"אחת ההתמחויות שלי היא לסייר בסופרמרקט של ההאקרים. פושעי הסייבר גולשים במרקטפלייס של ג'נסיס על מנת לרכוש בוטים זדוניים, שבאמצעותם הם תוקפים וסוחטים ארגונים ואנשים, וגונבים מידע. אתר הסחר פועל כסופרמרקט אונליין לכל דבר ואפילו מציע מבצעים, הנחות ושירות לקוחות. הגישה לג'נסיס היא תחת הזמנה בלבד, אבל אני כל הזמן מוצא דרכים פנימה ומדגים ללקוחות ארגוניים כמה קל להאקרים לרכוש בו נוזקות", כך אמר דן וודס, סגן נשיא ב-F5. סיפור חייו המקצועיים של וודס הוא לא שגרתי. "עד מחצית העשור הקודם עבדתי בסוכנויות ביון ואכיפה", אמר וודס בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים. "הייתי סוכן ב-FBI לחקירות מיוחדות והתמחיתי בטרור סייבר. בתפקידי הממשלתי האחרון שימשתי כסוכן ראשי לחקירות מיוחדות במשרד התובע הכללי באריזונה, שם חקרתי עבירות סייבר והונאות מורכבות. לפני כן פעלתי במשך שני עשורים בארגוני אכיפת החוק והמודיעין בארצות הברית – המקומיים, הממלכתיים והפדרליים. בין השאר, הייתי קצין מבצעים ב-CIA, וגם שם התמחיתי בפעולות סייבר. ב-FBI הייתי שותף, בין השאר, לחקירת משלוחי האנתרקס, חקירות דיגיטל והלבנות כספים". לפני שש שנים וודס עזב את השירות הציבורי ועבר לעבוד בשייפ. "החברה מתמקדת בהגנה על הבנקים הגדולים וחברות האשראי הגדולים בעולם, ומתמקדת בהגנה מפני בוטים, הונאה וניצול", אמר. "החברה מגנה בפרט מפני מתקפות Credential Stuffing, שבהן פושעי סייבר משתמשים בסיסמאות גנובות מפריצות למידע שבוצעו בצד שלישי – כדי להשתלט על חשבונות אונליין אחרים. שייפ בנתה פלטפורמה מתקדמת, שמשתמשת בלמידת מכונה ונתמכת על ידי אנליטיקה מבוססת ענן, כדי להגן מפני מתקפות שעוקפות בקרות אחרות של אבטחה והונאה. בשנה שעברה F5 רכשה את שייפ ומוניתי לסגן נשיא. כך, אנחנו מציעים לארגונים אבטחה מקיפה וחסכון פוטנציאלי של מיליארדי דולרים שעלולים ללכת לאיבוד בשל הונאה, אובדן מוניטין ושיבושים בשירותי אונליין קריטיים". כוחות השוק – גם במרקטפלייס של ההאקרים "המרקטפלייס פועל כמו כל גוף עסקי, מעבר לעובדה שמדובר בסחורה ובפעולות לא חוקיות", אמר וודס. "מאוד קל לרכוש בו נוזקות. בנוסף, מאוד קל לקנות בו בוטים – הם עולים מסנטים בודדים ועד לעשרות דולרים. גם שם כוחות השוק פועלים – יש הנחות על בוטים ולג'נסיס יש שירות לקוחות, שמגיב במהירות ושהמפעילים אותו דוברים אנגלית ברמה טובה. אין לנו יכולת לזהות אותם, אנחנו רק יודעים באילו קורבנות הם מתמקדים". "בהיבט הטכנולוגי", הסביר, "כדי