הכל התחיל כשאיאן גודפלו, מנהל תחום למידת המכונה באפל עד לא מזמן – שהתנגד נחרצות להחלטתה של הענקית מקופרטינו לאלץ את מועסקיה לשוב למשרדים לעבודה היברידית – פרש מהחברה. אלא שגודפלו לא נותר מובטל ועבר ישירות לזרועות המתחרה, גוגל, שם הוא מועסק כ"תורם עצמאי" בצוות ה-DeepMind. ממש במקביל לנטישה הכואבת הזו, אפל חזרה בה מהחלטתה בנוגע לחזרה החלקית לעבודה מהמשרדים, ולפי הפרשנויות השונות בתקשורת, למהלך שביצע גודפלו יש השפעה ישירה על שינוי העמדה האחרון של החברה. בתזכיר פנימי שנצפה על ידי בלומברג השבוע (ג'), החברה אמרה כי היא תדחה את דרישתה לעבודה במשרד שלושה ימים בשבוע, אשר אמורה להיכנס לתוקף ב-23 במאי. התזכיר תלה את הסיבות לשינוי זה בעלייה האחרונה במקרי קורונה, ולא צויינו בו תאריכים ספציפיים מתי ינסו שוב באפל לאכוף עבודה בהיקף רחב מהמשרדים. בנוסף נודע כי עובדי אפל עדיין נדרשים לעבוד במשרד יומיים בשבוע, וכעת יידרשו ללבוש מסכות בשטחים משותפים. עבודה מרחוק – הסטנדרט שעובדים רבים רוצים שישאר אחרי שהסגרים בקורונה נתנו דחיפה למתכונת של עבודה מהבית בשנתיים האחרונות, ושבמהלכם עובדי אפל התרגלו לעבוד מרחוק, החליטה ענקית ה-IT על עבודה במתכונת חדשה והיברידית. אפל ביקשה מעובדיה לעבוד מהמשרד לפחות 3 ימים בשבוע. מדיניות העבודה החדשה של אפל חייבה את העובדים לעבוד מהמשרד לפחות יום אחד בשבוע עד ה-11 באפריל, ולאחר מכן המכסה גדלה ליומיים בשבוע עד ה-2 במאי. אחרי תאריך זה ציפתה אפל מעובדיה לחזור למשרד למשך שלושה ימים לפחות. אלא שחלק מהעובדים לא קיבלו את ההנחיה באופן חיובי. קבוצה של עובדי אפל כתבה מכתב פתוח למנהלי החברה וביקרה את המדיניות שלטענתה "מוּנעת מפחד". "אנחנו לא מבקשים שכולם ייאלצו לעבוד מהבית", נכתב במכתב. "אנחנו מבקשים להחליט בעצמנו, יחד עם הצוותים והמנהל הישיר שלנו, איזה סידור מתאים לכל אחד מאיתנו, בין אם זה במשרד, בעבודה מהבית או בגישה היברידית. תפסיקו להתייחס אלינו כאל ילדי בית ספר שצריך להגיד להם מתי להיות איפה ומה שיעורי הבית לעשות". איאן גודפלו, מנהל תחום ML באפל עד לא מזמן, שעבר כעת לגוגל. צילום: ויקימדיה "יותר גמישות הייתה המדיניות הטובה ביותר עבור הצוות שלי" לפי הדיווחים, גודפלו, שנחשב כדמות הבכירה ביותר בתחום לימוד המכונה באפל ושהיה בין המתנגדים הקולניים למדיניות החדשה, החליט לעזוב את עבודתו עקב האילוץ של אפל לעבוד שוב מהמשרד. גודפלו לא אהב את ההחלטה הזו של מעסיקתו לשעבר, מכיוון שהוא מאמין שעדיף לפעול על פי מערכת עבודה גמישה, כלומר – לעבוד מהבית. הוא שלח דואר לבוס שלו ולצוות שלו והבהיר מדוע הוא מתנגד לצעד זה של אפל, ואז בישר כי הוא עובר לגוגל. מדיניות החזרה למשרדים של גוגל ידועה כמתונה יותר מזו של אפל. על אף שהענקית ממאונטין וויו גם היא דורשת מהעובדים לחזור למשרד, החברה הצהירה בפומבי כי אם עובדים לא יחפצו לעבוד מהמשרדים והמטות, רוב הבקשות לעבודה מהבית שיוגשו לה – יתקבלו. בטרם עזב כתב גודפלו למעסיקתו הקודמת: "אני מאמין מאוד שיותר גמישות הייתה