ההיי-טק מוביל ברשימת עשירי העולם של בלומברג: בכירי הענף נמצאים בראש הרשימה, ומהווים מחצית מהעשירייה הראשונה ו-23 מ-100 האנשים המדורגים בה. את המקום הראשון כובש ג'ף בזוס, שחזר אליו לאחר שעקף את ביל גייטס, שהוכתר כאיש העשיר ביותר בעולם רק בחודש שעבר. [caption id="attachment_256990" align="alignnone" width="600"] ביל גייטס. צילום: מחלקת DFID הבריטית, מתוך ויקיפדיה[/caption] שוויו של בזוס עומד על 116 מיליארד דולר וגייטס, שירד למקום השני, לא מפגר בהרבה אחריו, עם 113 מיליארד. מייסד ומנכ"ל אמזון איבד ב-2019 סכום של 8.75 מיליארד דולר ומייסד מיקרוסופט הגדיל את הונו ב-23.1 מיליארד. הסיבה העיקרית לכך היא העלייה בשערי המניות של הענקית מרדמונד שהוא מחזיק. במקום השלישי נמצא המיליארדר הצרפתי ברנרד ארנול ואחריו וורן באפט. חמישי ברשימה הכללית, ושלישי בדירוג עשירי ההיי-טק, הוא מארק צוקרברג עם הון של 79.4 מיליארד דולר. גם הוא הגדיל את הונו במהלך 2019 - במקרה שלו ב-27.4 מיליארד דולר. במקומות השביעי והשמיני בדירוג הכללי נמצאים המייסדים של גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין - הראשון עם הון של 65.2 מיליארד והשני עם 63.3 מיליארד. הונו של פייג' עלה ב-14 מיליארד דולר וזה של ברין - ב-13.4 מיליארד. האישה היחידה בעשירייה הראשונה (והיא אינה מתחום ההיי-טק) היא ג'וליה פלשר קוך, שהרוויחה את כל הסכום, 62.1 מיליארד דולר, השנה - לאחר מות בעלה, דיוויד קוך, כחלק מהחברה רבת הזרועות שלהם, תעשיות קוך. [caption id="attachment_276643" align="alignnone" width="600"] לארי אליסון יו"ר ומנהל טכנולוגיות ראשי באורקל. צילום: יח"צ אורקל[/caption] בכיר ההיי-טק הראשון בעשירייה השנייה הוא לארי אליסון, שמדורג במקום ה-14 ברשימה עם 59.3 מיליארד דולר - 9.93 מיליארד יותר מאשר בסוף השנה שעברה. סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, מדורג מיד אחריו, לאחר שהונו עלה השנה ב-19.9 מיליארד דולר ל-58.5 מיליארד. באלמר אמנם פרש מהחברה ב-2013, אך הוא עדיין בעל מניות רבות בה. במקום ה-19 ברשימה הכללית והשמיני מבין בכירי ההיי-טק ממוקם ג'ק מא, מייסד עליבאבא, עם 47.1 מיליארד דולר. מא, שלפני חודשים אחדים פרש מהחברה שהקים, הגדיל השנה את הונו ב-11.4 מיליארד דולר. אחריו בדירוג אנשי ההיי-טק, ובמקום ה-23 ברשימה הכללית, נמצא פוני מא, המייסד המשותף והמנכ"ל של התאגיד הסיני טנסנט, עם הון של 39.4 מיליארד דולר - 7.17 מיליארד יותר מאשר בסוף 2018. [caption id="attachment_241717" align="alignnone" width="600"] פרופ' האסו פלטנר, מייסד סאפ ויו"ר מועצת המנהלים בחברה. צילום: אבי בליזובסקי[/caption] רוב המיליארדרים הם אמריקנים. בקרב עשירי ההיי-טק יש סינים והודים, אך רק אירופי אחד - פרופ' האסו פלטנר, מייסד סאפ, ששוויו נאמד ב-15.2 מיליארד דולר, לאחר שזה עלה "רק" ב-3.2 מיליארד. לסיום, למקרה שתהיתם, מק'נזי בזוס, גרושתו של ג'ף, נמצאת במקום ה-25 ברשימה עם הון של 37.5 מיליארד דולר, שהשיגה בעיקר עקב נישואיה למייסד ומנכ"ל אמזון. בזוס הרוויחה השנה 20.3 מיליון דולר, כתוצאה מגירושיה.