להגיע לדארקנט נדרש מעין דפדפן, כלי בשם טור (Tor). ג'נסיס זה שוק ב-Deep Web, שבו נדרש למסור פרטים מזהים. לאחר שמצליחים להיכנס, הדרך לפריצה קלה יותר, כי המרכולת הזו מציעה את 'טביעות האצבעות' של המשתמשים שמהם הן נגנבו. יכולות הפריצה יהיו בהתאמה לקורבנות הרלוונטיים. פעמים רבות הנוזקות תהיינה מוסתרות, למשל בסרטון מיוטיוב. לפי זהות הקורבן מתקבלים הפרטים הרצויים – פרטי סטודנטים מהמחשב האוניברסיטאי, פרטי לקוחות אם הקורבן הוא בנק או פרטיהם האישיים של דיפלומטים, אם היעד המותקף הוא שגרירות". שילמתם? בניתם את התשתית לפריצה הבאה "לצערי", אמר וודס, "מנהלי אבטחת המידע בארגונים מוקפים ומוצפים בשלל בעיות ואתגרים. רבים מהארגונים מנסים לעשות את הכול לבד. זו גאווה – אבל של טיפשים. אין ארגון שיכול להתמודד לבדו בזירות כה מורכבות ומרובות איומים. מנהלי האבטחה נדרשים לניטור מתמשך, עם כמה שיותר נראות, על כלל התעבורה. בנוסף, יש האקרים שעובדים במקביל בכמה עבודות: הם גם חברים בארגוני פשע ולאחר שעות הפעילות, 'משאילים' את כלי הפריצה ומחלטרים. לכן, בקרת ה-IT היא כה חשובה. מצד ספקיות האבטחה, ברור שהידע שלנו על הנפרצים נדמה לקרחון, שרק 10% ממנו גלויים לעין. לעולם לא נדע מה המספר, הכמעט אינסופי, של ארגונים שהותקפו". "לבסוף", ציין, "עצתי לארגונים היא: הדרך להתמודד עם מתקפות כופרה היא לא לשלם. ארגון שמסכים לשלם את דמי הכופר בונה במו ידיו את התשתית לפריצה הבאה אליו".

אפל אופטימית מאוד לקראת ההשקה ההולכת ומתקרבת של הדור החדש של הטלפונים שלה. לפי דיווחים בעיתונות שרשרת האספקה בסין, החברה הזמינה מ-TSMC לא פחות מ-100 מיליון מעבדים. כזכור, היא מתכוונת להשיק שלושה מכשירי iPhone 13 וכן עדכון ל-iPhone SE – וכולם יצוידו במעבד החדש. ב-2020 מכרה אפל כ-75 מיליון טלפוני iPhone 12, כך שהצפי שלה הוא לגידול משמעותי של כשליש, ומעבד ה-A14 שלהם שימש אחר כך את הטאבלט iPhone Air, והוא היה המעבד הראשון של החברה שיוצר בליתוגרפיה של 5 מ"מ. לפי הדיווחים, המעבד החדש יכיל שש ליבות, שתיים לביצועים גבוהים, ארבע לביצועים שכיחים יותר, יום-יומיים. זהו המבנה של A14, אבל באפל מציינים, שהמעבד החדש יספק ביצועים גבוהים יותר, וגם יעזור לטלפונים לזכות בחיי סוללה ארוכים יותר, עד כ-20% יותר יעיל מהמעבד הקודם – מה שיהיה חשוב במיוחד בדגמים המתקדמים יותר במשפחה החדשה, שיציעו טכנולוגיית מסך שתומכת בקצב ריענון של 120 הרץ, וכן אפשרות לבחור בתצוגה פעילה תמידית.

