מבצע "שומר החומות", והשלכותיו, הביאו לכך שקבוצה של עובדי גוגל (Google) יהודים, המונה מאות אנשים, שלחה באחרונה מכתב למנכ"ל החברה, סונדר פיצ'אי, ובו קריאה להגביר את התמיכה בפלסטינים, ובמקביל לעצור חוזים מול ישראל. הדברים מגיעים על רקע ההפצצות הקשות של צה"ל בעזה, שהגיעו עקב מתקפות הטילים על ישראל, עליהן חתום החמאס. הקבוצה המכונה Jewish Diaspora in Tech, התייחסה להמשך הפעילות של צה"ל ולהסלמה בתוצאותיה, וביקשה מפיצ'אי להוציא הודעה בגנות אלו, וכן לגנות את התנהלות הצבא מול רצועת עזה, ולהפגין מודעות לסכנות הנשקפות לאוכלוסיה הפלסטינית בעקבות המצב. באתר המהווה מעין דף נחיתה של ההקבוצה נכתב כהסבר לעקרונותיה: "אנו קהילה של בני הגולה היהודית העובדת בתעשיית הטכנולוגיה. על ידי גיוס גישתנו ומשאבינו אנו מבקשים לפעול בסולידריות עם כל העמים בחזית המאבק באלימות שמקורה בעליונות לבנה ובלאומנות". המכתב – שעליו חתומים 250 עובדים יהודים והן "גוגלרים בעלי ברית", כפי שדיווח לראשונה The Verge – גם דחק בגוגל להקים קרן סיוע לפלסטינים שנפגעו, לפי הניסוח, מאלימות צבאית. כאמור, קבוצת Jewish Diaspora in Tech מבקשת מהענקית ממאונטיין וויו לבדוק את כל החוזים העסקיים של אלפבית (Alphabet) – החברה האם – כדי לעצור חוזים שכרוכים בהפרת זכויות העם הפלסטיני, למשל כמו החוזים מול צה"ל. כמו כן התבקש פיצ'אי לסטל תרומות ארגוניות לגורמים ישראלים, ובמידת הצורך להפסיקם, בתוך דגש על החובה לסיום חוזים עם מוסדות התומכים בפגיעה בזכויות הפלסטיניות. Jewish Diaspora in Tech הפצרה להוציא הצהרה בגנות המתקפות של ישראל קבוצת העובדים שלחה את המכתב בערוצים הפנימיים של החברה, והפצירה בפיצ'אי להוציא הצהרה בגנות המתקפות של ישראל, כולל לבצע אקט של "הכרה ישירה בפגיעה שנגרמה לפלסטינים על ידי האלימות צבאית וכנופייתית הישראלית". עוד צוין במכתב כי "הפלסטינים מושפעים באופן גורף מהאלימות הקולוניאלית הצבאית המתרחשת באזור". החתומים גם כתבו לפיצ'אי: "אנא שים לב לבקשות שמסגרו גוגלרים פלסטינים, ותן לקולם יותר מרכז, בהמשך". המכתב קורא גם לגוגל ולמנהליה להגן ולתמוך בחופש הביטוי, ומדגיש כי ביקורת על ישראל אינה אנטישמית. "אנו מבקשים מהנהגת גוגל לדחות כל הגדרה של אנטישמיות הגורסת כי ביקורת על ישראל או על הציונות היא אנטישמית", המשיכו והפצירו הכותבים לפיצ'אי. "אנטי-ציונות איננה אנטישמיות והמיזוג הזה פוגע בחיפוש אחר צדק עבור פלסטינים ויהודים כאחד, על ידי הגבלת חופש הביטוי והסחת דעת ממעשי האנטישמיות האמיתיים". גוגל לא הגיבה לחדשות אלו לעת עתה.