שעות העבודה הרבות והעמוסות מביאות רבים מאתנו לרצות לפרוק איכשהו את הלחץ. אפשר לעשות את זה באמצעות ספורט, מדיטציה ועוד הרבה דרכים. אחת הדרכים הטובות ביותר לצאת מהשגרה וליהנות היא טיולים בטבע, לראות קצת נופים אחרים מהמשרד והבית. מדינת ישראל ניחנה בהרבה נופים כאלה: מהרים משופעי ירוק ועד לערבה צחיחה, ממסלולי טיול לכל המשפחה ועד למקומות שמיועדים רק למיטיבי לכת. אין כמו שביל ישראל כדי לחוות את נופיה של המדינה. השביל, שנחנך ב-1995, מתחיל בכפר גלעדי שבצפון, עובר לאורך ולרוחב הגליל, הכנרת, מישור החוף, ירושלים, השפלה, הנגב והערבה, עד שהוא מסתיים במפרץ אילת. אורכו הכולל הוא 1,040 ק"מ. קבוצת אנשים ומחשבים, יחד עם החברות נוטניקס, דל ואורקל, מארגנות בימים אלה קבוצה של מנמ"רים ומנמ"ריות, כמו גם מנכ"לים.ות ומנהלי.ות טכנולוגיה נוספים.ות, שביום יום "מטיילים" ב-"שבילי" הטכנולוגיה וההיי-טק בישראל, ורוצים לטייל בשביל היפהפה. הטיולים יתקיימו אחת לחודש, כאשר לצד ההליכה בשביל הם יכללו טעימות, הרצאות תוכן ועניין, וכמובן – מינגלינג. בהודעה אודות היוזמה החדשה נכתב כי "בדרך נטעם מכל טוב הארץ: מהירוק והמים של מקורות הירדן, הרי הגליל, הכנרת ומרכז הארץ, עבור בשקט של המדבר, ועד לצבעים של הרי אילת וים סוף. המסע ייערך בחסות החברות המובילות וכתרומה לעמותות נבחרות". (אולי) גם היעל יבוא. מכתש רמון. צילום: אילוסטרציה - BigStock בטיול הראשון – שייערך בשבת, ה-15 בינואר – תבקר הקבוצה במכתש רמון, תרד אותו מהתצפית במעלה המכתש ועד למטה (שימו לב: מדובר בירידה קשה) ותגיע לקיר האמוניטים, שבו התאבנו יצורים היסטוריים מהתקופה שבה המקום היה מתחת לפני הים. משם יגיעו חברי הקבוצה לכביש 40. אורך המסלול: 16 ק"מ. פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, אמר כי "אחת האמרות העממיות האהובות עליי – מקורה בערבית: 'חכם השביל מן האדם ההולך בו'. כלומר, אל תחפשו קיצורי דרך ולכו בשביל שנועד לכם. כך פועלים הנמרים וגם המנמ"רים המובילים: הם צועדים בשביל יחד עם הקולגות לעשייה ולתעשייה, כשהם נהנים משירות מכל הלב של צוות שחקני הנשמה של קבוצת אנשים ומחשבים, לה מלאו יובל 40 שנה – השנה. המועדון של התעשייה, C3, צועד בשביל של המדינה בשביל לשלב ידע ופעילות גופנית בסביבה מפעימת לבבות". דני ברדיצ'בסקי, המדריך. צילום: עצמי נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים, ציינה כי "הבכירים שיהיו חלק מהקבוצה יראו את קהילת ההיי-טק במיטבה – צועדים בשביל ישראל ובוחרים לתרום לעמותות, לטובת חיילים בודדים, נשים מוכות ועמותת חבק תינוק, ובכך להיות חלק מהקהילה, שתומכת ותורמת לחברה כל השנה. אחת לחודש נצעד עם הדרכה צמודה ונעבור חוויה בלתי נשכחת של תרומה לקהילה והכרת הארץ. מספר המקומות למקטע מוגבל, וניתן להירשם למסלול צעידה אחד או יותר וליהנות מיופיה ומנטוורקינג באווירה אחרת".  