המדיניות הטובה ביותר עבור הצוות שלי". כאמור, גם עובדים אחרים התלוננו בתגובה להחלטת מעסיקתם ואמרו: "אנחנו עובדים טוב בבית, אבל פתאום אנחנו צריכים לחזור למשרד, לנסוע בפקקים שעתיים ולשכור מישהו שיטפל בילדים בבית". מעניין לציין כי גודפלו עשה בעצם מהלך שהחזיר אותו למעסיקתו הקודמת ולאותה מחלקה שבה עבד כבר – ב-2019 הוא עזב את צוות ה-DeepMind של גוגל כדי להצטרף לאפל. שינוי שהעובדים לא רוצים לוותר עליו. עבודה מרחוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock חששות שבכירים נוספים יעזבו ואולם, כאמור, צירוף המקרים של הבחירה של אפל לוותר לפתע על רצונה בעבודה היברידית ואילוץ העובדים לשוב למשרדים לחלק מימי השבוע, בדיוק אחרי עזיבתו של גודפלו, יצר חשדות שהחברה הושפעה מהעזיבה, וכנראה מחששות שבכירים נוספים ילכו בדרכו של גודפלו – ולכן חזרה בה. המגזין גיזמודו בחר לתאר את הדברים כך: "טוב, זה מביך. על פי הדיווחים, אחד ממתנגדי החזרה למשרד בעלי הפרופיל הגבוה ביותר של אפל זכה למשרה חדשה ב-DeepMind של חברת האם של גוגל, אלפבית (Alphabet)… המהלך הזה, למרבה האירוניה, הגיע בדיוק באותו זמן שאפל החליטה לחזור בה". עם זאת יצוין כי גודפלו, כך לפי דיווחים, הוא העובד ברמה הגבוהה ביותר שהתפטר בגלל מדיניות השיבה למשרדים של מעסיקתו. בתור מדען בכיר של גוגל לשעבר, שובו של גודפלו אל שורותיה אמורה להיות אירוע משמח עבור צוות ה-DeepMind, אך לעת עתה לא התפרסמה התייחסות של מחלקת ה-DeepMind למצב החדש, וכן, כאמור, גודפלו הוגדר רק כ"תורם עצמאי" ולא זכה בינתיים בטייטל מובהק.

מערכת הלחצים שמפעילה רוסיה על גוגל הגיעה לשיאה באחרונה. אחרי חודשים של דרישות, שלוו בהטלת קנסות, להסרת תוכן מאתר החיפוש ומיוטיוב, החליט ממשל פוטין לחלט את חשבון הבנק של החברה הבת הרוסית של התאגיד האמריקני, ולחסום אותו בפניה. כתוצאה מזה, גוגל רוסיה שוקלת בימים אלה להכריז על פשיטת רגל. "ההשתלטות של הרשויות הרוסיות על חשבון הבנק של גוגל ברוסיה הפכה את המשרד שלנו שם לחסר יכולת נסבלת לתפקד, כולל העסקה ותשלום של עובדים מרוסיה, תשלום לספקים ועמידה בהתחייבויות פיננסיות אחרות", הודיע דובר גוגל. משרד הרישום הפדרלי במוסקבה אישר שגוגל רוסיה חדלת פירעון כבר כמה חודשים ושהחברה אכן מתכוונת להכריז על פשיטת רגל, מכיוון שהיא לא יכולה לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלה. זאת, לרבות סכומים שוטפים וכולל תשלומים ופיצויים לעובדי החברה כיום, ולאלה שפוטרו. גוגל כבר הודיעה שבעקבות המצב היא השעתה את השירותים בתשלום ברוסיה, כולל שירות המודעות והמכירות שלה, אבל החליטה בינתיים לאפשר את המשך השימוש בשירותים החינמיים שהיא מציעה – כולל אנדרואיד, ג'ימייל ויישום המפות. יש לציין שהקרמלין לא חסם עד כה את יוטיוב, על אף שגוגל טרם טיפלה בדרישות שלו, למרות האיומים מצדו וחרף הטלת הקנסות על החברה, שהסתכמו עד עתה בסכום שווה ערך ליותר משני מיליון דולר. ההכנסות מגוגל רוסיה שוות פחות או יותר לכ-1% מכלל ההכנסות של התאגיד העולמי.