העשור האחרון ידע התפתחויות רבות בתחום התוכנה. יכול הייתי להציג כאן שלל תוכנות חדשות, אבל במקום זה, בחרתי להתמקד בכמה אירועים וסיפורים בתחום שהשפיעו על העשור האחרון, ואפילו עצבו אותו - ורובם כאן כדי להישאר לפחות בשנים הקרובות. טומו אריגטו מיסטר רובוטו עשרות שנים שאלו אנשים את עצמם מה יקרה כשהרובוטים ייכנסו באמת לחיינו, אבל אף אחד לא חשב שבסופו של דבר, עוד לפני שהם באמת ישתלבו ביום יום הפיזי שלנו, הם יהפכו לתוכנות מחשב - שמכונות בוט. [caption id="attachment_285144" align="alignnone" width="600"] צ'טבוט. צילום: BigStock[/caption] הבוטים לא נוצרו בעשור הזה, אבל במחצית השנייה שלו הם קיבלו תאוצה בגלל השימוש המסיבי בהם ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק ובטוויטר, כצ'טבוטים. השימוש העיקרי בהם הוא צרכני - כדי לעזור ללקוחות לקבל מידע רלוונטי מהר וכדי לחסוך זמן בפניות טלפוניות או באמצעים אחרים, אבל מהר מאוד התחיל להתברר כי ברשת פועלות רשתות של בוטים שלא רק מתנהגים כמו אנשים, אלא גם מתקשרים אחד עם השני, ועוזרים להפיץ מידע מוגדר ומסוים שגופים גדולים, כולל ממשלות, רוצים להשתמש בו כדי להשפיע על השיח הציבורי. הנושא עלה במערכת הבחירות אצלנו, כשהניו-יורק טיימס חשף את מה שהוא כינה רשת בוטים בשירות בנימין נתניהו והליכוד - חשיפה שהם הכחישו, ואף הביאו אנשים חיים שטענו שהם-הם אותם "בוטים". פייסבוק וטוויטר, אחרי שספגו ביקורת רבה, מנסות להילחם בתופעה ומדי פעם מדווחות על "לכידת" רשת בוטים וחסימתה. ברמה המקומית, ה-"ביבי בוט" קיבל את הפרסום הרב ביותר, אבל ברמה העולמית, אין ספק שההשפעה לכאורה על הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 היא הדוגמה הבולטת מכולן. מה שלומך, סירי? ב-4 באוקטובר 2011, כשאפל הודיעה שהיא תשלב את סירי ב-iPhone 4s, היא הזניקה את עידן העוזרות האישיות, והביאה את הבינה המלאכותית לקדמת הבמה באופן ובדרך שלא היו ידועים עד לאותו הרגע. כמו הרבה דברים אחרים, אפל לא פיתחה את סירי, שבכלל נולדה ארבע שנים קודם לכן כחברה עצמאית - היא רכשה אותה ב-2010 והפכה אותה לכלי חכם שאין כיום חברה גדולה שאין לה כזו: אלקסה של אמזון, קורטנה של מיקרוסופט והאסיסטנט של גוגל. [caption id="attachment_299003" align="alignnone" width="600"] העוזרת הקולית שפתחה עידן חדש. סירי. צילום: BigStock[/caption] נכון שאף אחת מהן לא ממש תומכת בכל השפות, ונכון שבמיוחד בעברית או בשפות אנגלו-סקסיות כבדות כמו סקוטית החיפושים יכולים להיות מאוד משעשעים, אבל כולן מציגות יכולת עיבוד שפה טבעית ברמה גבוהה, שמעבר לקיצור הדרך בביצוע חיפושים נענית לפקודות קוליות לביצוע פעולות - ולא רק לחייג לחבר. העוזרות האישיות משולבות כיום במכשירים חכמים נוספים, ובמיוחד סוגים שונים של רמקולים שהם מעין פורטלים ביתיים. כנראה שבעתיד הלא רחוק הן תגענה גם למקררים, מזגנים, מכונות כביסה ועוד. הממותה החברתית תמיד ידענו שבכיסים של החברה של איש העשור הנבחר של אנשים ומחשבים יש הרבה מאוד, אבל כנראה שעד הרכישה של ווטסאפ בפברואר 2014 לא ידענו עד כמה. בכל שנה בעשור הנוכחי, פייסבוק רכשה כמה חברות, ולא מעט משקיעים ובעלי סטארט-אפים ישראליים הכניסו לכיסים שלהם כמה מיליוני דולרים טובים. למשל אונבו, שעל בסיס רכישתה הוקם הסניף הישראלי של פייסבוק. אבל ברכישתה של ווטסאפ היא השקיעה, בסיכומו של דבר, לא פחות מ-22 מיליארד דולר. [caption id="attachment_305635" align="alignnone" width="600"] פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם. צילום: BigStock[/caption] מבין הרכישות שסכומן ידוע, הבאה בתור היא אוקולוס ומשקפי