מרכז השלטון המקומי מקים בימים אלה חברה בת חדשה לחדשנות מוניציפלית. בראש החברה יעמוד רם סידיס, משנה למנכ"ל המרכז והאחראי על החדשנות בו. את ההכרזה על החברה ביצע חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, בכנס השנתי לערים חכמות של אנשים ומחשבים. החברה תפעל באופן עצמאי ותרכז בתוכה חלק מהפעילויות בנושא חדשנות ברשויות, שכבר נעשות כיום, לצד יוזמות חדשות, שנועדו בעיקר לסייע לרשויות בינוניות וקטנות, נטולות ידע, משאבים וכוח אדם ליישום חדשנות. עובדי החברה יהיו עובדי מרכז השלטון המקומי. היא תפעל במקביל לפעילות מרכז החדשנות (MIC), שמופעל על ידי החברה למשק וכלכלה, שגם היא חלק מהמרכז. הקמתה בוצעה בסיוע ארנסט אנד יאנג, שנשכרה על ידי מרכז השלטון המקומי כדי לייעץ לה, למפות את הצרכים ולהמליץ על דרך הפעולה שלה. "המטרה: להגביר את החדשנות ברשויות המקומיות" "נושא החדשנות מטופל אצלנו, במרכז השלטון המקומי, כבר זמן רב, וכבר כאשר נכנסתי לתפקידי כמשנה למנכ"ל הצבתי מטרה לעלות מדרגה בנושאים אלה ולהרחיב את הפעילות. נכון לעשות את זה דרך חברה עצמאית", אמר סידיס. בין הפעילויות שיעברו לאחריות החברה החדשה נמצאים הכנס והתערוכה השנתיים Muni Expo, שמתוכננים לחודש יוני, ומרכזי הכשרת העובדים לנושאי חדשנות, מכל הדרגים ומכל הרשויות בישראל, במסגרת הפעילות של יוניברסיטי. בהקשר זה ציין סידיס כי מדובר בפעילות שהולכת ומתרחבת. "אנחנו מעבירים הכשרות בסיסיות בנושא חדשנות לכל עובדי הרשויות מכל התחומים, ללא קשר דווקא לטכנולוגיה", אמר. "חדשנות היא לא רק טכנולוגיה וכלים דיגיטליים, אלא חלק מהפעילות של כל הארגון. החדשנות מאפשרת את הפעילות, והמטרה היא שכל עובד יהיה חלק ממנה ויתרום לה. אנחנו באים להכשיר את הלבבות לחדשנות". חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. צילום: יח"צ לצד ההכשרות הבסיסיות, החברה החדשה תמשיך לבצע את הכשרות המובילים הדיגיטליים של מרכז השלטון המקומי. מדובר בלימודים של כמה שבועות, למשך חצי יום בכל פעם, כאשר המטרה היא שבכל רשות יהיה מוביל דיגיטלי שידחוף את הנושא ויקדם את הפעולות השונות בתחום. כחלק מתהליך ההכשרה, משתתפי קורסים אלה ייחשפו למרכז החדשנות של השלטון המקומי, יפגשו את נציגי החברות שפועלות שם, ישמעו על פתרונות חדשים ויבינו את העולם הזה. פעילויות נוספות סידיס ציין עוד כמה פעילויות שהחברה החדשה מתכננת לבצע, לרבות הנגשת מידע לרשויות רבות, שעדיין לא נכנסו לתחומי החדשנות והערים החכמות, וסיוע להן במיפוי השוק והשחקנים המרכזיים בו. "בנוסף", אמר, "נציע לכל רשות שתרצה מתווה פעולה כיצד לבצע תהליכי חדשנות, וזאת באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית שלנו, מיפוי הצרכים שלהן וחיבור בין מערכי מידע כדי לתת להן תמונה כוללת". לדבריו, פעילות זו צפויה להתמקד ברשויות חלשות, שבחלקן אין אפילו מנמ"ר ושחברות הייעוץ והטכנולוגיה לא מגיעות אליהן, מאחר שאין להן משאבים לממן את הפעילות. "אנחנו רואים בפעילות הזו כאחד הדברים החשובים שבהם החברה החדשה צריכה לטפל, כדי לקדם את נושא החדשנות בכל הרשויות בישראל, ולא רק בערים גדולות ומבוססות", אמר. "כחלק מפעילות זו", ציין, "החברה החדשה תסייע לרשויות רבות כיצד להתמודד עם מכרזים, תוך מיפוי שוק מלא של החברות הפועלות – תחום ידע שלא קיים בכל רשות מקומית". סידיס דיבר גם על נושא אבטחת המידע והסייבר ברשויות המקומיות, שמרכז השלטון המקומי מטפל גם בו. "בקרוב נצא עם מכרז מעטפת לענן, להגנה על סייבר ברשויות", אמר. "אנחנו מקווים שהממשלה תירתם לכך, ואם לא – כרגיל, נעשה זאת בכוחות עצמנו". עוד הוא אמר שהמרכז פועל כדי להגדיל את תקני כוח האדם בתחומי הטכנולוגיה ברשויות המקומיות, כולל תקנים למנמ"רים, מנהלי אבטחה ומנהלי דיגיטל. זאת, על מנת לשפר את המציאות העגומה, שבה בעשרות רשויות אין תפקידי מנמ"רים או מנהלי אבטחת מידע.

