה. שיטות ההוראה של המרצים לא השתנו כמעט שלושה עשורים. מצגות הן עדיין אופציה שבאמצעותה כל מרצה יכול להעביר שיעור, כאשר בצד הקיצון עדיין נמצא מרצים, מאותגרי טכנולוגיה, שהמחברת והנייר הם כלי העבודה שלהם. לא תהיה זו הפרזה או האשמה חמורה אם יאמר שהאדמה מתחת לקרקעות שעליהן עומדים מוסדות האקדמיה רועדת בקצב הולך וגדל. אבל לא רק ההוראה אונליין על הפרק. ישנה תופעה שמתרחשת במקביל, לפיה סטודנטים בפקולטות מדעיות וגם בפקולטות אחרות נוטשים את הלימודים בשנה השניה והשלישית לטובת הקמת סטארט-אפים או מיזמים עצמאיים. הם מבינים שמה שהם לא יעשו כעת בכדי לממש את עצמם בעולמות שהם מכירים, לא יוכלו לעשות בעוד שלוש או ארבע שנים. לעומת זאת לחזור לספסל הלימודים הם יוכלו בכל עת. כך נוצרות שתי בעיות: אחת בעיית נדל"ן - כיתות לימוד שלמות, מרחבי לימוד היושבים על קרקע יקרה, נותרות שוממות במרבית ימי השבוע. הבעיה השניה היא: הידע הרב שנצבר באקדמיה, הן מצד החוקרים, המרצים וגם על ידי סטודנטים, זולג החוצה. האוניברסיטאות כמרכזי מחקר יכולות לממש את הפוטנציאל שלהן לפעילות הרבה יותר משמעותית בעולמות החדשים, ובכך להרוויח פעמיים: מניעת נטישה של סטודנטים והגדלת מקורות ההכנסה של המוסדות, שהם לרוב גרעוניים, באופן טבעי. המציאות כמובן אינה בשחור או לבן. יש ניצנים ראשונים של התפכחות. בפאנל של ראשי הפקולטות למדעי המחשב ומערכות מידע שערכנו בקיץ האחרון, סיפר למשל פרופסור שלומי דולב מאוניברסיטת בן גוריון, כי חלק מהשיעורים שנלמדים באוניברסיטה הם בצורת האקתונים. הסיבה לכך היא כי "יש שיעורים והרצאות שהסטודנטים שלנו לא באים לכיתות, וזו החלופה", אמר דולב והמשיך, "אנחנו עושים זאת כי צריך ללמד אותם להסתכל על המדעים לא בצורה פסיבית אלא בצורה יצירתית - איך עושים מדע חדש ואיך הופכים ליזמים". אבל פרופסור דולב היה במיעוט סביב אותו שולחן עגול. החדשנות מזנבת באוניברסיטאות גם מצד המכללות האקדמיות. שם ניתן למצוא איים הרבה יותר גדולים של שיטות הוראה חדשניות, בגלל הגמישות הניהולית שיש שם, בגלל מסגרות ארגוניות שמחייבות ניהול זהיר ולא בזבזני. אבל כאן דווקא האוניברסיטאות לא נשארות אדישות, ואת מעט האנרגיה שיש להן הם מפנות למאבק במכללות, והכפשת הלגיטימיות שלהן. הסטודנטים אגב מצביעים ברגליים, ובאופן יחסי יש יותר סטודנטים במכללות מאשר באקדמיה, וטענות ממוחזרות על כך שהם הולכים לשם כי תנאי הקבלה נמוכים כבר לא משכנעות אף אחד. היטיב להגדיר את המציאות הזו פרופסור עמיר תומר, ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית כינרת, שאמר בין היתר באותו פאנל: " אני כופר בהנחה שהאקדמיה והתעשיה מבינות את עומק השינוי. אנחנו עושים את אותו הדבר עשרות בשנים, בה בשעה שהכלים השתנו". אלון ברנע, סגן נשיא במכללת אפקה היה ביקורתי יותר: "לא ניתן להתאים לעידן החדש תכניות לימוד שנכתבו לפני 70 שנה. על האקדמיה להשתנות ומהר", אמר ברנע. בשורה התחתונה: שנת הלימודים החדשה צריכה להביא איתה בשורה לא רק לסטודנטים שבאים בשעריה, אלא גם לאלו שמובילים אותה, למרצים ולמוסדות המנהלים את ההשכלה הגבוהה. כולם מבינים שהרכבת כבר יצאה לדרך, העולם האקדמי נמצא בעיצומה של רעידת אדמה, וטוב יעשו אלו שממונים על כך אם יאיצו את הפעילות שתתאים את כיתת הלימוד ואת שיטות ההוראה למאה ה-21, מבלי לוותר על אף עקרון קדוש של עומק וידע נדרש.

