"הדור החמישי של הסלולר יביא עמו מהפכה של ממש, גם בהשוואה לדור הרביעי, שהיא בפני עצמה הובילה לכך שדברים רבים הפכו לאפשריים, והיא זו שבאמת "פתחה את העולם". אבל היא שונה ומרתקת מאוד, ותאפשר פיתוח של יישומים רבים מאוד בגלל רוחב הפס המסיבי, דברים שלא יכולנו לחשוב עליהם בעבר מכיוון שהם פשוט לא היו עובדים", כך אמרה מישל אינגרטו, סגנית נשיא בחטיבת פתרונות התקשורת של קורנינג. קורנינג ידועה כזו שהמציאה את הסיב האופטי, והיא עדיין אחת הספקיות הגדולות של סיבים אלו עד היום, אם לא הגדולה ביותר, ואינגרטו מתארת את התחום הזה "כעדיין גדול מאוד לחברה, עם פתרונות פנימיים, חיצוניים וגם לכבלים תת-ימיים, ועם מעטפת של מוצרים משלימים שמתחברים לסיבים. מבחינתי," היא מציינת "זה חלק ממה שאנחנו מגדירים כמשימה שלנו: לבנות את הקישוריות שהאנשים זקוקים לה. אנחנו רוצים שהעולם יהיה יותר מחובר, כדי שנוכל להיות יצירתיים יותר, כדי שנוכל להעביר נתונים ברמה גבוהה יותר, כדי שהעולם יוכל להתקדם". אבל התקשורת כיום בנויה יותר ויותר על אמצעים סלולריים, וקורנינג, כאמור, שם. "אתה לא יכול לאפשר למכוניות להתנגש זו בזו, אתה לא יכול לבצע פעילות רפואית ואפילו ניתוחים מרחוק אם אתה לא יכול לסמוך על האות, ואם זה לא קורה cזמן אמת, אבל באמת בזמן אמת, הרבה מאוד פרויקטים שבהם יש צורך בעיבוד מהיר של כמות מידע מסיבי באופן מקוון – כל אלה דברים שיכולים להתרחש עכשיו עם כניסת ה-5G", היא אומרת ולא מסתירה את התלהבותה. היא מספרת, כי בארצות הברית החברה כבר מציגה פתרונות אפשריים בערים לא מעטות, גם בגלל שהטלפונים שמציעים תמיכה מתאימה כבר מגיעים לשוק בכמויות גדולות החל מתחילת השנה הנוכחית. "כמובן, זה לא קורה רק בגלל הטלפונים. אנשים אמנם מדברים בעיקר על טלפונים בהקשר של הדור החמישי, כי על זה הם רגילים לדבר בעיקר, אבל אם היה לך אינטרס בתחום של ערים חכמות ובניינים חכמים כמו לנו בקורנינג, אז היית מבין עד כמה זה חשוב", היא ממהרת לציין. אז עד כמה זה חשוב? "בערים החכמות זה יאפשר לקהילות, לעסקים וגם ליחידים להיות חכמים יותר לגבי המידע שיהיה להם זמין וכיצד לקבל החלטות טובות יותר בחיים שלהם. זה כיצד קהילות יכולות לקבל החלטות טובות יותר לגבי היכן להשקיע בתשתיות וכיצד להעביר שירותים לטובת האנשים שזקוקים להן במהירות וביעילות ובאופן מתאים. יש כמות בלתי מוגבלת של רעיונות שאפשר לחשוב עליהם לשיפורים שאפשר להשיג בזכות ה-5G. יהיה ממש מרתק לעקוב אחרי מה שיקרה ככל שהטכנולוגיה תהיה זמינה יותר". אבל אם היינו משתמשים