בנק ברקליס עומד לצאת למגה פרויקט להגירת נתונים ואפליקציות ל-GreenLake, פלטפורמת הענן הפרטי הגלובלי של HPE. ההסכם עתיר מיליוני הדולרים – מאות מיליונים – בין הענק הפיננסי וענקית ה-IT כולל הטמעה ותחזוקה, ונחתם לתקופה של 10 שנים. במסגרת המיזם המשותף, HPE תערוך פרויקט למודרניזציה של התשתיות והדטה סנטרים של ברקליס – באירופה ובבריטניה, בארצות הברית ובאסיה. את הפרויקט הגלובלי יערכו אנשי פוינטקסט, חטיבת השירותים המקצועיים של HPE, בשיתוף אנשי הטכנולוגיה של ברקליס. בסיומו של פרויקט ההטמעה, שצפוי להימשך יותר משנה, ירוצו על פלטפורמת הענן הפרטי של HPE אלפי אפליקציות ויותר מ-100 אלף עומסי עבודה של ברקליס, לרבות תשתיות שולחן עבודה וירטואלי (VDI), בסיסי נתונים SQL, שרתי Windows ומערכות לינוקס. בשתי החברות מעריכים שהשירות המנוהל של GreenLake יביא לבנק חיסכון בעלויות התפעול של ה-IT, כולל אפשרות לשריין עומסי עבודה ולהפעיל אותם לפי דרישה. כך גם התמחור של המחשוב, הזיכרון והאחסון, שייעשה אף הוא על פי שימוש בהם בפועל. האנליסטים הופתעו מדובר במהלך שהאנליסטים מופתעים ממנו, בגלל שינוי כיוון שעשה הבנק. ב-2018 הודיע ברקליס שהוא מצוי בעיצומו של פרויקט בן שנתיים לסגירת הדטה סנטרים שלו ולהעברת עומסי המחשוב לענן של AWS. אלא שככל הנראה, הפרויקט הופסק בשל תכנון מחדש שערכו אנשי ה-IT בבנק, לצד חוסר הרצון לערוך התאמות הכרוכות בפעולות פיתוח וקידוד. יש לציין ששינוי הכיוון של ברקליס לא קשור לצורך בעמידה ברגולציות פיננסיות. מברקליס נמסר שהפרויקט נועד "לספק חוויית בנקאות אישית מועצמת ומשופרת ללקוחות", והבנק סירב להגיב מעבר לכך. HPE אישרה לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית את חתימת ההסכם. אגם ירוק / הענן של HPE. צילום: יח"צ במסגרת הפרויקט ייושם בברקליס מודל התשלום לפי צריכה ש-HPE הביאה לשוק לפני יותר מעשור. המערכת שתוטמע עוקבת אחרי השימוש של הלקוח ודואגת שתהיה לו קיבולת מעט יותר ממה שהוא צריך. ב-HPE טענו שתשלום לפי צריכה הוא "המודל המסחרי המיטבי לניהול סביבת הענן הפרטי וההיברידי. כך, ברקליס מקבל חיסכון משמעותי לצד שירות עם תמיכה וזמינות גבוהה. זאת, לצד פורטל שירות עצמי, שמביט על עומסי העבודה ומנהל אותם על בסיס צרכי הארגון". קרייג ברייט, מנמ"ר ברקליס, אמר כי "הלקוחות שלנו מצפים לחוויה דיגיטלית מושכלת, שנעשית בתוך הקשר, מותאמת אישית ובעלת ביצועים חלקים. עם HPE GreenLake אנחנו בונים פלטפורמת ענן שתאפשר את הזריזות והביצועים התפעוליים הדרושים כדי לממש את היעד הזה במודל ענן פרטי, שהוא נכון לנו יותר בהיבט הכלכלי". "מודל שמשחרר לחץ מסמנכ"ל הכספים ומהמנמ"ר" HPE תמכור את כל ההיצע שלה עד 2022 במודל של כשירות (As a service) – אחסון, מחשוב, וירטואליזציה, מחשוב עתיר ביצועים, ענן פרטי, קונטיינרים, VDI, בסיסי נתונים, ביג דטה וגיבוי. בדרך זו, הסבירו בחברה, "הלקוחות ייהנו מכמה יתרונות: שקיפות גדולה יותר של צריכת ה-IT, שליטה רבה יותר על השימוש והעלויות, מיטוב הוצאות ה-IT, ומענה תפעולי ומימוני". "המענה לאתגרי התקופה", אמרו בחברה, "טמון בשינוי מודל הצריכה – לא קונים מראש, אלא משלמים לפי השימוש. הלקוח מקבל ציוד המכויל לפי דרישות, מעט יותר מהנדרש, כדי שלא להיות במצב של חוסר במקרה של גידול פתאומי. הוא לא דואג לגבי הקצאות מחשוב ומשלם בהתאם למידת הגידול, עם חיוב רק עבור צריכה מינימלית. מודל זה מביא ערך עצום לארגון, ומשחרר לחץ מסמנכ"ל הכספים ומהמנמ"ר". מארק ווטרס, סגן נשיא אזורי בכיר ב-HPE, אמר כי "מערכות בנקאיות הן תשתית לאומית קריטית. חוסן, קיימות ואבטחה של הפלטפורמה הטכנולוגית הבסיסית הם היסודות הבלתי ניתנים למשא ומתן. הם אלה המאפשרים יכולת לספק חוויות דיגיטליות מותאמות אישית".