מערכות ה-IT של חברת המסחר במטבע חוץ FXCM נפרצו. החברה גילתה זאת שלשום (א') ואמש (ב') הודיעה על כך. בדיווח לרשות לניירות ערך הודיעה החברה, כי "אתמול (א') בשעות הבוקר התוודעה החברה לכך כי גורם בלתי מורשה פרץ למערך הנתונים הממוחשב של החברה והעתיק ממנו מידע, לרבות תיעוד הקלטות של שיחות בין לקוחות לבין נציגי החברה". על פי דיווחי החברה, מבדיקה ראשונית, בשלב זה לא נשקפת סכנה לכספי הלקוחות, לפרטי חשבונות בנק ולסיסמאות הכניסה לחשבונות. מערכת המסחר פועלת כסדרה". FXCM ציינה בהודעתה, כי היא עורכת בדיקות ובכוונתה ליידע את הלקוחות הרלוונטיים בנוגע לפרטים שעברו לידי הפורצים. הרשות לניירות ערך דרשה מהחברה את כל המידע הידוע לה באשר לאירוע הסייבר. מהרשות נמסר, כי "היא עומדת בקשר רציף עם החברה על מנת לבחון את הסיכונים האפשריים שעלולים לנבוע מאירוע זה". במקביל, הרשות עומדת בקשר גם מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, "כדי לספק הכוונה ולבחון את הסיכונים, ככל שאלו קיימים". זירת סוחר הינה מערכת IT, אשר באמצעותה מתאפשר מסחר בשוקי הון רבים ומגוונים, בהם מטבעות, סחורות ומניות. במסגרת זו, הזירה קונה מהלקוחות שלה, לחשבונה העצמי, מכשירים פיננסיים, או מוכרת ללקוחות שלה, מחשבונה העצמי, מכשירים פיננסיים "באופן מאורגן, תדיר ושיטתי", כך על פי הגדרת רשות ני"ע.

התגלו עדויות חדשות, הקושרות את הנוזקה ששימשה לפריצה המסיבית למאות ארגונים מסחריים ולעשרות ארגונים פדרליים בארה"ב – לקבוצת תקיפה רוסית. על פי חוקרי קספרסקי, שפרסמו את הממצאים שלהם אמש (ב'), מדובר בכלי ריגול שפיתחה קבוצת פריצה רוסית המכונה טורלה (Turla). המתקפה החלה, ככל הנראה, באוקטובר 2019 וקיבלה "דחיפה" במרץ האחרון. מאז שהתגלתה בדצמבר האחרון – חוקרים של חברות הגנה בסייבר היו תמימי דעים שמדובר באחת מקבוצות ההאקרים העקביות והמתוחכמות ביותר בתבל – APT29. הקבוצה נתמכת על ידי ממשלת רוסיה וידועה גם בשם דובי חמים ונעים – Cozy Bear. בעבר דווח שהיא מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה. הקבוצה ידועה לשמצה בכך שהיא מפעילה מאמצים רב כיווניים ובשל העובדה שהיא לא נסוגה מפעולות ריגול, גם לאחר שאלה מתגלות. אלא שכעת מסתבר, במידה גבוהה של ודאות, כי המדובר בקבוצת האקרים אחרת, טורלה, הנתמכת וקשורה ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי – ה-"יורש" של הקג"ב. חוקרי קספרסקי, ענקית אבטחת הסייבר ממוסקבה, אמרו כי חפיפות הקוד שהם זיהו מייצגות את "הקישור הפוטנציאלי הראשון שזוהה – למשפחת נוזקות ידועה מהעבר". החוקרים הדגישו, כי הם לא מייחסים את הפריצה לסולארווינדס (SolarWinds), כדי להדביק בנוזקה את Orion, תוכנת ניהול הרשת שלה – לקבוצת טורלה, אך לדבריהם הדמיון בין כלי הפריצה הוא מסקרן: "צירוף מקרים אחד לא יהיה כזה יוצא דופן, שני צירופי מקרים יביאו לחלוטין להרמות גבה, בעוד ששלושה צירופי מקרים שכאלה הם די חשודים בעינינו", הם כתבו בפוסט בבלוג שלהם. לדבריהם, יכולות להיות כמה סיבות לקוד החופף, כמו, למשל, שמפתחי הנוזקות של טורלה עוברים לשרת קבוצת פריצות אחרת ולוקחים איתם אותם כלי פריצה. החוקרים כתבו, כי ההאקרים שפרצו לסולארווינדס אפילו חיקו בכוונה קבוצת ריגול אחרת ברשת – במטרה להסוות את זהותם. על פי