סאפיינס, מקבוצת פורמולה, החלה בהטמעת מערכת פרי פיתוחה, לניהול תיק הפנסיה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. הפרויקט החל בפברואר השנה וצפוי להסתיים עד סוף 2022. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בכעשרה מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, סאפיינס תטמיע את פלטפורמת "טופז" – פרי פיתוחה – לניהול תיקי הפנסיה של אלטשולר שחם. אלטשולר שחם גמל ופנסיה מנהלת נכסים פנסיוניים עבור 2.4 מיליון לקוחות, בהיקף של 274 מיליארד שקל. המערכת תשרת מאות משתמשים, עובדי בית ההשקעות. המערכת שמוטמעת נותנת מענה לצרכים העסקיים המשתנים של בית ההשקעות, כמו גם לדרישות הרגולציה הישראלית. לפי החברה, "הפרויקט יאפשר לנו להעניק שירות גמיש ויעיל עוד יותר עבור לקוחותינו. נוכל להמשיך לגדול ולצמוח, ואף להציג שיפור משמעותי והתייעלות בתפעול פעילות הפנסיה". ענת כנפו תבור, מנכ"לית אלטשולר שחם פנסיה וגמל, אמרה כי "סאפיינס בעלת ניסיון עשיר בתחום הפנסיה והטכנולוגיה, לרבות ברגולציה המקומית הישראלית. הטמעת המערכת, המתבצעת בימים אלה ממש, מהווה חלק מאסטרטגית הצמיחה שלנו, ומטרתנו להמשיך להוביל את שוק הפנסיה בישראל". טל שרון, מנכ"לית סאפיינס ישראל, ציינה כי "הפרויקט יביא לכך שאלטשולר שחם תמשיך להוות גוף מוביל בתחומה".

נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע הצביעו על ירידה בהיקף הייצוא של ההיי-טק ברבעון הראשון של השנה, בהיקף של 17 אחוזים. דו"ח של הרשות לחדשנות התריע שלמרות הנתונים הטובים של הענף בשנת 2021, השנים הבאות עלולות להיות שנות האטה בצמיחה – ושנות משבר. התרעה זו באה בין היתר בגלל שחיקה של 10 אחוזים בשווי החברות הטכנולוגיות הישראליות בבורסה בניו יורק, כמו גם בתל אביב. ביקשנו לברר עם בכירים בענף האמנם יש מקום לדאגה. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים מריאן כהן: "יש מקום לדאגה, כי ההשפעה תהיה על כל המשק" מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים אמר כי "הנתונים האחרונים על הירידה בייצוא ברבעון הראשון, שחיקת שווי החברות והמצב הכלכלי בכל העולם, הם בהחלט סיבה לדאגה". כהן הוסיף עם זאת שהמצב הזה היה צפוי, והוא מגיע כעת במסגרת מה שנוהגים לכנות "תיקון". "בשנתיים האחרונות הייתה הזרמה מאוד משמעותיות של כסף לענף כתוצאה מהשקעות והנפקות. אלו פגשו את המחסור החמור בכוח אדם בענף, שקיים כבר שנים רבות, וכמו בכל מצב של היצע וביקוש, כאשר יש מחסור העסקת עובד נעשתה הרבה יותר יקרה, והגיעה לרמות גבוהות", אמר. "לפני חצי שנה, בשולחן עגול אצלכם, אמרתי כי מה שהיה בשנתיים האחרונות לא יימשך בשנים 22-23, כי השוויים של החברות היו לא ריאליים, והיה ברור כי יהיה תיקון", הזכיר כהן. לדבריו, האפקט של התיקון ישפיע על החברות עצמן, הצמיחה תואט ובין היתר תביא להתמתנות ברמות השכר, כי לא תהיה ברירה אחרת. אבל, הוא מדגיש, "הסיבה לדאגה אינה רק על הענף. האטה בקצב הצמיחה של ענף ההיי-טק תשפיע על כל הכלכלה וכולנו נרגיש את זה", המשיך כהן ואמר. "ההיי-טק עדיין מהווה את המנוע העיקרי לצמיחה של המשק והתאוששות מהקורונה. זה ישפיע על השקעות לטווח רחוק בתחומים שונים ובטווח הקרוב, על כל מגזרי התעשיה". כהן מציין עוד שאסור לנו לשכוח שאנחנו לא חיים בבועה סגורה, וההיי-טק, כמו דברים אחרים בכלכלה, מושפעים ממה שקורה בכל העולם, שגם הוא הולך לקראת האטה והתאמת המצב להוצאות ולהשקעות. "בעלי מניות שהשקיעו בחברות, כי ציפו לצמיחה מואצת, יהיו עתה הרבה יותר זהירים, בכל העולם, וזה כמובן משליך על הכל", הוסיף. הפתרון