במכונת זמן לתחילת השימוש ב-4G זה בדיוק מה שהיית אומרת גם אז. אז מה ההבדל? "לא, 5G זה משנה משחק אמיתי. זו לא אותה טכנולוגיה של הדור השלישי והרביעי. עם זאת, שלא יהיה ספק, לא היינו יכולים עכשיו לצאת לדרך עם 5G אם טכנולוגיית ה-4G לא הייתה כאן מבוססת היטב, כמעט בכל מקום. היא תמשיך להיות 'סוס עבודה' יציב ואמין שעובד בתחום תדרי הביניים. יש מספיק מרחב תדרים כדי לקיים את כל שיחות הטלפון. אז ה-4G יישאר? "בוודאי. אנחנו נשתמש ב-5G כשבאמת נצטרך יכולת לטובת יישומים שזקוקים לרוחב פס מסיבי וזמן השהיה נמוך במיוחד. אנחנו לא נשתמש בזה כל הזמן, בכל מקום ומכל סיבה. הטכנולוגיות ימשיכו לעבוד זו לצד זו לאורך זמן רב, ויותר מכך - השימוש ב-4G צומח וימשיך לצמוח לאורך עוד תקופה ארוכה". אחד ההיבטים שקורנינג משקיעה רבות בפיתוח ובמחקר שלהם הוא הכנסת האות הסלולרי לתוך הבניינים, בעיקר, כמובן, בשוק העסקי. "הרי ברור שהבעיה הראשית היא שטלפונים לא עובדים טוב בתוך בניינים. בכל מה שקשור לתקשורת המאקרו, מחוץ לקירות, לספקיות זה קל יחסית לספק ומאוד רווחי, אבל פנימה לתוך הבניינים מתחילה הבעיה", מספרת אינגרטו. לדעתה, הבעיה היא מי צריך להשקיע את הכסף, ובכל מקרה, היא טוענת, התמורה לכסף היא בדרך כלל כזו שלספקיות לא ממש כדאי להיכנס לפרויקט. "הן מסתכלות על זה ואומרות לעצמן: יש לנו בחוץ דג גדול יותר לאפות, לא רוצות להתעסק עם הדג הקטן מדי הזה. אז מה שקורה הוא, שרואים אנשים עומדים ליד החלון או יוצאים החוצה כדי לדבר. אבל בהרבה מאוד עסקים כבר לא רואים טלפונים שולחניים, כולם עם מכשירים שהם אפילו מביאים מהבית. אי אפשר כל הזמן לגשת לחלון או לצאת החוצה כדי לעשות שיחה, ובדור החמישי, בשילוב עם החומרים המודרניים שמהם מייצרים כיום בנייני משרדים עם הרבה מאוד זכוכית, הגלים לא יחדרו פנימה בכלל. מכיוון שכך, אנחנו מפתחים את הפתרונות שיאפשרו להביא פנימה את התקשורת, והבניין שלנו מהווה דוגמה חיה למוצרים ולפתרונות שאנחנו יכולים לספק, אנשים יכולים להסתובב עם הטלפון והמחשב בכל מקום, ותהיה להם קליטה בלי בעיה ולא משנה של איזו ספקית, זו מערכת ממש יפה", היא סיפרה. ומה לגבי הרתיעה של אנשים מהדור החמישי, בעיקר כשלומדים שיהיו יותר אנטנות? "הפתרונות שאנחנו מציעים לשילוב בבתים דווקא משתמשים בעוצמה קטנה יותר, ואפילו להיפך - הם מפחיתים את רמת הקרינה. במקום התחברות החוצה בעוצמה גדולה – יש התחברות למקור פנימי בעוצמה מאוד נמוכה. וחוץ מזה, מגוון האפשרויות שזה יפתח יראה עד כמה זו טכנולוגיה שתסייע לאנושות".