NCSC, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה – הנמצא בסוכנות הביון GCHQ – קבוצת טורלה מכוונת לממשלות, כמו גם לצבאות, לחברות טכנולוגיה ואנרגיה, וכי יש לה עבר מוכח של שימוש בנוזקות שגונבות נתונים רגישים, ואשר לאחר מכן משמשות לביצוע מתקפות סייבר עתידיות. שירות המודיעין של אסטוניה – מדינה שנפגעה בעבר ממתקפות סייבר רוסיות, חשף לפני שנתיים, כי טורלה קשורה ל-FSB. סיאראן מרטין, לשעבר ראש ה-NCSC וכיום פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, אמר, כי החשיפה של החוקרים של קספרסקי עשויה להיות משמעותית. "חלקים מסוימים של האקרים ברוסיה פשוט פורצים למטרות ריגול; לאחרים יש רקורד מרושע יותר, של מתקפות משבשות – בעקבות פריצה ראשונית", אמר, "אז חשוב להבין בדיוק איזה קטע של רוסיה עומד מאחורי מתקפת הענק הזאת. אני בטוח שהממשל בארה"ב ושותפיו מביטים מקרוב על כל בדל ראיה ועדות, אבל נכון לעכשיו, אין כל עדות שהמניע לפריצה הזאת היה משהו שהוא יותר, או שונה, מאשר מתקפת סייבר למטרת ריגול". בשבוע שעבר סוכנויות הביון והמודיעין האמריקניות הודיעו כי, ככל הנראה, רוסיה היא העומדת מאחורי המתקפה המסיבית בסייבר. זאת, בסתירה להצהרות דונלד טראמפ, הנשיא היוצא של ארצות הברית, שהמעיט בערך האפשרות למעורבות של מוסקבה וטען, שאולי סין היא התוקפת. בהצהרה משותפת שהוציאו ה-FBI, ה-NSA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) ומשרד מנהל המודיעין הלאומי, תיארו הסוכנויות את המוטיבציה למתקפת הענק כ-"מאמץ לאיסוף מודיעין" – ולא מתקפה לצורך מניפולציה בנתונים, או מאמצי הרס ושיבוש אחרים. "זו פריצה רצינית, שתצריך מאמץ מתמשך ומסור של תיקון", ציינו, "ההאקרים הם, ככל הנראה, ממקור רוסי". הם תיארו את הפריצה כ-"מתמשכת", שכן החוקרים מנסים לזהות קורבנות ולהוציא את ההאקרים מהמערכות שלהם לאחר שזוהו כנפגעות – מהלך שלדעת המומחים יכול לקחת חודשים, אם לא שנים.

לא משנה אם אנחנו צרכנים של בנק, עובדים בחברה או אזרחים מן השורה, מדי יום אנו צורכים מגוון רחב של שירותים דיגיטליים, רגישים במידה זו אחרת. מיותר לציין כי נוחות היא גורם מפתח בהצלחה של שירות, וגם לאבטחה יש חשיבות – איש אינו רוצה לגלות שמישהו מתחזה אליו או לספוג הפסד כספי כתוצאה מהונאה. אבטחה מוגברת כרוכה לעיתים קרובות בפגיעה בחוויית המשתמש. האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין נוחות ואבטחה. מדוע משתמשים צריכים לבזבז זמן על האבטחה הדיגיטלית שלהם? מדוע הם אלה שצריכים להתמודד עם מגבלות אבטחה? מה ההיגיון בניהול עשרות או אף מאות סיסמאות, כשאפשר פשוט להשתמש בשיטת אימות ייחודית, כגון חיישן ביומטרי או מפתח אבטחה, כדי לגשת לכל השירותים האלה? מיטוב לשיטות האבטחה הטובות ביותר בשנים האחרונות הדגש הינו למטב את חוויית האימות באמצעות טכניקות משופרת להערכת סיכונים, אשר מטרתן להתאים את רמת האימות להקשר (מיקום משתמש, סוג ההתקן, היישום אליו מתבצעת הגישה וכדומה). לאור הגידול האקספוננציאלי של שירותי הענן ומתקפות הסייבר, טכניקות אלה אינן מספקות עוד רמת אבטחה טובה (בייחוד בהתחשב בשינוי הפרדיגמה הגדול שהתרחש). להלן כמה משיטות האבטחה הטובות ביותר שכדאי להחיל בארגון שלכם: תכנון פתרון המתרכז במשתמש: תכנון של פתרונות אבטחה אמור להתמקד בצרכי המשתמש ולא להפך, כאשר המשתמשים