המרכזי, לדבריו, הוא סביב עניין המחסור בכוח אדם. ככל שהמחסור יימשך, הוא צופה שלמרבה הצער יותר ויותר חברות ימצאו חלופות לפעילות שלהן מעבר לים, כפי שזה קורה כבר כיום. "כגוף מייצג תפקידנו להתריע ולשקף את המציאות כלפי מקבלי החלטות", אמר כהן. הוא ציין שבתחילת השנה הוגשו הצעות לממשלה לגבי הגדלת כוח האדם בתעשייה, ויש לקוות שהתוכניות האלו יצאו לפועל במסגרת הפעילות של הממשלה הנוכחית, "כדי שההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, ימשיך להוביל". אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת. צילום: יח"צ אברהם (לולו) אסף: "אפשר לצאת מהמשבר מהר יותר" אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת, סבור ש-"לא קל להיות אופטימי לאור הירידות בענף ההיי-טק – ירידות חדות בשווי מניות ועליות רבות שמתרחשות ושצפויות להתרחש. אלו, לאור עוצמתן, מעידות על תהליכים מדאיגים בכלל, ולישראל, בפרט", אמר אסף, שהוא מהמנהלים הוותיקים בענף. "לא הכל נתון בידי המקרה, הרבה תלוי בנו", הוסיף. לדבריו, כבר היינו עדים לתהליכים כלכליים דומים בעבר, שיש להם קווי אפיון דומים שבאים לידי ביטוי בשלושה שלבים: יצירת המצב, "ההתפוצצות" וההתעוררות, ושלב השיקום. "אנחנו מצויים במצב התעוררות, ואם נדע לקצר מאוד שלב זה – שלב השיקום יהיה קצר ותוצאותיו ידהימו לטובה", הרחיב אסף. "אנו רואים סימנים מעודדים – ניהול שאינו רואה בקצב שריפת כסף יעד, התייצבות שמסתמנת לאחר ירידות חדות בשווקים, שיפור בתהליכי עבודה וגיוס, הודעות מרגיעות על קצב העליות הצפויות של שערי ריבית בעולם, הכרה בחשיבות הסינון המקצועי הדרוש בקבלת החלטות, והקצאת אמצעים בהתאם", אמר. אסף המשיך והתעקש לשדר אופטימיות: "אני יודע שאנחנו מבינים זאת, ואם לא נתפתה לחלומות מוגזמים – נכונו לנו ימים יפים". גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות. צילום: יח"צ גלעד רבינוביץ: "אין מקום לדאגה" גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות, דווקא סבור כי "אין מקום לדאגה. השוק מבצע תיקון, חברות נסחרו בשווי לא סביר והשוק מבצע מהלך של איזון, שלהערכתי עדיין לא הסתיים". רבינוביץ, כיום יועץ אסטרטג עסקי וטכנולוגי להנהלות ולשעבר מנכ"ל חברת SQLink, מעריך שצפוי המשך התיקון בשווי של חלק מחברות הטכנולוגיה, מהלך שיגרור ירידה מסוימת בביקוש לעובדים והתמתנות של השכר בהיי-טק ובמקצועות הנלווים. "יחד עם זאת", אומר רבינוביץ, "ניתן להיות אופטימיים לגבי העתיד, שכן על פי כל התחזיות צפוי הביקוש לשירותים טכנולוגיים לגדול משמעותית בשנים הקרובות, ותמשיך המגמה הנוכחית לפיה, באנלוגיה צבאית, הפכה הטכנולוגיה במרבית הארגונים מפלוגת המפקדה לכוח לוחם". רבינוביץ מציין שהמשבר באוקראינה משפיע אף הוא גלובלית, אולם "גם כאן אנו צפויים עם סיומו להשקעות עתק של המערב בשיקום אוקראינה, מהלך שידחף קדימה את הכלכלה העולמית". דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. צילום: פיני חמו דדי פרלמוטר: "רק הפרנואידים שורדים" דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, אומר: "ראשית אני תמיד מודאג, כי על פי אנדי גרוב רק הפרנואיד שורד". פרלמוטר, שכיום עומד בראש ועדה ממשלתית להגדלת התעסוקה בהיי-טק, אמר: "לצערי לא כל החברות פועלות על פי התורה הזו של אנדי גרוב, ורוב היזמים לא חוו משבר ואינפלציה".  פרלמוטר אמר שהוא צופה שתהיה תקופה קשה, בעיקר בגיוס הון, וחברות יצטרכו להתייעל כדי לשרוד ולהציג ביזנס יציב וצומח. בטווח הארוך המהפכה הדיגיטלית תמשיך במלוא העוצמה, והשקעות בחברות טובות יימשכו".