ה-VR שלה, שהצטרפה לפייסבוק חודש אחרי ווטסאפ, והשלישית היא אינסטגרם תמורת מיליארד דולר באפריל 2012. פייסבוק רכשה את אינסטגרם ואז את ווטסאפ כי היא הבינה ששוק הרשתות החברתיות נמצא בשינוי, שלצד לא מעט משתמשים חדשים יש הרבה מאוד שעוזבים אותה ושעבור בני נוער רבים היא כבר מצטיירת כ-"זקנה" ולא ממש רלוונטית. לכן היא גם ביצעה שינויים ברשת שלה ובאינסטגרם, שהבולט שבהם הוא הסטוריז, שבמקור היו בסנאפצ'ט. בנוסף, באחרונה, באחד העדכונים, היא שילבה את הסמליל של פייסבוק במסכי הכניסה של ווטסאפ ואינסטגרם, כדי להזכיר לכולם שלא משנה לאן הם הולכים, רוב הסיכויים שהם ייתקלו בפייסבוק. צוקרברג יכול להתענג על הכישלון הצרכני של גוגל פלוס של המתחרה הגדולה ולקוות שהסנאט לא יכריח אותו לפרק את השילוש החברתי הלא קדוש של החברות שלו. משחק ה-הרבה יותר מעשור בלוקים גושיים גדולים עם פיקסלים שרואים היטב גם ממרחק רב, עולם תלת ממדי לכאורה, ודמויות וכלים שנראים כאילו יצאו ממחשב משנות ה-70 המאוחרות רק בצבע - אלה כל מה שצריך כדי לגרום למשחק להפוך מקסימום לבדיחה יפה. אבל מיינקראפט, על אף שבהתחלה היה משחק על שום דבר, הפך למשחק הכי נמכר בתולדות הענף. [caption id="attachment_291137" align="alignnone" width="600"] מיינקראפט. צילום: BigStock[/caption] הוא מתקרב למכירה של 200 מיליון יחידות מאז הושק ב-2011, והיה לחביב הקהל והביקורות עוד לפני שמיקרוסופט רכשה אותו ב-2014. לא רק שהוא מוכר, לפי החברה, יותר מ-100 מיליון איש משחקים בו בכל חודש, אלא הוא צפוי להיות כאן עוד הרבה זמן. מאז המצאתו, איך לא, נולדו לו כמה כותרי משנה, כולל Earth החדש יחסית, אבל בזכות מצבי משחק שונים ומגוונים, המשחק המקורי עדיין יותר מרק פופולרי. הפוקימון שיצא לכבישים הרבודים אני מאלה שחושבים שהמציאות המדומה/רבודה עוד רחוקה מהגדרה כהצלחה, אבל פה ושם יש מקרים שבהם זה עובד כמו שצריך. Pokémon Go, המשחק שהשיקה ניאנטיק ביולי 2016, הוא דוגמה לשימוש נכון במציאות הרבודה כדי להביא משהו אחר לשוק המובייל - במקרה הזה, לעשות פעילות מחוץ לבית. [caption id="attachment_262153" align="alignnone" width="600"] הלהיט שדעך. Pokémon Go. צילום: Mbruxelle, BigStock[/caption] המטרה של המשחק היא לאתר בעולם המציאותי פוקימונים וירטואליים אחרים ואחר כך לנהל אותם, לגדלם, לאמן אותם ולשלוח אותם לקרבות מול פוקימונים אחרים - בדיוק כמו בסדרת הטלוויזיה, שהפכה כבר מזמן להיסטוריה בזמן אמת. המשחק הגיע ליותר מ-100 מיליון שחקנים פעילים ביום, אבל דעך די מהר, עד שטיפול נכון של החברה הביא אותו ליציבות מסוימת, כך שהוא עדיין זוכה להורדות רבות בכל יום ואינו אופנה חולפת. מה יהיה עם אובר? שירות התחבורה השיתופית עשה בעשור הנוכחי מהפכה בעולם. הוא הושק בסן פרנסיסקו ב-2011 והפך כמעט מיד לסיפור הצלחה בארצות הברית, כשכל אחד יכול היה להפוך לנהג, אם יש לו סמארטפון עם תמיכה ב-4G וב-GPS. בשיאה התגאו בחברה בעשרות אלפי נהגי אובר בכל אחת מהערים הגדולות בעולם שבהן היא פעלה, ועל אף שיש לה מתחרים כמו ליפט, היא נחשבת לזו שהזניקה את הענף. [caption id="attachment_256168" align="alignnone" width="600"] אובר. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] בדרך נקשרו בשמה לא מעט סיפורים מכתימים: מרוצח שהשתמש בשירות כדי למצוא את הקורבנות שלו, עבור בתלונות על הטרדות מיניות וכלה במאבקים נגד נהגים שדרשו - וקיבלו – פיצויים, לאחר שבתי המשפט דחו את טענת החברה שהם לא עובדים שכירים שלה. בארץ, ובמקומות אחרים, נולדו שירותי קארפול, וחלק מהטכנולוגיות של אובר שולבו באפליקציות להזמנת שירותי תחבורה, אבל אובר עדיין לא כאן.