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג') כולל פרק מיוחד על נושא שאינו חדש, אבל מקומם ומכעיס בכל פעם מחדש. המבקר, מתניהו אנגלמן, מציין שעל אף שקיימת החלטת ממשלה מ-2018 ועל אף שהוקצו לכך תקציבים מוגדרים, משרדי ממשלה רבים עדיין לא מנגישים את המידע שלהם לאתר Data Gov, שהוקם לשם הנגשת המידע הממשלתי לציבור. משרדים אחרים שמים מאגרים בכל מיני אתרים שכמעט איש לא יודע על קיומם. זאת ועוד, יש גופים שעדיין לא השלימו את המיפוי של מאגרי המידע שלהם, ולכן אין בכלל צפי מתי הם יעלו אותם לאתר. השלמת המיפוי אמורה להיעשות עד 2022 ולפי דו"ח המבקר, אין כל סיכוי שזה יקרה. Data Gov הוא אחד מפרויקטי הדגל של חזון הממשל הדיגיטלי, שיוצא מנקודת הנחה שהמידע שנאגר במשרדי הממשלה, בגופי הסמך ובשאר רשויות השלטון שייך קודם כל לציבור – הן כפרטים והן לחברה האזרחית, שלגורמים מקצועיים בתוכה צריכה להינתן האפשרות לקבל את המאגרים מהממשלה ולפתח עליהם שירותים ויישומים שונים, לתועלת כלל החברה. המיזם עלה לאוויר בחודש מאי 2012, ביוזמת השר לשעבר מיכאל איתן, שהיה השר הממונה על השירותים לציבור. תפקיד האתר, כפי שהוגדר על ידי הממשלה, הוא הנגשת מאגרי נתונים שלטוניים שמכילים מידע שיכול לשמש את הציבור. האתר מבוסס על קוד פתוח תחת רישיון AGPL, המאפשר לכל מי שצריך אותו לפתח עליו יישומים בתחומי התחבורה, איכות הסביבה ובעוד שורה ארוכה של תחומים. לא מעט יישומים ושירותים שאנחנו מכירים פותחו על סמך מאגרים מתאימים שהועלו לאתר. Data Gov נחשב לאחד האתרים הטובים ביותר של הממשלה. צריך להבהיר כי לא מדובר במידע פרטני על אנשים או גופים, אלא בנתונים כלליים, שמאפשרים ללמוד על תכונות ומגמות ועל בסיס זה לפתח. הסיבה: אין ממשלה מתפקדת חובת העברת מאגרי המידע, שכאמור מגובה בהחלטות ממשלה, מחייבת כל מנכ"ל וכל מנהל במשרדים הממשלתיים, או לפחות אמורות לחייב. יש תהליכים סדורים וידועים כיצד מעבירים מידע, איזה מידע ובאיזה פורמט. במקרה זה מדובר בהעברה לאתר Data Gov, שנמצא באחריות רשות התקשוב הממשלתי. כאן טמונה אחת הסיבות הבולטות לבעיה: רשות התקשוב, עם כל הפעילות הענפה שלה, היא גוף מייעץ, מתכלל ומכוון – אבל לא בעל סמכויות אכיפה. היא מייעצת למשרדי ממשלה בתחום ה-IT ויכולה לבקש, להסביר ולשכנע מנכ"לים ומנהלי משרדים, אלא שאין לה כל סמכות להטיל סנקציות על משרדים שלא ממלאים את החלטות הממשלה בתחום. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבשנתיים פלוס האחרונות אין בישראל ממשלה יציבה ומתפקדת. עד 2018 נעשו ניסיונות חקיקה או הסדרה להפיכת הרשות לישות שיש לה שיניים, כדי לוודא יישום נכון ומהיר של מדיניות הממשלה בתחומי מערכות המידע, ממשל זמין, הנגשת שירותים לאזרח ועוד. אלא שמאז, המדינה מנוהלת על ידי ממשלות מעבר, שגורמות לשורה של עיכובים בתחומים שונים – בין היתר דיון ובחינת הענקת סמכויות לרשות. הרשות עצמה אמנם עושה כל שביכולתה כדי לקדם את נושא הנגשת המידע לציבור, אבל, כאמור, היא מוגבלת. האם יש מי שלא רצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט? בפברואר אשתקד פרסמה רשות התקשוב את הדו"ח השנתי שלה למעקב אחר יישום החלטות ממשלה בנושאי המידע והמחשוב. הדו"ח כולל מדדים לגבי כל תחום ותחום. אין פלא שנושא העברת המידע בין משרדי הממשלה קיבל ציונים נמוכים: יותר ממחצית המשרדים קיבלו בו ציון שלילי – מה שמסביר את ממצאי המבקר. עם הקמת הממשלה הפריטטית, רשות התקשוב הוכפפה למשרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו עומד השר דוד אמסלם. הוא לא הספיק לטפל בסוגיה זו או אולי לא רצה לעסוק בה, משום שביישומה יש לא מעט מוקשים פוליטיים פנים ארגוניים בתוך משרדי הממשלה, מעמדם של מנכ"לים ובעיקר הגדרת האחריות שלהם. איפה המנמ"רים? יש מקום לשאול: היכן המנמ"רים בנושא הזה? גם הם לא נקיים מאחריות. נכון שההחלטה להעביר מאגרים היא של הנהלת המשרד, אבל מצופה מהם להילחם חזק יותר על הנושא, להתריע ולגרום לכך שהחלטות הממשלה בתחום יצאו לפועל. המנמ"רים יכולים לבצע שורה של פעולות מקדימות, שיכינו את השטח לקראת הנגשת מאגרים חשובים, ואז להציג זאת בפני ההנהלה. נראה שהם לא עושים זאת ותמונת המצב העגומה שעולה מדו"ח המבקר מצביעה על כך שגם הם צריכים לעשות בדק בית רציני. גם הארגונים האזרחיים, שמייצגים את הסקטורים שצריכים את המידע, לא משמיעים את קולם מספיק חזק. שיפור אמיתי בתמונת המצב שהמבקר חשף בכל מה שקשור להנגשת המידע יבוא רק אם השטח יפעיל לחץ, יחשוף את אותם גופים שלא מעבירים את מידע ויגרום להם לפעול.

מחרתיים (ו') יחול יום הגיוון וההכלה – או, בשמו המלא, היום הבינלאומי לגיוון תרבותי לדו שיח ולפיתוח. מטרתו של היום המבורך הזה היא בניית גשר בין תרבויות ודו קיום. בצירוף מקרים, ככל הנראה, סלקום ביקשה אתמול למלא בדיוק את כוונת היום הזה, ולאפשר לעובדיה למחות לטובת דו קיום בין יהודים וערבים במדינת ישראל, ונגד האלימות שראינו בימים האחרונים משני הצדדים. אלא שאתמול היו גם יום זעם בשטחים, ושביתות ומחאות במגזר הערבי בישראל – על רקע המלחמה בעזה, הפגיעה, לטענתם, במסגד אל אקצא והאפליה שהערבים אזרחי ישראל סובלים ממנה כבר שנים רבות. היו גורמים פוליטיים שהחליטו לקשר בין הדברים, ליצור רושם שסלקום תומכת בארגוני הטרור ולקרוא להתנתק ממנה. רבים נענו לקריאות האלה ומאתמול יש גל של התנתקויות מהחברה של לקוחות זועמים, שחלקם הוטעו. "דו קיום", "אחווה", "אהבת חינם" – אמירות לא קונצנזואליות המלחמה הנוכחית קשה וכולנו סובלים ממנה – יהודים וערבים, פלסטינים וישראלים, מהדרום, מהמרכז ומרצועת עזה. מי יותר ומי פחות. בנוסף, אנחנו מתחילים בימים אלה ללקק את הפצעים מהמהומות האלימות ומהפוגרומים שהיו בערים שונות בארץ – של ערבים נגד יהודים, ולהפך. ולשם כיוונו עובדי סלקום – ולא להזדהות עם החמאס, כפי שהיו מי ששמחו לטעון. ההזמנה שנשלחה לעובדי החברה