מכה לטסלה: החברה הוסרה ממדד ה-S&P 500 ESG היוקרתי בבורסה האמריקנית, על ידי הבעלים שלו – חברת S&P (שמפעילה גם את מדד הדאו ג'ונס). זאת, עקב טענות שהחברה מפלה לרעה עובדים על בסיס צבע, שהיא לא שקופה לגבי פליטות הפחמן הדו חמצני במכוניות שהיא מייצרת, עקב המדיניות העסקית שלה ובעקבות התאונות שמכונותיה השתתפו בהן. מדד ה-S&P 500 ESG כולל את החברות המובילות הרשומות בשווקי המניות של ארצות הברית ושנחשבות כאלה שמיטיבות עם הסביבה. הדירוג של המניות והכללתן במדד מושפעים מגודל החברה אך לא רק, כי אם גם מפרמטרים אחרים, שכוללים תרומה לסביבה, צדק חברתי ועוד. הוצאת טסלה מהמדד הפתיעה רבים, שכן תרומתן של מכוניות חשמליות בכלל ושלה בפרט להגנת הסביבה היא רבה. אלא שלדברי מרגרט דורן, שמנהלת את המדדים ב-S&P, טסלה הוצאה מהמדד "משום שאין בה שקיפות במסירת מידע על השפעתה על הסביבה, מאחר שהחברה מתנהלת לא בצורה נאותה, מפני שעובדים כהי עור התלוננו על אפליה ועקב התאונות הרבות שהיו למכוניות החברה". מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, כועס – ובצדק, כי החלטה מעוררת הרבה סימני שאלה. בציוץ זועם שהוא פרסם בחשבון הטוויטר שלו האשים מאסק שתהליך בחינת החברות והכללתן במדד הוא רמאות.

"אנחנו מעוניינים בשיתוף פעולה עם עמותות לאנשים עם מוגבלות. אשמח להמלצות על עמותות שכאלה". "אנחנו מחפשים עובדים מהחברה הערבית. איך אני מגיעה אליהם?" "העירו לנו שבלי נשים לא נצליח לגייס כסף בארצות הברית לסטארט-אפ שלנו, אבל אנחנו לא מקבלים קורות חיים של נשים, ואלה שכבר ראינו לא עברו את תהליך המיון". "הבורד לוחץ שנהיה יותר מגוונים. איך משתפרים מהר?" אני נחשפת למסרים האלה כל הזמן, במקרים רבים מחברות היי-טק ומסטארט-אפים. שהרי Diversity, גיוון, היא מגמה רווחת בהיי-טק כבר כמה וכמה שנים. מילת באזזז – ולא רק. כככווולללםםם רוצים גיוון. טוב, לא כולם, אבל הרבה מאוד ארגונים מבינים שגיוון והכללה חשובים עסקית. מחקרים של מק'ינזי וחברות אחרות מראים באופן מובהק כבר כמה שנים שחברות מגוונות מרוויחות יותר. הגיוון וההכללה צריכים לבוא לידי ביטוי במקומות העבודה. הערות במקום העבודה כמו: "את לא נראית לסבית" או "אתה לא נראה ערבי, אתה ממש כמונו" אולי נשמעות כמו מחמאות, אבל הן ממש לא גיוון והכללה – שני מושגים שהולכים יד ביד בעולם התעסוקה ציטוט ישן יחסית של וורנה מאיירס, האורים והתומים של הגיוון וההכללה בארצות הברית, הוא ש-"גיוון זה להיות מוזמנים למסיבה, הכללה זה להיות מוזמנים לרקוד". והיא, כמובן, צודקת (ואף ארחיב את הציטוט בהמשך). ברם, בעיניי, התפיסה הכי משמעותית, שממנה נגזר הכול, היא: "שונה, לא פחות". כישרונות מגיעים בכל מיני אריזות. היתרונות של גיוון ה-"אריזות" האלה ברורים: מאגר טאלנטים גדול יותר, יצירתיות וחדשנות, מיתוג מעסיק חיובי פנימית וחיצונית, מחוברות עובדים ואחריות תאגידית אמיתית – כל אלה הם תוצאה של הכללה. חשוב שלארגון יהיו עובדים שונים ומגוונים, בארץ ובחו"ל. כדי שזה יקרה ויצליח, מה שחשוב הוא לאפשר להם.