השינויים הטכנולוגיים המהירים שאפיינו את העשור המסתיים השבוע הניבו רכישות רבות של חברות IT. לעתים היו לכך סימנים מקדימים, עם ירידת ערך שוק עקבית של הנרכשת, ולעתים הדבר בא בהפתעה. בפסקאות הבאות אציין את הבולטות שבהן. ב-2015 דל רכשה את EMC תמורת 67 מיליארד דולר. הייתה זו עסקת הרכישה הגבוהה ביותר אי פעם בעולם ההיי-טק: יותר מ-37 מיליארד הדולרים שאוואגו טכנולוגיות הסינגפורית שילמה על ברודקום באותה השנה, ויותר מרכישת HP את יצרנית המחשבים האישיים קומפאק ב-25 מיליארד דולר ב-2001. הרכישה יצרה "מפלצת IT": דל שינתה את המיקוד שלה כספקית של מחשבים אישיים ומיצבה את עצמה כשחקנית הפועלת בכלל עולמות ה-IT. גם העסקה הבאה הייתה אחת הגדולות בעשור האחרון בעולם ה-IT, אם כי קטנה יותר מזו שבה דל רכשה את EMC: בשנה שעברה, יבמ רכשה את רד-האט תמורת 34 מיליארד דולר במזומן. רד-האט היא חברת הקוד הפתוח הגדולה בעולם ומהמפיצות של מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס. זו העסקה הגדולה ביותר שיבמ ערכה אי פעם, ונועדה לסייע לה במאבקה לנתח שוק בעולם הענן. Sic transit gloria mundi סיק טרנזיט גלוריה מונדי (Sic transit gloria mundi) הוא ביטוי לטיני שפירושו "כך חולפת תהילת עולם". ב-2016, זירוקס הוותיקה, שהוקמה ב-1906, הודיעה שהיא מתפצלת. החברה חולקה לשתי ישויות: האחת בעולם המדפסות, ניהול ההדפסה וניהול המסמכים, והשנייה במיקור-חוץ של IT. זירוקס הצטרפה בכך לרשימה לא קטנה של חברות שנדרשו לעשות זאת כדי לשרוד בשוק תחרותי וזריז מבעבר. ב-2014, ענקית המחשוב HP התפצלה לשתי חברות: האחת, HP Inc, עוסקת במחשבים אישיים ובמדפסות, והשנייה, HPE, במחשוב ארגוני. בסוף העשור נפגשו שתי החברות הוותיקות שוב: זירוקס הציעה להשתלט על HP Inc תמורת 33 מיליארד דולר. HP, מיצרניות המדפסות הגדולות בעולם, וזירוקס, מהספקיות הגדולות של מכונות צילום, נאבקות כל אחת על עתידה הכלכלי, בשל פגיעה בליבה העסקית של השתיים: התעניינות הולכת וקטנה של ארגונים בהדפסות משרדיות. סימנטק עלתה, ירדה, עלתה ונמכרה ב-2015 סימנטק מכרה את וריטאס, עסקי אחסון וגיבוי הנתונים שלה, לקבוצת משקיעים בראשות קרלייל. סכום העסקה היה גבוה - שמונה מיליארד דולר במזומן, ולמרות זאת, מדובר בהפסד עבור ענקית אבטחת המידע, שקנתה את וריטאס בעשור הקודם תמורת 13.5 מיליארד. כל זה לא עזר לענקית אבטחת המידע: אחרי משא ומתן קשה, ברודקום רכשה השנה את החטיבה הארגונית של סימנטק תמורת 10.7 מיליארד דולר. זאת, אחרי