נאלצים להתמודד עם המגבלות של הפתרון. מבלי להתפשר על האבטחה: חוויית משתמש חכמה מאפשרת רמת אבטחה גבוהה. חוויה אחידה בשירותים שונים: חוויית אבטחת הסייבר צריכה להיות זהה בכל השירותים הדיגיטליים הנותרים תחת שליטתו של המשתמש. האצלת אבטחה: האימותים אינם צריכים עוד להיות ספציפיים לכל ספק שירות. מצד שני, הם צריכים להיות מנוהלים על-ידי הלקוח, ולכן יש להאצילם לספקי OEM, על מנת לאפשר שיטות אימות המתאימות לכל (חיישנים ביומטריים, מפתחות אבטחה), הניתנות לשימוש במספר שירותים דיגיטליים. אבטחה חכמה יותר ורציפה: בינה מלאכותית הופכת להכרחית כדי להביא אינטליגנציית אבטחה רבה יותר למערכות אקולוגיות, ההופכות למורכבות ביותר, עם צורך בניטור רציף של כל פעילויות המשתמש (ידועה גם כאימות רציף). ואז הגענו לחוויה נטולת סיסמאות חוויה נטולת סיסמאות אינה רק וויתור על סיסמאות. למעשה, מדובר במגמה גלובלית המיועדת לתת מענה לאתגרים הדיגיטליים החדשים, תוך מתן אפשרות למשתמשים לבחור כיצד הם מאמתים את זהותם בדרך הנוחה ביותר. אף על פי כן, לספקי שירות צריכה להיות עדיין מידה מסוימת של שליטה, עם יכולת לאכוף מדיניות אבטחה, כגון, לדוגמה, בקשה ממשתמשים להשתמש בסוג ספציפי של מאמתים (לדוגמה מאמתים מגובי חומרה, העושים שימוש ברכיב מאובטח או שימוש בחיישן ביומטרי). במרוצת השנים האחרונות מקדמת ברית FIDO קונספטים אלה, והתוצאה היא יצירת מפרט של שני תקנים עיקריים המיועדים להבטיח תפעוליות בינית מלאה בין ספקי שירותי OEM ופתרונות לאבטחת סייבר. תקנים אלה הם: 1 . פרוטוקול לקוח למאמת (CTAP) של FIDO, המפרט את הממשק בין ההתקנים של המשתמשים לבין המאמתים המקיימים את הדרישות של FIDO. מאמתים אלה עשויים לכלול: א. התקנים מרוחקים, כגון מפתחות אבטחה המשמשים מחזיקים שונים (לדוגמה USB, ‏NFC, ‏BLE); ב. מאמתים הנמצאים על ההתקן ומוטמעים בציוד כגון טלפונים חכמים, טאבלטים או מחשבים ניידים (לדוגמה רכיבים מאובטחים מוטמעים, חיישני טביעות אצבע). 2 . W3C Web Authentication API (מכונה גם WebAuthN), המגדיר מערך של ממשקי תכנות יישומים, במסגרתם נעשה שימוש ביישומים של ספק שירות על מנת להפעיל אימותים מקומיים מיישום אינטרנטי. ספקי OEM מספקים מערך SDK וממשקי תכנות יישומים משלהם, המיועדים אף הם להפעיל אימותים אלה מיישומים למכשירים ניידים. תאלס מובילה במסע נטול סיסמאות לטובת חווית המשתמש תאלס (Thales) ממלאת תפקיד מפתח בהבאת חוויה נטולת סיסמאות זו לארגון, לצורך הגנה משופרת על מידע וזהויות במערכות אקולוגיות מורכבות. לא זו בלבד שאנו מספקים אסימוני חומרה (לדוגמה, התקני FIDO בגורמי צורה שונים) בצד של הלקוח, אלא גם מספקים את פלטפורמת ה-IAM כשירות (SafetNet Trusted Access), כדי להעניק אבטחה מקצה לקצה. מסע נטול סיסמאות זה הוא חלק ממגמת אבטחה גלובלית יותר המבוססת על אפס אמון, בה ארגונים נדרשים לזכות מחדש ביכולת שלהם לראות את המידע הרגיש שלהם, להיות בעלי שליטה טובה יותר על מדיניות הגישה (מי ניגש למה ומתי), ולזהות חריגות על-מנת לאפשר פעולות מתקנות (אימות, הגנה על מידע…). איך תפשטו את יכולות האבטחה של המשתמש ומאפשרים לו חווית שימוש זורמת, מהירה וקלה? – בואו לשמוע על הדור הבא של הגנת המידע בוובינר לקוחות עם המומחים של תאלס ביום ד', ה-27.1, ב-11:00. הירשמו עכשיו בלינק הבא.