פינסטרה (Finastra) הודיעה היום (ג') על מינויו של אורן מרמור למנכ"ל פינסטרה ישראל ולמנהל היחידה העסקית של תחום התשלומים הגלובלי בחברת הפינטק, שמנוהל מהמרכז שלה בארץ. במסגרת תפקידו העולמי יוביל מרמור את צמיחת תחום התשלומים בפינסטרה, יספק פתרונות מקצה לקצה לתשלומים ללקוחות ברחבי העולם ויקדם את המודרניזציה של מוצרי החברה לעבר פלטפורמה ואקו-סיסטם מבוססי ענן. הוא יתמקד בתמיכה בלקוחות קיימים וחדשים במסעות הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. מרמור הוא מנהל ויזם מנוסה, בעל ניסיון עשיר במגוון תפקידים ניהוליים הן בחברות גדולות והן קטנות ובהובלת תהליכי שינוי, התמודדות עם אתגרים וצמיחה של ארגונים. במהלך שש השנים האחרונות הוא הוביל את הפיתוח והפעילות העסקית של הרשת (NFV – Network Function Virtualization) באמדוקס. בתפקיד זה הוא הצמיח את התחום משלב האינקובציה ליחידה עסקית יציבה, שצברה מספר גדל והולך של לקוחות. בתפקידו האחרון באמדוקס הוא הוביל את הפעילות העסקית ומכירת הפתרונות של חטיבת הטכנולוגיה – קו מוצרי הליבה של החברה, והתמקד בהתפתחות הדיגיטלית של ספקים של שירותי תקשורת במסעם לענן. לפני אמדוקס שימש מרמור כמנכ"ל מישור 3D, מנכ"ל מוביקס (Mobix Wireless Solutions), וסמנכ"ל ומנהל הרשתות האופטיות וקו מוצרי ה-CESR של ECI. הוא אף ייסד והיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של פלקסלייט נטוורקס. פינסטרה מעסיקה מעל 10,000 עובדים, כולל 350 מהנדסים ומפתחים, מנהלי מוצר, אנשי מכירות, אנשי תמיכה ומנהלי פרויקטים במרכז החברה בישראל. המרכז הישראלי אחראי על פיתוחה של מערכת התשלומים Fusion Global PAYplus, שהוטמעה ב-300 מוסדות פיננסיים, בהם חמישה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם. מפינסטרה נמסר שמערכת זו מעבדת מידי יום תנועות בהיקף כספי בהיקף של 23 טריליון דולר. ככלל, אומרים בפינסטרה שהפתרונות שלה הוטמעו בקרב 8,500 לקוחות, לרבות ב-90 מ-100 הבנקים המובילים בעולם ו-30% מהמוסדות הפיננסיים בארצות הברית, בהם בנק אוף אמריקה, אמריקן אקספרס, ברקליס, סיטי בנק ו-HSBC. עם הלקוחות בישראל נמנים הבנקים הגדולים – הפועלים, דיסקונט, לאומי ומזרחי-טפחות.

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, אמר אתמול (ב') במסיבת עיתונאים שארגונים ישראליים חשופים הרבה יותר מהממוצע העולמי למתקפות סייבר, בסדר גודל של פי 2.5 פר ארגון. הוא מסר כי ארגונים ישראליים חווים במצטבר 1,000 מתקפות סייבר בשבוע, מתוכם 300 מתקפות כופרה. שויד נגע בנקודה אקוטית, שמטרידה יותר ויותר ארגונים במשק. הסיבות לריבוי המתקפות על ישראל הן מגוונות, בין אם מטעמים כלכליים או מדיניים-ביטחוניים (איראן כשם קוד). ברמה הלאומית, המטרות של ההאקרים הן תשתיות לאומיות, ואתרים וארגונים שהפגיעה בהם יכולה לגרום נזק ממשי. כך גם כאשר מדובר במתקפות כופרה: חלקן מונעות ממניעים מדיניים ובין מדינתיים וחלקן – ממניעים כלכליים. ההאקרים רוצים כסף, אלא שייתכן שלפחות חלק מאותו הכסף הולך לארגוני טרור ולמדינות אויב. בזמן האחרון מתחילים לזהות תקיפות סייבר מסוג חדש, שמטרתן הישירה היא להרוג אנשים, או לפחות לפגוע בהם. פיזית, כמובן. השיח סביב הנושא הולך ומתרחב: מחקר של גרטנר, שאת עיקריו פרסמנו