שהתברר לברודקום שלא תוכל לרכוש את כל החברה, כפי שרצתה. הייתה זו הרכישה השנייה של ענקית השבבים בעולם התוכנה: בשנה שעברה היא קנתה את CA Technologies תמורת 18.9 מיליארד דולר במזומן. שתי הרכישות זכו לקבלת פנים צוננת מצד האנליסטים והתקשורת, שכינו אותן "הרכישה הכי מוזרה בעולם". שבבים + אבטחת מידע החיבור שבבים + אבטחה מוביל לאינטל, שרכשה את מק'אפי ב-2010 תמורת 7.68 מיליארד דולר. לקח לאינטל שש שנים להבין שטעתה: ב-2016 היא מכרה מחצית מהבעלות על ענקית האבטחה לחברת ההשקעות TPG ב-4.2 מיליארד דולר. ב-2014, לנובו סיימה את רכישת עסקי השרתים x86 של יבמ תמורת 2.1 מיליארד דולר. הענק הכחול המשיך להיפטר מהחומרה שלו: ב-2014 העבירה החברה ליצרנית המעבדים גלובל פאונדריס את חטיבת ייצור השבבים שלה, ואף שילמה לה 1.5 מיליארד דולר. ועוד שבבים: סופטבנק, חברת התקשורת היפנית הענקית, קנתה ב-2016 את ARM, המתכננת המובילה בתחום השבבים לטלפונים חכמים, תמורת כ-32 מיליארד דולר. התיאבון של מארק צוקרברג חודשים ספורים לפני הנפקתה הצפויה של הרשת החברתית הגדולה בעולם, רכשה פייסבוק ב-2012 את אינסטגרם תמורת מיליארד דולר. מדובר בסכום כמעט דמיוני, בטח במונחים של אז, בהתחשב בעובדה שליצרנית האפליקציה הפופולרית לא היו הכנסות של ממש. תיאבונו של מארק צוקרברג לא פסק: ב-2014 פייסבוק רכשה את ווטסאפ תמורת 19 מיליארד דולר (שהיו בסיכומו של דבר ל-22 מיליארד). בכך ביססה הרשת החברתית הפופולרית בעולם את אחיזתה בתחום המובייל והפכה לגוף הגדול ביותר מבחינת מספר המשתמשים. ב-2016, מיקרוסופט הפתיעה ורכשה חברה מתחום שאינו קשור אליה: הענקית מרדמונד קנתה את הרשת החברתית העסקית לינקדאין תמורת 26.2 מיליארד דולר במזומן. אקזיטים ציוניים ולצד הכחול-לבן: ב-2013, גוגל רכשה את ווייז הישראלית תמורת 1.1 מיליארד דולר - הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז לרכישת חברה שמפתחת אפליקציה סלולרית. ב-2017 אינטל קנתה את מובילאיי תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר. שנתיים לפני כן רכשה יצרנית הזיכרונות הקשיחים ווסטרן דיגיטל את יצרנית הזיכרונות הניידים סנדיסק, שהוקמה על ידי הישראלי לשעבר אלי הררי, ב-19 מיליארד דולר. במרץ 2012 קנתה סיסקו את NDS הישראלית לשעבר תמורת חמישה מיליארד דולר. בנובמבר באותה השנה רכשה NCR האמריקנית את ריטליקס תמורת כ-750 מיליון דולר במזומן. ב-2013 יבמ רכשה את טראסטיר, שפועלת בעולם האבטחה, תמורת מאות מיליוני דולרים.