יממה לאחר שנודע כי Arrow ECS ישראל סוגרת את משרדיה בארץ, היום (ג') פורסם שגם מק'אפי (McAfee) סוגרת את מרכז הפיתוח שלה בישראל, כך הודיעה ענקית האבטחה לעובדיה. רובם של עשרות העובדים של מרכז המו"פ, בראשותה של כוכבית אלמגור – יפוטרו. לפי הודעת החברה לעשרות המפוטרים, המרכז ייסגר בתוך פחות משבועיים. הסניף הישראלי של מק'אפי נמצא ברמת החייל ומונה כ-60 עובדים, מהם כ-50 אנשי מחקר ופיתוח והשאר מכירות. את הפעילות המסחרית בישראל מנהל יניב נזרי. מק'אפי מק'אפי רכשה בישראל עד היום שלושה סטארט-אפים: אוניגמה ב-2006, סנטריגו ב-2011 ואינסייטיקס ב-2012. לסניף המו"פ הישראלי היה חלק חשוב במעבר של מק'אפי מחברה שנתפשה כ"חברה של אנטי-וירוס" לחברה חדשנית, שמאבטחת את המעבר לענן. האתר המקומי מתמקד בפיתוח הגנת נתונים עם מיקוד בקצה. מרכז המו"פ המקומי מהווה חלק מצוות מו"פ הכלל עולמי, העוסק בפיתוח של כמה ממוצרי האבטחה של החברה, ביניהם MVISION Insights ו-Unified Cloud Edge. אלמגור מונתה לתפקידה לפני כשנה, אחרי יותר מחמש שנים בפאלו אלטו (Palo Alto Networks), שם שימשה כדירקטורית איכות, ולאחר מכן כמנהלת פיתוח בכירה. לפני כן עבדה עשר שנים בקומברס (Comverse) בתפקידי ניהול של צוותי פיתוח, וקודם לכן באוויה (Avaya) ובסטארט-אפ פלאש-נטוורקס (Flash Networks) כמהנדסת תוכנה.  אלמגור אמרה בראיון לאנשים ומחשבים באחרונה: "הגעתי למק'אפי בנקודת זמן משמעותית מאוד, שבה החברה העולמית מבצעת שינוי אסטרטגי ונכנסת חזק לשוק האבטחה בענן, שבו היא מתחרה בכל החזיתות עם חברות הגנת הסייבר הענקיות".  לא התקבלה תגובת מק'אפי ישראל לפרסום.

אחת מנקודות המיקוד של תערוכת CES 2021, שהשנה מתקיימת באופן וירטואלי, היא המחשוב האישי, ובעיקר המחשוב נייד. היצרניות – העיקריות וגם הקטנות יותר – הגיעו לתערוכה עם רשימות של ניידים שהן ישיקו בחודשים הקרובים. אצל חלקן מדובר ברשימות קצרות יחסית ואצל חלקן – בכאלה ארוכות מאוד. דל הייתה הראשונה להכריז על מחשבים ניידים חדשים, והיא התרכזה לכבוד התערוכה בסדרת ה-Latitude העסקית המתקדמת שלה. הבולט שבין המחשבים החדשים שהיא השיקה הוא ה-Latitude 9420, שלפי דל הוא הנייד הראשון בעולם שמציג את טכנולוגיית החיישן הוויזואלי של אינטל, שיודעת לזהות משתמשים ולהתאים באופן אוטומטי את ההגדרות ובהירות המסך באמצעות בינה מלאכותית. יחד עם חברו, ה-9520, הוא מציע טכנולוגיה בשם SafeShutter, ששולטת בעינית מצלמת הרשת ויודעת מתי להיפתח או להיסגר אוטומטית על ידי סנכרון עם יישומי פגישות הווידיאו. ה-9420 תומך בקישוריות Wi-Fi 6E המהירה החדשה ומגיע עם מעבד עד Core i7 vPro מהדור ה-11, עם תאימות לפלטפורמת Evo של אינטל. כמו כן, הוא מגיע עם עדכון תכונת מיטוב ההגדרות Dell Optimizer, שעוזר לשפר את מהירות החיבור לאינטרנט והעבודה המשותפת. חלק ממחשבי ה-Gram החדשים של LG. צילום: יח"צ אחד הדברים שמוצאים די הרבה בתיאורי המחשבים בתערוכה השנה הוא הרצון של החברות להראות שיש להן מסכים איכותיים יותר. זה בא לידי ביטוי למשל בסדרת ההשקות החדשות של LG, שבתחום המחשבים הניידים נחשבת לשחקנית די קטנה, אם כי סדרת ה-Gram שלה מציגה בדרך כלל עיצובים יפים. החברה הדרום קוריאנית הכריזה על חמישה מחשבים בסדרה וכולם מציעים שימוש ביחס היבט של 16:10, כמו גם הגדלה של שטח