אתמול, צופה שעד 2023, הפגיעה במערכות משולבות, פיזיות וקיברנטיות, תביא לאובדן חיי אדם ולעלויות כספיות של יותר מ-50 מיליארד דולר. ההאקרים מנצלים את הידוק הקשר בין ה-IT ל-OT התקיפות האלה מתרחשות בסביבות ה-OT (טכנולוגיות תפעוליות) במפעלי ובמתקני תשתיות קריטיות. הן מתאפשרות ביתר שאת על רקע מגמה אחרת, והיא הקשר ההדוק יותר בין ה-IT, שעד כה היה היעד המסורתי לתקיפות, לבין ה-OT. מסתבר שהחיבור בין שני סוגי מערכות אלה מלא חורים שלא נסגרו כהלכה על ידי מנהלי האבטחה בארגונים, כי במשך שנים הם נחשבו לזניחים. אחד האירועים היותר מפורסמים בהקשר זה הוא המתקפה על חברת הזיקוק הגדולה בארצות הברית, קולוניאל פייפליין, שעצרה את כל הפעילות שלה לאחר שנפלה קורבן להתקפת סיייבר במערכות ה-OT. מעבר לנזק הלוגיסטי הכלכלי, יכולה הייתה אותה מתקפה, לו היא הייתה יותר מתוחכמת, לשבש גם את תהליכי זיקוק הדלק, ברמה כזו שדלק שמיועד למטוסים היה מוזרם בתמהיל אחר, שיכול היה לגרום להתרסקות מטוס. וזוהי רק דוגמה אחת. ואם רוצים להרחיב את תרחישי האימה, מתקפות סייבר מהסוג החדש יכולות לפגוע, למשל, בקווי ייצור של חברות תרופות, לשבש את המינונים ולגרום למוות או לנזק חמור למי שצורך אותן, מבלי שמישהו יחוש מבעוד מועד בכך שהמקור הוא מתקפת סייבר. מדובר באיומים מוחשיים, וחוקרי גרטנר קוראים למנהלי האבטחה ולמנכ"לי ארגונים להשקיע הרבה יותר מחשבה באיומי סייבר שיכולים לפגוע בבני אדם – ולא רק בכאלה שעלולים להביא גניבת מידע. מתקפות מהסוג האחרון הן אמנם חמורות, אבל הן עדיין לא הרגו אף אחד. כדי להגן מפני האיומים החדשים, דרוש להפנות לכך שיטות הגנה מוכרות. בין היתר, ההמלצות הן להכשיר כוח אדם להגנה בתחום ה-OT, לבצע תרגולים דחופים ולהשקיע במתודולוגיות ותוכנית שיאפשרו התאוששות מהירה, ובכך להקטין את גודל הנזק. האם ישראל ערוכה מספיק טוב כדי להתמודד עם איומים אלה? התשובה לשאלה הזו היא שסביר להניח שברמה הטכנולוגית יש לנו את הכלים למנוע עד כמה שאפשר מתקפות כאלה. הבעיה היא ביישום, במודעות וביכולת האכיפה של המדינה באותם מקומות שפגיעה בתהליכי הייצור המתנהלים בהם עלולה להרוג אנשים. נכון שבמדינות קפיטליסטיות כמו שלנו דוגלים באי התערבות ממשלתית, או לפחות בהתערבות ממשלתית קטנה ככל הניתן, אבל יש כאן דילמה: האם זה חל וגובר על האינטרס הציבורי גם במקרה שבו חברת תרופות, למשל, חשופה למתקפות שעלולות לפגוע בבני אדם? האם גם כאן למדינה, שאחראית על חיי תושביה או לפחות אמורה להיות אחראית עליהם, אין כל זכות להתערב? המענה לשאלה צריך לבוא, לפחות בחלקו, בחקיקה – שלא קיימת. למשל, בחוק הסייבר, שעד היום חקיקתו לא הושלמה. מה גם שבהעדר ממשלה יציבה בשנתיים האחרונות חל קיפאון בפעילות של חלק מהגופים שתפקידם הוא לטפל בהגנה מפני מתקפות מסוכנות על המגזר העסקי. אחד מהם הוא רח"ל, שבמשך כמה שנים עבר שינויים מבניים וטולטל בין משרד למשרד בגלל פוליטיות ואגו בין שרים וראשי ממשלות. בדיון שנערך באחרונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת למדו הח"כים שהגוף הזה נמצא בשלבי התארגנות. ההאקרים, כידוע, לא ממתינים, הם רואים את החולשות וזה נותן להם תמריץ לשכלל את המתקפות שלהם. יש לקוות שלא נצטרך להגיע לוועדת חקירה בעקבות מתקפת מוצלחת שחלילה הרגה בני אדם.