משרד האוצר אישר היום (ד') העברה של 1.2 מיליארד שקלים לרשות החדשנות, לסיוע לענף ההיי-טק, בעקבות משבר הקורונה. חצי מיליארד שקלים מתוך סכום זה יוענקו לחברות קטנות ובינוניות בענף שנקלעו למשבר כלכלי, דרך ערוץ מהיר להגשת בקשות למענקים שהרשות משיקה. ההשקעה תינתן במשותף עם משקיעי הון-סיכון בחברות עם סיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות משאבים כספיים מוגבלים וצורך מימון מידי. זאת, כדי להבטיח פעילות של חברות שיש להן פוטנציאל לסייע בהמשך למשק. ערוץ המענקים יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, לחברות שזקוקות למזומנים נוספים על מנת לצלוח את תקופת המשבר. ברשות מבטיחים כי התשובות לפניות יינתנו בטווח זמן של עד ארבעה שבועות מיום קבלת הפנייה, ותינתן מקדמת מימון בשיעור של עד 50% מהמענק המאושר כנגד מימון משלים שתציג החברה. הערוץ המהיר מיועד לתמיכה בתוכניות מו"פ חדשניות של חברות בתחילת שלבי הצמיחה ובשלבי פיתוח מתקדמים, שצברו נכסים מהותיים - קניין רוחני, גיוסים ושווי, אך בעלות "מסלול המראה" (Runway) הקצר משנה ויש להן צורך דחוף בכסף. איך יבדקו? חברות שיפנו לערוץ זה יתבקשו לספק במהלך קליטת בקשותיהן טפסים לבדיקה מקצועית ומסמכים מימוניים לצורך בדיקה פיננסית. בנוסף לבדיקה המקצועית (טכנולוגית-עסקית), הרשות תחשב את יתרת המזומנים של החברה, תנתח את מצבה הפיננסי ותבחן את יכולת השרידות שלה במהלך המשבר, כמו גם את הצעדים שהיא ביצעה לצורך כך. בחינת "מסלול ההמראה" ויכולות השרידות של החברה תצטרף להערכת הבקשות על פי אמות המידה של מסלול קרן המו"פ ברשות החדשנות. דגש נוסף בהודעה הוא שחברות שמעוניינות לקבל מענק יוכלו לגשת לבדיקה מקוצרת גם אם אין להן בשלב ההגשה יכולת להציג מימון משלים. במקרה זה תינתן לחברה תקופת זמן של שלושה חודשים כדי למצוא את המימון המשלים. במידה שהיא תצליח בכך, יבוטל אישור המענק מהרשות. יצוין כי ניתן להגיש תכניות מו"פ בתקציב מצרפי של עד 15 מיליון שקלים. "חשש שצינור החמצן של ההיי-טק ייפגע אנושות" לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "הערוץ המהיר להגשת הבקשות למענק נועד על מנת לספק לחברות מצטיינות עם נכסים משמעותיים וסיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות יתרת מזומנים קצרה, ודאות וכסף, שיסייעו להן לצלוח את המשבר ולהוות מנוע לצמיחה כלכלית-משקית ביציאה ממנו". אהרון הוסיף כי "תעשיית ההיי-טק נפגעה משמעותית מהמשבר וצפויה לחוות ירידה של כ-25% מהשקעות ההון הפרטי ושל כרבע מסך ההכנסות ממכירות. כתוצאה מכך, חברות רבות מקפיאות גיוסים, מוציאות עובדים לחל"ת ואף מתכננות פיטורים בהיקף רחב. תעשיית ההיי-טק תלויה, יותר מכל ענף אחר, במשקיעים גלובליים, שאחראים על מרבית ההון שמממן אותה. בתקופה הזו קיים חשש ממשי כי צינור החמצן של התעשייה ייפגע אנושות. מדיניות תמיכה מהירה, שקולה וחכמה של הממשלה תמנע פגיעה קריטית ביצוא, בתוצר, בהכנסתם של מאות אלפי האנשים העובדים בענף ההיי-טק ובעסקים התומכים בה. מדיניות זו תהווה עוגן מרכזי ביכולתה של כלכלת ישראל לצמוח חזרה עם שוך המשבר".