משטח המגע והמקלדת. כל המחשבים תואמים לפלטפורמת ה-Evo של אינטל והגדול ביניהם מציע מסך בגודל 17 אינץ' ברזולוציית 2K, כשהמחשב בכל זאת קל – 1.35 ק"ג בלבד, וזה ממש מעט למסך כזה. הוא מגיע עם מעבד Core מהדור ה-11, שבב גרפי Iris Xe, עד 16 ג'יגה-בייט זיכרון RAM וסוללת 80Wh. ה-Portégé X30W-J של דיינבוק. צילום: יח"צ בדיינבוק – לשעבר טושיבה, למי שלא זוכר – שמרו על העיצוב של החברה שנמכרה והפכה את שמה. החברה הודיעה כי היא מעדכנת למעבדי הדור ה-11 של אינטל מסוג vPro את קו מחשבי הפרימיום Portégé X שלה, כולל הדגם Portégé X30W-J, שלדבריה הוא עדיין המחשב הכי קל בעולם עם מסך 13.3 אינץ'. עוד חברה שנחשבת לגדולה בתחומים אחרים אבל בינונית ופחות בתחום המחשבים היא סמסונג. אחד ההיבטים שבהם היא כן חזקה בתחום זה הוא מחשבים שתומכים במערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, ואפשר לומר שיחד עם אייסר, זו החברה שמייצרת הכי הרבה כרומבוקים. הפעם היא הציגה את Galaxy Chromebook 2, שהוא הכרומבוק ההפיך הראשון בעולם שמציע מסך QLED איכותי במיוחד, ובכך הקפיצה אותו לרמת הפרימיום של סוג המחשבים הזה. המסך הוא בגודל של 13.3 אינץ' ברזולוציית FHD. המחשב מגיע לכל היותר עם המעבד Core i3-10110U מהדור ה-10 של אינטל, והוא שוקל 1.23 ק"ג בלבד על עובי של 13.9 מ"מ. סביר למדי. הוא מגיע עם זיכרון RAM בנפח של עד 8 ג'יגה-בייט, אחסון בנפח של עד 128 ג'יגה-בייט, כמו גם מקלדת מוארת, אפשרות לעט אלקטרוני ומצלמת 720p. ה-Elite Folio החדש של HP. צילום: יח"צ גם HP שלחה ל-CES כמה מחשבים חדשים, שהבולט שבהם הוא המחשב ההפיך בעיצוב הייחודי משהו Elite Folio. הנייד החדש עשוי גוף מגנזיום ורסטילי ומגיע עם מסך 13.5 אינץ' ברזולוציית FHD, ביחס היבט של 3:2. הוא מציע שמירה על פרטיות גם בדרכים הודות לשילוב טכנולוגיית HP Sure View Reflect שעוזרת למנוע מאחרים לצפות בתוכן המוצג במסך המחשב, ומגיע עם עד 16 ג'יגה-בייט זיכרון RAM ועד 512 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון. אבל כנראה שהדבר המיוחד ביותר במחשב הזה, שיכול להחזיק מעמד יותר מיום של צפייה בווידיאו, הוא העובדה שמדובר במחשב Windragon: הוא מגיע עם הדור השני של Snapdragon 8cx של קוואלקום, עם תמיכה ב-5G ועם מהירות עבודה מרבית של 3.15 ג'יגה-הרץ. ה-ThinkPad X1 Titanium Yoga של לנובו. צילום: יח"צ לנובו הציגה בינתיים בתערוכה שני מחשבים חדשים לחלוטין בסדרת ה-ThinkPad העסקית שלה. מדובר ב-ThinkPad X1 Titanium Yoga שהוא, לפי החברה, בעל עובי של 11.5 מ"מ, מחשב ה-ThinkPad הדק ביותר, למרות מעטפת הטיטניום שלו. עם מסך 13.5 אינץ' ביחס היבט של 3:2 הוא שוקל 1.15 ק"ג בלבד, והוא מציע רזולוציה של 2K. המעבד הוא Core i7 vPro מהדור ה-11 של אינטל והשבב הגרפי – Iris Xe. יש בו עד 16 ג'יגה-בייט זיכרון RAM ועד 1 טרה-בייט אחסון SSD, ויש סוללת 44.5Wh שאמורה להספיק לכ-11 שעות עבודה. המחשב החדש השני של לנובו הוא ה-ThinkPad X12 Detachable, שהוא המחשב הנתיק הראשון במשפחה, עם תצורה טכנית יחסית זהה. מסך ה-12.3 אינץ' ברזולוציית FHD מגיע עם הגנה של Gorilla Glass 5. המסך עצמו שוקל 760 גרם ועם המקלדת עולה משקל המחשב ל-1.1 ק"ג, כאשר העובי של שניהם ביחד הוא 14.5 מ"מ. הוא אמור להספיק לכ-10 שעות עבודה.