חברת פריוריטי (Priority) מינתה את יוסי ניסן לסמנכ"ל השיווק הגלובלי (CMO), ואת אפרת נקיבלי לתפקיד סמנכ"לית האסטרטגיה והחדשנות הגלובלית של החברה. במסגרת תפקידו יוביל ניסן את מהלכי השיווק וההתרחבות של פריוריטי, על כלל החברות הבנות בארץ ובעולם; נקיבלי תוביל את אפיקי ההתפתחות החדשים של החברה, לצד כניסתה לשווקים חדשים. כיום מספקת פריוריטי פלטפורמות לניהול עסקים בענן ליותר מ-75,000 לקוחות ברחבי העולם ובכ-40 מדינות. כזכור במהלך השנה החולפת רכשה פריוריטי שלוש חברות במאות מיליוני שקלים, וצרפה לשורותיה למעלה מ-200 עובדים חדשים.

ההבדל בין ריצת מאה מטר לבין ריצת מרתון הוא בעיקר בהכנה מוקדמת ותכנון מבנה הריצה והמשאבים הקיימים, המאפשר לעבור את האתגר בהצלחה. במאמרים הקודמים דיברנו על המרכיבים השונים הבונים את ארסנל התחמושת לקראת היציאה לשוק כמו הבנת הערך של המיזם וקהל היעד, בניית ישות ממותגת ועזרי התקשרות שונים, וכן במאפייני תוכנית עסקית מדויקת, והיתרונות שהיא מביאה לקידום המיזם. במאמר זה נעסוק במבנה התוכנית השיווקית של המיזם, כך שהיא תאפשר הבנה מעמיקה ובקרה על הביצוע שלה והשגת היעדים שלה. לא תוכלו לפרוץ לשוק בלעדיה. תוכנית שיווקית. אילוסטרציה. תוכנית שיווקית – מה היא? התוכנית השיווקית מתרגמת את האסטרטגיה העסקית והשיווקית לתוכנית פעולה קונקרטית, שנועדה לסייע להשגת יעדי הצמיחה של הסטארט-אפ בפרק זמן מוגדר. תוכנית שיווקית מוצלחת מתייחסת לפעולות הנדרשות לניהול הנוכחות שלכם בכל הזירות שפונות לשוק, כדי לקדם ארבע מטרות מרכזיות: בנייה והעלאת המודעות למותג (Brand Awareness) – חשיפת המותג באופן תדיר ורלוונטי תגביר את המודעות של קהל היעד אליו. חשוב להתמקד בערוצים בהם מזהים נוכחות רחבה וקבועה של קהל היעד, ולהבליט בהם את המותג באמצעות מסר מיוחד – מילולי, ויזואלי או שילוב של שניהם. היכרות מעמיקה עם קהל היעד ומיפוי מדויק של הדמות או הפרסונה (Persona) שאנו פונים אליה ישפרו את הסיכוי למשוך את תשומת הלב. העלאת המודעות מתבצעת דרך שילוב בין יצירה של תכנים מותאמים לקהל היעד, המדברים "בשפה שלו" ומועברים אליו דרך ערוצים רלוונטיים, כולל עיתונות כללית או מקצועית, רשתות חברתיות, לצד בנייה וניהול של קהילות. חיזוק האמון במותג (Brand Recognition) – חיזוק האמון במותג מתבצע על ידי הפצה של תכנים רלוונטיים בנקודות המפגש עם קהל היעד, המשקפים את האיכות והמהימנות של המוצר או השירות שאתם מספקים ללקוחות. אחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא פרסום מאמרים מאת מובילי דעה ומומחים בתחום בו אתם עוסקים, פרסומים של צד שלישי, כמו חברות מחקר ואנליסטים אובייקטיביים, וכן מקרי מבחן (case studies) המתארים חוויות מוצלחות של שימוש במוצר או בשירות על ידי לקוחות בולטים. יצירת לידים (Lead Generation) – יצירת מודעות ובניית אמון במותג ובטכנולוגיה תורמים למשיכת לקוחות חדשים, אך דורשים זמן והשקעה. לכן, יש להשקיע במקביל בהקמת מערך פרסום ליצירת לידים, במטרה לבנות את מאגר הלקוחות הראשוני. מטרתו של מערך פרסום זה היא לגרום לקהל היעד להביע עניין במוצר ולהפוך ללקוחות. השיטות רבות ומשתכללות עם השנים. אין דרך אחת לעשות זאת, אבל יש לקחת בחשבון כמה פרמטרים עיקריים, שיעזרו לכם לתכנן את התהליך באופן נכון – כולל תקציב, חישוב של עלות לכל ליד, איכות הליד, והזמן שלוקח להפוך ליד ללקוח משלם. לכל פרמטר תחשיבים ואופן ניטור ייחודיים, וניתן למצוא לגביהם ספרות רבה בנושא. קליטת ועיבוד לידים (Lead Processing) – בכל תוכניות השיווק שבניתי, תהליך קליטת