מדברת בעד עצמה: "מחר, יום ג'…", נכתב בה, "נפסיק את העבודה בסלקום לשעה של מחאה! …נצא החוצה לעמוד ביחד כולנו – בעד דו קיום, אחווה ואהבת חינם. אל תיתנו לקומץ קיצוניים לקבוע לנו את סדר היום! מה שאנחנו עושים היום קובע את המציאות של כולנו מחר! תנו לחיות ביחד ובשקט". ההזמנה שנשלחה לעובדי סלקום. צילום: באדיבות החברה רבים מאוד מאזרחי המדינה, וכנראה שאף רובם-רובנו, היו חותמים על מה שכתוב במודעה הזאת בשתי ידיים – בוודאי בימים של שגרה. אלא שבימי מלחמה, כשהזעם עולה ואיתו הרצון בנקמה, וכשהגזענות מרימה את ראשה המכוער, הדברים האלה נחשבים לאמירה לא קונצנזואלית, ובעיני לא מעט אף לבגידה ולתמיכה בטרור. ואם אי אפשר לתלות את הבוגדים – לפחות אפשר להתנתק מהם. באה לברך – וקיללו אותה פתגם ידוע בשפה העברית הוא "בא לקלל ויצא מברך". או, בגרסתו ההפוכה, "בא לברך ויצא מקלל". אלא שסלקום באה לברך – וקיללו אותה. כל מה שוועד העובדים של החברה, שיזם את שעת המחאה הזאת, וההנהלה, שאימצה אותה (ואחר כך חצי חזרה בה בהודעת הבהרה והסתייגות מגונה בעיניי), עשו כאן הוא להיות מברכים – להדגיש את הצורך והחשיבות שבדו קיום, חיים ביחד, כבוד הדדי ועוד דברים שאמורים להיות נר לרגלי כולנו, או לפחות כדאי שיהיו. במקום זאת, עדת הגזענים והשונאים, בראשות גורמים פוליטיים, קיללה אותה, התנתקה ממנה וסחפה אחריה אחרים, תוך הטעיה, ככל הנראה מכוונת. יש גם דיווחים שגורמים שמתחרים בסלקום מנצלים את המצב ואת המקרה, ומשדלים לקוחות לעבור ממנה. בשוק התחרותי של ימינו, שלא תמיד פועלים בו בדרכים הישרות ביותר, זה, לצערי, בהחלט אפשרי. שאלת הגיוון התעסוקתי נמצאת במקום זה או אחר על סדר יומו של ההיי-טק לאורך השנה. יש הדוגלים בכך כחלק מתפיסת זכויות אדם, קבלה והכלה, ויש כי מדובר במאגרים לא מנוצלים של אוכלוסיות, שיכולים להקטין ואף למלא את המחסור בעובדים בענף. לדבר על מגוון זה טוב ויפה, אבל אם לא מקיימים אותו בפועל – מה יצא מזה? דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, כשהמחסור ממשיך, ואף מתרחב, וההבנה בין כלל האוכלוסיות במדינת ישראל הולכת ומתמעטת. גיוון והכלה אמורים לבוא לידי ביטוי לא רק בימי שגרה ולא רק בעולם העבודה, אלא גם, ובעיקר, כשקשה. טבעי שלרבים לא קל להזדהות בימי מלחמה עם אוכלוסיות שאינן הם. אלא שדווקא בימים אלה, ויומיים לפני יום המגוון, במקום להוקיע את היוזמה של ועד עובדי סלקום להזדהות עם אחת האוכלוסיות הבולטות ביותר בקריאות לגיוון תעסוקתי, כולל בהיי-טק, ולעודד את הדו קיום אתה, היה צריך לקבל אותה. אולם, לעודד דו קיום עם חמישית מאזרחי המדינה זה לצנינים בעיני חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל (וגם הערבית, אבל כאן הזעם מופנה מהצד היהודי), במיוחד בימים של מלחמה – שדווקא בהם זה נדרש יותר מכל. חבל.