לקראת כנס Aligning Execution With Strategy מספר אמיתי כהן, ראש שירותי הייעוץ וה-PPM בחברת הייעוץ והאינטגרציה פרוסיד (Proceed), על האתגרים בבניית תוכניות עבודה בעידן המשתנה ואיך ניתן לצלוח אותם. "בתקופה האחרונה זיהינו בתהליכי הייעוץ השונים מגמה חדשה בקרב ארגונים גדולים, שבה תוכניות העבודה השנתיות והרב שנתיות שלהם הופכות לפחות ופחות רלוונטיות. זאת, בעיקר מפני שקצב השינוי בתקופה זו מהיר יותר מבעבר ומצבי אי ודאות נעשו נתון קבוע. כשמצב זה לא נתמך על ידי תוכנית העבודה של הארגון, הוא מוצא את עצמו בבעיה", אמר כהן. הוא הסביר כי "תוכניות העבודה אמורות לממש את אסטרטגיית הארגון בצורה גמישה מספיק על מנת לתת מענה גם לשינויים, אך במרבית המקרים, הן נקבעות זמן רב מראש ולא בנויות באופן המאפשר תמיכה בשינוי. התוצאה שאנחנו פוגשים בשטח היא שבכל שנת עבודה מתחילה לחלחל ההבנה שהתוכנית שגובשה כוללת בחלקה גם פרויקטים לא רלוונטיים, וחלקם אף, בסופו של דבר, לא יצאו לפועל. ברור לנו, בפרוסיד, שבעידן זה נדרש הארגון לגבש מנגנון שיאפשר לו לתכנן קדימה בתנאי אי הוודאות". "פרוסיד מספקת פתרונות חדשניים ויצירתיים לניהול תוכנית העבודה והפרוטפוליו הארגוני, תוך הובלה מקצועית של גופי CIO ,OCIO ,ePMO ועוד", הוסיף כהן. "אנחנו מסייעים לארגונים לממש את הפוטנציאל הגלום בהשקעותיהם הטכנולוגיות תוך התמודדות עם אי ודאות אפשרית, וכן וידוא הערך המתקבל מההשקעות – החל מפרויקט בודד, דרך אוסף פרויקטים ועד לפורטפוליו הארגוני כולו. אנחנו מסייעים בייעוץ, הטמעת כלים וליווי בכוח אדם, ואף בנטילת בעלות על התהליך ככל שנדרש". "קורה כאן שילוב מאוד מעניין", אמר. "העולם הפך גלובלי – גבולות מיטשטשים והזירה העסקית משנה את פניה תדיר, ארגונים הופכים רב ממדיים ורב תרבותיים, וזוהי מורכבות שדורשת יכולות אינטגרטיביות גבוהות יותר מבעבר. ומעל כל אלה, קצב השינוי גדל מעריכית – אוטומציה, דיגיטציה, הדרישות המשתנות של השוק, מיזוגים, רכישות ואף מגיפת הקורונה, שהתפרצה בשנה האחרונה. תחת אילוצים אלה נדרשים ארגונים להתאים את עצמם באופן רציף על מנת להמשיך ולהיות תחרותיים בשוק שבו הם פועלים, ולעתים אף מעבר לו". המרכיב העיקרי של תוכנית ההשקעות הארגונית "במחזור חייה של כל פירמה קיימים שני מצבים: צמיחה וערך. צמיחה היא השלב הראשוני, שבו הארגון גדל בקצב דו ספרתי בשנה. ערך הוא השלב שבו החברה צומחת בקצב איטי יותר, חד ספרתי לשנה, ובשלב זה היא צריכה להמציא את עצמה מחדש באמצעות יוזמות חדשות שיחזירו אותה, לפחות חלקית, לצמיחה דו ספרתית. כך, לדוגמה, לאחר שאמזון הגיעה לפריסה גלובלית בעולם האי-קומרס, היא התחילה להשקיע במוצרים ובשירותים חדשים – Amazon Go, שירותי בריאות, הלוואות לעסקים קטנים ועוד, על מנת לייצר מנועי צמיחה נוספים", אמר כהן. לדבריו, "יוזמות אלה הן המרכיב העיקרי של תוכנית ההשקעות הארגונית". "לכן", ציין, "כשחברה באה לבנות את תוכנית ההשקעות השנתית שלה, עליה להתמודד עם הנחת יסוד של שינוי קבוע, אך עדיין תחת מסגרת עבודה מוגדרת. בשלב בניית התוכנית, פרוסיד מדגישה ללקוחותיה שעליהם להתמקד בשלושה מרכיבים עיקריים: גמישות שתאפשר שינוי במקרה הצורך, וידוא הערך המתקבל מההשקעה ותהליך ביצוע שמבטיח את שניהם". כהן אמר כי "על מנת לבנות יכולת של מענה לשינויים, תוגדר תוכנית העבודה ברזולוציה רבעונית או חצי שנתית. בכל תקופה יש לבדוק מה הערך שהושג, ואז לעשות כיוונון מחדש לתקופות הבאות. כך אנחנו מייצרים לארגונים ולחברות 'תוכנית עבודה מתגלגלת', שמאפשרת תכנון מספיק זמן קדימה, ובמקביל בניית יכולת לתת מענה לשינוי, כשזה יגיע". עוד הוא הדגיש ש-"ארגונים נדרשים להפנים שמבלי יכולת הניהול של תכנית עבודה גמישה, התשואה הצפויה מההשקעות השונות, כגון קיצור זמן ההגעה לשוק, חיסכון במשאבים, רמת איכות גבוהה יותר ו/או שביעות רצון הלקוח, תהיה בעייתית ולעתים אף בלתי ניתנת להשגה". "החוקר הבריטי צ'רלס דארווין קבע ש-'לא המינים החזקים ביותר או האינטליגנטים ביותר הם אלה ששורדים, אלא אלה שמגיבים בדרך הטובה ביותר לשינויים'. בהתייחס לפירמות וארגונים, נראה שממרחק של כ-150 שנים, מילים אלה רלוונטיות מתמיד", אמר כהן. מה תציגו בכנס? "הכנס יעסוק בסוגיות מתקדמות בתחום תוכניות העבודה, כגון מענה לשינוי, מדידת תהליך ומדידת ערך, וכן אוטומציה של תהליכי בנייה ובקרה של תוכניות עבודה ארגוניות". רוצים לשמוע עוד? להרשמה לכנס לחצו כאן.