ועיבוד הליד, לאורך השלבים השונים שהוא עובר בדרך להפוך ללקוח, היה המורכב והמשמעותי ביותר מבין ארבעת המרכיבים של התוכנית השיווקית. ישנם משתנים רבים שצריך לקחת בחשבון במסגרת התהליך, המערב בדרך כלל מספר רב של אנשים, חטיבות ומחלקות בחברה. התהליך כולל את בניית יכולת קליטת ומיון לידים, העברתם לטיפול על ידי האדם המתאים, העשרת נתונים (data enrichment), כגון מאיזו תעשיה הגיע כל ליד, גודל הארגון ועוד, לצד שימוש בכלים טכנולוגיים שונים המאפשרים לבנות תהליכים אוטומטיים ליצירת קשר וניטור ה- engagement בין הליד לבין הנכסים השונים של המותג. האלמנטים הללו מאפשרים לבחור בטקטיקות שונות להמשך ההתקשרות. חשוב לבצע ניטור ובקרה של התהליך כולו, ולהפיק מידע שניתן להיעזר בו להסקת מסקנות על תפקוד המרכיבים השונים בתוכנית ומידת הצלחתם. ישנם חלקים רבים בתוכנית השיווקית שלא ניתן להרחיב עליהם במאמר זה, כמו בניית תקציב שנתי וקלנדר לפרסום תכנים, בנייה של מחלקת השיווק ותהליכים אופרטיביים, תוך שימת דגש על לוחות זמנים. נתייחס לכך בהרחבה במאמר הבא. הכותב הוא מייסד שותף ב-Krystal8, המתמחה בבניית ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים

נושא הגיוון בתעסוקה תופס תאוצה בשנים האחרונות, בפרט בעולם ההיי-טק, ויותר ויותר חברות בענף מבינות שמדיניות של הכללת עובדים מגווני האוכלוסייה השונים תורמת לשורת הרווח שלהן, כמו גם לעובדים עצמם. על רקע זה בדקה דן אנד ברדסטריט אילו חברות מצטיינות בתחום. היא לא דירגה את החברות, אלא העדיפה לשים את כולן ב-"סל" אחד. על פי המידע שנאסף, תחום הסייבר הוא זה שמוביל במספר החברות בו שנוקטות מדיניות של גיוון והכלה (או הכללה), עם חמש כאלה. לאחר מכן נמצאים תחומי הפינטק ופיתוח התוכנה, עם ארבע חברות מכל אחד. לעומת זאת, הנציגות של עולם האינטרנט ברשימה מסתכמת בחברה אחת. חברות הסייבר שנכללות ברשימה הן אקווה סקיוריטי, BigID, סייברביט, סייבריזן ופאלו אלטו; חברות הפינטק: האניבוק, לייטיקו, פפאיה גלובל (שפועלת גם בעולם ה-HRIS) ואינטואיט; וחברות פיתוח התוכנה – Vcita מערכות, סיילספורס, סאפ וסולוטו. עוד חברות בולטות שכלולות ברשימה הן אינטל ומיקרוסופט. מנגד, יש חברות גדולות שלא נכללות ברשימה, בהן רבות מחברות החד קרן הישראליות שנכנסו השנה למועדון זה, פייסבוק, גוגל, צ'ק פוינט ועוד ענקיות טכנולוגיות, שבחלקן קיימת מדיניות של גיוון והכלה. עד כמה העובדים שבעי רצון ממדיניות הגיוון וההכלה בחברה? הרכבת הרשימה נעשתה על בסיס מידע שהגיע מהחברות עצמן ומהעובדים. כחלק מתהליך הרכבתה, כל אחת מהחברות נשאלה עד כמה היא מוכוונת לגיוס ולשימור של אוכלוסיות מגוונות, מהן ההטבות שאותן היא מעניקה בכדי לשמר גיוון בחברה, והאם וכיצד היא פועלת לשוויון מגדרי. העובדים התבקשו לדרג את שביעות רצונם ממדיניות החברה, באם קיימת אחת כזו, לקידום מדיניות של גיוון והכלה. 69% מהעובדים שהשיבו לשאלון שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד ממדיניות הגיוון וההכלה בחברה שבה הם מועסקים, 71% שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד מהשוויון המגדרי בה ו-68% העריכו שהיא מקפידה על שכר זהה בתפקיד זהה בין גברים לנשים. עדיין אין שוויון מלא בשכר. צילום: אילוסטרציה - BigStock מנגד, לא מעט עובדים ציינו שיש מקום לשיפור. בין היתר נכתב במשובים כי "יש בעיניי מקום לאוכלוסיות מגוונות, כגון בעלי מוגבלות, בתפקידים כמו בדיקות או הכנסת נתונים", "אין מספיק נשים בתפקידי מפתח ובכללי, אין גיוון מגדרי ועדתי בחברה" ו-"יש לבצע השוואת שכר