שנה אחרי שדילגה לחלוטין על כנס המפתחים שלה בגלל מגיפת הקורונה, חזרה אליו גוגל (Google) השנה, ובמידה מסוימת זהו כנס Google I/O הגדול בכל הזמנים. ענקית הטק לא לקחה סיכונים והכריזה מראש שזה יהיה אירוע מקוון, אבל במקביל פתחה אותו לכל מי שרוצה להשתתף ללא צורך ברכישת כרטיסים בכמות מוגבלת, כפי שנהגה בעבר. ואולי בעקבות זאת, ואולי בעקבות הדילוג בשנה שעברה, כבר ביום הראשון של הכנס היא הכריזה מהמדשאות של הקמפוס הראשי של החברה, ולעיני מעט אורחים ומשתתפים ששמרו על כללי המרחק והמסיכות, על כמות גדולה מאוד של חידושים בכל ההיבטים. חלק מההכרזות הן משנות משחק אמיתיות, אז בחרנו להתייחס קודם כל לאותן הכרזות חשובות יותר, לפחות לדעתנו. זריקת מרץ ל-Wear OS ואולי החשובה שבהכרזות, לפחות בהיבט של המשתמשים הסופיים, היא ההכרזה על שיתוף הפעולה עם סמסונג (Samsung) ליצירת הדור הבא של מערכת ההפעלה לשעונים, Wear OS. מזה כמה חודשים ידוע שסמסונג החליטה לוותר על מערכת ההפעלה שלה, Tizen, לדור הבא של שעוניה החכמים לטובת המערכת של גוגל. כעת מתברר שבפועל מדובר במיזוג של Tizen לתוך מערכת Wear OS. השילוב הזה אמור להפוך סוף סוף את מערכת ההפעלה של גוגל למהירה יותר, לכזו שהשעונים המבוססים עליה מחזיקים מעמד זמן ממושך יותר, ולכזו שהאפליקציות פועלות בה באופן יותר מהיר ויעיל. החברות גם התחייבו להניח בידי המפתחים כלים נוחים יותר לפיתוח אפליקציות חדשות שיופיעו ב-Google Play. יש לצפות ש-Wear OS תזכה גם לשינוי עיצוב לפני שתופץ באופן סופי, ונראה ששעוניה הבאים של סמסונג יהיה הראשונים שיצוידו בה. קצת מאוחר יותר השנה גוגל גם אמורה לממש את הרכישה של פיטביט (Fitbit) ולהציע לראשונה שעונים של החברה עם מערכת ההפעלה המעודכנת שלה. חידושים ב-Android כמו בכל כנס Google I/O, חשפה גוגל את החידושים שהיא מתכננת לכלול בגרסה החדשה של Android, שכבר הגיעה ל-12, וזאת לקראת השקת משפחת טלפוני Pixel 6 בעוד כמה חודשים. גרסת הסקירה המוקדמת, המיועדת למפתחים, זמינה להורדה עבור מגוון רחב יחסית של טלפונים, כולל הטלפון החדש של אסוס, Zenfone 8 שהוכרז זה עתה (וכבר סקרנו כאן באתר), כולל טלפונים של שיאומי, וואן פלוס, רילמי ועוד. הגרסה החדשה עומדת להציע שינוי קיצוני מאוד בעיצוב, לפחות בטלפונים שבהם תבחר היצרנית לשלב אותם. הממשק החדש יהיה צבעוני וגדול יותר, כדי לנצל היטב את יכולות המסכים המתקדמים שמציעות כיום רוב החברות בטלפונים המובילים שלהם, ומעבר לכך. היא תציע ממשק שיודע לשנות את הצבעים שלו באופן אוטומטי בהתאם לבחירת תמונת הרקע עבור מסכי הבית ו/או הנעילה; היא תציע יישומונים (ווידג'טים) יותר צבעוניים ויותר גדולים ויותר אינפורמטיביים; היא תציע עיצוב מחודש של קיצורי הדרך בתפריט ההתראות, עם כפתורים גדולים יותר שקל יותר ללחוץ עליהם, וכן זה דומה למה שמציעה כיום אפל ב-iOS עבור טלפוניה, וזו רק ההתחלה. פרטיות מעבר