ן להצליח. להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי בתהליכי המיון, לאפשר לאותם עובדים ולאותן עובדות לבטא את נקודת המבט הייחודית ואת דרכי החשיבה השונות שלהם, שנובעות ממסלול חיים אחר, לתת להם תחושה שרואים אותם ומקבלים אותן כמו שהן והם, כדי שהם.ן ירגישו באמת חלק וירצו לתרום לחברה שהם עובדים בה, לאורך זמן. הגיוון וההכללה חשובים במיוחד בחברה משוסעת כמו ישראל אצלנו, בישראל, שהיא ערב רב של תרבויות, שאלת הגיוון תמיד רלוונטית. זה נכון גם על רקע גל הטרור של הזמן האחרון. אולי במיוחד על הרקע הזה. לעתים נדמה שהתפרים העדינים שמחברים בינינו, בחברה הישראלית, מתקשים לעמוד בטלטלות ובלחצים. מצד אחד, גיוון הוא חשוב ומשמעותי, אך עדיין לא מובן מאליו ומרגיש לפעמים כמו מסע, אולם מהצד השני, ברמה התפיסתית, כבר הבנו שסלט ישראלי זה מתכון טוב יותר מכור היתוך. לא כדאי להפוך את כולם לאותו הדבר. אנחנו לא בשנות ה-50' וה-60', ויש מקום לאמונות, לתרבות ולכישורים. מה גם שהגיוון הוא זה תו האיכות שלנו, מה שהופך אותנו לחברה המיוחדת שאנחנו. הגיוון וההכללה נחוצים – גם להיי-טק הישראלי. צילום: BigStock תראו לו שהוא "ממש כמוכם" הגיוון וההכללה צריכים לבוא לידי ביטוי במקומות העבודה. אמנם, נדמה שההיי-טק מתקדם בתחום הזה, אבל גם בחברות טכנולוגיות לא נדיר לשמוע דברים כמו: "עלייך לא הייתי מאמינה, את לא נראית לסבית", "אתה לא נראה ערבי, אתה ממש כמונו", או "למה כל החרדיות לא כמוך, לבושה קצת אחרת אבל חושבת ממש כמונו?" ההערות האלה, שבשמיעה ראשונה יכולות להיתפס כמחמאות, הן ממש לא כאלה. מה שהן מבטאות הוא מסר אחר, סמוי, אולי אפילו לא מודע – אבל משמעותי. המונח המקצועי הוא מיקרו-אגרסיה, משהו פוגע ומעליב שנאמר בנחמדות. אין למסרים האלה מקום במקום העבודה, במיוחד לא במקומות עבודה חדשניים כמו חברות היי-טק. במקום זאת, הרמוניה במקום העבודה, שבו אנחנו מבלים את רוב זמן הערות שלנו, ושבמידה מסוימת הוא מגדיר אותנו, כמו גם חשיפה לכמה שיותר קבוצות באוכלוסייה, ראיית האחרים באמת והאפשרות שלהם להיות מי שהם בלי מסננים – הם ה-דבר, הן ברמה האישית והן ברמה העסקית. למה? כי הם מפתחים את החברה כולה, חושפים את קבוצת הרוב של העובדים לרעיונות חדשים, לתרבות שונה ולדרך אחרת לפתרון בעיות, ומותאמים יותר לעולם הגלובלי והמגוון שבו אנחנו פועלים. כמה דוגמאות לגיוון והכללה מעל 10 שנים אני "גרופית" של גיוון והכללה. זו התשוקה המקצועית שלי. אני מתבוננת בעולם במשקפיים של גיוון והכללה בתעסוקה, ומתמלאת בסיפוק מהשמה של עובדים.ות מגוונים.ות בכלל ובהיי-טק בכלל. לפניכם ולפניכן כמה הישגים שלשמחתי הייתי חלק מהם בשנה האחרונה. אני מביאה אותם לא לשם האדרה עצמית, אלא כדי לתת דוגמאות לצדדים החיוביים שבגיוון והכללה. חצי שנה אחרי סיום בוטקאמפ שקיימנו באמדוקס למפתחי תוכנה ג'וניורים, סטודנטים ובוגרי אוניברסיטה, שהם גם א.