בין נשים לגברים". ואמנם, מה-43% מהנשים שהשיבו לשאלון חשות שהשכר שלהן נמוך ביחס לשוק. לעומת זאת, אצל הגברים הנתון עומד על 25%. מה עושות החברות? בדן אנד ברדסטריט מפרטים על מדיניות הגיוון וההכלה של חלק מהחברות שנכללות ברשימה. כך, למשל, הם מציינים שאינטל שמה לעצמה מטרה שעד 2030, נשים יהוו 40% מכוח האדם הטכנולוגי שלה. כמו כן, בחברה פועלים על מנת להעלות את שיעור העובדים בעלי המוגבלות ל-10%. יש באינטל חמש קהילות עובדים: נשים, ערבים, להט"בים, בעלי מוגבלות ו-Care givers (תומכים בהורים ובילדים עם מוגבלות), וקהילת עובדים מהמגזר הדתי-חרדי. הקהילות עובדות בשיתוף עם הנהלת החברה בכדי לקדם את מדיניות הגיוון וההכלה. בנוסף, אינטל עורכת כנסי מנהלים בנושא, נותנת מלגות לעובדים.ות מאוכלוסיות גיוון, חוגגת את שבוע הגאווה מציינת את חודש הרמדאן ומציעה קורסי ערבית. סיילספורס, מציינים בדן אנד ברדסטריט, מכשירה את מנהליה בתהליך הגיוס שלהם למודעות לנושאים כמו הטיות לא מודעות, הגדרות לגיוון והכלה, ושוויון. החברה מסרה שהיא השוותה את שכר כל הנשים שעובדות בה ברחבי העולם בסכום מצטבר של 10 מיליון דולר. סייבריזן מתגמלת את עובדיה על גיוס עובדים מאוכלוסיות מגוונות. היא אף פתחה משרות ג'וניור בשיתוף עמותות וחברות השמה שמטרתן לקדם בין היתר את החברה הערבית, הקהילה הלהט"בית, ישראלים בני העדה האתיופית, בעלי מוגבלות, עובדים מהפריפריה הגיאוגרפית, חרדים ועוד. 36% מהעובדים הטכנולוגיים בסיילפורס ישראל הם נשים והחברה דוגלת בשוויון בשכר. בפייבר (Fyber), כ-45% מהחברה הם נשים, ויש בה ייצוג (שלא נמסר שיעורו) של אוכלוסיות מגוונות מכלל החברה הישראלית. פייבר מעבירה את מנהליה סדנה שנתית בכדי להדגיש את המחויבות לגיוון בתהליכי גיוס. בנוסף, החברה משתפת פעולה עם מעל 20 עמותות לגיוון תעסוקתי. "משבר כוח האדם – הזדמנות להכניס אוכלוסיות נוספות לענף" אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, אמרה כי "הפער ההולך וגדל בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע המצומצם של הון אנושי בהיי-טק מייצר הזדמנות נדירה לשילוב אוכלוסיות נוספות, שעד כה היו מודרות מהענף. אנחנו רואים כיצד חברות רבות עושות מאמצים משמעותיים – הן בגיוון מקורות הגיוס והן בשימור העובדים מהמגזרים השונים, ובכך מייצרות אפשרות אמיתית לאוכלוסיות נוספות ליהנות משילוב בתעשיית ההיי-טק הצומחת. במקביל, הן מרוויחות הון אנושי איכותי התורם להצלחת החברה". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הגיבה לסקר באומרה כי ״מאז כניסתי לתפקיד אני עסוקה בטיפול במשבר כוח האדם בהיי-טק – משבר בממדים חסרי תקדים. משבר זה מקפל בתוכו הזדמנות חברתית גדולה להגדלת הייצוג של אוכלוסיות בישראל שנמצאות בהיקף נמוך בתעשייה הזו – בין היתר נשים ועובדים מהחברה הערבית ומהפריפריה. חברות היי-טק ישראליות רבות דואגות לשלב אוכלוסיות ורואות בכך משימה חשובה.״

ריוט גיימס (Riot Games) – מפתחת משחקי המחשב ומארגנת תחרויות הספורט האלקטרוני המפורסמת מלוס אנג'לס, העומדת מאחורי הכותרים המצליחים League of Legends ו-Valorant – נאלצה להתפשר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בנובמבר 2018. החברה תשלם לכ-2,000 עובדות שלה, מרביתן לשעבר, פיצוי בגובה של 80 מיליון דולר בגין מה שהן הציגו כאפליה מגדרית, הטרדה מינית ונקמנות פנים-ארגונית שחוו בעת העבודה בה. בנוסף, ריוט גיימס תידרש לשלם עוד 20 מיליון דולר על הוצאות המשפט השונות וכשכר לעורכי דינה. לפי Engadget, התביעה הוגשה במקור על ידי מלאני