רד-האט רוכשת את סטאקרוקס (StackRox) – חברת אבטחה מבוססת קוברנטיס. היקף הרכישה – שעליה הודיע מנכ"ל הנרכשת, כאמל שאה, בפוסט בבלוג שלו – לא נמסר, אולם בעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית ננקב הסכום של יותר מ-100 מיליון דולר. העסקה צפויה להסתיים ברבעון הנוכחי. סטאקרוקס הוקמה ב-2014 במטרה "להמציא מחדש אבטחה ארגונית". במהלך השנים היא גייסה 35 מיליון דולר, מה שאומר שרד-האט רכשה אותה במכפיל של פי שלושה לערך. בשנים האחרונות היא התמקדה באבטחת קוברנטיס, עם בידול עקב כך שהפלטפורמה שלה היא קוברנטיס נייטיב. המערכת מאפשרת לארגונים לפקח ולאכוף מדיניות ביתר קלות, תוך שימוש בגישת קוברנטיס עבור הרחבת יישומיהם ושמירה על האבטחה ההכרחית. שאה הסביר שסטאקרוקס שמה את מבטחה לפני כשנתיים וחצי באבטחת סביבות קוברנטיס ושההתמקדות באזור זה השתלמה לה. "או אז קיבלנו החלטה אסטרטגית: להתמקד באופן בלעדי בקוברנטיס, ושם השקענו את כל המשאבים שלנו. כיום זה נתפס כברור ומובן מאליו, אבל אז זה לא היה כך. במהלך 2020, הקוברנטיס צמח והפך למערכת הפעלה הלכה למעשה – לאפליקציות טבעיות בענן ולסביבות ענן היברידיות". לדבריו, הרכישה תאיץ את התקדמות החברה, כי היא תספק לה יכולת הגעה מהירה יותר ללקוחות רד-האט ויבמ – שרכשה את ענקית הקוד הפתוח תמורת 34 מיליארד דולר. אנליסטים ציינו כי זה משפט שנאמר תדיר על ידי מנכ"לים של חברות קטנות יחסית שנרכשות על ידי ענקיות טק, "אבל הטריק הוא להמשיך ולהישאר רלוונטי בתוך ארגון גדול". מה רד-האט מרוויחה מהרכישה? רד-האט מסרה כי "על ידי הבאת היכולת של סטאקרוקס ל-OpenShift, פלטפורמת הקוברנטיס הארגונית שלנו, נחזק את יכולתנו לספק פלטפורמה כוללת ומוכללת יחידה, שמאפשרת למשתמשים לבנות, לפרוס ולהריץ באופן מאובטח כל יישום ברחבי הענן ההיברידי הפתוח. אבטחת קונטיינרים היא אבטחת לינוקס. רד-האט בולטת בעולם האבטחה עבור פתרונות קוד פתוח ארגוניים, החל ממערכת הלינוקס הארגונית RHEL ובהמשך – פיתוח תקנים חדשים לאבטחת סביבות קלאוד נייטיב, כאלה שפותחו במיוחד עבור הענן. על בסיס יסודות אלה ננקטת ב-OpenShift גישה של שכבות לאבטחת קונטיינרים, המשלבת אבטחה לאורך כל מחזור חיי הקונטיינר – מבנייה ועד לפריסה והרצה בסביבות קריטיות". על פי הרוכשת, "הרכישה מביאה לחיזוק אבטחה אינטגרטיבית ברחבי מערך הענן ההיברידי הפתוח שלנו, עם פשטות ועקביות גדולות יותר. נתמקד בשינוי האופן שבו עומסי עבודה ייעודיים לענן מאובטחים, על ידי הרחבת ושכלול הבקרות הטבעיות של קוברנטיס, כמו גם העברת משימת בניית האבטחה לתוך בניית קונטיינרים, ושלב CI/CD. זאת, כדי לספק פתרון שלצד הגברת האבטחה מייעל את מערך ה-IT הארגוני הכולל לאורך מחזור החיים". אף שהרכישה מתאימה מאוד לפלטפורמת ה-OpenShift של רד-האט, הרוכשת הודיעה שסטאקרוקס תמשיך לתמוך בפלטפורמות קוברנטיס אחרות: EKS של אמזון, AKS של מיקרוסופט ו-GKE של גוגל. אנליסטים ציינו שהדבר הולם את הגישה של יבמ, של תמיכה בסביבות היברידיות וסביבות מרובות עננים – כולל כאלה שאינן של הענק הכחול.