עיריית ירושלים זכתה באחרונה בפרס בינלאומי נחשב, שניתן לה על פרויקט GIS ששימש את הנהלתה ועובדיה בתקופת הקורונה. את הפרס היא קיבלה מ-ESRI, יצרנית בולטת בתחום ה-GIS, שפועלת בארץ באמצעות סיסטמטיקס. הפרסים מחולקים בדרך כלל בתחרות פיזית, שנערכת בכל שנה בסן דייגו שבקליפורניה, ארצות הברית, אולם השנה היא נערכה באופן וירטואלי – בגלל המגפה. הפעם השתתפו בה 190 ארגונים, כשרק 79 מהם מגיעים מחוץ לארצות הברית – לרבות עיריית ירושלים. הפרס ניתן לעיריית ירושלים בקטגוריית SAG היוקרתית. הפרויקטים מוגשים על ידי הנציגויות המקומיות של ESRI ונבדקים על ידי ועדת שופטים מטעם החברה. ESRI לא פרסמה את הנימוקים לפרס. לדברי אילן גויכמן, מנהל מחלקת GIS בעיריית ירושלים, זו הפעם הראשונה שבה רשות מקומית מישראל זוכה בקטגוריה זו. הוא אמר שהפרויקט שבגינו קיבלה עיריית הבירה את הפרס סייעה למתן מענה מיידי לטיפול טוב יותר באיתור חולים ולמתן סיוע לתושבים. "כאשר פרצה הקורונה, הנתונים של משרד הבריאות היו ד גולמיים ולא מספיקים", ציין גויכמן. "בתוך זמן קצר הקמנו מערכת שמבוססת על GIS, והיא סיפקה מידע רחב יותר, כולל מיקומים של החולים בקורונה, המבודדים והמואמתים – עד לרמת רחוב, כולל אלמנטים של תלת ממד. הנתונים הועלו על טאבלטים ששימשו את מקבלי ההחלטות בעירייה, עד לרמת ראש העיר. הם יכולים היו לדעת בזמן אמת על כל תושב בעיר שזקוק לסיוע". לדברי גויכמן, "היתרון הגדול במערכת הוא שכל המידע, מכל המוקדים, לרבות משרד הבריאות, קופות החולים ופיקוד העורף, רוכז במקום אחד, עם ממשק משתמש קל וברור. בעזרת המידע הזה העירייה יכולה הייתה לקבל החלטות ממוקדות ונכונות יותר לגבי טיפול בשכונות שהיו אדומות, סגירת אזורים ועוד". בהמשך, משרד הבריאות, רשויות מקומיות אחרות ופיקוד העורף פיתחו מערכות דומות ולדברי גויכמן, הם באו ללמוד מהניסיון של עיריית ירושלים.