מק'קרקן וג'ס נגרון לאחר שאתר האינטרנט Kotaku חשף את תרבות החברה של המפתחים שהתנהלה, לפי התיאורים, בסגנון של "גברים-קודמים-לכל" ו-"אחי" (Bro). בדיווח פירט Kotaku את "חוויות" העובדות בחברה, שכללו למשל מקרים של "נגיעות חטופות באברי המין", ובכירים שהעבירו ביניהם רשימות של עובדות שאיתם שכבו או ישכבו. עובדת לשעבר שעזבה את החברה בגלל סקסיזם אמרה לאתר כי לעבוד עבור ריוט זה כמו "לעבוד במועדון גברים ענק". League of Legends. המשחק המצליח של ריוט גיימס. צילום: BigStock טנסנט ישלמו – אבל האם החברה תשתנה לטובה? החברה, שנוסדה בשנת 2006 באוניברסיטת דרום קליפורניה, על ידי הסטודנטים ברנדון בק ומארק מריל, תכננה תחילה לפצות את התובעות בסכום נמוך בהרבה. לפני שנתיים היא הסכימה לשלם 10 מיליון דולר לשם סגירת התובענה, אולם אי הסכמה מצד התובעות, שיוצגו על ידי שתי סוכנויות עובדים מקליפורניה, לקבל את הסכום שהוצע ב-2019, וחזרת התיק לבתי המשפט, עלו לריוט גיימס בדמי פיצוי כפולים פי עשרה. אבל אין מה לדאוג לחשבון הבנק של ריוט גיימס, שהיא כבר מזמן לא חברה קטנה של סטודנטים אלא נמצאת כיום בבעלות התאגיד הטכנולוגיה הסיני טנסנט (Tencent), ונחשבת כאחת מחברות המשחקים המצליחות בעולם, עם 24 סניפים בינלאומיים. למרות הפשרה שהושגה, ריוט גיימס לא ממש הביעה חרטה או הודתה באשמה בנוגע לטענות התובעות. במקום היא אמרה כי "החברה מאמינה שצריך לנקוט בצעדים טובים לגבי מקום העבודה והעובדים. אין בזה שום דבר רע. החברה נוצרת מהעובדים. לא העובדים מהחברה. אז זה הזמן הנכון לשלם את סכום הפיצוי המוגדל הזה. זה אינטרס הן של הנשים העובדות והן של החברה". כדי לגרום לה בכל זאת לתיקון, ריוט גיימס אולצה לבצע גם שינויים במדיניות במקום העבודה, לרבות הגדלת השקיפות בסולם השכר עבור מועמדים לעבודה בה, ועוד.

בקשה תמימה של ילדה בת 10 מהסייעת הקולית אלקסה, הפועלת יחד עם מכשירי אקו של אמזון, חשפה בעיה מטרידה. הילדה, כך לפי הפרשה שאותה חשפה אמה בטוויטר באחרונה, רק ביקשה מאלקסה לאתר בעבורה "אתגר" לבצע, אחרי שסיימה מספר אתגרים ספורטיביים במהלך חופשת חג המולד ורצתה להתנסות בעוד כמה כאלו. אלא שאלקסה הציעה לה אתגר "מחשמל" במיוחד שמצאה באינטרנט – אתגר שבו אמורים להניח מטבע מתכת על מטען של נייד המחובר לחשמל, כך לפי ה-BBC. העוזרת הקולית אלקסה של אמזון אמורה לסייע למשתמשים בחיפוש מידע ברשת, באיתור והשמעת מוזיקה, בהפעלת פריטים ביתיים ועוד, אך העובדה שהיא המליצה לאחרונה לילדה הצעירה לקרב מטבע לשקע החשמל בהחלט מעוררת חששות אצל רבים, במיוחד הורים. ממשיכה להפיץ אתגרים מסוכנים. טיקטוק. צילום: BigStock אתגר הפני שיכול היה להיגמר באסון אמה של הילדה, קריסטין ליבדהל, פתחה את הציוץ שלה וציינה: "OMFG בת ה-10 שלי בדיוק ביקשה מאלקסה ב-אקו שלנו אתגר, וזה מה שהיא אמרה", ואז שיתפה בצילום מסך שבו נראה כי אלקסה אכן הציעה לבתה: "חברי מטען טלפון בערך עד אמצע הדרך לשקע בקיר, ואז געי עם מטבע פני בשיניים החשופות (של התקע – ג"פ)". מדובר באתגר טיקטוק מסוכן המכונה "אתגר הפני", שעליו המליצה אלקסה לילדה, שלפי דיווח של אמה היא למרבה המזל "חכמה מדי" מכדי לנסות לבצע את האתגר, שעלול להיות פשוט קטלני. OMFG My 10 year old just asked Alexa on our Echo for a challenge and this is what she said. pic.twitter.com/HgGgrLbdS8 — Kristin Livdahl (@klivdahl) December 26, 2021 אמזון הגיבה והתייחסה לחשיפה. החברה אמרה ל-BBC בהצהרה כי היא "נקטה פעולה מהירה" כדי לתקן את השגיאה החמורה של הסייעת הווירטואלית שלה.