נשים עם מוגבלות, ראינו את ההצלחה: 100% מבוגרי הבוטקאמפ התקבלו לעבודה בהיי-טק. קראתם נכון – 100%. חלק השתלבו באמדוקס וחלק בחברות אחרות בתעשייה. והמנהלים? הם כל כך מרוצים מהעובדים החדשים, שעם ההתאמות הנדרשות, המגבלות שלהם הפכו ללא משמעותיות. אותם מנהלים היו עדים לקליטה ה-"חלקה" שלהם בצוות ובחברה, ולערך שהם מביאים מדי יום ביומו. מנהלים נוספים באמדוקס עומדים בתור להצטרף להצלחה, ואנחנו פותחים בימים אלה מחזור נוסף. אני פועלת להקים תוכניות דומות עם חברות אחרות. מיקרוסופט הפעילה בוטקאמפ לא.נשים מהקהילה הלהט"בית, בהם גם טרנסג'נדרים – אחת הקהילות המוחלשות ביותר. קבוצת שווים עזרה להם מאוד להצליח, לרווחתם ולרווחת החברה. הרציתי עשרות פעמים על גיוון והכללה, לרבות על שילוב עובדים עם מוגבלות, ופגשתי בסדנאות מגייסים ומגייסות, מנהלים ומנהלות של צוותים מקצועיים. ההתרגשות הכי גדולה במפגשים האלה היא ההבנה שהפרקטיקות הללו מביאות ערך רב לכל העובדים בחברה. חברות רבות הקימו ומקימות קבוצות עניין (ERGs) כדי לקדם גיוון תעסוקתי ושילוב עובדים עם מוגבלויות. עובדים ומנהלים רוצים להבין איך לעשות זאת נכון יותר. ההתנדבות לכל הקבוצות האלה משמעותית, והמשתתפים מדווחים שזה מביא להם ערך. לסיכום, אם לחזור לציטוט של מאיירס, הייתי מרחיבה אותו: "גיוון זה להיות מוזמנים למסיבה, הכללה זה להיות מוזמנים לרקוד וגם שזה יהיה ממש בסדר אם נרקוד ממש אחרת, או נחליט לא לרקוד בכלל". כולי תקווה, שביום הגיוון הבא, בעוד שנה, נחגוג גידול ניכר בהשמה של עובדים.ות מאוכלוסיות מגוונות, ואת הרווחים שמצדיקים את ההשקעה הארגונית הנדרשת בכך. הכותבת היא מומחית בגיוון והכללה בתעשיית הטכנולוגיה.

בוז אלן המילטון (Booz Allen Hamilton) תספק פתרונות ושירותי הגנת סייבר לנאס"א, לאחר שהתמודדה – וזכתה – במכרז CyPrESS; כך פורסם אתמול (ד'). עלות החוזה עומדת על 622.5 מיליון דולר. לא פורסם מי היו קבלניות הביטחון והאבטחה האחרות שהתמודדו במכרז. בהתאם לתנאי העסקה, בוז אלן המילטון תספק פתרונות ושירותים ארגוניים לאבטחת סייבר והגנת הפרטיות עבור משרד המנמ"ר של נאס"א. שירותים אלה כוללים ניטור מתמשך ואיתור של איומי סייבר ואבטחת מידע, תגובה לאיומים ולאירועי סייבר, וניהול פגיעויות. מומחים ציינו כי ייחודיותו של המכרז היא בשילוב של למידה הקשורה להגנת הסייבר ולשמירת הפרטיות, תוך חיבורה למערכות IT רבות, במרכזים שונים ומארגונים רבים. המכרז, אמרו, הוא הפעם הראשונה שבה סוכנות החלל האמריקנית עורכת חוזה לאספקת שירותי הגנת הסייבר והפרטיות באופן כלל ארגוני. נאס"א אישרה את הדיווח וציינה שבוז אלן המילטון תחל לספק לה את השירותים שלה בסוף החודש הנוכחי, ותעשה זאת עד סוף ספטמבר 2023, עם ארבע אופציות להארכה, עד ספטמבר 2030. מתחרה של לוקהיד מרטין קבלנית הביטחון בוז אלן המילטון מתמודדת על פרויקטים ביטחוניים רבים מול לוקהיד מרטין, ריית'און ועוד – כולן ספקיות מוכרות של הפנטגון, ולכולן חטיבות טכנולוגיה מתקדמות. בין השאר, היא מפתחת, יחד עם צבא ארצות הברית, מכשור של מציאות מדומה לטובת הדמיות של תרגילים ואימונים צבאיים. לצד פעילויות ייעוץ, לחברה יש גם קווים של ציוד קצה, מחשבים ומכשירי טאבלט מוקשחים, ועוד. הצבא האמריקני הוא לקוח ענק שלה, ובנוסף לפיתוחים המשותפים, הוא רכש ממנה טאבלט שניתן להשמיד מרחוק – גם כשהוא כבוי.