לעיצוב, תציג המערכת דגש חזק יותר על פרטיות המשתמש. ראשית, מערכת הרשאות המשתמש תתרחב גם לאפליקציות מסוימות ולא רק לרכיבים בטלפון, ושנית היא תהיה מקיפה וקלה יותר למעקב. Android החדשה אף תציע מרכז שליטה ומעקב אחר הרשאות ומצב הפרטיות בטלפון. מעבר לכך, המשתמשים יוכלו להגדיר תיקיות נסתרות במערכת לשמירה על נתונים שיהיו זמינים למערכת ההפעלה אך לא לשימוש חיצוני, וכן לקבוע שתמונות מסוימות יישמרו באפליקציית Photos בתיקייה נסתרת לשימוש פרטי בלבד. שדרוג במנוע החיפוש מנוע החיפוש, שהוא למעשה המנוע הראשי של הכנסות גוגל, אמור גם הוא לעבור שדרוג גדול. לפי החברה הוא יקבל כלים חדשים, שיעזרו למשתמשים לקבל תוצאות רבות ומדויקות יותר עם מערכת לימוד ממוחשבת, שתוכל לספק תשובות לשאלות מורכבות, כולל כאלו המבוססות על תמונות – ובמיוחד תוצאות הקשורות באופן מדויק יותר לנושא השאילתה, וממקורות מידע אמינים. LamDA LaMDA הוא אחד הפרויקטים המעניינים שהוכרז עליו ב-Google I/O. מדובר בפלטפורמת לשונית טבעית, שעדיין נמצאת בפיתוח, לטובת ניהול שיחות ברורות וחלקות יותר, כולל תרגום תוך כדי תנועה, וזאת לטובת אינטראקציות עתידיות עם המכשירים של החברה, וכמובן עם הסייעת Google Assistant. במקביל, חשפה החברה שרק בחודש שעבר היא תרגמה 20 מיליארד עמודי אינטרנט בדפדפן שלה, Chrome, ו-LaMDA אמורה בעתיד לסייע גם לכך. החברה הציגה בכנס גם כמה כלי עבודה, ואחד מהם מתאים במיוחד לעידן ההיברידי. קוראים לו Smart Canvas והוא יוצע כחלק מ-Workspaces, סביבת העבודה המשרדית המקוונת של גוגל. בדיוק כמו שהוא נשמע – מדובר בכלי שיתוף פעולה, שיכול לשמש כתרשים עבודה ופעולה קבוצתי, עם תמיכה באלמנטים של שאר הכלים המשרדיים של החברה, כולל של שירות ניהול המשימות Asana. ניתן גם יהיה להשתמש בו במקביל ל-Google Meet, שירות השיחות הקבוצתיות של גוגל, שבעצמו יזכה לכמה שיפורים, כולל תמיכה משופרת בביטול רעשי רקע.

לפי דיווחים בכמה כלי תקשורת, אמזון (Amazon) מנהלת מגעים לרכישת ענקית הקולנוע MGM. לפי הדיווחים, אמזון הציעה סכום של תשעה מיליארד דולר תמורת הרכישה. MGM היא אחד מאולפני הסרטים המפורסמים ביותר של הוליווד, עם סמל האריה שלה וכמעט מאה שנות היסטוריה. הרכישה תאפשר גישה לקטלוג עם אלפי סרטים אייקוניים ללקוחות שירות Prime של ענקית הטק, ותעניק לה יתרון בשירותי הסטרימינג התחרותיים. ידוע כי MGM עומדת למכירה כבר מדצמבר האחרון, אבל אירועים שהתרחשו בימים האחרונים עשויים להאיץ את העסקה: מדובר על הודעתה של ענקית התקשורת AT&T, כי היא מפרידה מעצמה את וורנר-מדיה ומחברת אותה עם דיסקברי – לגוף מדיה ענק. בדצמבר האחרון דווח, כי נכסיה של MGM כוללים ספרייה של 4,000 כותרים ו-17 אלף שעות של תוכניות טלוויזיה, כשהזיכיון לסידרת סרטי ג'יימס בונד שבבעלותה הוא אחד מבעלי הערך הגבוה ביותר אי פעם. אמזון ו-MGM הודיעו כי הן לא מגיבות לשמועות וניחושים.