2020 ו-2021 היו שנות זהב עבור ענף הגיימינג, עם זרם עצום של משחקים, גיימרים ומפתחים שצמחו בצורה אדירה. על פי הערכות, תעשיית הגיימינג תגיע עד סוף השנה לשווי של 175.8 מיליארד דולר וצפויה לנסוק לשווי של כ-268 מיליארד דולר עד שנת 2025. מחקר של חברת ניוזו (NewZoo) העלה כי כיום קיימים בעולם יותר מ-2.9 מיליארד שחקנים (גיימרים), ושאמריקה הלטינית ו-APAC הם האזורים המובילים בענף. ישראל – מעצמת גיימינג אדירה לדברי עו"ד יאן פירהקה, שותף במחלקת הגיימינג בפירמת עורכי הדין הבינלאומית טיילור ווסינג, ועו"ד נתן קרפיבנסקי, המייצג את הפירמה בארץ, ישראל נחשבת למעצמת גיימינג אדירה, עם חברות ענק כמו פלייטיקה, פלאריום, קרייזי לאבס וסייפליי, לרבות בתחום משחקי ההימורים וקזינו אונליין. העסקה הגדולה שבוצעה לאחרונה, במסגרתה קבוצת 888 רכשה את פעילותה של חברת וויליאם היל, מהווה הוכחה נוספת לכך שלחברות ישראליות קיימות הזדמנויות רבות להתרחבות בינלאומית. עו"ד יאן פירהקה, שותף במחלקת הגיימינג בפירמת עורכי הדין הבינלאומית טיילור ווסינג. צילום: יח"צ "בשנת 2022, ככל שהשוק יצמח, אנחנו נראה חברות נוספות בתחום מתאחדות", הסבירו עורכי הדין מהפירמה, אשר מלווה חברות גיימינג בארץ ובעולם. "מאמצי שיווק ורישוי בשווקים גדולים יותר מחייבים ליצור סינרגיות מסוג זה", הסבירו. "במקביל, הזדמנויות רישוי חדשות ברחבי אירופה יימשכו שחקנים חדשים בשוק, כמו חברות מדיה גדולות ומשקיעים מוסדיים". קרפיבנסקי הוסיף כי "ישראל נותנת תשתית טובה לחברות טכנולוגיה צומחות בתחום, והיא צפויה למלא תפקיד מרכזי בשוק ההולך וגדל של המשחקים המקוונים. קיימות שפע הזדמנויות מימון לחברות חדשות או ותיקות שמתכננות להיכנס לשוק הזה". עו"ד נתן קרפיבנסקי, מייצג את פירמת עורכי הדין הבינלאומית טיילור ווסינג בישראל. צילום: יח"צ הקורונה נתנה בוסט לגיימינג אין ספק כי ההשפעה של מגיפת הקורונה על תעשיית המשחקים העולמית הייתה חיובית וככל שהתעשייה ממשיכה לצמוח ולמשוך אנשים לעסק, אנו עשויים לראות כמה מגמות חדשות בשנת 2022.  "הכותרת הגדולה ביותר של עולם המשחקים בשנה האחרונה הייתה הדחיות של המשחקים הגדולים לשנה הבאה בגלל הקורונה – מה שמבטיח כי שנת 2022 תהיה מלאה משחקים", אמר עילי דה-בר, מנכ"ל באפ טכנולוגיות, חברת הגיימינג הישראלית הראשונה שהונפקה בבורסה ופיתחה פלטפורמה ליצירה וניהול של מועדון לקוחות לגיימרים. "עם זאת", המשיך ואמר דה-בר, "חברות היו צריכות לעשות כסף מהר, לגדול בין רבעונים ולא לחכות למשחקים החדשים, לכן אחת התופעות שראינו היא הוצאת Remakes, שאלו משחקים ישנים עם גרפיקה משודרגת". עילי דה-בר, מנכ"ל באפ טכנולוגיות. צילום: אילן ספירא המטראברס שיביא לגיימיפיקציה דורי אקסטרמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת אינקרדיבילד (Incredibuild), שהטכנולוגיה שלה נמצאת בשימוש בלמעלה מ-90% מהטריפל A סטודיו כדוגמת סוני, מיקרוסופט, EA, אפיק גיימס ונינטנדו, מאמין כי המגמה העיקרית שנראה בענף השנה תתמקד בהשקעה של חברות משחקים בטכנולוגיות פיתוח תוכנה, שיאפשרו להגיע