עם פרוס שנת 2020 על חידושיה ושיבושיה, נדמה שאת העשור החולף בחדשנות טכנולוגית, הובילה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. ה-AI שינתה את הדרך שבה עושים עסקים, נוהגים, משווקים מוצרים ופתרונות, סוחרים בכסף או משקיעים אותו, ועוד. הבינה המלאכותית משנה, למעשה, את המתכונת בה פעלו תעשיות רבות בעשור הקודם, ובהן כספים, בריאות, קמעונאות, תחבורה ומדיה, והיא צפויה לייצר […]

הימים שבהם יכולתם להירשם לשירות המסנג'ר של פייסבוק מבלי להיות גם חברים ברשת החברתית הדומיננטית חלפו. אם יש לכם חברים ובני משפחה שמציעים לכם להתכתב או לנהל וידיאו צ'אט, או אולי אפילו לשחק מולכם דרך המסנג'ר - כעת תדרשו ליצור חשבון פייסבוק בכדי לעשות זאת דרך השירות של מארק צוקרברג. השינוי יחול על משתמשים חדשים בלבד, משמע שמי שכבר רשם חשבון מסנג'ר ללא חשבון פייסבוק נלווה יכול להמשיך להשתמש בשירות ההודעות כרגיל, לפחות בינתיים. דובר בפייסבוק אמר בהצהרה לתקשורת: "אם אתה חדש במסנג'ר, תשים לב שאתה צריך חשבון פייסבוק כדי לשוחח עם חברים ולקשור קשרים". הוא הסביר כי "גילינו שהרוב המכריע של האנשים המשתמשים במסנג'ר כבר נכנסים דרך פייסבוק ואנחנו רוצים לפשט את התהליך. אם אתה כבר משתמש במסנג'ר ללא חשבון פייסבוק - אין צורך לעשות דבר". סירוב להיות חבר פייסבוק - בגלל קיימברידג' אנליטיקה וחששות לפרטיות לפני שינוי המדיניות, משתמשים חדשים יכולים להירשם למסנג'ר באמצעות מספר הטלפון שלהם ולא להצטרף לקהילת משתמשי פייסבוק הענקית, שמונה יותר מ-2 מיליארד בני אדם מכל רחבי העולם כמעט, מלבד סין. הסיבות לאי הרצון להצטרף לפלטפורמת הרשת החברתית יכולות להיות רבות: החל מחוסר רצון להישאב לתוכה ואל הפעילות הממכרת בה, המשך בחוסר רצון שהחברה תדע יותר מדי דברים עליכם כמשתמשים פעילים בשירות שלה, בגלל בביקורת או אף כאקט מחאתי כנגד התנהלות פייסבוק בנוגע לפרטיות המשתמשים, שהתבטאה ביתר שאת בפרשיית קיימברידג' אנליטיקה. יש גם מי שכועסים על פייסבוק וצוקרברג על מדיניות אי-ההסרה הגורפת של מודעות פוליטיות מהפלטפורמה גם אם הללו מכילות מידע שקרי שזוהה בוודאות. מדיניות זו זכתה לזעם ציבורי נרחב. היכולת לרשום חשבון Messenger או Messenger Lite ללא חשבון פייסבוק נלווה הוצגה לראשונה בשנת 2015. שינוי המדיניות עשוי להיות צעד ראשון לאיחוד שירותי ההודעות השונים שבבעלות פייסבוק - ווטסאפ, הצ'אט של אינסטגרם והמסנג'ר, שעליו דווח לפני כשנה . מנכ"ל החברה צוקרברג פרסם במרץ פוסט ובו כתב בהתייחס לדברים כי "אנשים צריכים להיות מסוגלים להשתמש באחד מהיישומים שלנו בכדי להגיע לחברים שלהם, והם צריכים להיות מסוגלים לתקשר ברשתות בקלות ובבטחה. אנו מתכננים להתחיל בכך שיתאפשר לכם לשלוח הודעות לאנשי הקשר שלכם באמצעות אחד מהשירותים שלנו. ואז להרחיב את יכולת ההפעלה ההדדית הזו גם ל-SMS".

דיווח חדש, של OnLeaks x ו-91Mobile, שפורסם בימים האחרונים מציג פרטים, כולל תצורה ועיצוב, של Pixel 4a - טלפון שוק הביניים הבא של גוגל. גוגל אמורה להכריז על הטלפון החדש שלה בכנס המפתחים Google I/O ולפי הפרטים שנודעו, הוא אמור להיות שונה בכמה היבטים מבחינת העיצוב. הדבר המשמעותי ביותר הוא המסך, שהפעם אמור להיות נקי באמת - המגרעת דמוית, שב-Pixel 3a הכילה את המצלמה, תהיה ב-4a מתחת לחריר קטן בקצה השמאלי העליון של המסך. בנוסף, השוליים של המכשיר, מכל הכיוונים, אמורים להיות מעט דקים יותר, כך שהמסך יצמח מ-5.6 ל-5.7 ואף אולי ל-5.8 אינץ'. אבל כמו בדור השלישי של מכשירי ה-Pixel, גם בדור הרביעי, עדיין מדובר, מבחינת גוגל, במכשיר שיציע את התצורה הנמוכה ברשימה, והיא גוררת גם אליו חלק מהמאפיינים הללו של שוק בינוני ומטה. כך, חיישן טביעות האצבע יישאר לפי הדיווחים מאחור, ועל אף שהיא תעתיק אל המכשיר את מבנה המצלמה המגושם והמרובע משהו, שבולט החוצה מגבו, הוא יכיל מצלמה אחת בלבד, שהחיישן שלה אמור להיות צנוע בגודלו ולעמוד על 12 מגה-פיקסל.  הטעינה של המכשיר תתבצע באמצעות מחבר USB Type-C מודרני, אבל בגוגל החליטו להשאיר גם הפעם את מחבר ה-3.5 מ"מ לאוזניות. בנוסף, לא ברור איזה מעבד תבחר החברה, והשאלה קשורה לאפשרות להציע חיבור לדור הסלולרי החמישי. במקרה שכן, היא אמורה לבחור ב-Snapdragon 765G החדש, ובמקרה שלא - המעבד אמור להיות Snapdragon 730. עוד שאלה שלא קיבלה עדיין תשובה היא האם המכשיר יציע eSIM או סים פיזי.