שוק המטבעות הווירטואליים רושם ביממה האחרונה צניחה חופשית, ואיבד ערך של יותר מטריליון דולר. המטבעות המובילים, הביטקוין והאת'ריום, יורדים בעשרות אחוזים. על פי אתר CoinDesk, הביטקוין רשם ביממה האחרונה שלפני כתיבת שורות אלה צניחה של 18% ושערו עומד כרגע על קצת פחות מ-36 אלף דולר ליחידה. אלא שהוא הגיע במהלך היום לשער של 30,066 דולר – השער הנמוך ביותר שלו מאז חודש ינואר. האת'ריום נפל ב-24 השעות האחרונות ב-27% ושערו עומד כעת על 2,484 דולר. מוקדם יותר היום הוא הגיע לשער של 1,850 דולר ליחידה. מדובר בירידה החדה ביותר ביום אחד בשער האת'ריום מאז מרץ אשתקד. גם המטבעות הווירטואליים האחרים ירדו בחדות: הדוג'קוין צנח ב-27% ושווה כעת קצת יותר מ-34 סנט ליחידה, הלייטקוין צלל ב-31% לכ-204.5 דולר והביטקוין קאש רשם ירידה של כ-34% ל-695 דולר. מעט מטבעות וירטואליים עלו ביממה האחרונה – השוליים יותר שבהם. הירידות באות על רקע החשש בשוק שהממשל הסיני ינקוט צעדים שיפגעו במוסדות פיננסים שסוחרים בטוקנים ומקבלים תשלומים במטבעות וירטואליים. המוסדות הפיננסיים במדינת הענק הוזהרו באחרונה שלא יעשו זאת. אם הממשלה בבייג'ינג תממש את האזהרות האלה, מדובר במהלך האחרון נכון לעכשיו בשורה של מהלכים שנוקטות מדינות שונות נגד מטבעות וירטואליים וברגולציה כבדה על שוק זה, שכרגע הוא מפוקח מעט מאוד, עד כדי בכלל לא. לכך יש להוסיף את הציוצים האחרונים של אילון מאסק, שבהם הודיע שטסלה שבבעלותו נסוגה בה מהנכונות לקבל תשלומים באמצעות מטבעות וירטואליים.

שופרסל הודיעה היום (ד') כי היא ממנה את שי ורדי, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, לסמנכ"ל מערכות המידע שלה. הוא ייכנס לתפקיד ב-1 ביולי. עם מהלך זה ממנה רשת הקמעונאות הגדולה סמנכ"ל ייעודי למערכות מידע בלבד, שכן עד כה היה לחברה סמנכ"ל אחד הן למערכות מידע והן למשאבי אנוש – צביקה פישהימר, שנשאר בשופרסל ויהיה אחראי על ה-HR, כמו גם ממונה על הרכש ומסייע בפרויקטים אסטרטגיים בחברה. נראה שבחברה מפצלים את התפקיד עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות בשנים האחרונות בעולם הקמעונאות, ו-ודאי תרמה לכך העלייה בקניות אונליין בתקופת הקורונה. איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, בישר לעובדי החברה על מינויו של ורדי ועל השינוי הארגוני במכתב ששלח להם. הוא ציין כי השינוי "מבוצע בהמשך ליישום התוכנית האסטרטגית של שופרסל כקבוצה קמעונאית מגוונת הפועלת בתחומי פעילות רבים, תוך קידום חדשנות". חמש שנים בישראכרט, 10 שנים בבנק דיסקונט פישהימר עבד בתחום מערכות המידע בשופרסל במשך יותר מ-20 שנים, בהן חמש שנים כעובד באגף מערכות המידע, 10 שנים כמנהלו ושש שנים בתפקידו האחרון. ורדי הודיע על פרישתו מישראכרט בפברואר האחרון. הוא הצטרף לישראכרט ב-2016 והחליף כסמנכ"ל הטכנולוגיות את אל"מ (מיל') רונן זרצקי. לפני הצטרפותו לחברת האשראי הוא עבד במשך 10 שנים בבנק דיסקונט, מתוכן שלוש שנים כמנמ"ר. כמו כן, הוא היה מפקד יחידת יישומי המחשב במשטרה. בין הפרויקטים הגדולים שהיו תחת אחריות ורדי בישראכרט נמצא פרויקט החלפת מערכת הליבה טמנוס. בסוף השנה שעברה החליטה הנהלת החברה לערוך שינויים בפרויקט, שעלותו נאמדה בין 67 ל-71 מיליון דולר, ולעבור לפיתוח עצמי של חלקים ממנו.