להישגים גבוהים במינימום זמן: "רבים מדברים על 'התפוצצות תעשיית הגיימינג' כטרנד אך מדובר בגיימיפיקציה, מהפכה בה טכנולוגיות גיימינג זולגות לתעשיות שונות, כמו רכב, אופנה, בידור וספורט, שמאמצות לתוכן את הכלים ותהליכי העבודה של עולם הגיימינג. זליגה זו רק תלך ותתעצם עם כניסת המטאברס, שישנה את העולם כפי שאנו מכירים". דורי אקסטרמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת אינקרדיבילד. צילום: יח"צ דה בר הוסיף: "נושא המטאברס יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיעסיק את עולם הגיימינג בשנים הקרובות. כבר בשנת 2021 ראינו ניצנים ראשונים של עולם זה, עם ההופעה החיה שאריאנה גרנדה עשתה בפורטנייט, וסביר להניח שבשנה הקרובה נמשיך לראות יותר ויותר חברות ומשחקים אשר ייכנסו לתחום זה". העולם הווירטואלי, שבו יתקיימו רוב החיים שלנו, יחייב את כולם, אנשים פרטיים, גופים עסקיים וציבוריים, להשתמש במערכות מבוססות כלים של מפתחי משחקים. פורטנייט הוא מעין מיקרוקוסמוס של המטאברס, במסגרתו גיימרים כיום משתמשים בו לא רק לשם המשחק, אלא עבור בידור, צפייה בהופעות ומפגש עם חברים. המטאברס עתיד לטשטש את הגבול בין משחקים לשירותים אחרים, וכל תעשייה תכיל חברת משחקים קטנה, מה שיביא לשינוי עצום בחברות הפיתוח והתוכנה, בשל הצורך למהירויות ועומסים בסדרי גודל שטרם הכרנו. אלו יהיו חלק מהמנוע שייצר את הטכנולוגיות הבאות של עולם הפיתוח. אריאנה גרנדה במופע בפורטנייט. צילום: אפיק גיימס היכונו לשגשוג ה-Cloud streaming טרנד נוסף שמתפתח בעולם הגיימינג הוא ה-Cloud streaming. אנו חיים בעולם בו נטפליקס ו-ספוטיפיי  ניצחו בקרב על צריכת המדיה, וה-Esports אף נכנס כקטגוריה רשמית למשחקי האולימפיאדה הבאים. עוד ניתן להתרשם ממאות הסטרימרים (שחקנים שמשדרים בלייב) החדשים, שגורפים אלפי צפיות, ומהכניסה החזקה לשוק של YouTube Gaming שבא להתחרות ב-טוויץ'. "כמות תחרויות הגיימינג שמתקיימות כל חודש בעולם רק הולכת וגדלה, והצפי שזה רק ימשיך לגדול עם משחקים חדשים, פרסים גדולים יותר שימשכו סטרימרים ושחקנים תחרותיים", אמר דה-בר. אקסטרמן הוסיף: "הודות לשירותי הסטרימינג, דיסקים והשכרת סרטים בבלוקבסטר הם זיכרון רחוק, אך בגיימינג אנחנו עדיין לא שם. בזכות העברת המשחקים לענן נוכל לשחק מכל מקום ומכל מכשיר מבלי לבצע התקנה או צורך בחומרה חזקה, כמו קונסולה ייעודית. זה יביא לכך שהמשחקים הפופולריים ביותר, שהיו עד כה זמינים ל-300 מיליון שחקנים, ייפתחו לכ-2.5 מיליארד שחקנים". אין ספק שהתפתחות התעשייה תביא לצורך באיטרציות ובתהליכי פיתוח מהירים, ולכן האתגר של השנים הקרובות יתמקד בכוח המחשוב שיידרש. אקסטרמן הסביר כי "השחקנים בתעשייה נדרשים להשתתף במרוץ תמידי, ומי שהכי מהיר-זוכה, כאשר הדרך לניצחון תלויה במהירות הפיתוח. עולם המטאברס מהווה זרז שלוקח את המרוץ צעד קדימה. המעבר מדו-ממד לתלת-ממד, ומעולם אחד לעשרות עולמות, יוצר מורכבות ועומס על המערכת ושחקניות הגיימינג ייאלצו לעשות התאמות, להשקיע בתשתיות פיתוח ולהגדיל את כוח המחשוב, שיאפשרו להן לנצח במרוץ".