"נוקיה ואריקסון מעריכות כי עד מחצית העשור, סוף 2025, טכנולוגיית דור 5 בסלולר תהיה בשימוש בקרב 60% מהאוכלוסייה העולמית, כאשר כמחצית מתעבורת הסלולר בעולם תעבור באמצעותה. פרטנר זכתה במכרז התדרים של משרד התקשורת ובימים אלה החלה לפרוס ברחבי הארץ את התשתית שתאפשר למכשירים התומכים בדור 5 ליהנות מחוויית גלישה במהירויות גלישה גבוהות יותר מהמקובל. השקנו את הרשת החדשה בסוף השנה שעברה, יש לנו כבר כמה מאות אתרים בארץ ובתוך שנה-שנה וחצי נכסה כל ישראל בטכנולוגיה זו", כך אמר איתן שמש, מנהל מחלקת הנדסה בפרטנר. שמש דיבר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק הפעם בעתיד הדור החמישי הסלולרי וביכולות הטמונות בו, לרבות בעולם האינטרנט של הדברים. מנחה הפודקאסט היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. "דור 5 זה הדור הבא של טכנולוגיית הסלולר, שנועדה לתמוך במספר רב של חיבורים והתקנים, ולהביא להעברת נפחי תעבורה במהירות שיא של עד פי 10 יותר מהמהירות הנוכחית", הסביר שמש. "אם הטכנולוגיה הקיימת, LTE, משנעת נתונים בקצב של 600 קילו-ביט בשנייה, הרי הטכנולוגיה החדשה מעבירה בקצב של 1 ג'יגה-ביט בשנייה. היא מתאפיינת בזמן השהיה נמוך ובאפשרות לחלק את הרשת לשכבות נוספות, עם תעדוף". לדבריו, "טכנולוגיית הדור החמישי תאפשר הפעלת יישומים ושירותים שלא נתמכו על ידי הטכנולוגיות הקיימות, לדוגמה – שינוע נפחי תעבורה של ביג דטה בזמן אמת". "ניתן חלופה לפתרונות מבוססי סיבים אופטיים וקווי ADSL", הבטיח שמש, "למשל לטובת יישובים שבהם לא נעשתה פריסת סיבים אופטיים". "בעולם", הסביר, "יש 440 מפעילות שכבר פרסו והשיקו דור 5 – רכשו רישיונות והתקינו ציוד לתחום. מתוכן, 160 כבר פעילות, דוגמת ורייזון, AT&T, דוקומו ביפן ופרטנר בישראל. בצד הקצה, יש כבר 700 מכשירים בעולם שפועלים בטכנולוגיה זו, ביניהם של אפל, סמסונג, וואן פלוס ושיאומי". שמש דיבר על התועלות שבטכנולוגיית הדור החמישי ואמר שהיא "באה לידי ביטוי בכמה היבטים. היא מעניקה למשתמשים פרטיים הגולשים במהירות גבוהה, עוסקים בגיימינג או במציאות רבודה רוחב פס גדול. בעולם האינטרנט של הדברים, היא מספקת יכולת לקלוט ולנהל נפחי מידע אדירים, עם חיבור של מיליוני חיישנים, לטובת מדי מים, מוני חשמל ומערכות תאורה. פלח נוסף הוא מכוניות אוטונומיות, שנמצאות בתקשורת ביניהן. בשל השיהוי הנמוך אין פשרות ומתקבלת אמינות גבוהה. כך, אם מכונית אוטונומית א' 'אומרת' למכונית ב' שהיא תעצור, זו שמאחוריה תבלום אף היא – ובאופן מיידי". אלון בורג, מנהל תחום IoT בפרטנר. צילום: יח"צ אלון בורג, מנהל תחום IoT בפרטנר, אמר בפודקאסט כי "טכנולוגיית דור 5 תביא יתרונות למגזרי פעילות רבים, ביניהם התעשייתי, הביטחוני, העסקי וגם הפרטי". כך, הסביר, "בקרב ארגונים ביטחוניים, כניסת הדור החמישי תאפשר שימושים שלא התאפשרו עד היום בכל הנוגע להפעלת כוחות בשטח ולהגנת סייבר. זו הזדמנות לייצר ולקדם תהליכים מבצעיים מקצה לקצה". לדבריו, "מדובר בתמיכה בכמות עצומה של התקנים, עם שימוש נרחב יותר בעולמות ערים חכמות, ערים בטוחות ומכוניות אוטונומיות". "בעולמות הלוגיסטיקה", ציין, "טכנולוגיית הדור החמישי תאפשר תפעול מחסנים זריז יותר, ובכלל – ניהול יעיל יותר של שרשרת האספקה". "הטכנולוגיה פותחת הזדמנויות רבות לארגונים מכל הסוגים", סיכם בורג. "יש כבר יישומים בארץ – בעולמות הרחפנים, המצלמות, מדע הנתונים והשילוח. יש לנו פיילוטים עם שותפים לעולם התחבורה האוטונומית. פרטנר נערכה מבעוד מועד והקימה פורטל, פרטנר IoT, ובו לוח מחוונים שמסייע לניהול מלא של כלל ההתקנים, עם ממשקים למערכות נוספות, דוגמת CRM. השמיים הם הגבול בתחום".