הודעת ווטסאפ, שמתחזה כאילו הגיעה ממערך הסייבר הלאומי, הופצה הלילה (ד'). בהודעת הפישינג יש קישור, שפתיחתו גורמת להורדת נוזקה למכשיר. ההודעה נשלחה עם הנושא "תוכנת הגנה של מערך הסייבר הלאומי" והיא כוללת המלצה להורדת תוכנה להגנה לפני שמשתמשים בזום. אלא שלא דובים ולא זומים: במערך הסייבר מבהירים שלא מדובר בהודעה מטעמם, וכי הם בודקים מי עומד מאחוריה. אנשי המערך פעלו במהירות להורדת האתר, שכבר לא זמין ולא מזיק, והם ממשיכים לחקור את הנושא. "אנחנו מבהירים כי הודעות ממערך הסייבר הלאומי מופצות לציבור רק בערוצים הרשמיים של המערך - האתר, הפרופילים הרשמיים ברשתות החברתיות (עם V כחול בפייסבוק), המייל הרשמי ומערכת סייברנט. כמו כן, תשומת ליבכם כי עדכוני תוכנה אינם מועברים בקישור bit.ly", נמסר מהמערך. חוקרי מערך הסייבר הסבירו כי הודעת הפישינג שנשלחה הלילה "מנצלת את השיח הציבורי הער סביב אפליקציות שיחות הווידיאו בזמן משבר הקורונה". אנשי המערך חזרו והזכירו כי באתר שלו,  cyber.gov.il, מופיעים כמה מדריכים והמלצות לשימוש בטוח באפליקציות שיחות וידיאו. כמו כן, הם פרסמו כמה כללי בסיס לזהירות מפני מתקפות פישינג והתמודדות אתן: "היו חשדניים, במיוחד כלפי קבצים מצורפים ולינקים חשודים; מומלץ לגלוש ישירות לאתר הרשמי - ולא להקליק ישירות על הקישור בהודעה, או ליצור קשר עם הגורם ששלח אותה בדרכי תקשורת אחרות; שימו לב לנוסח ההודעה שנשלחה וכן לכתובת הדוא"ל המופיעה בה. במקרה זה, מערך הסייבר הוא גוף ממשלתי ולכן, סיומת ה-URL תהיה gov.il. כמו כן, שימו לב לנוסח המחשיד בהודעה, שלפיו 'אין לפנות לצוות המחשוב'. במידה והקלקלתם על הקישור, פנו לגורם הרשמי בארגון שלכם או למערך הסייבר הלאומי - בחיוג ישיר למספר 119".

גוגל ואפל – שתי יריבות ותיקות בימים בלי קורונה – משתפות פעולה בימים אלה, בניסיון לסייע לרשויות ממשלתיות ברחבי העולם לזהות ולבלום את התפשטות הנגיף, ומפתחות מערכת למעקב מגע שתופץ בחודש הבא ברחבי העולם. ואולם להערכת חוקרים, לפחות שני מיליארד משתמשים בטלפונים סלולריים בעולם לא יוכלו להשתמש באפליקציה, שתאפשר למשתמשים לעקוב האם היו במגע כלשהו עם אנשים שחלו בקורונה. בתוך אותם שני מיליארד נכללים גם אנשים מבוגרים ועניים – המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף הקורנה. מכשירי iPhone ואנדרואיד מהווים כיום רוב מתוך 3.5 מיליארד הסמארטפונים הפעילים בעולם. עובדה זו תאפשר רשת פוטנציאלית אדירה למעקב אחר המגיפה, ומחקרים שונים מעידים על תמיכה ציבורית רחבה ברעיון. הבעיה היא שהמערכת מסתמכת על שבב מסוים ועל תוכנה שנעדרת ממאות מיליוני סמארטפונים שמצויים עדיין בשימוש, בייחוד כאלה ששווקו לפני יותר מחמש שנים. "המגבלה שבבסיס הטכנולוגיה נוגעת לעובדה, שעדיין יש בשימוש מכשירי סלולר שלא כוללים רכיב בלוטות' או את מערכת ההפעלה העדכנית ביותר", אמר בן ווד, אנליסט ב-CCS Insight. "מי שיש להם מכשיר ישן או בסיסי לא יוכלו לנצל את היתרונות שהאפליקציה הזאת תציע". שבב הבלוטות' המסוים, המשמש לזיהוי סמיכות בין מכשירים בלי לחסל משאבי סוללה, נעדר מכרבע מהסטארטפונים הפעילים ברחבי העולם כיום, לדברי אנליסטים בחברת קאונטרפוינט ריסרץ', וכ-1.5 מיליארד אנשים משתמשים עדיין במכשירים בסיסיים, שאינם מריצים כלל iOS או אנדרואיד. "בסך הכל", מציין ניל שה, אנליסט מקאונטרפוינט, "שני מיליארד משתמשי סלולר בעולם לא יוכלו ליהנות מהיוזמה הזאת, ומרבית מאותם משתמשים עם המכשירים הלא תואמים דווקא מגיעים מפלח האוכלוסייה של בעלי הכנסה נמוכה או מפלח המבוגרים, שלמעשה פגיעים יותר לנגיף". בקאונטרפויט טוענים, כי בשווקים מפותחים, כמו ארצות הברית, בריטניה ויפן, קיימת תאימות של 88%, בעוד בשווקים מתפתחים כמו הודו, רק מחצית מהאנשים הם בעלי מכשירים תואמים.