"האקס פקטור של כל ארגון, שיכול להביא אותו לצמיחה, מורכב מחדשנות עסקית מבוססת בינה מלאכותית, חקר נתונים כנכס ארגוני והעצמה של אנשים בסביבה דיגיטלית", כך אמר ניקולס בנדורק, מומחה ניתוח ואסטרטגיית דטה בקבוצת יעל. בנדורק דיבר בכנס Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות עשרות מומחים ואנשי מקצוע בתחום. לדבריו, "יש כיום המון נתונים ומאוד קשה להבין מה מהם הוא בעל ערך. ניתן לעשות זאת על ידי קבלת החלטות מונחית נתונים, ששמה אותם ואת המסקנות והתובנות שניתן להפיק מהם במרכז". "הדיגיטל מזמין לשינוי", ציין בנדורק. "הנתונים, הדיגיטל והטרנספורמציה הדיגיטלית משנים ארגונים ומאיצים אותם, הם מצריכים מעובדים ומנהלים להשקיע יותר אנרגיה בקשר שלהם עם אחרים בארגון, ומאפשרים להם לבצע פעולות שלפני כן הם היו מתקשים לבצע". "מנהלי הידע צריכים לעודד אנשים להצטרף לתהליך הזה, להשתמש במערכות ולגרום להם להבין איך מה שהם עושים משפיע על הארגון", הוסיף. בנדורק קרא לארגונים "לבחור טכנולוגיה שמעודדת כל הזמן לעשות יותר, אבל גם כזו שמתאימה לצרכים של הארגון. כמו כן, על ההנהלות לטפל בהיבטים של האנשים בארגון והתרבות הארגונית". לסיכום הוא אמר: "ארגונים מאותגרים מכך שיש בהם הרבה מידע. מה שהם צריכים לעשות הוא למיין ולתעדף את הדרישות של הגורמים השונים בארגון, להגדיר זהות בין התהליך העסקי למבנה המידע וזרימתו, לנסח שאלות מחקר ממוקדות ומתפתחות, ולבחור כלים דיגיטליים שמאיצים את הארגון". יואב פיפקוביץ', מנהל מחקר ואנליטיקה עסקית בפייבר. צילום: ניב קנטור יואב פיפקוביץ', מנהל מחקר ואנליטיקה עסקית בפייבר (Fiverr), הציג את החברה. הוא אמר כי "אנחנו מציעים מרקט פלייס לשרתים דיגיטליים. 4.3 מיליון משתמשים משלמים מצטרפים אלינו בכל שנה. אנחנו באים לתת אימפקט לארגונים בעזרת דטה מדויק וזמין. אנחנו משתמשים הרבה בלימוד מכונה, יש לנו אנליסטים בכל מקום שלא תחפש בחברה – 50 במספר, ואנחנו כל הזמן מנסים לנצל הזדמנויות וסיכויים. אנחנו מטפלים ביותר מ-200 מיליון אירועים בכל יום, ובכל אחד מהם יש מאות עמודות של דטה. המידע מאוד אג'ילי ויש הרבה קורלציות בין אירועים – הכול משפיע על הכול". פיפקוביץ' הסביר מה מומלץ לעשות כדי להפוך נתונים גולמיים למידע שמייצר אימפקט: "קודם כל, צריך לנסח את השאלה שמבקשים להשיג באמצעות התשובה עליה את המידע ולקבל את ההחלטות. לאחר מכן, יש להעלות היפותזות, בין היתר בהתבסס על ניסיון או שימוש בדטה קיים. בהמשך, יש לנתח את המידע, להסיק ממנו מסקנות ולעשות את השינוי". ניב פלדמן, סמנכ"ל המכירות של פירמיד אנליטיקס. צילום: ניב קנטור ניב פלדמן, סמנכ"ל המכירות של פירמיד אנליטיקס, ציין בדבריו את סבב הגיוס שהחברה השלימה בשבוע שעבר, בסך של 120 מיליון דולר. עוד הוא אמר כי "האתגרים שעומדים כיום בפני ארגונים הם כמויות גדולות של דטה, סוגים שונים של משתמשים בארגון, צרכים יותר ויותר מורכבים והרבה מאוד כלים, כאשר משתמשים שונים עובדים על כלים שונים. ארגונים צריכים להתמודד עם הטכנולוגיות השונות. רוב הכלים דורשים שינוי גדול – להעביר את הארגון לטכנולוגיות של החברות שמפתחות אותם". "אנחנו משווקים פלטפורמת בינה מלאכותית לקבלת החלטות", ציין פלדמן. "המוצר עונה על אתגרים ארגוניים כגון אי עמידה בסטנדרטים שלהם והמחיר הכבד של תחזוקה של הרבה מאוד מערכות. אנחנו מספקים פתרון שמחבר בין אנליטיקה עסקית, הכנת המידע (Data preparation) ומדעי הנתונים. המוצר שלנו יודע להתחבר לכל מקור מידע, לקחת משם את הנתונים ולנתח אותו. מדובר בפלטפורמה מאוחדת, שלמה ומהירה".