רבעון מוצלח לטסלה: חברת הרכבים החשמליים של אילון מאסק סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח שחצה בפעם הראשונה את רף מיליארד הדולרים ל-1.14 מיליארד והכנסות כמעט כפולות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אלה נשקו ל-12 מיליארד דולר לעומת קצת יותר משישה מיליארד ברבעון השני בשנה שעברה. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים, שצפו לה הכנסות רבעוניות של 11.4 מיליארד דולר ורווח של 600 מיליון. זהו הרבעון השמיני ברציפות שבו טסלה מציגה רווחיות, וברבעון המדווח זו זינקה פי 10 לעומת התקופה המקבילה ב-2020. גם הרווח התפעולי רשם עלייה נאה – אם כי מתונה יותר, של כ-40% – ל-1.3 מיליארד דולר. בנוסף, מוקדם יותר החודש טסלה דיווחה שהיא ייצרה ברבעון השני 206,421 רכבים ומסרה 201,250 מהם. מדובר בעלייה של 9% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. במכתב ששלחה למשקיעים ציינה החברה כי "נראה שהסנטימנט הציבורי והתמיכה ברכבים חשמליים נמצאים בנקודה שלא ראינו כמותה אף פעם". האתגרים של טסלה: מחסור בשרשרת האספקה – ותביעה טסלה חווה הצלחה כלכלית משמעותית על רקע הזינוק במכירות הרכבים החשמליים והאוטונומיים – עולם שהיא בין החברות הבולטות בו, אם לא הבולטת שבהן. מועילה לכך העובדה שמאסק אוהב הפרסום משאיר את החברה שלו בכותרות, כשבחודשים האחרונים בולטת השאלה האם טסלה תאפשר שימוש בביטקוין לתשלום על המוצרים שלה או לא. בתחילה הודיע מאסק שהחברה תאפשר להשתמש בביטקוין, לאחר מכן חזר בו ובאחרונה הפך את ההחלטה הזו – לטובת המטבע הווירטואלי. כמעט מיותר לציין שבכך הוא שיגע את שוק מטבעות הקריפטו, התנודתי גם בלי הציוצים וההחלטות ההפכפכות שלו. בפן השלילי יותר, מאסק נדרש באחרונה להסביר בבית המשפט את הרכישה של טסלה את סולאר סיטי, שפועלת בתחום רחוק מתחום פעילותה של טסלה – הלוחות הסולאריים. זאת, לאחר שבעקבות הרכישה, כמה מבעלי המניות של טסלה הגישו תביעה נגדו. הוא הסביר כי מטרת הרכישה הייתה להרחיב את החברה מעבר לתחום הרכב – לעולם האנרגיה. יתרה מזאת, מאסק אמר בדיון ש-"מטרת טסלה אינה להיות חברת רכב". בפני טסלה ניצבים כמה אתגרים: בנוסף למשפט, התוצאות העסקיות שלה הושפעו לשלילה מהמחסור הקיים בשרשרת האספקה של מיקרו-שבבים, המשמשים לייצור הרכבים שלה. מחסור זה היה בין המשתנים שהובילו לגדילה בהוצאות התפעוליות הרבעוניות של החברה, והוא לא עומד להסתיים בקרוב. אינטל אף הזהירה שייתכן שהוא ימשיך עד 2023. בטסלה מסתכלים בינתיים על הטווח הקצר יותר – החברה מעריכה שהמסחור יוסיף להשפיע על התוצאות העסקיות שלה ועל שיעור העלייה במסירות הרכבים בתוצאות השנה הנוכחית.