האו"ם יקים ועדה לטיפול בפשיעת רשת, וזאת למרות התנגדות מדינות המערב - ארה"ב וארצות האיחוד האירופי. העצרת הכללית של האו"ם אישרה ביום ו' האחרון החלטה שמטרתה ליצור ועידה בינלאומית חדשה בנושא פשעי רשת. ההחלטה של העצרת הכללית - שאותה יזמה ודחפה רוסיה והיא קיבלה גיבוי מסין - אושרה ברוב של 79 מול 60, כש-33 מדינות נמנעו בהצבעה. ההחלטה אושרה על רקע התנגדויות, הן מצד האיחוד האירופי והן מארצות הברית, כאשר רבות מהמתנגדות חוששות כי ההחלטה תאפשר ותעצים את הפגיעה בחופש הביטוי המקוון – ולא באמת תשפר את המלחמה בפושעי הסייבר. מדינות המערב, כמו גם ארגוני זכויות אדם, חוששים כי נוסח ההחלטה הוא "מכבסת מילים", שמשמעה מתן לגיטימציה לכך שבמדינות רבות הביקורת על הממשלה היא פעולה פלילית. צ'ריט נורמן צ'אלט, סגנית שגריר ארה"ב באו"ם, אמרה לפני ההצבעה כי "החלטה זו תערער את שיתוף הפעולה הבינלאומי למאבק בפשעי סייבר, בתקופה שבה התיאום המשופר הוא חיוני". היא הוסיפה כי "אין הסכמה בין המדינות החברות על הצורך, או הערך, של ניסוח אמנה חדשה. הדבר ישמש רק כדי לחנוק את המאמצים העולמיים למאבק בפשיעה ברשת." על פי החלטת העצרת הכללית, תוקם ועדה של מומחים, המייצגת את כל אזורי העולם, "כדי להרחיב אמנה בינלאומית כוללת בנושא מניעת השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת - למטרות פליליות." הוועדה אמורה להתכנס באוגוסט 2020 כדי לקבוע סדר יום לפעילותה. צ'אלט גם ציינה את העובדה שהתקבלה ההחלטה בנושא לפני שמומחי אבטחת הרשת והגנת סייבר יעצו בנושא. "זה לא נכון לקבל החלטה פוליטית על הסכם חדש, לפני שהתאפשר למומחים לפשעי רשת לתת את חוות דעתם", אמרה. צ'אלט, כמו גם הנציג הפיני שנאם מטעם האיחוד האירופי, ציינו כי קבוצת המומחים הקיימת בנושא פשעי רשת כבר דנה אם יש צורך באמנה חדשה. "גלריה נוכלת, של כמה מהממשלות הדכאניות ביותר על פני כדור הארץ" ארגון זכויות האדם Human Rights Watch גינה את ההחלטה, וכינה את רשימת נותני החסות שלה כ"גלריה נוכלת, של כמה מהממשלות הדכאניות ביותר על פני כדור הארץ". נציג הארגון, לואי צ'רבונו, אמר כי "אם התכנית היא לבנות ועידה המעניקה למדינות כיסוי חוקי להפסקות אינטרנט וצנזורה באינטרנט, תוך פוטנציאל להפיכת דיבור חופשי - לפשע, זה רעיון רע". משקיפים ציינו כי סין הגבילה מאוד את החיפושים באינטרנט, כדי להימנע מנושאים הרגישים להנהגתה הקומוניסטית, כמו גם להגביל את הגישה לאתרי חדשות העוסקים בסיקור ביקורתי על המשטר. הם ציינו כי כמה מדינות ניסו יותר ויותר לכבות את האינטרנט: הודו ניתקה את הגישה לרשת בחבל הארץ המוסלמי והנתון במחלוקת, קשמיר, באוגוסט האחרון, כאשר הממשלה קיבלה החלטות שמשמען פגיעה בתושבי האזור. חלק גדול מאיראן היה במצב לא מקוון, בעקבות הפגנות המחאה שהחלו בנובמבר. ב-2001 נחתמה האמנה על פשעי מחשב, המכונה אמנת בודפשט. זו האמנה הבינלאומית הראשונה המטפלת בתופעת פשעי מחשב באינטרנט, על ידי תיאום בין מערכות החקיקה של המדינות החותמות, שיפור שיטות חקירה והגברת שיתוף הפעולה בין המדינות. האמנה נוסחה על ידי מועצת אירופה בשטרסבורג בהשתתפות פעילה של נציגי קנדה, יפן וסין, במעמד של משקיפים. האמנה נכנסה לתוקף ב-2004. נציגי 46 מדינות חתמו על האמנה, 30 מתוכן אישרו אותה. ב-2016 ישראל הצטרפה לאמנה. על פי ארה"ב, במקום ההחלטה שהתקבלה בסוף השבוע האחרון, מה שנדרש לעשות הוא להרחיב את אמנת בודפשט, המפרטת שיתופי פעולה בינלאומיים לטובת ריסון עבירות בתחומי זכויות יוצרים, הונאה מקוונת ופורנוגרפיה של ילדים.