חברת צ'אנק פודס (Chunk Foods) הישראלית, המפתחת טכנולוגיית פרמנטציה חדשנית לפיתוח תחליפי בשר המדמים נתחים שלמים, גייסה באחרונה שני מיליון דולר בהובלת Stray Dog Capital, המתמחה בהשקעות בתחליפים למוצרי מזון מן החי ובחלבון אלטרנטיבי. הקרן הייתה בין המשקיעים הראשונים של כמה מהחברות הגדולות ביותר בתחום כיום, ביניהן חברת ביונד מיט (Beyond Meat) המוכרת. הסכום כולל גם השקעות מהקרנות Good Seed Ventures ו-E14 – קרן ההשקעות של MIT. סבב המימון הנוכחי ישמש להמשך פיתוח וגמלון מוצרי החברה וגיוס עובדים. בשנים האחרונות גדלה תעשיית המזון מן הצומח בצורה משמעותית בישראל ובעולם, ומשכה התעניינות של קבוצות השקעה גדולות וענקיות מזון כאחד, מה שמוביל לתנופת אדירה בשוק החלבונים בני הקיימא. משגשג. שוק תחליפי הבשר. צילום אילוסטרציה: BigStock נסיקה בהשקעות בתחום החלבון מהצומח והפרמנטציה על פי נתוני הארגון ליושרה פיננסית גלובלית (GFI), הפועל לצד מדענים, משקיעים, יזמים וממשלות כדי להאיץ מחקר וחדשנות בתחום החלבון מהצומח והפרמנטציה, ההשקעות בחלבונים אלטרנטיביים הגיעו ב-2020 ל-3.1 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים. סכום ההשקעה בחברות סטארט-אפ המשתמשות בטכנולוגיות פרמנטציה (תסיסת חיידקים) עמד בשנת 2020 על כמעט 600 מיליון דולר, יותר מכפול מהסכום שגויס בשנת 2019, מה שמעיד על צמיחה מהירה במיוחד. צ'אנק פודס מבקשת להיות מובילה בתחום, בזכות שיטת הפרמנטציה החדשנית שהיא מפתחת. עמוס גולן, מייסד ומנכ"ל צ'אנק פודס, הקים את החברה בניסיון להשתמש בטכנולוגיית הפרמנטציה כדי למלא חוסר בשוק הבשר הצמחי. הסטארט-אפ, אשר מקורו ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, הוא למעשה הראשון שמאפשר ייצור בקנה מידה גדול של אלטרנטיבות מוחשיות ובריאות לנתחי בשר שלמים של בקר ודגים.   לפי צ'אנק פודס, הטכנולוגיה שהיא מפתחת לייצור תחליפי בשר בעלי מרקם ומראה של נתחים שלמים תאפשר לה להתמקד בפיתוח חלופות בקר, תוך שימוש ברשימה מצומצמת ואיכותית של מרכיבים בריאים ומוכרים, ללא תוספי מזון, מייצבים או שימוש בהנסה גנטית. "אנו נרגשים לצרף את צ'אנק פודס לפורטפוליו שלנו", אמר ג'וני רים, שותף ב-Stray Dog Capital. "פיתוחים של מוצרים המדמים במרקם ובמראה נתחים שלמים כמו סטייק נחשבים לרוב לקשים וכמורכבים ביותר להשגה. אנו מאמינים כי לטכנולוגיה ולידע של צ'אנק פודס הישראלית יש פוטנציאל גדול למלא תפקיד משמעותי בהבאת מוצרים מסוג זה לשוק, ואנו מתרגשים לקחת חלק במסע הזה". "צרכנים מצפים למוצרים טעימים ובריאים, עם רשימת רכיבים מוכרת ואיכותית, בשביל שיסכימו להחליף את מנת הבשר או הדגים היומית שלהם בתחליף מהצומח. הם רוצים שהאוכל שלהם ישקף את סט הערכים שלהם והם לא מוכנים להתפשר על טעם ואיכות", אמר גולן. "נתחים שלמים של בשר בקר, כמו סינטה או צלעות, היו הגביע הקדוש של תחום הבשר האלטרנטיבי, משום שהם מהווים כ-60% משוק בשר הבקר בארה"ב. התגברנו על המגבלות הטכנולוגיות של גישות אחרות, בכך שיצרנו באמצעות טכנולוגיית הפרמנטציה הייחודית שלנו מוצרים טעימים הנראים ומתבשלים ממש כמו בשר, תוך הקפדה יתרה על רשימת מרכיבים נקייה, קצרה ומובנת לצרכן". גולן הוסיף כי "Stray Dog Capital שותפים לחזון שלנו, והינם אחת הקרנות המשמעותיות ביותר בתחום, ואנחנו נרגשים לשתף איתם פעולה".