וויליוט (Wiliot), שמציעה פתרונות לעולם האינטרנט של הדברים, היא עוד חברה ישראלית שהפכה לחד קרן. החברה הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס C בסך של 200 מיליון דולר. ב-וויליוט סירבו למסור נתונים על שווי השוק שלה, אך מקורות בשוק מעריכים שהוא עומד על יותר ממיליארד דולר. את הסבב הובילה קרן השקעות של סופטבנק. בין המשקיעות בחברה בסבבים הקודמים נמנות קרנות השקעות של חברות בולטות נוספות, בהן AWS, סמסונג, קוואלקום ו-וריזון. לצד ההודעה על הגיוס, וויליוט מסרה כי היא יוצאת במהלך גיוס עובדים נרחב, כלשונה, למרכזי הפיתוח שלה בישראל: זה הקיים בקיסריה וזה החדש בתל אביב. כמו כן, וויליוט מתרחבת לטריטוריות חדשות, כגון יפן וכמה מדינות באירופה, נוסף על אלה ביבשת שהיא כבר פועלת בהן. עוד כחלק מהסבב, עמית לובבסקי מסופטבנק יצטרף לדירקטוריון של וויליוט. דוגמה לשימוש במערכת של וויליוט. צילום: יח"צ פעילותה של החברה היא בעולם החיישנים כשירות (Sensing as a Service). הפלטפורמה שלה מבוססת על מחשב זעיר מתוצרתה בשם Wiliot IoT Pixels. המחשב מתכלה, מיוצר בעלות נמוכה וניתן להדבקה לכל מוצר או אריזה. כך הוא הופך לחיישן שמנטר נתונים פיזיים וסביבתיים שונים באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, שמתאימה מודלים התנהגותיים לשינויים אלקטרומגנטיים. המידע מתורגם לתובנות מעשיות, המשמשות לשיפור תהליך הייצור, האספקה והשימוש בכל מוצר בצורה מאובטחת, פרטית ומהימנה – מבטיחים בחברה. בין הלקוחות של וויליוט נמנות יצרניות פארמה, מזון והלבשה. על פי החברה, הן משתמשות בפלטפורמה שלה כדי לקבל מידע על הסחורות שאותן הן משנעות – לא פעם למרחקים של קילומטרים רבים, וכך למנוע חוסר ודאות, שבתורה יוצרת חוסר יעילות. המערכת מאפשרת לחבר לאינטרנט מוצרים שלפני כן היו מנותקים מהרשת לאורך תהליכי הייצור, השינוע והצריכה שלהם. המוצרים והאריזות המחוברים למערכת של וויליוט יכולים לנטר טמפרטורה, וכן למדוד קיבולת, תנועה ושינוי מיקום, לחות וקירבה ליעד. היא מאפשרת למותגים להבין מהן רמות המלאי בכל שלב בשרשרת האספקה. המשתמש, מצדו, יכול לקבל מידע על המקור וצורת השימוש במוצרים יומיומיים בבית. זאת, לפי וויליוט, באמצעות פלטפורמה מאובטחת ותוך הגנה מרבית על הפרטיות. "לאפשר להשתמש במוצרים בצורה מושכלת יותר" "הטכנולוגיה של וויליוט היא שלב חדש בעולם האינטרנט של הדברים המבוסס על בינה מלאכותית וסופטבנק החליטה להיות שותפה ולתמוך בנו", אמר טל תמיר, מנכ"ל החברה. "חזון האינטרנט של הדברים ממוקד ב-'דברים' והמשימה שלנו, ב-וויליוט, היא להשתמש בחומרה, בחיישנים מבוססי AI ובמודל עסקי חדשני, ובכך לאפשר לנו להשתמש במוצרים סביבנו בצורה מושכלת וטובה יותר". לדברי יאני פיפיליס, מנכ"ל חטיבת יועצי ההשקעות של סופטבנק, "באמצעות פיתוח פתרון בעל ניצולת אנרגיה עצמית ושימוש, המשתמש בבינה מלאכותית, וויליוט מחברת את העולמות הפיזי והדיגיטלי. מאז ומעולם האמנו שהחיבור בין IoT ל-AI יאפשר לאנשים חיים טובים ובריאים יותר, שבהם נוכל לדעת האם המזון שאנחנו רוצים לאכול או התרופה שאנחנו צריכים לקחת בטוחים לשימוש. נסייע להגדיל את מגוון היישומים של וויליוט בעולם האינטרנט של הדברים".