אמזון ורינג, חברת האבטחה הביתית שבבעלות הענקית מסיאטל, ייאלצו בקרוב לתת דין וחשבון על אירועי הפריצה למכשיריהם, כך עולה מתביעה חדשה שהוגשה נגד החברות בשבוע שעבר (ה'). גבר אמריקני בשם ג'ון בייקר אורנג' הגיש תביעה ייצוגית כנגד החברות בבית משפט פדרלי בקליפורניה, בטענה כי "תקני האבטחה הרופפים" של אמזון ורינג ו"עיצוב לקוי" הותירו את מצלמותיהן פגיעות להאקרים. [caption id="attachment_261006" align="alignnone" width="600"] רינג[/caption] אורנג', שמתגורר במחוז ג'פרסון באלבמה, קנה מצלמת אבטחה של רינג לביתו ביולי 2019, כך עולה מהתביעה. לטענתו, האקר קיבל גישה למצלמה בזמן שילדיו שהו בחוץ ושיחקו כדורסל, ועודד אותם להתקרב למצלמה. ברגע שאורנג' גילה מה קרה, הוא שינה את הסיסמה והחל להשתמש באימות דו-גורמי. "ילדיו של מר אורנג שיחקו כדורסל כשקול נשמע דרך מערכת הרמקולים הדו-כיוונית של המצלמה", נכתב בתביעה. "אלמוני התעסק עם ילדיו של מר אורנג'", נאמר בהמשך. "רינג אינה מממשת את הבטחתה העיקרית לספק פרטיות וביטחון ללקוחותיה, מכיוון שמערכות המצלמות שלה פגומות אנושות", צוין בלשון התביעה. דרך המצלמה: האקר פנה לילדה בת שמונה בחדרה עוד תואר בתביעה מקרה הפרה מדאיג נוסף - המממש את חששותיהם של הורים - על מצלמת אבטחה מתוצרת רינג במחוז דה-סוטו, מיסיסיפי, שהותקנה בחדר השינה של ילדה בת שמונה, ושהאקר זכה לגישה אל המכשיר והחל לדבר איתה דרכו. "אני החבר הכי טוב שלך", אמר ההאקר. "אני סנטה קלאוס". ארגוני העוסקים בפרטיות וקבוצות שעניינן זכויות דיגיטליות משמיעים זה מכבר את דאגתם הגדולה מפגמי האבטחה המצויים, לטענתם, במכשירי רינג. מוקדם יותר השבוע קרא ארגון Fight for the Future האמריקני לאתרי סקירה טכניים לבטל את המלצותיהם על מוצרי רינג. כזכור, אמזון רכשה את רינג באפריל 2018 תמורת 839 מיליון דולר במזומן, וירשה יחד איתה גם חבילת מוצרי אבטחה לבית, ביניהם פעמון חכם ואת המצלמות שבגינן הוגשה התביעה. איוואן גריר, סמנכ"ל הארגון ציין בהודעה לתקשורת כי "ביקורות ומדריכים טכניים ממלאים תפקיד חשוב בהחלטתם של אנשים איזה מכשירים לקנות. "הסוקרים שפנינו אליהם המליצו על Ring כטובה ביותר בקטגוריה שלהם. בינתיים, דיווח אחרי דיווח מפרט סוגיות אבטחה, חששות והדלפות באמצעות טכנולוגיית רינג. מכשירים אלה אינם בטוחים. חשוב שהסוקרים יכבדו את אמון הציבור וישעו את המלצתם". דובר רינג סירב להתייחס לנושא ואמר לגיזמודו כי החברה "אינה מגיבה בנושאים משפטיים".