יום כדור הארץ, שחוגג היום (ד') יובל, מצוין ברחבי העולם בשורה של אירועים - שחלק גדול מהם יתקיים השנה אונליין, בגלל הקורונה. כמה מענקיות ההיי-טק התגייסו לציון היום הזה, שמטרתו לשים את הפוקוס על המצב המידרדר של כדור הארץ ועל הצורך בשימורו. מיקרוסופט הודיעה הבוקר, לכבוד יום זה, על "אחת התכניות השאפתניות של החברה אי פעם", לפי מרכז המו"פ הישראלי שלה. מדובר ביוזמה להקמת מחשב פלנטרי, שמבוסס על פלטפורמה בעלת כוח מחשוב רב, עם טכנולוגיות לימוד מכונה ואלגוריתמים מתקדמים. לפי מיקרוסופט, "המחשב יאסוף ממגוון מקורות באוויר, בים וביבשה כמויות עצומות של דטה על הסביבה, משאבי הטבע ובעלי החיים. המערכת תנתח את הנתונים ותסייע למאמצים לפתור כמה מהאתגרים הסביבתיים הגדולים ביותר בעולם. היא תוכל לבחון כיצד שינויי האקלים משפיעים על כל אזור ואזור, לחזות סכנות לחיות בר ולמגוון הביולוגי בים, לספק לחקלאים תובנות לשיפור היבולים שלהם, לאתר סיכונים אפשריים לאיכות המים שלנו, ועוד". "במילים אחרות", אומרים בחברה, "המחשב נועד לעזור לנו להכיר טוב יותר את הכדור שבו אנחנו חיים, כי רק כך נוכל לדאוג לו ולכל מי שעליו". באינטל שמים את הפוקוס על שוניות האלמוגים - מהדברים היותר יפים שהטבע ברא - שנהרסות בקצב מסחרר. החברה הכריזה היום על שיתוף פעולה עם אקסנצ'ר וקרן סולובאי להגנת הסביבה בפיתוח טכנולוגיית CORaiL, המסייעת בהצלת ושיקום השוניות, שנפגעות מדיג יתר של דייגים וספינות, מפיתוח דורסני של חופים ומעליית טמפרטורת מי הים. במסגרת הפרויקט, מצלמות תת מימיות חכמות, המצוידות בפלטפורמה של אקסנצ'ר לשירותי ניתוח וידיאו, מאתרות ומצלמות את הדגים החולפים. בינה מלאכותית שנמצאת בבסיס הטכנולוגיה סופרת ומסווגת את המינים הימיים ולאחר מכן נשלחם הנתונים ללוח מחוונים ביבשה, ומספקים לחוקרים ניתוח מגמות בזמן אמת, כדי לסייע להם בקבלת החלטות המבוססות על נתונים. ניתוח הווידיאו של הדגים מבוסס על מספר פיתוחים של אינטל: מעבדי FPGAs, יחידת עיבוד הראייה Movidius והגרסה של החברה לערכת הכלים OpenVino. מהנדסי אינטל כבר טורחים על הצעד הבא בפרויקט: אבטיפוס של CORaiL, שיכלול גיבוי לאספקת החשמל ומצלמות אינפרא-אדומות, שיאפשרו צילום סרטים בשעות הלילה. כך יוכלו החוקרים לקבל תמונה מלאה של המערכת האקולוגית של השוניות. שימושים נוספים עשויים לכלול מעקב אחר קצב הנדידה של דגים טרופיים למדינות קרות יותר וניטור הפרעות לאזורים תת-ימיים מוגנים או מוגבלים. הפתרון נוסה כפיילוט לפני כשנה בשונית המקיפה את האי פנגטלן שבפיליפינים, ועד היום הוא אסף כ-40 אלף תמונות לשימושם של החוקרים. הדבורה של גוגל גם כמה מענקיות האינטרנט הצטרפו למאמץ להגן על כדור הארץ. טוויטר יצרה אמוג'י מיוחד ואת ההאשטאג EarthDay, על מנת להבליט את השיח ברשת החברתית סביב קיימות ולעודד אנשים לשתף את החזון שלהם לעולם