"נדרשות רפורמות בענף הסלולר כדי שלא העובדים הם שישלמו את המחיר" - כך אומר בשיחה עם אנשים ומחשבים פרופ' ירון זליכה, מנהל מחלקת המחקר הכלכלית של ההסתדרות, בעקבות דו"ח שהוציא. עם זאת, הוא מודע לכך, שבשל השיתוק המתמשך של הממשלה, ההסתדרות והעובדים צריכים לפעול בדרכים אחרות בינתיים. הדו"ח החדש התפרסם בתקופה קשה לענף הסלולר, כאשר החברות נמצאות בהפסדים ומאיימות בפיטורי מאות עובדים. האם הרפורמה של כחלון נכשלה? "הרפורמה של כחלון הייתה מצוינת ובמקומה והביאה בשורה צרכנית חשובה. אבל הבעיה היא, שהרפורמה התייחסה רק לענף הסלולר והתעלמה מהרפורמות החיוניות והנדרשות בחלקים אחרים של ענף התקשורת, ובראשם בזק והכבלים. אין זה סוד, שממשלות נתניהו השונות בעשור האחרון הגנו בחירוף נפש על בזק, וכידוע לכולנו, העניין הגיע אפילו לחקירת משטרה וכתבי אישום בכפוף לשימוע. הבעיות החלו בשנים 2009-10 כבר עם הצגת הרפורמה של כחלון, שיצרה מגרש משחקים רגולטורי לא שוויוני. "בעיה שנייה, שנובעת מהבעיה הראשונה", הוסיף פרופ' זליכה, "היא  שהרגולציה בתחום הסלולר נקבעה לפני עשור, בתקופה שבה החברות הסלולריות היו אוליגופולים שנהנו מרנטות מונופליסטיות חזיריות, אבל המצב השתנה מאז - התחרות גברה מאוד ושווי השוק של החברות, כמו גם שווי השוק של הפעילות הכלכלית הסלולרית ירדו באופן דרמטי. "בשל כך חל עיוות בגובה התמלוגים שמשלמות החברות. בעוד שתמלוגים בענפים אחרים הם בדרך כלל פונקציה של הכנסות, רווחים או שווי של הפעילות הכלכלית בענף, אגרות התדרים בשוק הסלולר הן שקליות וצמודות, כך שהיום, כעבור עשר שנים, אגרות התדרים עלו בעשרות אחוזים, והרווחיות המצרפית בענף ירדה ב-95%. במילים אחרות - המיסוי האפקטיבי שמהוות אגרות התדרים עלה עשרות מונים". ירידה בהיקף ההשקעות "כמובן שאנו סוקרים בנייר המחקר שהכנו עיוותים נוספים, ומראים שהרגולציה בתחום התקשורת לא מעודכנת. משרד התקשורת הזניח את האחריות הרגולטורית שלו במשך עשור, ומי הרוויח מזה – בזק והכבלים. מי הפסיד? החברות הסלולריות, אבל בראש ובראשונה הצרכנים. הם אמנם קיבלו מחירים נמוכים וזה מצוין, אבל קיבלו גם ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות יחסית לעולם. אם לפני עשר שנים היינו בין המדינות המתקדמות ברמה הטכנולוגית של התשתית הסלולרית, היום איפה אנחנו ואיפה דור 5... איפה אנחנו לעומת העולם, אפילו בקצב הגלישה בדור 4? אנחנו בין מדינות אפריקה בכלל, מה שחיזק עוד יותר את היתרון שיש לבזק. למה ממשלות נתניהו הגנו על בזק ועל הכבלים אין זה מתפקידי לענות, אולי המשטרה תשיב, אבל, הלו, נגמר העשור של נתניהו". למי מיועד המחקר? "ערכנו את המחקר עבור משרד התקשורת וביצענו מחקר אסטרטגי של השינויים הרגולטוריים הנדרשים לענף הסלולר, ובכוונתנו - לאחר אישורו של יו"ר ההסתדרות - להגיש אותו לשר התקשורת בתקווה שהדבר יניע חשיבה אסטרטגית". האם אין תפקידה של ההסתדרות להגן על עובדים? מה לה ולמחקרים כאלה? "ההסתדרות, תפקידה להגן על העובדים, אבל מכון המחקר של ההסתדרות עושה עבודות מחקר מקצועיות בלתי תלויות, ואני אישית חתום עליהם". עד שתהיה ממשלה העובדים יהיו בבית מזמן? "זה לא קשור לעניין. יש עיוותים שימשיכו להשליך לשנים רבות, וחובה לעצור אותם. ההסתדרות תדע להגן על זכויות העובדים ולבצע את ההתייעלות הנדרשת ללא קשר לשינויים הרגולטוריים הנדרשים. אלו שינויים שדורשים עדכון מדיניות של משרד התקשורת אחרי עשר שנות ההפקרות של נתניהו וממשלותיו בשוק הזה, הפקרות שהיום אנחנו יודעים שהיא לא תקינה".