טוב יותר. זאת, מתוך מחשבה שככל שאנשים ייחשפו יותר למצב כדור הארץ, ויראו זאת בחומרה, הם יפעלו יותר. בטוויטר מספקים כמה נתונים שמעידים על התרחבות השיח סביב מצב כדור הארץ בפלטפורמה שלה. כך, בין השנים 2016-2019 נרשמה בארצות הברית עלייה של 173% במספר הציוצים, הריטוויטים והתגובות בכל הנוגע לשינויי האקלים. בשנים אלה, נפח השיחות סביב קיימות שכללו את הביטויים פעולה (Action) וחדשנות (Innovation) צמח ב-285%. מאז יום כדור הארץ בשנה שעברה פורסמו בטוויטר 20 מיליון ציוצים שעסקו בהגנת הסביבה, כאשר מאז שפרץ משבר הקורונה עלו יותר ממיליון ציוצים על תקופת הבידוד והשפעתה על הכוכב שעליו אנחנו חיים. גוגל ציינה את היום בפרסום דודל מיוחד שבמרכזו דבורה שכהרגלה, צורכת את הצוף של הפרחים שנמצאים בסביבתה. הדודל הוא פרי שיתוף פעולה של החברה עם אגודה אמריקנית לשימור דבורים, והגולשים יכולים להעביר את הדבורה מפרח לפרח ולקרוא עובדות על דבורים ועל החשיבות שלהן בקיום החיים בכדור הארץ.

דיינבוק (לשעבר טושיבה) הכריזה על ה-Tecra A30-G, מחשב עסקי נייד עמיד וקשיח, המיועד לשוק הביניים, לארגונים, לתחום החינוך ולסקטור הציבורי. הוא מצויד במעבדי הדור ה-10 של אינטל ותוכנן במיוחד עבור ניידות קלה ומאובטחת. משקלו של ה-Tecra A30-G הוא 1.2 ק״ג (תלוי המודל) בעצוב דק, ולדברי החברה עבר סדרת מבדקים מהקשוחים שיש כדי להבטיח עמידות בכל תנאי סביבה ומזג אוויר. הוא מצוייד בסוללה שתשרוד עד 15 שעות, מסך Full HD בגודל 13.3 אינץ'  עם ציפוי מונע השתקפות, שמפחית את עייפות עיני המשתמשים ומאפשר עבודה בכל תנאי התאורה, ו-boot-up מהיר המבטיח תחילת עבודה תוך שניות ספורות. החברה שילבה במחשב החדש שלל אמצעי אבטחה באמצעות ה-BIOS של דיינבוק ו-Trusted Platform Module (TPM), שביחד שומרים על המידע מאובטח ומסלקים סיכונים של גורמי צד שלישי. יישומי זיהוי זיהוי מבטיחים גישה למידע רק למורשים, כך שאין בסיס לחשש של מידע שייפול לידיים עויינות. הן ה-BIOS והן ה-SSD יכולים ליהנות מאבטחה ביומטרית, כשיש גם אופציה לזיהוי באמצעות כרטיס חכם, הליך זיהוי כפול, קורא טביעות אצבע, כמו גם Windows Hello לזיהוי פנים. במקביל, ה-Tecra A30-G מציע יכולות קישוריות מרשימות ואפשרויות חיבור למגוון מכשירי קצה, כמו יציאת USB Type-C, יציאת וידאו HDMI, דונגל USB-C אופציונלי לקישור VGA, יציאת Gigabit LAN לחיבור לאינטרנט מהיר ומתאם רשת אלחוטית Intel® Wi-Fi 6 AX200. המחשב מגיע בקונפיגורציות שונות של כונני SSD ומעבדי Core של אינטל מהדור העשירי. בנוסף, ה-Tecra A30-G מגיע עם תוכנית אחריות שמבטיחה כי במידה ויש תקלת חומרה (שבמסגרת האחריות) בשנה הראשונה לרכישה - המחשב יתוקן חינם במסגרת האחריות והלקוח יקבל את עלות המחשב בחזרה. המחשב יהיה זמין מאביב 2020, באמצעות חברת מפעיל, במחיר של החל מ-3,500 שקלים.

פייסבוק מרחיבה את פעילותה בהודו: אתמול (ג') נודע שהחברה החליטה להשקיע 5.7 מיליארד דולר ב-JIO Platform, שמרכזת את כלל הפעילות הדיגיטלית של ריליינס, חברת אחזקות שהיא התאגיד הגדול ביותר בתת היבשת. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר של פייסבוק מאז שרכשה את ווטסאפ תמורת כ-20 מיליארד דולר ב-2014. במידה רבה, הבעלות על ווטסאפ היא אחת הסיבות המרכזיות להשקעה של פייסבוק בהודו, שכן בזכות כ-400 מיליון משתמשים שיש לאפליקציית המסרים המיידיים במדינה (קצת פחות משליש מתושביה), הודו היא השוק הגדול ביותר של קבוצת פייסבוק מחוץ לארצות הברית. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, אמר בהודעה על ההשקעה ש-"בזכות הקשר בין ווטסאפ ל-JIO יהיה לציבור ההודי קל יותר לתקשר עם עסקים". ההשקעה בוצעה על בסיס שווי חברה של כ-60 מיליארד דולר, מה שהופך את פייסבוק לבעלת המניות השנייה בגודלה בה, עם נתח של כ-10%. הודו: צמיחה במכירות אונליין וברכישת הסמארטפונים לפייסבוק עניין רב בהודו לא רק משום שהיא, כאמור, השוק הגדול ביותר שלה מחוץ לארצות הברית, אלא גם בזכות הפוטנציאל הרב שעוד יש לה בשוק ההודי. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שאזרחי המדינה, שאוכלוסייתה עומדת על כ-1.35 מיליארד איש, מרחיבים מאוד את הרכישות אונליין ואת התשלומים הדיגיטליים שהם מבצעים, במיוחד לנוכח הגידול החד ברכישת טלפונים חכמים. פייסבוק מעוניינת בשותף פוטנציאלי להרחבת פעילותה בהודו ואולי אף להשקה של המטבע הווירטואלי ליברה, שצוקרברג רוצה להשיק ובכך להקל על ביצוע תשלומים דרך הרשתות החברתיות של חברת הענק.

חברת הגנת הסייבר הישראלית ניוטרון מחפשת קרן הון פרטית שתרכוש אותה - כך לפי דיווח שפורסם באתר PE Hub. לאנשים ומחשבים נודע כי החברה מנהלת משאים ומתנים עם כמה קרנות הון פרטיות, כשבכוונתה להימכר, כולה או חלקה, לפי שווי של 80 עד 100 מיליון דולר. ניוטרון החלה בתהליך התמחור בתחילת השנה, תוך שהיא ממקדת אותו בכמה קונים אסטרטגיים, אך השהתה את המהלך בשל התפרצות מגפת הקורונה. בימים האחרונים היא חזרה לנהל משא ומתן על רכישתה, ומסתייעת בשירותי הייעוץ של בנקי ההשקעות ברקרי נוי ודרקסל המילטון. החברה הוקמה ב-2008 על ידי האחים ניר ועופר גייסט. ניר גייסט, בן 32, הוא מומחה ללוחמת סייבר ואבטחת מידע, שהחל את לימודיו האקדמיים בטכניון בגיל 10 (!), ובאותו הזמן כבר היה יועץ אבטחת מידע לבנקים גדולים בישראל. במשך שנים הוא פעל כ-"כובע לבן" - משמע, "האקר חוקי", שמבצע בדיקות חדירה ופריצות למערכות רגישות של ארגונים על מנת לבחון את רמת חוסן הסייבר שלהן. בעבר הוא כיהן כמנכ"ל החברה, כשלצידו האלוף (מיל') עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן, שהיה היו"ר שלה ואף השקיע בה בעבר. כיום, גייסט הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה ואת החברה מנהלת שגית מנור, בעבר בכירה ב-וריפון. עם הקמת ניוטרון היה לגייסט יעד יומרני משהו: "אני רוצה לשנות את הדיסק אצל מנהלי אבטחת המידע", אמר בראיון לאנשים ומחשבים. "אני רוצה לחולל מהפכה בעולם האבטחה על ידי שינוי פרדיגמה. לכן הקמתי את החברה: לתת מענה מקיף לבעיה שממנה סובלים כל הארגונים - חוסר היכולת שלהם להתגונן מפני איום שעליו הם לא יודעים דבר". מוצר "פרנואידי" יחד עם אנשי צוותו פיתח גייסט תוכנה שאמורה לענות בדיוק על צורך זה. במהלך ספק מחייך וקורץ ספק שיווקי, הוא כינה את מוצר התוכנה פרנואיד, כשהוא מתייחס לפסוק בספר משלי: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד". תוכנת פרנואיד יושבת על ליבת מערכת ההפעלה (קרנל) בזמן אמת ומנתחת את הפעולות לפני שהמערכת מבצעת אותם. שפת הניתוח נקראת BPM (ר"ת Behavior Patterns Map), שמאפשרת לה ניתוח לוגי של התנהגות אפליקטיבית, הראשון מסוגו בעולם. באמצעות שפת הניתוח, פרנואיד מבצעת מיפוי קונטקסטואלי של כלל הפעולות במחשב, תוך דירוג רמת הסיכון שלהן בכל שלב.  באמצעות הניתוח ההתנהגותי והבינה המלאכותית שלה, פרנואיד מצליחה לזהות ולנטר גם איומים ונוזקות חדשות שטרם נצפו. הגישה של ניוטרון פועלת לעצירת כל סוגי המתקפות הלא ידועות, כולל מתקפות כופרה ו-APT, איומים עקביים מתקדמים, ומתקפות זדוניות אחרות. בפיתוח הטכנולוגיה היו שותפים בכירים בתעשיות אבטחת המידע המקומית והבינלאומית, בהם ד"ר טאהר אל-גמאל, ממציא פרוטוקול SSL לתקשורת מוצפנת בין רשתות מחשבים, ועמית מלצר, לשעבר מבכירי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון. פתרונות ניוטרון מותקנים בארגונים טכנולוגיים מהמתוחכמים בעולם, בכלל זה בסוכנות אכיפת חוק אמריקנית גדולה, אל על, אירונאוטיקס, אוניברסיטת חיפה, בנקים בארץ ובחו"ל, ובארגונים מהמגזר הביטחוני הישראלי. באותו ראיון התהדר גייסט כי "זיהינו את התולעת סטוקסנט כבר בשלב ההדבקה". סטוקסנט פגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני, ולפי פרסומים זרים פותחה על ידי ארצות הברית וישראל. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום שנמצא בסמוך לעיר נתאנז באירן. ב-2017, ניוטרון גייסה 21 מיליון דולר, ובסך הכל, היא גייסה 43 מיליון בארבעה סבבים. מטה החברה יושב בסנטה קלרה, קליפורניה, ויש לה מרכז פיתוח בהרצליה. מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-10 מיליון דולר ולה כ-50 עובדים. הצמיחה שלה בשנים האחרונות עמדה על מאות אחוזים בשנה. בנקי ההשקעות המייעצים לניוטרון וגייסט לא השיבו לבקשות תגובה שהופנו אליהם. השתתף בהכנת